הארצות של העולמות המוכרים

רובע גלבין

מהות כללית: משכנה של קהילה ארוגנטית של בעלי אדמות אמידים, המחזיקים ברשותם את חלקם הארי של שדות החיטה של היידרקרון, בהם מועסקים אלפי אריסים ופועלים בתנאים קשים. מרכז כוחו ופעולתו של הרברט סימקין החמדן והידוע לשמצה נמצא ברובע זה.

I) תאור כללי

רובע גלבין, רובע אמיד וגאה המספק כשני שליש מתצרוכת החיטה והלחם של עיר הבירה, בנוי לאורך הדרך הראשית הרחבה הקרויה "דרך המשוכות הירוקות", משעול רחב ומרוצף היטב, עליו שועטות כרכרות נוסעים ועגלות עמוסות תבואה וסחורות. הרחוב, ששמו בא לו מגבולו הצפוני, שם עומדת חומת אבן גבוהה, כולה מלאה קיסוס ומטפסים עד כדי כך שלא ניתן לראות את האבן עצמה, חוצה את הרובע בקשת קעורה, בדרכו אל רובע התה, שם הוא יוצא מהעיר. מדרום לו, מנמרות את הנוף עשרות טחנות רוח קטנות וגדולות, בעלות מראה ציורי מאד, ולצידן אסמים גדולים ושמורים היטב בידי יחידה מיוחדת של משמר העיר, הקרויה "משמר הקמה", והניכרת בסיכה הזהובה בצורת שיבולת שנושאים אנשיה, העוטים מדים חומים-ירוקים. היחידה נחשבת חשובה מאד, שכן פגיעה או שריפה במחסנים אלו יכולה להביא חלקים רבים בעיר לרעב של ממש.

רחוב המשוכות הירוקות אינו רק הדרך הראשית ועורק החיים של הרובע: הוא גם הציר המפריד בין חלקיו השונים.

II) איזור שדות הקמה של הרובע ומפלצות השורצות בתוכו

החלק שמצפון לדרך, מעבר לשורות האסמים וטחנות הרוח הוא איזור שדות הקמה העצומים, המשתרעים עד למתלולים הנופלים מטה, אל רבעי הטבעת האפורה ואל הנהר. איזור זה מצריך אלפי ידיים עובדות בחלק גדול מהשנה, ומהווה ספק העבודה הגדול ביותר לאריסים הבאים מרבעי הטבעת האפורה. השכר נמוך ביותר, ותנאי העבודה קשים מאד. משגיחי העבודה של עשירי הרובע, רבים מהם חלאות אדם שיובאו מרובע האלה, נוגשים ומתעללים באריסים בקללות ולעיתים גם במכות, והגרועים מכולם הם משגיחיו של סימקין, המקבלים אור ירוק מלמעלה לעשות כרצונם, כל עוד אינם פוגעים בתפוקה.

מלבד העבודה הקשה והתעללות המשגיחים, חשופים האריסים העובדים בשדות לסכנות נוספות, מאיימות עוד יותר. מיני מזיקים זללניים נמשכים לשדות הקמה ולאריסים העובדים בתוכם, ומקרי תקיפה ומוות הם עניין של יום ביומו, כשרבים ממשגיחי העבודה הגברתנים, הנהנים לבעוט ולהתעלל, בורחים בפחדנות עם הסימן הראשון לצרות אמיתיות. בין היצורים הטורדניים הפוגעים בשדות ניתן למנות את עכבראש הענק הזהוב, חפרפר המלתעות הקרח והערצב הענק, שהם אוכלי כל הנהנים להטפל לשקי התבואה ולערמות הקש, ולתקוף בפראות כל מי שמפריע להם בכך.
נבלן השיבולים (Wheet Scavenger) הוא שרץ קרומי וזריז בגוון חום-זהבהב, שקשה מאד להבחין בו, אך ניתן לשמוע תמיד את קרקושיו המאיימים לעת ערב. היצורים הללו, הניזונים בדרך כלל מפגרי העכברים והחפרפרים הענקיים, אוהבים מאד לארוב לעובדים עייפים או חולים, ולזנק במהירות על צווארם באין מושיע.

Pukers: יצורים מרגיזים לא פחות, אך ערמומיים ונבונים הרבה יותר עם שבט של שדונים קטנים וכעורים הקרויים Pukers (פיוקרס), האוהבים לשוטט בשדות ובין המחסנים עם רדת החשיכה, כשהם חמושים בחניתות, אלות, רשתות וקשתות קצרות, כשהם באים לגנוב, וביחוד לארוב לבני אדם לא זהירים המשוטטים לבדם. אלו מוכרעים ארצה במכות אלה או ברשת, ולעיתים בחץ מורעל בסם מרדים, ונגררים משם במהירות, ככל הנראה[1] אל שוקי העבדים של העולם התחתי. שערוריה התעוררה בעיר כאשר עלה החשד כי כמה מעשירי הרובע משתפים פעולה עם הפיוקרס בעד חלק מהרווחים, ומנחים אותם לחטוף אריסים התובעים תביעות ממעסיקיהם, וכיוצא באלו. משמר העיר פתח בחקירה, אולם זו הסתיימה במהירות בלא כלום. השמועות האשימו את מפקד המשמר, גנראל זורסטון, כאילו חיפה וטייח את הדברים לטובת ידידיו ברובע, דבר המוכחש בזעם.

עקרב הקמה הצהוב: הגרוע במזיקים הוא עקרב הקמה הצהוב. גודלו כגודל סוסון, ועורו משוריין כמעט כשל דרקון, מסוגל יצור נתעב זה להתחפר היטב באדמה, ולצאת משם בימים חמים מאד, האהובים עליו במיוחד לשם ציד אדם. לעיתים לא רחוקות, מסתתרים היצורים המגעילים בתוך ערמות הקמה הענקיות, ואורבים בתוכם לעובדים או למשגיחי העבודה. גרוע מכך, אותם עקרבים נבזיים הם בעלי יכולת החלפת צבעים הדומה מאד לזיקית, והם נוהגים להתקפל על הקרקע ולהחליף את צבעם לאפור עמום, דבר הגורם להם להראות בדיוק כמו אבן גדולה. עקיצתם היא קטלנית, וגורמת למות הקורבן בתוך דקות ספורות אלא אם ניתן לו אנטידוט או טיפול בידי כוהן מיומן, דברים שלא נפוצים במיוחד ברובע גלבין.

באי השדות טוענים כי עקרבים אלו הם ערמומיים ונבונים במיוחד, הרבה יותר מכל חרק ענק אחר בסביבה. בין האריסים נפוצות שמועות על עקרבים היודעים למזער עצמם כשהם אורבים לטרף, עקרבים המטילים לחשים, ואפילו עקרבים היודעים לדבר - דברים שעשירי הרובע מכחישים בבוז, כמעשיות של אריסים עצלנים ומטומטמים. מה שמוסכם על כולם הוא כי היצורים הנתעבים הללו הינם חדשים ברובע הקמה, ולא היו ידועים כלל לפני חמישים שנים. מלומד מהאקדמיה ההידרוסטית שחקר את הזן טען כי מדובר בסוג מיוחד של עקרב המדבר הענק, הנפוץ בדרום סוראגיה, שיד שטנית נעלמה כלשהי התאימה אותו בצורה מדהימה לחיים בשדות קמה.

III) איזור מגורי האריסים

בפאתי השדות, מצוי איזור עלוב וצפוף של בקתות עץ נרפשות, לוהטות בקייץ ודולפות בחורף, המשמש למגוריהם של האריסים, ביחוד בעונות הקציר והזריעה. זהו מקום אומלל ומדכא של עוני ויאוש, מחלות, סבל ואלימות.

א) מסבאת "שולחן השלווה" וסבתא אולגה

באמצע איזור זה מצויה מסבאה גדולה, הקרויה "שולחן השלווה", הנמצאת בבעלותו של ראש הרובע, הרברט סימקין. המסבאה, מקום גדול, מטונף ואלים, מגישה לאריסים הכפופים החוזרים מיום העבודה ארוחות בשריות, ובעיקר משקאות זולים: הוגאש למיניו, בירה ושיכר זולים ועכורים, ופה ושם גם בקבוק של ליקר ירוד, שמלגלגלים ברובע כי אנשיו של סימקין רוקחים מחלב עכבראשים.

מנהלת המסבאה, אשה שמנה בגיל העמידה, מהגרת מרושקין הרחוקה הקרויה בפי כל "סבתא אולגה" היא טיפוס ציני ומבחיל. אולגה מנצחת על עבודת המסבאה ממקומה שעל כסא הנדנדה הנצחי שלה שמאחורי הדלפק, כשהיא סורגת דבר-מה בידיה, ועל ברכיה מנמנם לעיתים קרובות חתול שחור גדול בשם "סאשה", שמספרים עליו כי הוא שרץ ערמומי היודע לגנוב מכיסים של שיכורים, ואף לחוש מי לא שילם ומנסה לחמוק החוצה, אזי הוא חוסם את דרכו ביללה מבעיתה, הנשמעת מקצה הפונדק ועד קצהה, כשהוא יורק, מקמר גבו ומסמר שערותיו בדרך כזו, המסוגלת לגרום לכל אריס לקפוא על מקומו באימה. כגמולו, מקבל סאשה צלוחית חלב מעורב במי-דבש בכל פעם שהוא משביע את רצונה של גבירתו. אחד האריסים טען כי ראה כיצד, בחצות הלילה, מגדילה סבתא אולגה את החתול למימדי נמר, בכדי שישסע לגזרים צמד פיוקרס שניסו לגנוב דבר-מה מהמחסן שלה, אולם בהיותו שיכור ידוע לשמצה בהזיותיו, לא האמין לו איש, ביחוד לאחר שטען שבוע קודם לכן כי ראה את אולגה טסה באוויר על המטאטא הגדול המונח תמיד בפינת המסבאה.

האוכל במקום נורא בטעמו, ומזוהם להדהים, מה שמפרנס רכלנים רבים היודעים לספר מהיכן קונים אנשיו של סימקין את הסחורה. בשל סיפורים אלו, הדביקו ליצני הרובע למקום את הכינוי "השומאקיה", וכל המבין יבין. סימקין מכחיש בזעם, וטוען כי הכל הוא "עלילת דם" שרקחו נגדו אוייביו, ובכל מקרה, המחירים שגובה המסבאה מתעלמים מהשמועה, ותואמים בשר בקר, עוף וכבש מתוצרת לא רעה כלל, אולם לאריסים אין ברירה רבה. שמועות אחרות מספרות על כך כי מנהלי המסבאה בוזקים לתוך המשקאות אבקת הצמאה וחומרים אחרים, שדואגים להוציא מהאריסים האומללים את פרוטותיהם האחרונות. אחרים מספרים כי אנשי הפונדק אף גונבים מכיסיהם של אריסים שיכורים, מרמים בחשבונות, ועושים שאר דברים התואמים מאד את מידותיו של אדונם, הרברט סימקין.

IV) צפון הרובע: איזור המגורים של בעלי הקרקעות

חלקו הדרומי של הרובע, מעבר לחומה הירוקה לצד הדרך הראשית, משמש כאיזור מגוריהם של בעלי הקרקעות העשירים, השולטים ברובע גלבין. זהו רובע נקי למדי, שבתי תושביו מרווחים ועשויים אבן, ורבים מהם צומחים למימדים מרשימים למדי, אף כי רק שלושה מהבתים ראויים לתואר "בית אחוזה" של ממש. התושבים ברובע שחצנים מאד, מתעבים זרים, מלבד כאלו העובדים בשירותם, ועוד יותר מכך עניים. אדם לבוש בלויים (בגדי C או B) יזכה בבוז וקללות, לא יקבל שירות בשום פונדק, ואם לא יתן סיבה טובה לשהותו שם, יועף החוצה בבעיטות וקללות בידי משמר העיר, המרבה לשוטט שם, או בידי התושבים עצמם, המקפידים כי "חלאות האספסוף לא יזהמו את שכונתנו המכובדת ברגליהם המטונפות". מנגד, מי שלבוש בצורה מפוארת באופן יוצא דופן (בגדי בארון ומעלה) יזכה ליחס חנפני, לעיתים עד כדי גועל, שכן אף אדם ברובע גלבין לא יחמיץ הזדמנות להתחבב ולקשור קשרים עם בעל ממון והשפעה.

א) פונדק "הצווארון הכסוף"

בין חמשת הפונדקים ברובע, בולט במיוחד "הצווארון הכסוף", פונדק מלוקק, יוקרתי ומאוס, המשמש כמקום המפגש החברתי לעשירי הרובע ובני משפחותיהם, המקפידים במיוחד על זהות הנכנסים. לפונדק זה, אין די בביגוד ומראה נאה, אלא יש לעבור "ועדת קבלה" מאוסה, בראשה עומד סימקין עצמו, הבוחנת את המועמד בכל מיני בחינות מנופחות, ולעיתים גרוטסקיות ממש. לשהות חטופה לשתיה וארוחה מספיק אישור של אחד מאנשי ועדת הקבלה. בפונדק ניתן למצוא כמעט מדי ערב את סימקין ואשתו, יושבים לשולחנם הקבוע בארשת שחצנית, מפטפטים בנושאים המוגבלים האהובים עליהם, משוויצים, מרכלים או עורכים פגישות עסקיות ומתכננים נכלים חדשים.

ב) פונדק "חוט המשי" ואגף "חדוות גברים"

ליד שער אחוזתו של סימקין עומד פונדק נוסף, הקרוי "חוט המשי", המשמש מועדון למשגיחי העבודה והשומרים הרבים שמעסיק ראש הרובע. הלה מנסה לחקות את "צווארון הכסף", אולם למעשה מדובר במקום מטונף הרבה יותר, מלא בריחות מאוסים של אלכוהול וצעקות שיכורים, שכן משגיחיו של סימקין, שרבים מהם באו מרובע האלה, אינם דוגמאות טובות במיוחד לג'נטלמנים. ביחוד ידוע לשמצה האגף האחורי של הפונדק, הקרוי "חדוות גברים", שהוא בית בושת חסר בושה עבור אנשיו של סימקין. העובדות, נערות עניות הנבחרות מרבעי העוני בידי הג'נטלמן השעיר ג'וני לאנג ("שיני סוס") במיוחד עבור המקום, חיות חיי עבדות ופחד, לפי השמועות, ולא פעם נתונות לחסדי אגרופיו של אנדי רוקסר הענק, היודע היטב לאכוף משמעת על ה"בנות".

ג) אחוזת סימקין

אחוזתו של סימקין היא קומפלקס מבוצר ומפואר היטב, מלאה במותרות יקרי מציאות ובכל טוב, ומאויישת בתריסרי שומרים מאומנים ובצוות של ארבעים משרתים לבושים בהידור, שאף בתוכם קיימת היררכיה פנימית נוקשה (ויש אומרים נצלנית מאד), שבראשה עומד חביבו של סימקין, רב המשרתים הזקן המכונה בפי כולם "אולד קרוק".
"אולד קרוק": רב המשרתים, טיפוס גורר רגליים, שעל פניו מרוחה תמיד ארשת מאוסה של חיוך או זעם צדקני, ואין כמותו לחטט בכל עניין, למען אדוניו או למען עצמו. קרוק משמש גם כמשרת האישי של סימקין, ומספרים כי הוא שנוא מאד על גבירת הביית, אליזבת סימקין, לפחות מאז ששלח אותו סימקין, לפי השמועה, לרגל אחרי אשתו בכדי לבדוק להיכן היא הולכת והאם אין היא נואפת עם בעלי אדמות שכנים, אולם חסותו של סימקין מגנה על משרתו הנאמן מכל רע, ולאליזבת אין דבר לעשותו, והיא נאלצת להסתפק ברדיה צייקנית בחייהם של יתר המשרתים.

המגדל המערבי והמג פלג'ר: מקום בולט ומפחיד באחוזתו של סימקין הוא המגדל המערבי, מקום נישא וקודר, המתנשא גבוה מעל יתר בנייני האחוזה. מקום מפחיד זה הוא ממלכתו הפרטית של המג הפרטי של סימקין, הידוע בשם פלג'ר, ומכונה בפי כל "Felger Darkveil" על שם הברדס הכהה שהוא עוטה תמיד. איש, אפילו סימקין עצמו, אינו מעז להכנס לשם אם לא הוזמן, ושמועות מצמררות, המוכחשות במתק שפתיים, מספרות על מעשים שלא יעשו הנעשים במרתפים האפלים מתחת למגדל.

פלג'ר מביא לאדוניו תועלת רבה מאד. תחת ניצוחו, השיג סימקין משמר של בהמי סער מפחידים, אנושואידים משוריינים וכהים, בעלי עור קרני ונוקשה, שגובהם כגובה עוג, ועל פניהם הקטנות נישאת קרן אדירה, היכולה לשמש כנשק קטלני. כמה מהם נושאים גם חרבות ענק, ישרות ומשוננות, המסוגלות לשטח אריס מורד או שודד מהמניין במכה אחת. הללו מסתובבים בלילות באחוזה, שומרים מפני זרים, או מאבטחים את סימקין במסעותיו לשדות ולמקומות אחרים, שכן ידוע לכל כי לא חסרים בעיר (וביחוד ברבעי העוני) אנשים הרוצים מאד לפגוע בסימקין. מנהיגם של בהמי הסער, יצור נורא בגובה שלושה מטרים וחצי, בגוון שחור-כחלחל, מכונה בפי כל Shadowstorm, ומשמש כשומר ראשו הצמוד של סימקין. יצור מפחיד זה, המסוגל להפיל חומה בשתיים או שלוש הסתערויות של קרנו האדירה, ולהביס בקלות אפילו סייף מאומן בשתי החרבות הענקיות שהוא נושא על גבו, מטיל אימה על הרובע, ואנשים נסוגים בפחד לצדדים כאשר הוא עובר. מדי פעם, משלח אותו סימקין כנגד מפלצת טורדנית במיוחד המשתוללת בשדות. Shadowstorm, בארבע השנים בהם הוא עובר עבור סימקין, הצליח להרוג שדון מכשף, עקרב ענק ונושף אש, ולהקה של אנשי תייש רצחניים.

המכשף פלג'ר, מלבד אבטחת האחוזה, משמש את אדוניו במגוון תחומים ומשימות, רובן לוטות בערפל. אחת הידועות והמרגיזות ביניהן הוא אילוף עורבנים ערמומיים ומהירים, הטסים מעל השדות בעת הקציר, ומתחקים אחרי אריסים המתבטלים או נחים יתר על המידה בשעת העבודה, המצליחים להעלם איכשהו מעיני המשגיחים. העורבנים המרושעים מתחילים להתעופף בקרקורים מעל ראשו של הפועל, ומזעיקים את המשגיחים לטיפול אלים במיוחד. שמועות ספרו כי העורבים מוסרים את שמם ומראם של אותם אומללים גם לפלג'ר, וכי אחד או שניים מהם נעלמו באישון ליל, ואיש, מלבד המכשף, אינו יודע מה עלה בגורלם, ואולי מוטב שכך.

דמותו של הרברט סימקין: אדונה הבלתי מעורער של האחוזה, ולמעשה של הרובע כולו, הוא הרברט סימקין עצמו, אדם כבן חמישים, רחב גרם, חסון וכסוף שער, בעל קול חזק וברור, הנוטף תמיד גוון כלשהו של ערמומיות נוכלנית. סימקין, ידוע בכל רחבי העיר בחליפותיו השחצניות האפורות-שחורות בעלות השוליים המוכספים, ובצילינדר השחור-כהה הגבוה העטוי על ראשו. סימקין אינו בטלן, ומבלה את עיתותיו בסיורים בשדותיו, פגישות עסקים, ארועים חברתיים ואינספור פעילויות אחרות, שמטרת כולן היא לצבור קשרים, לתכך, לחפש ולעשות עסקאות מזדמנות בכדי להגדיל את הונו וכבודו.

סימקין, המחזיק בראשות הרובע מזה חמש-עשרה שנים, שילש את הונו של אביו, שלא היה אלא טוחן חיטין אמיד במקצת, השתלט על שטחי אדמה עצומים ברובע ומחוצה לו, כשהוא נעזר בעורמתו הרבה, ובאינספור מעשי נכלים ותככים. מזה שמונה שנים, הוא חבר בפרלמנט, כשהוא נמנע באופן עקבי מלהשתייך לסיעה זו או אחרת, אלא מתמרן בעורמה בין הסיעות השונות, שכולן יודעות כי תמיכתו של סימקין בהצבעה חשובה תעלה תמיד במחיר יקר, מעל או מתחת לשולחן. כרגע, סימקין מתכך ומפעיל את קשריו למען השגת מושב נוסף לרובע גלבין בפרלמנט, אותו הוא מתכוון לאייש באחד מתומכיו. בעבר, תכנן סימקין להשתלט על רבעים חקלאיים נוספים וליצור סיעה קטנה משל עצמו, אולם חוסר האמון והשנאה כלפיו וכלפי נכליו הכשילו תוכנית זאת.

סימקין הוא בן בית אצל רבים מגדולי הממלכה, ביניהם שרת האוצר, ראש העיר, ראש המשמר (שהוא ידיד אישי ותיק של סימקין, ואחיה של אשתו), מזכיר המושבות, הנסיך ריצ'רד ועוד רבים אחרים, כשהוא יודע לשמור היטב על האינטרסים שלו. השפעתו על המדיניות הכלכלית רבה, והוא היה אחד הכוחות הדוחפים מאחורי מדיניותה השנויה במחלוקת של שרת האוצר לרושש איכרים קטנים בכדי לגרום לאדמות להתרכז בידיים מועטות - מדיניות שהוא היה אחד המרוויחים הגדולים ממנה. סימקין הוא חסר מעצורים כלשהם בתככיו, ומוכן לכרות ברית כמעט עם כל בריה שפלה למען השגת מטרותיו, ובריתו עם הגורונים בפרשת רובע ברייטון הוכיחה זאת היטב. עם זאת, סימקין יודע שלא להסתבך יתר על המידה, ונמנע, ככל הנראה, מגלישה לעסקי פשע מובהקים. שחצנותו הלכה ועלתה עם השנים, הופכת אותו לאדם בלתי נסבל, אלא אם יש לו אינטרס המחייב אותו להיות חביב. הוא בטוח כי הוא אחד מהמכובדים באזרחי עיר הבירה, ואוי למי שיתנהג אליו שלא בהתאם. סימקין ידוע כאדם שאינו בוחל באמצעים בכדי לטפל ביריביו, והוא אדם נקמני ובעל זכרון ארוך מאד.

סימקין ידוע בעיר כשונא זרים מובהק. הוא תמך בהתלהבות בזמנו בגירוש הבאריזהארים, אך נסוג מתוכניותיו להשתלט על אדמות ברובע מאהוק ברגע הראשון שהריח צרות. הוא מנסה ככל יכולתו לרדוף את הטאלוריאנים ברובע רוסארלט (ביחוד מפני שהם פוגעים קשות בעסקי התבואה שלו), ומסוכסך מאד עם הקוייגרים מרובע זיטל, כנגדם הוא מסית בפרלמנט, ואף מממן בסתר, לפי השמועה, את "כת החיפושית" של ארנוריו מרובע הפעמונים. סימקין הוא ידיד ותיק של הארכי-גזען ממחוז פארנס, ויליאם פירסטון ("ביל הזקן"), ראש העיר של קלירינג ובעל אדמות עשיר כקורח, העושה עם סימקין עסקים רבים, ואף מתארח אצלו לעיתים קרובות.

מנגד, ידוע לכל כי שנאת הזרים של סימקין נופלת מחמדנותו, והוא מסוגל לשתף פעולה עם מהגרים, ואפילו המפוקפקים ביותר ביניהם, כאשר הוא מפיק מכך רווח - ותמיכתו בבני בז'אז' ברובע התה הוכיחה זאת מעל לכל ספק. מגחכים ברובע כי סימקין היה אף מוכן להשיא את ביתו לטרול, אם היה הדבר מסייע לו להגביר את עושרו.

אליזבת סימקין: אשתו של סימקין מזה 26 שנים, אליזבת, היא גבירה מגונדרת, שחצנית ורעת מזג, אחותו של מפקד משמר העיר, גאווין זורסטון, שמרכלים כי הסיבה היחידה שנשא אותה סימקין בזמנו היתה הנדוניה השמנה שהרוויח מכך. אשה זו, שלא עשתה דבר בחייה מלבד להתבטל, להתפנק ולקנות מותרות, היא אשה בלתי נסבלת, שכל מעיניה נתונים בגחמותיה וברצונה התמידי כי כל המי ומי יראו בה ליידי מהדרגה הראשונה, אולם אופיה, כמו גם בורותה כמעט בכל תחום, אותה אין היא חכמה די הצורך להסתיר כיאות, פועלים בעוכריה. קולה הצרוד, הגבוה, מהלך איימים ברחבי בית האחוזה, ואפילו בהמי הסער מעדיפים להסתתר בפינה אפלה אי-כה כשהיא נכנסת לאחד מהתקפי הזעם הרבים שלה, ביחוד כאשר היא רבה עם בעלה הקמצן על תקציבה החודשי - בין אם היא רוצה העלאה, או שבזבזה הכל ו/או נכנסה לחובות, התוצאה היא אחת: ריב קולני וממושך. תביעות אלו מצד אליזבת הם, כפי שאומרים, אחד הדברים הבודדים המסוגלים לגרום לסימקין לאבד לחלוטין את שליטתו העצמית, אולם הקשר עם אחיה, מפקד משמר העיר, חשוב לסימקין יתר על המידה מכדי לסכנו באיומי גירושין וכיוצא באלו.

בניו של סימקין: לסימקין שני בנים ובת. הבן הבכור, רוג'ר, הצליח להתקבל אי-כה למסדר אבירי סנט-קודור, שם לא הצטיין ונותר קצין בינוני במסדר הנמוך ביותר (Footknights), מה שהפך אותו לממורמר מאד, וטוען תמיד כי מתנכלים לו על לא עוול מכפו. ואכן, שמו של אביו לא בדיוק מסייע לקידומו, וביחוד לא השמועות, המבוססות למדי, כי אביו מקציב לו סכומים גדולים המשמשים לבילויים ואורח חיים שאינו הולם אביר סנט-קודור, ובתמורה, ככל הנראה, משמש רוג'ר בתור "השטינקר" של סימקין במסדר.

הבן הבינוני, ג'ון, נראה כמהדורה צעירה של אביו הנוכל, שבעסקיו הוא לוקח חלק גדול, הוא מיודד מאד עם סטאפן קילקיס מרובע שער אנדרו, ויש לו עסק עצמאי של הלוואות בריבית קצוצה. הבת הצעירה, ג'יימי, היא נערה שחצנית, שמנה מאד, בטלנית ורעת מזג כאמה. סימקין, שצרחותיה ובכיה התדיר נמאסו עליו מזמן, מחפש בקדחתנות שידוך עבורה, ומוכן אפילו להוציא נדוניה גדולה מידו הקמצנית בתמורה, אולם מידותיה של ג'יימי (תרתי משמע) הכשילו אותו עד-כה. קולה הקרקרני, הרם של ג'יימי הנישא ממרומי חדרה שבקומה השניה "אבא, הבאת לי את הבושם שביקשתי?" (ו/או התכשיט, הראי, וכל דבר יקר ובזבזני אחר) הוא קול ידוע לשמצה ברחבי האחוזה וברובע כולו.

ד) פרידריך פון היינרשטאזה ואחוזתו

בעל אחוזה עשיר אחר ברובע גלבין הוא פרידריך פון היינרשטאזה. אדם שמן וסמוק פנים, נפוח תמיד מחשיבות עצמית מגונדרת, המסתיר את ראשו המקריח מתחת לפאה נוכרית לבנה וענקית, כשהוא עוטה עליו תמיד מחלצות משי מפוארות כאלו, שאפילו סימקין אינו מרשה לעצמו. פדירדריך הוא אדם קולני מאד, בעל דעה מעולה על עצמו, ומספרים כי הוא מרבה לעמוד מול הראי, כולו מתפעל, ללטף את הפאה שעל ראשו ולמלמל שבחים ודברי הלל לעצמו.

מספרים על פרידריך שהיה אציל בארץ קריינליכט, שנאלץ לברוח משום תאוות המותרות שלו שסיבכה אותו בחובות כבדים, ו/או שערוריה אחרת, שהרגיזה את הקייזר שנשבע כי ילקה אותו בשוט באופן אישי אם רק ישים עליו יד. פדרידריך ברח מאחוזתו עם אוצרותיו ועם בתו הקטנה בריגיטה, ובסופו של דבר השתקע ברובע גלבין, שם קנה לעצמו שדות ושלוש או ארבע טחנות רוח.

לזכותו של פדירדיך ניתן לומר כי אופקיו רחבים הרבה יותר משל כל שכניו, החקלאים הנבערים, גם יחד, ואין שבוע בו אין הוא מבקר בקונצרט, או הצגת תיאטרון יוקרתית בעיר הצפונית, ואין בכורה של האופרה ההידרוסטית שלא ישיג עבורה כרטיס באחד המקומות הטובים ביותר עבורו ועבור בתו. פרידריך קפדן מאד לעניין איכות התא שלו באופרה ובתאטרון, ומסוגל לעשות סצנות איומות אם לא ימצא בעיניו דבר מה, ולו הקטן ביותר.

פרידריך מעריץ שירה, ואוהב להזמין טרובאדורים להופיע לפניו, אבל עליה וקוץ בה. הוא חושב את עצמו לכשרון גדול מאד בתחום, ואוהב מאד לשיר לידרים בקולי קולות, במה שנראה לו כקול אופראי מופלא, דבר ממנו סובלים השכנים רבות מאד – אך אוי למי שיעיר. מקלו של פרידריך מוכן תמיד בקרבת מקום, ופגיעתו כואבת מאד. הרפתקן קריינליכטי שעבר בהיידרקרון לפני כמה שנים סיפר כי לפני שנים, בקרייליכט, היתה בת יונקרים צעירה ויפיפיה בשם גרטה פון שטיינברג, הרפתקנית ואשת צבא קשוחה, שאף אחד לא הצליח לזכות בידה, למרות שרבים ניסו. פרידריך, שהיה בטוח ביכולתו בשחצנות מדהימה, בא אל מתחת לחלונה, והחל שר בקולי קולות, ולמרבה טפשותו, בחר בשיר המדבר על "עלמות רכות, העשויות חרסינה עדינה", דבר השנוא במיוחד על פון שטיינברג, מה שזיכה אותו בצרחות זעם ובדלי של מיים מלוכלכים מעורבבים בחלמוני ביצה, שטס מלמעלה והתלבש הישר על ראשו. מי ששאל את פרידריך על הנושא, נענה בתגובה נזעמת כזו, עד שכמעט והיה צריך להמלט על נפשו.
"אה, אותה ברבארית שאינה מעריכה אומנות! הגבר היפה ביותר, המוכשר והמבריק בקריינליכט הואיל לבוא לבקש את ידה, וככה היא... אה, בכל מקרה! היום לא הייתי מסתכל עליה, אפילו אם היתה זוחלת לכאן על ארבע!"

ובינתיים, הסתבך פרידריך בצרה חדשה. לאחר שטייל ברובע בלילה, ובחר בגבעה הצופה על שדות הקמה החשוכים בכדי לתת קולו ביודל מזוויע, הפריע למכשף פלג'ר בריטואל שערך, מה שגרם למכשף הנזעם להטיל עליו קללה, שהפכה את קולו לצרחת עורב. פדרידריך, שהפך לבדיחה ברובע, לא הראה פניו ברבים במשך שבועיים, והיה צריך להתחנן בפני סימקין שישכנע את המכשף שלו להסיר את הקללה, דבר שראש הרובע הנבל עשה רק לאחר שקיבל דמי תיווך הגונים.

בריגיטה פון היינרשטאזה: בתו של פדיריך, בריגיטה, גדלה בינתיים להיות יפיפיה קריינליכטית קלאסית, בעלת שער בלונדי ארוך, גלי ובהיר, פנים מקסימות ועיניים כחולות גדולות, מדהימות. בניגוד לאביה, בריגיטה היא טיפוס שקט ומופנם, ואומרים עליה שהיא אומללה מאד בהיידרקרון, וביחוד בחברת יתר בנות העשירים ברובע גלבין, אותן היא אינה אוהבת כלל. ביחוד, היא סובלת מחברתה של ג'יימי סימקין, המסוגלת לגעות בפטפוטים במשך שלוש שעות על תכשיטיה ועל מה שהיא אוהבת לאכול (רשימה ארוכה מאד, כך מספרים), או כפי שהעיר אי-מי ברובע פעם "פטפטנית כפרה גועה וסתומה כדלי של חלב". בריגיטה מנומסת מדי מכדי לנערה מעליה, כך שהיא סובלת בשקט. אולם לא רק בריגיטה סובלת ממפגשים אלו, אלא גם סימקין עצמו. פרידריך, שאוהב מאד את בתו, לה הוא קורא תמיד "השטרודל המשובח והאהוב שלי", קונה עבורה את הבגדים והתכשיטים היפים ביותר שהוא מוצא. מה שגורם לג'יימי לקנא מאד, ובכל פעם שהיא חוזרת ממפגשים של בנות הרובע, היא גועה לעבר אביה:
"אתה רואה, לה יש אבא אמיתי, ואתה לא אוהב אותי בכלל! בכלל!" וכאן היא רוקעת ברגליה העבות ברצפה ומחוללת סצנה איומה, שמרגיזה את סימקין הקמצן בכל פעם מחדש.

ה) מפקד משמר העיר, הגנראל גאווין זורסטון ואחוזתו

הדמות השלישית מבין עשירי הרובע הוא מפקד המשמר של עיר הבירה, גנראל גאווין זורסטון. זורסטון, איש צבא לשעבר, אדם כהה שער כבן 40, גבה קומה ובעל שפם מטופח, דק ומסולסל הנוטה כלפי מעלה, הוא אחת הדמויות רבות הכח והמושחתות ביותר בהיידרקרון. זורסטון, לשעבר קצין בחייל המצב בבאריזהאר שצבר שם עושר גדול בדרכים מפוקפקות, כולל ספסרות במוצרי מזון על חשבון המון הילידים הרעבים, עסקי קרקעות מפוקפקים מאד, ושאר דרכים שהשתיקה יפה להן, הצליח להתברג היטב בעיר הבירה, עד שקיבל, לפני כשמונה שנים, את תפקיד מפקד המשמר, אותו הפך עד מהרה לעסק פרטי ומכניס, כשהוא עושה טובות בלא סוף לידידיו, בעיקר לפטרונו ראש העיר, ומזניח כמעט כליל את ההגנה על רבעי העוני. מספרים עליו כי הוא מעלים עיין ממעשי פשע בעד דמי שתיקה, מסייע להברחות הוגאש, העלמות מכס, ואפילו סחר אופיום, מסייע בידי כל הג'נלטמנים השעירים במעשיהם המפוקפקים, ומקבל קצבאות קבועות מעשירים בכדי לדאוג כי בניהם המפוקפקים יהיו חסינים מידו המענישה של החוק. לא פעם, שלח את אנשי משמר העיר בתור ביריונים להשכיר בכדי להפחיד את יריביהם של בעלי בריתו, כגון סימקין, ועוד כהנה וכהנה.

זורסטון, שאשתו ובנו מתו מוות אלים בחנק לפני מספר שנים (יש אומרים כי במסגרת חיסול חשבונות אלים בעולם התחתון) חי בגפו באחוזתו הכבירה, הכוללת מרחצאות חמים וקרים, חדרי אדים, חדרי נשפים ועינוגים ועוד כהנה וכהנה. הוא לא נישא מחדש מעולם, אולם כל העיר מלאה שמועות כי הוא חי חיי פריצות והוללות, בעיקר עם סוכנת הביית שלו, מיס פאולה לוגן, שמרננים עליה כי היתה פעם פרוצה, ואף ישבה בכלא בעבר עבור מיני מעשים מפוקפקים. יריביו טוענים כי יש לו עשרות מאהבות, המוזמנות אל הבריכה שבביתו ביחד ולחוד, להילולות מגונות ופרוצות. שמועה אחרת מספרת כי הוא חשק בבריגיטה, בתו היפה של שכנו פרידריך, אולם הלה גרש אותו בחרפה, והבהיר לו כי "השטרודל שלו" לא תתקרב לעולם אל סוס הרבעה מופקר ואלים מסוגו, דבר שהביא להתקפת ביריוניו של "גובו המכוער" (משום-מה) על ביתו, שנהדפה בקושי ע"י שומריו הפרטיים של פרידריך, וגרמה נזק גדול. מאז, השניים אינם מדברים זה עם זה, ובכל פעם שהם צריכים לשאת ולתת, מתווך ביניהם סימקין (עבור עמלה שמנה, כמובן).

גנראל זורסטון מתעב את אבירי סנט-קודור, שקלקלו רבות מתוכניותיו, ותמיד מסיט נגדם ומנסה להצר את צעדיהם. הוא נאבק קשות בסר ברייטון על עניין רובע ברייטון, בזמנו, וכעת לוחם בשיניים ובציפורניים כנגד כל תוכנית לערב את האבירים יותר באבטחת העיר, על חשבון אנשיו הלא-יוצלחים והמושחתים. יחסיו עם אנשי הצבא והצי אינם טובים הרבה יותר.

V) סיפורים אפלים ואטרקציות ברובע גלבין

רובע גלבין הוא הרקע גם למספר סיפורים אפלים, מסוגים שונים ומשונים אשר מהווים מקור לרכילדות תמידית בתוכו ומחוצה לו.

א) אחוזתו מוכת הסופות של דופגאר הננס

אחד הידועים ביניהם היא על אחוזת דופגאר הננס, הנמצאת בפאתי הרובע, סמוך לרובע הברקים. איש איננו זוכר מתי הגיע הננס הקטן, המכוער ורע המזג לעיר, אולם כל ילד מכיר את אחוזתו, המוגנת בחומות גבוהות ובקסמים אדירים, שאיש, מלבד יחידי סגולה, אינו מורשה להכנס עליה. השמועות ברובע מספרות כי בגנו הקסום של הננס משתולל חורף נצחי, וסופת בוראן שואגת תמיד מעליו (ואכן, מעל האחוזה עומדים תמיד ענני סערה כחולים-כהים, מאיימים). מספרים כי בגן צומחים פירות קסומים, ובתוך אדמתו טמונים מטמונים רבים שהשיג הננס דופגאר, שיש אומרים כי הוא בן מאות שנים, היה בעיר גם בזמן שלטון אחוות הגולגולת, ושהוא קשור, אי-כה, לאיריני הלבנה ששלטה בצפון הידרוסט בתקופת התוהו (לפני כ1,000- שנים ומעלה). איש אינו יודע, כמו כן, ממה בדיוק מתפרנס הננס, ועם מי בדיוק הוא עורך את עסקיו.

ב) מערות העכברים

עניין אחר הידוע ברובע הוא מנהרות ארוכות ודולפות הפרושות מתחתיו, המכונות "מערות העכברים", ושורצות עכבראשי ענק, שדוני פיוקרס, חרקים ענקיים ויצורים דומים. פה ושם, נשמעות שמועות על יצורים גדולים יותר, כמו אנשי תייש, בהמי סער או תולעים גדולות. המערות מסתעפות יותר ויותר ככל שמתרחקים מפני השטח, ואם כי הן מהוות מקום ידוע ואהוב מאד על הרפתקנים מתחילים, סכנות נוראיות אורבות למי שיתרחק יתר על המידה כלפי מטה או יאבד את דרכו. אגדות עתיקות, בנות מאות שנים, סיפרו על מקדש זדון שכוח או פורטאל אפל אי-שם למטה, אולם איש לא ראה אותם מזה מאות שנים, והיצורים האפלים והעויינים עליהם סיפרו האגדות האפלות נותרו יצירי הדימיון בלבד.

ג) כת מאמיני החרקים

סיפור איימים עדכני ומפחיד הרבה יותר הוא שמועות מבעיתות על כת רצחנית השוכנת אי-כה ברובע או מתחת לו. איש אינו יודע מיהם בדיוק, אולם מספרים כי הם אכזריים ביותר, ולכמה מהם יש קסמי כאוס רצחניים. כך או כך, שמועות בעיר מספרות כי הם סוגדים לחרקים ענקיים, ומקריבים לכבודם בני אדם, עקודים על מזבח איימים, או משולשלים לבור מלא בשרצים רעבים. השמועות המפחידות, שגובו בהעלמויות לא מעטות ברובע בשנים האחרונות, מספרות כי בין בני הכת נמצאים אנשים עשירים וחשובים ברובע ומרבעים אחרים, וכי מנהיגם המסתורי הוא בעל כוח נורא ואיום, ויש המקשרים בינו לבין הופעתם של עקרבי הקמה הקטלניים.

השמועות העקשניות על הכת הביאו להצעה של אבירי סנט-קודור לשלוח לרובע כח בן עשרים אבירים לפקח על הנעשה בו, אולם זורסטון וסימקין הכשילו את ההצעה, מתוך התנגדות למעורבות כלשהי של המסדר בענייני הרובע. סימקין אותת בנקודה זו או אחרת כי הוא מוכן לשקול מחדש את התנגדותו אם בנו הבכור יועלה בדרגה במסדר וימונה למפקד כח, אולם המסדר דחה בחריפות כל התערבות מעין זו בענייניו הפנימיים ("שמיסטר סימקין הנכבד יחפש לו מקום אחר לבחוש בו"), מה שהביא את סימקין לחזור לעמדתו הקודמת ולהכחיש כי הציע הצעה כזו כלל ועיקר.

בחזרה אל דף האינדקס של ארצות העולם הידוע

בחזרה אל דף המבוא לאימפריה ההידרוסטית

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום

[1] כפי שהעידו קומץ האנשים שנפלו בכך והצליחו להמלט בדיעבד.