"בלאטריקס"

פאנפיק פרי עטה של ג'סי (Sirius)

פאנדום: הארי פוטר
דירוג Pg :

"אני לא מבין," אמר הקוסם המבוגר לאשתו, "למה הם מלמדים את הבנות שטויות כאלה?" אלפרד בלק הביט בזלזול בעפרון המכושף של בתו אשר ביצע תנועת ריקוד מסובכת על השולחן.
"עם המנהל חסר התועלת הזה שלהם אני לא אתפלא אם הם מלמדים אותם גם להילחם בטרולים," אליאנורה הניעה את ראשה במורת רוח. "מאז שאוהב הבוצדמים הזה הפך למנהל הכול פשוט החליק מהפסים, אין שום כבוד למסורת עתיקה או לערכים."
אלפרד בלק הינהן,"פיניאס מעולם לא היה מאפשר לגבירות צעירות לנופף בשרביטים כאילו היו לא יותר מפרחחים עלובים-" פניו האדימו מעט.
"אם הם היו משאירים את הניהול בידי המשפחות העתיקות..." היא נאנחה, לוגמת תה מספל חרסינה עתיק, מעוטר בפסים מכסף וזהב.

בלטריקס שתקה, עוקבת בדממה אחרי הוריה. כבת שבע עשרה היא ידעה היטב מהיכן נבעה ההבעה החמוצה על פניו של אביה, מדוע הוא ואמה הביטו בדרך מוזרה מעט בדודתה ולמה הם תמיד נמנעו מללכת לביתם. היא הייתה ילדה, ההזדמנות האחרונה שלהם ליורש ירדה לטמיון ברגע שהיא נולדה – בלטריקס הבינה זאת היטב עוד מלפני שנים. שלא כמו קרובי משפחתם מלונדון, הם נידונו להתאדות כמו שכבת השלג הדקה על עדן החלון.

~*~

"אקספליארמוס!" בלטריקס חייכה בניצחון, ערימת שרביטים מוטלת לרגליה.
"מצוין העלמה בלק, כל הכבוד!"

~*~

"למה עשית את זה?" קולה הצרוד של שרלוט היה שקט באופן מחשיד.
"למה עשיתי מה?" בלטריקס זקפה גבה.
"למה הטלת עליה את הכישוף ההוא? אני חושבת שהגזמת, פרופסור אדמונד אמר לנו לנטרל את אותם, לא-"
בלטריקס פרצה בצחוק, "בחייך... את ראית איך הם הסתכלו עלי? סמואל המסכן כמעט עשה במכנסיו!"
"פרופסור אדמונד כמעט עשה במכנסיו, בלה, זאת הייתה קללה איומה."
"היא תחייה," בלטריקס חייכה, "אני בטוחה שעכשיו סמואל לא יעיז להגיד שוב שבנות לא מסוגלות להתמודד עם קללות מסובכות, הא?"היא עיוותה את פניה, "אני שונאת אותו, הוא תמיד משוויץ בשיעורים."
שרלוט נאנחה, "הייתי צריכה לדעת, מרלין, את כבר צריכה לדעת – הוא מתגרה בך בכוונה, כולנו יודעים שאת לא-"
"אני יודעת," בלטריקס משכה בכתפייה, "עכשיו כל הוגוורטס תדע."

~*~

"מה את עושה?" בלטריקס נעצה מבט שואל באחותה.
"נכון שהיא יפיפה?" נרקיסה החזיקה לפניה שמלה ארוכה בצבע שמנת, מעוטרת בעשרות אבני חן נוצצים ופנינים. היא הצמידה את הבד אליה, מסתכלת בחולמניות לתוך המראה.
"לא הסגנון שלי." בלטריקס קימטה את אפה, "למה את מודדת שמלות? לא שמעתי שיש נשף-"
נרקיסה צחקקה, "מסיבת האירוסים שלי כמובן, ברצינות בלה, איפה את מעופפת?"
"אבל את עדיין בשביעית, אני לא חשבתי... אני לא ציפיתי שתארגנו את זה כל כך מהר," בלטריקס התיישבה על מטתה, "את בטוחה שאת רוצה להתחתן עם מאלפוי? הוא כל כך- - לא יודעת, מרוכז בעצמו."
נרקיסה גלגלה את עיניה, "המאלפוים הם משפחה טהורה ומכובדת ואני... אהיה גאה להיות חלק ממנה." היא נאנחה, "נכון שהשמלה הזאת מקסימה?"
"אני מניחה... אבל למה את ממהרת להיות גברת מה שמו? אני מתכוונת, יש עוד כל כך הרבה דברים לעשות-"
"כמו מה? לחכות שמישהי אחרת תעשה את הצעד? בלה, את לא אומרת "לא" לבחור כמו לוציוס מאלפוי, חוץ מזה, מה כבר יש לי לעשות, לחכות עד שאזדקן ואף אחד לא ירצה אותי יותר?"
"ברור, מי ירצה לצאת עם זקנה מקומטת בת תשע עשרה... איום ונורא."
נרקיסה הניחה את השמלה, "מה את רוצה?"
"אני רוצה שתחשבי לפני שאת זורקת את החיים שלך בצורה כזאת."
"אני אחשוב, בסדר?"
בלטריקס משכה בכתפיה, "תעשי מה שאת רוצה."

~*~

רדולפוס לסטריינג'... בלטריקס טעמה את השם על לשונה, תוהה האם היא תיראה טוב בתוך שם משפחה כזה... היא אהבה את הצליל.
בלטריקס אהבה את הדרך בה הוא הביט עליה, הערצה טהורה, היא חשבה לעצמה, משועשעת. לסטריינג' עשה הכול למענה, החל מעשיית שיעורי בית ועד קניית תכשיטים יוקרתיים אותם היא איכסנה בקופסה קטנה בתחתית הארון.

~*~

"אתה רציני?" בלטריקס פארה את עיניה בסקרנות. "אבל... מה- - איך?"
"לא משנה, תשכחי שאמרתי," אייברי פתח את הספר הגדול שהיה מונח לפניו. חדר המועדון היה ריק ואפופלי, משאיר אותם לבדם תחת האור הירקרק של הלפידים.
בלטריקס התקרבה אליו קרוב יותר, "אני רוצה לדעת, איך התקבלת?"
"אני לא רוצה לדבר על זה."
"אבל אני כן! זה נכון שגם מאלפוי-"
"שששש! את רוצה שכל הוגוורטס תשמע? מאלפוי כבר מזמן-"
"מצטערת. תספר לי איך מתקבלים? אם לא כאן אז לפחות-"
"לא!" הוא קטע אותה בחדות, "את לא יכולה להתקבל, רק קוסמים מובחרים-"
"אני טהורת דם-"
"זה לא קשור. את בחורה, אני בספק אם-"
"אני יכולה לעשות כל מה שאתה עושה!" בלטריקס מעולם לא חשבה ברצינות להצטרף ללורד האפל, אפילו הסלית'רינים המעיטו לדבר עליו אבל עכשיו- - עכשיו זה ניראה כמו רעיון לא רע. היא בת משפחת בלק, היא יכולה... אם רק תרצה... היא יכולה להיות הטובה מכולם, הם יזכרו את שמה לעד, היא תוכיח להם!