הארצות של העולמות המוכרים
רקע כללי |  ארצות |  מפלצות אלים ואמונה דמויות |  גזעים


רובע הטיילת

מהות כללית: רובע אמיד הבנוי סביב הטיילת הצופה על קניוני הנהר שבצפון מערב העיר, משמשת מקום שוקק חיים בו בנויים המוני פונדקים מסוגים שונים, ומתנהלים מאבקים פוליטיים. במערב הרובע, מצויות החורבות האינטוריאניות, שריד לקהילה שנטבחה במאה ה-18, לאחר נפול "נסיכת הלהבות". 


I) תאור כללי
רובע הטיילת הינו רובע נאה של חווילות אבן מנומנמות, בעלות גגות רעפים אדומים וגינות ירק נאות המסתתרות מאחורי משוכות ושערי מתכת גדולים. אוכלוסייתו הינה בעיקר בורגנים אמידים שנמשכו לפרוור שליו זה שבפאתי העיר העילית.

הרובע קיבל את שמו בשל הטיילת המדהימה העוברת בקצהו הדרומי, במקום בו הוא גובל בקניון העמוק של נהר היידראו, הנשפך שם בסדרת מפלים קטנים אל תוך האגם. הטיילת מפורסמת בשל העצים העתיקים, הפרחים הריחניים והסנאים המקפצים בתוכה, כמו גם בשל שורת פנסי הכסף העתיקים, החרוטים במיני חריטות עדינות, הזוהרים בלילות בגוונים רכים ומושכי-לב, ומאירים את הטיילת באור יקרות רומנטי.

"הטיילת הכסופה", כפי שהיא נקראת בעיר, מהווה את אחד ממקומות הטיול האהובים ביותר על תושבי היידרקרון הצפונית. בימי מנוחה, היא מהווה אתר קבוע לפיקניקים, ובלילות בהירים, ניתן למצוא שם תמיד זוגות אוהבים המטיילים יד ביד מתחת לפנסים הכסופים. משוררים וציירים יושבים ליד גדר האבן המשקיפה על הקניונים, בכדי לקבל השראה, וגברות שחצניות ומהודרות או ג'נלטמנים מחוייטים מסתובבים בטיילת הלוך וחזור, מוליכים כלבים גזעיים ברצועות עור משובח. הכניסה לטיילת חופשית, עבור כל אדם רגיל הלבוש בבגדי B ומעלה, זאת בכדי למנוע כניסת נוודים, קבצנים ושיכורים.

לאורך הטיילת עומדים פונדקים ובתי קפה רבים, מהם קטנים למדי, ומהם גדולים ומפורסמים, המציעים את שירותיהם הטובים לבאי הטיילת. פה ושם, מסתובבים גם רוכלים עם דברי מתיקה, להנאתם של הילדים הרבים המתרוצצים באיזור.

 

א) צרות וסיפורים אפלים על אודות הטיילת

על אודות הטיילת מסופרים גם מספר סיפורים מוזרים, מקצתם אפלים. מדי פעם, נלחשים סיפורים על מעגלי פיות שנראו בלילה, משחררים קסמים והשפעות מוזרות. כמו כן, קיימות שמועות על רוחות רפאים המרדפות חלקים מסויימים של הטיילת בלילות אפלים. בין היתר, סופרו סיפורים על אשה אדמונית שקופה, סתורת שער, המרחפת באוויר וזועקת לבנה שישוב, או לפי גרסה אחרת, זועקת ומתחננת בפני אי-מי שלא יקח את בנה ממנה. היה מי שסיפר על גנן מפלצתי, בעל פנים אכולות רקב, החופר במעדרו וזורע גולגלות עתיקות - אולם רוב האנשים לועגים לסיפורים אלו. אחרים, מאידך, מקשרים אותם אי-כה לחורבות חורשות הרעה שבגבול הרובע.

הפטריה השחורה: צרה אחרת הינה שמועות על זן של פטריה שחורה, רעילה למחצה, שאכילתה גורמת להזיות מוזרות ומגוונות. הפטריה נחשבת "צו האופנה" בקרב אוכלוסיית המסוממים של עיר הבירה, שבקרבם נפוצו שמועות כאילו אכילת הפטריה יכולה לגרום ללוקחה "לטוס אל ארץ המלאכים" ו/או להכנס להיכלו המרווה של המלאך הוגיאל. לכן, שיכורים ומסוממים מנסים לא פעם להתגנב לטיילת בכדי לחפש את הפטריה השחורה - ותוך כדי כך מטנפים, מתמסטלים, מטרידים גברות וילדים, מציעים הצעות מגונות, וכיוצא באלו. משמר הרובע מנהל מלחמת חורמה בטיפוסים אלו, וכמעט כל בוקר ניתן לראות את השומרים גוררים כמה מהם, צווחים ונאבקים, אל מרכבת אסירים ששמה פניה אל עבר בית המשפט או בית הכלא.

 

ב) החורבות האינטוריאניות

הרובע כולו יושב, למעשה, על חורבות הרובע האינטוריאני[1] שנהרס בידי ההמון לאחר הפלת נסיכת הלהבות במאה ה-18. במערב, שוכנות עדיין חורבות אחוזת צ'אבאלז, כלא עתיק וקתדרלה של האש הקדושה שנהרסה עד היסוד. החורבות הינן מקום חורש רעה ומאיים, וסיפורים רבים מספרים על רוחות רפאים המיללות שם לאחר רדת החשיכה. משמר העיר והצבא הקימו שני מאחזים על גבול החורבות, בכדי להגן על הרובע, אולם היצורים האפלים שבפנים, לעת עתה לפחות, אינם מנסים להכנס לרובע הטיילת, ונותרים בגדר שמועה בלבד. עיקר המידע על החורבות בא, כמנהגו של עולם, מהרפתקנים שחדרו פנימה וחזרו בחיים. אלו סיפרו על מבוך של מנהרות עתיקות המחבר כלא עתיק עם מרתפי הקתדרלה והעולם התחתי, צופן סודות, יצורים וסכנות אחרות. עד עתה, לא הצליח אף הרפתקן לחשוף את האוצר האגדי של משפחת צ'אבלאז, אותו הטמין אבי המשפחה אי-כה כאשר צר ההמון ההידרוסטי הזועם על אחוזתו. השמועות מספרות, בין היתר, על צלליות רפאים של בני המשפחה שנטבחו, שירת לוויות אינטוריאנית המהדהדת בין הקירות השחורים, וקולות מוזרים ומאיימים אחרים. רק ההרפתקנים הנועזים ביותר העזו לחדור לעומק הנקבות והמרתפים של צ'אבאלז, אולם גם הם לא מצאו את האוצר האגדי. הגרסה הרשמית, מכל מקום, טוענת כי זה נבזז לחלוטין כבר במהלך המאה ה-18.

שמועות אחרות, מצמררות, סיפרו על תהלוכת רפאים שגלשה מתוך החורבות בליל סערה אחד, והילכה ברחובות הקיצוניים של הרובע תוך שירה דתית אפלה ונשיאת לפידים כחולים חיוורים. סיפור אחד מספר על מוקד של להבות שחורות שהודלק בתוך החורבות, מפיץ צינת מוות נוראה, וצרחות איומות נשמעו מתוכו.
סיפור אחר, ידוע מאד, מספר על מצבת שיש שחור בעומק החורבות, מוקפת סרפדים מוזרים בעלי עלים כסופים, ועל משטחה חרוט: "לזכר מריה, שנרצחה ביום הולדתה ה20- בידי המון של כלבים כופרים וחסרי לב. דמך, אהובה יקרה, עוד נקום ינקם!".

 

 

II) הפוליטיקה של רובע הטיילת

מעבר לדיווחים על אותן תופעות על-טבעיות, גדוש הרובע בלא-מעט פוליטיקה ומאבקים ארציים יותר, המעסיקים תדיר את תושביו.

 

א) ראש הרובע, מר ג'ון סמוגלי ומדיניותו

ראש הרובע, מר ג'ון סמוגלי, הינו אדם כבן ארבעים וחמש, קרתני ויבש להדהים, עוטה תמיד חליפה שחורה, ומזכיר לרבים מעין "מומיה" בפניו הקפוצים והחיוורים. תוקפני ורע-מזג, שניחן בכישרון בל-יאמן להשניא עצמו על כל הסובב אותו. סמוגלי אינו מקיים קשרים אישיים כלשהם, ומספרים עליו כי אשתו התגרשה ממנו כבר לפנים שנים רבות, ומאז כמעט ולא טרח לראות אפילו את ילדיו. ידוע, כי הוא מבלה רבים מלילותיו במשרדו, כשהוא רכון על דפי חשבונות סבוכים, ומדי פעם מדבר אל עצמו בקול לחשני, זעוף.

אולם, גם הגדולים בשונאיו של סמוגלי אינם יכולים להכחיש כי הוא ראש רובע יעיל במיוחד, ומעולם לא היתה קופת הרובע מלאה ומושקעת יותר, והרובע עצמו במצב מטופח וטוב יותר מאשר בימי שלטונו. מאחר וסמוגלי אינו מעריך קשרים אישיים, הוא מכביד את ידו על בעלי שחיתויות, ואילו נשמרים היטב-היטב לנפשם.

אחד משעשועיו החביבים של סמוגלי הינו להכביד ידו על מעלימי מיסים, אותם הוא לוכד במיומנות של דייג-אומן. כאשר הגיע סמוגלי לרובע, בפעם הראשונה, לא ידעו הרוכלים והסוחרים למיניהם תשלום מהו, ואף בעלי הפונדקים היו מעבירים, לכל היותר, רבע או שליש מהסכומים שהגיעו לקופת העיריה מהם. לאחר גל של טרור, מאסרים וקנסות, שגרמו למהומת אלוהים ברובע, תוקן המצב, לשביעות רצונו הרבה של ראש הרובע הצייקן ורע המזג, וקופת הרובע הדלילה תמיד התמלאה עד גודש, מה שאפשר לסמוגלי לשפץ את עמדות המשמר על גבול החורבות, לשפץ וליפות את הטיילת, ולהגדיל את מצבת המשמר באיזור, להגנת המטיילים מפגעי נוודים, מסוממים ובריונים שהיו משוטטים ברובע קודם לכן בכמות גדולה למדי. אולם, על אף כי איכות החיים ברובע השתפרה פלאים, לא הפך סמוגלי לאהוב יותר. הנהפוך הוא.


עוזרו של סמוגלי, הבוגון ימץ
: שנוא כמעט כמו סמוגלי הוא עוזרו האישי, בוגון[2] בשם ימץ, אותו הביא סמוגלי לרובע ביחד איתו, והפך אותו ליד-ימינו, בכל הקשור לפיקוח וגבייה. ימץ אוהב מאד למצות את הדין עם מעלימי מס ועבריינים אחרים, כשהוא קורא בפניהם באריכות את הדין, תקנות הגביה והקנסות הרצחניים המוטלים עליהם בקולו העבה והמונוטוני. גרוע מכך, לא פעם הוא אף לוכד את האומלל במשרדו לשעתיים שלוש, ומקריא לפניו פרקים שלמים מהשירה שהוא כותב - ומספרים כי אין קנס או מאסר שיכולים להוות עונש גרוע מזה. תפקיד חשוב של יימץ הינו לסנן את האזרחים המבקשים ראיונות עם ראש הרובע ו/או בקשות למיניהם - תפקיד אותו הוא ממלא ביעילות בוגונית אטומה וטיפוסית, לזעמו הרב של ציבור המבקשים.

 

מלחמת הכלבים: עניין אחר, אותו החליט ראש הרובע לקחת לטיפולו האישי, הינו מטרדי הכלבים: מכיוון שהטיילת הינה מקום אהוב מאד על בעלי כלבים, ואלו האחרונים היו מותירים שם תמיד את גלליהם המצחינים, החליט ראש הרובע, מלבד קנסות האימים שהוא מטיל על בעליהם של כלבים עבריינים שנתפסו, להטיל "מס כלבים" מיוחד, בסך מטבע זהב אחד על כל כלב שמוכנס אל הרובע. כלבים ש"נתפסו בקלקלתם" בעבר צריכים לשלם חמש מטבעות, ועוד שניים נוספים על כל "עברה" נוספת. עניין זה מופקד בידי ימץ, שמנהל "מרשם פלילי" מסודר להפליא של כלבי האיזור, דבר שמעלה תדיר את חמתם של הג'נטלמנים בעלי הכלבים, שלא אחד מהם איים על ימץ כי ישסה בו את כלביו. הבוגון, מצידו, מעולם לא התרגש מאיומים אלו, אלא נוהג להקריא באותו קול מונוטוני, את התקנה בדבר איום על עובדי עיריה, אשר דינה השלשת הקנס.

 

ב) יריבתו של ראש הרובע, ליידי וירג'יניה רידנברוק

שגעון זה של ראש העיר בעניין כלבים, הקים עליו את חמתה של ליידי וירג'יניה רידנברוק, אחותו הגדולה של לורד רידנברוק ("העגל"), בעלה של ליידי מליסנד המפורסמת.
וירג'יניה, אשה אפורת שער, גבוהה, גרומה ושחצנית להדהים, המסתובבת עטויה בחליפת משי כחולה וכובע פרחוני תואם, מלבד היותה אשה עשירה מאד בזכות נכסי משפחתה, וחברה נכבדה מאד בחברה הגבוהה של היידרקרון, מוצאת את פרנסתה בשפע בעסק משגשג שפתחה למכירת כלבים גזעיים, ומספרה יוקרתית לכלבים שפתחה לצידה - עבודה בה זכתה מיס רידנברוק למוניטין מצויין בקרב כל מגדלות כלבי המחמד השחצניות מהחברה הגבוהה. מוניטין זה גבר עוד יותר כאשר גילתה את המקום אחותו הבכורה והארוגנטית של המלך, הנסיכה לין, אשר החלה קובעת שם תורים לחמשת "ילדיה החמודים" - הפודלים הטיגוביים הננסיים וכסופי הפרווה שלה (חיות מפונקות, שחצניות ומאוסות כמעט כגבירתם, השנואות על משרתי הארמון כמעט כאחיינה האהוב של לין, הנסיך ריצ'ארד).

לאחר שסמוגלי ועוזרו הנאמן התנפלו על עסקה של מיס רידנברוק במיני תקנות וגזירות, וכן החלו אורבים ללקוחותיה וקונסים אותם על מיני מוקשים שהותירו חיות המחמד שלהם במקומות אסורים, הרימו חברותיה של וירג'יניה קול זעקה, מה שגרם לה להתפרץ סמוקה מזעם לבניין מנהלת הרובע - אולם סמוגלי סרב אף לקבל אותה לראיון, והותיר את הליידי הזועמת אל מול ימץ, אשר טרטר אותה בהקראת תקנות בקולו המונוטוני, כשהוא שומע בשיוויון נפש את כל איומיה ומענותיה - דבר שהסתיים, כרגיל, בהקראה אדישה של התקנה על דבר העלבת עובד עיריה, מה שהוביל להשלשת כל הקנסות שהוטלו על עסקה של מיס רידנברוק - מה שהביא אותם לסך של מעל אלפיים מטבעות זהב.

הליידי השחצנית יצאה מלפני הבוגון מדושן העונג כשדמעות בעיניה, ונשבעה לסלק את סמוגלי מראשות הרובע, ויהי מה - דבר שהיא מנסה לעשות, בעזרת קשריה עם הנסיכה לין ומספר אצילים מיוחסים אחרים. כרגע, היא מתכננת להתמודד מול סמוגלי על ראשות הרובע ולהפטר ממנו בדרך זו. העובדה כי אין לוירג'יניה מושג כלשהו בענייני מנהלה אינו מפריע, ככל הנראה, לא לוירג'יניה, לא לנסיכה לין, ולא ליתר הגברות רבות ההשפעה (והמשועממות) שהתגייסו למען ספרית הפודלים הארוגנטית (ומכונות בלעג "פלוגת הקשישות המקשקשות" בפי סמוגלי), כאילו מדובר במלחמה של ממש.
סמוגלי, לכשעצמו, אינו מתרגש מאיום זה, כפי שאינו מתרגש מיתר יריביו, וסומך על קשריו עם ראש העיר, שמעריך מאד את יעילותו, בכדי שיגנו עליו מכל רע.

 

III) הקהילה הקיידרהרצית

ברובע מרוכזת גם קהילה קיידרהרצית קטנה, שרובה היגר לכאן מהישובים הקיידרהרצים העתיקים בצפון הידרוסט, ובהיידרקרון הצטרפו אליו גם גולים פוליטיים מקיידרהרץ עצמה. הקהילה דנן, מורכבת רובה מסוחרים בינוניים ובעלי מקצועות חופשיים, הינה קהילה שקטה, המעורה יחסית בחיי הבירה, כל זאת בלא למשוך תשומת לב רבה במיוחד - אם כי מדי פעם נפוצים ברובע סיפורים מצמררים על סוכני חרש של "משמר החצות" החומקים בחשיכה, במטרה לעקוב אחרי אי-מי מהגולים הפוליטיים - או גרוע מזה. לפני כשלוש שנים, מצא אחד מאזרחי הקהילה, לשעבר מאנשי אופוזיציית הסוחרים לשלטון הפיהרר הקיידרהרצי, אדם בשם גרהארד יוברט, את מותו המסתורי כאשר החליק מגדר הטיילת אל תוך קניון ההיידראו - והיו אשר טענו כי יד מרצחי משמר החצות ארגנה "תאונה" זו. שמועות דומות נפוצו גם שנתיים קודם לכן, כאשר קצין בשם רוברט לאובה, שערק מהצי הקיידרהרצי, מצא את מותו ביחד עם שני ילדיו הקטנים בשריפה שפרצה בביתו. בין אם יש אמת בסיפורים הללו או לא, הרי שגולים פוליטיים "חמים" מדי הפנימו את הלקח, והדירו רגליהם מהקהילה, כשהם מעדיפים מקומות חשאיים ובטוחים יותר.

כרגע, ניטש בתוך הקהילה הקיידרהרצית מאבק על ההגמוניה בין שתי דמויות רבות עוצמה, השונות זו מזו בתכלית:

 

א) דוקטור גיאורג פברשטיין

דוקטור גיאורג פברשטיין, איש עסקים מצליח וערמומי, גולה מקיידרהרץ, שהפך שותף בעסק משגשג של שטיחים ויבוא משי מסוראגיה. גיאורג, אדם ממושקף, חייכן ורך-נימוסין, מעורה היטב בקרב הממשל ואילי ההון של עיר הבירה, ונחשב מקורב למדי לכמה וכמה חברי פרלמנט מהסיעה הכלכלית. הוא אינו מכחיש, כי בעברו היה תומך מושבע של הפיהרר טוטנהוף, ועסקי הפיננסים שניהל בקיידרהרץ סייעו מאד לאחרון לעלות לשלטון, אלא שהוא טוען להגנתו כי "הפיהרר הקסים אותו וסינוור את עיניו" וכי "לקח לו זמן בכדי לגלות עם איזה חזיר גדול התחבר".

ב) הגבירה גרטרוד פון שטורמבורג ותומכיה

יריבתו של גיאורג היא הגבירה גרטרוד פון שטורמבורג, אצילה קיידרהרצית טיפוסית, גבוהה, בלונדינית ובעלת עיניים כחולות עמוקות וקפואות כפלדה. גרטרוד, נצר לשושלת צבאית עתיקה ומטילת לחשים רבת-עוצמה בפני עצמה, הינה בתו של גנראל פרשים קיידרהרצי, אשר יצא לגלות במחאה על השתלטות אילי הסחר על קיידרהרץ לאחר קרב ראגאמות'. גרטרוד, כמוה כאביה, מתעבת את שלטון הפיהרר וה-DFF כפי שתעבה את שלטון הסוחרים וסבורה כי גורלה של קיידרהרץ, מרגע שנפל שלטון האריסטוקרטיה הצבאית, נחרץ בין כה וכה לאבדון. לא ידוע ממה גרטרוד מתפרנסת, שכן אין היא מעורבת בחיי הסחר של הבירה – אולם משערים כי עיסוקיה קשורים, אי-כה ליכולתה המגית ולקשריה המשוערים עם כוהנות ליטנגארדה.

חבורת "רג'ימנט הסערה": בין היתר, מספרים כי גרטרוד נותנת חסות לחבורה של הרפקנים קיידרהרצים צעירים, המכנה עצמה "רג'ימנט הסערה". אלו, ארבעה גברים ושתי נשים, רובם ממשפחות מיוחסות, עוסקים בעיקר ב"ציד" של מאמיני סיימר, משימה בה נחלו לא מעט הצלחות, שכן בעזרת גרטרוד, הם אוספים מידע מודיעיני מדוייק למדי לפני כל פעולה, ופועלים תוך חלוקה נוקשה ומסודרת של תפקידים ותוכניות קרב - זאת כאשר יריביהם, בדרך-כלל, הינם פנקיסטים מסוממים שאינם יודעים סדר מהו. חברי רג'ימנט הסערה ידועים במנהגם לערוך משפטי שדה ליריבים שנתפסו בחיים, הנגמרים לעיתים קרובות בגזר דין מוות המתבצע על-אתר בעריפת-ראש או תליה, תוך הותרת מגילה מפורטת במקום הארוע, המתארת את פסק הדין ואת הפשעים בגללם נתלה יריבם המובס. במקרים אחרים, יוצא הקורבן במחיר זול יותר, כמלקות.

רג'ימנט הסערה אינו פועל בדרך כלל במקומות צפויים, כגון "צרעת השלום", אלא מנסה לתפוס את יריביו במקומות אחרים, צפויים פחות, כשחבריו מחליפים מדי פעם את סגנון הפעולה, בכדי לשבור שגרה ולמנוע מארבי-נגד. פעולותיה של חבורת הרפתקנים ממושמעת זו (אשר אף בתוכה יש היררכיה מובנית של דרגות ופיקוד), זכתה לגינוי חריף מצד חברי הפרלמנט מהסיעה הרדיקלית, ביחוד אנטוני בלייק אשר התלונן בפרלמנט כי "כנופיית DFF בזויה זו נוהגת, כדרך בני עמה, לקחת את החוק לידיים ולרצוח בדם קר צעירים תמימים ואוהבי חיים". אלא שעד כה, לא עשה המשמר דבר בכדי לרסן את "רג'ימנט הסערה", הממשיך בפעולותיו. חלומם הגדול של בני החבורה הינו לתפוס את "שודבוק", הכוהן הגדול של סיימר. זה, מנגד, העביר כבר מזמן מסר כי הוא מתכנן נקמה אכזרית בבני החבורה, אשר בוא-תבוא יום אחד.

 

ג) המאבק בין פברשטיין לפון שטורמבורג

המאבק בין גרטרוד פון שטורמבורג לדוקטור גיאורג פברשטיין בקהילה הקיידרהרצית הינו שקול למדי. פשוטי העם, ביחוד אלו שבאו מהקהילות הקיידרהרציות השמרניות שבצפון הידרוסט, מעדיפים ברובם את גרטרוד, בעיקר משום שאין הם בוטחים בהאר פברשטיין, וסבורים כי עשה עסקים טובים מדי עם הפיהרר בזמנו. לאותו כיוון נוטים גם רובם של אנשי הצבא הקיידרהרצים הגולים, אשר בת האצולה הקרירה הינה המייצגת הטבעית שלהם – אלא, שבפברשטיין תומך רוב מוחלט מקרב הבורגנים האמידים של הקהילה, רובם יוצאי הערים הקיידרהרציות הגדולות ותומכי שלטון הסוחרים של יוברט, בזמנו, אשר רואים באיש הפיננסים רך הנימוסין את מנהיגם הטבעי, ההולם את רוחם ושאיפותיהם הרבה יותר מהאריסטוקרטית קפואת הפנים שאינה מסתירה את התיעוב שרחשה ליוברט ואנשיו. כמו כן, לפברשטיין קשרים טובים יותר עם המנהל העירוני ובעלי עמדה אחרים בהיידרקרון, דבר המשחק לטובתו. מאחר ויתכן מאד כי מנהיג הקהילה הקיידרהרצית יוכל, ביום מהימים, להתמודד על ראשות הרובע, הרי חשיבותו של מאבק זה הינה רבה, ושני הצדדים מודעים לכך היטב.

 

 

IV) פנימיית הבנות "אחוזת היובורן"

מוסד ידוע מאד הקיים ברובע הטיילת הינו פנימיה יוקרתית לבנות המעמד הגבוה, הקרויה "אחוזת היובורן", העומדת סמוך לקצה המזרחי של הרובע. זהו מוסד עתיק ובעל שם, שכשני שליש של בנות המעמד הגבוה התחנכו בו. המוסד מעניק לחניכותיו השכלה מקיפה בתרבות הידרוסטית, לימודים כלליים והלכות אצולה, בתוספת לעשר קבין של שחצנות מעמדית. היחס לתלמידות הינו נוקשה מאד, וכולל עונשי מלקות על ימין ועל שמאל. הלימודים במוסד אורכים ארבע שנים, ועולים הון תועפות: כ10,000- פ"ז לשנה. מספרים כי רבים ממוסדות החינוך היוקרתיים והפנימיות החדשות בהידרוסט ומחוצה לה (כגון "הגבעה הירוקה" באיירנוסט[3]) נבנו כחיקוי שלה. בין היתר, שולחת משפחת המלוכה באופן קבוע את בנותיה הצעירות להתחנך בפנימיה זו.

א) המנהלת, מיס פטרישיה נוריץ':

מנהלת הפנימיה כיום, מיס פטרישיה נוריץ', הינה בת אצולה רעת מזג, בת 60 בערך, אשר למרות כי היא בעלת השכלה רחבה בעליל, אופקיה מצליחים, איכשהו, להשאר צרים יותר מקוף של מחט. היא ידועה במשמניה העצומים, עד כי היא מכונה בפי יריביה בלעג "פטי שני פרים". מיס נוריץ' ידועה מאד בלבושה הפומפוזי, הכולל תמיד כובע תחרה ענק מעוטר בקישוטים מעודנים, ושמלות העשויות מהבדים המשובחים ביותר – דבר שאינו מסייע לה להסתיר את משמניה והליכתה המגושמת, אלא להפך. בין היתר, סובלת מיס נוריץ' מאד מכך כי בקיץ, מרבים פניה, זרועותיה וחזה הענקי להזיע, דבר עליו מלגלגים יריביה, הנהנים ללעוג לריח הזיעה, ולהעיר כי המנהלת מזכירה בהמה. דבר זה אינו תורם במיוחד למצב רוחה של המנהלת, שהינו עכור ועצבני בלוא הכי.
מיס נוריץ' סבורה כי זכותה לשלוט בכל אינץ' מחיי תלמידותיה, עליהן היא מטילה טרור של ממש, בעזרת רשימה ארוכה ומייגעת של מאות כללים וחוקים קטנוניים, שהפרת כל אחד מהם נושאת עונש.


ב) השרת של הפניה, האר זאקס:

באכיפת מרותה, מסתייעת המנהלת בשרת הקיידרהרצי של הפנימיה, האר זאקס – ברנש צנום, בעל פנים מאורכות, עיניים חומות קפואות וארשת קפוצה, המתהלך תמיד כשמקל ורצועה עמו, כשהוא מתנשם בקול שורקני, מחרחר ומפחיד (אלא אם כן הוא מתגנב) האר זאקס מטיל אימת מוות על התלמידות, המכנות אותו בלחישה "שארפיהרר[4] זאקס" או "דאס לורג[5]". האר זאקס נעזר בין היתר בכלב הזאב הקיירדרהצי האפור ומטיל האימה שלו, רולף, אשר מאומן לפטרל סביב הפנימיה בלילה ולתקוף מסיגי גבול, וכן לזהות נערות המנסות להתנגב החוצה, לתפוס אותן ולרתק אותן לקיר תוך כדי כך שהוא נובח בקולי קולות ונוהם באיום (אף כי הוא מאומן שלא לפגוע בהן פיזית). כמו כן, מאומן רולף להריח סמים וביחוד משקאות אלכוהוליים (האסורים בפנימיה), אותן הוא מחפש בחדריהן של הבנות, בעיקר (אך לא רק) בעת המסדרים היומיים, מנהג של האר זאקס אותו מתעבות החניכות בכל ליבן. למרות אימתם של "פטי שני פרים" והאר זאקס, לא נפסקות הפרות המשמעת בפנימיה, ורבות מהתלמידות מנסות לעבור על החוקים בכל הזדמנות, דבר הגורם למיס נוריץ' לרטון כל העת באוזני ידידותיה הליידיס (סביב שולחן הקלפים בערב), בעיקר מיס רידנברוק וחוג החברות שלה, כי "הנערות של היום הולכות ומדרדרות, אני אומרת לכן"

 

ג) סיפורים אפלים על הפנימיה:

על הפנימיה מסופרים, בין היתר, גם מספר סיפורים אפלים עתיקים.

רוחו של סטיוארט ארץ': הידוע ביניהם הינה על מורה אפל בשם סטיוארט ארץ', אשר גרם אי-כה לשורה של התאבדויות בקרב החניכות, ובסופו של דבר תלה עצמו. אגדות מספרות כי חניכה המטיילת לבדה עשויה לפגוש רוחות רפאים של החניכות המתות, או גרוע מכך, לראות לפתע את ארץ' התלוי מאחד המשקופים, כשעיניו דולקות באדום והוא מחייך חיוך נורא. לפחות שתי תלמידות סיפרו כי התלוי ניסה לחנוק אותן, ונענשו כשקרניות ומפיצות בדיה ("במוסד מהוגן כשלי אין אלמתים, נקודה" מסכמת מיס נוריץ'). אלא, שמקרה מוות מסתורי של תלמידה לפני כ12- שנים, אשר נמצאה מתה באחד המסדרונות, כשעל צווארה סימני חנק, אינו מאושש את גרסתה של המנהלת.
מאגר המיים הסודי: סיפור אחר מספר כי אי-כה בפנימיה יש דלת סתרים, המובילה אל מערכת של מסדרונות סודיים ואפלוליים, היורדת אל מאגר-מיים אפל זה או אחר. אף אחד אינו יודע מה צופן אותו מאגר מיים, ולא ידוע על אי-מי אשר ראה אותו וסיפר על כך בעשרות השנים האחרונות.
מכת המבריחים: שמועה אחרת, ארצית אף יותר, מספרת על מבריחי אלכוהול מתוכחמים, המצליחים להתגנב לפנימיה ולהבריח שתיה חריפה עבור כמה מהחניכות. אחת הגרסאות מספרת כי אחד המורים משתף פעולה במבצע זה, עבור דמי תיווך שמנים. מיס נוריץ' והאר זאקס דווקא מאמינים לסיפור זה, וניסו רבות לשים ידיהם על המבריחים ומשתפי הפעולה, אלא שמלבד תפיסת בקבוקי משקה בחדרים, פה ושם, לא הצליחו להתקדם בחקירתם.
פרשת "אחוות השושן הלבן": העניין העדכני יותר, המעסיק הרבה מהרכילות בפנימיה, הינה קבוצה של בנות, כולן תלמידות מצטיינות, אשר יסדו לעצמן חבורה בשם "אחוות השושן הלבן" – מדובר בחבורה שחצנית להחריד, המתנהגת בגסות-רוח ולעיתים אף באלימות כלפי תלמידות אחרות המתנגשות עימן. החבורה סגורה ומסוגרת, ומקשה מאד על קבלת חברות חדשות. מספרים, כי חברות חדשות צריכות לעמוד במספר מבחנים מוזרים בכדי להתקבל. המנהלת די אוהבת את החבורה, ומסנגרת עליה, היות וכל החברות הן תלמידות מצטיינות, ההולמות את הלך-רוחה של מיס נוריץ', ולדבריה, עתידות להיות יום אחד ליידיס לתפארת.

 

V) הפונדקים ברובע הטיילת

הטיילת הארוכה, האהובה מאד על בני היידרקרון, מצטיינת, בין היתר, גם בפונדקיה הרבים: מהם סתם בתי קפה או מסעדות, המציעים אוכל ושתיה עממית או יוקרתית לבאי הטיילת, ואילו אחרים משמשים כפונדקים במלוא מובן המילה. רוב-רובם של עשרות הפונדקים הינם מקומות הידרוסטיים קלאסיים, אשר כל אחד מותאם לקהל היעד שלו, ולרובם אין פרסום מיוחד כלשהו, אולם קיימים מספר פונדקים ידועי-שם, אשר שמם הולך לפניהם למרחוק ברחבי היידרקרון.

 

א) פונדק "השמש המהוגנת"

הידוע, העתיק והיוקרתי שבין הפונדקים ההידרוסטיים שברובע הינו פונדק "השמש המהוגנת", הממוקם בחווילה יפיפיה, מוקפת גן מרהיב, סמוך מאד למספרת הכלבים של מיס רידנברוק. הפונדק נמצא בבעלות מיס טיילר הינצ’רברידג’, ליידי ארוגנטית ומזדקנת שהיתה זמרת אופרה בעברה, וכעת מרוויחה כסף רב מניהול הפונדק, אותו ירשה מאחיה הבכור, אשר נפטר לפני כשבע שנים ממחלת השפעת.
פונדק "השמש המהוגנת" הוא סנובי ואיליטיסטי מאד. רק בעלי חליפת בגדים של לורד ומעלה יתקבלו לתוכו, והסטנדרטים להופעת טרובאדורים, הן מבחינת הנסיון והמראה החיצוני, והן מבחינת התכנים, הינו קפדני מאד. האורחים אינם מסבירי פנים לזרים, ונוטים להתייחס בבוז למי שאינו נראה להם "מהוגן" די הצורך. פונדק זה הינו המקום הכמעט יחיד בו מותר לבנות הפנימיה "אחוזת היובורן" לבלות בערביהן החופשיים – בעוד מרבית התלמידות מוצאות אותו בלתי נסבל, הן בשל "חוקי הבית" המזכירים מאד את הפנימיה, והן בשל העובדה כי כמעט תמיד נמצאת במקום אחת ממורות הפנימיה בכדי לבלוש אחרי מעשיהן.

בעלת הפונדק, מיס טיילר הינצ’רברידג’: מיס הינצ’רברידג’, מומחית מאין-כמוה בחיי החברה הגבוהה, וידידה אישית של מיס וירג'יניה רידנברוק (אשר עסקה נמצא לא הרחק משם), הכניסה חידושים רבים בפונדק, אשר הגבירו יותר ויותר את הפופולריות שלו. כיום, מתמחה הפונדק, בין היתר, ברקיקי חמאה משובחים משלושה סוגים, כאשר הידוע ביניהם הינו ה"Heaven’s Wool" הרך והפריך, שצבעו אפרפר-כסוף, וטעמו שילוב מדהים בין טעם וניל עשיר ועמוק וגלידת פירות קרה וארומטית, הנעשית לפי מתכון סודי של הפונדק. מנה אחת של רקיקים אלו עשויה להגיע ל200- פ"ז.
בנוסף על המאכלים, שיפצה ושיפרה הבעלים החדשה את מועדון הקלפים העתיק של המקום, והפכה אותו למועדון אקסלוסיבי ומבוקש מאד. כמו כן, נפתח מיני-אגף נפרד למורות הפנימיה, שרבות מהן, כולל מיס נוריץ', מיודדות מאד עם מיס הינצ’רברידג’.

תחרות "כלב החודש": בנוסף לכל זאת, ניצלה בעלת הבית את קשריה עם מיס רידנברוק, וארגנה בחצר הפונדק, מדי חודש את תחרות "כלב החודש", אשר נעשתה לשם דבר בקרב כל מגדלות הכלבים הגאוותניות, אשר כל אחד בטוחה כי אין דבר יפה יותר בעולם כולו מאשר "החמוד הקטן שלה". הפרס הראשון בכל תחרות הינה רצועת כלבים מוזהבת ויפיפיה, ביחד עם קולר כלבים משובץ בפנינים נאות, עליו חרוט, מתחת למקום המיועד לשם הכלב גם "כלב החודש".

אגדת "האס השחור": על מועדון הקלפים של הפונדק קיים סיפור אפל אחד, ידוע מאד, מלפני כמאה שנים, על האס השחור, קלף רב עוצמה שיצר דאמון זה או אחר, המאפשר לבעליו זכיות עצומות על שולחן הקלפים, אבל עולה לו, בסופו של דבר, בנשמתו, אם הוא מת כשהקלף ברשותו. האגדה מספרת על ליידי בשם קרוליין אוורט, אשר השתמשה באס השחור בכדי לצבור רכוש, ולאחר מכן ניסתה להפטר ממנו בדרכים שונות, ללא הצלחה, עד שנעלמה לילה אחד בלא להשאיר עקבות, ואי-מי סיפר (גם אם הדבר לא הוכח), כי ניסתה לשרוף את האס השחור באש קסומה בתוך אחד מרבעי העוני של העיר, ונרצחה בדקירות סכינו של מטורף אגב-כך. לאחר מכן, לא נראה עוד האס השחור, אולם היו שסיפרו כי ראו את רוחה של מיס אוורט מסתובבת במועדון הקלפים בשעות לילה מאוחרות, כתם דם מכתים את שמלתה באיזור החזה, והיא אוחזת בנר מוזר למראה, או משקיפה מחלונות המועדון אל עבר העיר החשוכה הנשקפת מהם.

 

ב) פאב "חוט הזהב"
פונדק הידרוסטי אחר, עממי הרבה יותר, הינו פאב "חוט הזהב". מדובר בבניין מאורך ועתיק, בעל אולם צפוף, בתוכו יושבים האורחים, רובם פשוטי עם, כשהם דחוקים על ספסלים מאורכים. המקום ידוע בבירה המשובחת שלו, ברוח העליזה החופשית השוררת בתוכו, בניגוד מוחלט לפונדק "השמש המהוגנת". אחד הדברים הידועים ביותר בפונדק זה הינו מנהגם של האורחים לפרוץ בשירה אדירה ביחד עם הזמרים העממיים המופיעים בפונדק, כשהם מגביהים את ספליהם, מקישים אותם זה אל זה, ומתנודדים בקצב המוזיקה.

 

מנהל הפונדק, מקס רולמן: הפונדק מנוהל בידי חייל זקן בשם מקס רולמן, המסתובב בפונדק בחליפה ישנה עליה פרוש סינור לבן, מרכל עם האורחים, ומגיש בירה בעצמו לאורחים ותיקים, ובעיקר לחיילים בדימוס, שרבים מהם מזדמנים לפונדק מדי פעם לבלות, להרים כוסית ולשוחח עם ידיד ותיק. רולמן מושך כתפיו ונוהם נהמת בוז כאשר הוא שומע את דברי הלעג של באי "השמש המהוגנת" על פונדקו, אותו הם מכנים "מאורת עכברושים מזוהמת", ואינו טומן את ידו בצלחת: מקס רולמן ידוע כבעל לשון שנונה, המרבה מאד להמציא בדיחות על חשבון "השמש המהוגנת" (הוא קורא לפונדק "הכלבה המטוגנת"), אשר רבות מהן עשו להן כנפיים ברובע ומחוצה לו, לזעמה הרב של מיס הינצ’רברידג’. בין היתר, נוהג רולמן לערוך, באותו יום של תחרות "כלב החודש", גרסה משלו לארוע – טקס גרוטסקי ומשעשע, בו משתתפים כלבי הרחוב המעורבים המדובללים והדוחים ביותר, תוך חיקוי נלעג של גינוני תחרות "כלב החודש". הפרס הראשון, בדרך-כלל, הינו קערה למזון-כלבים, שעליה נחרט דיוקן גרוסטקי המזכיר את מיס הינצ'רברידג' (המכונה בפיו של רולמן "מיס פינצ'רברידג'), ומתחתיו חרוט באותיות קידוש לבנה "כלב החודש".

 

האנימאג מיילס שארק: הקערות, כמו גם טובין רבים אחרים המצויים בפונדק, הינם מעשה ידיו של מיילס שארק, קוסם רחוב מוזר המסתובב עם מגבעת מרוטפת, אליה מוצמדת מיניאטורת כסף של עצם. שארק הינו מומחה בכשפי כלבים וחתולים, ושולט בעשרות מהם, המרגלים למענו ברחובות העיר ועושים מיני משימות נסתרות. איש לא יודע מהם, בדיוק, עיסוקיו של מיילס שארק, מלבד אולי רולמן, ידידו הותיק. בין היתר, מתמחה שארק בהקמת מקהלות מרעישות ומרבות צרה של כלבי וחתולי רחוב, המסוגלות להדיר שינה מעיניו של רחוב שלם, ויש אומרים כי הוא עצמו הינו אנימאג, המסוגל ללבוש כרצונו דמויות של כלבים וחתולים (לטענת יריביו, מראהו וריחו מעיד על כך שהוא שומר על הקרציות שלהם גם בדמותו האנושית). מדי פעם, ניתן לראות את שארק יושב ליד הדלפק ב"חוט הזהב" כשהוא לוגם בירה צוננת, מעשן מקטרת ארוכה, ועל ברכיו שרוע כלבלב מדובלל או חתלתול רחוב מפוספס, אותו מלטף קוסם הרחוב בידו האחת אגב שיחה עם רולמן ועם מספר לקוחות ותיקים אחרים. שארק אינו אוהב כלבים וחתולים גזעיים, אלא דווקא את שוכני הרחוב המעורבים והמדובללים, אשר לטענתו, הם הפקחים והמעניינים ביותר. לעיתים נדירות, עורך שארק הופעות להטים עם חבורה של כלבים וחתולים אי-שם בטיילת – מופע שנחשב מרהיב ומבוקש מאד. שארק אינו משלם מיסים לעולם, מתוך עקרון, דבר המרתיח את סמוגלי וימץ, אשר נשבעו ללמד אותו לקח, אלא שהפקחים פוחדים להתגרות בו, לפחות מאז הגדיל חתלתול ג'ינג'י קטן למימדיו של נמר ענק, אשר רדף אחרי שישה פקחים רחוב שלם, לצהלות קהל הצופים.

 

ג) פונדק "העמק העתיק" (דאס אלטן טאל)

פונדק ידוע מאד הינו הפונדק הקיידרהרצי המפורסם "העמק העתיק" (דאס אלטן טאל), הצופה על הנוף המרהיב של קניוני ההידראו, וקירותיו הדהויים מלאים קיסוסים ירוקים המצמיחים פריחה בהירה, בעלת ריח מתוק, הפורחת באביב ובסתיו. לצידם, מתפתלים על הקירות ואדני החלונות שריגים של גפן מוסקט קיידרהרצית, שאינה גדלה בשום מקום אחר בהידרוסט (שאקלימה קר מדי עבורה), אשר בעונה המתאימה מתמלאים באשכולות כהים וריחניים של ענבים גדולים. גן הפונדק מצמיח נרקיסי ענק מבושמים, שגובהם גדול מגובה אדם, חמניות מדהימות וסרפדי מרפא כסופי עלים. זהו מקום רומנטי מאד, בתוכו מתפתלים שבילים המוליכים אל החומה המשקיפה על הקניון, וספסלים מטופחים זרועים בתוכו פה ושם. בעבור תשלום, מספק הפונדק לכל הרוצה בכך נגנים צמודים, ההולכים אחרי הזוג המחובק ומנגנים מוזיקה קלאסית רומנטית.

הפונדק עצמו ידוע כמקום יוקרתי, רציני ותרבותי, חסר את הפאר המוחצן, הנובורישי משהו, של "השמש המהוגנת" ואת הסנוביזם שלו, ובעל אווירה מיוחדת משלו, אשר אוהביה מגדירים אותה כיין עתיק, המשתבח עם השנים. הפונדק ידוע, בין היתר, בתמונת הענק של קריגנסדורף וליטנגארדה המצויירים בסצנה רומנטית בתוך עמק פורח. התמונה העצומה תלויה על הקיר הגדול מאחורי הדלפק, ומסביבה תקועים שני כנים של לפידי-תמיד, המאירים את התמונה בלילות בנוגה כחול-כסוף. יתר התמונות בפונדק מתארות נופים קיידרהרצים, גיבורים עתיקים אשר נהרגו במאבק כנגד מאמיני טוטאנהאגן, תמונות מדהימות של משרתיה העתיקים של ליטנגארדה: הפרש האפור, גבירת המזרח הנאצלה, ושומר נשמות המלכים. כמו כן, מצויה שם גם תמונה של הליידי האפורה המסתורית של היידרקרון, הנראית כמעט חיה. שמועות מספרות כי הליידי האפורה עצמה ביקרה במקום לא פעם, ונועדה שם לפגישות סודיות עם מיני טיפוסים מסתוריים.

 

פונדק "העמק העתיק" מציע לאורחיו שנאפס משובח, ליקר מי-ורדים מעודן בעל טעם קטיפתי, בגוון ורוד פנינה[6], יין מוסקט משובח, נקניקים קיידרהרצים מטובלים, המוגשים עם כרוב חמוץ מהביל, שניצלים רכים ודשנים בנוסח מונטפיוראנז, העשויים ברוטב תפוזים מתוק, ועוד כהנה וכהנה , כולל מגוון שטרודלים מתוקים שהינם תאווה לחיך - כל זאת תוך שנגנים מנעימים את זמנם של האורחים במוסיקת רקע קלאסית קלילה. פעם בחודש, נערך בפונדק גם נשף מסכות גדול ומפואר, הנחשב ארוע יוקרתי ורומנטי מאד. מעריציו של הפונדק טוענים כי מקום זה הינו כל מה שקיידרהרץ היתה יכולה להיות, אלמלא הכה בה הנגע של טוטאנהאגן.

 

"העמק העתיק" הינו מקום הבילוי האהוב ביותר על חברי הקהילה הקיידרהרצית, על כל סוגיהם, וניתן למצוא בו לעיתים קרובות הן את ליידי גרטרוד פון שטורמבורג והן את דוקטור גיאורג פברשטיין. לחבורת "רג'ימנט הסערה" יש את השולחן הפרטי שלהם, ולא פעם ניתן לראות אותם מסובים שם, ליד שולחן עמוס מטעמים, כשהם מפטפטים על הרפתקאה שערכו, מתפארים במכות שהנחיתו על יריביהם, או מתכננים (וזאת ביתר שקט וזהירות) תוכניות עתידיות. מקום זה, הינו, בלא ספק, המקום הטוב ביותר למצוא ולשאת ולתת עם חבורה זו.

הכניסה לפונדק אסורה על מאמיני טוטנהאגן, וכל מי שנושא סמלים או סממנים של משטר הפיהרר. מספרים, כי קסם מגן רב עוצמה מוטל על הפונדק, לחשוף אוייבים מחופשים, וכך זוהו ונתפסו בשנים האחרונות שני מלשינים של משמר החצות, אשר ניסו להתגנב פנימה בתחפושת של אורחים הידרוסטיים תמימים. למרות זאת, ולמרות העובדה כי מעולם לא בוצעו רציחות פוליטיות בתוך תחומי הפונדק, שמועה אפלה מספרת כי משמר החצות הצליח להחדיר פנימה סוכן מיומן וערמומי, העוסק בריגול ואיסוף מידע עבור אדוניו האפלים.

 

מנהלי הפונדק, קארל ולינדה פון היידנהיים: הפונדק מנוהל בידי בעל ואשה, שניהם גולים קיידרהרצים: קארל פון היידנהיים, אחיו הצעיר של גראף פיאודלי נוקשה מצפון קיידרהרץ, אשר מאס באדונותו הקפדנית והקנטרנית של אחיו הגדול, הפך להרפתקן ולאחר מכן השתקע בהיידרקרון, ואשתו לינדה, זמרת אופרה מחוננת, בת דודתה של הזמרת האופרה הידועה ביותר בקיידרהרץ[7], הנופלת ממנה אך מעט בכשרונה, ומהווה את היפוכה בכל הנוגע לעמדות פוליטיות. לינדה, אשה גבוהה ועשויה היטב, בעלת שער חום-כהה גולש, מתמחה בתפקידים רומנטיים-טראגים, ומדי פעם שרה בפני האורחים סרנדות או קטעי אופרה שובי לב. ביחוד, היא מחבבת את האופרה העתיקה "שקיעת הכוכבים", אשר מתארת באופן טראגי את מפלתו של קייזר הכוכבים העתיק, האל הקדום של הנורדים הדרומיים, והשמדתו בידי טוטנהאגן (אופרה אשר מעריציה טוענים כי היא עולה על השלשלאות הנאצלות ברמתה - וכמובן, היא אסורה בתכלית להצגה בקיידרהרץ). יצירה אחרת, החביבה עליה מאד, היא האופרה "גבירת הערפל", טרגדיה שנכתבה על אליסיה פון האופטמן[8], יצירה הידרוסטית בינונית במקורה, אשר אחד המלחינים ידועי השם בתקופת שלטון הסוחרים בקיידרהרץ ערך אותה מחדש בקיידרהרצית והפך אותה ליצירת אומנות מהרמה הגבוהה ביותר.

 

הסיפור על הנקרומנסר אוייגנוואלד: סיפור מפחיד אחר הנסוב על אודות הפונדק עוסק בנקרומנסר המכונה "סר אוייגנוואלד", מכשף מרושע וערמומי בעל חזות של גבר מצודד. הלה חודר, לפי השמועה, אל נשף המסכות במסווה, בוחר לו קורבן, בדרך-כלל נערה צעירה ויפה, וגוזר עליה גורל אומלל ומר בנשיקתו המקוללת. מספרים כי סר אויגנוואלד מסוגל לראות דרך עיניה של נערה שנישק, ולזרוע דרכה אומללות, יגון וקללה, כאשר סופן של נערות כאלו להתאבד, להרצח בידי מאהב קנאי, או להעלם בלא להותיר זכר. מספרים כי לסר אויגנוואלד יש ארמון תת-קרקעי, בו חיות כמה מאותן נערות, חיות למחצה ומתות למחצה, כשהן כפופות לחלוטין לכח רצונו. שמועה אחרת מספרת כי קיים קשר מסתורי ואפל בין סר אויגנוואלד לבין משפחת רות'הורן המוזרה, וכי הוא אורח רצוי מאד באחוזתה של אותה משפחה קרה ומפחידה.

 

ד) פונדק "מקסמי עלי-באבא"

פונדק אחר, שונה לחלוטין וקליל הרבה יותר הינו פונדק "מקסמי עלי-באבא", המנוהל בידי מכשף סוראגי בשם עלי שאהזאד, המכונה בפי כל "עלי-באבא", על שם פונדקו, ועל שם האגדה הסוראגית המפורסמת, שכל הפונדק בנוי סביבה. שערו הגדול ודלתותיו של הפונדק עשויות מסלע הנראה כאילו נלקח ישירות מצלע הר, ונפתחות אך ורק כאשר האורח קורא "הפתח יא סימסים". הפונדק עשוי כאילו הוא מערת אוצרות, ומכיל, בין היתר, כדים גדולים מהן מגיחות מדי פעם אשליות של דמויות שודדים גרוטסקיות, המעלות אד לוהט מאוזניהם. רקדניות הפונדק, הלבושות בלבוש מינימליסטי, מומחות בריקוד הסכינים הסוראגי האומנותי, במהלכו, לפי האגדה, נדקר מנהיג השודדים המרושע למוות.

בעל הפונדק, מומחה גדול ברקיחת משקאות ובלהטים, משעשע את אורחיו בבליעת לפידים, בדיחות וסיפורים משעשעים, ולהטוטי-זריזות מכל סוג ומין. הוא בקיא מאד באגדות סוראגיות קסומות וסיפורי הרפתקאות מרתקים, ויכול לספק מידע מעניין להרפתקנים המתכוונים ליסוע אל סוראגיה.

הפונדק, הנחשב מאד "לא צנוע", שנוא מאד על הליידיס הצדקניות של הרובע, ביחוד על מיס נוריץ', שיודעת היטב כי רבות מתלמידותיה מתגנבות תמיד אל הפונדק הססגוני ומלא החיים, למרות הטפותיה הזועמות של מיס נוריץ' והאיסור המוחלט שהוטל על הבנות להתקרב "למאורה זו של פריצות אוריינטלית". אלא, שהתלמידות הסוררות ממשיכות בדרכן, ולא פעם ניתן לראות במקום חבורה רעשנית של תלמידות, המשחקות קלפים ושותות יין תמרים סוראגי משובח, בעוד עלי-באבא או אחד מאנשיו משעשע אותן בסיפור סוראגי זה או אחר.
מספרים, כי לפונדק יש חלקים סודיים, בהם מנהל עלי עסקים נסתרים, כולל סחר במגילות כשפים וריטואלים, ומפגשים בין מטילי לחשים סוראגיים. שם, לפי השמועה, מטקסים המגים עצה כיצד להלחם ביריביהם - ביחוד קנאיו של באראז'י, שהינם זרם של המג'ליס נאר-א-דין[9], שהינם שנואי נפשם של עלי וידידיו, וכן באויבים מטילי אימה אחרים, אולי אף בעורב הנשמות ומשרתיו המושחתים - כולל אלו מהם השורצים, לפי השמועה, בתוך הפונדק היריב "אנקת צללים".

בין לקוחותיו של עלי נמצאות, בין היתר, גם רבות מחברות מסדר הסייפות הטאלוריאני עוטות האדום, הכלניות, הנהנות מאד מהאווירה הססגונית במקום. אחת מקצינות המסדר, לוסיל ואלטורייה, מופיעה בפונדק באופן קבוע במופע שהוא משהו בין מפגן סיוף לריקוד אירוטי, להנאתם הרבה של האורחים. מספרים, כי ואלטורייה ועלי מיודדים מאד, והוא משתף אותה ברבים מסודות המסדר. כמו כן, דרכה הוא מסוגל לשכור את הכלניות, בכל פעם שהוא זקוק לשירותיהן של סייפות מיומנות. הפונדק מאובטח מאד בידי שומרים סוראגים מאנשיו של עלי, וכן בידי שכירי חרב הידרוסטים - מנהג שהוחמר עוד יותר, מאז זרקו אלמונים, ככל הנראה מאנשי באראז'י, פצצת גאז לתוך הפונדק אשר גרמה למות אחד מהאורחים ולפציעה קשה של שישה אחרים (ורק בשל קסם נגדי מהיר שהטיל עלי לא נגרם אסון כבד הרבה יותר).

 

ה) פונדק "הקסטנייטה"

פונדק עממי לא פחות הינו פונדק הקסטנייטה, הנמצא בבעלות גברתן מדרום אינטוריה[10] בשם מוחארס אורטגה, הנעזר בניהול הפונדק באחיו בנבידס, לוחם עצום וכהה, המתמחה בהאבקות ובלחימה במקבת כבדה. האחים אורטגה, לפי השמועה, היו שודדים בפמפה די-פוקאז, אם כי לטענתם מעולם לא נגעו בבני העם הפשוט, אלא נטפלו תמיד אך ורק אל הקלגסים וגובי המס של נסיך אלווידו המרושע, אורגטו די-רודריגז ולדומיהם. כך או כך, האחים הסתבכו, אי-כה, בצרה מעל לשיעור קומתם, ונסו מאינטוריה עד להיידרקרון הרחוקה, שם פתחו בחסכונותיהם פונדק ססגוני, המוני ורועש ברובע הטיילת.
האטרקציה של הפונדק, מלבד הבשרים המשובחים על האש והטקילה החריפה והמשובחת, הנעשית בעזרת תולעי פאצ'ה די-פוקאז אמיתיות[11], הינה להקה של רקדניות פלמקנו שיובאה מאינטוריה,

 

דונה כרמן די-אליריו: הידועה מבין הרקדניות הינה הזמרת המפורסמת דונה כרמן די-אליריו, ילידת פצ'ורנו ולשעבר אחת הזמרות והרקדניות המצליחות באינטוריה. איש אינו יודע מאיזו סיבה דעך כוכבה, והיא נאלצה לעזוב את בירת אינטוריה ואת חיי העושר שהיו נחלתה שם. דונה כרמן, יפיפיה אינטוריאנית קלאסית וגאה, דקה ושברירית למראה, הינה אשה בגיל 35 בערך, בעלת שער שחור בוהק, ארוך וגלי, עיניים כחולות-סגולות עמוקות וקול סופרן מהמם. היא ממורמרת למדי על העובדה כי היא נאלצת לחיות בגלות ולשרת צמד "פוקוס" המוניים, להם היא בזה בכל ליבה, דבר המביא אותה מדי פעם לפרצי זעם, ביחוד כאשר אחד האחים אורטגה מנסה לשלוח אליה ידיים בצורה שאינה נושאת חן בעיניה. מספרים כי לדונה כרמן יש עיסוקים משלה במקומות אחרים, וכי היא מנהלת רומן עם אי-מי בחברה הגבוהה, אולי עם הקריינליכטי פרידריך מרובע גלבין, ומקווה למצוא לעצמה, בבוא העת, מקום טוב יותר מאשר אותו פונדק המוני, אשר נמאס עליה מזמן. האחים אורטגה, מצידם, עוסקים אף הם בכל מיני עיסוקים צדדיים, כגון הרפתקאות ומדי פעם עבודה כשכירי חרב, או תיווך בעסקאות כאלו. בנבידס אורטגה, למשל, מכיר היטב-היטב את רובע האלה, ויש לו שם חברים רבים – אלא שלפי השמועה, הסתבך אי-כה עם אחד הג'נלטמנים השעירים, דבר אשר עלול לסבך אותו ואת אחיו בצרות צרורות.

 

ו) פונדק "מאורת הדרקון"

חור מפוקפק ועושה צרות הינו מקום בשם "מאורת הדרקון", פונדק גדול ועלוב הנמצא ממש על גבול רובע הפחמים, מאות מטרים אחדות מהשער הגדול של הרובע. מקום זה, המוכר הוגאש ושאר משקאות ירודים בזיל הזול, הינו מרבץ לשיכורים אלימים ועושי-צרות, מארגן הופעות של חשפניות ירודות וגסות ומהווה, בין היתר, בסיס לפשיטותיהם של אלו על רובע הטיילת. הבעיה היא, כי מחצית מהבעלות על הפונדק שייכת ללא אחר מאשר דוכס פארנס, אחיו של המלך ויליאם וויטהולד (המחצית השניה שייכת לג'נטלמן השעיר 'האוזי וחצי').
מאחר ומחצית הבעלות במקום שייכת לאחיו של המלך, מפחד משמר העיר להתעסק עם המקום, ותושביו האלימים מטרידים את הרובע כמעט באין-מפריע. במיוחד, אוהבים השיכורים הגסים להטפל לפנימיית היובורן הסמוכה - לארוב לחניכות בתקווה ללכוד אחת מהן לשעשועיהם הגסים, לנסות להתגנב פנימה, ללכלך את הקירות בגרפיטים גסים, להפוך עגלות זבל לפני השער, ועוד כהנה וכהנה. שומריה של מיס נוריץ' משיבים מלחמה שערה, בראשות השרת האר זאקס, שכבר המית שני פולשים בכוונה, כאשר ציווה על כלבו לקרוע אותם לגזרים.

המנהלת, מרתה האוזי, ו"תחרויות הבית": מנהלת המקום, מרתה האוזי, אחותו של "הג'נטלמן השעיר" המפורסם. המכונה גם "מרתה ושני-שליש", הינה אשה ענקית ושמנה מאד, המסוגלת, לפי השמועות, להרים סוס בידיה העצומות בלא בעיה. מרתה היא לוחמת אלימה ונבערת, אולם בעלת חוש טוב מאד לעסקים. היא מתמחית בארגון תחרויות מגעילות בפונדקה, כגון תחרות אכילת עכברושים, תחרות גרפצים, תחרות האכילה הגסה, וכן תחרויות אלימות של אגרוף והאבקות, כולל האבקות בוץ לנשים, הנעשית בעירום מלא. בניהול הפונדק, היא נעזרת בגורון עגול ושמן במיוחד בשם שובאמקי, המכונה בפי כל "שובי-דובי". שובאמקי, או שובי-דובי, המדדה תמיד על שתי רגליים קצרות יחסית הנראות כאילו הן מתקשות מאד לסחוב את כרסו העצומה, מתהלך תמיד בחולצת בד משובצת גסה, פתוחה ונוטפת זעה, החושפת את חזהו השעיר והמצחין, עליו הוא עונד חמישה או שישה גורמטים גדולים במיני צורות משונות. שובי-דובי הוא נמוך יחסית לגורון, וקומתו מגיעה אך מעט מעל לשלושה מטרים, אבל כוחו העצום והאלים מרתיע כל מי שמנסה להפר את הוראותיה של מרתה. מנגד, שובי-דובי ידוע כמטומטם מוחלט, אפילו יחסית לגורון, ואדם ערמומי יכול לסדר אותו בקלות.

 

ז) פונדק "אנקת צללים"

המפוקפק והמפחיד בפונדקי הרובע הינו פונדק "אנקת צללים", המצוי על גבול החורבות האינטוריאניות העתיקות, ומעוצב כמעין טירת אופל מוזרה ועקומה, שחלונותיה בוהקים באדום בלילות. באחד מאגפיו של הפונדק המפחיד שוכנת גילדת אורגי התכריכים, מוסד עתיק ומפחיד, נשוא לשמועות מצמררות. כיום, מנוהלים הן הגילדה והן הפונדק בידי ברנש בשם מיסטר ביל גלסאבר, המכונה גם "Pale Billy": ברנש גבוה וחיוור מאד, עוטה חליפה וצילינדר שחור, הידוע בחיוכו המזוגג, המבעית, ובעניבה הבהירה המוזרה שהוא עוטה עליו, המזכירה לרבים מעין חבל תליה. בילי החיוור מדבר בקול שקט, מלווה בחרחור מוזר, ומסוגל להפליט מפיו בעת כעס שריקה מוזרה, נושפנית, המקפיאה את דמו של יריבו.

"אנקת צללים" מורכב משתי קומות, כאשר הקומה הראשונה הינה קומפלקס של אולמות כהים המחוברים במסדרונות אפלים עם ציורים דמוניים, ואילו הקומה השניה מכילה חדרי שינה ואת משרדי גילדת אורגי התכריכים. קהל הפונדק, בדרך-כלל הינו ערב-רב של בריונים מרושעים במיוחד, צעירים מופקרים המחפשים שעשועים אפלים, פושעים, וסתם אנשים המחבבים את האווירה המוזרה והאפלה, ומוצאים בה אטקרציה.
אלא, שמספרים כי במרתפי הפונדק קיים גם אגף נוסף, מסתורי ומפחיד עוד יותר, השמור בשביל אורחים נבחרים - מקום עליו מסופרות שמועות מצמררות.

 

הבר והמוזג של "אנקת צללים": הפונדק מגיש לאורחיו מגוון של משקאות משכרים, ולאורחים נבחרים ו/או עשירים מסופקים גם סוגים נדירים ויקרי המציאות, כגון יין לואי החיוור מז'ראל, משקאות בסגנון הדראו, כגון יין השושן השחור, וכן משקאות מפחידים כגון שרף בלרוגים, נוזל אדום לוהט ומוזר שמקורו ככל הנראה בקזטיה, הליקר הירוק והמבעבע קללת פרעה, ועוד כהנה וכהנה. הברמן של הפונדק, הידוע בכינויו "מורטוס", הינו יצור מוזר ומעוות, המדבר בנהמות מוזרות. הוא נראה כאדם שגוון עורו ירקרק-אפור, בעל לסת ואף עצומים ועיניים צהובות, וכן ידיים עצומות ושריריות, המסוגלות למחוץ מתכת באצבעותיהן העבות והחסונות. הוא עוטה עליו לבוש מוזר, הנראה כתכריכים מאפירים. למרות חזותו המגושמת והמפלצתית, הוא מוזג מיומן, המסוגל לרקוח משקאות בדייקנות מרבית.

 

נשפי ליל החצות: אחת האטרקציות הגדולות של הפונדק הינן נשפי ליל החצות שהוא עורך, בדרך-כלל בתאריכים מסויימים, בעלי משמעות אפלה, כגון תאריך הכתרתו של הטיראן דה-גלמיסיירט, ימי חג של דתות אפלות (כגון ליל מולד היתושים של מאמיני מארה, חגיה של קאלי מבאריזהאר, ועוד), הארוע המפורסם ביותר הינו זה הנערך כל שנה בחג הלבנה השחורה של מאמיני אש הצללים, המושך טיפוסים אפלים מכל רחבי הידרוסט, המתערבבים זה בזה במסיבה אפלה ומוזרה, מחצות ועד עלות השחר, לפי השמועה, לקול נגינתה של תזמורת אלמתים. הרפקתן שהצליח להסתנן לארוע ולצאת בחיים סיפר כי הבחין במקום בכמה וכמה נקרומנסרים ידועים לשמצה: בין היתר, הגבירה נקרו-ג'יין, קוסמת וייט רבת עוצמה העוטה כובע מקורנן עשוי מפלדת גלבורן, המתמחה בעיקר בתופעות נקרומגיות של איתני הטבע, הבארון סינדרבל – נקרומנסר חיוור ושמן, שפימה ענקית מדלדלת מפניו העגולים, המעוטרים בשער תלתלים שחור, שמנוני וארוך הגולש על כתפיו, עיניים קטנות ואדומות ובכובע מחודד שחור ומוזר, וכן באיש העשן, נקרומנסר אל-מת הנראה כגוויה מפוחמת, שלדית למחצה, שעורו השדוף מעלה אדים מחניקים, ובפיו הוא מעשן תמיד סיגר גדול ומאורך, המדיף אדי רעל קטלניים. אי-מי אחר סיפר על כך שראה את הנקרומנסר מאלפאנג, שצורתו צורת עכברוש ענק הולך על שתיים, המתמחה בהפצת רעלים ומגפות, כשהוא נשען על הבר, עוטה גלימות שחורות, ולוגם כוס של דם-אדם מהביל תוך השמעת ציוצי עונג נתעבים. כמו כן, מספרות השמועות כי באחד הנשפים נכח אף הנקרומנסר הטאלוריאני רב העוצמה שארל דה-לורגו[12], כשרוחו טובה עליו, והוא משחק קלפים ומתמקח עם שני קמביונים בעניין עסקה אפלה כלשהי. היו שסיפרו כי אף עורב הנשמות בא למקום מדי פעם, ולפחות פעם אחת נראה כשהוא רוקד עם איריני יפיפיה וערמומית בלבוש מינימלי, שכנפי העטלף השחורות שלה בולטות מתוך גבה.
אלא, שכל השמועות לא אומתו עד כה. משמר העיר ערך שתי פשיטות על המקום, אולם מלבד כמה פושעים, לא מצא שם דבר, ולא הצליח לגלות את אותם אולמות שטניים, אשר את קיומם מכחיש "בילי החיוור" בכל תוקף. כך או כך, בין יושבי הפונדק לבין המגים של "מקסמי עלי-באבא" נטושה מלחמה ארוכה, ובין אם יש אמת בשמועות המפחידות על "אנקת צללים" או לא, המקום נחשב לאחד המקומות המסוכנים ביותר בעיר הצפונית, שכל שומר נפשו ירחק ממנו.

 

 

בחזרה אל דף האינדקס של ארצות העולם הידוע


בחזרה אל דף המבוא לאימפריה ההידרוסטית


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001
בניית האתר :
The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום

 

 

 

 

 



[1] או "רובע לה-קוקיסטה".

[2] בוגונים: גזע תבוני של אנשי דו-חי שמוצאם מאי גדול ליד קיידרהרץ. ידועים כספנים מעולים וחיילים ובירוקרטים ממושמעים, אכזריים ואטומים.

[3] אשר המנהלת שלה, מיס בטסי ווינדסטוק, היתה חניכה מצטיינת ואחר-כך מורה ב"אחוזת היובורן".

[4] סמל DFF.

[5] שמה של משטרת הסדר החשאית של קיידרהרץ.

[6] משקה יוקרתי ונדיר שבקבוק שלו עולה כ400- פ"ז.

[7] כוכבת האופרה המפורסמת "השלשלאות הנאצלות".

[8] ראה הפרק "עידן דמדומי הערב" בהיסטוריה של הידרוסט.

[9] מאמיני פהאסטאני.

[10] פוקו.

[11] להבדיל מהחיקויים המעודנים המצויים בהידרוסט.

[12] אשר שמועות עליו מסופרות בעיקר בכל הנוגע לכלא לסוטי-מין שליד רובע הפחמים.