ארכיון הביקורות של המגדל הלבן
|
כל הזכויות על הביקורות שמורות לכותביהן,
בכפוף לכל דין. |
תגובות
וביקורות על "צל",
פרי עטה של ג'סי (Sirius)
פרק 15: "מחר"
או שלח אותה בדואר
אלקטרוני למחברת
Envinyatar
פרק מצוין, אחד הטובים ביותר בכל הפאנפיק לדעתי.
היתרון
העצום של הפרק הזה, הוא שאת מצליחה לשזור האחד בשני מספר חוטים עלילתיים, כך שהקורא מקבל הרגשה שמתרחשים מספר דברים בעת ובעונה אחת - זאת להבדיל מפרקי הפתיחה, שהם יותר ליניאריים.
האיזכור
ה"התמים" כל-כך של שם משפחתה של אורליה מצויין, ומצליח להשיג המון במילה אחת.
Sachar333
אכן זה היה פרק מאוד טוב !
נהנתי מאוד), וכרגיל אהבתי את סגנון הכתיבה שלך)... אבל יש לי כמה הערות:
א. בקשר לפיטר, דווקא בעיני הוא מצטייר כדמות חסרת טקט ושקטה. לא פטפטנית. בשנים האחרונות בהוגוורטס לדעתי ההבדל בכל התחומים החברתיים והלימודיים בין פיטר לג'ימס וסיריוס גדל מאוד, מה שכבר גרם לפיטר לשתוק מעט ולהיות מעט יותר מדוכא. בשנים הראשונות אולי אני רואה כאיזה דמות טיפשה שכזאת שמפטפטת הרבה ומנסה להתערב בכל מיני תחומים... אבל משום מה אני חושב שבשנים האחרונות שלו בבית הספר הדמות שלו מעט השתנתה- הוא החל לקלוט שהוא אף פעם לא ישתווה לג'ימס או לסיריוס וזה שופף את רוחו. לפי קווי הזמן של הסיפור שלך, התקופה שבה פיטר הצטרף לוולדרמורט היתה כשהוא עוד היה די צעיר. לדעתי פרט לכך שהדמות שלו נעשתה חלשה והסכימה בקלות לבגוד בחבריה, זה גם די קרה בגלל שהוא ראה שהוא לא מגיע רחוק עם ג'ימס ופיטר- הם מתקדמים והם הולכים להשאיר אותו מאחור. כמובן שאחד מהיתרונות של וולדרמורט (פרט להגנה) הוא שפיטר היה יכול להוכיח את עצמו מחדש אצל וולדרמורט ולנסות לזכות שם במעמד. כמובן שהוא לא ידע מה יבוא בהמשך...
אני
שואל את עצמי עכשיו איך כתבתי כל כך הרבה כשכל מה שהתכוונתי לכתוב זה שפיטר לדעתי הוא דמות לא פטפטנית?. בכל מקרה, כמובן שמה שכתבתי למעלה הוא רק דעתי והרושם שלי מהארי פוטר, למרות שכל אחד יכול לראות אותו לפי ראות עיניו המיוחדת. אין ברירה אלא לקבל את זה.
ב. עוד דבר שהפריע לי הוא השיחה בין עמנואל וג'ימס. זה נתן לי רושם קצת 'מזוייף'. הפתיחות הזאת של ג'ימס ואיך שהוא ישר הגיע להגיד לה כל מיני דברים על סיריוס ועל עצמו... זה נראה לי לא אמיתי שהדמות שלו פשוט תבוא לעמנואל שהוא לא מכיר אותה כל-כך טוב ותשפוך כל-כך הרבה מידע בשיחה כל-כך קצרה- ועוד על החבר הכי טוב שלו. הוא היה יכול רק להגיד שהוא מקבל את זה... וללכת- נקודה. אבל במקום זה הוא אומר פרטים שלא חשובים לשיחה ורואים (לדעתי) איך כאילו דחפו אותם לשם בגלל מטרה של הכותבת לקחת אותם למקום אחר...
בכלל
לדעתי השיחה צריכה להיות קצת יותר ארוכה: גם כי אפשר למצות ממנה הרבה יותר מאשר תיאור קצר של כמה עמנואל לא הרגישה בנוח-דברים כמו ריב בין ג'ימס לעמנואל ומאבקי כוחות בקשר לעמדה שלהם בקשר לסיריוס וכו'- וגם שוב, כי זה נראה לי קל מדי כל הקטע איך שג'ימס נפתח לפני עמנואל, דמות שהוא לא מכיר טוב ודי שונא.
אם
את
התכוונת שאת הדברים האחרונים שלו בשיחה הוא אמר כדי להעליב בעקיפין את עמנואל- אני לא יודע למה אבל אני מקבל יותר רושם שהוא אמר את זה בטעות ובאמת אמר את מה שהוא חושב על סיריוס בליבו- ושוב אני מגיע לבעיה שהוא נפתח יותר מדי בפני עמנואל.
תחשבי
על
העניין.
ג. הערה אחרונה: יש לי שאלה שבאה בעקבות השאלה הקודמת שלי מפעם- "לאן הסיפור מתקדם?". עכשיו רציתי לשאול בתור איזה סוג סיפור את מגדירה את הסיפור שלך?, יש לי הערה בקשר לסיפור ביחס לז'אנר שלו אבל קודם אני רוצה שתבהירי לי בתור איזה סוג סיפור הוא נכתב?.
ד. שוב, זה היה פרק טוב מאוד. אולי לא פירטתי את זה אבל היו בו גם הרבה אלמנטים שאהבתי מאוד.
כל
הכבוד!
תשובתה של Sirius:
א. כאן יש לנו תפיסה שונה לגבי פיטר. אני אישית לא חושבת שהוא בגד בהם בגלל מה שאמרת אלה פשוט בגלל שלא רצה למות - לדעתי אדם מופנם ושקט מאוד + חסר טאקט לעולם לא היה מסוגל להיסתדר איתם מההתחלה. אבל אני מקבלת גם את הגישה שלך 
.
ב. ג'יימס אכן בא במטרה להתנצל. זה היה הרעיון הראשוני אבל הוא לא הצליח "להתאפק". הוא אמר שהוא לא מסכים לקשר בינהם אבל בגלל הכבוד לסיריוס הוא לא יפריע.
ג. ז'אנר? אנגסט/רומנטיקה והרפתקאות ? 
מעולם לא אהבתי הגדרות ולכן לא טרחתי "להגדיר" את הפיק - הייתי יכולה להגיד שזה שיפ נטו אבל זה לא בדיוק ככה, לכן אני לא בטוחה. אם אתה מחפש ג'ן/אקשן אז זה לא זה לצערי.