גאוגרפיה
| גזעים
| אלים
ודתות | המערכה
| אסופת
מפלצות
אבני חן במלסטרה: דירוג 4
(Tier4: Rare gems)
קורליד כוכב (T4): צורה נדירה, יקרה ובעלת פוטנציאל מאגי
גדול בהרבה מהקורליד הפשוט; קורליד כוכב הוא קורליד שמתוך בסיסו המעוגל בוקעות
שלוש או ארבע 'קרניים' זוויתיות, שיוצרות צורה דמוית כוכב. הגוון נע מאדום-יין עד
לאדום בוהק, בעל שקיפות ובוהק גבוהים בהרבה מהקורליד הפשוט. בימי גדולתה של
האימפריה, השתמשו באבנים הנדירות האלו עבור שרביטיהן, גלימותיהם וחפצי הקסם של
הכוהנות הבכירות של ההשתקפות האדומה; שיבצו אותם בעיניהם של הפסלים המכושפים ששמרו
על המקדש הגדול של ההשתקפות האדומה בסלנטיר; ומסופר שהרסק של האבנים הללו, הוא
חומר גלם כמעט הכרחי לחישול של חרבות תבוניות או תבוניות למחצה. אלא שבאורח לא
מפתיע, מספרן המועט של האבנים הללו, בעיקר בתוהו שלאחר התרסקות האימפריה, הופך כל
שימוש בהן ליקר המציאות ועולה הון תועפות.
לפי השמועה, אפשר
למצוא מדי פעם את האבנים האלו בחלקים עמוקים של מערות נוטפות מאגמה, במעמקיהם של
הרי געש פעילים וסמוך להם; ושקיימת שיטה סודית ביותר, אולי בקרב החרשים האומנים של
פיות האפר, להתיך מספר קורלידים פשוטים באיכות גבוהה לקורליד כוכב אחד, בין היתר
על-ידי שימוש בתמצית החיים של יסודן אש רב עוצמה (הגם שלא ברור אם היצור צריך
לההרג בעת היצירה, או שמכשפי האש רבי העוצמה של הגזע הוא יכולים לשמר אותה עבור
שימוש בטקס כזה).
גארליט ירח (T4): הגארליט הנדיר ביותר ובעל הפוטציאל
המאגי הגדול מכולם, שהתברך בצורה משכנעת למדי של חרמש סהר, שצידו החיצון שחור-אפור
מבהיק, וחציו העליון צהוב נוטה לזהוב חיוור, מפיק בוהק חלוש; גארליט ירח גדול
ומבריק במיוחד, היווה את אחד משתי אבני החן המכושפות שהרכיבו את תליון הכהונה
אורמ'קרתאל– התכשיט שעבר מאם-לבת בשוללת המלוכה של נסיכות אורמת'ריל במשך דורות,
ושימש את הכוהנות הבכירות של ההשתקפות האפורה שיצאו מאותה שושלת.
אומ'תיט בוהק (T4): הגרסה הנדירה והיקרה ביותר של אומ'תיט;
אבנים איכותיות מסוג זה מופיעות בגרסה אליפטית כמעט מושלמת; הגוון הוא אפור-בהיר
עד לבן מתנוצץ, בעל שקיפות ובוהק פנימי שעולים על כל אבני האומ'תיט האחרות. האבנים
הללו, נדירות ומבוקשות ביותר, נכרו במשורה בחלקים העמוקים יותר של המכרות מתחת להר
קארנסיל וממכרות בצפון נסיכות אורמ'תריל (גריגלינט), שכיום רובם נטושים ומקוללים,
ונחשבו כחומר גלם יקר הדורש רב-אומן מורשה ובעל קשרים למקדשי ההשתקפות האפורה.
באורח לא מפתיע, האבנים האלו שימשו עבור החפצים היקרים והחזקים יותר של הכוהנות
האפורות הבכירות, כאשר החזקים והיקרים ביותר מביניהם שיבצו את האבנים האלו, לאחר
שגולפו בצורות מעודנות, בתוך כסף טלמורה כחלחל-אפרפר.
Orm'kerthel
האגדי, התליון המכושף רב העוצמה שעבר מדור לדור במשפחת המלוכה של אורמת'ריל (בקרב
נסיכות שגילו כוחות כהונה, בדרך-כלל), עד שאבד בנסיבות שלא התבררו לגמרי[1],
הורכב משרשרת ומסגרת של כסף טלמורה בצורת ראי, בתוכו שובצו אומ'תיט בוהק אחד ביחד
עם אבן גארליט ירח (ע"ע).
פרו'פאם מכושף (T4): נקרא גם
"אבן אגס קיסרית" (עוגית: אור-פרו'פראאם) קרוב רחוק, נדיר ויקר מאד של הפרופ
המצוי; אבן סגולה גדולה באורח ניכר מהפרופ המצוי, בעלת צורה אגסית עם מידה מסויימת
של שקיפות; לעיתים עם רמז לנצוץ של גוון אחר ובהיר יותר שזוהר מתוכה. הצורה, כפי
שמרמז השם, היא צורה אגסית.
את פרו'פאאם האגס
אפשר להפיק אך ורק מפירות נדירים של העצים הקדומים והאדירים ביותר במאגאארון,
שמסופר עליהם שהם זקנים מספיק כדי "לזכור" את ימי האימפריה של הקייסרים
המכשפים של אור-נאארום, אז ספגו קסם עז ועתיק הישר ועמוק לתוך שורשיהם; את הפרי
המיוחד לא די לשרוף או לעכל, אלא צריך ללטש אותו בריטואל עתיק, שרק מכשפים עוגים
שבקיאים במסורות הישנות זוכרים; ומסופר שרבים מכלי הקסם העתיקים של אור-נאארום
ומלבושים מכושפים של רבי המאגים הקדומים שלה עשו שימוש באבן הזו; כולל אחת, מגולפת
ואדירת כוחות מן השאר, ששובצה בכתרו של הקיסר המכשף (ולפי גרסה אחרת, גולפה לתוך
השרביט שלו). באורח לא מפתיע, הרפתקנים ברי-מזל מאד יכולים אולי למצוא אבן כזו
באוצר עתיק של עוגים.
ליניט ערב (ליניט
צלול): אבן נדירה
שנחשבת 'קרובת-משפחה' גדולה ויקרת המציאות של הליניט או "אבן הבתולה"
הרגילה. צורתו של הליניט הצלול היא צורה מאורכת, דומה מאד ל'אבן בתולה' רגילה, עם
אותם קימורים עגולים דקים יותר במרכז ומתרחבים בשני הקצוות.
אולם הליניט
הצלול הוא גדול יותר, בעל נטיה לגוונים כהים יותר משל קרובו הרגיל, שכפי שמרמז שמו
נעים סביב סוגים שונים של כחול כהה יחסית שמזכיר לא פעם שמי ערב; כמו כן, הוא בעל
שקיפות ובוהק שעולים בהרבה על זה של הליניט הרגיל; וכאשר מחזיקים אותו ביד (בעיקר
אנשים בעלי יכולות מאגיות), ניתן לעיתים לחוש את הפעימה או הריצוד של האנרגיות
שטמונות באבן. כמו כן, על חלק מהאבנים הללו, ניתן למצוא מעין חריטות עדינות, קשות
לאבחנה בעין רגילה, בגוון כחלחל-כסוף, לעיתים רחוקות שחור – ניתן לגרום להן
להתנוצץ באורח חזק יותר באמצעים קסומים, בין היתר, על-ידי מיקוד של אור ירח או לחש
המחקה אור ירח.
הליניט הצלול
אהוב מאד על מאמיני ההשתקפות הכחולה, וכמה מהאבנים הגדולות והיקרות ביותר מן הסוג
הזה, נקבעו במזבחה הגדול של ההשתקפות הכחולה בעיר הבירה של האימפריה, סלנטיר; אבן
אחת לפחות נקבעה גם במזבח של המקדש רב-העוצמה של ההשתקפות הכחולה במרומי הר
קאראנסיל, אולם היא נפגעה בזמן ההתנפצות הגדולה או מעט לאחריה, נשברה לשלושה
חלקים, אשר שניים מהם נגנבו בשנים המרות והכאוטיות שלאחר מכן. מסופר, שאפשר להשתמש
בליניט צלול עבור תכשיטים מכושפים מדרגות גבוהות, כולל כאלו שכוחותיהם קשורים
בהתבוננות מיסטית בכלל, ובהתבוננות פנימית או השלכת הנשמה או חלק ממנה אל מוך
מימדים אחרים.
מלבד מאמיני
ההשתקפות הכחולה, גם אורגי הערפל חיבבו מאד את האבן הזו, אשר זכתה בשפתם לכינוי
"אבן הנסיכה"; בין היתר, בשל המצאותו של תכשיט עתיק שאבן כזה מתנוצצת בו
בארמון המלוכה – והאורח שנעשה בו שימוש לטקסי אירוסין של בנות המלך הרם; הנסיכה
היתה מולבשת גלימה כסופה-לבנה מתנוצצת, שהתכשיט העתיק סגר אותה כמו אבזם גדול
ויפיפה.
טיליט (עמוד שקיעה): הטיליט הוא אבן
נדירה נוספת שנחשבת כמקודשת להשתקפות הכחולה; צורתו היא צורה גלילית מאורכת, עם
חריטות עמוקות בצדדיה, באורח שמקנה לה צורה של מיניאטורה של עמוד מקדש מעוטר, כאשר
באחד הקצוות, האבן מתעקלת למעין גולה, חלקה יותר או פחות. הטיליט נע בצבעיו בין
כחול-סגול לתורכיז, ולעיתים גם ירוק-ים עז ("טיליט אדווה"); הוא נוטה
להיות בעל שקיפות חלקית ובוהק חלש, שנראה לא פעם כאילו הוא מרצד ממעמקיה של האבן.
כל הטיליטים באים
מתוך המים, אם כי לא ברור בדיוק כיצד הם נוצרים, והאם אכן מדובר כפי שחלק מהאגדות
מספרות, בשריד שנותר לאחר שיצור ימי מכושף גווע (באורח טבעי, ולא מציד או בדרך
אלימה אחרת), וכאשר נפרדה נשמתו העתיקה והאצילית מן העולם הגשמי, הותירה אחריה
מעין משקע נוצץ ויפיפיה.
אבני טיליט
ידועות כבעלות עוצמה והן מבוקשות מאד; ניתן לייצר מהן תאורה קסומה שאינה כבה
לעולם; להשתמש בהם עבור גנים מכושפים, כפי שנהגו אורגי הערפל לעשות; לשבץ אותן
בכלים יפיפיים היאים לחצרות מלכים; ומעבר לכל, הן כלי בעל ערך לליטוש ושיבוץ
בגולות של מטות קסמים חזקים, וכוחן מסוגל להעניק עוצמה יקרת המציאות, הן בכל הנוגע
לקסמים הקשורים ביסוד המים – מהתקפות, דרך קסמי התמרה והשפעה על מים, ועד לזימון
יסודני מים, והן בנוגע לקסמי גילוי והגנות מסויימות כנגד לחשי אש, ועוד יותר מכך
כנגד סוגים מסויימים של קסמי צל וקסמים אפלים אחרים. מסופר, ששבבים של טיליטים
מרוסקים שובצו בכמה מהשריונות האדירים ביותר של אבירים, הן אנ'מירים והן אורגי
ערפל; וכי בחרבה המעוטרת ובנזר המלחמה של אחת המצביאות האנ'מיריות האדירות ומטילות
האימה ביותר – אלאונור טיל-אר'ליין, שנודעה בכינוי "גביש הקרח" (Ice crystal), ואבדה בסופו של
דבר בקרבות הקשים שניהל חיל הפלישה של אנ'מירים ואורגי ערפל עליו פיקדה כנגד הגזע
הדאמוני של הקור'סלאג. לפי אחת האגדות, כתרה של המצביאה הגן עליה, כאשר ספגה
התקפות קטלניות מששת האלופים של הקור'סלאג שכיתרו אותה בקרב האחרון, ובקסם אחרון,
כיסה את המצביאה הפצועה בשכבה בלתי חדירה של קרח, בעודו גורם למפולת של קרחונים
מכושפים מסביבה, ב"מתנת פרידה" אחרונה וקטלנית ליריביה העשוים סלע מותך
חי; ושם היא עודה עומדת, בלב שדה הקרב שהפך לקרחון בלתי חדיר, אוחזת בחרבה האדירה
ושקועה בחלומות מוזרים ואפלים עד שתבוא שעתה לשוב ולהתעורר.
אבן זריחה: אבן הזריחה היא גרסה יקרה, גדולה
ומתנוצצת במיוחד של דארניד, מן האבנים המקודשות להשתקפות הצהובה; אם הדארניד הרגיל
נראה כמעין כפתור מצולע עם קווים פנימיים עדינים, הרי שהדארניד הגדול יותר, או אבן
הזריחה, נראית דומה מאד, רק שהיא גדולה יותר, ומכילה לא מצולע אחד מחולק לקווים
המוביל למרכז, אלא שני מצולעים המורכבים זה סביב זה, דבר הנותן לה מספר פאות גדול
בהרבה; כמו כן, היא בוהקת יותר, וגונה נע מצהוב בהיר, דרך צהוב-זהוב ועד זהוב כהה;
טיפול בקסם מתאים יכול לגרום לה לנצנץ באור אינטנסיבי, כאילו היא פועמת ממש באור
בהיר ויפיפיה.
מעבר להיות האבן
הזו, ותכשיטים בהם שובצה בקדמה באורח בולט וזוהר, סמל סטטוס מוכר של הכוהנות
הבכירות של ההשתקפות הצהובה, מסופר גם על גלימות שנארגו מאריג קסום שהופק מצמח
נדיר ביותר מגני אורגי הערפל שסיביו יובאו אל רבי האומנים של סלנטיר, ובתוכו נארגו
ביד-אומן רסיסים של אבני זריחה, עד כי נדמה היה שהכוהנת שעוטה את הגלימה – אולי
ההשתקפות הצהובה עצמה – עוטה עליה מלבוש שנארג מקרני השמש עצמה. גרסה אחרת, אפלה
יותר של הסיפור, מספרת כי כאשר לחמו ההשתקפות הצהובה ו"ורד אפור" זו
בזו, ספגה ההשתקפות פגיעה כזו, שפגעה אנושות במרקם המאגי של הגלימה שלה, וגרמה לה
להתעוות לדבר-מה ירקרק חולני ומטיל אימה; ההשתקפות הצהובה קרעה בזעמה את הגלימה
והשליכה אותה לארץ – וזמן-מה לאחר מכן, לאחר מותה (שלה ושל ורד אפור) בהתנפצות
הגדולה, קיבלו הקרעים המעוותים האלו חיים, ובקעו מהם כמה מהמפלצות המורעלות
הנוראות ביותר ששורצות כעת בחבל הדרומי לשעבר של האימפריה, דארנאת'ון.
נאמר, שהסיפור
הזה קשור לשמועה אפלה אחרת – כי כשם שאבן הזריחה יכולה, בהיותה טהורה ורבת-עוצמה,
לשמש לכלי מלחמה אדירים שקשורים באור ובאש (של כוחות קסם וכהונה גם יחד), וגם לשמש
לרפואה רבת עוצמה – כולל של המחלות הנוראות ביותר שבאו מהצללים, הרי שהאבן יכולה
גם להשתחת לגרסה ירוקה-צהובה עכורה, ולשמש לחפצים מקוללים ולשלל השפעות מסוכנות
ונתעבות.
באורח שאולי קשור
לכך, ישנה גם מסורת עתיקה לפיה אל העונג באבוס ומשרתיו חסרי הנשמה – לפני שהופלו
וסולקו מסלנטיר בידי הכוהנות שהפכו להשתקפויות האנ'מיריות - ידעו לעשות באבנים
הללו שימוש לרעה גם בלא להעים על יופיין; כולל למציצה והשחתה של נשמות, למאורות
שגרמו למאמינים להתמכר אליהן ולהפוך תאוותנים וחלושי דעת, ועוד; ויתכן מאד כי
בשולי גילדות החרשים האדירות של עיר הבירה, בטרם ההתנפצות, נשמר משהו מהידע אודות
הכוחות המתעתעים והאפלים האלו.
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.