|
הור'ראם הקדמה: הדים של
צהלות מיוסרות שמהדהדים בלילות מעל אדמת הטרשים המתה, המבוקעת והמזוהמת בפטריות
של מחוזות בנסיכות האפורה שהיו פעם כרי דשא ירוקים ואינסופיים, מבשרים שיריב
מסוכן נמצא בקרבת-מקום. ההור'ראם הוא אל-מת
יחודי שניתן למצוא כמעט אך ורק באיזורים מסויימים בנסיכות האפורה, הוא אחת
הסכנות הקטלניות שאורבות למי ששוהה או מחטט בשדות הקרב העתיקים או בפאתי כפרים
ובתי חווה נטושים במחוזות המתים במרכז הנסיכות, ולעיתים גם בפאתי רכס הת'ארילין
שמצפון להן. ביצור אפשר להתקל
בתוך אסמים וחוות הרוסות, ששוקעות בהדרגה אל תוך הבקעים בקרקע, ובמקרה כזה את
נוכחותו עשויות להסגיר תזוזות חשודות בערמות של עצמות ישנות וטינופת שחבויות בין
השרידים הרקובים של מבני עץ. לעיתים אפשר להתקל בו גם במרחב פתוח יותר - דמות
אימים לבנונית-עכורה שמתנודדת או מפטרלת בעיוורון במסלול מוזר בפאתי שדות קרב
ישנים ממלחמת הת'ארילין. מקור השם: השם הור'ראם
הוא כנראה עיוות מקוצר של היור-ראמאת' או היר-ראמרות': "רוכב נטוש" או
"רמך אבוד" באנ'מירין מקומית של מרכז הנסיכות האפורה ורכס הת'ארילין. תיאור חיצוני: הור'ראם
נראה מרחוק כמו שלד או מעין שלד הולך-על שתיים בגובה של 2-2.5 מטרים, בעל חזות
סוסית. מקרוב יותר, היצור נראה כמו ערבוביה של עצמות סוס ואדם, מודבקות או
נוגעות זו בזו ברישול, כאשר בתווך מתערבלת אפלה סמיכה יותר מאפלת הלילה והאדים
שאופפים את אדמות הטרשים והחורבות מסביב; האפלה שבתוך ומסביב ליצור כאילו נעה,
מעקצצת ורוחשת, בעיקר בחלק החיצוני מסביב ליצור. הראש של היצור יהיה כמעט תמיד
גולגולת שלמה או שלמה למחצה של סוס, שהלוע והעיניים שלו מבליחים באפור-סגול חלוש,
שיש המדמים לברק של 'אבן אומת'יט חולנית, שהפכה למראה של האיין'; החלק התחתון
יסתיים לא פעם בפרסות שלדיות, בעוד מהצדדים היצור מגדל 'ידיים' שבנויות מאוסף
עצמות אנושיות יותר למראה, עם טופרים או שלוחות ארוכות בקצה, מסוג שמסוגל לאחוז
חפצים או כלי נשק. העצמות, בעיקר עצמות
הגולגולת והידיים, יהיו לא פעם נגועות בתפרחת פטרייתית שמזכירה גרסה זעירה של
הפטריות הארסיות שגדלות במחוזות המתים; לעיתים, אך לא תמיד, אפשר יהיה להבחין
בקרעים של אריגים רקובים מלופפים על ה'ידיים' או על חלק מעצמות הגוף, מתנועעים
באיטיות וכאילו מתבדרים במגע עם האפלה הרוחשת שמקיפה את העצמות. הור'ראם, בין אם
נתקלים בו כשהוא משוטט סביב אורוות או בתי חווה הרוסים ששקועים בתוך אדמת הטרשים
המקוללת, ובין אם נתקלים בו כאשר הוא מתחזה או מערבב את עצמו בתוך ערמת עצמות של
בני אדם או חיות משק, כדי לזנק משם ולהתאחד במהירות כשהוא מפתיע קורבן-ביש מזל,
יהיה חמוש תמיד בכלי נשק, בדרך-כלל אחד בכל יד, שיראו כאילו הם עשויים ממתכת
פועמת בירוק-אפור חולני של פטריות. רבים מכלי הנשק האלו יראו דומים, או לפחות
חיקוי אפל ולעגני לכלי נשק של פרשים, מהסוגים שהיו בשימוש רב במלחמת הת'ארילין:
כולל גרסה גדולה ומרושעת של חרב פרשים מעוקלת; שרשרת הורגים שמסתיימת בכדור
קוצני נוגה באור מחליא; או שוט ארוך שבוער בלהבות מזוהמות וטמאות. היצור אינו מסוגל
לדבר בשפת בני-אדם או שפה דומה, ויכולת ה'דיבור' שלו מסתכמת השמעת צהלה
ספק-רפאית שנשמעת כמו שילוב מבעית בין צהלת סוס לבכי ("הדבר הכי קרוב לבכי
שיכולתם לשמוע מסוס"), שעולה ואז דועכת לחרחורים שמזכירים קול של סוס חולה.
מוצא, משכן וחברה: רוב
המלומדים בנסיכות האפורה סבורים שהור'ראם הוא התגשמות של נשמה מעונה של אחד
הסוסים האציליים שגדלו וחיו במרכז אורמת'ריל, עוד כאשר המחוזות הללו היו כרי דשא
אינסופיים ויפיפיים, שם 'גדלו הסוסים הטובים והמיוחסים ביותר במלסטרה'. לפי הדעה
הזו, ההור'ראם הוא הנשמה המעונה של סוס אצילי שננטש לגווע ברעב או ממחלות
פטרייתיות שנפוצו כאשר הקרקע של המחוזות הללו הושחתה, ורבים מהכפריים ובעלי
החוות שחיו בה פעם נמלטו ממנה כפליטים. גרסה אחרת טוענת
שההור'אם נוצר מנשמות של סוס ורוכב ש'הותכו זו לתוך זה' לאחר מוות אלים, בעיקר
בקרבות העקובים מדם של מלחמת הת'ארילין, לא הצליחו להמשיך הלאה והתנגעו בכוח אפל
בשנים שבהם שדות הקרב העתיקים במרכז הנסיכות האפורה (רבים מהם בלב המחוזות שהפכו
לארץ טרשים מקוללת) התמלאו בקסם אפל - ומכאן הצורה הספק אנושית וספק סוסית שלו;
לפי הגרסה הזו, יותר מאשר ההור'ראם מלא זעם נצחי על מטפלים ומגדלים שהניחו לו
לגווע, הרי שאותה 'יציקת נשמות' שמרכיבה אותו, נדונה לשחזר שוב ושוב את הקרב
האחרון שבו נפלו הסוס ורוכבו ביחד, או זמן קצר זה לאחר זה. ישנן דעות, בעיקר
ברכס הת'ארילין או אצל אנשים שבאו משם, שההור'ראם הם עונש, או מחיר עגום לפגיעה
הנוראה שספג האל העתיק היירית', אל הסוס והטוהר, כאשר כוחות 'הנסיך הרם', במסעם
לבער את העבדות מהת'ארילין, שרפו את המקדש הגדול שלו ליד ת'ארנה, רצחו את כוהניו
ורבים אחרים שחסו במקדש, והפכו את שכיות החמדה המקודשות שלו למאכולת אש או ביזה.
יש שדימו את ההור'ראם ל'פיסות מרקיבות' מכוחו המחולל של 'העתיק', או התגשמות של
'דמו הטהור שההביל ונשפך לכל עבר, שיורד כמו גשם על האדמות שפעם היו מבורכות
בכוחו האצילי'; דעה זו נשענת, בין היתר, על השמועה כי ההור'ראם פגיעים במיוחד
לכוחות קדושים של היירית' –הגם שמעט מאלו שרדו לאחר מלחמת הת'ארילין. הור'ראם נמצא
בדרך-כלל לבדו, ונראה שבהעדר קסם אפל חזק שיכריח אותו לנהוג אחרת, הוא לא יתרחק
מרחק גדול מבית החווה או האיזור בו ככל הנראה הסוס (אם או בלי הרוכב) גוועו לפני
שנים, מקום שלעיתים מעוטר בערימת עצמות חסרת צורה לכאורה, גלויה או קבורה למחצה
בתוך העפר, שם לפי המסורת נמצאים השרידים של גופו הקודם, ביחד עם חפצים נוספים
כמו אוכף מרקיב, רצועות עור מתפוררות וכיוצא באלו. לעיתים אפשר להתקל בכמה
פריטים ש'חולקים' איזור מחיה, ויכולים להתגלות או להתקיף ביחד קורבן או פולש
שנתפס שוהה או מחטט בטינופת המרקיבה; אם כי נראה שהיצורים אינם תבוניים מספיק,
בדרך-כלל, כדי לשתף פעולה; לעיתים אפשר להתקל בלהקה של נברני קברים או יצורים
דומים שמגוררים סביב 'תל העצמות' ומשמשים, במודע או לא, כסוג של זקיפים של
היצור, ש'רואה' דרך עיניהם או לפחות חש באורח עמום את מה שהם חשים; יצורים כאלו
יכולים גם לסייע ליצור בקרב, ולהתנפל מאחורה על יריבים שעסוקים בלחימה כנגד
היצור עצמו, או נפגעו מההלם שנגרם מכמה מהיכולות שלו. ישנה אגדה כי לעיתים
רחוקות בהרבה, בעיקר בשדות קרב ישנים, אפשר לראות הור'ראם "זרים"
שנתקלים זה בזה באקראי במהלך הפטרולים המוזרים שלהם, ויכולים ליצור מחזה מוזר
שבו הם ניצבים זה מול זה ומבצעים תנועות מוזרות, כאילו הם מנסים – חרף הגוף
הנוכחי והלא מתאים שלהם – לעלות על רגליהם האחוריות בעודם צונפים בחוזקה, כאשר
כלי הנשק שאחוזים בטופרים שלהם מתנועעים סביב, במה שנראה כמו סוג מוזר של קרב
טקסי – אם כי בפועל היצורים לא מזיקים זה לזה, ויעזבו את 'ההצגה' מיד כדי להלחם
ביצורים חיים שהתקרבו למרחק קרוב מדי. קרב: הור'ראם תוקף
באורח מיידי כמעט תמיד, בעיקר בני-אדם ודמויי אדם, ונלחם בחמת זעם עד שהצורה
המוחשית שלו נהרסת. הור'ראם נלחמים באמצעות כלי הנשק המאסיביים שלהם, כאשר כל
סוג של נשק מקנה להם יכולות מיוחדות אחרות – החל מפגיעה ביריבים מרובים וגרימת
מעיכת שריון ופגיעות כאשר היצור מפעיל שרשרת הורגים, וכלה בהתקפות מרובות,
מהירות ואכזריות שגורמות דימום מצטבר במהירות שיכול גם להותיר זיהום מקולל,
במקרה של שימוש בחרב פרשים. כמו כן, הטבע הקסום
של ההור'ראם גורם לו לספוג נזק מינימלי מהתקפות לא קסומות, ולגלות עמידות גבוהה
להתקפות אש וכפור; ומצד שני הוא פגיע מאד לקסמים קדושים, ובעיקר לכמה מהיכולות
של הדראגונים האפורים של הת'ארילין. כמו כן, האגדה מספרת שניתן לבלבל את היצור
ולעיתים אפילו להבריח או 'לאלף' את היצור לזמן קצר, באמצעות כלים מיוחדים, למשל –
חצוצרת פרשים ישנה, בעיקר כזו שנחרטה בהשבעות של דראגונים אפורים או כוהני
היירית' (מסופר שבמקדש של היירית' הכירו שבע צורות של חריטה רונית, שלכל אחת מהן
היתה השפעה אחרת על סוסים מיוסרים, נגועים בקללות או על רוחות של סוסים - אבל
רובן ורוב מי שהכיר אותן נספה ואבד ביחד עם המקדש עצמו) . לפי האגדה, מי שמצליח לבלבל הור'ראם, יכול
לגרום ליצור לחזור ל'פטרול' שלו ואפילו להוליך אותו אל תל העצמות או לדבר אחר
שהיצור שומר עליו בקנאות – אולם תוך פרק זמן קצר, ההשפעה תגמר בלי התראה, והיצור
יתקיף בעוצמה שתהפוך אותו לחזק וקטלני עוד יותר. מלבד היכולות
שקשורות בנשק, לכל ההור'ראם יש מספר יכולות מיוחדות אופיניות – החל מיכולת
להסתער במהירות כפולה על קורבן אותו הוא מתקיף בבונוס גדול לפגיעה ונזק כבד,
כשהוא רומס אגב כך ומסב נזק נוסף לכל מי שעומד בדרכו אל אותו קורבן; המשך
ב'צללים מבאישים של זבובי בשר' שבוקעים מהילת הצל של היצור, ומסבים נזק קבוע לכל
יריב שנמצא לידו; וכלה ביכולת המפורסמת ביותר של היצור: צניפה ארוכה ונוקבת
שנשמעת כספק צהלת סוס וספק בכי חצי-אנושי, שמסבה נזק הלם כבד לכל יריב בסביבה,
מפריעה להטלת לחשים ויכולה לעיתים 'לנעול' ולשתק מטילי לחשים למשך מספר סיבובים. חיסול וטיהור: לפי
המסורת, הור'ראם שמובס אינו מושמד; אפילו אם שרידי העצמות המתפוררות שהוא מותיר
כשהוא נופל ישרפו, או יוטלו עליהם לחשי קדושה מהסוג שמונע מאל-מתים רגילים לחזור
ולקום. כאשר הור'ראם מובס, הצל שמחזיק אותו מתפוגג אל תוך החשיכה, אולם עד-מהרה –
בתוך ימים, או לכל היותר מספר שבועות, הוא ישוב ויתאחה, והיצור ימצא עצמות חדשות
שישמשו אותו כדי לקום ולהתהלך שוב. זאת, באשר העצמות שתוך ההור'ראם, להבדיל
מהרוח המיוסרת שלו, אינן בהכרח העצמות המקוריות של הסוס או הרוכב הקטולים. לפי חלק מהסיפורים,
ההור'ראם מסתיר – בין אם בתל העצמות שלו, מתחתיו או במקום אחר, חלקי גולגולת או
עצם מעוטרת ומגולפת, כאילו הצללים עצמם השתמשו ב'כתיבה רונית' אפלולית כדי לעטר
אותה; לפי מסורות אחרות, לעיתים העצמם מוחלפת באוכף, פרסה או אפילו תכשיט מוזר;
לעיתים כזה ששמו המקורי של היצור, זה שניתן לו בעודו סוס חי ונושם, חרוט עליו.
יתכן שהחריטות המוזרות, או הפירוש שלהם, קשורות גם קשר הדוק לצורת ההתנהגות של
היצור, המסלול שבו הוא מתהלך (אם יש לו), והכוחות שלו. לפי האגדה, העצם או
החפץ המקולל חזקים מכפי שהם נראים – וגם אם ישרפו אותם, הם ישובו ויווצרו מחדש
מתוך הצללים בשלב מאוחר יותר. הדרך היחידה להיפטר
מהור'ראם באורח סופי, לפי אותן מסורות, או ליצור מוקד מיוחד של 'אש אפורה חיוורת',
שרק מעטים כיום – בדרך-כלל אנשים שזוכרים עדיין מסורות מהמקדש הגדול בת'ארנה –
זוכרים ויודעים כיצד להתקין. לתוך המוקד הזה, יש
להשליך את שרידיו של ההור'ראם ואת העצם או החפץ המקולל שלו, ביחד עם כלי הנשק של
היצור המובס, מה שיגרום לצללים שונים, ובסופו של דבר גם לרוח הרעה של ההור'ראם
בכבודה ובעצמה לצאת מהאש האפורה ולהתקיף את עורכי הטקס בחמת זעם, כשהיא חזקה
בהרבה מכפי שהיתה קודם – אם כי, תפילות ומילים קדושות של היירית' ואמצעים אחרים
שננקטים מראש ובאורח נכון (ויש אומרים, במיוחד נוכחות של סוס חי מאחד הזנים שמקודשים
לאל העתיק) יכולים להחליש את היצור מראש, ובאורח ניכר. כאשר הרוח מובסת פעם
אחרונה והטקס נגמר בהצלחה, האש מזנקת כלפי מעלה (כאשר לפי הסיפור, אם הטקס היה
מוצלח ממש, אפשר לרגע לראות את דמותו של הסוס או דמותם של הסוס והפרש) משתחררת
ושועטת כלפי מעלה, אל עבר הרקיע האפל והכוכבים; מסופר, כי הגמול למי שישלימו טקס
כזה בהצלחה, הינו לא רק שביעות רצונו וברכתו של היירית' (עניין חשוב ביותר
לדראגונים אפורים, ולרוכבים בכלל)אלא גם ובעיקר כי המוקד האפור יתיך את המתכת
המקוללת ממנה היו עשויים כלי נשקו של היצור, יטהר אותה, ויותיר במקומה חומר גלם
ששווה למספר נאה של מטילי פלדה מכושפת, אפורה-לבנונית, שבורכה בכוחו של היירית'
ולכן היא שוקלת מחצית המשקל, וחזקה ונוקשה בהרבה ממתכת רגילה.
נתוני קרב
של הור'ראם דירוג אתגר: קטלני
עבור דמויות בדרגה 7. נתוני בסיס: נק"פ 145, דרג"ש
10, דרפ"ג 10, יוז 1+ הגנות: 2 הדיפות עם כלי הנשק
בדירוג 11; הדיפה פסיבית בדירוג 9, התחדשות 5 נק"פ/סיבוב. סופג נזק מינימלי מכלי נשק
לא קסומים; סופג חצי הנזק מלחשי אש וכפור. חסין להלם, רעלים, אשליות,
ולרוב ההתקפות המנטליות. חולשות: סופג 150% נזק מהתקפות מבוססות מחץ; סופג 150% נזק ו-2-
להצלה מהתקפות מבוססות אור או קדושה; סופג 200% נזק ו-4- להצלה מלחשי התקפה
מיוחדים של דראגון אפור. התקפת נוכחות: זבובי צל מסבים נזק כל
סיבוב לכל יריב שנמצא במרחק של 5 מטרים או פחות מהיצור, כאשר הנזק משתנה לפי סוג
השריון של הדמות: גלימות או ללא שריון: 1ק2+8;
שריון עור: 1ק2+6; שריון מתכת קל/בינוני 1ק2+4 / שריון לוחות: 1ק1+4 התקפת הסתערות (השהיה 3): 2+ לפגיעה
ו-150% לנזק.כל מי שבדרך חייב לגלגל מול 3ק12 או שהוא סופג חצי הנזק מהמכה (75%
למעשה) ועף 2-5 מטרים הצידה. צניפת רפאים (הש' 4) הצניפה מלאת היסורים של ההור'ראם
גורמת 3ק8+8 נזק הלם לכל יריב במרחק של עד 25 מטרים, ואפשר להציל ב 3ק12 נגד כוח
רצון לחצי נזק. הצניפה משתיקה את כל הלחשים ואת כל היכולות
מבוסוסת הקול של כל מי שנפגע ממנה לאותו סיבוב (רלוונטי רק אם ההור'ראם זכה
ביוזמה) אין ליריבים גלגול הצלה, אלא אם כן היריב הוא ברמה 12 ומעלה. מי שנכשל בהצלה לחצי הנזק 'ננעל' ולא יכול
להטיל לחשים מאותה אסכולה למשך עוד 2 סיבובים נוספים; הצניפה גם מרפאת את היצור
ב-5ק12+8 נזק אם היא פגעה ב-4 מטרות ומעלה; או ב-3ק8+8 אם פגעה ב-3 מטרות ומטה. התקפות והשפעות מיוחדות של
ההתקפה - לפי סוג הנשק 2
חרבות פרשים :
היצור גורם דימום 1ק1+4 ל-5 סיבובים לכל פגיעה מעל 14. אפשר לגלגל הצלה ב-3ק10
נגד כושר או 3ק12 לפגיעה ב-17 ומעלה; כל הצטברות גורמת לספירת הסיבובים של
הדימום להתחיל מההתחלךה, ומעלה את הנזק כל סיבוב ל-1ק2+6 / 1ק3+8 / 1ק4+10 / 1ק5+12
(מקס). כאשר הדימום מסתיים או בסוף הקרב, היריב חייב
להציל שוב באותו גלגול הצלה או שנותר 1ק1+4 נזק מקולל שלא מתרפא וחולשה 1-
לגלגולים עד ללחש הסרת מחלה. שרשרת הורגים (דו-ידני) - הור'ראם עם שרשרת הורגים מסוגל
לתקוף כל סיבוב עד 4 מטרות במרחק של עד 5 מטרים; כל פגיעה מחייבת הצלה נגד 3ק10
(או 3ק12 לפגיעה ב-16 טבעי ומעלה) או מעיכת שריון ופגיעות 10%, מצטברת עד ל-5
פעמים. האפקט מתפוגג בסוף הקרב. ההור'ראם מסוגל להתקיף עד 6 דמויות בטווח
של עד 7.5 מטרים בבונוס 1+ לפגיעה ו-133% נזק. אם אין שישה יריבים בטווח, הוא
יכול להתקיף פעמיים עד 2 יריבים. שוט בוער באש צללים: שוט יכול להתקיף 2 מטרות כל סיבוב. כל דמות
שנפגעת מהשוט תסבול ממכת כאב שתגרום לה 2- לכל הגלגולים בתור הבא שלה (אין
הצלה). אם השוט פגע ב-16 טבעי ומעלה, הכאב מועצם ל-3- לכל הגלגולים וישאר לשני
התורות הבאים של הדמות (אין הצלה). כל פעם שהשוט פוגע ב-16 ומעלה, הקורבן חייב
להציל ב-3ק12 נגד הכושר, או להדלק באש, שתגרום 1ק4+12 נזק כל סיבוב, למשך 5
סיבובים. כאשר הבערה נגמרת, הדמות חייבת להציל שוב, או
לסבול מ-1ק1+6 נזק מקולל שלא יתרפא עד שיוטל על הדמות לחש הסרת קללה. התקפה מיוחדת עם שוט בוער: (השהיה 3) התקפה על עד 3 דמויות ב-1+ לפגיעה
ונזק רגיל. עם זאת, כל דמות שנפגעת חייבת לגלגל 3ק10 נגד כוח רצון, או 3ק12
בפגיעה של 16 טבעי ומעלה. דמות שנכשלת נדלקת בלהבת צללים שגומת 1ק4+12 נזק צל כל
סיבוב במשך חמישה סיבובים, וכמו כן, היא חשה כאילו דורבנות מלובנים חותכים בה,
ונאלצת להמלט לכיוון אקראי בקצב ריצה של 200% מקצב התנועה הרגיל, למשך 5
סיבובים. הערה: הוראם שמחזיק שוט, יחזיק בדרך-כלל חרב פרשים
בטפר השני שלו. הפגיעות של החרב יגרמו דימום ואת כל ההשפעות הרגילות שלו, אבל
ההור'ראם לא יוכל להשתמש ביכולת המיוחדת של קריעה לגזרים. |
כתב וערך: גדעון אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.