הארצות של העולמות המוכרים
רקע כללי |  ארצות |  מפלצות |  אלים ואמונה |  דמויות |  גזעים

רובע הנצחון

מהות כללית: רובע הנצחון, היושב על פסגת בלתילד בצפון מזרח העיר, הינו מקום מגוריהם המפואר של "המתעשרים החדשים", אשר רבים מהם חשודים כטיפוסים מפוקפקים למדי.

I) תאור כללי
שוכן על פסגת בלתילד הגבוהה שבמזרח העיר העילית, רובע הנצחון מהווה את רובע המתעשרים החדשים של היידרקרון – מפואר, מנקר עיניים ונובורישי למדי, מתחרה תמיד עם הרבעים העשירים העתיקים והמסורתיים של העיר הצפונית, רובע שחר הזהב ורובע רוח הערביים, בדרך-כלל בלא הצלחה מרובה, בהיותו חסר את המסורת המסוגננת שנותנת להם את שמם העתיק והנודע לתהילה.

רובע הנצחון, בתור רובע של ממש, הוא חדש למדי, למרות שהפסגה הגבוהה והקרירה היתה מוקד לבניית אחוזות כבר מתקופות קדומות - כך למשל, ניסה המלך אוליביוס "האומן" הידוע לשמצה לבנות שם את טירת החלומות המגלומנית שלו[1], האיריני הלבנה הקימה שם מגדל, בו השתמשו מאוחר יותר אבירי אחוות הגולגולת והשלטונות ההידרוסטיים שבאו אחריהם, עד אשר נחרב זה בסערה קטלנית שהכתה בפסגה במאה ה-22. גם משפחות עשירות נמשכו לגבעה, ובנו עליה אחוזות שנבנו ונטשו, חליפות. הגבעה נעשה מיושבת יותר ויותר במהלך מאות השנים האחרונות, ואט-אט נבנו דרכים בין האחוזות, שהפכו בהדרגה לרחובות. המקום הוכרז כרובע רק בשנת 2410, שנתיים לאחר קרב ראגאמות', ונקרא על שם ההישג ההידרוסטי האדיר - רובע הנצחון. באופן טבעי, משך הרובע החדש בעיקר מתעשרים חדשים, אשר לא מצאו את מקומם ברבעי היוקרה העתיקים, בין אם פיזית ממש, ובין אם משום שרצו לבנות את אחוזותיהם במקום בו לא יצטרכו להיות כינור שני למשפחות האריסטוקרטיה העתיקות.

רובע הנצחון דהיום הינו רובע הררי, בעל רחובות אבן רחבים וסלולים, שרבים מהם חצובים בתוך צלעות הגבעה, כאשר קירות אבן טבעיים מתנשאים מעליהם. לא פעם, הופך קטע זה או אחר של רחוב למנהרה הסלולה בתוך צלע ההר, נתמכת בידי שורה של קשתות הנושאות לפידי תמיד. גרמי מדרגות מפוארים מוליכים פה ושם אל שעריהם המפוארים (ולא פעם הפומפוזיים למדי) של האחוזות הגדולות, שחומותיהן יושבות בדרך-כלל גבוה מעל הרחובות.

בשל מיקומו של הרובע, הנחשב הגבוה ברבעי העיר מלבד רובע הכתר ורובע הברקים, ואולי אף בשל סיבות אחרות, מסתוריות יותר, הטמפרטורה בתוכו קרה הרבה יותר מבכל מקום אחר בהיידרקרון, ועונת השלגים בתוכו ארוכה מאד, ואורכת לא פחות מחמישה ולעיתים אף שישה חודשים. כמו כן, הצמחיה השולטת בו היא מחטנית ברובה הגדול, דבר המקנה למקום חזות צפון-הידרוסטית משהו, כאילו מדובר בחלק מהרי וויטדון שהועתק באורח פלא אל הבירה.

II) "היכל גשם המטבעות" – הקפלה המרכזית של האל גלימרדון

המקום הידוע ביותר ברובע הינו מקדש שהיה קרוי בעבר "היכל החרב הלבנה", וכיום מכונה "היכל גשם המטבעות". מדובר במבנה גדול ועתיק מאד, אשר הוקם בסוף האלף הראשון על חורבות טירת העריצות שניסה המלך אוליביוס לבנות לעצמו, כאשר במרכזו עומדת "מצבת אוליביוס" המתארת בציניות את סיפור נפילתו של העריץ המטורף, בעל הפנטזיות האומנותיות.
במשך למעלה מאלף שנים, היה המקום מקדש של האל קודור, אשר נועד, לדברי הכרוניקאים, לשמור על טוהר המקום, ולמנוע מכוחות חשוכים לשוב ולהתעורר בהריסות התת-קרקעיות שהוסתרו מתחת למקדש. המקום ניטש ערב השתלטות אבירי אחוות הגולגולת, ובמשך כל תקופת שלטון האיימים היה חרב למחצה. אבירי סנט-קודור, אשר תבעו בעלות על המקדש העתיק, מעולם לא החזירו אותו לפעילות מלאה אף בתקופה שלאחר שלטון אחוות הגולגולת, ובמאה ה22-, ערב מסע הצלב הגדול כנגד סוראגיה, מכרו אותו לכוהני גלימרדון, בכדי להשיג מימון למסע המלחמה הגדול שתכננו. מאז, שינה המקדש את שמו ותוארו, אף כי מעולם לא היה הדבר מורגש כמו בשני העשורים האחרונים.

המקדש דהיום הינו קומפלקס של מבנים עשויים שיש בהיר, אשר גגות הרעפים שלהם מצופים זהב טהור, ורונות וסמלים של גלימרדון חרוטים ומשובצים בהם באבנים טובות. רצפת אולם "מצבת אוליביוס" צופתה זהב טהור, וקירותיו קושטו בפסלי בדולח. המקדש התמלא תמונות המתארות את חייו ועלייתו לשמיים של גלימרדון, ובאולמותיו מפכפכות מזרקות של נוזלים מבושמים הקורנים באור מוזהב בחשיכה - פאר מנקר עיניים, אשר הולם מאד את רוחו של הרובע. המקדש שופץ ושופר פעמיים במאה הנוכחית, ונוספו לו, בין היתר, קסמי הגנה חזקים המגינים על אוצרותיו מפני גנבים. כיום, נחשב מקום זה למקדשו העצמאי המרכזי של גלימרדון (להבדיל מהקתדרלה הגדולה, המשותפת לכל שבעת האלים, הנמצאת ברובע לב האומה), ולא פעם, מגיעים למקום פוליטיקאים תומכי גלימרדון ואילי הון בכדי לשאת תפילה לאל הסוחרים ולקבל ברכה להצלחה בעסקיהם ובתככיהם הפוליטיים. בין היתר, מזדמן לכאן לעיתים מזומנות לורד סילבריץ' עצמו, שהינו אורח רצוי מאד, ואחד התורמים הגדולים של המקדש.

א) הקרדינל וה-Golden Tresurer, לורד מתיו פיינגולד

בעל הבית במקדש הינו הקרדינל ושומר האוצר (Golden Tresurer) של גלימרדון, לורד מתיו פיינגולד, הנחשב כאחד מאנשי הדת החזקים ביותר של הבירה, ומספר שניים בהיררכיית הכהונה של גלימרדון, לאחר הארכיהגמון הקלסטיאלי של אל זה. בתוקף תפקידו, יש ל Golden Tresurer השפעה מכרעת על אופן ניהול פולחנו של אל המסחר בעיר הבירה, וכח כמעט בלעדי על איסוף התרומות וניהול עסקיה של כנסיית גלימרדון, בהיותו השומר הראשי על אוצרותיה, ואדון למקדשה החשוב ביותר.

לורד פיינגולד הינו דמות שנויה מאד במחלוקת, בשל היותו מכתיב של קו קיצוני במובהק, המקדש את העושר ואת חוסר המעצורים הכמעט מוחלט בדרך להשגתו, תוך מלחמה מלוכלכת וחסרת פשרות בכוהניו של קודור, המכנים אותו בלהג "Father Greed". לורד פיינגולד הינו אדם כבן 55, בעל זקן ארוך ואפור, ושפם מטופח ועשוי היטב, נמוך, חסון ושמן למדי, שפימה מכובדת מסתתרת לה מאחורי זקנו. עיניו הירוקות מסוגלות לבעור באש לוהטת כאשר הוא נואם, ומפעיל את מירב הכריזמה שלו.
"ידידי…" הוא נוהג לומר מדי פעם בנאומיו "על שלושה דברים העולם עומד "מסחר, עוצמה ועושר! רק העניים הלא-יוצלחים, שפלי המין האנושי, ממציאים לעצמם תיאוריות מופרכות אחרות!". ובהזדמנות אחרת, תבע את האמרה, החביבה מאד על הפלוטוקוראטים "Money Talks, Bullshit Walks". רבות מהטפותיו נועדו לטעת בעשירים גאווה וחוסר מעצורים, למנוע מהם "להתבייש בכוחם ובכשרונם", ומלגלות חמלה כלפי העניים, הנתפסים בעיניו כעצלנים חסרי תועלת, שרק יחס נוקשה יכול להפוך אותם לבריות בעלות תועלת.
"אין דבר שאין לו מחיר בזהב" נוהג הכוהן לומר בנאומיו "ומי שאומר אחרת הוא או טפש, או דלפון שאינו יכול להרשות לעצמו את המחיר. אין דבר העומד בפני הזהב, ולכן הזהב עומד מעל כל יתר הערכים, אם אלו קיימים בכלל".

ב) המאבק הפוליטי סביב הקרדינל פיינגולד:

לורד פיינגולד יוצא תמיד כנגד גישתם של אישים מתונים יותר בכנסיית גלימרדון, המנסים לשלב את הכסף עם המסורת וערכים אחרים, ונחשב קיצוני בעמדותיו אף יותר מלורד סילבריץ', ידידו הטוב. פיינגולד מהווה, בין היתר, מעין "אב רוחני" לרבים מהפלוטוקראטים הקיצוניים ביותר, כגון ג'ונתן ביג הידוע לשמצה מרוטמייר, אשר מוצאים בתורתו הצדקה לכל מעשיהם. מאחר ולורד פיינגולד הוא מועמד רציני לרשת בבוא היום את תפקיד הארכיהגמון הקלסטיאלי של כנסיית גלימרדון, חוששים רבים ממלחמה בלתי מרוסנת העשויה לקרוע את כנסיית לב האומה ההידרוסטית. כמו כן, חוששים רבים, כולל כוהנים של גלימרדון, מתמיכתו ההולכת וגוברת של פיינגולד בסיעה האולטרא-אימפריאליסטית, אשר הוא סבור כי תהפוך את הידרוסט "לאימפריית הזהב אשר תשים את העולם כולו בארנקה", ומנסיונותיו הבלתי פוסקים לגשר בין סיעה זו ומנהיגיה, לורד שאו והנסיך ג'ון-סטיוארט, לבין האגף הקיצוני של הסיעה הכלכלית. חלומו הבלתי מוסווה של לורד פיינגולד הינו, למעשה, לאחד בין שתי הסיעות הללו, תוך השלכה החוצה של האגף המתון בסיעה הכלכלית, בראשות לורד אדמונד קלווין שנוא נפשו. גם קשריו ההדוקים מאד עם ג'ונתן ביג וטיפוסים דומים ברוטמייר האיירנוסטית אינם נושאים חן בעיני רבים.

יריביו, בראש ובראשונה כוהני ואבירי סנט-קודור, ובמידה פחותה מכך חלקים מהסיעה השמרנית, האגף המתון של הסיעה הכלכלית ואף כמה מהצירים הרדיקלים, טוענים כי מדובר באדם מטורף ומסוכן, אשר עשוי להמיט שואה על הידרוסט אם לא יעצר. ובינתיים, כפי שהעיר אי-מי, חדלו הבריות זה מכבר לשים ליבם לאזהרה האילמת שעל מצבת אוליביוס, המתריעה מפני פגעיה של תאוות הגדלות, החמדנות והעריצות. שמועות אפלות טוענות כי יצורים חשוכים שבו לפעול במסתרים, במערכת המנהרות האפלה והמסועפת שבין שורשי הגבעה, ולא פעם טענו אנשים כי שמעו את האדמה עצמה נוהמת ונאנקת תחת רגליהם.
"אמא אדמה עצמה נואקת וגונחת תחת מגפי הזהב המאוסות של כוהן תאוות-הבצע" העירה הדרואידה וירג'יניה גרינהיים, חברת פרלמנט מהסיעה הרדיקלית, אגב השתלחות חריפה בפיינגולד, וכן בכל כמרי גלימרדון מעל במת הנואמים בפרלמנט. "המתעלמים מסימניה, אל יתפלאו אם יקברו תחתם ביום מהימים".

III) דמויות חשובות של עשירי רובע הנצחון

שועי רובע הנצחון הינם חבורה ססגונית של מתעשרים חדשים, אשר רבים מהם צברו את הונם עקב ההתעצמות ההידרוסטית וכיבושי הקולוניות הרבות במאה ה25-. רבים מהם הינם ראוותנים ומאד לא אהובים בקרב המון העם, וכמה מהם נחשדים כאפלים מאד. מאידך, כמה מהם ידועים בתדמית חיובית מעט יותר, על אף ולמרות העובדה כי אין הם שייכים לאריסטוקרטיה המסורתית, ולעיתים אף מעומתים עמה.

א) אייל המכרות הארולד בריאנס

אחד מאילי ההון הידועים ביותר המתגוררים ברובע הינו איל המכרות הארולד בריאנס, הידוע לשמצה בתנאים הנוראים שהוא נותן לעובדיו. בעוד שעסקיו המלוכלכים מתנהלים הרחק משם, ברובע הפחמים, ומנוהלים על-ידו בדרך-כלל בשלט רחוק, מוצא לעצמו בריאנס שפע של זמן פנוי לחיות חיים של ג'נטלמן מכובד, בצוותא עם אשתו הנאה אליס, אשר הולידה לו בן ובת, כריסטופר ולורן (בני 10 ו6-). בריאנס מבלה רבות בטיפוח גנו המפואר, בו גדלים צמחי כפור מוזרים ונדירים, שכן הוא מתעניין מאד בגינון גוטובי, ואף במיסטיקה קלילה הקשורה לצמחי שלג, וכן בציד שועלים, בילוי בארועים ומשתאות של החברה הגבוהה, בה הוא משתלב היטב יותר ממרבית שועי הרובע האחרים. כמו כן, הוא מארח בביתו המפואר סוחרים עשירים ואילי הון שונים, מהידרוסט ומארצות זרות, עמם הוא נושא ונותן בעניינים שונים הקשורים לסחר המחצבים ואף בנושאים שונים, כאשר פוליטיקה וחדשות טריות מארצות זרות חביבות עליו מאד. בין המבקרים הקבועים בביתו של בריאנס נמצא שליח הכתר במינג הו-לין, סר אדוארד גאלופ (כאשר הוא מזדמן להיידרקרון), ידיד משפחה ותיק אשר שימש, בין היתר, כסנדקו של בנו של בריאנס, וכן השגריר המינגארי, איש הנאו-גיי
צ'י-מאו-יו, הנמצא בקשרי עסקים הדוקים עם בריאנס. לאחרונה, החל בריאנס לגלות עניין הולך וגובר גם בקריינליכט, תוך שהוא קושר קשרי ידידות עם משפחת יונקרים וסוחרים עשירה בשם פון שולץ, אשר שניים מראשיה, ברנאר ופרדיננד פון שולץ, ניהלו איתו שיחות ארוכות אל תוך הלילה בעת שהזדמנו לביקור בהיידרקרון לפני שנתיים. בריאנס נחשב, בדרך-כלל, כשכן נוח ואדיב, ואדם נוח לבריות, שכן את העניינים המלוכלכים מנהלים עבורו, בדרך-כלל, אחרים. הוא מקפיד מאד על חינוך מעולה לילדיו, אותם הוא רוצה לשלב באריסטוקרטיה ההידרוסטית מגיל צעיר, ומנסה כעת לשלוח את בנו כריסטופר לפנימיה יוקרתית, השמורה בדרך-כלל לבני אצילים בלבד.

ב) הטרובאדור אוואלד מק'הורן

שונה לחלוטין מבריאנס הינו שכנו אוואלד מק'הורן, טרובאדור נודע מצפון הידרוסט, שהחל את דרכו כבנו של חוטב עצים ברוזנות קאסטהיוואר, ובנה לעצמו, כמעט מכלום, קריירה מוצלחת של טרובאדור, מספר סיפורים והרפתקן, אשר חקר את הידרוסט לאורך ולרוחב, וידוע לתהילה בקול הטנור הנפלא שלו, שאין כמוהו בשירת בלדות צפון-הידרוסטיות רומנטיות ומסתוריות. לא פעם, הופיע וכיכב אף בהצגת תאטרון מהשורה הראשונה ואף באופרה או שתיים. לאחר כעשר שנים של הרפתקנות, במהלכן נישא אוואלד לחברתו להרפתקאות, פלדינית בשם מרי או'ריינל, השתקע הזוג בהיידרקרון, והשקיע את חסכונותיו באחוזת חלומות, המפורסמת בגני הורדים הנפלאים שלה, ובאולם הגדול, העשוי בנוסח צפון-הידרוסטי מסורתי, שם מארח אוואלד את ידידיו, אגב שמוחלפים ביניהם תדיר חדשות, בלדות ואגדות ישנות וחדשות. הזוג מק'הורן, הגאה מאד במוצאו הצפון-הידרוסטי הפשוט, וסוגד בגלוי לקודור וקורוונט, הינם חריג בולט בנוף של רובע הנצחון. בעיני רבים מחבריו הם נחשבים "כקרופים[2] המוניים". כמו כן, הם אינם מבקרים לעולם במקדש גלימרדון, או ב"טירת החלומות", שני המרכזים החברתיים הראשיים של הרובע, הנראים להם מוקצים מחמת מיאוס. בית האחוזה שלהם, השמור היטב, יכול להוות מקלט, בעת הצורך, לכל אביר נודד של מסדר סנט-קודור, או הרפתקן צפון-הידרוסטי מהוגן ואוהב מסורת. מדי פעם, חומק הזוג להרפתקאה זו או אחרת, ויש אומרים כי הם מבקרים באופן תדיר בקלסילדי החדשה, עירו של נסיך הונייר יגנרוסט. מעריציהם אוהבים לדמות אותם, כשהם ישובים זה לצד זו באולם הגדול, כשתי דמויות אצילים מאגדה עלפית עתיקה. הזוג מק'הורן נחשבים כדמויות חשובות בפוליטיקה של מאמיני קודור, ובפוליטיקה של עיר הבירה בכלל, ויש להם ידיעות רבות על עניינים רבים, שונים ומשונים. כמו כן, ידידות עמם עשויה לסייע מאד להרפתקן הרוצה לזכות ביחס מכובד בקלסילדי החדשה.
בין יתר עיסוקיו, הפך אוואלד מקהורן לסופר, המעלה על הכתב הן את הרפתקאותיו, הן אגדות צפון-הידרוסטיות עתיקות, והן כותב סיפורי עלילה פרי עטו, המתרחשים רובם בין נופיה המדהימים של צפון-הידרוסט, ומשלבים רומנטיקה, מתח והירואיות. בין הזוג מק'הורן לבין לורד פיינגולד שורר תיעוב נורא, ולא פעם, סונט ולועג להם הכוהן הקנאי בדרשותיו, כצמד איכרים עלובים שאינו יודע להעריך את עוצמת הזהב, ומעדיף עליו פנטזיות, הבלים ורעות-רוח אנכרוניסטית ומטופשת.

ג) הסוחר הקוייגרי המתבולל סטפאן (סולומון) אינגלהיימר

דמות ידועה ורבת עוצמה אחרת ברובע הינה הסוחר הקוייגרי המתבולל סטאפן (לשעבר סולומון) אינגלהיימר. אדם זה, כבן 55, שהצליח לעלות בכוחות עצמו מחיי עוני ולבנות לעצמו הון עצום בסחר יין, גבינות ומלח, הסתלק מיוזמתו הוא מרובע זיטל, שעם רבניו היה מסוכסך מאד, עקב העובדה כי סחר במוצרים לא כשרים, ולפני שנים מספר המיר את דתו לדת ההידרוסטית. אינגלהיימר הוא גאון פיננסי, שלפחות פעמיים יצא מעימותים כלכליים עם סוחרים גדולים וחזקים ממנו כשידו על העליונה (כאשר בפעם האחרונה הצליח לשים ללעג ולקלס את מיסטר פרדריק לאנג, מנהל הסניף ההידרוסטי של הביג-בנק, שניסה את כוחו בהשתלטות עויינת על עסקיו של אינגלהיימר, בעזרת הדריק קלימר, ראש הבורסה חסר המעצורים).
מאז, מתעבים אותו אלו, ומפיצים עליו שמועות מטונפות בנסיונות לחבל בעסקיו ולסגור בפניו את החברה הגבוהה. יריב נוסף שלו הוא הרברט סימקין הנוכל, שנעלב מאד על העובדה כי אינגלהיימר מעדיף לקנות סחורות ברובע רוסארלט, והעיר פעם כי הקמח של סימקין מתאים, אולי, לחלוקה בבית תמחוי. מאז, משמיץ סימקין בלא הפסקה את "הקוייגרי הרמאי והמלוכלך", מאשים אותו בעסקי גילוח מטבעות ובחתירה תחת הכתר במסגרת קשר עם רבני בוארטה (רעיון שלקח בלא ספק מהזיותיו האלימות של ארנוריו מרובע הפעמונים). אינגלהיימר שותף לעסקים של לורד רינטון המפורסם, ומשתמש רבות בספינות "חברת ואלנקאלד ההידרוסטית" לצרכיו. בין היתר, הוא ידוע כבעל חוש מעולה ליינות, ואחד מטועמי היין הטובים ביותר בעיר הבירה.

אינגלהיימר, למרות הדימוי הפופולרי שלו, אינו קמצן במיוחד. לעיתים, בטוב ליבו ביין, או כאשר מתחנפים אליו (דבר אותו הוא אוהב מאד), הוא יכול ללקות בפרץ נדיבות, לעיתים קרובות מופרז. אלא שהבעיה העיקרית עם אינגלהיימר היא כי כשם שהוא רב-אומן במסחר, כך יכולתו החברתית עלובה מאד, למרות מאמציו הכנים. ראשית כל, הוא נובורישי חסר תקנה, ומתהלך בחליפות משי מצועצעות, מפוארות באופן מוגזם וחסרות טעם, שביחד עם הפאה הנוכרית הארוכה והמוזרה שלו, גופו השמן והילוכו המתנודד משהו, מזכירים לרבים סוג מוזר של ברווז. שנית, מאחר והוא חש תמיד רגשי נחיתות כלפי האריסטוקרטיה, הוא מנסה לחקות אותם באופן מוגזם, דבר הגורם לו לעיתים להתנהג כקריקטורה של ממש. הוא משתכר מחנופה, ולעיתים מתפתה לעשות דברים עליהם הוא מצטער מאד.
כך למשל, התפתה לפני שנה להכניס לאחוזתו את "סבא שועל" הידוע לשמצה ונוכל ערמומי אחר בשם ג'ימי "אצבע ארוכה" אשר התחפשו לאצילים אינטוריאנים, סובבו את בעל הבית העשיר בחנופה, וניצלו את האירוח האדיב בכדי "לנקות" את האחוזה מרבים מתכשיטיה, תוך שהם שמים אותו ללעג ולקלס. בין היתר, נגנבה טבעת טריסטאל יקרה מאד, אליה היה אינגלהיימר קשור בקשר סנטימנטלי – דבר שהביא אותו כמעט לידי דמעות. הוא הכריז על פרס בן 20,000 פ"ז לכל מי שיביא אליו את הטבעת (ודרך זו הינה דרך בדוקה לזכות בידידותו).

רבים נמצאים עמו בקשרי עסקים, אולם ידידיו האמיתיים הם מעטים מאד, וביניהם ניתן למנות בעיקר את הזוג מק'הורן, אשר מעריכים אותו ומרחמים עליו כאחד, הגבירה המוזרה דה ארפורויל, המוצאת את אינגלהיימר משעשע מאד, ובמידה מסויימת גם הסוחר החצי-טרול בוגראש המילטון, אשר מעריך את החוש העסקי של אינגלהיימר, וחש עמו הזדהות מסויימת, שכן מצבו בחברה הגבוהה דומה, או אף גרוע יותר. ידידים נוספים של אינגלהיימר הינם לורד רינטון, אשר הקוייגרי המתבולל ניסה לסייע לו, בזמנו, בחיפושים אחרי בתו האבודה, ואף השקיע בכך סכום כסף גדול, והשף פטריק סורלה מרובע רוסארלט, אשר שומר לאינגלהיימר תמיד מקום של כבוד במסעדה שלו, ומדי פעם אף מוזמן לאחוזתו בכדי לנצח על הכנתם של ארועים גדולים.

כעת, מתכנן אינגלהיימר (שדומה כי מיצה את עצמו בתחום צבירת עושר), להכנס לפוליטיקה, ולנסות ולהאבק על רשות הרובע. הבעיה היא, כי כאן יעמוד מול יריבים חזקים מאד - סר בריאנס (המקפיד לשמור איתו על יחס מנומס, קריר וקורקטי), ומשפחת מאלן, הידועה בקשריה ובחוסר המעצורים שלה, אשר יתווספו אל יריביו הרבים בלוא הכי, דבר שביחד עם מגרעותיו עשוי להגיע לשילוב קטלני. עם זאת, גם לאינגלהיימר יש תומכים, בעיקר אלו המפחדים פחד גדול משני המועמדים האחרים.

אשתו של אינגלהיימר, אנג'לין לוריול: לפני כ4- שנים, נשא אינגלהיימר אשה, בתו של סוחר יין גדול מצפון טאלורי, עמו היה בקשרי עסקים טובים. לא ברור בדיוק מה מצא הסוחר הממולח באשה זו, אנג'לין לוריול, שכן מדובר באשה שמנה, רחוקה מלהיות חכמה, מאד לא מושכת, ובעלת טעם גרוע ונובורישי אף יותר משלו - אולם כל ידידיו טוענים כי היא אכן נשאה חן בעיני אינגלהיימר, ואין מדובר רק בקשרי עסקים גרידא. כך למשל, הסוחר העשיר נאמן מאד לאשתו, ואין לו פלגשים כלשהן, למרות ההזדמנויות הרבות שנקרו בפניו.

ד) ג'ורג' הנסון האפל

אפל ומפחיד יותר מאינגלהיימר הינו איל ההון המוזר ג'ורג' הנסון, שכיר חרב מקצועי שהספיק לשמש כקצין קוסם-לוחם בצבא ההידרוסטי, פקיד מנהל בקולוניות, סוחר קרקעות ועוד כהנה וכהנה. הנסון, אדם בלא משפחה, הינו מוזר, גס רוח ואפל מאד. מספרים עליו, כי עשה מעשי טבח בילידים בקולוניות, והשיג חלק ניכר מרכושו בדרכים לא כשרות, או אף מרושעות ממש. הוא עצמו אינו מתבייש במעלליו, ובטוב ליבו בליקר ויין (הוא משתכר הרבה) הוא עשוי לפלוט בהנאה רבה מעללי עבר אכזריים, כשהוא צוחק בקול רועם וטופח על ברכיו או על השולחן באגרופו העצום.
מספרים על הנסון, כי הוא מגלה התעניינות חולנית ברומאנים אפלים ומוזרים, ביחוד בכאלו שנכתבו על רשעים עתיקים ושאר דמויות חשוכות עתיקות, וכי הוא מחזיק עשרות מהם בביתו, וכן ספרים עתיקים של ריטואלים שהשתיקה יפה להם. בין היתר, מספרים כי המכשף האפל המסתורי דה-לורגו בא לבקרו, עם משרתים אלמתים הנושאים ארגזים של ספרים. מפחיד עוד יותר הוא הסיפור כי נראה פעם אחת ישוב, באישון ליל ברקים סוער, בחדר עבודתו ביחד עם עורב הנשמות, כשלפידים מוזרים דולקים בחדר. הנער המשרת שראה את המחזה, לטענתו, ברח מהאחוזה, והפיץ את המעשה בעיר קודם שהתאבד בקפיצה לקניון ההיידראו (ויש המלחשים כי לא היתה זו תאונה).

מעוררת סלידה במיוחד הינה החיבה המופגנת של הנסון כלפי דמותו המצמררת של הטיראן דה-גלמיסיירט, עליו הוא מלמד סנגוריה בהתלהבות, כשהוא טוען כי דמותו הוצגה באור שלילי מגמתי בידי אבירי סנט-קודור, אותם הוא מתעב בכל ליבו, וכי היו בה גם אספקטיים "טראגיים, מורכבים, ואפילו חיוביים", אשר הועלמו ביד זדון בידי אויביו לאחר מותו. די באמונות ומנהגים אלו של הנסון (שתמונה ענקית של דה-גלמיסיירט תלויה בחדר עבודתו, דבר המעורר אצלו, כפי שהוא נוהג לומר, השראה) בכדי ליצור תעוב רחב-היקף כלפיו, ורוב שכניו רואים בו מטורף אפל ומתרחקים ממנו - זאת מלבד ידידיו ובעלי בריתו ממשפחת מאלן ואולי אחרים, הבאים לשעריו בסתר בכדי לעשות עמו עסקים. לעת עתה, למרות הכל, ולמרות הסיפורים האפלים והמוזרים, הנסון אינו מרבה להטריד את שכניו, ואת ענייניו הפרטיים שומר בין כתלי אחוזתו.

ה) השגריר המינגארי ואיש הנאו-גיי, צ'י-מאו-יו

נבל אחר הידוע לשמצה ומעורב בפוליטיקה הרבה יותר מהנסון, הינו השגריר המינגארי, איש הנאו-גיי לשעבר צ'י-מאו-יו, אשר בנה לעצמו אחוזת חלומות בסגנון חצי-מינגארי בלב הרובע. צ'י-מאו-יו הינו גבר נאה, בעל שפם מטופח ושער שחור קלוע לצמה מינגארית מטופחת, בדרך כלל, הוא עוטה עליו בגאווה את המדים הצהובים-שחורים של מסדר גובי המיסים-לוחמים הידוע לשמצה, שהפכו להיות בעשורים האחרונים הכח העולה במינג-הו-לין. מאידך, הוא יודע גם להתלבש לפי האופנה ההידרוסטית, בעיקר בארועים המחייבים זאת.
צ'י-מאו-יו, שאינו עושה הרבה בתור שגריר, מלבד לנסות להבטיח כי השלטון ימשיך ליטות חסד לקייסר הוצ'יי (דבר אשר בלוא הכי אין לו השפעה רבה עליו), ומעקב כי אנשים מסוכנים פוליטית, בעיקר מנאמני בית וו, לא יצברו כח מוגזם בהידרוסט, עסוק בעיקר בקידום עסקיו והאינטרסים הפרטיים שלו. באופן רשמי, הוא עוסק ביבוא סחורות ממינג-הו-לין, ויש הטוענים כי הוא שולח ידו גם בעסקים אפלים, כגון אופיום וסחר נערות, או תיווך במיני עניינים שהשתיקה יפה להם. אין מחלוקת, כי הוא מעולם לא עשה דבר בתחום הנחשב כעיסוקו האלמנטרי של כל שגריר - הגנה וסיוע למהגרים בני ארצו בהידרוסט. נהפוך הוא, רוב המהגרים דנן, שהגיעו ממחוזות הצפון של וו, מתעבים אותו, והוא אותם.

צ'י-מאו-יו מתעניין מאד בפוליטיקה ההידרוסטית, ומקיים קשרים טובים מאד עם פקידי ממשל, כגון ראש העיר ומפקד משמר העיר, זורסטון הידוע לשמצה. כמו כן, הוא מיודד מאד עם מיסטר בריאנס, ואומרים כי תיווך עבורו במיני עסקאות במינג-הו-לין וקריינליכט, וכי הוא היה זה שיצר את הקשר הראשוני בינו לבין משפחת שולץ. לא פעם, מסבים השניים לארוחות משותפות, לעיתים ביחד עם קרואים אחרים, כשהם נושאים ונותנים או מתכננים תוכניות. צ'י-מאו-יו נחשב לאחד החשובים ורבי ההשפעה בתומכיו של בריאנס במאבק העתידי על ראשות הרובע, ולא בכדי.

צ'י-מאו-יו הינו אדם ערמומי, מומחה בחיוכים מתקתקים, מאוסים ומזוייפים, יכול לשקר במצח נחושה ובלא בושה כלשהי, ולומר כל דבר בכדי להשיג את מבוקשו או להחלץ ממצבי לחץ - דבר הגורם לכך כי גם ידידיו מתייחסים אליו בזהירות מרובה. לאחרונה, החל צ'י בעסקים חדשים: מתווך כח-אדם, המיבא פועלים זולים מקולוניה לקולוניה לעבודות פרך בשכר רעב, וזאת בעד עמלה שמנה לעצמו. זאת, כאשר הוא מסיע את הפועלים באוניות חורקות וצפופות, דחוסים כסרדינים וזוכים למזון גרוע ויחס נורא. מאידך, אין הוא מתבייש להצהיר בעת משתה או סעודה, כשהוא עטוי כולו מחלצות וכוס משקה משובח (כגון "נשמת הפרפרים", משקה אחריו הוא להוט) בידו, כי מטרתו העיקרית אינה רווח כלל ועיקר, אלא אך ורק "קידום קשרי המסחר והתרבות בתוך האימפריה, והידוק הידידות האמיצה בינה לבין ארץ מינג" - דבר אשר, לדבריו, הוא "רואה בו מצווה של ממש".

יחסו של צ'י-מאו-יו לשכניו הינו תמיד אדיב, לעיתים אפילו מתלקק, אולם אף אחד מהם אינו משתטה לבטוח ביו יתר על המידה. צ'י-מאו-יו הותיר, ולא במקרה את אשתו במינג-הו-לין, ומתהולל בלא בושה עם פלגשים רבות בהיידרקרון. אשתו הביאה לו בן אחד, שיו, השמועה מספרת עליו כי הוא עצלן וטפש חסר תקנה, המשמש כיום אחד מבני הלוויה של הנסיך הוצ'י-יאנג[3]. מלבדו, לזעמו הרב של צ'י-מאו-יו, לא הצליח איש הנאו-גיי לשעבר להביא צאצאים נוספים, לא מאשתו ואף לא מפלגשיו הרבות. אחת השמועות תולה את האשם בפגיעה חסרת-מזל שספג בקרב, ואילו אחרת בקללה שהוטלה עליו במינג-הו-לין בידי נזיר, כעונש על מעלליו הרעים עוד כגובה-מיסים בשורות הנאו-גיי.

ו) מארי-אלן דה ארפורויל
דמות מעניינת ברובע הינה הגבירה מארי-אלן דה ארפורויל, אצילה טאלוריאנית מוזרה שעברה להתגורר בו לפני שנים מועטות. מארי-אלן היא לוחמת-קוסמת רבת עוצמה, ובניגוד לעשירי הרובע האחרים, היא מתפרנסת כמעט אך ורק מהרפתקאות. מספרים, כי לגבירה יש מערכת שלמה של קמעי העתקה, המסוגלים להעביר אותה במהירות לרבות מארצות העולם ולהחזירה משם.

מארי-אלן נראית כאשה צעירה, בת כ-30 בעלת קומה ממוצעת, שער חום גולש, עיניים אפורות ופנים עדינות, אולם יודעי דבר טוענים כי היא בת כמה וכמה מאות שנים לפחות, נצר לשושלת טאלוריאנית עתיקה ומסתורית, אשר עסקה בקסמים רבי עוצמה במשך למעלה מאלף שנים, ונעלמה כולה בלא להשאיר עקבות בשל ארוע מיסטי מסתורי זה או אחר - יש אומרים כי לגלות במימד אפל ומוזר, ממנו הצליחה מארי-אלן להחלץ אי-כה בכוחות עצמה.

מספרים כי למרות חביבותה היחסית, מארי-אלן מגלה בהחלט את סממני אופיה המוזר של משפחתה: היא גאה מאד, סבורה כמעט תמיד כי היא מסוגלת לעשות הכל בעצמה, ומגלה עניין, כמעט חולני, בשעשועים מאגיים מוזרים, אם כי לפחות מאז נחלצה מאותו גורל אפל היא מקפידה לרסן עצמה ולתעל את תאוותיה אלו לכיוונים לא מזיקים יחסית. לעיתים, היא הפכפכה מאד ונתונה למצבי רוח מתחלפים - אם כי בסופו של דבר היא משתדלת, בימים אלו, להיות חביבה ונוחה לבריות.

מארי-אלן לא הסתפקה לאורך זמן באחוזה סתם, אלא יצרה לה, אי-כה, רשת של מבוכים מוזרים מתחתיו, שם החביאה אי-אלו מאוצרותיה. חלק אחר היא פותחת למבקרים החביבים עליה, מדי פעם, כשעולה הרצון לפניה. ידוע כי בחגים מסויימים היא מזמינה ילדים להכנס לטירתה, לשחק משחק קסום ומאתגר בתוך חלק ממבוכיה, כאשר פרסים שמנים (כגון ממתקים בלתי מתכלים) מחכים למנצחים. מדי פעם, מארי-אלן שמה את עינה על ילד או ילדה בולטים בכשרונם, ומנסה לשכנע את משפחתם לתת לאותו ילד או ילדה ללמוד באחוזתה כשוליה - ומספרים כי כבר יש לה כמה וכמה כאלו. כמו כן, מארי-אלן "מחבבת" מאד חרקים ענקיים, ללכידתם פתחה מספר רב של מנגנונים, והיא נהנית מאד להשתעשע בהם במבוכיה, או לעשות בהם ניסויים קסומים אלו ואחרים.

מארי-אלן אינה מטרידה, בדרך-כלל את שכניה (מלבד האורות והברקים הרועמים הבוקעים מאחוזתה מדי פעם), ומשתדלת להיות חביבה לפי דרכה. היא מיודדת עם הזוג מק'הורן ועם אינגלהיימר, אותו היא מוצאת משעשע מאד, אף היא כי היא גוערת בו לא פעם על נסיונו המאולץ להפוך לחלק מהחברה הגבוהה וגינוניה ("מה הם שווים בכלל, הברווזים?"). מארי-אלן, מתוך עיקרון, אדישה לפוליטיקה ההידרוסטית, ומספרים כי סרבה להצעות מפתות של ליידי מרג'ורי ושועי-ממשל אחרים, זאת משום ששלטון ומדיניות משעממים אותה עד מוות, לדבריה, ואין היא מוכנה לקחת חלק ולכבול עצמה בממסד כלשהו. תחילה, היתה אדישה גם למאבק על רשות הרובע, אולם היחס של משפחת מאלן כלפיה אלצה אותה לנקוט עמדה, מה גם שהחליטה, ככל הנראה, בינה לבין עצמה, כי הרעיון לקדם את ידידה אינגלהיימר, על גינוניו הנובורישיים המגוחכים, לרשות הרובע, תהיה משימה משעשעת מאד, ולכן החלה תומכת בו.

ז) משפחת מאלן

משפחת מאלן הינה אחת המשפחות הבולטות, רבות העוצמה והמפוקפקות ביותר ברובע הנצחון. שמם הרע הינו מן המפורסמות, דבר המפחיד רבים, בעיקר לאור העובדה כי ראש המשפחה, אלברט מאלן, נחוש בדעתו לכבוש את ראשות הרובע, על המשרה המכובדת בפרלמנט הכרוכה בו.

אלברט מאלן, שהחל את דרכו כחייל שכיר (ויש אומרים כי אף כסרסור או פושע מסוג אחר), הפך לקצין ואחר-כך לסוחר, החל צובר את עושרו בקולוניות. במאהריסה שבבאריזהאר, פגש את אשתו, אנני, אשה גסה, שתיינית ואכזרית, שעבדה כסוהרת בכירה במחנה מעצר לילידים, והיתה מכונה "מיס מגלב" בשל האכזריות הסדיסטית שלה.

עלייתה לגדולה של המשפחה: בשנת 2426, מספר שנים לפני המרד הגדול, עקרה המשפחה להיידרקרון, שם החל אלברט בעסקים בבורסה ומקומות אחרים בהיידראו-סיטי, וכן שלח ידו בהלוואות בריבית. שעת זינוקו הגדול היתה לאחר מפלת טאלורי, כאשר נפל שטח צפון-טאלוריאני גדול תחת "החסות" ההידרוסטית. אלברט היה באותה תקופה בעל חוב עצום נושא ריבית שחב לו סר מנקינס, אחד מבכירי הפקידים שהתמנו לממשל החדש, אשר תפס את תפקיד "סגן הקונסול לענייני מנהל אזרחי". אלברט, שתמיד הצטיין בחושיו הבריאים, קיבל בחפץ לב את ההצעה שהציע לו סר מנקינס, להמיר את החוב בזכיונות סחר בצפון טאלורי.
כעת, הגיע אלברט מאלן לשיא שפלותו ואכזריותו. הוא קיבל את המונופול על גביית מיסים ויבוא מזון בחלק ניכר משטח החסות ההידרוסטית, ועשק באכזריות את האוכלוסיה המוכה והנדכאת, כשהוא מספסר במזון ובמצרכים חיוניים ולא פעם מביא, בכוונה, כפרים שלמים עד סף רעב, תוך שיתוף פעולה עם קצינים הידרוסטיים מושחתים ועם פושעים מקומיים.
בשנת 2434, לאחר שהעניינים בטאלורי החלו להתחמם, ופרצה המהפכה הגדולה של ז'אן קולוז באביין, החליט מאלן כי הגיע הזמן להסתלק, ולשוב למולדתו, תוך שהוא משקיע במקומות רבים את הונו העצום, וקונה לעצמו אחוזה ענקית ברובע הנצחון הקרויה "נוף אורנים" (Pineview). בין היתר, הפך מאלן הזקן לאיל מחסנים, שב לעסקי ההלוואה בריבית (בין היתר, גם תוך שיתוף פעולה, מדי פעם, עם סטפאן קילקיס הידוע לשמצה), נכנס לשותפות עסקית חלקית עם הרברט סימקין בתחום הובלה ואחסון של שקי קמח, חזר להשקיע בבורסה, קנה אוניות מסחר, ושלח זרועותיו לפה ולשם, תוך שהוא משמן את בכירי המנהל במתנות שמנות. בין ידידיו דהיום מצויים ראש העיר עצמו, הרברט סימקין, סטפאן קילקיס, מפקד המשמר זורסטון, תת-אדמיראל וולף, ועוד רבים אחרים. מספרים, כי יש לו גם ידידים אחרים, אפלים יותר, כגון לפחות שניים מהג'נטלמנים השעירים (ג'וני "שיני סוס" וגורדון "פני באבון"), והוא מסייע להם בעסקיהם.

הקשרים עם הנסיך ג'ון-סטיוארט: הקשר הבולט ביותר שפיתח מאלן הזקן הינו עם הנסיך ג'ון סטיוארט. מאלן, הצמא תמיד לעוד ועוד עושר וכח, רואה בנסיך השאפתן "חתיכת השקעה הגונה", ורתם את כוחו הרב לעזרתו. הנסיך הגיע לביקור באחוזתו לא פעם, ודומה כי בין השניים נכרתה ברית אינטרסים מקיפה. בין היתר, סייע מאלן רבות לנסיך בפרשת באדוואטר, קנה נכסים רבים באותה קולוניה ידועה לשמצה, והשתמש בכוחו הפיננסי ובאמצעים מלוכלכים בכדי לסלק מהמושבה כמעט את כל הקולות המתונים, שקראו להמנע מהתגרויות בדאריניה. את זאת עשה בעזרת בתו הצעירה והשאפתנית לני מאלן, שהפכה להיות אחד האנשים החזקים ביותר במושבה.

הברית בין מאלן לג'ון סטיוארט מאד לא נשאה חן בעיני ראש הסיעה האימפריאליסטית בפרלמנט, לורד שאו, אשר הסתכל על מאלן בעיקום אף כאל נוכל ופושע שעלה לגדולה, ורתח על הקשר הישיר בינו לבין הנסיך, שנעשה בלא צורך בתיווכו. שאו, לפי השמועות, רוצה מאד במפלתו של מאלן, או לפחות בהחלשותו, בכדי למנוע מזה להתחזק עוד יותר ולאיים על מעמדו - וביחוד מפני חדירה אל חוג ההנהגה של "המעגל הפנימי של הכתר", ממלכתו הפרטית. אלא, שלורד שאו יודע היטב כי עליו להזהר במעשיו בכדי שלא להרגיז את הנסיך, לכן מלחתמו במאלן הינה בלתי רשמית ומהוססת, לפי שעה, ומתמקדת בעיקר בתמיכה חשאית שמעניק שאו למועמדותו של איל המכרות בריאנס לתפקיד ראש הרובע, זאת כדי לחסום את דרכו של מאלן לפרלמנט.

אופיו של מאלן הזקן: מאלן, היושב כיום באחוזתו הענקית, הוא נובורישי וראוותני באופן קיצוני, יש האומרים כי אף יותר מאינגלהיימר, עד כמה שהדבר קשה - רק שבמקום הגיחוך השלומיאלי משהו של האחרון, מאלן מלא גסות ורוע, כך לפחות בעיני יריביו. מאחורי כל בגדיו הנאים וגינוני הלורד המוגזמים והלא מהוקצעים שלו, מסתתר עדיין הפושע גס הרוח, שמדי פעם מבצבץ החוצה בצורות מביכות. אלברט חייב להשיג כל דבר שברצונו, ותמיד את הטוב ביותר, היפה ביותר והראוותני ביותר. כשאין הוא מקבל את מבוקשו, הוא מתפרץ בצעקות גסות, לא פעם אגב השמעת ניבולי פה מזעזעים. אשתו, שלא השתנתה במיוחד מאז הימים בהם היתה סוהרת גסה, מתעללת במשרתים, ומדי פעם אף מלקה אותם, כשהיא ממשיכה לשתות לשוכרה, דבר שגרם לה למחלת כבד, אשר גם כוהנים לא הצליחו לרפא לחלוטין, בין היתר משום שהיא מסרבת להגמל מהבקבוק. המחלה, השיעולים והכאבים שהיא נושאת עמה הרעו עוד יותר את מצב רוחה, הגס והעכור גם כך.

צאצאיו של מאלן הזקן: לאלברט מאלן נולדו שלושה בנים ובת, אשר בכולם, במידה זו או אחרת, התגלמה אותה שאיפה בלתי מרוסנת לכח ועוד כח, הבוערת בעצמותיו של אביהם.

הבן הבכור, רובין, אשר הופקד בזמנו בהיידרקרון בכדי לנהל שם את עסקי המשפחה בזמן העדרותו של אלברט, החשיב את עצמו לאומן דגול, הפך לאספן כפייתי של אומנות, והשתמש באמצעים מלוכלכים בכדי להפקיע בתים שמצאו חן בעיניו, בכדי להפוך אותם לסטודיו שלו, כשהוא מנהל עסקי משכונות ופיננסים עצמאיים במידה רבה ונפרדים מאלו של אביו, בכדי לצבור הון עצמאי (וכן קשר עצמאי עם הנסיך ג'ון סטיוארט, אשר קדם לקשר בין אביו לנסיך). אלא, שהוא שלח ידו רחוק מדי כאשר הסתבך בפרשת רובע מאהוק, ובסופו של דבר התנגע בקללה שהוטלה על בוזזי הקרקעות שהתיישבו על אדמותיהם של המהגרים הבאריזהארים שגורשו, נטש את כל עסקיו והפך לאחד ממנהיגי הכת הדיאבולית המשוטטת בין החורבות המקוללות, תוך שהוא מנתק כל קשר עם משפחתו, בעיניה הוא נחשב (ובצדק) כמת.

הבן השני, ויליאם, שהיה שותפו של רובין לעסקים, והשתלט על מרבית הונו הנטוש, התיידד מאד עם הג'נטלמן השעיר ג'וני לאנג ("שיני סוס"), והפך לשותפו במספר עסקים של הימורים וזנות, כאשר הידוע ביותר לשמצה ביניהם הינו בית הבושת הקרוי "החבצלת המשתוקקת" שבצפון רובע הפעמונים. ויליאם, בניגוד לאביו, אינו אוהב את החברה הגבוהה, ומעדיף עסקי-רחוב מוצללים. בדרך זו, הוא מביא תועלת רבה לאביו, שמסר לידו את תפקיד איש הקשר של המשפחה עם רבים מידידיה המפוקפקים, מה שמאפשר לו לטעון בצביעות חסרת בושה כי בנו "ממרה את פיו" וכי אין לו שליטה על העסקים בהם הוא מתעסק.

הבן השלישי, פרסי, שנחשב לבן האהוב והמועדף על אביו, השתלב במנהל העירוני, ובעזרת שאפתנותו, תככנותו וכספו וקשריו של אביו, הפך לאחד מעוזריו האישיים של ראש העיר. ככזה, קיבל את תפקיד גובה המס הראשי, המפקח על הגובים השונים ברבעים. פרסי, אדם בעל קול גבוה ופנים צנומות ומוזרות, המתהלך תמיד כששערו השמנוני קלוע בצמה ולגופו חליפת משי אדום מפוארת במיוחד, ידוע כאחד האנשים המושחתים ביותר במנהל של היידרקרון, אולי המושחת ביותר אחרי מפקד המשמר, גנראל זורסטון, ונאמר עליו כי הוא מועל ולוקח שוחד כפי שתינוק שותה חלב.

הבת הצעירה, לני, בת 23 בסך הכל, הינה עלמה לא נאה במיוחד, בשל תווי פניה הגסים והמחודדים קמעה, אולם מכסה על חסרונה זה בעורמה, ובכך שבניגוד למרבית בני משפחתה האחרים, היא פיתחה לעצמה טעם משובח בלבוש וגינונים. לני, אשה כריזמטית ומוכשרת מאד, הינה קוסמת צעירה ומצליחה מאד, אשר השתלטה על עוצמה מאגית גדולה תוך שנים ספורות. מלבד כשרונה זה, היא מגלה כשרון רב גם בדיפלומטיה. היא פילסה דרכה, כיאה לבת מאלן, בכל מיני אמצעים, מהם שהשתיקה יפה להן, נחשבה מאז נעוריה למופקרת חסרת תקנה, ויש הלוחשים כי ניהלה רומאן עם אחד האצילים המכובדים בממלכה, ולאחר מכן נכנסה להריון וסחטה ממנו כסף רב. התינוק שנולד לה, ג'רמי, הוכרז באופן רשמי כבנו של אחד מידידיה להרפתקאות, ששימש כקפטן במסע המלחמה הלא מוצלח של גנראל היקס כנגד פראי השלג מרוזאד, שם מצא את מותו - למרות ששמועות רבות נלחשות בדבר זהות אביו האמיתי, השמורה בסוד כמוס.

כיום, לני היא עושת דברו של אביה בבאדוואטר, שם היא משמשת כמגית צעירה (ויש אומרים כי גם פלגשו של המושל), גירשה משם את מתנגדי המשפחה בעזרת תרגילים מלוכלכים, ומשמשת כאחת הפרובוקטוריות הגרועות ביותר מבין שואפי המלחמה כנגד הקלוויזורי, תוך שבין לבין היא מארגנת עבור אביה משלוחי סחורות אקזוטיות יקרות בדרך הים, דבר המעשיר עוד יותר את קופת המשפחה.

אחוזת "נוף אורנים", בסיס הכח של מאלן: "נוף אורנים" הינה, ככל הנראה, האחוזה הגדולה ביותר ברובע הנצחון, המשמש כבסיס ומרכז העצבים של האמפריה העסקית של מאלן. מלבד זאת, מספרים על האחוזה בעלת הגנים העצומים וחמשת המפלסים, כי יש בה כמעט כל שעשוע ופינוק אפשרי - בתוספת לסודות אפלים רבים מאד, הנשמרים בינות לצללים. לוחשים כי מאלן יעשה הכל, אבל הכל, במאבקו המתכונן על ראשות הרובע מול בריאנס ואינגלהיימר.

ח) הטרול למחצה בוגראש הנינגטון

דמות נוספת וידועה מאד ברובע הינו הסוחר העשיר, הטרול למחצה, בוגראש הנינגטון. בוגראש, שכמו רבים מסוגו היה פרי לאונס אכזרי של אמו בידי טרול מהיער, גדל כילד מכוער ודחוי באחוזה כפרית קטנה במחוז הלגון, עזב את הבית מגיל צעיר והפך להיות סוחר, כשהוא נעזר בקשרים טובים שפיתח עם אנושואידים מהיער. עסקיו הלכו וגדלו, והוא החל שולח ידו בסחר ים בין-יבשתי, כשהוא מתמקד בעיקר בעסקי הצמר והכותנה, וכן בעסקי הצבעים. כיום, ברשות בוגראש חברת ספנות וסחר ים בשם "כתר הכותנה ספנות בע"מ" (אשר יריביו מכנים אותה "ניבי טרול ספנות בע"מ" בלעג, דבר המרתיח את בוגראש כל פעם מחדש).
מספרים כי בוגראש, אז כהיום, מיטיב להעזר בכשרונו הטבעי לקשור קשרים עם טרולים ואנושואידים אחרים, ומעסיק רבים מהם בתפקידים מתפקידים שונים, כגון משגיחים ושומרי-מחסנים, וכן, לפי השמועה בהתקפות על יריביו, בעיקר בקולוניות ובארצות חוץ. כמו כן, שמועות אפלות מספרות כי לבוגראש יש כמה וכמה ספינות העוסקות בשוד-ים ובסחר לחליפין, תחת מסווה, בעיקר באוקיאנוסים של הדרום. כך או כך, בוגראש, בנוסף ליתר ענייניו, הוא אחד הספנים הטובים והמנוסים ביותר בהידרוסט, ומסוגל לתת "טיפים" יקרי המציאות לקברניטי אוניות, שרבים מהם מוכנים לשלם כסף רב בעד שירות זה.
בוגראש, כיום בן 50 לערך, הינו גבר חסון ומכוער מאד, שהצינלינדר והחליפה המהודרים שהוא עוטה רק מדגישים את תוויו הגסים, עיניו החומות-צהובות, ולסתו העצומה, המעוטרת בניבים בולטים במקצת. דומה, כי בוגראש נואש מזמן מהנובורישיות, והודה בינו לבין עצמו בהתמרמרות, כי דבר לא יהפוך אותו לחלק מהחברה הגבוהה, כלפיה הוא חש יחס של מרמור גדול ועלבון על היחס המעליב והבדיחות הארסיות המסופרות על "הוד טרוליותו, הדוכס בוגראש", כפי שמכנים אותו יריביו בבוז. לכן, הוא ראוותני הרבה פחות ממאלן או אינגלהיימר, למשל, וידוע במצבי רוחו העכורים והרגזניים, ובכעסו ההולך וגובר על החברה הגבוהה. מאידך, ידוע כי כל מי שיש לו יד ורגל בעסקי הבדים והצבעים (בעיקר), רצוי שיכיר את בוגראש הנינגטון ויעשה עמו עסקים (וכך יפחית מאד את הסיכון, בין היתר, מהתקפות אנושואידים באיזורי הספר ומהתקפות שודדי ים במרחבי האוקיאנוסים), כך שאלו מקפידים לשמור עמו על יחסים קורקטיים. בין אלו המקיימים עמו יחסים שפירים נמצאים, בין היתר, אינגלהיימר ובריאנס, ששניהם מעוניינים לרכוש את תמיכתו במועמדותם לראשות הרובע (בין בוגראש למשפחת מאלן שוררת שנאה איומה, הן בגלל היחס השחצני שלהם כלפיו והן מסיבות אחרות, לא ידועות).

אשתו של בוגראש, שרי הלמינדון: בוגראש נישא, לפני מספר שנים, לליידי בשם שרי הלמינדון, קרובה-רחוקה של משפחת אצילים ידועה, שאחד מבניה הוא ראש מועדון "שועל הכסף" המפורסם. שרי, בלונדינית נאה בעל גוף מצודד מאד ומח ציפור חמדני, הלכה שבי אחרי עושרו של בוגראש, והיתה פלגשו במשך יותר משנה קודם לנישואין, כשהיא נהנית מאד מהמתנות והכסף הרב לבזבוזים שהעטיר עליה איל הצמר הטרולי למחצה. קרוביה, שלא העריכוה גם קודם, לא העזו להחרימה לחלוטין, אולם הזיווג המוזר מילא אותם במבוכה ואי נחת, והפך אותם למטרה ללעג בפי מכריהם. לא עניינה אותה במיוחד. בוגראש, מצידו, מלבד התענוג הפיזי הלא מבוטל שמספקת לו אשתו (בעוד הוא מרוויח פי עשרה ויותר מכל בזבוזיה), מפיק הנאה מעוותת מסוג זה או אחר מכך שהוא "משכיב" בת לשושלת אצילים עתיקה, ונהנה מאד ממבוכתם של בני משפחתה של "ציפור הזהב החמדנית שלו" כפי שהוא מכנה את רעייתו. זאת ביחוד כאשר כללי הנימוס מחייבים אותם, מעת לעת, להזמין את בוגראש ואשתו או להתארח באחוזתם. כעת, נמצאת שרי בהריון, והכל מחכים לראות כיצד יראה היורש הבכור של משפחת הנינגטון.

ט) מר פרדריק דונדלסון, איל האלכוהול

האחרון במתעשרים הססגוניים של רובע הנצחון הינו מר פרדריק דונלדסון, מהגר ממנזרה הרחוקה[4], שאף אחד אינו יודע כיצד הצליח להגיע עם רכושו להידרוסט, הנמצאת ממש בצידו השני של העולם הידוע, ויש אומרים כי השתמש בפורטאל זה או אחר.

פרדריק, אדם קרתני ורדוד, הינו גבר חסון בשנות החמישים שלו, בעל שער בלונדי דליל בגוון קש, המאפיר מעט באיזור הרקות, עטוי תמיד בחליפה מהוקצעת, עם פרח מלאכותי לבן על הדש ושעון זהב גדול על היד, ועל פניו עומד תדיר חיוך צבוע ורדוד. פרדריק דונלדסון, שאביו וסבו נשאו בדיוק את אותו שם, מכנה עצמו "פרדריק דונלדסון השלישי" (מנהג ידוע בקרב משפחות מנזריות עשירות). פרדריק הינו איל אלכוהול גדול, ועוסק, בין היתר, ביצור ויסקי, משקה שאותו הביא ממנזרה. כמו כן, הוא בעל הזכיון הכמעט בלעדי בהיידרקרון על יבוא בירה ממבשלותיו של וילהלם טאובר מביירנזור, דבר המקנה לו עוצמה ועושר רבים.

מספרים על דונלדסון, כי מאחורי חזותו הגרוטסקית למדי מסתתר איש עסקים ערמומי וחסר מעצורים, הקשור לרבים מהטיפוסים המפוקפקים של העיר. הוא אחד הספקים הראשיים של ויסקי ובירה לחלק גדול מבתי המרזח והפונדקים הירודים של היידרקרון וסביבותיה, דבר הגורם לו לנהל עסקים עם מיני בעלי זרוע, שעם רבים מהם הוא מצוי בקשרים מצויינים. בין ידידיו המפוקפקים, לפי השמועה, מצויים הג'נטלמן השעיר ג'וני לאנג "שיני סוס", הנותן לו ולאנשיו הנחה רצינית במחיר בכל הנוגע לשכירת שירותי שכירי חרב, ויש האומרים כי גם בשירותי ה"עובדות" בבתי הזונות שלו.

דונלדסון ושוק ההוגאש: שמועה אפלה מספרת כי דונלדסון, המנסה להשתלט על שווקים חדשים, רוצה כעת להכנס גם לשוק ההוגאש[5]. מאחר ולא הצליח להשתלט על היצרנים המקומיים, החליט להתחרות בהם, וזאת על-ידי ברית שכרת עם שירג-קראוק, אציל דוואגארדי ואחיינו של מלך הדוואגרדים הידוע לשמצה זיי-קראוק, לפיו ייצרו הדוואגרדים בשבילו משקה דמוי הוגאש מזן ירוד של גפן תת-קרקעית שחורה, בתמורה לחצי מרווחי המכירות. היו שסיפרו, כי בעסקה מעורב גם ריינולד סימקין, בן דודו של ראש רובע גלבין, המקבל עמלות תיווך שמנות, ואף כי הרברט סימקין עצמו מעורב במקצת, או לפחות משתתף במימון הפרוייקט.

דולנדסון מכחיש את השמועות, לעת עתה ("בסך הכל בחנתי הצעות עסקיות"), אף כי איננו מכחיש כי רצה להכנס לשוק ההוגאש ("רק לטובת הציבור, אני אומר לכם. ההתנהגות של הסוחרים הנוכחיים, בעלי המונופול, היא שערוריה, והמוצר שהם מוכרים מזוהם ומזיק לבריאות עניי העיר... אבל אני רואה כי רק לי אכפת מאנשים מסכנים"). יריביו מספרים, מכל מקום, כי הדוואגרדים מתכוונים להשתמש בפסולת פטריות מהעולם התחתי במסגרת המרחקת שלהם, ואולי אף באלמונית הדומן התת-קרקעית כממתיק (במקום הסלק, המשמש בדרך-כלל להמתקת הוגאש, מצרך שאינו גדל בעולם התחתי). מספרים כי מספר פשיטות גדולות שערכו האורקים מרובע סנאגא על הדוואגרדים של שירג-קראוק לאחרונה נעשו בשל חששם ממתחרים חדשים אלו.

שוק אחר, שדונלדסון מנסה להכנס אליו, הוא שוק המשקאות היוקרתיים, אלא שעד עכשיו לא נחל הצלחה רבה, וחלום זה שלו נותר תאורטי באמת ובתמים. מנגד, רכש דונלדסון פונדק גדול ברובע המשי ושינה את שמו ל"ההר הצמא תמיד", וגם ממקור זה הוא מפיק רווחים גדולים.

פרדריק דונלדסון הרביעי ("ג'וניור"): לדונלדסון יש רק בן משפחה אחד הגר עמו בהיידרקרון, והוא בנו, הקרוי גם הוא פרדריק דונלדסון (הרביעי), הקרוי גם פרדריק דולנדסון ג'וניור (ובפי אביו בדרך כלל "ג'וניור" על דרך קיצור). הלה, גבר בן שלושים בערך, בליין ונהנתן כרוני, נראה בפנים ובגוף כהעתק מאוס וכמעט מושלם בדימיון לאביו, עם אותו שער בלונדי דליל, חיוך צבוע ואותו לבוש בדיוק (אם כי מספרים שלמעשה מדובר בבליין סדרתי ולא חכם במיוחד, שהבנתו בעסקי האלכוהול מתמצה בשתיה לשוכרה ותו-לא). האב והבן מרבים לבלות ביחד, כולל בנסיונות חוזרים ונשנים להדחק לנשפים וארועים של החברה הגבוהה, כשהם מפגינים תמיד "סחבקיות" דביקה ומאוסה זה כלפי זה, תוך המטרת חיוכים צבועים ונמרחים לכל עבר. ידוע מנהגו של דונלדסון לשאול את בנו ל"אישור" רטורי של צעדיו ומעשיו (למשל: "נכון שאנחנו מאד נהנים כאן, ג'וניור?"), תוך שהוא מחייך במלוא שיניו הסוסיות, ומקבל תמיד את אותה תשובה בקול עבה ומטומטם משהו "Yeh Dad" או "Sure, Dad", כשהיא מלווה גם כן בחיוך מאותו סוג.

מעמדם של דונלדסון ובנו: עד עתה, לצערם של דונלדסון ו"ג'וניור", נכשלו למדי מרבית מאמציהם להתקבל לחברה הגבוהה, שם הם נחשבים כחסרי תרבות ומאוסים. הכשלון הצורב במיוחד, מבחינת דולנדסון, היה נסיונו לחזר אחרי פטרישיה ברטהולד, אחייניתו של הספיקר של הפרלמנט ויו"ר הסיעה השמרנית. זו דחתה אותו במיאוס, וטרקה את הדלת בפניו ובפני מתנותיו היקרות, תוך שהיא אומרת לו בדיוק את אשר היא חושבת עליו. דומה, כי גם ה"בילויים המשפחתיים" של דונלדסון ובנו בבתי זונות (כך לפי השמועה), לא בדיוק מסייעים לו בדרכו אל האריסטוקרטיה.

למעשה, אין לדונלדסון ידידים אמיתיים ברובע הנצחון, מלבד לורד ות'רבי הצעיר (ראה ערך). הוא מפחד ממשפחת מאלן, אשר בזה לו, אינו מסתדר עם אינגלהיימר (כל אחד מהצדדים טוען בתוקף כי השני הוא נוכל) ועוד פחות מכך עם הזוג מק'הורן, הנגעלים ממנו, פשוטו כמשמעו. הוא מפחד פחד מוות מהגבירה דה ארפורויל, מאז ניסה לחזר אחריה כשהוא שיכור למחצה, וזכה לתעלול מצמרר: גלימות שחורות מונפשות טסו סביבו ביללות מקפיאות דם, ורדפו אחריו במורד הרחוב, כמעט עד לשערי אחוזתו. דונלדסון מקיים יחס ידידות כלשהו עם השגריר המינגארי, ולפחות פעם אחת התהוללו שניהם (וג'וניור) בבית מרחץ ובושת יוקרתי במשך שעות על גבי שעות - אלא שדונלדסון אינו משתטה עד כדי כך כי יבטח באיש הנאו-גיי לשעבר באמת ובתמים. עם בריאנס הוא מקיים ידידות קורקטית, ותומך, ככל הנראה, במועמדותו לראשות הרובע, אלא שלא הרבה מעבר לכך.

כעת, מנסה דולנדסון להשיג שידוך עבור בנו, כאשר הוא מחפש אשה עשירה ממעמד גבוה (ועדיף גם יפה מאד), אלא שתכונותיו ותכונות בנו הפכו משימה זו לקשה מאד. מספרים כי ג'וניור מקיים רומן עם פרוצה צעירה אי-כה, אלא שאביו אסר עליו להנשא לה, מתוך הבנה כי צעד כזה ימנע ממשפחתו, למשך דורות, מלהכנס אל האריסטוקרטיה.

IV) הקרב על ראשות הרובע

עד לפני כחצי שנה, היתה ראשות הרובע בידי לורד אלפרד וות'רבי, איש האצולה היחיד שהתגורר ברובע, אשר היה חבר פרלמנט ידוע ומבוסס בתוך הסיעה השמרנית. אלא, שהלורד הזקן חלה ומת בפתאומיות בסתיו האחרון (2439), ובנו ויורשו, לורד סיימון ות'רבי, ידוע ברבים כצעיר מפונק, הולל ולא יוצלח, המבלה במועדונים עד שעות הלילה האחרונות, ושמועות אפלות מספרות כי הוא מעשן סמים ושקוע בעינוגים פרוורטיים, כמו גם כי יש לו קשרים טובים מדי עם מאמיני סיימר, אותם פגש במסגרת חיי ההוללות שלו. לאחר מות אביו (שיש אומרים כי כלל לא טרח להתאבל עליו, ואפילו הופיע שיכור לתפילה בכנסיה לעילוי נשמתו), סירבו הספיקר ברטהולד וראש העיר לחתום על צו המסמיך אותו לרשת את מעמד אביו כחבר פרלמנט וראש רובע, כך שבאופן זמני, נותר רובע הנצחון בלא מנהל ובלא נציג בפרלמנט, כאשר ראש העיר מטפל ישירות בעניינים המוניציפליים של הרובע, עד שיערכו בחירות חדשות, דבר אשר נועד לאמצע או שלהי הקיץ הקרוב.

על התואר המכובד ורב העוצמה מתחרים, למעשה, שלושה מועמדים רציניים: הקוייגרי המתבולל אינגלהיימר, איל המכרות בריאנס, וראש משפחת מאלן. שמועות מספרות כי לורד ות'רבי הצעיר, שנפגע עד עמקי נשמתו הדלוחה מכך כי לא אשרו לו לקבל את מה שנראה לו כשלו בזכות, ינסה להתמודד אף הוא, תוך ניצול קשריו עם בניהם ההוללים של עשירי הרובע, ואולי אף בתמיכת הסיעה הרדיקלית, אלא שמועמדות זו נראית כרגע בלתי רצינית.

רבים מתושבי הרובע מפחדים פחת מוות מהאפשרות כי מאלן האפל יזכה בכח האדיר הצפון בראשות הרובע, וכמה מהם משתעשעים באפשרות לעוזבו במקרה כזה. במאלן תומכים רבים מהטיפוסים האפלים של הרובע, וכן הנסיך ג'ון-סטיוארט[6]. לאיל המכרות בריאנס, לעומת זאת, יש מחנה תומכים גדול עוד יותר, הכולל הן את הסיעה הכלכלית, העומדת ברובה המכריע מאחוריו, ורבים מאד מעשירי הרובע, שאיל המכרות המנומס וחסר המעצורים משקף בדייקנות את רוחם הם, ומספרים כי בשל הסכסוך הפנימי בתוך הסיעה האימפריאליסטית, בריאנס הינו למעשה המועמד המוביל לעת עתה.

תומכיו של המועמד השלישי, אינגלהיימר, הינם בעיקר הזוג מק'הורן, הגבירה ד'אמרבוויל, וכל אלו היראים מפני שני המועמדים האחרים, ומעדיפים עליהם את הקוייגרי המתבולל, למרות מנהגיו הנובורישיים והגרוטסקיים. תומך חשוב שלו עשוי להיות הסוחר הטרול למחצה בוגראש הנינגטון, המתלבט עדיין בינו לבין בריאנס (אף כי הוא נוטה יותר לאינגלהיימר), וכן לורד רינטון, המנסה להשיג עבור ידידו את תמיכתם של ראשי הסיעה השמרנית, דבר שאינו מן הקלים, שכן רבים מאנשיה אינם מחבבים את אינגלהיימר כלל ועיקר ובזים לו מאד. ראש קפלת גלימרדון, הכוהן הקנאי ורב העוצמה "Father Greed" טרם החליט במי בדיוק הוא תומך, תוך שהוא מתלבט בין בריאנס למאלן. כך או כך, כל יודעי הדבר מנבאים כי הבחירות יהיו סוערות, אלימות ומלוכלכות, שכן אף אחד מהמועמדים אינו רוצה לוותר, ואף אחד מהם, ביחוד לא מאלן, אינו מתכוון לבחול באמצעים.

V) הסיפורים על פונדק "גן החלומות" ולקוחותיו

ברובע הנצחון קיים פונדק גדול אחד "גן החלומות", מקום נובורישי, פומפוזי ויקר מאד, המציע לאורחיו תפנוקים מתפנוקים שונים, כולל אמבטיות דבש וחלב. המקום, המנוהל בידי סוחר ערמומי המכנה עצמו "סבא עונג" נחשב למקום מופקר ופרוורטי למדי, ביחוד ככל שנוגע הדבר למועדון המתנהל בקומתו העליונה, שם מבלים בני העשירים לילות שלמים בשתיה לשוכרה, בילוי עם זונות צמרת, ועוד כהנה וכהנה.

מכיוון, שרבים מבניהם של שועי הרובע, בניגוד לאבותיהם, נולדו עם כפית זהב בפה ולא היו צריכים להתאמץ מעולם מחד, והם חסרים מסורת אריסטורקטית אשר תשלח אותם למסלולי קידום תובעניים מאידך, הרי הרובע הומה בני עשירים משועממים ומופקרים, שרבים מהם מתרועעים עם מאמיני סיימר ומחפשים באופן תדיר דרכים חדשות וביזאריות להשתעשע, כאשר הם בוטחים בהון משפחתם שיגן עליהם מכל רע.

ארני וביווי: ביחוד ידוע לשמצה צמד חברים, ארנולד ראו וביוור הולמס, הידועים בכינוי "ארני וביווי", המשוטטים בכרכרה יקרה, בינות לחורים מפוקפקים, ונהנהים ממני שעשועים סוטים ואכזריים. בין היתר, מספרי כי יש להם צמד שומרי ראש, גברתנים הומוסקסואליים בהירים ושמנים המכונים בפי כל "הדובים", אשר משמשים כאנשי האגרוף של הצמד-חמד, ומדי פעם מתנים אהבה בפני אדוניהם בדרכים מוזרות וסוטות, בכדי לשעשעם ולספקם, משימה הנראית דומה למילויה במים של חבית מנוקבת.

VI) סיפורים אפלים ברובע הנצחון

לצד הפוליטיקה והסיפורים היומיומיים, קיימים ברובע הנצחון גם מספר סיפורים אפלים יותר וארציים הרבה פחות.

א) הפורטל של דה-גלמיסיירט:

אחד הסיפורים המצמררים ביותר קשור לפורטאל ערפילי, העשוי להפתח לעת חשיכה בין האורנים, המוליך אל תוך מקום נורא ואיום, שלפי האגדה אין חוזרים ממנו, ואי-מי לחש כי קיים קשר אפל כלשהו בינו לבין דה-גלמיסיירט, הטירן העתיק והידוע לשמצה. שמועה אחרת מספרת על אומה מוזרה של בני אדם, הנראים כצלליהם המעוותים של ההידרוסטים, אשר גרה מעבר לפורטאל, וכי מרגלים משלהם חדרו להיידרקרון דרכו, חדורי קנאה ושנאה. האגדה המפחידה ביותר נסבה על אחד מהם, אשר נשא נזר שחור ומפחיד על ראשו, עטור רונות אפלות, אשר טיפס אל מרומי הפסגה, שם עומד חורש אורנים צפוף המפריד בין ארבע אחוזות גדולות, נעמד על צוק סלע גבוה, והשקיף על הנוף כשארשת של אדונות זוממת שורה על פניו החיוורים, ולצידו עומד לא אחר מאשר עורב הנשמות הידוע לשמצה.

גם אגדות אחרות על דה-גלמיסיירט, מסוגים רבים ושונים מרדפות כך או כך את הרובע, זאת משום כי האגדה על אודותיו מספרת כי לאחר שנהרג, נקברו שאריותיו קבורה חפוזה אי-כה על פסגת בלתילד, בלא שנחפר לו קבר כהלכתו או הוקמה לו מצבה. מספרים כי רוחו הרעה, ורוחות עבדיו, מרדפות עדיין את פסגת בלתילד. כמו כן, אומרת השמועה, כי סיבה זו הביאה את מעריצו החולני, איל ההון ג'ורג' הנסון, להתיישב ברובע מלכתחילה.

ב) תינוק הטומאה

אגדה מפחידה אחרת מספרת על "התינוק שחור הנשמה" או "תינוק הטומאה" - יצור מסתורי, שניתן לשמוע את בכיו ויללותיו נישאים מדי פעם ברוח הלילית השורקת בין האורנים ומעל לרחובות רובע הנצחון. אף אחד לא ראה מעולם את התינוק, או גילה מיהו, אלא שרבים שמעו את הבכי המוזר, המפחיד, הנישא בין המחטים המרשרשות בשעות מאוחרות, בעיקר בלילות ירח מלא. אחד מידידיו ההוללים של לורד ות'רבי הצעיר נשבע כי ראה את עורב הנשמות חומק לו בין האורנים, כשלידו מפלצת נשית בעלת פנים מפלצתיות סגולות, הלבושה בבגדי אומנת, והיא נושאת עמה עגלת תינוק ריקה. לדעתו, חיפש גם אותו צמד-חמד מבעית את התינוק - אלא שמכיוון שמדובר בשיכור ומשתמש-סמים ידוע לשמצה, נוטים הכל לזלזל בדבריו. אלא, שכמה חודשים מאוחר יותר, בשלהי החורף, ראה גם רכב ששב עם המרכבה בשעה של טרם שחר את אותה דמות אומנת מפלצתית, המטיילת עם עגלה ריקה בין העצים, הפעם לבדה.

בחזרה אל דף האינדקס של ארצות העולם הידוע

בחזרה אל דף המבוא לאימפריה ההידרוסטית

---

כתב וערך: גדעון אורבך, 2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום

---

[1] ראה היסטוריה הידרוסטית, פרק רביעי ("עידן הגיבורים").

[2] קרופי - כינוי לעג לאיכר צפון-הידרוסטי.

[3] "הגוש המטומטם" - נסיך הכתר המינגארי, שהשמועות על טפשותו ועצלנותו הן אגדיות.

[4] מדינה בדרום לוסטוליס, בחציו השני של העולם הידוע.

[5] בו שולטים אל פלימטון מרובע האלה מחד, והאורקים מרובע סנאגא מאידך.

[6] באופן רשמי, כמובן, תומכת בו הסיעה האימפריאליסטית, אלא שלורד שאו ואנשיו, למעשה, מעויינים מסיבות אישיות שמאלן יכשל, ויתכן ויפעלו בחשאי דווקא נגדו ולטובת בריאנס.