באנר חלקי - אוגדן המפלצות.jpg

 

 

 

 

 

עגביש

 

יצור זה הומצא במקור בידי המנחה מריאל רון, והופיע באוגדן המפלצות של חרבות וכשפים.

הגרסה של מלסטרה ליצור נכתבה לאחר קבלת רשות מצוות חרבות וכשפים.

 

הקדמה

המימד של האנ'מיירי נחשב כמקום רב-עוצמה, מואר ונשגב, אבל נראה שגם למימד נשגב יש את המזיקים שלו. אחד המינים של אותם מזיקים, הצליח להסתנן לעולם של מלסטרה, ככל הנראה כתוצאת לוואי של קסמי תיעול חזקים של כוהנות אנ'מיריות שמשכו את האור של היהלומים הנשגבים אל תוך עולם בני התמותה. שם, היצורים 'הזדווגו' עם אבנים יקרות מסוגים מסוימים, ולבשו צורה דמוית עכביש.

העגביש נמשך לאנרגיות ולתוצרים של קסם אבני-חן אנ'מירי, ושורץ במקומות בהם בוצעו בעבר קסמים כאלו, לא פעם בין שרידים של מקדשים או אתרי קבורה של כוהנות אנ'מיריות עתיקות. כשם שהוא עצמו מסוגל לזלול כוחות של אבנים יקרות קסומות וכוהנות אנ'מיריות, כך יש מי שיודעים להשתמש בו עצמו כרכיב בקסם שנועד להעצים אבנים קסומות, או אפילו לשעבד אותו לרצון של כוהנת מלומדת ומוכשרת מספיק.

 

 

 

תיאור חיצוני

במימד הראשוני בו חיים בני-אדם ודמויי האדם המוכרים, עכביש נראה כמו אוסף של אבנים יקרות מסוג מסוים (בדרך כלל, מעוצמה 2 או 3), שיוצרות ביחד צורה לא מדוייקת שמזכירה עכביש. הגודל של עגביש הוא כשל כלב; הצבע משתנה לפי סוג האבן היקרה ממנה היצור מורכב:

גארליט: צהוב-שחור, לעיתים עם דוגמאות דמויות פסים.

·         אבן-שלג: לבן עכור, עם חלקים אפורים בהירים.

·         אומתיט: בגוונים שונים של אפור ואפור כהה.

·         אגליט: בגוון ירוק טחב, לעיתים עם מעט נקודות או כתמים זהובים עמומים.

·         ליניט: כחול או כחול ירקרק

·         קורליד: גוונים שונים של אדום או ורדרד, לעיתים ארגמן.

·         דארניד: צהוב-זהוב, לעיתים עם נטיה לכתום.

 

החלק האחורי מוארך יותר ו'מפוסל' גס יותר; היצור מוקף לא פעם זהרורים עמומים בגוונים שלו, שנראים כאילו הוא מוקף הילה של רסיסי אבני חן. ליצור יש לוע עם שיניים חדות ומרשימות שנראים כמו שברים חדים כמו תער של אבן חן; אין לו עיניים נראות לעין, ונראה שהוא חש יצורים אחרים באורח קסום, כאשר ככל שהיצור מולו בעל אנרגיה מאגית חזקה יותר, כך העגביש יראה או יחוש אותו באורח חד יותר וממרחק גדול יותר.

היצור מסוגל ללכת על הרגליים הדקות שלו; חלק מהיצורים נעים במהירות רגילה, ואילו אחרים מסוגלים לזנק בלא התרעה למרחק של עד 10 מטרים, יכולת שימושית למדי בקרב. בניגוד לעכבישים רגילים, נראה שהיצור אינו מסוגל לטוות רשות, וגם לא להשתמש ברשתות שטוו עכבישים רגילים.

 

צורה במימד של האנמיירי: לפי המסורת, במימד של האנ'מיירי ליצור יש צורה שונה והרבה פחות עכבישית. שם הוא נראה כמו ענן קטן של אבק חי, מבזיק בבוהק קריסטלי, מוקף צורות כהות יותר דמויות צל, שנראות כמעין רגליים לא סימטריות. באותו מימד, היצור מהיר יותר, לא כבול לאדמה ומסוגל לרחף, כשהוא מתיז ניצוצות זעירים ומבזיק באור אינטנסיבי. בלב ענן האבק הזוהר של היצורים היותר גדולים וחזקים, אפשר לראות צורה מוחשית יותר של מעין גביש לא סימטרי שמעצים את האור שמסביבו.

 

סביבה

עגבישים שורצים בדרך-כלל במקומות ספוגים באנרגיה של קסם יהלומים אנ'מירי, או בכאלו שהיו שהיו פעם מלאים בקסם כזה: במהנרות מתחת למקדשים או חורבות של מקדשים; בכוכי קבורה של כוהנות אנ'מיריות, ובמקומות ששימשו פעם לקסמי תיעול של כוהנות אנ'מיריות בכירות. לפעמים, הם נמצאים גם במעמקי מכרות שבהם חבויות אבנים יקרות לא מלוטשות.

בבקעת קיירן, היצור נדיר למדי, אבל דווחו מספר התקלויות ביצורים כאלו עמוק במנהרות מתחת לחצר הכחולה, ולפי הטענה, גם פה ושם במסדרונות השכוחים והעמוקים ביותר מתחת לארמון השוקע. בעבר, יצורים כאלו שכנו במכרות שבגבעות בדרום מחוז דלוסיה, ולא ידוע מה קרה להם לאחר שהמקום כולו התעוות. שמועות לא מאומתות טוענות שיש יצורים כאלו גם במעמקי מכרה דלת-אודם – סימן בדוק שבמקום חבויות אבנים יקרות.

 

משכן וחברה

לאחר ההתנפצות הגדולה, כאשר רבים מהמקדשים האנ'מיריים נחרבו והכוהנות התמעטו מאד, רוב העגבישים ששורצים בחורבות של המקומות בהן נערכו פעם ריטואלים אנ'מיריים עשירים באנרגיה מזינה, שורצים מורעבים בתוך החשיכה. במצב הזה, היצור בדרך-כלל רובץ בתוך חריצים, נקיקים ומקומות אחרים קשים לגישה, כשהרגליים שלו מקופלות סביב הגוף, וכל הצורה שלו 'מאובנת' וכמעט שאינה נוצצת, אלא אם כן יקרבו אליו מקור אור. שם, היצור ממתין עד שיתקרב מקור תזונה אפשרי – כמו הרפתקנים או כורים שנושאים עליהם אבנים יקרות או תכשיטים ששובצו בהם אבנים יקרות. עוד יותר מכך, הם 'מחבבים' כוהנות אנ'מיריות, שהאנרגיה המאגית שהן מפיצות היא מעדן תאווה, שגורמת ליצור להכנס ל'טירוף אכילה'.

לעומת זאת, יצור שאכל בשבועות האחרונים, יהיה פעיל יותר, וינוע באיטיות באיזור המשכן שלו, כאשר הוא מבליח באור קלוש, ומחפש אבני חן או רסיסי אבני חן כדי 'להזדווג' איתן. זהו תהליך של מספר ימים, שבו היצור רובץ על אבני החן כשאור שלו מתחזק ונחלש לסירוגין. התהליך גורם לאבנים היקרות להסדק, להתפורר ולהפוך באיטיות – תוך מספר שבועות, לרסיסים חיים שנעים על רגליים ספק-מוחשיות שנראות כאילו הן עשויות מתערובת בין בוהק אבני-חן עמום לצל חי. הרסיסים הללו הולכים בדרך-כלל אחרי העגביש, וכאשר הוא רובץ בלי תנועה, הם יראו כמו חצץ מוזר שמפוזר מסביבו. היצורים הקטנים מתקיימים במשך פרק זמן של כ 1-3 חודשים. אם הם ימצאו בזמן הזה כמות מספיקה של אבנים יקרות או לפחות רסיסים שלהם, הם יוכלו להאריך את זמן הקיום שלהם, ולתפוח בהדרגה לעגבישים חדשים. אם לא, כוח החיים שלהם ידעך בהדרגה, והם יחזרו להיות רסיסים מעוכים וחסרי ערך שהיו פעם אבנים יקרות.

עגביש יכול להמצא לבדו, או בחבורה קטנה של יצורים, הגם שחברי 'להקה' כזו נראים אדישים למדי אחד כלפי השני. ככל שהכוח המאגי שמשך את היצורים לאיזור גדול יותר, יש סיכוי טוב יותר למצוא מספר של פרטים ביחד. אם היצורים אכלו בזמן האחרון, לכל אחד מהם יהיו 'מלווים' – רסיסים חיים – משל עצמו, בגוון שמתאים לגוון של היצור (ולא בהכרח לגוון של האבנים שבלע).

 

יחס ליצורים אחרים

התגובה של עגביש להרפתקנים וליצורים אחרים תלויה בעיקר בשאלה, האם הוא מורעב ומחכה לטרף, והאם לאנשים שמופיעים במנהרה שלו יש אבני חן מכושפות (כולל כאלו שמשובצות בתכשיטים או בציוד אחר), בדרך-כלל מעוצמה 2 ומעלה. כל כוהנת אנ'מירית בעלת כוחות כהונה פעילים תחשב כמעדן תאווה, אפילו יותר מאבנים מכושפות עוצמתיות.

כאשר היצור מורעב (שזה המצב הנפוץ בו נתקלים בו) והחבורה שמתקרבת אליו מכילה אבנים או כוהנות אנ'מיריות, היצור או היצורים יתקפו תמיד: הם ישארו מוסווים כשהם מקופלים ומתחזים לאבן, או מסתתרים במעמקי נקיק או סדק צר בקיר, ואז הגוף שלהם ידלק בבת-אחת, והם יפתחו את הקרב בירי רסיסים קריסטליים חדים כמו תער.

אם היצור שבע, או שבחבורה אין מקור תזונה שמעניין אותו, הוא ישאר אדיש לגמרי, מקופל במקום בלא לזוז או להבהיק, ויתעלם מהחבורה אלא אם כן היא מתקיפה אותו, או מתקרבת ונוגעת בו באורח שיראה ליצור כמו התקפה. היצור יתקוף תמיד בחמת-זעם, אם הפולשים ינסו לקחת אבנים יקרות שנמצאות בסביבה, או להפריע לו כאשר הוא נמצא בעיצומה של 'הזדווגות' עם אבנים יקרות באיזור.

הרסיסים החיים שמקיפים את העגביש או נמצאים בקרבתו אינם מסוגלים להתקיף, ובדרך-כלל ימלטו ממש כאשר הדמויות כמעט דורכות עליהן, באורח שנראה כאילו החצץ קיבל חיים משל עצמו. בעת קרב, הם יתרוצצו מסביב לעגביש, כאשר הם מקנים לו בונוסים מסויימים בעצם נוכחותם.

 

ערך למערכה

בתקופה שאחרי ההתנפצות הגדולה, נוכחות של עגבישים מרמזת שהמבוך האפל וההרוס בו נתקלים בהם ספוג או היה ספוג בקסם אנ'מירי, או ששכנו בו כוהנות אנ'מיריות (אולי כאלו שהסתתרו כאן כאשר דעכו או הוכו במגפת הכוהנות אחרי ההתנפצות); לחלופין, הנוכחות שלהם מרמזת על עורקי מחצבים עם אבני חן באיזור. כאשר יצור כזה, בעיקר עתיק וחזק, מובס ומתפורר לחלקים, אפשר לעיתים להפיק ממנו רסיסים, ולעיתים נדירות גם אבני חן ממש, בדרך-כלל במצב סדוק ולא מתאים לליטוש קסום, אבל בהחלט מתאים לשמש כחומר גלם ליצירות שעושות שימוש באבני חן מרוסקות או חלקי אבני-חן.

לפני ההתנפצות, לעומת זאת, היו כוהנות אנ'מיריות שלמדו ריטואל או קסם מורכב, שאפשר להם להשתלט על יצור כזה, בעיקר אם הוא בעל צבע שמתאים לסוג הקסם שלה - ולהפוך אותו למעין מלווה או 'חיית מחמד'. עגביש מאולף היה משמש לא פעם כ'כלב גישוש' לתור אחרי אבנים יקרות סמוכות, אולם היו לו גם שימושים נוספים: בין היתר, אפשר היה להשתמש בו כדי לדעת האם כוהנת אנ'מירית אחרת ותכשיט 'אבן החן החיה' שלה הם בעלי כוחות אמיתיים, או שמדובר בחסרת-כוחות אמיתיים שקיבלה את המעמד בירושה או דעכה, אבן החן שלה כבתה מזמן, והיא נעזרת בקסם כדי לגרום לה לזהור כדי להעלים את האמת. נוכחות של עגביש מאולף היתה מסייעת לכוהנות או לחרשים כפופים להן ללטש ולעבוד עם אבנים יקרות, עם סיכויים טובים יותר להצליח וליצור יצירות מופת.

את 'חיית המחמד' היה צורך להאכיל, או באבנים יקרות מסוגים ועוצמה מתאימה, או מהכוחות של הכוהנת עצמה, דבר שהיה מחליש את הכוהנת באורח זמני.

שימוש אחר בעגביש – מאולף או כזה שנלכד, היה להקריב אותו בריטואל אנ'מירי שהיה 'הופך' את תהליך ההזנה של היצור, ובמקום שהוא יזדווג עם אבן חן קסומה, ויגרום לה להתפורר ולהפוך לצאצאים שלו, הריטואל היה מושך את תמצית החיים של היצור (שנראית דומה לצורתו המשוערת במימד הבית שלו) אל תוך אבן החן, ומעצים את הכוחות שלה. ליטוש של אבן חן כזו כדי לשבץ אותה בתכשיט או ציוד קסום, היה מבטיח בדרך-כלל 'הצלחה קריטית' של העבודה.

ישנן גם שמועות לא ברורות על ריטואל נוסף, או יכולת להשתמש בשחרור תמצית החיים של יצור כזה, כדי לזהות צללים, או אפילו לראות ולהיות מסוגלים לדבר לזמן קצר עם רוחות או שרידי הנוכחות של כוהנות אנ'מיריות מתות – אולי משום ששחרור תמצית החיים של היצור פותח או יכול לפתוח סדק זמני במארג שמפריד בין מלסטרה למימד של האנ'מיירי.

 

קרב

כל העגבישים מתחילים את הקרב בירי של רסיסים קריסטליים זעירים וחדים כמו תער, שבגלגול גבוה מסוגלים לגרום פציעה חודרת, שגורמת לדימום, ולעיתים גם למעט נזק קבוע שלא מתרפא לאחר הקרב, עד להפעלת לחש ריפוי מחלה מעוצמה 1-3, תלוי בעוצמה של היצור והפגיעה. היצורים ישתדלו בדרך-כלל להמשיך לירות מרחוק, תוך שימוש ביכולת הזינוק שלהם – פעם במספר סיבובים – כדי לחמוק מיריבים שסוגרים עליהם לקרב פנים אל פנים. הם יתקרבו מרצונם לטווח פנים אל פנים רק כאשר הם חשים שהיריבים שלהם נחלשים וקרובים ליפול.

בקרב פנים אל פנים, היצור ישתמש בנשיכה עם שיני המחט הדקות והחדות שלו כדי לגרום לנזק ולהכריע את היריב. הנשיכה עשויה לגרום גם לפגיעה בדירוג השריון ולהשפעה שלילית של פגיעות מצטברת. בנוסף, יש לכל עגביש בונוס מיוחד או יכולת להשפעה מיוחדת על היריב, שתלויה בצבע ובסוג של האבן היקרה ממנה הוא מורכב.

היצורים אינם תבוניים, ולא מסוגלים לחשוב על תעדוף מטרות. הם יתקיפו קודם-כל כוהנות אנ'מיריות או ינסו להתקרב אליהן (עכביש אגלידי ירוק – יתעדף גם זאגליטים; ועכביש אבן-שלג – גם כוהנים של מלכת האור); אם אין כאלו, הם יעדיפו את את מי שנושא עליו אבנים יקרות קסומות, או ישיבו התקפה למי שפגע בהם בסיבוב הקודם; ובמקרה שאין כאלו, הם יבחרו באקראי מבין המטרות שנמצאות בטווח שלהם.

כאשר כוהנת אנ'מירית מכל סוג (ובמקרה של עכביש אגלידי או עכביש אבן-שלג, גם זאגליט או כוהן של מלכת האור, לפי העניין) נמצאים בקרב, היצור יאחז ב"טירוף אכילה". הוא יעשה כל מה שהוא יכול כדי להגיע אל המטרה הזו, גם במחיר של התקפות הזדמנות מצד דמויות אחרות, ויתקוף אותה בפראות, תוך שהוא מקבל בונוסים לפגיעה ולסיכוי לפגיעה קריטית, וגם יכולת מיוחדת של גניבת קסם (ראה בהמשך). יצור כזה גם מקבל בונוס גדול נגד נסיונות להסיח אותו אל דמות אחרת, כמו יכולת קריאת תגר של פלדין.

 

עגבישים שנקלעים לקרב נלחמים בדרך-כלל עד המוות. כאשר היצור קורס, הוא מפעיל יכולת פיצוץ מזיקה שגורמת נזק הלם ועיוורון זמני, ואז מתפורר לרסיסים ולאבקת אבני-חן, בדרך-כלל לא איכותית במיוחד. דמויות בעלות יכולת מאגית יכולות לעיתים להבחין בענן קלוש, נוצץ באור עמום שנפלט ממנו בסוג של צרחה (שרק בעלי כוחות מאגיים יכולים לשמוע אותה), כאשר תמצית החיים שלו ניתקת מהגוף הגשמי, ומתפוגגת או אולי חוזרת בדרך כזו או אחר אל המימד ממנו היצור הגיע.

 

 

נתונים

 

עגביש עמום

יצור צעיר מאד, או לחלופין דועך לאחר שנים רבות מדי של רעב. בנוי תמיד מאחת מאבני החן הבאות מעוצמה שניה: אבן שלג, אגליט טחוב, אומתטיט או גארליט מסוג מתאים. לעיתים נדירות, אפשר להתקל בקומץ מהם מלווים יצור גדול וחזק יותר.

 

דרגת אתגר: מאתגר+ ליריבים בדרגה 5

נתוני בסיס: נק"פ 65, דרג"ש 9, דרפ"ג 9, יוז 1+

דירוג הצלה: פיזי 16, זריזות 14, מנטלי: -

הגנות: הדיפה פסיבית בדירוג 8, מכל ההתקפות והקסמים, מלבד כוח טהור, חומצה ונשק קהה. חסין להתקפות מנטליות מכל הסוגים[1].

חולשות: סופג 150% נזק מהתקפות חומצה או נשק קהה. התקפות כאלו מקבלות 2+ לפגיעה ו-2+ לסיכוי לפגיעה קריטית. היצור יסבול מ-3- לכל גלגול הצלה שקשור בהן.

 

התקפות

·         ירית 1-3 רסיסים קריסטליים לטווח של עד 15 מטרים, נזק 1ק4+10 כל-אחד. פגיעה בגלגול 14 טבעי ומעלה גורמת דימום של 1ק4 נק"פ לסיבוב (הצלה ב-3ק10 נגד כושר). פגיעות מרובות גורמות דימום 1ק6 או 1ק8 לסיבוב, ומקנות 2- מצטבר להצלה. הדימום ימשיך עד לסוף הקרב ו-3 סיבובים אחריו, או עד שיופעל על הקורבן לחש ריפוי כלשהו.

פגיעה ב-18 טבעי ומעלה מחייבת גלגול הצלה של 3ק12 נגד כושר, או ש 1-2 נקודות נזק שנגרמו לדמות לא יתרפאו לאחר הקרב, עד להפעלת לחש ריפוי מחלה מכל עוצמה. דמות לא תאבד יותר מ-5 נק"פ קבוע או 20% מהנק"פ שלה מהתקלות אחת עם עגבישים, לפי הגבוה שביניהם.

·         נשיכה: 2ק10+10, פגיעה ב-14 טבעי ומעלה גורמת ריסוק שריון של 1, או פגיעות מצטברת של 10%, שתשאר עד לסוף הקרב (הצלה ב-3ק10 נגד כוח נגד ריסוק שריון בלבד). פגיעה ב-19 טבעי ומעלה תגרום לשתי ההשפעות ביחד (הצלה ב-3ק12 נגד ריסוק השריון בלבד).

 

יכולות מיוחדות

·         השפעה מיוחדת לפי הצבע: אין.

·         טירוף אכילה: מתמקד בכוהן המטרה בלבד, גם במחיר התקפות הזדמנות. 4+ בונוס לגלגול ההצלה נגד קריאות תגר והשפעות דומות. מקבל 2+ לפגיעה ו-1+ לסיכוי לפגיעה קריטית נגד המטרה. כאשר הוא גורם נזק למטרה, הוא מתרפא ב-50% מהנזק הבסיסי שגרם, ומקבל 1+ לגלגולי הפגיעה עד לסוף הקרב.

 

 

עגביש רגיל

יצור טיפוסי במצב טוב, מורכב מאבנים מעוצמה 2, או יצור חזק מאבנים מעוצמה 3 (ליניט, קורליד, גארליט עוצמתי, דארניד, אגליט זהוב) שדעך כמעט לגמרי.

 

דרגת אתגר: קטלני ליריבים בדרגה 5

נתוני בסיס: נק"פ 120, דרג"ש 9, דרפ"ג 10, יוז 1+

דירוג הצלה: פיזי 18, זריזות 15, מנטלי: -

הגנות: הדיפה פסיבית בדירוג 9, קוצץ נזק 4 מכל ההתקפות והקסמים, מלבד כוח טהור, חומצה ונשק קהה. חסין להתקפות מנטליות מכל הסוגים.

חולשות: סופג 150% נזק מהתקפות חומצה או נשק קהה. התקפות כאלו מקבלות 2+ לפגיעה ו-2+ לסיכוי לפגיעה קריטית. היצור יסבול מ-3- לכל גלגול הצלה שקשור בהן.

 

התקפות

·         ירית 2-5 רסיסים קריסטליים לטווח של עד 15 מטרים, נזק 1ק4+10 כל-אחד. פגיעה בגלגול 14 טבעי ומעלה גורמת דימום של 1ק6 נק"פ לסיבוב (הצלה ב-3ק10 נגד כושר). פגיעות מרובות גורמות דימום 1ק8 או 1ק10 לסיבוב, ומקנות 2- מצטבר להצלה. הדימום ימשיך עד לסוף הקרב ו-3 סיבובים אחריו, או עד שיופעל על הקורבן לחש ריפוי מעוצמה ראשונה ומעלה.

פגיעה ב-18 טבעי ומעלה מחייבת גלגול הצלה של 3ק12 נגד כושר, או ש 1-3 נקודות נזק שנגרמו לדמות לא יתרפאו לאחר הקרב, עד להפעלת לחש ריפוי מחלה מכל עוצמה. דמות לא תאבד יותר מ-7 נק"פ קבוע או 33% מהנק"פ שלה מהתקלות אחת עם עגבישים, לפי הגבוה שביניהם.

·         נשיכה: 2ק12+12, פגיעה ב-14 טבעי ומעלה גורמת ריסוק שריון של 1, או פגיעות מצטברת של 10%, שתשאר עד לסוף הקרב (הצלה ב-3ק10 נגד כוח נגד ריסוק שריון בלבד). פגיעה ב-19 טבעי ומעלה תגרום לשתי ההשפעות ביחד (הצלה ב-3ק12 נגד ריסוק השריון בלבד).

 

יכולות מיוחדות

·         השפעה מיוחדת לפי הצבע: כל פעם שנשיכה או רסיס פוגעים בפגיעה קריטית, המטרה צריכה לגלגל 3ק10 (רסיס) או 3ק12 (נשיכה) נגד כוח רצון, או לסבול מההשפעה הבאה, למשך 3 סיבובים.

עגביש לבן: סנוור, שמסמא את הדמות ומקנה לה עונשין 2- לכל גלגולי הפגיעה וההצלה.

עגביש ירוק: רעל שמעלה ב-2 דרגות את עוצמת הדימום (1ק6 הופך ל-1ק10, 1ק10 הופך ל-2ק8).

עגביש צהוב-שחור, צהוב או אדום: פגיעות 20%, מצטברת עם כל פגיעות אחרת שיש על הדמות.

·         עגביש אפור או כחול: בלבול.

·         טירוף אכילה: מתמקד בכוהן המטרה בלבד, גם במחיר התקפות הזדמנות. 5+ בונוס לגלגול ההצלה נגד קריאות תגר והשפעות דומות. מקבל 2+ לפגיעה ו-2+ לסיכוי לפגיעה קריטית נגד המטרה. כאשר הוא גורם נזק למטרה, הוא מתרפא ב-100% מהנזק הבסיסי שגרם, ומקבל 2+ לגלגולי הפגיעה עד לסוף הקרב.

·         קפיצה (השהיה 2): היצור קופץ במהירות עד 10 מטרים קדימה או אחורה.אפשר להתקיף אותו בהתקפת הזדמנות, בעונשין 3- לפגיעה (במקום הבונוס הרגיל של התקפת הזדמנות). בסיום הקפיצה, הוא מסוגל לירות רסיסי קריסטל כרגיל.

 

 

עגביש עוצמתי

גרסה עוצמתית ונדירה מאד של היצור, מורכבת מאבנים מעוצמה 3 (ליניט, קורליד, גארליט עוצמתי, דארניד, אגליט זהוב), בדרך-כלל זוהרת באור חזק יותר מיצור רגיל, וגם גדולה יותר ומגיעה עד לגודל של סוסון. שדעך כמעט לגמרי.

 

דרגת אתגר: קטלני ליריבים בדרגה 7

נתוני בסיס: נק"פ 160, דרג"ש 10, דרפ"ג 12, יוז 1+

דירוג הצלה: פיזי 20, זריזות 15, מנטלי: -

הגנות: הדיפה פסיבית בדירוג 11, קוצץ נזק 6 מכל ההתקפות והקסמים, מלבד כוח טהור, חומצה ונשק קהה. חסין להתקפות מנטליות מכל הסוגים.

חולשות: סופג 150% נזק מהתקפות חומצה או נשק קהה. התקפות כאלו מקבלות 2+ לפגיעה ו-2+ לסיכוי לפגיעה קריטית. היצור יסבול מ-3- לכל גלגול הצלה שקשור בהן.

 

התקפות

·         יריית 3-6 רסיסים קריסטליים לטווח של עד 15 מטרים, נזק 2ק4+8 כל-אחד. פגיעה בגלגול 14 טבעי ומעלה גורמת דימום של 1ק8 נק"פ לסיבוב (הצלה ב-3ק10 נגד כושר). פגיעות מרובות גורמות דימום 1ק10 או 1ק12 לסיבוב, ומקנות 2- מצטבר להצלה. הדימום ימשיך עד לסוף הקרב ו-3 סיבובים אחריו, או עד שיופעל על הקורבן לחש ריפוי מעוצמה שניה ומעלה.

פגיעה ב-18 טבעי ומעלה מחייבת גלגול הצלה של 3ק12 נגד כושר, או ש 1-4 נקודות נזק שנגרמו לדמות לא יתרפאו לאחר הקרב, עד להפעלת לחש ריפוי מחלה מכל עוצמה. דמות לא תאבד יותר מ-12 נק"פ קבוע או 50% מהנק"פ שלה מהתקלות אחת עם עגבישים, לפי הגבוה שביניהם.

·         נשיכה: 3ק10+12, פגיעה ב-14 טבעי ומעלה גורמת ריסוק שריון של 1-2, או פגיעות מצטברת של 20%, שתשאר עד לסוף הקרב (הצלה ב-3ק10 נגד כוח נגד ריסוק שריון בלבד). פגיעה ב-19 טבעי ומעלה תגרום לשתי ההשפעות ביחד (הצלה ב-3ק12 נגד ריסוק השריון בלבד).

 

יכולות מיוחדות

·         השפעה מיוחדת לפי הצבע: כל פעם שנשיכה או רסיס פוגעים בפגיעה קריטית, המטרה צריכה לגלגל 3ק10 (רסיס) או 3ק12 (נשיכה) נגד כוח רצון, או לסבול מההשפעה הבאה, למשך 3 סיבובים.

עגביש ירוק: רעל שמעלה ב-2 דרגות את העוצמה של הדימום (1ק6 הופך ל-1ק10, 1ק10 ל-2ק8).

עגביש צהוב-שחור, צהוב או אדום: פגיעות 30%, מצטברת עם כל פגיעות אחרת שיש על הדמות.

עגביש אפור או כחול: בלבול קטלני – כל כשלון נגד בלבול כזה,יגרום לדמות לתקוף בעל-ברית שלה, במקום את האוויר הריק כפי שקורה במצב רגיל של בלבול.

·         טירוף אכילה: מתמקד בכוהן המטרה בלבד, גם במחיר התקפות הזדמנות. 6+ בונוס לגלגול ההצלה נגד קריאות תגר והשפעות דומות. מקבל 4+ לפגיעה ו-2+ לסיכוי לפגיעה קריטית נגד המטרה. כאשר הוא גורם נזק למטרה, הוא מתרפא ב-100% מהנזק הבסיסי שגרם, ומקבל 2+ לגלגולי הפגיעה עד לסוף הקרב.

·         קפיצה (השהיה 2): היצור קופץ במהירות עד 15 מטרים קדימה או אחורה.אפשר להתקיף אותו בהתקפת הזדמנות, בעונשין 3- לפגיעה (במקום הבונוס הרגיל של התקפת הזדמנות). בסיום הקפיצה, הוא מסוגל לירות רסיסי קריסטל כרגיל.

·         בליעת רסיס חי (פעם בקרב): היצור בולע את אחד הרסיסים החיים סביבו, אם יש כאלו, ומרפא 20% מהנק"פ שלו כל סיבוב במשך 5 סיבובים, אלא אם כן הוא סופג התקפה משבשת ריכוז במהלך ההשפעה.

·         הילה קריסטלית (פעם בקרב): היצור מקרין הילה בצבע שלו למשך 3 סיבובים. ההילה מקנה לו 2+ לדירוג השריון וגלגולי ההדיפה, מכפילה את קוצץ הנזק שלו, וגורמת 2ק8 נזק כל סיבוב לדמות בטווח פנים אל פנים, או 1ק8 נזק לדמות בטווח 5-10 מטרים. היסוד של הנזק הוא לפי צבעו של העכביש: כפור (לבן, כחול או אפור), אש (צהוב, שחור או אדום), או רעל (ירוק).

 

אוצר

כאשר עגביש מתפרק, הוא מתפורר לאבקת יהלומים בשווי של 60-150, 250-650 או 500-1500 באן, לפי עוצמת היצור. כאשר עגביש עוצמתי הובס, יש סיכוי של 15% למצוא בין השברים שלו אבן חן מעוצמה 3 (יש לגלגל שווי כרגיל), מהסוג שתואם לגוון של היצור.

 

 

 

 

מלסטרה_קאבר.png

חזרה אל האינדקס של מלסטרה

 


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.

 

 

 

 

 

 



[1] מלבד סוגים מסויימים של לחשים אנ'מיריים שנועדו באופן ספציפי להשפיע על יצורים מהסוג שלו.