גלריית השירים בהשראת טולקין ויצירתו

"הנמלים האפורים/שירת פרודו",

שיר פרי עטה של שירה1992

שמיים כחולים, ספינות לבנות,

הגלים סוחפים שברי עץ אל החוף.

במבט אחרון, אל ארצות החיים,

וצפצוף אחרון של ציפור ממעוף.

אימתי עוד אזכה, לראות פני החברים,

שמבט אחרון מחכה ובוהה?

ומתי עוד אוכל, להגיד המילים,

שבאור הזריחה מטפס ועולה?

נמלים אפורים, ושלוות המלח,

מפליגים כמו אדוות הרוח הרכה.

וטבעת עוצמה, זיכרון מטושטש,

כמו חלום מתגשמת, אט אט רחוקה.

מי יודע אם פעם, אצפה ואראה,

בעצים נאווים וחופים לבנים?

ומבט שמישיר, וסורק מרחוק,

הנופים שמתרחקים ממני לעולמים.