הארצות של העולמות המוכרים
רקע כללי |
ארצות |
מפלצות | אלים
ואמונה | דמויות | גזעים
רובע התה
מהות כללית: קהילה
אמידה של מגדלי עשבי תה, אשר מנהיגה שוקעת, אחיה הלא-יוצלח, מהגרים אלימים,
ואינטרסנטים פוליטיים הטילו אותו אל תוך מהומה כאוטית.
I) ההיסטוריה של רובע התה - עליית משפחת סלנוויל ושלטונה
א) ווינסטון סלנוויל ו"תה
השמש השוקעת"
רובע התה היה
קרוי עד סוף המאה ה-22 "רובע השעורה", והיה רובע חקלאי עני ונחשל למדי,
שנחשב נחות תמיד משכניו מגדלי התבואה האמידים מרובע גלבין, ואף כפוף להם לא במעט.
המצב השתנה מהקצה לקצה בשנת 2186, כאשר קנה אדמות ברובע סוחר-הרפתקן מצליח בשם
ווינסטון סלנוויל. אותו אדם, לוחם-קוסם מוכשר ובעל חזון שהתמחה בריטואלים קסומים
העוסקים בצמחים נדירים, הצליח לפתח במחקר של שנים זן יחודי של צמח תה, בעל עלים
בגוון הנוטה לכתום, המסוגל לגדול היטב באקלים ההידרוסטי[1].
תה זה, שהופק וטופל לפי נוסחה יחודית שהמציא סלנוויל, היה הצלחה גדולה בשוקי
הידרוסט, שם זה לכינוי "תה השמש השוקעת".
סלנוויל, שהחל מגדל את תה השמש
השוקעת באדמותיו, צבר הצלחה ועושר רב, קנה עוד אדמות ועד מותו הצליח להפוך לאחד
האנשים העשירים ביותר בדרום העיר. במותו, ציווה להוריש את הנוסחה לכל החוואים
ברובע. העשירים מרובע גלבין, ששנאו את וינסטון סלנוויל, שסילק אותם ואת חסותם
העריצה מהרובע, ניסו לנצל את ההזדמנות בכדי לגנוב את הנוסחה ולנסות להתחרות בבני
הרובע וביורשיו של סלנוויל, אולם הדבר לא צלח בידם משום מה, וגידוליהם לא עלו יפה,
והבריות ריכלו כי בנוסחה ישנו מרכיב סודי נוסף, שנזרע אי-כה באדמת הרובע, ומאפשר
לגדל את התה רק שם. אחרים תלו את הקולר בארטיפקט סודי, בעזרתו נעשה הריטואל
הראשוני שיצר את זן "תה השמש השוקעת", אשר מחוץ לטווח השפעתו, שב הזן
להיות תה רגיל שאינו מסוגל לגדול באקלים ההידרוסטי.
מאז, עלה מאד מעמדו של הרובע, שזכה
לכינוי "רובע התה", וכיום הוא נחשב לרובע אמיד לפחות כרובע גלבין, מה
שמזעים מאד, היום כתמיד, את החקלאים העשירים והשחצנים של רובע גלבין, ובראשם הרברט
סימקין, ששמועות לוחשות כי הוא תמיד זומם מזימות כיצד להשתלט על חלק מאדמות רובע
התה, תוכניות אשר זכו להצלחה לא מועטה בשל הארועים העגומים שארעו ברובע לאחרונה.
בני סלנוויל עלו לגדולה כאחת המשפחות
המובילות בדרום העיר, ובנו של וינסטון קיבל תואר אצולה של לורד ממלך הידרוסט,
המחודש מאז בכל פעם בה מתחלף ראש המשפחה. המשפחה העמידה נושאי תפקידים חשובים בעיר
הבירה ובמדינה ההידרוסטית, וכן לא מעט הרפתקנים ואנשי צבא, שחלק מהם צבר לא מעט
הצלחה ומוניטין.
ב) רובע התה דהיום, מותו
של סר רג'מונד סלנוויל
רובע התה דהיום הינו מקום נאה ומלבלב של שדות מוריקים ובתי חווה גדולים ומטופחים,
מוקפים במשוכות המצמיחות פרחים קטנים, בהירים וריחניים. בין בתי החווה הנאים
מובילות דרכי עפר נקיות ורחבות, המוארות בלילות בידי פנסי אור תמידי לבנים-כחלחלים.
לצד שדות "תה השמש השוקעת" מגדלים רבים מבני הרובע כרמים, וכן מטעי
אפרסקים, שזיפים ודובדבנים. עד לפני כ30- שנים, נחשב רובע התה כרובע המוביל בין
הרבעים החקלאיים, אולם סדרה של מאורעות העימו את זהרו, ואם כי לא דרדרו אותו יתר
על המידה מבחינה כלכלית, העכירו את הרוחות בקרב תושביו, וערערו את בטחונם.
לורד רג'מונד סלנוויל, סוחר ממולח שהיה אדון הרובע הבלתי מעורער, אהוב התושבים
שדאג מאד לרווחת הרובע ותושביו, נפל בשנת 2422 למשכב, לוקה במחלה מסתורית שקטלה
אותו תוך שלוש שנים ביסורי תופת, ואיש מכוהני הידרוסט לא הצליח לעמוד על מקור
המחלה, או להבין כיצד ניתן לרפאה. רג'מונד הותיר אחריו שלושה צאצאים: הבת הבכורה,
לידיה סלנוויל, קוסמת ומלומדת, שקנתה לעצמה שם באקדמיה ההידרוסטית בתחומי הספרות
והפילוסופיה, הבת השניה, לינדה, מאמינה אדוקה באל קודור שבחרה לעצמה קריירה של הרפתקנית
ונודעה כפלדינית מוכשרת ומבטיחה, והבן הצעיר, קני, שנודע כטיפוס קל דעת, נבער ולא
מוצלח במיוחד, שדעתו היתה נתונה בעיקר להימורים, תענוגות ומני דרכים לעשות כסף קל
בלא להתאמץ.
לאחר מותו של רג'מונד, ירשה הבת
הבכורה לידיה את רוב אדמות המשפחה. לינדה, שלא הסתדרה מעולם עם אחותה ואחיה, וליבה
לא היה נתון לחקלאות ממילא, מכרה ללידיה כמעט מיד את חלקה. לידיה מצאה עצמה, בלא
שציפתה לכך, מחזיקה בידה כ-90% מאדמות המשפחה, שכן חלקו של קני באדמות היה מועט
ביותר.
ג) דעיכתה של לידיה
סלנוויל
שנות שלטונה של
לידיה, שהחלו בתקווה גדולה, הפכו עד מהרה למפח נפש. לידיה התגלתה כאשה צייקנית,
קנטרנית, אובססיבית וחסרת פשרות הן כלפי הכפופים לה והן כלפי המקורבים אליה, כשהיא
מבלה את כל ימי חייה במריבות, צעקות ומלחמות על דברים שבכלום, כאשר לידיה, לדעת
עצמה, לא טועה לעולם, ומבינה הכל.
נישואיה לא עלו יפה, והסתיימו בגירושין לאחר כ-9 שנים סוערות ומלאות
מריבות, שגבו ממנה מחיר יקר. ילדיה, כאשר בגרו, מיהרו לברוח מבית המשפחה, ופתחו
לעצמם קריירות בבאריזהאר הכבושה בידי הידרוסט.
המריבות הבלתי פוסקות, המתח והמרירות
אכלו את לידיה בכל פה. כח קסמיה הלך והתנוון, והיא פרשה כמעט לחלוטין מכל עיסוק
הקשור בו, גם כשרונה האקדמי התנוון ונתקע, וכיום אין היא נחשבת עוד לשם גדול
באקדמיה. נטושה בידי כל מקורביה, הפכה לידיה לאישה קמוטה ומרירה, שהזקנה הקדימה
לתפוס אותה, המבלה שעות במיטתה או בשיטוט חסר פשר ברחבי ביתה הגדול, מבע מריר על
פניה, כשהיא מהלכת אימים על משרתיה לחיהם היא יורדת בשל כל שטות קטנה במבול של
צרחות ועלבונות גסים. יודעי דבר טוענים כי ככל שעוברות השנים, כך הולכת לידיה
ומאבדת בהדרגה את שפיות דעתה.
מצבה העגום של לידיה הלך ונתן את אותותיו ברובע בשנים האחרונות, הניהול הפך להיות
כושל יותר ויותר, ותושבי הרובע, שנכוו לא פעם מהתפרצויות זעם ואובססיות שונות של
לידיה, החלו רוטנים ומכנים אותה בזעף "המכשפה הזקנה והבלה" או
"התולעת הרגזנית", אולם לידיה אינה מתייחסת יתר על המידה לביקורת,
ובטוחה כי איכרי הרובע הינם עדר של שוטים נבערים וכפויי טובה, ורק היא יודעת ורואה
את האמת, מה טוב לכולם וכיוצא בזה. מדי פעם, פורץ עימות גדול בין לידיה לאיכרי
הרובע, ביחוד כאשר היא מנסה לנצל את מעמדה כראש רובע בכדי לחוקק רגולציות שאינם
מוצאות חן בעיני התושבים, ולא פעם פורצות מהומות, הדורשות תיווך ופישור ארכניים
בכדי להגיע לסיומם – בדרך כלל של
האב מרטינס (ר' ערך בהמשך), המתמחה בעבודה עגומה וכפויית טובה זו. כבר מזה שנים
מספר יודעת לידיה היטב כי אם יערכו בחירות חדשות לראשות הרובע, תנחל בהם מפלה
צורבת, והיא משתמשת בתרגילים ובקשריה הרבים במנהל ועם ראש העיר בכדי למנוע או
לפחות לדחות בחירות כאלו ככל האפשר - אולם יודעי דבר אומרים כי הולך ומתקרב היום
בו לא תוכל עוד לידיה למנוע את הבלתי נמנע. היא עצמה מאמינה בכל ליבה כי היא צודקת
(כתמיד) בדחיית הבחירות 'האיכרים הנבערים אינם יודעים מה טוב עבורם. רק אני יודעת,
רק אני רואה את האמת, כן, זו שכולם טומנים ראשם בחול ולא רוצים לראות!" היא
נוהגת לצרוח כאשר היא נשאלת על כך, ובו בעת הולכת מרירותם של תושבי הרובע כלפי
ועולה.
רבים מבני הרובע היו משתוקקים מאד כי אחותה הצעירה של לידיה, לינדה סלנוויל, תחליף
את אחותה השנואה, אולם זו מסרבת בתקיפות לשוב לרובע. בשנים שעברו, צברה לינדה
עוצמה ונסיון רבים, הצטרפה למסדר אבירי סנט-קודור והפכה בשנת 2436 למסטרית של
המסדר, המפקחת על פעילות האבירים ההידרוסטים בפרלמנט, ונחשבת לאחד משני האנשים
החזקים ביותר במסדר אחרי הגראנד-מסטר. הדבר האחרון אליו משתוקקת המסטרית לינדה
סלנוויל הוא לתקוע את ראשה במיטה החולה של רובע התה, מה גם שאין היא מעוניית
במלחמה כנגד אחותה, לפחות לא כעת. אמנם, כמה מהמקורבים לה חולמים על כך שלינדה
תשתלט על הרובע, ותהפוך אותו לרובע הנשלט בידי אבירי סנט-קודור בדומה לרובע
ברייטון, אולם לינדה איתנה בסירובה, לפי שעה.
ד) הסתבכותו של קני
סלווניל, בואם של בני בז'אז' מפוהאסה
למצבו המדרדר
של הרובע תרם מאד גם קני סלנוויל, האח הצעיר של לידיה ולינדה. הלה, שחלם על
התעשרות מהירה, עקר מטע אפרסקים מלבלב שירש והקים עליו איטליז ובית מטבחיים גדול
בשם "מנעמי הבקר". תחילה הרוויח קני ממשלח ידו, אולם מעולם לא עלה בידו
לצבור עושר אגדי כזה שהגה בו בחלומותיו המנופחים. הקצב הנבער והפזיז החל מלווה
כספים מהרברט סימקין ומאנשים אחרים, בכדי להגדיל את עסקו, שהחל בינתיים סובל
מאי-סדרים, מעילות של שותפים מפוקפקים שהכניס לתוכו קני, וחוסר מזל, שהלכו והעיבו
על עסקיו של קני, אולם הוא המשיך בשלו, והוסיף לקחת הלוואות בריבית ולהכנס לעסקים
מסוכנים ומפוקפקים. בין לבין, סיבך אותו מזגו האלים בקטטות ובסכסוכים אין סופיים
עם איכרים מקומיים, ויש האומרים כי סימקין הנבל, שהחל חושב על דרכים בהם יוכל לנצל
את קני בכדי לחדור לרובע, דאג ללבות את הסכסוכים בסתר.
עוד כשהיה אביו בחיים, בשנת 2416 (וקני היה בן 18 בלבד) נישא הלה לבתו של מהגר
מפחוות פוהאסה שבדרום סורגושיראג, בחורה ריקה, נבערת ופזרנית בשם פאיזה בז'אז',
וכתמורה קיבל מחמולת בז'אז' המפוקפקת (שיש טוענים כי עסקה בעסקי הפשע המאורגן
בסוראגיה ונמלטה בשל סכסוכים בעולם הפשע בסולטנות) נדוניה נכבדה, שעזרה לו מאד
במימון עסקיו. פאיזה חשבה לתומה כי היא נישאת לאציל וג'נטלמן עשיר, שיהפוך אותה
לליידי הידרוסטית מכובדת, פיזרה כספים על ימין ועל שמאל, בעיקר על בגדים, תכשיטים
ומותרות, ארגון סעודות מנופחות בסגנונה הזול והצעקני, בו היא מנסה לחקות את הנשים
ההידרוסטיות רמות היחש. בכך, סייעה פאיזה מאד לנפילתו של בעלה, שלא אחרה לבוא.
פאיזה בז'אז', שילדה לקני שני בנים,
ביל וגבריאל, הזמינה לרובע את בני החמולה שלה, שעסקיהם ברובע המשי שבעיר הצפונית
כשלו, והללו, שמנו כמה עשרות פוהאסים גסים, צעקנים ואוהבי תגרות הקימו את משכנם
ליד האיטליז "מנעמי הבקר", בו החלו רבים מהם לעבוד, כאשר הם ממררים את
חיהם של בני הרובע בצעקות, קטטות, חפלות רועשות ועסקים מפוקפקים. בריוניהם החלו
מטיילים ברובע, מציעים הצעות מגונות לנערות המקומיות, ומפרים את השלום והשלווה היחסיים
ששררו ברובע קודם לכן. מסביב לאיטליז הלך ונוצר מתחם פוהאסי צר, צפוף ומטונף, מלא
ביריונים רועשים המתהלכים חצי ערומים בעונת הקייץ ומחפשים צרות. המהומה הגיעה לשיא
חדש החל משנת 2432, כאשר הוקם ליד האיטליז מועדון-פונדק פוהאסי שכונה בפשטות
"ביית אל'חאפלה", מקום שהחל משמש עד מהרה מקום משיכה לשיכורים אלימים[2],
מהמרים, קבצנים מפוקפקים ונוודים מרבי צרה, ויש המרכלים כי מוכרים בפונדק גם סמים.
הפעילות ב"ביית אל'חאפלה" עוררה תגרות רבות ברובע. המקומיים דרשו מלידיה
כי תרסן את אחיה הסורר ותגרש את בני בז'אז' מהמקום, או לפחות תרסן אותם - אולם
לידיה לא עשתה דבר כנגד אחיה וקרוביה של אשתו, דבר שתרם להדרדרות מעמדה.
ה)
התערבותו של סימקין
בשנת 2435, בעת
שעסקיו של קני התנודדו בחוסר יציבות, כורעים תחת נטל החובות, התפוצצה שערוריה
רבתי, כאשר חבורת הרפתקנים צעירים שהתגנבה למחסניו בעת לילה חשפה כי קני ובני
בז'אז' נמצאים בקשרי עסקים ענפים עם שומאק מרובע סנאגא, והלה מוכר להם בשר שרצים
מהעולם התחתי אותם שיווקו הללו בתור בשר בקר. קני וארבעה מראשי חמולת בז'אז נשפטו
למאסר של שנתיים, מהם ריצו מעט יותר משנה בכלא הגדול של היידרקרון. עסקיו של קני
פשטו את הרגל, ולידיה הזועמת נאלצה לשלם רבים מחובותיו. הרברט סימקין, שהיה אחד
מגדולי נושיו של קני, השתלט על רוב קרקעותיו של קני, הרס את המחסנים המלוכלכים
שבנה הלה עליהם, והחל מגדל עליהם את התה המיוחד של הרובע, כשהוא מתחרה בחקלאים
המקומיים ופוגע בעסקיהם, כאשר הלשנות לשלטונות המס, נכלים ושילוח ביריונים הפכו
לעניין של יום-יום ברובע.
עד מהרה גילה סימקין כי שירותיהם של
בני בז'אז' המרוששים יכולים להועיל לו, והחל מפטם את החמולה האלימה בכסף ומשתמש
בכוחו במנהלת העיר להגן עליה. בני בז'אז' הפכו במהירות לעושי רצונו של סימקין
הנוכל, ובמצוותו הם מטרידים את מתחריו וממררים את חייהם "בית אל'חאפלה"
הורחב והוגדל, וקומה נוספת נבנתה עליו. כאשר השתחרר קני מהכלא, מצא לו סימקין
עבודה כאחד מאנשיו, המוכר את תוצרתו ברחבי העיר ומשמש כאיש אגרוף אלים לסירוגין,
כאשר שני בניו, שהפכו לבריונים נהנתנים ופזיזים כאביהם וצעקנים ורדודים כאמם
מסייעים בידו – ומאז לא ידעו
רבים מחוואי הרובע מנוחה.
ו)
בואו של צ'רלס קראדר, ופריצת המאבק הגלוי
את המהומות
ברובע התה היטיבה לנצל דמות חדשה, שנכנסה לקלחת של רובע התה בראשית שנת 2437:
צ'רלס קראדר, גבר נאה, ממולח ועשיר, הידרוסטי למחצה ואיירנוסטי למחצה, שצבר הון רב
בקריירה של הרפתקן-סוחר. צ'רלס, במהותו אדם אוהב-תענוגות והולל למדי, אך בניגוד
מוחלט לקני, בעל יכולת תכנון וחוש טוב לעסקים, הציב לעצמו מטרה לצבור כח ברובע
ובבוא היום להחליף את לידיה השוקעת ולהשתלט על אדמות סלנוויל. המהומות והצרות
שגרמו קני ומשפחת בז'אז' נראו לו כהזדמנות שלו להגשים את מאוויו. צ'רלס קראדר,
שקנה אדמות ברובע, החל מתחבר עם החוואים הממורמרים, פורט על זעמם במיומנות
ערמומית, כשהוא מנסה ליצור לעצמו תדמית של "וינסטון סלנוויל חדש" שבא
לגאול את הרובע מצרותיו. כבר בחודש הראשון לשהותו ברובע, שכר אנשי אגרוף וחרב, שתחת
הנהגתו הדפו את בריוני בז'אז וסימקין שבאו ללמדו לקח, והכו בהם מכה קשה במה שכונה
"קרב ליל הכרם" (היתרודיאן 2437), שהסתיים בפשיטה של קראדר ואנשיו על
"ביית אל'חאפלה" שהסבה שם נזק קשה למדי. מבצעים אלו העלו מאד את קרנו של
ההרפתקן הצעיר והשאפתן ברובע.
מכאן החל מאבק-רבתי בין קראדר מחד
לסימקין, קני, לידיה ובני בז'אז' מאידך. קראדר עמד ברדיפות ונגישות של המנהל, צבר
קשרים משל עצמו, ותמיד השיב ליריביו מכה אחת אפיים. שמועות החלו להסתובב בעיר כי
קראדר יצר קשרים עם ה-RRK
(קלאן הזעם האדום) המפחידים ממחוז פארנס, רודפי הזרים הקטלניים והידועים לשמצה,
ואלו סיעו לו בחשאי במלחמתו כנגד משפחת בז'אז'. שמועות אלו אוששו, בין היתר,
ע"י קשריו ההולכים ומתהדקים של קראדר עם בעל הקרקעות הגדול ממחוז פארנס,
ויליאם פירסטון (הידוע יותר בכינוי "ביל הזקן"), איל-חקלאות עשיר וגזעני,
החשוד במעורבות בארגון ה-RRK,
ויש הלוחשים על אודותיו כי עסק גם בסחר עבדים. קראדר החל נושא נאומים תקיפים
ברובע, בהם הטיל בוז ורפש ביריביו, כשהוא יוצא כנגד "משטר הניוון, השחיתות
והניצול", ובעיקר כנגד בני בז'אז', שקראדר לא הסתיר את כוונתו לגרשם מהרובע
ברגע שיתפוס את מקומה של לידיה.
ז)
הרדיקלים מכניסים את ראשם לסכסוך
עמדותיו אלו של
קראדר, והשמועות כי הוא קשור עם ה-RRK (שלא לדבר על ידידותו העיקשת עם ביל
הזקן), הקימו על קראדר יריבים חדשים, בדמות חברי הסיעה הרדיקלית, שהחלו מפעילים את
כוחם בפרלמנט ומחוצה לו בכדי לבלום את קראדר ולמנוע ממנו כל סיכוי להשתלט על הרובע,
כשהם מאשימים אותו בריש גלי בגזענות, עסקים אפלים ורדיפת זרים. בראש יריביו של
קראדר עמד פרופסור בלטון, שהחל מזרים כספים לבני בז'אז', דאג כי צעירי הסיעה
הרדיקלית ירבו לבקר ב"ביית אל'חאפלה" ויסייעו בהגנת מתחם החמולה מפני
התקפות מצד תומכיו של קראדר, ואף ביקר במקום בעצמו, בכדי להלל ולשבח את ראשי
החמולה על "הרב-תרבותיות הברוכה" שהביאו לעיר הבירה, כשהוא מצהיר כי
"יעלה על הבריקדות" בכדי למנוע מאדם מסוגו של קראדר לתפוס את השלטון
ברובע.
לקראת שלהי 2438 נראה כאילו כוחו של
קראדר מצוי בנסיגה ושקיעה. כאשר נתפס אחד מאנשיו לאחר שהשתכר ורוצץ באלה את ראשו
של נער מבני בז'אז', פשט משמר העיר על חוותו של קראדר והחרים כלי נשק רבים משם.
הבריון שרצח את הנער נידון למוות ונתלה, ולא עוד סייעו לקראדר טענותיו כאילו אינו
קשור למעשה, והוא מצא עצמו נתקף מכל הכיוונים, ושמועות החלו לספר כי קראדר שוקל
למכור את אדמותיו ולהסתלק מעיר הבירה, אולי אל ידידו המפוקפק ממחוז פארנס.
ח)
פרופסור סטפאן וורקובסקי
אולם אז, נחלץ
לעזרתו של קראדר בעל ברית חדש ומפתיע. פרופסור סטפאן ורקובסקי, מלומד בעל שם
באקדמיה ההידרוסטית. סטפאן, שנולד ברובע זיטל בשם ולגל ורקובסקי, נטש בצעירותו את
האמונה הקוייגרית, והוטל עליו חרם ברובע מגוריו, שגרם אפילו לבני משפחתו להתכחש
לו. ורקובסקי ניצל את כשרונו בכדי ללמוד כשפים באקדמיה ההידרוסטית למדעי המאגיה
שברובע הברקים, ובילה את חייו כהרפתקן ומלומד לסירוגין.
הברית בין מלומד שקט ומהורהר זה, בעל
המוצא הקוייגרי לבין קראדר המפוקפק הפתיעה רבים, ונסיבותיה היו עניין לרכילות
ושמועות רבות ברחבי היידרקרון. אחד הסיפורים סיפר כי כאשר עבר המלומד ערב אחד
במקרה ברובע, נתקל בפאיזה הצעקנית ובאחד מבניה הבריונים, המלווים בכמה מאנשי
בז'אז', והללו העליבוהו, הטילו בו רגבי בוץ ואשפה, בשל העובדה כי סרב להתייחס אל
פאיזה כאל ליידי הידרוסטית ולנשק את ידה, כפי שדרשה בצעקות קולניות וגסות, כמנהגה
מאנשים הפוגשים אותה בפעם הראשונה. כך או כך, ורקובסקי נועד עם קראדר לשיחה ארוכה,
אי-כה בחודש דרמינלות של שנת 2438, ואיש לא יודע על מה בדיוק דיברו השניים, אולם
בסופו של דבר, סוכם על ברית ביניהם, ופרופ' ורקובסקי העביר את מקום מגוריו מרובע
הברקים לרובע התה, שם החל בונה לעצמו מגדל למחקריו הקסומים, בסמוך מאד לאחוזתו של
קראדר.
עזרה זו באה לקראדר אף לא חודש אחד מוקדם מדי. יריביו של קראדר, בוטחים בכך שמעמדו
של יריבם התערער די הצורך, הנחיתו עליו בראש השנה של 2439 מתקפה רבתי שבוצעה בידי
בני בז'אז', אנשי האגרוף של סימקין, צעירי הסיעה הרדיקלית, ואף שכירי חרב רבים
מרובע האלה ואורקים מרובע סנאגא. הללו, נושאים נשק ולפידים, הסתערו בהמוניהם על
אדמותיו של קראדר, בטוחים כי בשלה השעה לטפל סופית ביריבם הנחלש. אולם כאן ציפתה
להם הפתעה: פרופסור ורקובסקי התייצב להגנת אדמותיו של בעל בריתו, ולפי השמועה,
בעוד קראדר עצמו כמעט ומאבד את עשתונותיו מרוב פאניקה, תפס הקוסם את הפיקוד ובעזרת
כח רצונו וקסמיו הקטלניים, נהדפו התוקפים באבדות כבדות.
עזרתו של ורקובסקי לא הסתכמה
בכוחותיו בקרב בלבד. הלה לא אחר לנצל את הקשרים הרבים שלו ברובע הברקים ובקרב
סוחרים עשירים, מלומדים ואנשי פרלמנט, ולצאת למתקפת נגד תעמולתית כשהוא מוקיע בריש
גלי את התנהגותם של בני בז'אז', סימקין והרדיקלים, ואת הסבל שגורמים הללו לתושבי
הרובע השלווים, תוך שהוא מנצל את ההתקפה שנהדפה בכדי להשחיר את יריביו, שמיהרו
להתכחש ולהצהיר כי הם מתנגדים לאלימות כלשהי. בכך, החל מעמדו הפגוע של קראדר
משתפר, אט-אט, וכפות המאזניים שבו והתאזנו בין הצדדים.
ט) המצב ברובע כיום
בינתיים, השלים
פרופסור ורקובסקי את העברת עסקיו לרובע, ועבר לגור במגדלו החדש והמרווח, שמתחתיו
נפתחה חנות קטנה בשם "ענן המסתורין", העוסקת בשיקויים ומתכונים
אלכימיים, קניה ומכירה של ספרים עתיקים בנושאים מיסטיים מסתוריים, ולעיתים אף של
מגילות קסמים וריטואלים מאגיים יקרי המציאות –
דבר שמשך לרובע קוסמים צעירים מרובע הברקים, המרבים לבקר את חנותו של ורקובסקי,
שהחלה מוכרת לבאים גם משקאות משובחים המיוצרים באדמותיו של קראדר, והפכה לפונדק
למחצה, שתמיד ניתן למצוא בו שוליות קוסמים והרפתקנים צעירים. ורקובסקי, מצידו,
חולם להגדיל את הפונדק ולהופכו לאטרקציה מאגית בדומה ל"מנורת הג'ין"
המפורסמת מאיירנשטאט, אולם הצרות ברובע מכשילות תוכנית זאת לעת עתה.
בינתיים, שב קני סלנוויל לנהל איטליז גדול וחדש שנפתח ליד "בית אל'חפלה"
במרחק מה מהאיטליז הקודם, שהפך להיות חורבה משמימה ומלוכלכת, אליה זורקים בני
בז'אז' את הזבל, ובתוכה רובצים לעיתים קרובות נוודים, פושעים ומסוממים. האיטליז
החדש "המכונה 'מטעמי סלנוויל' ולעיתים מכנים אותו ליצני הרובע גם "מטבח
בז'אז'", הצליח הרבה יותר מקודמו, ביחוד מפני שצעירי הרדיקלים באים אליו
בהפגנתיות לקנות בו בשר, ואפילו השמועות העקשניות כי קני שב לעשות עסקים בסתר עם
שומאק אינה מרתיעה אותם. אפילו פרופסור בלטון הכריח עצמו להזדמן לשם פעם או פעמיים
ולקנות סחורה בכדי להפגין אהדה לבני בז'אז', כשהוא מכחיש בתוקף את השמועה כאילו
זרק את הבשר שקנה לפח האשפה ברגע הראשון בו הזדמן לו הדבר. לאחרונה, החל קני מקיים
בחצר "ביית אל'חאפלה" פעם בחודש ארוחות בשר ענקיות, אליהם נוהרים בני
בז'אז' ואנשי הסיעה הרדיקלית, המכונות "ארוחות השלום והאחווה", בה
מוגשים מיטב מאכלי האיטליז בידי אשתו של קני, פאיזה בז'אז', ושני בניו הביריונים.
אלו שמתלהבים מעט פחות מארועים אלו הדביקו להם את הכינוי "משתאות
שומאק".
מאז אותה סדרת מאורעות, שגרמו לפגיעה
ביבולי התה ולעליית מחירו ברחבי היידרקרון, הגביר משמר העיר מאד את פעילותו ברובע,
והרגיע בכח את ראשי הביריונים משני הצדדים, מה שגרם לירידה במספר התגרות והמהומות,
לפחות לעת-עתה, אם כי המאבק המילולי בין שני הצדדים נמשך. אלו מכנים את קראדר
"גזען, דמגוג ואופורטוניסט, חברם של רוצחים וסוחרי עבדים", ואלו מכנים
את לידיה, קני וסימקין "ארכי-מושחתים הרוצים לסלק את קראדר בכדי להמשיך
ולהתעלל ברובע באין מפריע", ולבני בז'אז' "שבט בזוי ונצלן של בריונים
ופושעים שיש לבעוט אותו מהידרוסט, ביחד עם גבירתו הצעקנית והטפשה ושאר
הפושעים". הכל מחכים לרגע בו לא יצליחו עוד כוחותיה של לידיה השוקעת למנוע
בחירות לתפקיד ראש הרובע ומשרת חבר הפרלמנט הכרוכה בו, אז יודעים הכל כי יפתח מאבק
רבתי בין הצדדים, ואיש מהם לא יבחל באמצעים בכדי לתפוס את השלטון ברובע. רבים
מתושבי הרובע תומכים בקראדר, ואילו אחרים מסתייגים מדמותו ומפחדים מכניסת ה-RRK וביל הזקן
לרובע אם יתפוס הלה את השלטון, ואילו אחרים מתעבים את שני הצדדים ומפללים לבואו של
צד שלישי ושפוי, שיחזיר את החיים לסדרם ויטפל בנחישות בבעיות הרובע. ברור לכל, כי
לו תרצה דיים לינדה סלנוויל להעמיד את עצמה לתפקיד, תזכה ברובע בקלות, וכמעט כל
תושבי הרובע מפללים לכך –
אולם זו עסוקה בתפקידיה בפרלמנט ובמסדר סנט-קודור, ומסרבת בעקשנות לחזור לרובע.
דמותו של הכומר המקומי,
האב מרטינס: לא
מעטים מבני הרובע חושבים על מועמד בדמותו של הכומר המקומי, האב ג'ורג' מרטינס, איש
דת צנוע של האל קורוונט, הידוע לטוב כאדם משכיל מאד, אך צנוע הליכות ואוהב אדם,
שבנעוריו נדד בארצות רבות ולמד תורות נסתרות ודעת במקומות רבים, בין היתר מפי אנשי
דת במינג-הו-לין, כוהנות המסתורין של ליטאנגארדה בקריינליכט, וכוהני כתר השחפים מאלדורניי.
הכומר, שנחשב בעיני רבים כאיש השפוי היחיד ברובע, פישר לא פעם בין התושבים לבין
לידיה, או ניהל משא ומתן בין קראדר ליריביו במטרה להפסיק את המהומות והקרבות,
וניחן בסבלנות וסלחנות מדהימים, אפילו כלפי הבריונים הגרועים ביותר מחמולת בז'אז'.
לעומת מעריציו, רבים ברובע סבורים כי לא איש דת סלחני דרוש לרובע, אלא מנהיג בעל
יד קשה, שיוכל להשליט סדר בתקיפות ובכח. האב מרטינס לכשעצמו אינו מעוניין כרגע
לנסות ולקחת את ראשות הרובע, בטענה כי הוא עסוק מדי בעבודת הקודש ובלימודיו, ולא
יוכל לשרת היטב את צאן מרעיתו אם תוטל עליו גם מלאכת הממשל החילוני במקום.
השמועות על קללת בני
סלנוויל: ברקע
המאבקים העכשוויים על השליטה ברובע התה, מתגלגלת ברובע גם אגדה עתיקה ואפלה המדברת
על קללה חבויה הקשורה לבני סלנוויל, לאחוזתם ולתה השמש השוקעת. גרסה אחת טוענת כי
ווינסטון סלנוויל קיבל ארטיפקט שסייע לו ליצור את תה השמש השוקעת מאי-מי אפל,
שהשתיקה יפה לו, והמחיר אליו התחייב בתמורה היא נורא, והוא הצליח אי-כה לחמוק
מהתשלום, אולם אותו אי-מי לא שכח ולא סלח, ומחכה לשעה הנכונה לשוב ולתבוע את שלו.
אגדה אחרת קושרת את הקללה לדמותה הארוגנטית והמסתורית של צ'לסי סלנוויל, אחת
מבנותיו של וינסטון, שמשכה מחזרים אפלים ומתה מוות עלום ומסתורי כמו חייה. שתי
הגרסאות מאוחדות בטענה כי משהו עתיק ואפל צופה ברובע ורוקם את מזימותיו, קשור
אי-כה לעוול עתיק שנעשה אי-שם, במדינה זרה ואולי אפילו בעולם זר – וכי אט-אט, מחלחל הרוע לתוך רובע התה. לא
מעטים מנידים ראשם בעצב למשמע הסיפור, ותמהים האם גורלה האומלל של לידיה, וכן
המהומות והצרות אינן קשורות בדרך זו או אחרת לקללה, ואין הם אלא פתיח לפעולתה על
הרובע.
בחזרה אל דף האינדקס של ארצות העולם הידוע
בחזרה אל דף המבוא
לאימפריה ההידרוסטית
כתב וערך: גדעון אורבך, 2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום