"חשיכה"

פאנפיק פרי עטה של Moon Lorenit

 

 

 

דירוג: PG13
דמות: בלאטריקס.


'תמיד חשבתי שכשאסיים עם זה, אוכל סוף סוף לנוח'. חשבה בלה, מעווה את פניה לטעמו המריר של האלכוהול הנקי, מריקה עוד כוס אל קיבתה הריקה. היא יודעת, משנים של השתכרויות פרועות בברים לאחר פשיטות מוצלחות על בתי מוגלגים, שאלכוהול על קיבה ריקה הוא מתכון לצרות, אבל לא אכפת לה. באותו הקול החדגוני היא מצווה על הברמן בקול מתנשא- "עוד שוט טקילה, נקי, בלי מים". הברמן מגליש אליה כוסית קטנה ושקופה, מלאה עד גדותיה בנוזל ענברי שקוף. מעלה את הכוס אל פיה, היא בוחנת את השתקפות הזכוכיות המעורפלת (האם הערפל רק בדמיונה?) אל מול מנורת הפלורסנט הגוססת, משווה לעצמה בדמיונה את פניו של סיריוס היקר, 'סיריוס המנוח...' אם היה רואה אותה, שונאת  הבוצדמים, בבר מוגלגי מטונף. אבל איך ברירה אחרת, בכל המקומות אליהם הולכים קוסמים מזהים את פניה.

פניה... היא מביטה במראה סדוקה על הקיר המטונף והמתקלף. האם היה זמן בו פניה היו צעירות וזוהרות, לא סדוקות, לא משקפות את הטירוף בצורה כה ברורה? האם אכן היה זמן בו נערים צעירים עמדו בתורות לפניה, עורכים ביניהם דו קרב של קוסמים, בתקווה שהמנצח יזכה באהדתה, ואולי יזכה ללוותה לנשף חג המולד?
הזכרונות הכואבים ממחלקת המסתורין עוד לא נטשו את ראשה. כבר שלושה ימים לאחר- לאחר המקרה, שהיא באה לכאן, ושותה בשיטתיות מורבידית את תכולת הבר, מקווה לא לזכור היכן תתעורר יום למחרת.

עוד כוסית, עוד כוסית, השוט השמיני יורד בגרונה, שורף באופן נעים בדרכו מטה. לאחר עוד אחד, הערפל מתחיל להצטלל. נדרשות יותר ויותר כוסות מלאות אלכוהול בימים אלו כדי לגרום לזכרונות המאיימים, המטריפים את הדעת והנשמה להיעלם. עוד כוס אחת, ומראהו של סיריוס, פיו פעור מעט בהפתעה, מתחיל להיעלם במוחה, להיטמע לעוד יום אחד בירכתי הטירוף אליו היא משליכה את עצמה בכול כוחה, כימאי טובע המנסה נואשות לחתור אל התורן השבור של ספינתו לשעבר.

כעת היא בחוץ, מתנודדת קלות, מאיימת בגמגום על מוגלגים מתועבים שמעזים לחצות את דרכה, להקדים אותה בהליכה ממהרת לעסקי הבוצדמים שלהם.
"צריך להשמיד אותם... את כולם... וגם את אוהבי הבוצדמים..." ממלמלת בטירוף. לאחר מכן היא מפנה את ראשה אל הירח החצוי שמתנשא אל מולה, דומה כשתי טיפות מים לסהרון שסימל את משפחת בלק העתיקה, עורב על רקע הירח החצוי.
היא שומטת את ראשה אחור, ומייללת בטירוף אל הסהר המביט- "הגיע לך למות, סיריוס! הגיע לך! הרגתי אותך, אבל אתה הרגת את עצמך!" צוחקת צחוק מעורר חלחלה, היא משווה לעצמה את מבטו של פוטר הצעיר כאשר ראה את סנדקו החמוד מת. "הוא לא יחזור יותר..." היא אומרת אל פניו של פוטר בחשיכה- "הוא לא יחזור..."

לבדה בעיירת מוגלגים נטושה כמעט, מלאת אלכוהול ויגון, צונחת בלאטריקס לסטריינג' על המדרכה המטונפת, ופורצת בבכי, כי סוף סוף הימאי הגיע הביתה, אך ספינתו נותרה לטבוע בדד.