הקדמה | העידנים הקדומים | גזעים | גאוגרפיה | היסטוריה הידרוסטית
| המערכה | יצירת דמות
דמויות חשובות באי הפרסה
סר אראדור מארלהיינד
מארלהיינד, גבר עב-בשר
ומהודר בגיל העמידה, הינו אחת הדמויות הידועות והשנויות ביותר במחלוקת בקורליסין,
כולל ובעיקר בקרב תומכי המשמר הקיסרי. על-פניו, נראה השגריר לשעבר (וראש סיעת
תומכי הרוזן סילמירק בהווה) כשילוב בלתי אפשרי כמעט בין ניגודים; הידור ורדיפת
מותרות מחד, ועממיות מופגנת מאידך; עורמה קרה, ולצידה לא מעט רגשנות
ואמוציונאליות. זאת, עד כדי כך כי כמעט ולא ניתן למצוא עובדה מוסכמת לעניננו.
מארלהיינד הוא גבר מקריח מעט, בעל שפם אדום-מאפיר מהודר למשעי, העוטה כמעט תמיד
חליפת-מדים מהודרת של המשמר הקיסרי, שעליה אותות ועיטורים נוצצים, באורח שהופך
אותו מושך-עין והדור למראה יותר מהמושל סלדן, על גלימותיו הכהות והמיושנות יותר
(גם אם משובחות בפני עצמן). פניו עגולות, ועיניו ירוקות, מפורסמות בניצוץ השובבי
(או הערמומי) המרצד בהן, ובשמועה לפיה שום פרט אינו נעלם מהן, גם כאשר השגריר
לשעבר שקוע בשתיה ובהחלפת בדיחות רועמות בחלקו האחר של החדר.
השגריר לשעבר הפר את הוראות המושל, כאשר השתלט בכח הזרוע, לפני מספר שנים, על איון
קטן וסלעי ממערב לאי המרכזי, שם בנה לעצמו אחוזה מבוצרת ומהודרת, כשהוא מייבא את
חומרי הגלם על חשבונו ובעזרת ידידיו הותיקים, סוחרים מדרום פריינורין, עימם היה
קשור ככל הנראה בקשרי עסקים פרטיים ענפים, עוד בשנים בהן שימש שגריר המשמר הקייסרי
באותה ארץ. אולם, הגם שהוא מחזיק באחוזה פרטית מבוצרת שמכילה מותרות מעל ומעבר למה
שאפשר למצוא אצל המושל, הוא אינו מרבה להסתגר בה, אלא סובב באי הפרסה ומחוצה לו,
מרבה לבלות בחברת ידידים ישנים וחדשים וליצור לעצמו קשרים, בעזרת המגע העממי
המחוספס שלו, ושליטתו המלאה בכל לשונות האיזור. מסופר עליו, כי הוא אוהב מאד
משקאות חזקים, בדיחות גסות וככל הנראה גם פרוצות, וכי רעייתו – אשה צעירה ממנו
בשלושים שנים, ממוצא פשוט בהרבה משלו, יודעת היטב על מעלליו אולם אינה מעזה לומר
דבר. לעיתים קרובות, כאשר הוא מסית בשקט כנגד המושל סלדן, הוא תוקף אותו על היותו
מתנשא ומנוכר לחיילים מן השורה, בעוד הוא עצמו הינו ההיפך הגמור.
במצודה, מייצג אותו בהעדרו בנו הבכור (מרעייתו הראשונה, ממנה נפרד בטונים צורמים
למדי לפני מספר שנים), אביר צעיר והולל למדי, בעל מידות דומות לשל אביו, אולם בלא
התבונה הדקה והחריפה של האחרון. יריבי המשמר (ובעיקר משרתיו המקומיים של הנביא
רור'האן), שמתעבים את השגריר לשעבר ויראים מפניו ומפני שכירי החרב ה"לא
רשמיים" שהוא מעסיק, לא מתעייפים מלרכל עליו ולהדביק לשמו מיני סטיות (בעיקר
לגבי המתרחש מאחורי החומות של אחוזתו המבודדת) דבר שהוא מקבל במשיכת כתפיים ובפיהוק
של בוז.
מארלהיינד מתואר בידי רבים כ-Mastermind, שמוחו רוקם מזימות כל העת, הן לטובת המשמר (כפי שהוא רואה אותה)
והן לטובתו האישית. הגם שהוא עצמו דוגל בקו קיצוני ואקטיבי מול אויבי המשמר (באורח
היאה לתומך של סילמירק – בתו של מארלהיינד מנישואיו הראשונים נשואה לאחיין של
הרוזן), הרי שנראה שהוא אינו חולק את הבוז הקריר של המושל סלדן (המתון ממנו) כלפי
הטורז'; יש לו ידידים בקרב הסוחרים של דרום פריינורין, שלא אחת מתחלקים עימו בשלל
שהוא מפיק מן הפעולות האלימות שהוא מוביל; לא אחת, הוא ישב עימם במסיבה עממית
בסגנון בני פריינראהג', ולבש עליו בגדים מסורתיים של מארחיו. את מאבקו
הפוליטי-פנימי מול תומכיה של הגבירה קריל, כל הוא מקפיד להבהיר, הוא מנהל לא בגלל
המוצא של כמה מהם, אלא בשל החשש שסוכני אויב הסתננו לתוכם, וכי יתכן כי כמה מהם
נסחטים בידי סוכני הנביא רור'האן בכל מיני דרכים, אולי כאלו הנוגעות לשארי-דם שלהם
שנותרו בקרילמיירי. כמה מיריביו, לעומת זאת, טוענים כי עורמתו רבה מחוכמתו, וכי אף
אם הוא יודע לתכנן תחבולות מחוכמות לטווח קצר, הרי שבטווח הארוך, הוא אינו יותר
מ"כרסתן חמדן", שמסבך את המשמר בצרות-צרורות, וכבר הספיק להרע את המצב בקורליסין
וסביבותיה.
לתאור תקרית
"עין הליוויתן" ומעורבתו של השגריר מארלהיינד בעניין, לחץ
כאן.
חזרה לאינדקס ההרפתקנים של
קורליסין
חזרה לדף הראשי של המערכה
בצפון-מערב קלדאריה
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.