הקדמה | העידנים הקדומים | גזעים | גאוגרפיה | היסטוריה הידרוסטית
| המערכה | יצירת דמות
דמויות חשובות במערכת מונקריס
דיים
קורלידיה מק'קפריס (Kryll Heirk'mir)
צד
במערכה:
המשמר הקיסרי ובני-בריתו
כללי: מפקדת זוטרה (Field captain) במשמר הקיסרי בעלת עבר מסתורי, נחשבת כ"כוכב עולה"
במסדר.
תיאור חיצוני: הגבירה
קורלידיה מק'קפריס מכונה לעיתים "היפיפיה של המשמר הקיסרי". קורלידיה,
למען האמת, היא דוגמא קלאסית ליופי בסגנון הרי מק'קינטיריה: אישה גבוהה ובנויה
היטב; גוון עור בהיר יחסית, אם כי לא מתקרב לחיוורון המונקרילי הטיפוסי; שער
זהוב-בהיר חלק וארוך, מצח גבוה, אף ישר ועיניים כחולות-אפורות. אלא, שלמען האמת,
נראה כי קורלידיה יכולה היתה להחשב מצודדת באמת ובתמים, לו טרחה להשקיע יותר במראה
ולבוש – אלא שדבר זה נראה כדבר האחרון העולה על דעתה. נהפוך הוא; קורלידיה מקפידה,
ויש אומרים הרבה יותר מהדרוש, על קוד הלבוש הפוריטני של המשמר הקיסרי, וגם כאשר
היא אינה קרובה לשדה המערכה ואינה עוטה שיריון, היא עטויה כמעט תמיד בברדס-ים אפור
כהה המצל על פניה, ומסתיר כליל את שיער ראשה. אופן לבושה, ולעיתים גם תנוחת הגוף
שלה כאשר היא בחברה, עשויים ליצור רושם כי היא משתוקקת לשהות בצללים או להבלע בתוך
המדים האפורים-ירקרקים שלה. לעיתים נדמה, כי כאשר היא רחוקה מפעילות בשטח, היא
מפגינה חוסר בטחון מסוים, מסוג העומד בניגוד מוחלט למוניטין שיצא לה, בתור קצינה
קרבית מעולה וכוכב עולה בשורות המשמר הקיסרי. היא אינה ממהרת להתחבר או לבטוח
באנשים, מעבר ליחסים רשמיים בתוך המסדר, ועד עתה, דומה כי לא גילתה את צפונות ליבה
לאיש (מלבד אולי לנורקלירד), קל וחומר שלא התאהבה באיש.
קולה שקט
בדרך-כלל; המונקרילית השוטפת שלה, כמו גם דיבורה בולקירין גבוהה, מהול בשמץ של
מבטא מתנגן של הרי מק'קינטיריה – הגם שנראה שהיא מסוגלת להעלים אותו בלא זכר,
בעיקר כאשר היא מתהלכת בתחפושת, או מעמידה פנים כאי-מי אחרת (תפקיד שהזדמן לה לא
אחת, בתקופת שירותה הקצרה במשמר הקיסרי). יש האומרים כי מבטה מצועף קמעה, ולא אחת,
גם כאשר היא מצויה בחברה, משתתפת בשיחה ומגלה חביבות כלפי בני שיחה, חלק ממנה מרחף
לו אי-שם, במקום רחוק וקודר ("היא נראית כמי שרואה את עולם הצללים" העיר
פעם אחד מבני הרורן-ה'ריק המשרת במשמר הקיסרי "ולרוע מזלה, גם הוא רואה
אותה"); אולם מאידך גיסא, עמוק בתוך עיניה בוערת אש חבויה, המסוגלת לעיתים
להתפרץ בבת-אחת, בעיקר כאשר היא נדחקת עם הגב לקיר, או נתקלת בדבר-מה (בדרך-כלל,
עוול אכזרי מלווה ביהירות וזחיחות-דעת), הגורם לה לצאת מהכלים. אזי, פניה עוטות
סומק, וקולה השקט בדרך-כלל הופך מהיר, בעודה מתווכחת או מטיחה דברים בלהט, מסוג
שקשה היה להאמין כי נמצא בה. בעת משבר או קרב, היא שקטה ונחושה מאד; ויש האומרים
כי היא משלבת שני ניגודים קיצוניים – מחד גיסא, היא מסוגלת להגיע לכדי דמעות ממראה
של נשים וילדים הרוגים, או לצאת מגדרה כדי לרפא נער שתקף אותה בצרחות נוטפות שנאה
קודם לכן; מאידך גיסא, מסוכן לזלזל בה, משום שכאשר היא מועמדת עם הגב לקיר, או
נדרשת לחלץ את אנשיה, היא מסוגלת להיות החלטית ואכזרית באורח שאינו נופל בהרבה מן
הרוזן סילמירק (הגם שאפילו במצבים אלו, האכזריות מתועלת באורח ספציפי ומדויק בהרבה
מזו של הרוזן); כאשר נדרש מעשה אכזריות (למשל, אותה פעם מפורסמת בה המיתה את אחד
הקוסמים של "שומרי היונה", חרף אזרחותו הריילורית – פרשיה מסתורית, שיש
אומרים שקשורה גם למאבק פנימי בין שומרי השלום לבין עצמם), היא נוהגת לבצע אותו
בעצמה, ולא להטיל אותו על הכפופים לה[1].
קורלידיה כמעט
ואינה עוטה תכשיטים; התכשיטים היחידים שהיא עוטה, הם טבעת כסופה מעוטרת בפנינת-ים,
שגופה חרוט באותות מסוסלסלים, שהיא עונדת על אצבע ידה הימנית; ומחרוזת תואמת,
בדרך-כלל חבויה עמוק מתחת לגלימותיה, שמסתיימת בתבנית כהה, נוצצת קלות, היצוקה
בצורת קונכיה.
תולדות חיים: תולדות חייה
של הגבירה מק'קפריס, כמו גם האורח בו הגיעה אל המשמר הקיסרי, הינם בגדר מסתורין
מוחלט, או למצער עניין הידוע לקומץ קטן של אנשים אשר מעדיף לנצור את לשונו (יש
אומרים כי גם יריבה ושונאה הגדול, הרוזן סילמירק, מכיר את הסיפור, ממורמר מאד
בגינו, אולם אף הוא מקבל את דין המשמר ונוצר את פיו). בפעם הראשונה, נחשפה עם
הסמכתה כאבירה במשמר הקיסרי, בשלהי הסתיו של 2348. אז, השביע אותה נורקלירד הזקן
בכבודו ובעצמו בטקס שנראה חפוז וצנוע מאד, כאשר כמעט מיד לאחריו הפליגה האבירה שזה
עתה הוסמכה ללופאר, אל תפקידה הראשון בשירות נוטרי עיר הגרניט.
לפי השמועה,
היה זה אדמיראל סאר-לירד ששם עליה את עינו, והביא אותה לראשונה בפני נורקלירד
הזקן; יש המספרים, כי קורלידיה היתה הניצולה היחידה מאוניה ריילורית מסתורית,
שהוטבעה לא הרחק מאיי מונקריס; יש המרחיקים לכת עוד יותר בסיפור, וטוענים כי
האוניה טובעה וכל נוסעיה נרצחו בהתקפה בוגדנית של הטורז', או שמא – לפי גרסה מעט
אחרת, של הקנאים המטורפים מכת 'הצעיפים הירוקים'. אלא, שאיש לא הצליח לגלות דבר על
האוניה ההיא, שעצם קיומה מוכחש הן בריילורין והן באיי מונקריס. קורלידיה עצמה
נוהגת לקפוץ שפתיים ולהסב את עיניה כאשר היא נשאלת בעניין, כמו גם על עברה
ומשפחתה, ולכל היותר מפטירה בקול חלש כי אין לה משפחה או אדם קרוב כלשהו.
תמיהה נוספת
עולה נוכח שם המשפחה מק'קפריס; שושלת מק'קפריס היתה שייכת לקומץ משפחות שהיוו את
האצולה הזוטרה של מק'קינטיריה, שנעלמה כמעט כליל בדורות האחרונים. בני מק'קפריס
שירתו, לפני שנים רבות, את הנסיכים מבית וארן-ריינדארק (בעבר אדוני מק'קינטריה או
למצער המשפחה החזקה ביותר באותו מחוז הררי, שנודעה במשך דורות רבים כבת-ברית
מרכזית של המשמר הקיסרי, עד שירדה מכוחה במאה הנוכחית, והענף המרכזי שלה נכחד). דם
משל המק'קפריסים התפזר בכמה וכמה משפחות מק'קינטיריות מיוחסות הקיימות בחלקן עד
היום – בין אם דרך נישואין של מספר בנות צעירות, ובעיקר דרך שורת ממזרים שהעמידו
הנסיכים השונים בעודם בעלי עוצמה. אלא, ששושלת מק'קפריס עצמה נכחדה לחלוטין לפני
כ-120 שנים; אי לכך, ספק אם קורלידיה הצעירה יחסית יכולה להתייחס אל השושלת ההיא,
ומשערים כי נטלה לעצמה את השם מסיבות השמורות עימה, ושמא גם בכדי להביע הזדהות עם
המשמר ותומכיו המעטים בריילורין.
הרבה נאמר, על
היחס האישי והקרבה בין קורלידיה לבין נורקלירד הזקן; הרוזן סילמירק ותומכיו,
שמעולם לא חיבבו את "היפיפיה של המשמר", טוענים כי הרבה יותר מאשר היא
מוכשרת באמת ובתמים, היא חבה את קידומה ליופיה, ובעיקר לדמיון החזותי בינה לבין
לינדאריס, אהובתו המנוחה של נורקלירד, אותה המית במו-ידיו למעלה משני עשורים טרם
הופעתה של קורלידיה[2].
אין ספק, כי נורקלירד הזקן פיתח קשר אישי הדוק עם הצעירה המסתורית, ולא פעם נטל
אותה עימו לאחד מטיולי ההרהורים שלו, והאריך בשיחה עימה. מאידך גיסא, קורלידיה
מכחישה בתוקף את השמועות המעליבות (לדידה) כי הקידום שלה קשור למראה חיצוני, או
גרוע מכך לכך כי תינתה אהבים עם נוקרלירד או עם אדמיראל סאר-לירד; עצם הרמיזה על
כך מעליבה אותה מאד וגורמת לה להסמיק כאש. היא נוהגת להשיב כי רק שוטה גס רוח,
מנוול גמור או שניהם גם-יחד מסוגל להפיץ שמועות נתעבות שכאלו.
כך או אחרת,
קורלידיה נשלחה אל המערכה כמעט מיד לאחר השבעתה, כאשר משימותיה הראשונות נגעו
למאבק שניהל המשמר, בסתיו ובחורף של שלהי 2438, כנגד כת של מומרים ריילורים,
שניסתה לחקות את מעשיהם של הצעיפים הירוקים, או להפוך לסוכנים שלהם באיזור החוף
הלופארי. קורלידיה (שבולטת ממילא בהיותה אחת הפלדינים היחידים, אם לא היחידה
לגמרי, בשירות המשמר הקיסרי) עשתה לעצמה שם כקצינה חריפה, מוכשרת ובעלת חשיבה
מקורית מאד; ומנגד, נודעה גם כמי שאינה מהססת לסכן את עצמה (ואת אנשיה) כדי להמנע
מפגיעה בחפים מפשע – וזאת להבדיל מגישה "ליברלית" בהרבה של רוב קציני
המשמר (שלא לדבר על הרוזן סילמירק), בעיקר כאשר מדובר בבני-הסרייק-קרווק.
("הו כן,
גיבור גדול שכמותך. קל כל-כך להעלות חמש בהמות ענק נתעבות ולשטח רובע שלם בכדי
למצוא קומץ אנשים, ולהרוג מאה איש רק כדי לגלות כי האשמים האמיתיים נעלמו לך מתחת
לאף. אולי תטרח להפעיל את הראש, במקום את שרביט הבהמות?"). קורלידיה התפרסמה,
בתרגיל מתוחכם שביצעה בכדי להתחקות אחרי עקבותיהם של מבריחי הנשק והתבלינים היקרים
משבט האיק-ריק, באורח שסיכן את הרווחים שמפיקים כוהני הסרייק ושותפיהם מקרב
הקיצונים שב"שומרי השלום" (ובאותו מקרה, חשדה כי הם ממנים את הפעילות של
אותם מומרים) – דבר שגרם לאחרונים לנסות לצאת ממחבואם בכדי לרדוף אחרי אנשיה –
מהלך שהסתבר כטעות האחרונה שביצעה אותה חבורה. המשמר הקיסרי מצא עצמו משועשע מאד,
נוכח חסרון הכיס שנגרם לכמה מיריביהם הקולניים ביותר בקרב 'שומרי השלום', אשר
מחד-גיסא רתחו מזעם, והשמיעו גיבוב של האשמות מופרכות (אפילו בעיניים ריילוריות),
ומאידך גיסא לא יכלו, מטבע הדברים, להסביר את הסיבה האמיתית לזעמם הבוער.
סיפור מעשה
זה, כמו גם כמה מעללים אחרים, הפך את הגבירה מק'קפריס לשנואה לא רק בעיני הרוזן
סילמירק (שהוסיף ללגלג על עדינותה: "לסכן בוהן של חייל נאמן בכדי לרפא
וללטף איזו נקבת טורז' צווחת וגונחת, זה פשע וזלזול באנשים שהולכים אחרייך. תביטי
לי בעיניים, ילדה טפשה שכמותך, תביטי לי ישר לתוך העיניים ותשבעי לי שאת בטוחה
שאותה מטונפת לא היתה נועצת לך סכין הישר בגרון, לו רק היתה מסוגלת. במקום
שיפחדו ממך, השרצים הקטנים צוחקים עלייך"), אלא גם בעיני חלק ניכר
מ"שומרי השלום" הקיצוניים יותר; אמנם, רק קומץ קטן מאד מתוכם הצטער על
"המומרים הירוקים", אולם אובדן ההכנסה הלא-רשמית היה מכה קשה עבור כמה
וכמה קצינים וספנים משלהם, מה גם שחרה להם מאד השם שיצא לקורלידיה, כלוחמת הוגנת
ורחומה המקפידה לשמור על טוהר הנשק. מאז (ובמידה מסויימת עד היום), שמה
"מככב" באיגרות רשמיות של כמה ממפקדי "אחוות האור והצדק",
שיוצאים מגדרם כדי לנסות להכפיש את שמה; בין היתר, הוקעה באורח בוטה מאד באיגרת
שטענה כי אצילותה היא מדומה, וכי היא אינה אלא "עלה תאנה לכיסוי ערוותו של
מסדר פושע, שכל הנוטל בו חלק אינו אלא רוצח עוללים שיש להעמידו לדין".
השמועה מספרת,
כי קורלידיה מילאה, ואולי עוד ממלאת, גם תפקידים אחרים, וכי נורקלירד הזקן לא איחר
לנצל את הידע המקיף שלה אודות מסדרי שומרי-השלום, כאשר שלח אותה להתחפש ולהתערבב
בתוכם – בעיקר באחוות-נשים מאורגנות רק למחצה, אשר החלו עורכות ביקורי תמיכה
רעשניים אצל הנביא רור'האן. הגם כי הדבר לא הוכח, יש המספרים כי קורלידיה חדרה
בדרך זו לארמונו של רור'האן ואספה מידע רב-ערך עבור המשמר, ואולי גם הצליחה לחדור,
ולו לפרק זמן קצר, אל תוך המקדש התת-קרקעי המסתורי עליו עמלים אנשיו של הנביא
הקנאי (הנחה בעייתית, משום שמשלחות שומרי השלום, מובאות לכל היותר כדי להתרשם
ולהעריץ את "הארכיטקטורה המופלאה של אחינו, בני תרבויות הים המופלאות
והאהובות", אולם לעולם לא מוכנסים פנימה, אל המפלסים התת-קרקעיים השמורים
היטב); אחרים, מקשרים את השמועות על ביקורה החשאי למידע שאוספת הגבירה קריל, במטרה
להכין פשיטה על בית-כלא ידוע לשמצה על האי קריילמירי, שם מוחזקים עדיין קצינים
לשעבר במיליציית "ידידי המשמר" של בני הרורן-ה'ריק; מאידך גיסא, יש
הטוענים כי כל הסיפור אינו אלא עורבא-פרח, עוד אחת מהאגדות הפיקטיביות המלבלבות
סביב דמותה הנערצת באורח מוגזם של אבירה צעירה ונאיווית, ששמה עולה בהרבה על
כישוריה בפועל.
הגבירה
מק'קפריס והמערכה: קורלידיה מק'קפריס היא סלע מחלוקת קבוע בין נורקלירד הזקן
לבין הרוזן סילמירק ותומכיו; אין מדובר אך ורק בכך כי הרוזן הקודר מתעב את
קורלידיה בכל ליבו, אלא שיש אומרים שהוא חושד שהיא קשורה לתוכנית ארוכת-טווח של
מפקד המשמר הקיסרי, שעשויה לבוא בעתיד על חשבונו. עם זאת, נראה כי הרוזן סילמירק
אינו מתכנן לפגוע בקורלידיה בעתיד הקרוב, בין אם משום שגם הוא מודע לחוסר באנשים
ברמתה, ובין אם משום שהוא מחכה שהיא תשגה ותחסל את עצמה או את המוניטין שלה, באורח
שיקנה לו את מלוא היתרון. בינתיים, הפכו ההתנגשויות ביניהם לשם דבר במשמר הקיסרי.
כמעט כל איש משמר מכיר קטעים נבחרים[3], ומחווה דעתו לכאן או לכאן.
מאידך גיסא,
נראה שכמה מהחוגים הריילורים הקיצוניים יותר סימנו את מק'קפריס ביתר שאת, ורואים
בה איום גדול יותר מאשר כל קצין אחר של המשמר הקיסרי; אגרות ושירי שנאה כלפיה הם
עניין של חודש בחודשו, אף כי רבים אחרים מרימים גבה נוכח הלהיטות הזו, ומשערים כי
כמה "עשבים שוטים מושחתים בשולי המחנה", פשוט רותחים על הגבירה מן המשמר
הקיסרי על הדרך בה פגעה ברווחים המושחתים שהם מפיקים מן המלחמה בצפון. נראה, כי
אותו מרדף מוצלח שלה אחרי מבריחי האיק-ריק, היה רק יריית פתיחה – מק'קפריס, יותר
מכל קצין אחר במשמר הקיסרי, מכירה את מיליציות שומרי השלום, ויודעת מה והיכן לחפש;
ונראה כי כמה וכמה גורמים בצמרת, לא רק בקרב הקצינים המושחתים יותר בשולי
המיליציות, אלא גם מקורבים להם בריילורין, נעשים פחות ופחות מרוצים מן העניין.
קורלידיה, מצידה, הגיבה על החשש בצחוק עצוב "אולי, כאשר אפטור אותם מכמה
מאותם עיסוקים צדדיים, תתפנה החבורה הזו, מדי פעם, גם לשמור על השלום".
לא ברור מדוע,
בחודשים האחרונים, נשלחה הגבירה מק'קפריס מספר פעמים לעיירה קורליסין ולאי הפרסה;
יש הטוענים, כי נורקלירד הזקן החליט להרחיקה מהחזית המערבית ומהרוזן סילמירק, מחשש
שהשנאה ביניהם תצא משליטה (שלא לדבר על החשש כי מצב כזה יביא להתפרצות אפשרית גם
בין סילמירק לאדמיראל סאר-לירד, שנחשב כמי שיותר מנוטה חיבה גרידא לקורלידיה).
מנגד, יש הטוענים כי היא מתווכת בשקט בינו לבין המפקד הצעיר, הנמרץ והעוין למדי
שהתמנה לראשות הגלימות הלבנות בקורליסין – אולי בתקווה שתצליח לרכך אותו (מסופר כי
הגלימות הלבנות באיזור, הגם שרוב אנשיהם עוינים למדי למשמר, מחבבים אותה, ולא אחת
היא מוזמנת אל המטה שלהם ב"ארמון השלום", הגם שבאורח רשמי מוסבר הדבר
ב"צורך להעביר דרכה אזהרה למחרחרי המלחמה מקרב המונקרילים, כי עינו של מסדר
הגלימות הלבנות פקוחה, ושום פשע לא יסבל"; שמועות אחרות מספרות, כי חושיה
המחודדים של קורלידיה מזהירים אותה, כי אנשי הנביא רור'האן באי-הפרסה מבשלים
תוכנית מתוחכמת ומרחיקת-לכת, אולי בשיתוף כמה מהגורמים היותר קיצוניים בקרב שומרי
השלום הריילורים. כך או אחרת, היא באה ויוצאת מן "המצודה", סועדת לעיתים
על שולחנו של המפקד המעודן והדכאוני של אנשי המשמר הקיסרי, ועוברת שוב ושוב אצל
נאמניה של הגבירה קריל – חבורת קצינים לשעבר במיליציית 'ידידי המשמר' של
הרורן-ה'ריק, כאשר לאחר מכן היא נעלמת בלא להותיר עקבות, עד הפעם הבאה.
במצב דברים
זה, הרפתקנים המוכרים כבני-ברית של המשמר הקיסרי או שרידי מיליציית ידידי המשמר,
עשויים בהחלט להתקל בה, ואפילו להתבקש לבצע משימה כזו או אחרת, לעיתים מסוג שקשה
להבין מה הקשר המיידי בינה לבין העימות מול יריבי המשמר; כאמור, מק'קפריס אינה
האישה שתמהר לבטוח בזרים – כולל הרפתקנים העובדים בשביל המשמר – ויתכן מאד כי
יעבור זמן, בטרם תטרח לשתף באמת ובתמים בתוכניות ובחשדות שלה.
חזרה לדף הראשי של המערכה
בצפון-מערב קלדאריה
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.