גוויה מהלכת

כללי: איטיים, אכולי רקבון, אבל מונעים מרעב אינסופי שהקסם האפל שהקים אותם שתל בתוכם; גם בעולם המערכה מלסטרה קיימים אל-מתים מסוגים שונים, כאשר הגוויה המהלכת הוא כנראה הפשוט והנפוץ מביניהם. עם זאת, ובניגוד למה שמקובל במקומות אחרים, אף אל-מת אינו יריב קליל לדמויות שרק התחילו את דרך ההרפתקאות שלהן.

עד כמה שהגוויה המהלכת היא איטית וחסרת כל צורה של תבונה, קסם המוות שהקים אותה נתן לה כוח סבל ועוצמה אל-אנושית, שמאפשר לה לקרוע אדם לגזרים בידיה בלבד, כמו גם מספר יכולות נוספות שהופכות אותה למסוכנת עוד יותר. אפילו יצור אחד כזה יכול להיות יריב מסוכן לחבורה בדרגות 4 ו-5, לא כל שכן קבוצה של מתים מהלכים שתוקפים ביחד.

תיאור חיצוני: הגוויה מהלכת היא מראה מזווע; הגם שהצורה המדוייקת שלה נקבעת לפי המקום והזמן בה שכבה מתה ומצבה כאשר הוטל עליה הקסם שגרם לה לקום כאל-מת. העור והבשר נמצאים בשלבים שונים של רקבון, ולא פעם בעלי גוון אפור או אפור-ירקרק בהתאם, באורח שמקשה להבחין בצבע העור המקורי; לעיתים, מתוך העור בוקעים חלקים מהעצמות, כמו הגולגולת או כלוב הצלעות. אצבעות הידיים נראות כאילו התארכו והפכו לטופרים עצמוניים קטלניים, לעיתים כאלו שחלקי בשר רקוב עדיין דבוקים אליהם.

אצל חלק מהיצורים, כבר אי אפשר להבחין בכלל בתווי הפנים המקוריים; ואילו אצל אחרים הם השתמרו באורח חלקי או כמעט בלתי שינוי, בתוספת מבע מזוגג או חורי עיניים ריקים שהוחלפו באור אדמדם חולני; הלוע פעור, לעיתים מטפטף נוזל שחור וצמיג, מה שמשתלב עם הנהמות הנמוכות שהיצור משמיע כאשר הוא נע ותוקף.

מוצא והיסטוריה: גוויה מהלכת, כשמה כן היא, גוויה שהוקמה לחיקוי נלעג לחיים בידי קסם מוות (מכונה לעיתים באורח לא מדויק 'קסם שחור'). לעיתים קרובות, מדובר במעשיו של קוסם מוות (Necromancer) - בין אם אדם, דמוי אדם או מפלץ חי שמשתמש במרושעת מבין אומנויות הקסם לצרכיו, ובין אם אל-מת תבוני וחזק יותר. במקרים אחרים, מדובר בקללה או כמות עצומה של קסם אפל שניגעה איזור מסוים, באורח שגורם לחלק ממי שנהרג בו - קודם או לאחר הופעת ההשפעה, לקום כגוויה מהלכת (ולעיתים סוגים אחרים של אל-מתים), גם אם אין בנמצא המיידי אדון שישלוט בו.

האגדות המבעיתות ביותר מספרות על מגפות קסומות שהפילו אנשים כמו זבובים, וגרמו לכל מי שמת בהן (אלא אם כן הוטל עליו קסם טיהור, או מה שנפוץ ומהיר יותר - נשרף מיד לאחר המוות), לקום בתור גוויה מהלכת, רקובה ומורעבת; אלא שלכאלו אין תיעוד היסטורי מוכח, לפחות לא כזה שזוכרי בבקעת קיירן ובמחוזות סביבה.

משכן וחברה: גוויה מהלכת שהוקמה בידי קוסם-מוות, תשמש כמשרתת שלו, ותמלא בלי פקפוק או היסוס כל הוראה, גם כזו שמנוגדת לטיבה (למשל, הוראה שלא לתקוף בני-אדם מסויימים שמתקרבים אליה, לפחות לזמן-מה), כאשר היא מפרשת כל הוראה בצורתה הפשוטה והלא מתוחכמת ביותר. בניגוד למשרתים קסומים אחרים או יצורים משועבדים בקסם, גוויה מהלכת לא תהסס והשליטה עליה לא תשבר, גם אם האדון שלה יתן לה הוראה שמשמעותה הברורה הוא 'התאבדות' וחיסולה הוודאי - היצור ימלא אותה בלא היסוס, גם אם מדובר בהוראה לצעוד לתוך תהום חסרת תחתית או לתוך קיר אדיר של אש.

מנגד, אם הקוסם שהקים או שולט בה (שני הדברים לא חייבים להיות זהים) הוא אדם או יצור חי אחר, השליטה ביצורים אינה שלמה וצופנת סכנה. בכל פעם שהקוסם עצמו נקלע למצב רע ונפצע קשות (מתמוטט, או מגיע אל מתחת ל-20% מנקודות הפגיעה שלו), קיים סיכוי שהשליטה שלו תשבר, ואז היצורים יעוטו עליו, יקרעו אותו לגזרים ויטרפו אותו.

הערה: אפשר להשתמש בגלגול 3ק10 או 3ק12 נגד כוח רצון לשמירת שליטה, אבל העיתוי וסוג הגלגול המדויק הוא לשיקול דעתו של שליט המבוך, לפי המצב הספציפי.

כאשר אין ליצורים אדון ספציפי, הם עשויים לשכב בלא תנועה - לעיתים שנים - או להתהלך בלא מטרה באיזור בו הוקמו ל"חיים", עד שיזדמן לשם קורבן מתאים. ברוב מוחלט של המקרים, הם לא יתרחקו מהאיזור בו הוקמו לחיים, ובוודאי שלא יערכו מסעות ארוכים - גם לא תחת חסות החשיכה; כמה מהם יחקו שוב ושוב, באורח גרוסקטי או מעורר רחמים, את הפעולות האחרונות שביצעו לפני מותם, או משהו שיבטא במרומז את המחשבות האחרונות שלהם לפני שהמוות סגר עליהם - גם אם הדבר עצמו, וכל סוג אחר של רגש, הוא מהם והלאה.

אור, ובעיקר אור יום, מחליש את היצורים האלו ואפילו פוגע בהם, כך שהם יתרחקו תמיד מכל מקום שאור היום מגיע אליו - אלא אם כן קיבלו הוראה מפורשת מיצור ששולט בהם.

גוויה מהלכת שאין לה אדון שנתן לה הוראה מפורשת אחרת, תתקוף מיד כל יצור חי שמזדמן לקרבתה, אלא אם כן הוא מקרין בעצמו אנרגיה של קסם מוות שגורמת לה להתבלבל (למשל, סוגים מסויימים של בעלי חיים נגועים ומקוללים). היצורים אינם מסוגלים למארבים או לטקטיקה מחוכמת, אבל 'מזהים' ברמה מסויימת זה את זה, כך שהם מסוגלים לדעת מתי אחד מהם תקף יריב, ועד כמה אותו יריב פגיע כעת להתקפה נוספת - הגם שברוב הפעמים, בחירת המטרה של יצור כזה, כאשר הוא לוחם (למשל) מול כמה דמויות שחקן ודמויות בלא שחקן, תהיה אקראית למדי; אם כי, גוויות מהלכות יטו להתמקד במי שנראה חלש ופגיע (בעיקר קרוב למוות), או לחלופין, יטו להתמקד בדמויות שמטילות קסמים קדושים, בעיקר אש לבנה מכאיבה, בוהקת וצורבת.

קרב:

גוויות מהלכות תוקפות כאשר הן מגיחות ממערומי האשפה, העפר או הכוך בו הן שוכבות, או מהמקום האפל בו הסתובבו בחוסר מטרה לפני שזיהו קורבן. הגם שהיצורים לכאורה חסרי מוח, הם חשים יצורים חיים ממרחק שיכול להגיע לעיתים ל-50 מטרים, ומסוגלים לתכנן מארב פרימיטיבי אבל יעיל מאד, תוך ניצול החשיכה והסביבה הקרובה שלהן - מה שיכול לעיתים לתת להם בונוס לגלגולי הפתעה; לעיתים רחוקות, דווח על גוויה מהלכת בעלת מראה מתעתע (כלומר, עדיין לבושה ולא רקובה מספיק כדי שיזהו אותה מרחוק ובחושך כאל-מת), שכורעת במקומה או משמיעה יבבת כאב שנשמעת כמו בכי או זעקה לעזרה - ומוכנה לזנק על הקורבן שיתפתה להתקרב או לרוץ לשם בחוסר זהירות.

ברגע שהקרב מתחיל, גוויות מהלכות ימשיכו לתקוף וילחמו עד הסוף בלא היסוס (אלא אם כן יש להן אדון שיתן להן פקודה אחרת), כשהן נוהמות בקול נמוך או מחרחר, ועיניהן דולקות ברעב נצחי ומיוסר. הן איטיות, אבל ינצלו את כוח הסבל העצום שלהן כדי להמשיך ולתקוף שוב ושוב, עד שהן קורעות את היריבים לגזרים או נקרעות לגזרים בעצמן. למרות החזות הרקובה והאיטית שלהם, דירוג השריון של היצורים גבוה באורח מפתיע - הסחי, הזוהמה והבשר הרקוב שלהם, שלא יודע מהו כאב, עשויות לגרום למכות רבות שמונחתות עליהן לחתוך זוהמה ופיסות רקבון בלא להסב ליצורים כל נזק מוחשי; אם לא די בזה, הכוח האפל והרעבתני שמניע אותן מתעצם כל פעם שהיצורים קורעים בבשר חי וגורמים כאב, מה שמאפשר להם 'לרפא' את עצמם בהדרגה כל פעם שהם מנחיתים פגיעה פיזית מוצלחת.

בניגוד לסיפורים פופולריים, גוויות מהלכות לא משתמשות בנשיכה בקרב; מאחר ומדובר בבני-אדם או דמויי אדם לשעבר, הפה שלהם אינו מתאים לשמש כנשק התקפי יעיל, אלא רק בכדי לטרוף ולקרוע לגזרים יריב שכבר נפל. מנגד, הכוח העצום שלהם מאפשר להם להשתמש בטפרי האצבעות המוקשים שלהם כדי לקרוע לגזרים בשר ושריון, ולהסב נזק כבד.

אם לא די בכך, המגע של היצורים האלו, בעיקר בפגיעה שחדרה היטב, מזוהם ועלול לגרום למספר השפעות מסוכנות - ממחלת רקבון שמפחיתה את היעילות של לחשי מרפא, ועד פצעים מזוהמים שהופכים את הקורבן לחלש ולפגיע יותר - לעיתים גם שעות ארוכות ולפעמים ימים אחרי הקרב.

אחת היכולות המפחידות ביותר של כמה מהיצורים האלו, הוא נשיפה של זוהמה נגועה בפטריות ארסיות, שמסבה נזק ניכר בקונוס לפני היצור, ובנוסף גם מחלישה ומרעילה מספר יריבים בבת-אחת; קשה מאד להתחמק וכמעט בלתי אפשרי לחסום את הנשיפה הזו בלא מגן מכושף גדול, הדיפת הילה או יכולת התחמקות מהירה של גנב.

גוויה מהלכת משוריינת: כמה מהיצורים, בעיקר לוחמים לשעבר שנקטלו והוקמו כגופות מהלכות כשהם עדיין עוטים חלקים מהשריון שלהם, זוכרים עדיין במעורפל כיצד להשתמש בכלי נשק - בעיקר זה שהיה ברשותם כאשר נהרגו - גם אם אובדן התבונה שלל מהם את היכולת לבצע תמרונים מחוכמים, קל וחומר מהירים.

יצורים כאלו הם חזקים, משוריינים ואיטיים יותר מגופות מהלכות 'רגילות'; הם מוותרים על התקפת הטפרים המורעלת לטובת חבטת נשק אדירה, שיכולה להסב נזק כבד מאד אם וכאשר היא מוצאת את המטרה; היכולת שלהם לגרום למחלת רקבון ופצעים מזוהמים פחותה משל היצורים הרגילים, בגלל המגע העקיף יותר בקורבן - אולם מנגד, הם מסוגלים לרסק שריון ולגרום פגיעות מצטברת, שביחד עם הנזק הטבעי הכבד שלהם הופך אותם למסוכנים במיוחד.

נתוני קרב של גוויה מהלכת

גוויה מהלכת רגילה

רמת אתגר: קטלני לדרגה 5

נתונים בסיסיים: נקודות פגיעה 115, דירוג שריון 7, דירוג פגיעה 8, יוזמה 4-

דירוגי הצלה: פיזי 20, זריזות 5, מנטלי: -

הגנות: הדיפה פסיבית בדירוג 6, התחדשות 3 לסיבוב, חסין לרעל, שיתוק, דימום, גאז ורוב ההתקפות המנטליות.

חולשות: 150% נזק ו-4- להצלה נגד לחשים קדושים ואור; 133% נזק ו-2- להצלה מאש.

אור רגיל (חלש מאור יום) משתק את ההתחדשות ומקנה להם עונשין 2- לכל הגלגולים.

אור יום או חזק כאור יום, גורם להם 1ק2+8 נזק לכל סיבוב, משתק את ההתחדשות שלהם ומקנה להם עונשין 4- לכל הגלגולים.

התקפה רגילה: 2 טופרים, נזק 2ק6+6 כל-אחד; כל פגיעה ב-12 ומעלה מאלצת את הקורבן להציל ב-3ק10 או 3ק12 לפגיעה ב-16 ומעלה (4- לגלגול אם שני הטפרים פגעו ב-12 ומעלה), או לסבול ממחלת רקבון (חסימת 50% מהריפוי עד סוף הקרב, וסיכוי של 15% (בדוק מחדש על כל טפר שפגע ב-12 ומעלה) לפצע נגוע שמוריד 2-4 מנקודות הפגיעה המקסימליות וגורם לדמות לספוג 2+ יותר מכל התקפה פיזית, למשך 24 שעות או עד שהוא מוסר בקסם/כשרון מתאים).

הקורבן יכול לגלגל הצלה ב-3ק10 או 3ק12 (לפגיעה ב-16 ומעלה) נגד כושר כדי להמנע מהמחלה ומהפצע המזוהם.

ריפוי עצמי: כל פגיעה מוצלחת מרפאת את היצור ב-1ק2+6 נקודות נזק; פגיעה קריטית מרפאת את היצור ב-1ק4+10 נקודות נזק.

נשיפת רקבון (השהיה 4): יכולת שלא תמיד נמצאת אצל כל גוויה מהלכת (לשיקול השה"ם):

קונוס של רקבון פטרייתי באורך 3 מטרים ורוחב 1.5 מטרים (בממוצע, יכול לפגוע ב-2-3 יריבים בטווח), שפוגע אוטומטית ויכול לגרום 11-20 נקודות נזק רעל, ועוד 1ק2+6 כל סיבוב למשך 2 סבובים, בתוספת חולשה (2- לכל הגלגולים) ופגיעות 20%+ להתקפות של היצור ל-2 הסיבובים הבאים.

הקורבן יכול לגלגל 3ק12 נגד ממוצע כושר וזריזות כדי למנוע את הנזק הנמשך וההשפעות השליליות, אבל לא ניתן לספוג חצי נזק באמצעים רגילים.

גוויה מהלכת משוריינת

רמת אתגר: קטלני (+) לדרגה 5

נתונים בסיסיים: נקודות פגיעה 135, דירוג שריון 9, דירוג פגיעה 9, יוזמה 5-

דירוגי הצלה: פיזי 21, זריזות 5, מנטלי: -

הגנות: הדיפה פסיבית בדירוג 7, שתי הדיפות עם הנשק בדירוג 8, התחדשות 3 לסיבוב, חסין לרעל, שיתוק, דימום, גאז ורוב ההתקפות המנטליות.

חולשות: 150% נזק ו-4- להצלה נגד לחשים קדושים ואור; 133% נזק ו-2- להצלה מאש.

אור רגיל (חלש מאור יום) משתק את ההתחדשות ומקנה להם עונשין 2- לכל הגלגולים.

אור יום או חזק כאור יום, גורם להם 1ק2+8 נזק לכל סיבוב, משתק את ההתחדשות שלהם ומקנה להם עונשין 4- לכל הגלגולים.

התקפה רגילה: מכת נשק, נזק 2ק16+10; כל פגיעה ב-14 טבעי ומעלה גורמת פגיעות של 10% לכל ההתקפות הפיזיות של היצור ויצורים דומים במהלך הקרב, יכול להצטבר עד 5 פעמים (אין הצלה).

כל פגיעה ב-18 טבעי ומעלה גורמת ריסוק שריון זמני של 1- לדירוג שירון ופצע מזוהם (2-4 נקודות נזק שלא ניתן לרפא בדרך רגילה ולא חוזרות בסוף הקרב).

הקורבן יכול לגלגל 3ק12 נגד כושר כדי להמנע מהפצע המזוהם; אין הצה נגד הפגיעות וריסוק השריון.

ריפוי עצמי: כל פגיעה מוצלחת מרפאת את היצור ב-1ק2+8 נקודות נזק; פגיעה קריטית מרפאת את היצור ב-1ק4+12 נקודות נזק.

מכת מגל (השהיה 3): היצור תוקף עד 4 מטרות בטווח פנים אל פנים ב-1+ לפגיעה ו-133% מהנזק הרגיל.

נשיפת רקבון (השהיה 4): יכולת שלא תמיד נמצאת אצל כל גוויה מהלכת (לשיקול השה"ם):

חזרה אל האינדקס של מלסטרה

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.