ארכיון המאמרים והביקורות של המגדל הלבן

חזרתו בתשובה של דראקו מאלפוי - האמנם?

מאמר מאת שירלי שילר

המאמר נכתב כתגובה על דיון שנערך בפורום המגדל הלבן, בעניין הנטיה "להלבין" את דראקו בפאנפיקים

שלום לכם, חברי המגדל הלבן, עקבתי בעניין אחרי הדיון, וכיון שראיתי את שמי מוזכר, הייתי רוצה לנסות להבהיר כמה נקודות.

לפני כן אני רוצה להדגיש שהשאלה אם לוציוס התעלל בדראקו אינה רלוונטית לעמדתי בדיון. יש לא מעט ראיות בקאנון של הארי פוטר שמשמיטות את הקרקע מתחת ההצדקה האוטומטית הנובעת מסבלם הרב של רידל וסנייפ בעבר, שוב, בניגוד לטעמם של מחברי תיאוריות ופאנפיקים רבים (מאמר בנושא בשם "אדם לאדם לופין" פורסם באתר אורט).

בתגובתי הנוכחית אני רוצה לנסות לסקור את העובדות בהווה בקשר למאלפוי ולנסות לקדם את הדיון.

1. חזרה בתשובה של מאלפוי - על שום מה?

אתם מדברים על "חזרה בתשובה" של מאלפוי, ואני שואלת: חזרה בתשובה - על שום מה?

וכאן הייתי מבקשת לטעון טענה: כאשר אנו באים לבחון את הצדדים השליליים של מאלפוי (ויש כאלה) חובה, לדעתי, לבצע הבחנה בין שתי נקודות עיקריות. לפני כן אדגיש, כי גורם חשוב הוא נקודת הזמן: אנו מדברים על סוף "מסדר עוף החול".

1. הנקודה הראשונה היא אופיו הכללי של דראקו מאלפוי: אין כל ספק שמבחינה אנושית, אישית, חברתית, מוסרית וכן הלאה (תשלימו את הרשימה כרצונכם) דראקו מאלפוי הוא נער גועלי, יהיר, חסר מצפון, מתעלל בחלשים ובעל התנהגות נבזית. לא הייתי מתחברת לעולם עם ילד כזה.

2. הנקודה האחרת היא השיוך החברתי, או הפוליטי אם תרצו, או במפורש: האם דראקו הוא אוכל מוות או לא.

דובר כאן בצורה מעורפלת על אותה חזרה למוטב של דראקו. צריך להחליט 'חזרה בתשובה' ביחס למה. על איזו משתי הנקודות אמור דראקו, לדעתכם, לחזור בתשובה? ההבחנה הזו היא מהותית לדיון שלפנינו. לא חסרים אנשים דוחים עלי אדמות, ומצד שני אסור להיות אוכל מוות ולהרוג אנשים. השאלה היא באיזו נקודה מאלפוי ניצב.

הטענה הבאה שלי היא, שאומנם דראקו נער זוועתי מבחינת התנהגות יומיומית, אבל בנקודת הזמן הזו, אין שום ראיה בקאנון שדראקו בחר את הצד שלו באופן סופי. אדרבא, יש לא מעט ראיות שסותרות את ההנחה הזו. העניין הוא שקוראים רבים מזהים את ההערצה ללוציוס ואת האופי הנבזי עם תמיכה אוטומטית בוולדמורט. וזה לא בהכרח נכון.

2. האם דראקו מאלפוי אוכל מוות?

די ברור שההנחה האינטואיטיבית היא שדראקו ילך ויצעד בדרכו של לוציוס. זו הנחה סבירה שעד כמה שניתן לראות כעת (ובהתחשב באופי המפוקפק שלו) דרקאו ילך ויצעד באותה דרך. מה מביא אותנו לאינטואיציה הזו?

אנסה למנות כאן מספר נקודות:

q גזענות: מאלפוי שונא בוצדמים.

q היטפלות והתעללות בכל מי שאנו אוהבים: הארי, רון וכל משפחת ויזלי, דמבלדור, נוויל והאגריד.

q היותו בנו של לוציוס מאלפוי - אוכל מוות פעיל בשרות כוחות השחור.

q אחד עשר קבין של אופי נבזי ואכזרי.

q אהמ... מה עוד? העובדה שאבא שלו עשיר גדול? וזה נראה מתאים?

אני חושבת שבאופן כללי אלה הנקודות העיקריות. כעת, אני מאמינה שאת כל אחת מן הנקודות המופיעות לעיל אפשר להסביר באופן אובייקטיבי לחלוטין בלי להגיע בכלל לשאלה או למסקנה אם דראקו אוכל מוות. כאשר נעשה זאת נגלה במפתיע כי חלק גדול מן הבסיס העובדתי עליו מסתמכות האינטואיטציות שלנו לגבי שיוך הצדדים של מאלפוי, הלך לאיבוד.

אני מבקשת את סליחתו של מי שקרא את מאמרי "תסביך סיריוס בהארי פוטר" באתר "הארי פוטר לבוגרים" באורט ( www.hpotter.org.il ) על כך שאביא משם מספר ציטוטים על מנת לחסוך מעצמי את הניסוח החוזר.

ננסה לטפל כעת בכל אחת מן הנקודות המרשיעות דלעיל:

3. הגזענות של דראקו

נושא שחייבים לזכור כשמדברים על דראקו מאלפוי הוא, שאומנם דראקו הוא בנו של לוציוס מאלפוי, אבל יש לו אם, והיא נצר לבין בלק האצילי ועתיק היומין. נרקיסה בלק-מאלפוי צוינה לשבח בכך שנישאה בשידוך הולם התואם את כבוד המשפחה. זוכרים את השטיח על הקיר? דראקו ינק שנאה לבוצדמים עם הרמדיה של האמא שלו. מי שעוקב אחר "מחול הצללים" ו"קול הפעמון" של גדעון אורבך יוכל לראות שאכן באותן משפחות אצולה ותיקות יש הרבה יותר מאשר תמיכה בהווה בלורד וולדמורט. אם נדבר על משפחת בלק, אל תשכחו שמדובר בשושלת אצולה אמיתית בת 700 שנה. דראקו הוא נצר לאותה שושלת, והיחס שלו לבתים טהורים או ותיקים פחות אינו שונה בהרבה מיחסם של בני אצולה בבריטניה לפשוטי העם עד מחציתה של המאה הקודמת. להפך, הללו יכלו ללמוד בפנימיות מיוחסות לבני מעמדם בלבד, מאלפוי צריך ללמוד עם טינופות כמו האחים קריווי, למשל.

למי שמתעניין, ניתן למצוא הרחבה משמעותית בנושא הזה במאמר "תסביך סיריוס" בפרקים א.3., ב.4., ב.5.

4. היחס לחבריו של הארי

אחד הגורמים שמביאים אותנו לשנוא את דרקאו הוא העובדה שהוא מתייחס באופן שלילי לחלוטין לאנשים שאנו אוהבים. בהערת אגב אעיר, כי רולינג עושה שימוש יעיל מאוד ברגשות הקוראים כלפי הדמויות שלה. לעיתים קרובות האהבה והשנאה שלנו הן חידה של ממש בהתחשב בעובדות אובייקטיביות, אבל זה כבר נושא למאמר אחר שצפוי להתפרסם בקרוב.

אם נחשוב על זה שאנו כועסים על דראקו שבעתיים כי הוא פועג בנו כתוצאה מפגיעה במי שיקר לנו, זה עשוי להפחית את הבסיס העובדתי שעומד מאחורי רגשות הכעס. אנחנו מעורבים בזה, וזה הופך להיות עניין אישי. בכל אופן, אני חושבת שאפשר להראות אחד לאחד סיבות אובייקטיביות לחלוטין להתנהגותו של דראקו כלפי כל מי שהוא מתעלל בו, ללא קשר לשאלה "אוכל מוות כן או לא".

ולהלן פירוט:

משפחת ויזלי: משפחת מאלפוי ומשפחת ויזלי הן אויבות בנפש. לוציוס מאלפוי שונא את ארתור ויזלי בכל ליבו (אם יש לו אחד). ולהלן הגורמים:

א. ויזלי ידוע כאוהב מוגלגים וזה בניגוד להשקפותיה של משפחת מאלפוי על טוהר דם והקשר למוגלגים. בספר 5 ראינו שהשקפותיו של מר ויזלי אינן פופולאריות בקרב רבים מהקוסמים.

ב. משפחת ויזלי נחותה מבחינה סוציו-אקונומית. בניגוד למשפחת מאלפוי, הם משוללי אמצעים כספיים ומעמדם החברתי בהתאם. די לערוך השוואה בין האחוזה של משפחת מאלפוי ל"מחילה" המטה לנפול של משפחת ויזלי כדי לראות שמשפחת ויזלי פשוט אינה עומדת ברמה.

ג. הגורם המרכזי בעיני, הוא הגורם האישי, שאותו אני נוהגת לחפש מאחורי כל אידיאולוגיה. ארתור ויזלי ולוציוס מאלפוי נתקלו זה בזה במסגרת עבודתו של ויזלי. ויזלי עוסק בהחרמת חפצים מסוכנים מידי קוסמים בעלי כוונות רעות. בחנות האופל בסמטת נוקטורן מספר לוציוס כיצד ארתור ויזלי ("האוויל המעופש") רודף אותו על רכוש שנוי במחלוקת המוחזק בביתו. מאוחר יותר מצהיר מר ויזלי על כוונתו לעשות בדיוק את זה. מאלפוי רואה בויזלי את המקור להטרדות מצד משרד הקסמים ולכן, אין פלא שמשפחת מאלפוי שונאת את הויזלים. לא רק שהם מעיזים להתחיל איתם, עם השמנת של ה - VIP, אלא שמדובר במשפחה מן המעמד הנחות ביותר! כמו פרעוש שמדגדג את האריה. אז מה רצינו מדראקו? שלא ייכנס ברון?

הרמיוני: על שנאת בוצדמים של דראקו כבר דיברנו. אבל שמתי לב שהכינוי "בוצדמית" הופיע לראשונה באמצע הספר השני. בתחילת הספר השני, שוב בסמטת נוקטורן, גוער לוציוס מאלפוי בבנו על כך שבהישגיו נפל מהרמיוני גריינג'ר. דברי הביקורת נאמרו בצורה בוטה ומשפילה, ובסופם חזה לוציוס לבנו קריירה של גנב. משום שכל עוד הרמיוני עולה עליו, אין לו סיכוי לשום דבר אחר. כולנו יודעים את מידת ההשפעה שיש ללוציוס על דראקו. הדברים שנאמרו, לא נאמרו בארבע עיניים, וכאב ההשפלה נצרב עמוק בתודעתו של דראקו. איני באה לטעון מן הסיטואציה הזו שלוציוס מתעלל בדראקו ולא אכפת לי כרגע מה זה עושה לקשר ביניהם או למצבו הנפשי של דראקו. אבל אין לי ספק שלהרמיוני גריינג'ר השיחה הזו לא עשתה טובה גדולה.

האגריד: כאן אני נותנת צ'אנס הן לדעות הקדומות ולגזענות כלפי יצורים אנושיים למחצה, והן להתנשאות חברתית. בפגישתם הראשונה אומר דראקו להארי: "שמעתי עליו, הוא סוג של משרת, לא?" בן בלק האריסטוקרט השחצני לא היה מסוגל ללמוד שיעור מפי אדם (אהמ) שמעמדו היה שווה בעיניו למעמדו של דובי המשרת. שוב בן אצולה מול איש ההמון, ולא סתם איש המון אלא בתחתית שרשרת המזון, מבחינתו.

דמבלדור: דמבלדור הוא סיפור קצת מורכב, שבמרכזו המהפכה החברתית שמוביל דמבלדור. את תוצאות המהפכה תוכלו לראות בסיפורו של גדעון אורבך "קול הפעמון" (שאני מסכימה עם חלק גדול ממנו). אבל פירוט עובדתי לפחות, תוכלו למצוא ב"תסביך סיריוס" בפרקים ב.4. ו - ב.5. אני מאמינה שהמשפחות הותיקות מתעבות את את דמבלדור משום שהוא מוביל מהלך שיביא לשחיקה נוראית במעמדם. אין לי ספק שאצל מאלפוי בבית מקללים את דמבלדור יום יום ולא רק משום שהוא לחם בוולדמורט. העובדה שמכניסים לבית הספר כמעט כל אחד מוציאה להם את הנשמה. הם מאובנים מפחד. תקראו את הפרקים ב"תסביך סיריוס" ותבינו מדוע.

5. היחס להארי עצמו

בניגוד למה שהוצג בסעיפים הקודמים, אני חושבת שהיחסים בין מאלפוי להארי שונים בתכלית. בנקודה זו אצטט שוב את המאמר:

את הציטוטים הבאים הייתי רוצה שתקראו במנותק ככל האפשר מהקשר ומדעה קדומה.

"הסוהרסנים עזבו את אזקבאן." אמר מאלפוי בשקט. "אבא וכל האחרים ייצאו משם במהירות הבזק"... ( מסדר עוף החול, פרק אחרון).

"חושב לנסות לתפוס את בלק בעצמך? ... אם זה הייתי אני, " הוא אמר בשקט, "הייתי עושה משהו כבר מזמן. לא הייתי נשאר בבית הספר כמו ילד טוב. הייתי יוצא לחפש אותו"... ( האסיר מאזקבאן, טפרים ועלי תה, תרגום מאנגלית).

שני ציטוטים אלה הם דוגמאות לדיאלוגים בין הארי למאלפוי בארבע עיניים . הספרים מלאים בדוגמאות נוספות (את חלקן אביא מיד). שימו לב לטון הדיבור, לענייניות המפתיעה של השיחה. שניהם משוחחים באותו גובה, ומבינים זה את זה היטב. מכאן אני מסיקה, שייתכן ויש בסיס לקשר עתידי ביניהם. הארי שונא את מאלפוי, כי מאלפוי עושה לו את המוות. מאלפוי מקנא בהארי על חבריו ופרסומו, ומת לנצח אותו בקווידיץ'. הארי דחה בבוז את ידו שהושטה לידידות בראשית היכרותם. ועכשיו, אביו הנערץ של מאלפוי יושב בכלא כשהגורם הוא הארי. ואכן, שימו לב שזו העילה לפעם הראשונה כמעט שבה ניסה מאלפוי לתקוף את הארי לבדו. בכל מקרה אחר רון או הרמיוני היו מעורבים, ואולי אפילו הגורמים.

האמינו לי, קראתי את הספרים בתשומת לב, וההבדל בדינמיקה של השיחה בין מאלפוי להארי בארבע עינים לבין התנהגותו של מאלפוי בחברה (קראב וגויל או רון והרמיוני) הוא ברור מכדי שיהיה מוטל בספק. צריך לקרוא את הסדרה שוב בראיה הזו כדי להבחין בכך. אני מאמינה שזה נכון. השאלה היא מה נובע מזה.

6. קצת פסיכואנליזה

לפני שאנסה להציג מה נובע מזה, ננסה בכל זאת להעיף מבט בדראקו כיום, כאשר אנו מנסים להבין אילו דרכים פתוחות בפניו:

חשבתם פעם איך זה להיות בן של אוכל מוות? הרבה כותבי פאנפיקשן דנו בשאלה איך זה להיות בן של לוציוס מאלפוי, והדוגמה הבולטת היא האירוע בחנותו של מר בורגין ב חדר הסודות. לוציוס מצטייר כאב תובעני, קשוח ונוקשה שאינו יודע פשרות. אותן שורות בודדות יכולות להעניק הצצה על מערכת יחסים טעונה בין דראקו ואביו, מצד אחד דראקו מעריץ את אביו כמו כל נער בגילו, אבל אין בכך הוכחה לגבי טיבה של מערכת היחסים הרגשית ביניהם. אנחנו יודעים שמשפחת מאלפוי היא משפחה מפנקת ודואגת (זכרו את האוח הגדול וחבילת המטעמים השבועית) אבל מצד שני, לוציוס לא היסס לשלוח את בנו המפונק לדורמשטרנג הרחוקה והמנותקת מן העולם. באופן אישי אני סבורה, שליחסים בין דראקו ואביו תהיה חשיבות לא מעטה בהמשך, לכשיגיע יום הבחירה של מאלפוי.

וזוהי הנקודה שלי: יום בחירה יגיע, ומאלפוי, לטענתי, עוד לא בחר. החזרה בתשובה שכולם דנים בה היא בעיני, לא חזרה בתשובה אלא יום הבחירה של מאלפוי. השאלה היא, איך יבחר. לעת עתה אני יכולה רק להוכיח שבנקודת הזמן הזו, הבחירה טרם נעשתה, אך זמנה הולך ומגיע:

אינני בטוחה שבבית מאלפוי דברו בחופשיות על תמיכה באדון האופל. משפחת מאלפוי מעמידה פנים של משפחה מכובדת. אני בטוחה שבמשך השנים דראקו שמע, חשד, ובסתר ליבו חש וידע את האמת על לוציוס. אין לי ספק שעמוק בלב, לאורך כל שנות חייו הוא נאכל מבפנים ונקרע בין ההכחשה, התמיכה או ההסתייגות. ההוכחה הסופית והחותכת לזהותו של לוציוס יצאה לאור בסוף הספר החמישי. לוציוס הוקע בפומבי כאוכל מוות, ועידן ההכחשה תם. כעת יצטרך דראקו להחליט למי הוא שייך.

תשאלו: למה לא? למה יש בכלל ספק?

התשובה מורכבת.

7. אוכל מוות או לא?

1. דבר ראשון, אני חושבת שיש ראיות בקאנון שמצביעות על כך, צריך רק לדעת לקרוא אותן, ואני אציג אותן כאן מייד.

2. הנקודה הבאה היא יחסיהם המורכבים של לוציוס ודראקו. אין לי מושג להיכן זה יוביל.

3. נקודה שהיא מהותית בהקשר הזה היא פחדנותו של דראקו. בניגוד לתדמית המאצ'ואיסטית שהוא מנסה לקדם לעצמו, דראקו פחדן פאתולוגי. אני יכולה להוכיח את זה. הוא פחדן איום ונורא וסובל את המוות בגלל זה. מצפים ממנו בבית לגדולות ונצורות בשרות כוחות האופל, אבל לא ברור עד כמה הוא מסוגל. למי שמתעניין, יש לי כמה פסקאות כתובות בנושא שאוכל להעלות כאן.

4. אל תזלזלו בקשר הטוב בין מאלפוי לסנייפ. ליבי אומר לי שעוד ייצא מזה משהו.

אבל בנתיים - מאלפוי יושב על הגדר ומתלבט. וכל עוד לא התקבלה החלטה חותכת, הוא ממשיך בשלו, מתנהג ברוע ומציק לכולם. שימו לב, שהחל מהספר הרביעי הנבזות שלו עולה מדרגה. נראה לי שניתן לראות בכך הד למאבק המר ולמצוקה הפנימית הקשה שבה הוא נתון, משמתחוור והולך מיהו אביו, ושיום אחד הוא יצטרך להצטרף או לברוח, ולא נראה לי שלוציוס יודע לשמוע "לא". גרוע מכך, לברוח פירושו - להצטרף לדמבלדור, לויזלי וכל השאר. זה להפנות עורף למעמדך החברתי ולתמוך במישרין או בעקיפין במאבקם של פשוטי העם.

אך מצד שני, הוא פוחד עד מוות, שהדברים יצאו משליטה. הוא פוחד שיקרו נזקים בלתי הפיכים, שעליהם הוא עשוי להתחרט בעתיד אם יבחר כך או אחרת. בהתנהגותו ב גביע האש ובמסדר עוף החול אני רואה ניסיון עלוב, פתטי ונואש, לאזן, להשפיע על מהלך המאורעות ולנסות לעצור את הגלגל כמיטב יכולתו, בלא שיצטרך לנקוט עמדה מפורשת, הן כלפי עצמו והן כלפי העולם. בקריאה שטחית קשה להבחין בכך, ואפילו כעת אינני בטוחה, אבל לפחות נראה לי שיש כאן דו משמעות. לאורך הספרים נמצא להארי מקור אינפורמציה שהוכיח את עצמו יותר מפעם אחת: מאלפוי. ניתן לקבל את דבריו בראייה שטחית, ולפרשם כהתרברבות ילדותית וכסתם התגרות, אבל במבט שני, האם ייתכן שיש כאן ניסיון להעביר מידע לצד השני בדרך שלא תביא לסיכון, ולא יהיה בה משום קביעת עמדה, כשהמטרה היא למנוע בעד דברים מלהידרדר?

שימו לב לחילופי הדברים בין מאלפוי להארי והרמיוני ביער בגביע האש , באותו קטע שבו דמויות בברדסים משתעשעים להנאתם במשפחת רוברטס המוגלגית. הארי, רון והרמיוני נסים ליער ונתקלים במאלפוי הניצב לבדו. מאלפוי עוצר אותם וכמעט בכוח, מונע בעדם מלהתקדם. "גריינג'ר, הם מחפשים מוגלגים". הארי מתעצבן על הכינוי "מוגלגית". "את לא רוצה שהם יראו אותך". ושוב הארי מתעצבן. במבט שטחי, מאלפוי סתם מציק להרמיוני. זה קרה בעבר. אבל משהו בנימה הרצינית של השיחה הביא אותי לקריאה חוזרת של הקטע. ואז שאלתי את עצמי: אולי ייתכן שדראקו, שידע בדיוק מיהם האנשים בברדסים ומה מבוקשם, באמת ניסה למנוע מהרמיוני ליפול לידיהם ולהיפגע? לדרקאו מאלפוי לא היתה כל דרך לדעת שארתור ויזלי עמד על כוונתם של אוכלי המוות ושלח אותם ליער בעצמו.

שימו לב להמשך השיחה: הארי שואל את דראקו, "ואיפה נמצא עכשיו אבא שלך? הוא לא אחד האנשים שם עם המסכות"? במקום אגרוף או קללה, הביטו בתשובתו המדהימה של מאלפוי, ולטון הרציני והשקט שבה נאמרה: "ואם כן, לא סביר שהייתי מספר לך". מאוחר יותר משתמש הארי במידע הזה, כשהוא אומר לרון והרמיוני "מאלפוי פחות או יותר הודה שאבא שלו הוא אוכל מוות". ייתכן שאפשר להבין מן הסיטואציה הזו, כי הפעם, רק הפעם, חרג מאלפוי ממנהגו בקשר להרמיוני, כי הסכנה שנגעה לה היתה קרובה ומוחשית.

משפט בספר החמישי שעורר צמרמורת בגווי כולנו הוא "טוב, רק שים לב, פוטר, כי אני אעקוב אחריך כמו כלב לוודא שאתה שומר על החוקים". כן. לוציוס זיהה את סיריוס בתחנת הרכבת. מאלפוי סתם מתרברב, או שהוא מעביר את האזהרה בו במקום להארי?

קשה לראות את זה כך, כי מאלפוי, כמו מאלפוי, הסתיר את זה בהרבה רעש מסביב, ובנבזיות הרגילה. מאלפוי היה הראשון שסיפר להארי שיש לו עניין עם סיריוס בלק האסיר הנמלט ב"אסיר מאזקבאן".

ועוד חאד: "אולי הוא מתעסק בדברים שגדולים עליו?" שואל מאלפוי על האגריד. גם השיחה הזו, נערכת ביניהם בארבע עיניים בשקט מופתי, והארי מגיע למסקנה שאוכלי המוות יודעים על שליחותו של האגריד אל הענקים.

אני מודעת לכך שזה קצת קלוש. ברור לי, שיכול להיות שהכול להיפך, ובעצם, מאלפוי רוצה לשאוב מידע ולא להעביר מידע. אני רק מנסה לזרוע ספק ולהראות שיכול להיות כאן כפל משמעויות. העברת מידע דרך הארי נראית לי הגיונית כי איתו הוא בא במגע יומיומי ויכול להסוות את דבריו כהתגרות. כרגע נראה לי, שוב, שמאלפוי לא באמת החליט, וייתכן שיש בכך גם מזה וגם מזה.

8. ולמה דווקא דרקאו?

הביטו, אין בכוונתי לטעון שדרקאו מאלפוי ילד טוב לונדון. הוא לא היה כזה, וכנראה גם לא יהיה. לשנות אופי או לצאת נגד חינוך מינקות, זוהי עבודת חיים.

אבל אופי נבזי וחינוך רע אינם הופכים אוטומטית לרוצח המונים. לכל אחד יש רגע של בחירה, והטענה היחידה שלי היא, שיום הבחירה של מאלפוי עוד לא הגיע.

יכול להיות שזו תהיה בחירה קשה, בהתחשב בכל התנאים מסביב. אולי צריך אירוע חיצוני גדול לדרמטי כדי לגרום לדראקו להחליט אחרת ממה שכולנו מצפים. מי יודע איך יבחר?

אתם שואלים, מדוע השאלות הללו נשאלות דווקא לגבי דראקו? ובכן, אני חושבת שדראקו מאלפוי הוא מהדורה חוזרת של דמות דומה מאוד שפגשנו בעבר, בקאנון הפוטרי, שהתחילה באותה נקודה ועם תנאי פתיחה כמעט זהים, ועשתה דרך ארוכה בעלייה.

בן משפחתו של דרקאו מאלפוי, סיריוס בלק. בלק, כמו מאלפוי, לא היה חביב התלמידים מהרבה סיבות דומות. בלק ומאלפוי התחנכו על אותו מצע רעיוני. יש הבדלים גדולים בין השניים, גדולים כהבדלים המהותיים בין הבתים גריפינדור וסלית'רין: אומץ לב וידידות.

סיריוס בלק חצה את הקוים. דראקו עדיין לא.

אנו אוהבים את סיריוס בלק על מה שעשה. בדומה לסיריוס, הפוטנציאל קיים.

היינו רוצים לאהוב כך גם דראקו, אם יזכה לכך.

והערה לסיום: לבלק ומאלפוי יש הרבה קוי דמיון המהוים הוכחות חלקיות נוספות לנאמר כאן. דומני שבנקודה זו באמת אפציר בכם לקרוא את המאמר "תסביך סיריוס בהארי פוטר". תתעלמו מההשוואה בין בלק לקונדסאים, היא אינה רלוונטית לדיון.