רובע הנמל

מהות כללית: רובע גדול, צפוף וענילמדי ברובו, המשמש הן כנמל הדייג הגדול של היידרקרון, והן כנמל העיקרי לספינות סוחר קטנות וספינות נוסעים המוניות. הרובע משמש, בין היתר, כנקודת המפגש הראשונה של נוסעים ומהגרים מארצות זרות עם בירת האימפריה ההידרוסטית, ומהווה כר שוקק לחבורות פושעים ה"חיות" על אותם זרים.

I) תאור כללי

רובע הנמל הצפוף, הדחוק והמעופש הינו הנמל האזרחי הראשי של עיר הבירה, המשמש הן כנמל הדייגים הגדול העיר, הן כנמל אליו מגיעות מרבית ספינות הסוחר בכדי לפרוק ולהעמיס מטענים, והן כנמל אליו מגיעים מהגרים מארצות מעבר לים שבאו לעבור בהיידרקרון או להשתקע בה.

חלקו הדרומי של הרובע הינו סדרה של מזחי ענק חורקים ורטובים מעץ, שריח חריף ולא נעים של דגים שורה עליהם תמיד, ואילו יתרתו, מעבר לסדרת מחסנים גדולים ליד המזחים הינו מבוך של בתי עץ לחים בני שתיים ושלוש קומות, שתי וערב של סמטאות ורחובות רחבים יותר הומים מעגלות סחורה הנוסעות הלוך ושוב, שווקים קטנים ובינוניים לדגים או לסחורות אחרות, חנויות ופונדקים זולים.

עבור מהגרים ושאר באים מקרוב, הנמל הסואן, המצחין והומה הפעילות הוא המפגש הראשון עם הכרך הגדול של היידרקרון. אנשים רבים, היורדים מהספינות מוצאים עצמם נבוכים ולא יודעים כלל מה יעשו, ולאנשים אלו אורבות סכנות לא מעטות ברובע הנמל.
בריונים ופושעים רבים ברובע הנמל מתמחים ב"טיפול" אלים במהגרים מבולבלים, ושודדים מהם בלא רחמים את מעט הרכוש שהביאו עימם מארץ מוצאם, תוך שהם מכים אותם מכות רצח המסתיימות לעיתים במוות.

II) כנופיות וגורמי פשע

א) "כרישי היבשה" והאריס גורדון ("פני באבון")

אחת הכנופיות המאורגנות והמסוכנות יותר העוסקות בתחום זה קרויה "כרישי היבשה", ומנוהלת בידי אחד הג'נלטמנים השעירים, אדם בשם האריס גורדון הקרוי בפי כל "פני באבון", בשל פניו המכוערות להדהים, בעלות המצח המשופע והחזות הקופית, המזכירות לרבים אדם קדמון[1], המשתלבות היטב עם השפם הגדול והמדובלל וזקן הפרא השחור הארוך, המגיע כמעט עד ברכיו, שלא לדבר על האלה הענקית שהוא נושא תמיד עימו.
"כרישי היבשה" אוהבים מאד לארוב למהגרים, ולהכות אותם כמעט עד מוות באלות, תוך שהם גוזלים מהם כל אגורה, ולעיתים פושטים מהם אפילו את בגדיהם העליונים. הסחורות הגזולות מוצאות את דרכן עד מהרה לסוחרי רכוש גנוב היושבים ברובע האלה וברובע שער אנדרו. מלבד שוד מהגרים, עוסקת הכנופיה גם ב"צייד", בעיקר של פועלים ואנשים עניים שהפרו חוזי עבודה (כך למשל, חוזי הזנות האכזריים של מאדאם פטסון מרובע האקלי). משמר הרובע נלחם בכנופיה מזה שנים, ולא פעם שלח רבים מאנשיה למאסר, אולם האבדות התמלאו עד מהרה בשכירי חרב חדשים מרובע האלה, וגורדון עצמו לא נתפס מעולם "על חם" ולא נמצאו נגדו הוכחות שאיפשרו את מאסרו, שלא לדבר על הקשרים הרבים שיש לו, כמו לכל "הג'נטלמנים השעירים" האחרים עם אנשים בכירים במנהלת העיר.

ב) בארי מורגן "מיסטר סוואט" ופונדק "היונה התמה"

סכנה אחרת האורבת לזרים תמימים שאינם מכירים את העיר היא ליפול לרשתו של הסוחר העשיר בארי מורגן, המכונה בעיר גם "מיסטר סוואט". מורגן ואנשיו מנהלים בתי מלאכה גדולים, בעיקר לעיבוד דגים, המעסיקים מהגרים בשכר רעב ובתנאים נוראיים[2]. אנשיו של מורגן מחכים תמיד במזח כאשר מגיעות ספינות מהגרים, וממהרים לעוט על האנשים שנראים להם נבוכים ומיואשים במיוחד, לקנות להם מזון ומשקה אלכוהולי חזק, ולשכנע אותם בדברי חלקלקות לחתום על חוזי עבודה ארוכים המרתקים אותם לבתי המלאכה הנצלניים של מורגן, לעיתים למשך שנים. מורגן מקפיד מאד לבל יעז איש להפר את החוזה "זה עניין של כבוד ביני לבין השרצים הקטנים" הוא נוהג לנהום, ואם משמר העיר ובית המשפט אינם מסוגלים או רוצים להושיט לו סעד, הוא פונה ל"כרישי היבשה" של האריס גורדון ("פני באבון"), שמאתרים את הבורח ומטפלים ביעילות קטלנית. שמועות מספרות כי מורגן קשור גם לעסקי פשע אחרים, כגון הברחות, ופעם אחת פשט משמר העיר על שניים מבתי המלאכה שלו לחפש אופיום מוסתר, אך לא מצא דבר.

פונדק "היונה התמה": דרך אחרת של בארי מורגן ללכוד עובדים חדשים עבור עסקיו היא דרך הפונדק שבבעלותו "היונה התמה", בניין אבן גבוה ובולט הנמצא ממש ליד המזח המרכזי של הרובע. אנשיו של מורגן דואגים לכוון לשם זרים שהגיעו לרובע, ביחוד כאלו שאינם שולטים בהידרוסטית די-צורכם, ושם הם מתקבלים במהירות, ומתארחים למשך שבועיים עד חודש כשהם מקבלים לינה ומאכל כמעט בלא תשלום - עד שמגיע היום בו קוראים לאותו אדם תמים, שסבר כל העת כי המחירים אכן כה זולים, אל משרדו של מורגן בקומה העליונה של המלון, ושם מתנפל עליו מורגן, ביחד עם שלושה או ארבעה גברתנים, כמה מהם לבושים לעיתים במדים של משמר העיר, כאשר מורגן מראה לו את החוב שצבר בשהותו בפונדק - שמחירים מופקעים ונוכלויות העלו אותו בדרך כלל לסכום אסטרונומי עבור אדם דל אמצעים, ומסביר לו בקול מצמרר כי בהיידרקרון, נשלחים חייבי כספים לכלא. לעיתים קרובות, מתחילים האנשים הלבושים במדי המשמר לצעוק ולאיים, ולהעמיד פנים כי הם רוצים לכבול את האומלל ולהוביל אותו לכלא, ומורגן, המשחק באותו מחזה מתוכנן היטב את "הכבשה" מציע לפתע את "הפשרה הגואלת", קרי, את חוזה הניצול שיעביר את הקורבן לעבודת פרך בבתי המלאכה שלו למשך תקופה ארוכה בעד פרוטות, וברובם המוחלט של המקרים, חותם האומלל הרועד מפחד על החוזה בלא כל התנגדות, כשהוא אסיר תודה לסוחר הנוכל והאכזרי.

III) פונדקים ברובע הנמל

מאחר ומרובע הנמל נכנסות ויוצאות כל יום עשרות ספינות קטנות, גדולות ובינוניות מארצות שונות ומשונות, הרי שהמזחים שורצים מלחים מכל סוג ומין, שהדברים היחידים המשותפים לכולם הינם בדרך קללות גסות רוח וצמאון בלתי נדלה לאלכוהול. בכדי לספק את דרישותיו של המון המלחים, נפתחו ברובע הנמל עשרות פונדקים, מסבאות ובתי בושת, רובם המכריע ממש ליד המזחים, וכולם מלאים עד אפס מקום במלחים שתויים, רעשניים ומתקוטטים.

א) פונדק "התמנון הפוזל"

הידוע מבין פונדקי המלחים ברובע הוא פונדק "התמנון הפוזל", פונדק גדול והמוני, המנוהל בידי יורד ים קשוח בדימוס בשם סדריק סארן, המכונה גם "החובל גרוג". הפונדק מציע לבאיו מגוון של ויסקי, רום, גרוג והוגאש, ומתמחה בקוקטייל מוזר, ירוק-כחול בצבעו, המכונה "שכרון מעמקים", שמופק ככל הנראה ממין מיוחד של אצה או פרי-ים אחר בתהליך מיוחד, והוא חזק די הצורך בכדי לערפל את חושיו של מי שאינו שתיין מנוסה לאחר פחות מכוס אחת. רבים מאלו שמשתכרים מהמשקה הזה חולמים חלומות הקשורים למצולות הים - שחיה במצולות אפלוליות, לעיתים תוך חיפוש אחרי אוצרות, כאשר חלק מהאנשים מספרים על חלומות מענגים הקשורים לבנות ים, אוצרות נוצצים ונוף מרהיב, ואילו אחרים נלכדים בחלומות מצמררים על כרישים, תמנונים ומדוזות ענק ארסיות הרודפים אחריהם וטורפים אותם כשהם זועקים ביסורי תופת.

סדריק סארן הוא אדם קשוח ולמוד קטטות, היודע כיצד לאחוז אלה ולעיתים גם נשק אחר בכדי להרגיע בכח שיכורים פרועים ואלימים. הוא עוטה תמיד מעיל ימאים כחול בלוי וכובע קפטן לבן מעוטר באבזם כסף בדמות דולפין. לסדריק יש תוכי ירוק-אדמדם גדול ופיקח מאד בשם סקוואק, היודע לדבר לפי השמועה בשש שפות, ולקלל בכולן לא פחות טוב מבעליו. מספרים על סקוואק שהוא מבין היטב את משמעות המילים שהוא צווח, ולעיתים הוא מתגרה באורחים אלו או אחרים, מה שמביא אותם לא פעם לתגרה עם בעל הפונדק, או עם מלחים אחרים השומעים את בדיחותיו המרושעות של התוכי ומתפקעים מצחוק.

תחרות הסכינים: אטרקציה מרכזית בפונדק "התמנון הפוזל" היא תחרות קליעת סכינים הנערכת שם פעם בערב, כאשר המתחרים קולעים סכינים על שלישיה של גלגלי עץ מסתובבים העומדים זה בתוך זה, עליהם מצויירות מפלצות ים שונות ומשונות המסתובבות. לרשות כל מתמודד חמישה סכינים, ובכדי לזכות בפרס קטן, עליו לקלוע שלושה סכינים בדמותה של אותה מפלצת בשלושת הגלגלים השונים. המנצח הגדול הוא זה שהצליח לעשות זאת במפלצת הנחשבת קשה יותר מאלו בהן קלעו יתר המתחרים. ההשתתפות בתחרות עולה 5 פ"ז לכל מלח, וכמעט כל ערב ניתן לראות עשרות משתתפים העומדים בתור הרועש ליד הגלגל. התוכי סקוואק, היושב במרחק בטוח מהגלגלים, מפעיל אותם בעזרת לחיצה על ידית המפעילה את המנגנון השולט בהם, ומדי פעם מתבדח על חשבון הקלעים הגרועים יותר בקולו הצווחני והגבוה, כשהוא בטוח כי כוחו של בעליו יגן עליו מכל רע.

איזבל סארן: אטרקציה נוספת בפונדק "התמנון הפוזל" היא בתו של סדריק, איזבל, נערה יפיפיה בעלת כשרון ריקוד מדהים, המופיעה מדי פעם בריקוד ארוטי למדי לפני קהל המלחים, הנותרים פעורי פה ובדרך כלל דורשים בקולי קולות הדרן. סדריק סארן רגיש מאד לכבודה של בתו, ונוהג לעמוד בקרבת מקום לבמה בעת שהיא רוקדת, כשאלתו הכבדה דרוכה. כל באי הפונדק יודעים, או לומדים בדרך הקשה, כי כל נסיון לשלוח אל איזבל ידיים או להציע לה הצעות מגונות מסתיים בהעפה על קרשי המזח או למי האגם בעצמות שבורות.

ב) פונדק "הדרקון הישן"

פונדק אחר, שונה לחלוטין הינו פונדק "הדרקון הישן", בית אוכל המנוהל בידי מהגר מינגארי עב בשר בשם ווה-דיו, או כפי שהוא מכונה בעיר "מיסטר ווה", פונדקו של מיסטר ווה, המעוצב בדמות המזכירה פגודה מינגארית בת שלוש קומות עם גג מוזר עליו עומדים תגליפי עץ ססגוניים של דרקונים וממנו משתלשל שלט עץ עם כתובת מינגארית באותיות מאונכות, ואילו בצידו השני, באותיות הידרוסטית כתוב (גם כן במאונך) "הדרקון הישן של ווה-דיו"

הדרקון הדשן הינו פונדק נקי יחסית, המגיש אוכל מינגארי מסורתי, בעיקר אורז מתובל, ומתמחה במיני תבלינים מוזרים ורטבים אקזוטיים. מעדן הבית הינו ה"דיו-יי", דיונון מבושל היטב ממולא באורז חם ואצות מתוקות עם רוטב חמוץ-מתוק סמיך, אדום-כהה. מנה גדולה שכזו, מתובלנת בתבליני הביית המשובחים, עולה 10 פ"ז, ו6- פ"ז בלעדיהם.

ווה-דיו, שמשמש גם בתור השף של הפונדק, נמצא תמיד במטבח הגדול או מאחורי הדלפק. הוא אדם חברותי ואוהב לצחוק ולנהל שיחות. רוב הלקוחות הקבועים בבית האוכל שלו הם מהגרים מינגארים וכן מספר דייגים מקומיים שהתאהבו בטעמים המוזרים של המזון של מיסטר ווה, המוגש תמיד חם, נקי יחסית ובמחיר סביר מאד. בית האוכל של ווה הינו המקום היחיד בהיידרקרון בו יכול מהגר מינגארי צמא להשיב נפשו בבקבוק של סאקה חמה, שווה-דיו יודע היטב כיצד לרקוח.
ווה-דיו, בעל ידע לא קטן בקסמים, היה בעל אדמות עשיר למדי באיזור מיסאיי שבצפון-מערב מינג-הו-לין, ונאלץ לברוח משם עם משפחתו כאשר הובסו שליטי האיזור, בית וו, בידי הפולשים הערמומיים של בית הוצ'יי ומסדר הנאו-גיי החמדן והאכזרי. ווה לא איבד מעולם את חוש ההומור שלו, וגם את שנאתו לפולשים הוא מביע בבדיחותיו השנונות, שקשה מאד לאדם שאינו מינגארי להבינן.

ווה-דיו מרבה ליעץ למהגרים מינגארים שהגיעו להיידרקרון, דבר אותו הוא עושה בחינם, ותמיד טורח להזהיר ככל יכולתו מפני בארי מורגן ואנשיו, שאת תעלוליהם הוא מכיר היטב ומתעב בכל ליבו. הוא בז בוז עמוק כים להאריס גורדון וכנופייתו, שניסו לתקוף את פונדקו כמה פעמים, וקסמיו של ווה-דיו לימדו אותם לקח מר ומהיר, עד שלמדו לשמור מ"הדרקון הישן" מרחק של כבוד.

עקרון בלתי מתפשר אחד יש לווה-דיו - אופיום ומפיציו, יהיו אשר יהיו, אינם נכנסים לפונדקו, ויהי מה. מכיוון שהוא אדם פיקח, הבקיא מאד בהלכות מינג-הו-לין ותושביה, הוא מיטיב לזהות מי מבין המינגארים שייך לארגון הטאי-פון, המפיץ את הסם ברחבי ואלנקאלד, ואנשים אלו מתעופפים החוצה במהירות, לעיתים עם קסם לא נעים הנושף באחוריהם.
אחד מלקוחותיו הקבועים של ווה הינו המהנדס והממציא הקפריזי פון ראדנוואל (ר' ערך בהמשך), שפיתח אהבת נפש לאוכל מינגארי, שלדבריו "מדגדג את חוש הטעם וגם את כושר ההמצאה", ולא פעם בודק את תבליניו של ווה או לוקח אחד מהם למעבדתו בכדי לעשות בו ניסויים. תכופות ניתן לראות את פון ראדנוואל, הבולט בשפמו הלבן הסמור, בהילוכו המוזר ובחלוקו הלבן הנצחי, נמצא בדרך אל "הדרקון הישן" או ממנו "חיי ממציא" כך הוא אומר לעיתים קרובות "הם מלאכה מרעיבה".

IV) חנויות ברובע הנמל

א) חנות הדגים של אלתר זלובניץ

בכיכר קטנה, לא רחוק מ"הדרקון הישן", עומדת חנותו של אלתר זלובניץ, קוייגרי מרובע זיטל, העוסק בקניית דגים גדולים מסוגים מסויימים מדייגי הרובע, שאת רובם הוא ממליח, והופך אותם לדגים מלוחים ממינים שונים, בעיקר מסוג הנקרא "לקרדה", האהוב מאד על הקוייגרים, וגם על לא מעט דייגים ומקומיים אחרים. הסוג הידוע, והיקר ביותר של אותו דג מלוח קרוי "גליידלה" - דג הגון בגודלו, עשוי בשום ופיסות גזר מוחמץ, עם תבלין אחר שזלובניץ אינו מוכן לגלותו לאיש, שהוא מעדן תאווה העולה על שולחנם של כל אמידי רובע זיטל ביום השבת ולעיתים גם בימי חול. דג גליידלה גדול ודשן יכול לעלות 50-40 פ"ז.

אלתר זלובניץ הוא אדם עמל וחרוץ, העובד כל ימי השבוע בחנותו, ולעיתים קרובות מבלה בה גם את הלילה, כל שבוע, בשעות הבוקר של יום שישי, הוא מעמיס עגלה גדולה במטעמי דגים ומחמצים שונים, בעזרת חבורה של נערים קוייגרים צעירים היוצאים לשם כך עם הנץ השחר מרובע זיטל, ואז מתיישב בראש העגלה, לוקח את מושכות הסוסים, והעגלה של יום שישי, הידועה בפי הקוייגרים ורבים אחרים בכינוי "שעבאסוואגן" (קרון יום השבת), עושה את דרכה לרובע זיטל, שם מסתערות עליה עקרות הבית, כשהן קונות דגים מלוחים לסעודת השבת החגיגית, מה שמכניס לזלובניץ הכנסה נאה מאד. לאחר שבילה את יום השבת עם משפחתו, חוזר זלובניץ בשחר היום הראשון לשבוע החדש לחנותו, לשבוע חדש של עבודה. בשנה האחרונה, לפחות נאלץ זלובניץ לדאוג לעצמו לשומרים, מבני רובע זיטל ולעיתים גם אנשי משמר הידרוסטיים או שומרים שכירים ממקומות אחרים, מכיוון שהמעבר לקוייגרי בודד עמוס סחורה בדרך קודור הסמוכה לרובע הפעמונים ולכת שונאת הקוייגרים של הכוהן ארנוריו נעשתה מסוכנת יותר ויותר.

דמותו של אלתר זלובניץ, עם סינר העבודה הלבן-מוכתם הנצחי שלו, והמקל המוזר והכבד בו הוא מערבב מחמצים וחובט באחוריהם של פרחחים המנסים לגנוב דג הפכה מזמן לפולקלור ברובע הנמל. הוא ידידותי מאד ללקוחות מכל הסוגים והמינים (להוציא אולי אנשיו של ארנוריו), ואוהב לשוחח, ולהחליף הלצות ורכילויות. הוא בקיא מאד בכל התככים והמאבקים הפנימיים של רובע זיטל, ויודע לספר עליהם במשך שעות בלשון מבודחת ומרתקת כאחד, כשכל העת הוא אינו חדל מעבודתו בחנות. על חוג ידידיו ברובע הנמל נמנים בעיקר ווה-דיו, מפקד המשמר דריאן, וגם המהנדס המטורף פון ראדנוואל, המרבה להתווכח עם זלובניץ בלהט על כל מיני דברים ברומו של עולם, וגם לקנות חופן נאה של דגים מלוחים בין לבין, וכמעט תמיד ניתן לשמוע את זלובניץ אומר:
"אה, אתה רוצה את ההוא, אדון זיגמונד? מציאה טובה, האל העליון[3] יברך, אבל אוי לך ואוי לראשך, גוי חסר בושה שכמוך, אם שוב תעשה בדג הטוב שלי את אחד הניסויים המדעיים שלך, רחמנא ליצלן. הדגים בנהר כבר בוכים לאלוהים, אוי, גדול שבמרומים, ראה כיצד אלתר זלובניץ עמל עלינו להפוך אותנו למעדן ראוי להשתבח, והנה בא המשיגנה[4] ההוא עם השפם הפרוע, ועושה בנו ככל תועבות חאנות הברזל[5] ועממי האורקים…"

חלק חשוב ומכניס בפרנסתו של זלובניץ הוא הכנת דגי סול בחמאה, אותם הוא מייצר עבור פונדקי יוקרה שונים בעיר הצפונית, ולא פעם ניתן לראות נערים העובדים שם בדרך אל חנותו של זלובניץ וממנה, ומדי פעם מגיע גם טבח ראשי מהודר וארוגנטי מאחד הפונדקים בא לבחון את הסחורה. זלובניץ רחוק מלחבב את השחצנות המנופחת של רבי-טבחים אלו, המשמשים לו כמקור פורה לשלל בדיחות שהוא מספר לידידיו ובני משפחתו מאוחר יותר[6].

חולשה אחת יש לאלתר זלובניץ: הוא מתעב בכל ליבו חתולי רחוב מדובללים ושאר מרעין-בישין, שריח הדגים המשובחים שלו עולה באפם, ואין הם מפסידים שום הזדמנות לתפוס את אחד הדגים בפה ולמהר לברוח עם השלל, כאשר זלובניץ הזועם רץ אחריהם עם מקל או זורק בעקבותיו אבנים, כשהוא זועם וזועק "עזוב את הדגים המסכנים שלי, כצל'ה[7] גזלן בן-שייגץ! לך לחנותו של רבי שומאק[8], לגנוב שם טריפות ועכברים!"

ב) חנות "מלכת המצולות" של דיאן ארלינגבו

חנות ידועה מסוג אחר השוכנת ברובע הנמל, במרחק בטוח מהמזח ומבתי המרזח, היא חנות "מלכת המצולה", חנות עתיקות המנהלת הרפתקנית בשם דיאן ארלינגבו. דיאן, לוחמת-ירוקה[9] במקצועה, המחזיקה ברשותה טבעת נשימת מיים, ניהלה עשרות הרפתקאות במצולות האגם ואף באגמים בעולם התחתי ובים. בהרפתקאותיה מצאה חפצים מוזרים ממינים שונים, בעיקר אבני חן, פסלונים, מכשירים עתיקים ומזכרות מספינות טרופות ועוד, אותם היא מוכרת בחנותה להרפתקנים ולסתם אספנים משוגעים לדבר. אחד הלקוחות הקבועים הוא הרוזן האיירנוסטי קלאוס פון שלארטמונד, המזדמן לחנות פעמיים בשנה בכדי לקנות שם מציאות חדשות לאוסף החפצים הימיים שלו.
דיאן, אשה קשוחה וקרירה, שמקטרת עץ ארוכה ודקה תקועה תמיד בפיה. היא שונאת שיחות חולין, והדבר היחיד עליו היא מוכנה להאריך בשיחה הוא על הים וסודותיו, המרתקים את כל ישותה. כמו שהיא מוכרת סחורה, כך היא מוכנה תמיד גם לקנות חפצים ימיים שונים מהרפתקנים, כשהיא מקפידה על רווחיות העסקה מבחינתה, אלא אם כן קורה אחד המקרים הנדירים בו היא מעוניית בחפץ למען עצמה.
דיאן מעולם לא ויתרה על חיי ההרפתקנות, והיא יוצאת להרפתקאות תת-מימיות לעיתים מזומנות, בדרך-כלל בסביבות אגם היידראו. היא אינה מתעניינת בהרפתקאות יבשתיות, ויש צורך בסיבה יוצאת דופן של ממש בכדי לשכנע אותה לקחת חלק באחת כזו. פעם בשנה, בדרך כלל בתחילת הקיץ, היא נועלת את חנותה ונעלמת מהיידרקרון לכמה וכמה חודשים, בדרך כלל עד אמצע הסתיו, ומשערים כי באותם זמנים היא מרחיקה לצלול בקרקעית הים או מקומות מוצפים עתיקים ונסתרים אחרים, ותמיד שבה כשמבחר גדול של חפצים ימיים חדשים באמתמחתה.
בין הסחורות של דיאן ארלינגבו ניתן למצוא כמעט תמיד בקבוקים מלאים במשקה לבנבן בהיר, לא אלכוהולי, בעל טעם מתוק עז, מיוחד במינו ומשובח להדהים, המותיר את השותה עם תחושה של רעננות מתקתקה ומעוררת נפש בפיו. דיאן קוראת למשקה זה "נקטר הליוויתן", וכל בקבוק ממנו עולה לקונה 350 פ"ז. איש אינו יודע באיזה רכיבים היא משתמשת, אולם משערים כי אחד מהם, לפחות, הוא חלבה של נקבת ליוויתן אותו מצליחה דיאן להשיג אי-כה במצולה.

V) דמויות חשובות ברובע הנמל

א) המהנדס זיגמונד פון ראדנוואל

בדרום-מזרח הרובע, בקצה המזחים, על כף יבשה קטנה המשתרבבת כמה עשרות מטרים אל תוך האגם, נמצא ביית מוזר, מלא שבשבות וגלגלים מוזרים, שלא פעם עולים ממנו תמרות עשן, או שהוא מחריד את האיזור בפיצוצים עזים, זיקוקים ולהבות. זהו ביתו ומעבדתו של מהנדס, מדען ובעל מלאכה מוכשר אך מוזר בשם זיגמונד פון ראדנוואל, המהלך תמיד בהילוך מוזר, שפם לבן פרוע מזדקר מפניו הצרות, גופו עטוי בחלוק לבן מוזר, והוא מדבר אל עצמו בשפה זרה לעיתים קרובות בעוד הוא הולך.
זיגמונד פון ראדנוואל בא מקיידרהרץ, שם עבד כמהנדס ויצרן כלי נשק עבור צבא הדיקטטורה האפלה וקציני הדמים האכזריים שלה. מקטרגיו, ביחוד אבירי מסדר סנט-קודור, שקראו למלך לא פעם לגרש את פון ראדנוואל מהידרוסט, בטענה כי כלי הנשק שיצר שימשו, בין היתר, להשמדה המונית ואכזרית של אוייבי קיידרהרץ, וביחוד נזקף לחובתו הטבח הנורא שנעשה בעיר קרונפורדיאנית בשם ראיי-א-דראל, שנתקפה באכזריות בידי צבאות קיידהרץ, שעשו שימוש במכונת ירי משוכללת שהמציא עבורם פון ראנדוואל, שהפכה אי-כה לחץ אוויר, קיטור ושמן לנשק הרג נוראי שירה עננים בוערים שזרעו מוות נורא בעיר הנצורה. על אודות המדען זיגמונד וקרב ראיי-א-דראל (2428) נכתב פזמון מריר, ידוע למדי ברחבי העיר, שפזמונו אומר:

"לגאונות יש מחיר שלא קל לתאר, בעיר שחרבה בידי מוות בוער.
כל אלמנה ויתום בעיר ראיי-א-דראל, יכולים להודות להאר ראדנוואל"

פון ראנדוואל נאלץ לברוח בתחילת 2432 מקיידרהרץ, בעיקר משום שהתפרץ בצרחות על בן-דודו השמן והאכזר של האימפרטור, שהעז לזלזל באחת מהמצאותיו, משום שלא היתה בה תועלת (באותו מקרה) להרג חיילים ואזרחים של האויב, וגם לגעת במנגנון ביד מגושמת שהוציאה אותו מכיוונון.
"אוי, פרה שמנה ומטומטמת שכמוך! איך אתה מעז! חודשיים לקח לי לבנות את זה, עד שנגעת והרסת עם הפרסות המגושמות שלך! לך תרעה באחו ותעלה גרה, ואל תחווה את דעתך בגעיה טפשית על דברים שהגאונות שבהם היא מעבר למוח הבהמה שלך!".
כרגיל בקיידרהרץ, עניין זה נגמר בצו מעצר כנגד הממציא, שנאלץ להמלט, ולאחר סדרת הרפתקאות הצליח להגיע, איכשהו, לבירת הידרוסט והתיישב בה. הוא הגיב בזלזול על האשמות אבירי סנט-קודור כי היה משרת של משטר האופל.
"אופל שמופל!" הוא נוהג לומר בבוז "אני קוסם, מדען וממציא! הגאוניות לא מתעניינת בשטויות, כגון מזימות הכיבוש הקטנוניות של האמפרטור ובן הדוד הטפוח, המטומטם והבלתי נסבל שלו. אם הם משרתים אותה, יפה, אם לא, שילכו מצידי לכל הרוחות!"

מאמצי מסדר סנט-קודור לא נשאו פרי, כרגיל, אולם צבא הידרוסט לא הרבה לקנות נשק מידי הממציא, בעיקר מהסיבה כי כלי נשק חדלו לעניין אותו בינתיים, וכעת הוא משתעשע בעיקר בתוכנית חדשה: לנסות ולבנות ספינת מפרשים שתוכל לעוף אל הירח, וכשלב ראשון, הוא עורך סדרת ניסויים בהם הוא מעיף עצמים שונים לגבהים עצומים, כשהם שורקים בקול איום, המבעית את כל תושבי הרובע, ומותירים שובל של להבות בוערות אחריהם. לא פעם, התפוצצו עצמים אלו באוויר, כאשר אחד הריטואלים המאגיים בהם השתמש פון ראדנוואל כשל, או שאחד החומרים לא התאים, כשהם מרעידים את כל הרובע ומורידים עליו גשם של גיצים ססגוניים.

"יום אחד המשוגע הזה יפוצץ את כולנו, ירחמו האלים" נוהגים הדייגים לומר ביראה כשהם מציצים לעבר הבית העשן. למרות זאת, הם מרבים לקנות אצלו חפצים שונים לסירותיהם, כגון עוגנים מוזרים המסוגלים להאחז בקרקע האגם כאילו יצקו לשם עמוד, ו"להמריא" משם כחץ מקשת כאשר מפעילים ידית זו או אחרת במנגנון על הספינה, צלצלים מיוחדים במינים המסוגלים לבלבל ולקטול בקלות כרישים ודגי-ענק טורפים המתקיפים את הסירות מדי פעם, ועוד כהנה וכהנה דברים שפון ראדנוואל נאלץ להקדיש להם חלק מזמנו בכדי להתפרנס, דבר שהוא לא מרוצה ממנו כלל.
"כל הפצ'יפקס הקטנים הללו יכולים לשגע ממציא הגון" הוא נוהג לרטון, בדרך כלל תוך ארוחת אורז חמוץ-מתוק עם איטריות דקיקות מתובלות בפונדק של ווה-דיו "זה מוריד את המדע ואת תורת ההמצאות לזנות, אני אומר לך, אבל אין ברירה, אני חייב לאכול, אחרת אמות לפני שאספיק לגלות כיצד בונים ספינה שתטוס לירח, ודבר כזה יהיה קטסטרופה של ממש!"

בינתיים, ממשיך המדען בניסויו במרץ, כשהוא עוקב אחרי דרכם של העצמים שהוא יורה בעזרת כדור הבדולח שלו, מגילת רישום בידו האחת, ובקבוקון שנאפס בידו השניה, ולמרות כי נראה שמטרתו עודנה רחוקה מהשגה, הוא לא מתייאש. בינתיים, הוא מפחיד את הרובע ומספק סיפורים לרכלניו לחליפין, כשהסיפור האחרון על אודותיו הוא כי פרץ לרחוב בשעת בוקר קרה ומוקדמת, כשהוא לבוש בתחתוניו בלבד, כשהוא צורח "אאוריקה! התגלית הגדולה היא שלי, הו, מיין גוט, היא שלי!"

ב) ראש רובע הנמל: הקוסמת קרילאר
ראש הרובע של רובע הנמל, מזה כשש שנים, היא קוסמת מוזרה בשם קרילאר, אשה נאה אך מוזרה למראה, בעלת שער ארוך, בלונדי ירקרק, המתהלכת עם מטה ארוך שכותרו עשוי ככוכב-ים גדול, עשוי כולו מאבן טריסטל כתומה בוהקת, שאין ערוך לשוויה.
קרילאר, שהמגדל שהקימה לעצמה צופה על הנמל, עומד על אי קטנטן בדרום-מערב הרובע (בדיוק בקצה המרוחק ביותר מביתו של פון ראדנוואל), ומכותרו המוזר, העשוי בצורה הנדסית יוצאת דופן ורבת זרועות, נופלים וילונות מרהיבים של אצות מיים ירוקות המקשטות את קירות האבן. קרילאר, מומחית לקסמי ים, מנהלת את ענייני הרובע במתינות, בלא להכנס לחייו של אף אחד מתושביו יתר על המידה, כשהיא עוסקת בו זמנית במחקרי הכשפים המוזרים שלה, ומקיימת קשר עבודה הדוק עם פון ראדנוואל ובעיקר עם ההרפתקנית דיאן ארלינגבו, העושה בשבילה מדי פעם מיני משימות מתחת לפני המיים, ומקבלת חפצי-מצולה שונים ומשונים בשכרה. אומרים על קרילאר שהיא עתיקה הרבה יותר משהיא נראית, וכי היא מכירה את מצולות האוקיאנוס כאת כף ידה.

מתקפת תמנון הענק המכושף: הדייגים יראים מפני קסמיה של קרילאר, אך מכבדים אותה, ביחוד לאחר אותו אחר-צהריים קטלני של סתיו, כאשר תקף את הרובע בלא אזהרה תמנון ענק, בגוון ירקרק-שחור חולני, שהטיל כשפים קטלניים שכמה מהם המטירו גשם חשמלי נורא על המזחים, הורגים עשרות בני אדם וגורמים לפניקה נוראית. פאניקה נוראה פשטה בקרב אזרחי הרובע, וגם בקרב משמר העיר, שחייליו נסו ונטשו את הרובע בלא שאף ניסו לירות חץ אחד לעבר היצור.
קרילאר המריאה ממגדלה, מוקפת בהילה כחולה, מרחפת באוויר, וניהלה קרב קסמים נורא עם היצור, כשלעזרתה באים דיאן ארלינגבו, שצללה למיים ותקפה את היצור בקסמים ובמכות חרבה הקסומה משם, ופון ראדנוואל, שהמריא אף הוא מביתו, רכוב על עגלה מעץ בלא סוסים, המותירה שובל אדום מאחוריה בטוסה, ועל גבה מעין בליסטרה היורה אלומות אדומות הרסניות.
הקרב הקשה ארך חצי שעה רוויית אימה, במהלכה נפגעו מגיני הרובע קשות, ופון ראדנוואל, שספג פגיעה ישירה של כדור אש נורא, התרסק עם העגלה המעופפת שלו אל תוך המיים וכמעט שמצא שם את מותו, אולם לבסוף הצליחו קסמיה של קרילאר לרסק את כל הגנותיו המאגיות של היצור ולחרוך קשות את בשרו המצחין, מה שהחליש אותו ואפשר לדיאן ארלינגבו להתקרב אל גופו די הצורך בכדי לנעוץ את חרבה עמוק בין עיניו. היצור הנורא שאג פעם אחרונה, התהפך במיים וצלל מטה, מותיר אחריו כתם ענקי של דם שחור. מאז, לא נמצא כמעט הדייג שהעז לומר מילה ראה על הקוסמת העומדת בראש הרובע.

א) ראש המשמר של הרובע: הטריטון דריאן
לאחר פרשת התמנון, פיטרה קרילאר בבושת פנים את הסרן ממשמר העיר שפיקד על המשמר של הרובע, והביאה במקומו אדם משלה, טריטון בשם דריאן, בן אצולה מעיר בני-ים זו או אחרת במצולות, המסוגל לשנות את פלג גופו התחתון כרצונו לרגליים של אדם, ובדמות אנושית זו הוא מסתובב ברובע ומנסה לדאוג לבטחון יחסי של תושביו מפני פגיעתם הרעה של מלחים שיכורים, עבריינים וחברי כנופיות. מאמציו הפחיתו במעט את רמת הפשיעה, אולם מעולם לא הצליחו לעקור אותה לחלוטין, ואף לא להתקרב לכך.למרות שהוא כפוף להלכה למפקד משמר העיר, מציית למעשה אך ורק להוראותיה של קרילאר, אותה שירת ככל הנראה גם קודם מינויו לתפקידו הנוכחי.

דריאן בצורתו האנושית הוא גבר צעיר ויפיפה, בעל שער בהיר ארוך וחלק, גוף שרירי, חלק וחטוב, עיניים כחולות תקיפות מבע ופנים מדהימות. הוא מתהלך בחוצות העיר בשיריון קשקשים מעוטר, כשהוא חוגר חרב כבדה, ונושא בידו את כלי נשקו העיקרי, תלת-קלשון גדול, קסום ביותר בעל שיניים נוצצות בגווני הכחול, נשק קטלני בנעיצה והסתערות, המסוגל, בין היתר, לירות ברקים אדירים לטווח ארוך ביותר.

דריאן מתמחה בעיקר בציד סוחרי האופיום מארגון הטאי-פון ועוזריהם המקומיים, לזיהויים פיתח חוש, והוא טומן להם מארבים כל העת, חלקם בתוך הרובע וחלקם על פני האגם, כאשר הוא מזהה את סירותיהם והופך אותם, או מחורר אותם בברקים שהוא יורה מהתלת-קלשון שלו, כשהוא צץ לפתע מהמיים. עד עתה, הוא מעולם לא טעה בזיהוי ספינה, ולא פגע בספינה חפה מפשע כשהוא חושב בטעות כי היא שייכת לטאי-פון. כך או כך, דריאן, בעזרתה של קרילאר, הצליח לפגוע פגיעה קשה בהברחות האופיום שקודם לכן עברו באגם היידראו ודרך רובע הנמל בלא קושי, ומאלץ את המבריחים לחשוב על דרכים אחרות להחדיר את הסמים לעיר הבירה ההידרוסטית. ארגון הטאי-פון מתעב את דריאן, ואנשיו ניסו להתנקש בו לפחות שלוש פעמים, אחת מהן בעזרת להקה של דגי פירנאה מאגיים בעלי שיניים מורעלות, שזימן כנגדו אחד המאגים שלהם, אולם דריאן, למרות שנפצע קשה, הצליח להתחמק מההתקפה ולהגיע לאיזור מגדלה של קרילאר, שמיהרה להשמיד את הדגים הטורפים בשניים או שלושה קסמים רבי עוצמה שהטילה אל תוך המיים.

המוניטין של דריאן עשה לו כנפיים ברחבי העיר. אדמיראל גודפרי סטילראו, שהתרשם מאד מכשרונו של הטריטון באיתור וטיפול בסירותיהם של מבריחים ופושעים, רצה "להחרימו" לטובת בסיס הצי ברובע רמילטון, בכדי שיטפל במבריחי ההוגאש החצופים מרובע סנאגא[10], וביחוד שילכוד עבורו את "קפטן הוגי" הידוע לשמצה, אולם דריאן וקרילאר סרבו בכל תוקף, והאדמיראל נאלץ, באל-כורחו, לסגת מרעיון זה.

דריאן מחבב מאד את דיאן ארלינגבו, אותה הוא מכנה "נימפת מיים מתוקה שלי", מבקר בחנותה לעיתים קרובות מאד, וגם יוצא ביחד איתה להרפתקאות מדי פעם. דיאן מהססת מאד האם להשיל את קשיחותה הרגילה ולהעטר לחיזוריו הנלהבים.

משבר סלנה קולינדראו: בינתיים נפלה על דיאן ודריאן ועליה צרה צרורה. בת אצילים צעירה, יפיפיה ומפונקת מאד בשם הגבירה סלינה קולינדראו נקלעה לפני מספר חודשים לרובע הנמל בטעות, ומרכבתה הותקפה בידי ביריונים מכנופיית "כרישי היבשה", שביקשו לבזוז ולאנוס אותה. דריאן, שהזדמן למקום, הפיץ את הפושעים לכל עבר בעזרת חרבו והתת-קלשון שלו, ובאבירות מקסימה אופיינית, הרגיע את הליידי המפוחדת ודאג אישית להחזירה לאחוזת משפחתה ברובע שחר הזהב. ליידי סלינה הצעירה, שמעולם לא סבלה מסירוב כלשהו, והיתה רגילה לקבל כל שברצונה, החליטה כי היא מאוהבת בדריאן, והיא רוצה להנשא לו ולהביא אותו לאחוזתה. דריאן סרב בכל תוקף, בעיקר משום שנרתע מאופיה הקפריזי של סלנה, וגם משום שלא העלה על דעתו לבלות את ימיו באחוזה מנוכרת על הגבעות של העיר הצפונית, הרחק מהמיים ומהחופש שהוא אוהב בכל ליבו, שלא לדבר על העובדה כי הוא חשק בדיאן ארלינגבו, ולא בסלינה.
סלינה עודנה רותחת מזעם על הסירוב "ששבר את ליבה באכזריות" כפי שהיא אומרת, ובחושבה כי הסיבה היחידה לכך כי דריאן (אותו היא עודה מבקרת לעיתים מזומנות, והוא מקפיד תמיד לנהוג בה בנימוס, כידידה מכובדת, תוך עמידה על שלו) מוסיף לסרב לה היא דיאן ארלינגבו, נשבעה להתנקם בה בכל דרך שהיא, וכוחה הרב של משפחתה הפך איום זה למוחשי מאד. ממש בשלהי החורף של השנה האחרונה, פשטו גובי מס של העיריה על חנותה של דיאן, עשו שם מהומה שלמה, תבעו ממנה סכום גדול ואיימו להעמיד אותה למשפט על עברות כאלו ואחרות ולהוציא לחנותה צו סגירה מאת ראש העיר בכבודו ובעצמו. רק כאשר אי-מי הזעיק את קרילאר למקום, נאותו גובי המס להסתלק מהמקום. בעקבות אותה פרשה ניהלה קרילאר שיחה חריפה ביותר עם ראש העיר, שנרתע מזעמה, התנצל והבטיח כי "התקלה המצערת" לא תקרה שנית, אולם כל יודעי הדבר חוזים כי לדיאן צפויות עוד צרות צרורות ממינים שונים ומשונים בזמן הקרוב.

בחזרה אל דף האינדקס של ארצות העולם הידוע

בחזרה אל דף המבוא לאימפריה ההידרוסטית

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום

[1] ידוע שאמו של האריס היתה הידרוסטית שחיה בקולוניה בדרום, אך לא ידוע לאיש מיהו אביו, מה שגרם ללידת שמועה כי אביו של האריס היה ניאנדרטל או אדם קדמון אחר מערבות רוזאד, ולכן קיבל את חזותו הקופית

[2] בתי מלאכה מהסוג המכונה בסלנג "Swetshops" או "חנויות זעה", ומכאן גם כינויו של מורגן.

[3] הכוונה ל-High One, האל המסתורי בו מאמינים הקוייגרים.

[5] מדינה של שבטי פרא לוחמים מדרום לארץ קוייגר באסטרנה, שלוחמת בה כל הזמן ופרשיה הפרועים עושים מעשי אכזריות נוראיים. נחשבים בעיני הקוייגרים לעם חוטא, טמא ומתועב במיוחד.

[6] ידוע כי זלובניץ מרבה לספר סיפורים מבדחים מאד לילדיו בשעת לילה מאוחרת של יום השישי, לאחר סעודת ערב שבת, לאחר שהיטיב את ליבו בי"ש קוייגרי, העושה אותו שמח וטוב-לב במיוחד. ילדיו ואורחיו מרובע זיטל אוהבים מאד את הסיפורים הללו, והזמנה לארוחת ליל-שבת אצל זלובניץ נחשבת יוקרתית ומבוקשת מאד ברובע זיטל.

[8] הכוונה, כמובן, לשומאק השמן, הקצב הידוע לשמצה מרובע סנאגא.

[9] לוחם-קוסם המסוגל להטיל קסמי טבע דומים לאלו של דרואיד

[10] ראה ערך "המלחמה על ים האלכוהול" בתיאור רובע סנאגא, עמ' 36-35