קרדיט: ערך זה נכתב בעזרת "האיש הצעיר", שכתב חלק מהטיוטה הראשונה של הערך והנתונים.

דובי ירח שחור

כללי: דובים גדולים ופראיים אינם זרים לאנשי יער ואת'ארון; אבל המאיים והאכזרי מכולם הוא דוב הירח השחור. אם דוב אחר יתקוף אדם כדי להגן על גורים או על טריטוריה, או מפני שחש מאויים מהתקרבות של בני-אנוש, דוב הירח השחור יקרע בני אדם לגזרים מתוך שנאה אכזרית, כשהוא מרטש אותם לגזרים, זולל חלקים מהגופות ומפזר את היתר במקומות בולטים ביער החשוך, בעיקר על אבנים גדולות ושטוחות.

דובי הירח השחור הם גדולים ומסיביים, מסוגלים להסב נזק צל בשאגה המהדהדת שלהם; ערמומיים ונקמניים בהרבה מחיה רגילה, ומסוגלים להריח דם של קורבנות - בעיקר כאלו שהם עצמם פצעו, ולעקוב אחריו ממרחק במשך ימים על ימים. במשך דורות, הם נחשבו נדירים מאד, ונמצאו בעיקר בחלקים העבותים בדרום-מערב יער וארת'ארון; מנגד, חוגים של מיסטיקנים אפלים ביוטקארו ובמקומות אחרים ביער וארת'ארון, הוקסמו מאז ומעולם מהיצור וניסו לחקור את האגדות עליו - וגם למצוא דרכים להשתלט עליו, כולל באמצעות אוכפים מכושפים, ארוגים מפרווה ורונות של צל, שנועדו להפוך את היצור לבהמת רכיבה מבעיתה.

לפי האגדות, יש קשר בין דובי הירח השחור לבין ההר השחור של יוטקארו, או ליתר דיוק, לאגדה על השד העתיק שקשור באיזור הזה; וגם לאגדה על שאמאנית (יש אומרים מלכה) קוטזוקי עתיקה בשם בא-זוקוק, והמלחמה שניהלה כנגד המלך-המכשף הוארת'ארי העתיק רוקבארו; האחרון והאדיר במסדר שכוח של לוחמים-קוסמים, שכוך הקברים שלו שיחק תפקיד מוזר במלחמתם של הדרואידים מכת השלג האדום.

תיאור חיצוני: דוב ירח שחור הוא גדול מדוב רגיל, וכאשר הוא עומד על שתי רגליים אחוריות, הוא מסוגל להתנשא לגובה של קרוב ל-4 מטרים. הפרווה יכולה להיות במגוון צבעים - בדרך-כלל חום-כהה או חום-אפרורי - והיא נחשבת דלילה ועלובה יחסית לפרווה של דוב רגיל. ישנם גם הבדלים מסויימים במבנה הגולגולת בין דוב ירח שחור לדוב רגיל - מה שגורם לפנים של דוב ירח שחור להיות דומות מעט יותר לאנושואיד מבחינת מיקום העיניים והסנטר הגבוה יחסית. העיניים צהובות או צהובות-בהירות, ומסופר שכאשר הדוב מפעיל את אחת היכולות שלו, הן מבהיקות בגוון בהיר-ירחי.

המאפיין הייחודי הבולט במיוחד שמבדיל בין דוב ירח שחור לדוב רגיל, הוא 'טלאי' של פרווה צפופה מאד שיש לדוב הירח השחור בחלק העליון של החזה, או בין החזה לצוואר, בעל צורה שנראית בגסות כמו חרמש ירח. בניגוד ליתר הפרווה, ה'טלאי' הזה, הוא תמיד בגוון שחור משחור, והוא עשיר וצפוף כל-כך, שהוא יוצר בדרך-כלל גדילים שופעים שיורדים ב'וילון' כלפי מטה.

מוצא והיסטוריה: המלומדים חלוקים בדעתם, האם דוב הירח הוא מין דוב נפרד, שהתפתח בחלקים העבותים ורוויי הקסם האפל של יער וארת'ארון (ואם כן, מה והאם יש קשר עתיק בינו לבין הקוטזוקי), או שמא יש רגליים למסורת הוארת'ארית העתיקה, לפיה לא מדובר בדוב טבעי, אלא בחיה שעברה שינוי עמוק ואפל - כאשר האגדות קושרות קשר ישיר בין אותו טקס אגדי של "שבועת הירח השחור" לבין השד הקדמון של יוטקארו וההר השחור שלו.

לפי האגדות של החוואים הוארת'ארים, שממילא מתייחסות אל דובים כחיות נבונות מאד, שקשורות במישרין לרוחו של קוטאזו, אל הדוב הגדול; דובים שסבלו סבל גדול מידיהם של בני אדם (או מית'ווארי), למשל - דובות שהגורים הרכים שלהם ניצודו בידי פושטי עורות, מתמלאים בשנאה ויכולים, במצב מסויים, לבחור לבצע טקס שבו הם 'בולעים את אור הירח השחור', או במילים אחרות - מוסרים את נשמתם בידי השד העתיק של ההר השחור, בכדי שיברך אותם בכוחות קטלניים שיאפשרו להם לנקום בבני האדם. מכאן, לפי האגדה, השנאה הבוערת של היצורים לבני-אדם, שחורגת בהרבה ממה שאפשר לצפות מדוב רגיל.

המסורת הזו נתמכת, בין היתר, על-ידי כך שקשה מאד להבדיל בין זכרים לנקבות של דובי ירח שחור (ויש אומרים שאין לזהות הישנה שלהם משמעות לאחר שנשבעו לשד השחור); ויותר מכך, אין שום תיעוד אמין - בוודאי לא מהדורות האחרונים - למפגש בגור של דוב ירח שחור; בין אם בגלל שאין כאלו; ובין אם בגלל שאם יש ליצורים גורים, הם חבויים עמוק באיזורים צפופים וכמעט בלתי אפשריים לגישה עבור בני-אדם.

תופעה מוזרה אחרת, היא העובדה שעד כמה ששבטי הקוטזוקי לא מחבבים את הדובים האלו, שוררת בין המינים האלו מעין 'שביתת נשק' מוזרה - הם יכולים לנהום, לנופף כלי נשק או לחשוף שיניים אלו כלפי אלו, כדי להרתיע ולגרום לצד השני להסתלק, אולם לפי הסיפורים הם כמעט לעולם אינם תוקפים זה את זה ממש.

מנגד, ישנן שמועות על דובי ירח שחור שעוקבים מרחוק אחרי שבטים של קוטזוקי, בעיקר כאלו שיש להם שאמאנים אפלוליים יותר, ומחטטים בשרידים שהללו משאירים אחריהם; וכי השאמאנים האפלים יותר של הקוטזוקי יודעים להשתמש בשעוות דבורים וברסק קריסטלים כדי ליצור נרות מכושפים שמשפיעים על דובי הירח השחור, ופה ושם אפילו יכולים להפוך אחד מהם לבן-לוויה משועבד של השאמאן.

אגדה עתיקה שמתיימרת לנסות להסביר את היחסים בין קוטזוקי ודובי ירח שחור מצד אחד, לבני אדם מהצד השני, מספרת על שאמאנית הקוטזוקי הקדומה ואדירת הכוח בא-קאזוק (Ba-Khazuk), והמלחה שניהלה כנגד המלך-המכשף הוארת'ארי העתיק וארקורבו (Varkorvu); אחד המלכים הוארת'ארים הראשונים שמשלו ביוטקארו, בתקופה הראשונה של ההתיישבות של יורדי הים הוארת'ארים המובסים ביער שעתיד להקרא על שמם; ושלפי המסורת, שרידיו טמונים עדיין באחד הכוכים העמוקים והאפלים ביותר שחצובים בהר השחור.

מסופר, שוארקורבו היה האחרון במסדר עתיק של לוחמים-מכשפים וארת'ארים: אלופים בלהבים ובעלי יכולת מיסטית בקשת, שיכלו לחזק את ההתקפות של עצמם בקסם, לאתר ולשחרר התקפות מכושפות על מפלצות, כגון נחשי ים, שדי מים ויצורים אחרים שהמכשפים הראמג'ירים ידעו לזמן. כך או אחרת, רובם המוחלט של הלוחמים המכשפים הללו הושמדו בקרבות מול הראמג'ירים, ולפי המסורת, מספרם הדלדל עוד יותר בין הצללים של יער וארת'ארון - עד שוארקורבו נותר האחרון מביניהם.

המלחמה הארוכה והאכזרית שהמלך-המכשף הוארת'ארי ניהל מול בא-קאזוק, היתה אישית מאד, ומזעזעת אפילו במונחים העקובים בדם ששגורים בין בני אדם לקוטזוקי; ונראה ששני הצדדים האשימו זה את זה - אולי בצדק - ברצח של 'הגורים' של האחר. הגרסה הואת'ארית של האגדה, מספרת שבא-קאזוק הערימה על וארקובו ורצחה את ילדיו עד האחרון בהם (הגם שיש גרסה לפיה אחת הבנות שלו שרדה, ומי מצאצאיה הביא את אחד מחפציו של המלך העתיק אל הנסיך אורג-הערפל שהקים את שער חורף, דורות ארוכים לאחר מעשה, ותרם כך לנצחון המוחץ שלו על הקוטזוקי ההרריים).

נראה שהגרסה של הקוטזוקי לסיפור - שמעולם לא סופרה לבני-האדם, אבל נראה שאפשר למצוא חלקים ממנה, או לפחות רמזים להם - בציורי מערה של הקוטזוקי, מאשימה את וארקורבו בדיוק באותה התנהגות - רצח הגורים הרכים של בא-קאזוק, ושימוש בפרוות שלהם עבור הכפפות והמגפיים שלו. כך או אחרת, האגדה הואת'ארית מספרת שבקרב האחרון, בא-קוזוק שרפה את נשמתה בטקס, שאפשר לה ללבוש צורה של דוב עצום, ולהקים את הלוחמים המתים שלה בצורה של חיות פראיות דומות, גם אם קטנות יותר - וכך באו לעולם דובי הירח השחור הראשונים; וכי המלך-המכשף וארקורבו ניצח את בא-קוזוק ודקר אותה בליבה - במחיר חייו שלו; וגם במחיר חרבו המכושפת, האחרונה בחרבות המסדר הקדום שלו, שנשברה לשלושה חלקים כאשר קטלה את השאמאנית.

לפי גרסאות מסויימות, אפלות יותר, גם המלך הוארת'ארי נאלץ לעשות עסקה עם השד השחור של יוטקארו בכדי להשיג את הנצחון; ויש אומרים שאותו שד - האדון הקדום של ההר השחור - למעשה תמרן את שני היריבים ומשך בחוטים בהצלחה למען המטרות המרושעות שלו עצמו.

כך או אחרת, מסופר שוארקורבו הגוסס נטמן במעמקי כוח קבורה מכושף, שעל דלתותיו הוטבעו קסמי הגנה חזקים, ביחד עם חרבו השבורה (אם להתעלם מהאגדה שאחת מצאצאיותיה של הבת האחרונה שלו הביאה את הנדן של החרב ההרוסה כמנחה לנסיך הראשון של שער חורף), כאשר למרגלותיו הונחה הגולגולת של יריבתו הקטולה, השאמאנית בא-קוזוק.

בא-קוזוק ומשרתיה הדובים הנוקמים הושמדו, אבל 'שבועת הדוב' - כפי שמספרת האגדה - נותרה; ומאז ועד היום היא רודפת את היערות ומייצרת מפעם לפעם דובי ירח שחור חדשים, גם אם נופלים בעוצמתם משארי בשרם הקדומים שנוצרו בקסמה של בא-קוזוק עצמה.

סיפור חדש יחסית, מספרת שמי שהתעניינו מאד באגדה הישנה הם הדרואידים של כת השלג האדום, ובעיקר שר הצבא והאסטרטג מטיל האימה שלהם, הדרואיד קוטרוסקה (Kotrusska), שרחרח ביוטקארו מספר שנים לפני פרוץ המלחמה שהחריבה את שער חורף, וניסה ללמוד את הסודות של המיסטיקנים האפלים שלה - ואולי אפילו שהה בה לפרק זמן, מוסווה כמלומד תמים.

לפי האגדה, קוטרוסקה הצליח לפרוץ לכוך של וארקורבו, ולקחת ממנו את הגולגולת של בא-קאזוק, אותה הציג בפני הקוטוזקי ההרריים, כספק מנחה, ספק הפגנת כוח, שסייעה לדרואידים של כת השלג האדום לגייס את האנושואידים הקדומים לצידם בהתקפה הרצחנית על שער חורף, ולאחר מכן בקרבות נוספים במאבק על יער וארת'ארון.

אומרים, שהגולגולת של בא-קאזוק אפשרה לשאמאנים של הקוטזוקי לתעל בעוצמה רבה בהרבה את כוחם, ולשעבד או להפוך לבהמות רכיבה מספר גדול בהרבה מהרגיל של דובי ירח שחור - מה ששימשו אותם כ'חיל פרשים' רצחני, שלקח תפקיד מפתח בהכרעה של שער חורף ובטבח רבים כל-כך מאנשיה.

אותה אגדה מוסיפה ומספרת, כי ממש לפני הקרב המכריע בקוטראקין, כוח עילית קטן של כת השלג האדום (יש אומרים, מצויד בגולגולת של בא-קאזוק או חלק ממנה), ניסה לפרוץ פעם נוספת לכוכי המלכים שבין שורשי ההר השחור - אולם הפעם יריביהם הצליחו לבלום אותם, מה שאולי אפשר את הנצחון העקוב-מדם על כת השלג האדום ובני-בריתה בקרב קוטראקין עצמו.

מאז קרב קוטראקין, דובי הירח השחור - בין אם אלו ששירתו את כת השלג האדום ובין אם לא, הפכו נפוצים יותר, ובכאוס הפראי שירד על חלקים רבים של האיזור, הם מעיזים להתרחק ממחבואיהם העתיקים ולשוטט קרוב יותר ויותר לדרכים ולישובים של בני אדם, מה שהופך אותם לסכנה הולכת וגוברת - גם אם לעת-עתה, עדיין לא נפוצה מאד.

מנגד, תושבי יוטקארו הפכו 'רגישים' מאד לכל נסיון לא קרוא לחטט במסורות עתיקות שקשורות לכוכי המלכים, ובעיקר במה שקשור לוארקורבו או המסדר העתיק שמת ביחד איתו; וגורלם של חטטנים ומשיגי גבול יכול להיות גירוש ברוטאלי מהאיזור - או גרוע יותר.

משכן וחברה: דוב ירח שחור בעיקר מהסוג הנפוץ של "דוב צייד" שמתקרב לדרכים או ישובים אנושיים ומחכה להזדמנות המתאימה להכות - הוא בדרך-כלל יצור בודד; כאשר לעיתים, מספר גדול יותר של פרטים (למשל 2-5) יחלקו איזור, כאשר הם נמצאים בדרך-כלל במרחק מסוים אחד מהשני, ולכל אחד יש את 'המזכרות' ו'צעצועי העצם' שלו, אבל הם יוכלו לקרוא זה לזה באמצעות שאגת הצל הידועה לשמצה, או לשתף פעולה בהתקפה על טרף מסוכן יותר מהרגיל, כמו שיירה חמושה או חווה מוגנת.

דובי ירח שחור נמשכים כנראה לאיזורים ספוגים בקסם אפל, ואוהבים לשוטט בהם: שרידים של ישובים או מקדשים עתיקים; שדות קרב ישנים או מקומות שהתחולל בהם טבח; מערות שבהם מתו קוטזוקי, ועוד. הם אוהבים מאד עצמות, גם של קורבנות שלהם וגם כאלו שנמצאות בשטח או שהיצורים עצמם חופרים אותן מהקרקע התחוחה, או שולפים אותם מקוצי-עץ עליהם שופדו בידי צושקא או יצורים אחרים. הדובים ידועים בחיבתם לפזר שרידים, בעיקר של צלעות וגולגלות, על אבנים שטוחות גדולות או במקומות בולטים אחרים - אולי לשם סימון טריטוריה, לאחר שהם שיחקו בשרידים והספיגו אותם ב'נוכחות' (הפיזית או המאגית) שלהם.

דובי ירח שחור אחרים עוקבים מרחוק אחרי שבטים של קוטזוקי וניזונים או תובעים בעלות על שרידים שהללו השאירו אחריהם - יש האומרים, שהם מחכים לרגע בו הקוטוזוקי יתקפו בני אדם כדי להצטרף לקרב, או גרוע יותר - למצוא את הדרך לארוב לאלו שמנסים להמלט משדה הקטל (או לנתיב בו מפנים את הנשים והילדים) כדי ליפול על הנמלטים בלי התראה מתוך העלווה החשוכה.

מקום בו דובי ירח שחור רבים מדי מתגוררים ביחד (נדיר), והוא בדרך-כלל גם עמוס שרידים מסוגים שונים, מרמז אולי על קיומו של "דוב שומר" - גרסה גדולה ועוצמתית יותר מה"צייד", שרובץ על שרידים חשובים או על מקור עתיק של כוח מאגי אפלולי. יצורים כאלו הם נבונים יותר מדוב ירח רגיל, ולא פעם יודעים להשתמש ביכולות דמויות לחש.

מספרים, שכיום דובי ירח שחור רבים מסתובבים בשלג ובערפל המקולל שמקיף את החורבות של מה שהיתה העיר שער חורף, המקום אליו נסוגו הדרואידים של כת השלג האדום אחרי התבוסה בקרב קוטראקין, לפני שהסתכסו והחלו 'לטהר' זה את זה.

ערך: רוב הפרווה של דוב הירח השחור היא כמעט חסרת ערך, בוודאי יחסית לפרווה של דוב רגיל; הבשר מר-חריף, כנראה עם רעילות חלשה שיש צורך בצמחים מיוחדים כדי לטהר - ועבור רוב בני האדם, הוא נחשב מגעיל ומסוכן מכדי להתאמץ ולטפל בו - הגם שיש מיסטיקנים אפלוליים, ביוטקארו ובמקומות אחרים, שמאמינים שהבישול שלו לתבשיל בשר חריף, נושא עימו כל מיני סגולות ואפילו יכולת לזמן התגלויות. שאמאנים של קוטזוקי, לעומת זאת, אספו את השיניים של היצור, וידעו לחרוט אותם באורח שהביא להם תועלת - אולי ביצור הנרות המכושפים שיכלו לשעבד את אחד היצורים האלו לשירותם.

החלק היחיד של הדוב שהוא בעל ערך רב, הוא טלאי הפרווה המגודל שצומח מעל החזה ומתחת לצוואר שלו. השיער הזה קשה מאד להסרה באורח שישמר את היכולת שלו, ובכדי להסיר משטח שלם וכמעט לא פגוע, באורח שיהיה שווה ערך לפרווה שלמה (Hide), נדרש כשרון פרוונות ברמה של 3+ לפחות.

עם זאת, פרווה שלמה כזו יכולה להמכר - לידיים המתאימות - בלא פחות מ-1000 באן; ויש ביער וארת'ארון מספר אומני-עור, בדרך-כלל לא כאלו שמכריזים על נוכחותם ועל האומנות האפלולית שלהם ברבים, שיודעים להפיק מהפרוות האלו שריונות עור מיוחדים.

הפרוות של 'דובים שומרים' נדירות עוד יותר, ומספרים כי באור ירח שנופל בזוית מתאימה או באמצעות קסם מתאים, אפשר לראות עליהן צורות מפותלות ומורכבות שמזכירות סוג של 'כתב ירח' קדום. פרווה כזו שווה לא פחות מ-2500 באן לטלאי פרווה (או "ירח פרווה") שלם, ואפשר להפיק מהם גרסה 'רונית' של שריון עור מכושף (כנראה בעוצמה 3 או 4).

מלבד הסטים המכושפים של 'שריונות ירח שחור' או 'שריונות ירח שחור רוני', מסופר שהפרוות האלו אפשר להפיק גם חפץ נוסף, אפלולי ונדיר במיוחד - אוכפי פרווה פראיים חרוטים בכתב רוני, שהם אחת הדרכים לשעבד יצור אדיר כזה ולהפוך אותו לבהמת רכיבה - וכנראה הדרך היחידה שזמינה לבני אדם, שלא מסוגלים להכין או להשתמש בכוח של נרות הכשפים של שאמאני הקוטזוקי; ישנן שמועות, שיש קשר או לפחות דמיון מסויים בין הסימנים על הפרוות האלו, לבין הכתב המוזר שנחרט על הדלתות הנעולות ובתוך כוך הקבורה של המלך-המכשף וארקורבו; ומצד שני, האגדה גם מאיימת בכך, שמקור הכוח של הצורות האלו הוא בשד הקדום של ההר השחור של יוטקארו; וכי מי שיוצר או משתמש בהם, מסב אל עצמו תשומת לב אפלה ורבת-עוצמה, שגם אם לא תפעל או תשפיע מיד, סופה לגבות מחיר כבד מאד.

קרב: דובי ירח שחור יודעים להסתוות היטב בעלטה, וטובים בכך הרבה יותר מכפי שניתן היה לנחש מהצורה והגוון שלהם. דוב צייד, בין אם הוא פועל לבד ובין אם בלהקה קטנה, ינסה לפתוח את הקרב בהסתערות מפתיעה אל תוך האויב, כשהוא משתמש בכוח התנועה המוחץ שלו ובנשיכה שלו בכדי להסב נזק קשה ככל האפשר לאחד היריבים (ואם אפשר, להעיף מהדרך קורבנות אחרים) - כאשר לעיתים קרובות הוא 'נמשך' אל דמות עם כוח קסם ומעדיף לתקוף אותה ראשונה.

לאחר ההתקפה הראשונה, הדוב נעמד על שתי רגליים אחוריות ומשתמש ביכולת של נהמה מבעיתה, שמסבה נזק צל ממשי לכל הקורבנות הסמוכים ומחלישה אותם (כמו גרסה אפלה וחזקה מאד ליכולת הצווחה של פארזורג). בהמשך, הדוב ישתמש במהלומות הטפרים הקטלניים שלו ובמידת האפשר גם בנשיכה, בכדי להשלים את העבודה.

אם מספר דובים פועלים ביחד, אחד מהם יתחיל את הקרב בדרך כלל בנהמת צללים, כאשר האחרים מתגנבים בכדי לנסות להפתיע את הדמויות - בעיקר את הקורבנות הלא משוריינים ומטילי הלחשים - מאחורה, וגם בכדי למנוע מקורבנות להמלט.

ההתקפות הפיזיות של הדוב - בעיקר הטפרים, גורמות סדרה של השפעות שליליות, כולל מעיכת שריון ודימום שהולך וגובר אם הוא לא מטופל בלחש או יכולת מתאימה; אולם ההשפעה המזיקה ביותר שיכולה להגיע מפגיעה בגלגול גבוה של הטפרים או הנשיכה, היא "נעילת דם" - סוג של קללה, שגורמת לדמות פגיעות כפולה (בדרך-כלל, של 20% נזק נוסף) לדימומים מכל הסוגים, בתוספת השפעה של 'מחלת רקבון', שחוסמת 50% מהריפוי שאותה דמות מקבלת.

הדבר הגרוע ביותר באותה 'נעילת דם', היא שהיא אינה מסתיימת בסוף הקרב, אלא יכולה להשאר במשך שבועות וחודשים, עד שהדמות מטופלת בהסרת קללה מידי מטיל לחשים בדרגה 6 לפחות.

כאשר דובים כאלו מורדים לחמישית ומטה מנקודות הפגיעה שלהם, הם מתחילים להשתולל, באורח שמקצר את ההשהיה של נהמת הצל, ומאפשר להם להתקיף מהר יותר וחזק יותר עם הטפרים והנשיכה.

ציד: אחד המנהגים האכזריים של דובי ירח שחור הוא שבעוד הם בדרך-כלל טובחים כל אדם שהם נתקלים בו, ומנסים לוודא שאף אחד מחבורה או שיירה שהם מתקיפים לא ימלט, לעיתים הם דווקא מאפשרים לקורבן אחד - בדרך-כלל, נגוע ב'נעילת דם', להמלט - לזמן-מה.

מסתבר, שהשפעה נוספת של נעילת-הדם היא יכולת מוגברת של דובי הירח השחור - הן הדוב שניגע את הקורבן והן דובי-ירח שחור אחרים (כולל כאלו שלא נכחו בכלל באותו קרב), להריח את הקורבן - לעיתים ממרחק עצום.

כאשר אותו קורבן פצוע, נגוע ולא פעם סובל מהשפעות דמויות חום, 'נמלט', דובי הירח השחור נותנים לו להתרחק במעט, לפני שהם פותחים בציד אכזרי, כאשר הם ככל הנראה מפיקים הנאה אפלולית מהפחד והסבל של האדם הנמלט - או לעיתים פשוט מצפים שהוא יוליך אותם אל בני אדם נוספים שיהיו בתורם קורבן להתקפה וטבח, בעיקר עם דובי ירח שחור נוספים מריחים את 'נעילת הדם' ומצטרפים לקרב.

דוב שומר: התקלות בדוב שומר היא נדירה בהרבה, ובדרך-כלל תקרה בעומק החורבות או מקום דומה בו הוא שומר על שרידים או על דבר-מה אחר שמשך אותו להקים שם את המאורה שלו; כמו כן, דוב שומר יהיה מוקף תמיד בדובי ירח שחור זוטרים יותר.

לדוב שומר יש את כל היכולות של דוב ירח שחור פשוט יותר, אבל הוא בדרך-כלל יבלה את רוב הקרב על רגליו האחוריות, כאשר הוא משלב בין התקפות טפרים (ולעיתים גם נשיכה), לבין שימוש ביכולות דמויות לחש - שכאשר הוא מפעיל אותן, האותות המוזרים על הפרווה שלו מבהיקים. הדובים הללו יכולים לעבור כל כמה סיבובים בין שני מצבים - מצב 'מואר' שבו הם קורנים אור כסוף, והאותות דמויי הרונה שלהם בוהקים; או מצב 'חשוך' שבו הם נראים כמו כתם חשוך מהאפלה עצמה, שכאילו בולע את האור סביבם - ובכל מצב כזה יש להם יכולות מיוחדות אחרות.

נתוני קרב של דובי ירח שחור

דוב צייד

רמת אתגר: קטלני לדרגה 5

נתונים בסיסיים: נקודות פגיעה 115, דירוג שריון 7, דירוג פגיעה 10, יוזמה 1+

דירוגי הצלה: פיזי 20, זריזות 14, מנטלי 11.

הגנות: הדיפה פסיבית בדירוג 6, התחדשות 2/סיבוב.

מיוחד: 4+ לגלגולי הפתעה (או 1- לדמויות שמגלגלות 1ק6 נגד הפתעה)

התקפות בסיסיות (אחת לסיבוב):

נשיכה: נזק 3ק8 + 14; מאלצת את הקורבן להציל ב 3ק12 נגד כושר, או לסבול מדימום של 1ק4+6 כל סיבוב למשך 5 סיבובים. אם הוא פוגע ב-16 ומעלה הגלגול הצלה הוא ב-4-, וכשלון בו יגרום, בנוסף לדימום רגיל שימשך עד סוף הקרב, גם ל- "נעילת דם" שגורמת פגיעות של 20% לדימומים אחרים, וחוסם 50% מכל השפעת ריפוי על הדמות. ההשפעה קבועה ולא תגמר עד שתטופל בלחש מתאים של מטיל לחשים מדרגה 6 ומעלה. כל עוד השפעת 'נעילת הדם' נמשכת, דובי ירח שחור יכולים להריח את הנפגע ממרחק של קילומטרים רבים.

2 טפרים: נזק 2ק8 +7 כל-אחד; כל פגיעה דורשת הצלה של 3ק10 נגד ממוצע כושר וזריזות, או לסבול ממעיכת שריון של 1- ופגיעות של 10% להתקפות נוספות של כל דוב ירח שחור בסביבה. אם שני הטפרים פגעו, גלגול ההצלה יהיה בעונשין 4-.

אם אחד הטפרים פגע ב-16 ומעלה, ההצלה תהיה נגד 3ק12, ומעיכת השריון והפגיעות יהיו כפולות (2- לשריון ו-20% פגיעות).

מעיכת השריון מצטברת עד לחיסול כל דירוג השריון שהשריון של הדמות מקנה לה; הפגיעות מצטברת עד למקסימום של 60%.

התקפות מיוחדות:

זינוק ונשיכה (בתחילת הקרב): הדוב מזנק על מטרתו עם התקפת טפרים או נשיכה, ומקבל 2+ לפגיעה ו-33% לנזק.

נהמת צל (השהיה 4): כל יריב בטווח 15 מטרים שמסוגל לשמוע את הנהמה, חייב להציל ב3ק12 נגד ממוצע כושר וכוח רצון, מי שנכשל סופג 3ק8 נזק צל וסובל מעונשין 2- לגלגולים למשך 2 סיבובים, מי שמצליח סופג מחצית הנזק ועונשין 1- לגלגולים במשך 2 סיבובים.

השתוללות: אם היצור יורד מתתת ל-30 נקודות פגיעה, הוא מתחיל להשתולל; הוא מסוגל להתקיף בו-זמנית בטפרים ונשיכה ב-2+ לפגיעה (בדרך-כלל, הוא יתקוף 2 מטרות שונות שניצבות מולו, אחת עם הטפרים ואחת בנשיכה); וההשהיה של זעקת הצל שלו מתקצרת ל-2 סיבובים (במקום 4).

דוב שומר

רמת אתגר: קטלני לדמויות בדרגה 9

נתונים בסיסיים: נקודות פגיעה 200, דירוג שריון 9, דירוג פגיעה 12, יוזמה 2+

דירוגי הצלה: פיזי 22, זריזות 16, מנטלי 16.

הגנות: הדיפת הילה בדירוג 11, 5- נזק מהתקפות לא קסומות, עמידות רגילה לכל הקסמים (כולל התקפות מבוססות על כוח טהור אור, צל ומוות), התחדשות 5/סיבוב.

מיוחד: חסין כמעט לגמרי לכל סוג של הפתעה, כולל התגנבות ודקירה מאחור של גנב.

מיוחד: משתנה לפי השלב בקרב.

נשיכה: נזק 5ק8 + 18; מאלצת את הקורבן להציל ב 3ק12 נגד כושר, או לסבול מדימום של 1ק6+10 כל סיבוב למשך 5 סיבובים. אם הוא פוגע ב-16 ומעלה הגלגול הצלה הוא בעונשין 4-, וכשלון בו יגרום, בנוסף לדימום רגיל שימשך עד סוף הקרב, גם ל- "נעילת דם" שגורמת פגיעות של 20% לדימומים אחרים, וחוסם 50% מכל השפעת ריפוי על הדמות. ההשפעה קבועה ולא תגמר עד שתטופל בלחש מתאים של מטיל לחשים מדרגה 9 ומעלה. כל עוד השפעת 'נעילת הדם' נמשכת, דובי ירח שחור יכולים להריח את הנפגע ממרחק של קילומטרים רבים.

2 טפרים: נזק 3ק8 +8 כל-אחד; כל פגיעה דורשת הצלה של 3ק10 נגד ממוצע כושר וזריזות, או לסבול ממעיכת שריון של 1- ופגיעות של 10% להתקפות נוספות של כל דוב ירח שחור בסביבה. אם שני הטפרים פגעו, גלגול ההצלה יהיה בעונשין 4-.

אם אחד הטפרים פגע ב-16 ומעלה, ההצלה תהיה נגד 3ק12, ומעיכת השריון והפגיעות יהיו כפולות (2- לשריון ו-20% פגיעות).

יכולות מיוחדות

דובי-ירח שומרים יכולים לפתוח את הקרב במצב "מואר" - כשהם קורנים אור כסוף שחושף במעומעם את הצורות דמויות הרונה על הפרווה שלהם, או במצב "חשוך" - בו הם נראים כמו כתם שחור, חשוך יותר מהאפלה שכאילו בולע את האור סביבו.

הדוב השומר יחליף בין המצבים באורח קבוע, כל 5 סיבובים.

מצב מואר:

הגנות מיוחדות: הדוב מוקף בהילה כסופה שמתפקדת כמו שדה כוח בעל 50 נקודות פגיעה, שמתחדש בקצב של 8 נקודות לסיבוב, ומקנה לדוב 2+ לגלגולי ההדיפה.

נהמת צל: נהמת הצל של הדוב השומר במצב מואר לא גורמת נזק לאויבים, אבל כל יריב שמושפע ממנה חייב לגלגל 3ק12 נגד כוח רצון, או להסתנוור ולסבול מעונשין 4- לגלגולי הפגיעה ו-2 לכל הגלגולים כל עוד הדוב נשאר במצב מואר.

כמו כן, הנהמה מרפאת את הדוב ואת כל דובי הירח השחור האחרים בטווח 25 מטרים ממנו ב-6ק8 נקודות פגיעה כל פעם שהיא מופעלת.

אצבעות מסמאות: כל פעם שהדוב פוגע באחד הטפרים שלו, היריב חייב לגלגל 3ק10 או 3ק12 נגד ממוצע זריזות וכוח רצון, או לסבול - בנוסף להשפעה הרגילה, גם מאור שנדבק אליו ונותר שם כל עוד הדוב במצב מואר; האור הזה נותן 2+ לגלגולי הפגיעה של כל דובי הירח השחור שתוקפים את הדמות, ועונשין 2- לגלגולי הפגיעה של הדמות עצמה (מצטבר פעם אחת ביחד עם ההשפעה של נהמת הצל ה"מוארת").

מצב חשוך

הגנות מיוחדות: הדוב מקבל 2+ לדירוג השריון.

נהמת צל: נהמת הצל גורמת 6ק8 נזק צל ליריבים (אפשר להציל ב-3ק12 לחצי הנזק); וכל מי שנכשל בגלגול 3ק12 נגד כוח רצון, נמלט במהירות כפולה לכיוון אקראי למשך 2 סיבובים.

טפרים שואבי חיים: כל פעם שהדוב פוגע ב-14 ומעלה באחד הטפרים שלו, הוא מתרפא בחצי מהנזק שאותו טפר גרם.

נשיכת צל: כל פעם שהנשיכה פגעה בגלגול 14 ומעלה, הדוב יכול לאלץ את הקורבן לגלגל 3ק12 נגד ממוצע חוכמה וכוח רצון; אם הפגיעה היא ב-18 ומעלה, יתווסף לגלגול עונשין 4-.

אם היריב נכשל, הדוב נעלם בצללים - באורח דומה לגנב שמפעיל מכה מערפלת מוצלחת, לא ניתן כמעט לגלות ולתקוף אותו באותו סיבוב; ובתורו הבא, הדוב יכול להופיע מאחורי קורבן אחר במרחק של עד 25 מטרים, ולהתקיף אותו ב-4+ לפגיעה ו-150% לנזק של כל התקפה; אם הקורבן מצליח בהצלה (כמו ההצלה של הקורבן שנפגע מהנשיכה), הבונוס של הדוב יורד ל-2+ לפגיעה ו-125% נזק.

זעמה של בא-קוזוק: כאשר הדוב יורד ל-40 נקודות פגיעה ומטה, הדוב מתקבע במצב 'דמדומים' (לא מואר ולא חשוך), כשהוא שואג כמו מטורף. במצב הזה, הדוב מתקיף אך ורק עם הטפרים, אבל מסוגל לשלוש התקפות בסיבוב במקום שתיים; הוא זוכה ל-2+ ו-133% לנזק לכל גלגולי הפגיעה והנזק.

כמו כן, הדוב צווח מכאבים כל סיבוב, באורח שגורם לכל הדמויות 4ק8 נקודות נזק לסיבוב (אפשר להציל ב-3ק12 לחצי הנזק), אבל זעקת הצל המוחלשת הזו לא מסוגלת להסב לדמויות עונשין או לגרום לאימה מכושפת.

חזרה אל האינדקס של מלסטרה

---

כתב וערך: גדעון אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.