לאפלוז' (דקל בדולח כחול)

 

 

מבוא: עץ ענקי דמוי דקל, שיכול לעיתים להגיע לגבהים של 15 ו-20 מטרים. בניגוד לדקל הנפוץ, דקל הבדולח מתפצל, גבוה מעל הקרקע לשלושה או ארבעה 'ראשים' שונים, שכל אחד מהם נוטה לכיוון אחר. העץ הענק הזה, שהיה פעם נדיר מאד, והפך נפוץ בהרבה אחרי ההתנפצות, גדל בין היתר במערב אסטראת'ה, ובעיקר סביב אגם ג'אסירמר ומעל הצמחיה הצפופה, הססגונית והמסוכנת של מעבר ג'אסירמר; אבל פרטים בודדים יותר שלו גדלים גם סביב מצוקי השסע הגדול במרכז אסטראת'ה, ליד חופי רויל דאראת,' ואפילו בשולי היערות העצומים של נאאלורג, ובאיים ליד חופי אסטראת'ה ואולי גם דרום יער וארת'ארון.

הדקל הענק הזה ידוע בגוונים הכחולים-סגולים היפיפיים שלו, ובפירות ענק נוקשים שהם מאכל תאווה - למי שיודע לנטרל את הרעל החזק שנסוך בבשר שלהם.

 

תיאור: דקל הבדולח הוא אחד הצמחים המרשימים ביותר בדרום חצי האי טילמארן; הגזע העצום שלו בוקע מהקרקע בקוטר מרשים של 2-5 מטרים, ונראה כאילו הוא מצופה ב'קשקשי דרקון' מסוגננים, חומים-שחורים ברובם, מלבד קצוות שנוצצים בכחול או סגול עדין. ישנם סיפורים על גזעים של עצים עתיקים, שבין הקשקשים שלהם מעוצבות צורות שמזכירות חריטה של פנים כמעט אנושיות, או לחלופין סימנים מורכבים שמזכירים רונות או כתב עתיק, גם אם באורח דהוי ומעורפל.

בגובה של בערך מחצית העץ, הגזע מתפצל בדרך-כלל לשלושה או ארבעה ענפים ענקיים שממשיכים לטפס במשופע כלפי מעלה, באורח שהם יוצרים מעין צורה של כתר או מעגל, וכל אחד מהם מצמיח, בחלקו העליון, עלי סכך עצומים דמויי דקל, בגוונים מרהיבים של תורכיז, כחול, כחול סגול או סגול-ירוק עדין. מתחת לעלים העצומים האלו, מתוך מה שנראה בהתחלה כאשכולות סבוכים של פרחים בגוון תואם, אבל כהה יותר, גדלים פירות בודדים (אחד לאשכול פרחים), בעלי צורה אליפטית, או ספק אליפטית וספק כדורית, קליפה נוקשה מאד שממנה צומחים עשרות 'פיטמים' בולטים שמזכירים לעיתים מחושים קצרים עם קצה מעוגל ועבה יותר מחלקו הגבעולי של הפיטם; הגוון של הפירות נוטה בדרך-כלל לכחול-בדולח מדהים ביופיו, סגול בורק או שילובים בין השניים, לפעמים ב'עורקי צבע' מסולסלים על הקליפה והפיטמים של הפרי.

הפרי הזה מוכר לראמג'ירים מזה דורות, כטעים להפליא - ובו-בעת רעיל באורח מסוכן; אכילה ממנו יכולה לגרום להזיות אלימות שמתחלפות בהתקפים של חולשה וחום, ש'מוצצים את הקורבן מבפנים', ובלא טיפול מהיר - הדברים יכולים להדרדר לקוצר נשימה הולך וממחיר ("טביעה על היבשה", כמו שהראמג'ירים מכנים את התופעה), הקאות מסיביות ופרכוסים שמסתיים לא פעם במוות.

מסופר, שאפילו הצוף של הפרחים גורם לציפורים להשתכר ולחלות, ולעוף בלא דעת למקום בו הן מקיאות את מה שבלעו, באורח שאולי יצמיח שתילים חדשים של הדקל; ושרידי פירות רקובים שנשרו מהעץ והתפקעו מרעילים את החרקים וגורמים לתופעות דומות אצל חיות שאכלו מהן - נדודים למרחק רב כדי להקיא שרידים עם חלקי גרעינים ונבגים במקומות אחרים.

השמועות מספרות גם, שאפילו פועלים שנמצאים ליד העץ זמן רב יותר, מתחילים לחלום חלומות מוזרים לאחר ששאפו לקרבם זמן רב מדי את האוויר שסביבו - בעיקר בעונת הפריחה; והם נוטים לפתח חום, הזעה והזיות, שלעיתים הופכים אותם אלימים ולא צפויים; כמה מהם סיפרו בדיעבד שבשיא ההזיות, הן ראו את הדקל בתוך אישה יפיפיה שלחשה לאוזנם דברים בקול מתוק מדבש, או שראו באוויר סביבו אותות מורכבים ומבליחים שלחשו דברים לזה לזה, כאילו יכלו לדבר דרך הרוח.

לפני ההתנפצות, הדקלים האלו נחשבו נדירים מאד; כמה מהם צמחו במעמקי מעבר ג'אסירמר או בכמה מקומות ביערות נאאזלורג, או באיים שנחשבו רויים באנרגיות קסומות - לא ברור איך, אבל בשנים אחרי ההתנפצות, הצמחים האלו החלו להתפשט ולגדול בקצב מואץ במקומות רבים, מה שהפך אותם מנדירים לשכיחים למדי - בעיקר אך לא רק במערב אסטראת'ה.

 

בעוד בדורות קודמים, נטרול הרעל של הפירות נחשב מורכב מאד, וכרוך בתהליכים מסובכים שרק אלכימאים מומחים שלטו בהם, וגם הם היו מועדים לטעות, הרי שבשני הדורות האחרונים, הראמג'ירים של רויל דאראת' גילו דרך פשוטה בהרבה לנטרל את הרעל של הפירות - השריה שלהם בנוזלים שנלקחו מקיבה של בהמות פז' (Fej) - שארי-בשר טורפים, שעירים מאד ותוקפניים במיוחד של חזיר-בר, שנמצאים במספרים גדולים ברויל-דאראת', ונראה שהקיבה שלהם מסוגלת לנטרל את רעלי הצמחים הגרועים ביותר בקלות - אם כי לא בלי מחיר.

פרי דקל הבדולח, לאחר שהרעל שלו נוטרל, הוא מאכל תאווה, בעל טעם מתוק ועשיר ("כמו מאה דבשות מבושמות"); כאשר חוצים באורח חגיגי את הפרי לשניים, מוציאים ממנו את החלקים הפנימיים - שניתן להשתמש בהם לשלל מאכלים וממתקים אחרים, ומגישים אותו, על שלל גווני הבדולח התכול שלו, כשהוא מלא בגבינת עיזים משובחת שהומסה, נתחי פירות משובחים אחרים או תפוחי אדמה מתוקים (אם יש) או לחלופין, ממולא בערמה בשר טחון משובח בעל טעם עדין שמשתלב עם המתיקות הדבשית העמוקה והעשירה של הפרי.

 

שימושים נוספים: מלבד ארוחות פאר חגיגיות מהפרי, ושלל ממתקים ו'מקלות מתוקים של צידה לדרך' שיכולים להשביע אדם למשך שעות ארוכות שעושים מהחלקים הפנימיים שלו, לחלקים שונים של קשקשי הגזע והפרחים, וגם לחלקים הפנימיים של הפרי, יש שלל שימושים באלכימיה; בייצור צבעים - בעיקר כחול וסגול - ואפילו בתור בסיס לדיו מכושפת יקרה עבור כותבי רונות. חלקים שונים שהופרדו בהצלחה מהדקל הענק, יכולים להמכר בשווקים מתאימים בעד שקים שמנים של מטבעות; המחיר יכול להגיע לסך של 500-1000 באן לשקיק של חלקים מרוכזים שטופלו בהצלחה וזוקקו לנוזלים או אבקות טהורות, בלא רעל או חלקים גרועים יותר של הקליפה או פרחי הדקל; מי שיודע 'לעמעם' את הרעל בלא להפטר ממנו לגמרי, יכול להשתמש בו עבור משקאות אלכוהוליים מורכבים או סמים משכרים מסוגים אחרים, ואפילו בתור בסיס לשיקויים מפוקפקים ומורכבים מאד.

 

 

 

מלסטרה_קאבר.png

חזרה אל האינדקס של מלסטרה

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.