|
סות'וק
(סורת'ורק) כללי: סורת'ורק
(או בקיצור נפוץ בלהג המקומי של רכס הת'ארילין: סות'וק), הוא זוחל אוכל-כל הולך על
שתיים, שנפוץ במיוחד ברמת קורדאראנג, ומפורסם בגב שעיר עם זיפים וכתמים סגולים
ואדמדמים שמאפשרים לו להסתוות בקלות במרבדי הפרחים היחודיים של האיזור. היצור,
ובעיקר הזנים הקטנים והזריזים שלו, ידוע ביחסים 'מורכבים' עם החוואים המקומיים;
ביכולת לירות קוצי זנב מורעלים ומעט צמחיים; לפלוט צווחה מחרישת אוזניים שיכולה
להמם יריבים חלשים וגם (או בעיקר* חיות משק); כאשר לפי מסורות מקומיות, הוא
משתמש ביכולת בכדי להשיג את המעדן האהוב עליו – חלב של פרות ועיזים, שהוא שותה
הישר מהעטינים של הבהמות חסות ההכרה. קיימים גם זנים גדולים
יותר ונפוצים פחות, שחיים בעיקר בצילם של "הענקים": עצי-הפרח העצומים
שגדלים עדיין פה ושם בספר של רמת קורדאראנג. מקור השם: המונח
סורת'וריק (Sorthorik) באנ'מירין הוא הלחמה בין סורת' (שם כללי ללטאה או זוחל
דמוי-לטאה שהולך על שתי רגליו האחוריות, להבדיל מ"סלירת" (Slirth) שמתאר לטאה או זוחל דמוי לטאה 'שטוח' שהולך על שתי זוגות
רגליים); לבין "רוק" (Ruk), שהוא סוג של סגול עכור (נגזרת של המילה Rek, שהיא אדום כהה של שקיעה). המילה סורת'וריק היא
באופן מילולי "לטאה הולכת על שתיים בצבע סגול עכור"); המונח התקצר
ל-סורת'ורק (Sorthork) בשפת הנסיכות האפורה, ועוד יותר בלהג העממי-מקומי של רמת
קורדאראנג ורכס הת'ארילין בכלל, שם היצור מכונה בקיצור סות'וק (Sothok). בשפת העוגים
(מאגארו), היצור מכונה מאלגאט (Malgat), שפירושו "לטאת פרחים טורפת"). תיאור חיצוני: סות'וק
מצוי הוא זוחל באורך של 100-80 ס"מ מראש ועד לבסיס הזנב, כאשר הזנב עצמו
מגיע לאורך של עד 75 ס"מ נוספים, ומסתיים ב'נברשת קוצים' מאיימת עם חמישה
או שישה חודים דמויי עוקץ. היצור הולך על שתי רגליים אחוריות חזקות, כאשר שתי
הזרועות הקדמיות הן קטנות וקצרות בהרבה, אבל מצויידות בטופרים גמישים וחדים. יחסית לזוחלים
הולכים על שתיים אחרים, הסות'וק מהלך באופן שפוף יחסית, עם הזרועות הקדמיות
והגחון לא גבוהים מדי מעל פני הקרקע, כך שהגב והראש לא מגיעים לגובה של יותר
מ-50-60 ס"מ מעל פני הקרקע – צורת הילוך שמקלה על היצור להסתוות בתוך השדות
העצומים של פרחי 'גביעי השקיעה' של רמת קורדאראנג. בעוד שהגחון והבטן
של היצור הם בגוון שגרתי יחסית של חום-בהיר, הסות'וק מתהדר בגב בעל מארג גוונים
של סגול עכור, אדמדם ולעיתים גם מעט ירוק או אפילו כתום כהה, מה שמקנה לו הסוואה
מעולה בתוך מרבדי הפרחים העצומים של איזור המחיה שלו. אם לא די בכך, כל
חלקו העליון של היצור, משיפולי הראש והצוואר, המשך בגב ועד כמעט לקצה הזנב, הוא
שעיר להפליא – כאשר 'הפרווה' הגסה עשויה באורח שמזכיר מאד אוגדני גבעולים
וציצי-צמחים, שפה ושם מתרחבים בצורה שמזכירה ניצן או לפחות משהו בשרני דמוי פרח
קטן. את המראה משלימה ציצה גדולה שבוקעת ממרכז הראש, בגוון סגול עד כתום-אדמדם,
שנישאת לגובה של עד 25-30 סנטימטרים מעל הראש, אבל מסופר שהיצור יכול להשפיל
אותה לאחור, ממש כמו שחתוך מסוגל לשטח אוזניים. הראש הוא מאורך מאד,
מעט תניני למראה, עם לשון בשרנית דמויית לשון-נחש, שהיצור יכול לשרבב מפיו, ככל
הנראה כדי לרחרח את הסביבה או לחוש בדברים בדרך אחרת; על החרטום יש עוד אלומה
קטנה של זיפים שנראים כמו גבעולים קטנים, שמפיצים לא פעם ריח חריף. העיניים
קטנות, גונן אדום-דם, והן מוגנות היטב מאחורי קרומים גמישים ונוקשים. משכן וחברה: רוב סוגי
הסות'וק חיו במקור בקבוצות קטנות של 5-10 פרטים, כאשר קבוצת יצורים גרה בדרך-כלל
באיזורים בהם 'גביעי השקיעה' גבוהים וסבוכים יותר, לא פעם סביב או בחורים בין
שורשיו של צמח גדול במיוחד (הגם שהאיזורים הנחשקים ביותר, סביב שורשיהם של 'הענקים',
נתפסו בדרך-כלל בידי זנים גדולים וחזקים יותר של סות'וק, שאילצו את הסות'וק
המצוי והקטן לשמור מהם מרחק של כבוד). להקה של סותו'ק מצוי
מונהגת בדרך-כלל בידי שתיים עד ארבע נקבות מבוגרות שהן מטילות ושומרות הביצים של
הלהקה, כאשר יתר חברי הלהקה הם פרטים צעירים. זכרים בוגרים חיים בדרך-כלל בגפם,
ונודדים למרחקים ארוכים יותר, אם כי לעיתים קרובות לכל זכר כזה יש להקה שהוא
שומר איתה על יחסי קרבה, ומגיע לשהות עימה מפעם לפעם, בעיקר בעונת ההטלה של גשמי
הסתיו; וכאשר הוא מגיע, הוא לא פעם מביא 'תשורות' עבור מנהיגות הלהקה (מנהג
שבתורו שימש את המקומיים לבדיחות מחוספסות על הדרך בה הזכר הפרחוני קונה את
חסדיהן של הנקבות). הקרבה לבני-האדם
המקומיים, כך נראה, שינתה בהדרגה את ההרגלים וצורת ההתנהגות של חלק נכבד
מהיצורים האלו, הקטינה את הלהקות שלהם, והפכה רבים יותר מהיצורים – זכרים ונקבות,
לא רק לכאלו שנוטים לחיות יותר בגפם, או כחלק מקבוצה קטנה מאד, אלא גם הרגילה
חלק מהם לשרוץ לא רחוק מהחוות של בני האדם, במקום בו אפשר לחטט ולמצוא 'מציאות'
בערמות הזבל, וגם לפשוט על חיות החווה בכדי לזכות בארוחה קלה וטעימה. סות'וק הוא אוכל-כל
שמסוגל להיזון כמעט מכל דבר; החל מפירות ופסולת חקלאית; המשך בביצים, תרנגולות
וחיות בית קטנות אחרות – אפילו כלבים קטנים ובינוניים; פגרים; ולעיתים רחוקות
מאד גם בני-אדם, בעיקר בודדים וחלשים. אולם החוואים המקומיים טוענים שהמעדן
האהוב מכל על הסות'וק הוא חלב, עדיף טרי הישר מהעטין של הפרה או העז. לשם כך,
היצור מפחיד את החיות כשהוא פורץ לדיר או לרפת, גורם להן להצטנף ולהצטופף, ואז
משתמש ביכולת הצווחה הגבוהה שלו כדי להמם אותן – מה שמאפשר לו להתקרב אל העטינים
של היצורים חסרי ההכרה ולינוק מהם בגרגרנות. חוואים שמעוניינים
ללכוד או להמית את היצורים, משתמשים לעיתים בפתיונות של חלב מורעל; אבל היעילות
של אלו רחוקה מלהיות גבוהה, לא רק משום שהיצור ערמומי ויכול להרגיש בסכנה, אלא
גם משום שהוא מחבב פחות חלב קר שעמד בחוץ פרק-זמן. לפי חלק מהשמועות, חלק
מהיצורים מחבבים מאד גם אלכוהול מותסס, כך שחלב שמעורבב באלכוהול כזה יכול להיות
מגרה בהרבה עבורם, ולגרום להם להזהר פחות. בדרך-כלל, סות'וק
בודד יעיף להמנע מהתקלות עם אדם חמוש היטב, ובוודאי קבוצה של אנשים חמושים היטב,
ובמצבים כאלו יעדיף להתחמק, אלא אם כן הוא עם הגב לקיר, מגן על ביצים או שרוי
בהתקף גרגרנות בלתי נשלט. בני-אדם, בוודאי מגודלים וחמושים, אינם חלק מהתפריט
הרגיל של הסות'וק המצוי; ובכל זאת, סות'וק עלול לתקוף חוואי שמנסה להפריע לו
לבצע את זממו בחיות המשק; להקת סות'וק יכולה להיות נועזת ופראית עוד יותר,
ואומרים שלפחות לכמה מהזכרים המגודלים והמבוגרים יש מושג בסיסי של 'כבוד' שיכול
לגרום לו לקרוא תיגר על יריב אנושי. זנים גדולים יותר של
היצור אמנם לא נוהגים להתקרב בדרך-כלל אל חוות (מלבד אולי בחורף קשה שבו קשה
למצוא טרף), אבל הם נוהגים להתקיף ולאכול יצורים גדולים יותר – מזאבים ועד
סוסים, וגם בני אדם נודדים שיקלעו למסלול שלהם; והתקלות בלהקה שלהם יכולה להיות
מסוכנת בהרבה, אפילו עבור חבורת הרפתקנים מצויידת היטב. האגדות המקומיות
מספרות שהסות'וק הגדולים יותר, בעיקר אלו שחיים ליד 'הענקים' (אותם עצי-פרח
עצומים שגדלים בספר של רמת קודאראנג) מקיימים מנהגים מוזרים, שקשורים אולי
לסיפורים עתיקים על כוחות מכושפים – ובעיקר הפולקלור המקומי על לורגריט הירוק:
מכשף מטורף שחי ברמת קורדאראנג, לפי המסורת, לפני מאות שנים, וחלם על השגת
חיי-נצח באמצעות קסם שיהפוך אותו לדרקון (ישנם אפילו כמה גרסאות מוזרות ומשעשעות
שמספרות על הדרכים המוזרות בהן חיזר אחרי דרקונית, וגם זה באורח בלתי שגרתי
בהחלט). בין היתר, טוענים שחלק מהלהקות הללו חופרות בקרקע באורח שיוצר סימנים
רוניים מוזרים שבתוכם הם מגדלים את הביצים שלהם; שהם שומרים או אפילו יוצרים
חפצים או תשורות שמזכירים באופן מקורב אוכפים גסים; ושהמכשף המטורף השאיר אחריו
מגילות או רמזים לכשפים שיצר, שמאפשרים לשלוט ביצורים האלו ולהפוך אותם לבהמות
רכיבה (שלא לדבר על כמה גרסאות ציוריות וגסות להדהים של האגדה הזו, שעדיף לא
לחזור עליהן בכתב). גרסה מעט אחרת של
הסיפורים, שהיתה נפוצה הרבה פחות, אבל זכתה לתחיה עם בואם של הזאגליט פירגור בן
בארזיר ("קרני אש") ומאמיניו לרמת קורדראנג, מקשרת את היצורים פחות אל
מכשף מטורף ומעלליו המגוחכים, ויותר אל גזע יצורים ששימשו כחיות-מלוות ובהמות
רכיבה לגזע של 'עתיקים' עם כוחות טבע חזקים, שחיו פעם בארצות האלו, ואפילו שמם
כבר נשכח; אולם הזאגליט 'קרני אש' משוכנע, שהם צאצאים לאחד מבניו הקדומים של
פאר-אגול בכבודו ובעצמו. יחסים עם יצורים
אחרים:
סות'וק הם יצורים ערמומיים ותוקפניים, לא רק כלפי בני-אדם אלא גם עבור בעלי
חיים. במרחבים של הרמות הגבוהות, הסות'וק מוצאים את עצמם לא פעם במאבק מול להקות
זאבים, בעיקר בעונה הקשה של החורף; ונראה שהם מסוגלים להריח מרחוק (ולא מחבבים
בכלל) כלביים משום סוג – תחושה הדדית למדי, משום שאפילו כלבי חווה נאחזים בזעם
ופחד ונובחים בלי הפסקה כאשר הם מריחים את 'לטאות הפרחים' – אם וכאשר הסות'וק לא
מצליחים להסוות את הריח שלהם בתוך הצמחיה. הגרסאות הגדולות
יותר של היצורים מסוגלות לרוץ מהר ולאורך זמן, ולהשתמש בהתקפות ממספר כיוונים עם
הלוע המשונן שלהם כדי להכריע סוסים או איילים; לעומת זאת, רוב הסות'וק, באופן
מוזר, מפחדים מאד מלטאות טורפות גדולות אחרות – למשל לטא (רפטור) ההרים האפור,
בין אם בגרסה פראית ובין אם בגרסה המבוייתת שלפני מלחמת הת'ארילין שימשה לא פעם
ציידי עבדים. קרב: סות'וק
אוהבים להתגנב מתוך מחסה, כאשר שדות הפרחים האדומים-סגולים של רמת קורדראנג מקנים
להם הסוואה כמעט מוחלטת כאשר הם הולכים שפופים בתוך הצמחיה. בתוך מרבדי הפרחים
ובסביבתם, סות'וק מתגנב יכול להחשב כמו גנב שהולך בצללים, כולל יכולת
להתקיף מהגב בבונוס גבוה לפגיעה ונזק כפול להתקפה הראשונה. סות'וק תוקף בקפיצה,
ומשתמש בעיקר בלוע המאורך והמשונן שלו, שיכול לגרום נזק כבד ודימום; כאשר
היצורים הגדולים יותר יכולים לגרום לדימום כבד שעשוי להפתח מחדש מספר פעמים, וגם
להאט את מהירות התנועה ולפגוע בגלגולי ההתקפה של היריבים. חלק מהיצורים מסוגלים
להכנס ל"טירוף דם" כאשר הם פוגעים ביריב וגורמים לו דימום, מה שיאפשר
להם מספר סיבובים בהם הם נעים ותוקפים באורח מהיר ומדויק יותר מהרגיל. זנבו של הסות'וק קצר
מכדי לשמש להתקפה נוספת, מלבד אצל הזנים הגדולים במיוחד; מנגד, הוא מסוגל לשגר
מפעם לפעם מטח של קוצים נוטפים רעל שדומים מאד לרעל צמחים, ולפגוע ביריב או מספר
יריבים בטווח עד 20 מטרים ממנו. כמו כן, לכל סות'וק יש יכולת להפליט (פעם בכמה
סיבובים) צרחה דקה ומחרישת אוזניים, שגורמת נזק הלם ועונשין לכל היריבים בטווח,
ומסוגל להפיל מיד יצורים קטנים או חיות משק כשהם שקועים בעלפון עמוק. הזנים
הגדולים יותר יכולים להשתמש ביכולת לנזק הלם כבד יותר והאטה של הטרף או היריב. כמה מהיצורים
מסוגלים להשתמש בפרווה דמוית-הצמח שלהם כדי לשחרר מפעם לפעם ענן אבקנים שגורם
ליריבים קרובים להשתעל ולהרתע, ומרפא את הסות'וק עצמו פעם בסיבוב למשך מספר
סיבובים. ערך למערכה: הגרסה
הקטנה והנפוצה של הסות'וק נחשבת למזיק מסוכן, אבל מוכר מאד באיזורי הכפר של רמת
קורדראנג; חוואים רבים ראו או נאלצו להלחם ביצורים האלו, שנוברים מפעם לפעם
בערמות הזבל או מתגנבים כדי 'לחגוג' על בהמות המשק; והיצורים הואשמו לא פעם
באחריות לגורלם של ילדים שנעלמו בלא להותיר עקבות, לאחר שהרחיקו מדי אל תוך
מרבדי הפרחים שמחוץ לאדמות החווה. בני אדם מעטים
בהרבה, בדרך-כלל בעלי יכולות מיוחדות, הצליחו לאלף אחד מהיצורים (לא פעם באמצעות
שילוב נכון בין חלב, אלכוהול ולא מעט סבלנות ותחכום), והשיגו בדרך-זאת בן לוויה
ערמומי, נאמן מעט פחות מכלב, אבל ערמומי הרבה יותר, ומסוגל לרחרח ולהוביל את
בעליו אל חיות צייד, ולעיתים גם אל ביצים או שורשים נדירים שקבורים באדמה. דמם
של היצורים נחשב כחומר גלם למספר שיקויים; וחלקים מהעור שלהם (בעיקר של הפרטים
החזקים יותר, שהורדו מהם בעבודה מוצלחת במיוחד של דמות עם כשרון פרוונות 2+ או
גבוה יותר) מתאימים לייצור חלקים משיריונות עור משובחים מסוגים יחודיים, שמשלבים
מעט מהזיפים והשיער המעין-צמחי של היצורים; חלק מהשריונות הללו יכולים לאפשר
תכונות קסומות שבדרך-כלל דורשות חפץ קסם מעוצמה גבוהה יותר. דוגמאות
לנתונים של שיריון עור שנעשה מקשקשים וחלקי-עור אחרים של סות'וק
ביצים של סות'וק
מצוי ניתנות למאכל, אבל נחשבות בעלות טעם מר ועכור יחסית; ביצים של הזנים הגדולים
והפראיים יותר, לעומת זאת, נחשבים למאכל תאווה בעל יכולות מעניינות, שמתאימות
לעלות על שולחנם של אצילי ת'ארילין (וכיום המושלים והמתעשרים החדשים שתפסו את
מקומם לאחר דיכוי המרד) בימי חג. מעבר לשלל הסיפורים
העממיים המשעשעים יותר או פחות והאגדות שהיצורים מכבבים בהם – בין אם בקשר למכשף
המטורף ונסיונו להשיג דרקונית בתור כלה, ובין אם בסיפורים העמומים והמוזרים יותר
על גזעים עתיקים שרכבו על הסות'וק – הסודות מן העבר, והקשר שלהם לצורות המוזרות
שהיצורים הגדולים יותר משרטטים ליד ובין שורשי 'ענקי השקיעה', נותרו עלומים,
ומלומדים עדיין מתווכחים עליהם. נתונים
|
כתב וערך: גדעון אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.