גאוגרפיה
| גזעים
| אלים
ודתות | המערכה
| אסופת
מפלצות
אבני חן במלסטרה: דירוג 1
(Tier1: Common gems)
בורניט: אבן חומה עכורה באה בדרך-כלל בצורה
אליפטית או צורת דמעה גסה; הגוון נע בין חום צהוב לחום אדמה כהה. מכונה לעיתים גם
"דמעת אדמה". הרועים של טולו מאמינים שהבורניטים בצורת הדמעה נוצרים
כאשר חיית מחילות (מארנב אדמה ועד חתול בוץ), מתאבלת על הגורים שלה שנקטלו.
פרופ (פרו'פלוט): אבן סגולה עכורה בגודל חרוז קטן
ועגול; למעשה, מדובר בגלעין של פרי נדיר יחסית שמצמיחים עצים מסוימים, בעיקר
באיזורמאגאארון (ארצם של העוגים), שמתגבש לכדי אבן חן כאשר הפרי עצמו נשרף, או
מעוכל בידי יצורים מסויימים. הגם שעצים ושיחים כאלו נדירים מאד בבקעת קיירן, כמה
מהם גדלים סביב החורבות בביצות אור'גאקה; ניתן למצוא אותם לפעמים בין הגללים
בקינים של ציפורים גדולות או זוחלים, בעיקר זוחלים מכונפים.
אצל קלאנים
מסויימים של עוגים, משתמשים בהם כתשורה לעוג צעיר שעובר טקס חניכה, בעיקר כזה של
צייד או סייר.
ענבר גורגי (Gurg Amber): אבן חומה-ירקרקה, בדרך-כלל בעלת צורה
מאורכת, חדה בצד אחד ובולבוסית יותר בצד השני. האבן היא ככל הנראה הפרשה של אצות
ביצה ענקיות מסוגים מסוימים. לאבן יש מספר תפקידים בתרבות של הגורג, ולא רק בתוך
תכשיט זול, משובץ בעצם או בתליון שעשוי מסיבי צמחים. רסיסים של האבן משמשים בכמה
וכמה משחות ומרקחות של הגורג; כולל גם במעדן מסורתי שנחשב נחלתה הבלעדית של
"הסבתא" הגדולה של השבט.
אבן-לילה: אבן שחורה עכורה, מופיעה בדרך-כלל
בצורה שדומה למצולע קטן וגס. נפוצה מאד במערות עמוקות (למשל, של מכרות) שעברו בשלב
מסוים חום קיצוני – מבערות אדירות של גאזים ועד מגע עם כמויות קטנות של מאגמה. מסופר
שעבר השתמשו באבקה שנכשתה מהן כאחד החומרים הנפוצים והפשוטים יותר בריטואלים של
הקמת גלמים וקונסטורקטים דומים מבוץ, חימר ואבן גסה.
גארליט קצוץ (Chipped Garlite): אחת האבנים הזולות הנפוצות ביותר,
מופיעה בצורה של אבן חצץ גדולה ומעט מאורכת, שרובה שחורה או חומה-שחורה, ואחד
מקצותיה כתום-מלוכלך או דבשי (או משהו בין השניים); מציאה נפוצה למדי ליד עורקים
של נחושת, בתוך ומעל מכרות, או בקרקעית ובין חלוקי נחל של אגמים שנהרות שזורמים
מתוך ההרים מתנזקים אליהם.
יש המכנים אותה
"אבן גחלילית" או "אבן עוקץ"; וקיימים יצורים מסויימים
שמשתמשים בה בתוך משטחי בישול, באמונה שנוכחותה הופכת את האוכל לארומטי יותר;
ולפחות סוג אחד של אבנוני מערה, להוט אחרי האבן הזו (ועוד יותר מכך אחרי גארליטים
גדולים ונדירים יותר) בתור מאכל תאווה, כאשר אכילת האבנים האלו גורמת לעור האפור
והחצי סלעי שלהם לפתח באורח זמני דוגמאות מוזרות בגוון כתום-עכור. בנאים אנ'מירים
נהגו להשתמש ברסק של גארליטים זולים עבור פסיפסים וקישוטים פשוטים בתוך תערובות של
אבני בניה שנועדו לקירות של מבנים נאים (אם כי הדבר נחשב זול וירוד מדי עבור
מקדשים או מבנים מהדרגות הגבוהות יותר).
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.