הארצות של העולמות המוכרים
רקע כללי |
ארצות |
מפלצות | אלים
ואמונה | דמויות | גזעים
רובע סנאגא
מהות כללית: רובע חשוך, אלים ומזוהם של אורקים,
אשר הובאו בזמנו לעיר על-ידי הקיידרהרצים, והצליחו להשאר במקומם עד היום. הרובע תופס
חלק חשוב מאד בפעילות הפשע בעיר, ובמיוחד ביצור משקה ההוגאש הידוע לשמצה. על אי
ליד חוף הרובע מצוי בית הכלא הגדול והאפלולי של עיר הבירה, המנוהל בידי הרוזנת
העתיקה והמפחידה נטאשה וורניצקי. רבים מתושבי הרובע מוצאים את פרנסתם במקום זה
בתור סוהרים.
I) תאור כללי
רובע
סנאגא המטונף, המכיל אלפים רבים של אורקים, גונים ואנושואידים אחרים, אשר הפך לאחד
מרבעי העיר במאה ה21-, כאשר סנאגא בושרוק, מנהיג שבט אורקים גדול ששירת את אחוות
הגולגולת, בגד באדוניו ברגע המכריע, וסייע למורדים ההידרוסטים של הרוזן קאנינגהאם
להשתלט על עיר הבירה בתמורה לצ'רטר שיתיר לבני שבטו של סנאגא. האורקים נותרו
בהיידרקרון, כשרבים מהם עובדים ברבעי הטבעת האפורה כסבלים, פועלים שחורים, פושטי
עורות, קברנים ושאר מלאכות בזויות. אחרים מצאו לעצמם עבודה כסוהרים בכלא העירוני,
המצוי סמוך מאד לרובע. ברי המזל ביותר בין האורקים עובדים במזקקות ההוגאש הגדולות
של הרובע, המספק כ60%- מצריכת משקה זה ברחבי עיר הבירה.
מרבית
האורקים של הרובע שייכים לגזע האורקים ההרריים - גזע ממוצע קומה, מעוטר בפרווה
חומה גסה, בעל עיניים צהובות וניבים בולטים מצהיבים, הנופל בכח, תעוזה ואכזריות
מהאורוק השחורים הענקיים ומזרי האיימה או מהאורקים הצפוניים הנועזים שמטרידים את
גבולה הצפוני של האימפריה.
רובע
סנאגא הוא מבוך של כוכי אבן בוציים ומטונפים, ביניהם עוברות סמטאות מקורות
בכלונסאות, ביניהם מתוחות פרוות גסות ובדים עבים וזולים, המרוחים בטיט, קש וקורות
עץ, ההופכים אותן למערות חשוכות בכל שעות היום, המוארות פה ושם בידי לפידים - מבוך
אפל, מסוכן ובוגדני, שכולו מלא ערמות פסולת, עצמות וגרוטאות ביניהן שורצות עדות
רפשנים, צפרדעים ארסיות ואוכלי נבלות אלימים וגועליים. האוויר העומד חם ומצחין
מאד, וריח כבד של זיעת אורקים עומד בו תמיד. הסמטאות הומות אורקים רצים, צועקים,
משתכרים ומתקוטטים באגרופים וסכינים, ולעיתים באלות וחרבות, כשהמתים מושלכים אל
אוכלי הנבלות המצפים בשקיקה בזבל. משמר העיר כלל אינו מתקרב לרובע, ואין בו כל חוק
וסדר, מלבד נחת זרועו של ראש הרובע, כאשר מתעוררת חמתו. חלק לא מבוטל מהרובע, כולל
מאורותיהם של האורקים החזקים והעשירים יותר, חפור מתחת לאדמה, מה שהופך את
ההתמצאות ברובע למסובכת עוד יותר. כמעט כל חבורת הרפתקנים, בלא סייר מנוסה מאד או
מורה דרך מקומי, תאבד את דרכה באפלה המאוסה במהירות.
יחסי
הרובע עם השכנים הינם די מתוחים, שכן האורקים, מעצם טיבם, הם פגע רע בכל איזור
הסובל מקרבתם. כנופיות אורקים מתעללות לעיתים מזומנות בבעלי המלאכה הקטנים של רובע
הצבעים הסמוך, מתעמתות עם משמר העיר, בוזזות ומשחיתות ו/או סוחטות דמי חסות.
כניסתם לרובע ברייטון, הנשלט בידי אבירי סנט-קודור, אסורה בתכלית, ומכיוון שגבולו
של רובע ברייטון עם רובע סנאגא מבוצר ושמור היטב, למדו האורקים בדרך הקשה שפשיטות
על אותו מקום אינן משתלמות.
כניסת האורקים אסורה בתכלית גם לרובע הצבי, אולם הקצביות היוקרתיות באותו רובע,
המוכרות בשר-צייד מעולה ונקניקים משובחים מושך את האורקים, ומסיגי-גבול אלימים
המטפסים על הגדרות בכדי לגנוב ולעשות צרות הם עניין של יום-יום, והתקלויות קשות
בין הרבעים הם עניין נפוץ מאד, ביחוד מאז שתושבי רובע הצבי הזועמים הקימו מיליציה
בכדי לשמור על גבולם, התוקפת בשצף-קצף כל אורק שהיא רואה בתחומה.
II)
מקומות חשובים ברובע סנאגא
מזקקת
ההוגאש נמצאת בצפון הרובע, סמוך למי האגם, מקום ענקי, הומה פעילות וצעקות, שהעבודה
בו רבה מאד בכל עונות השנה, כולל בשיא החורף, שכן ענבי ההוגאש המשמשים את המזקקה גדלים
בחלקם הגדול בתוך מערות חמות ומעופשות בעולם התחתי סמוך לרובע. מהגיתים וחדרי
האחסון, מובל ההוגאש בחביות גדולות אל תוך עגלות ענקיות, הרתומות לסוסים מגודלים,
אלימים ומכוערים בגוון אפרורי מעל פני האדמה, ולעכבישי ענק בעולם התחתי. מכאן,
נשלח ההוגאש אל הפונדקים והלקוחות הצמאים, בתוך ומחוץ לרובע. רובע סנאגא שולט בשוק
ההוגאש של רבעי הטבעת האפורה ומרבית האיזורים העלובים בעיר, ומוכר את המשקה גם
לשבטי אורקים ואנושואידים בעולם התחתי, רק ברובע האלה, הנשלטת בידי יצרני הוגאש
משלה, אין להוגאש של רובע סנאגא כמעט דריסת רגל. רובע סנאגא מייצר כמויות גדולות
של הוגאש רגיל והוגאש-סלק ממותק, וכמו כן, בשבעים השנים האחרונות הומצא כאן
"ליקר גורבאג", תערובת מבחילה של הוגאש עם חלב סוסים, עסיס ורסק תפוחים
ירודים. תערובת זו, שגוונה צהוב-בהיר סמיך כגון הנזלת, נחשבת כ"משקה לאניני
טעם" בקרב האלכוהוליסטים הירודים הצורכים הוגאש, ובקבוק גדול ממנו עולה כ7-
פ"ז[1]. חלק מההוגאש משווק דרך המעגן הקטן של הרובע, המכונה "נמל
הגיהוקים".
האורקים
של רובע סנאגא סוגדים לטוטם מקורנן בעל מלתעות טרף בשם רוגושו, ומרכז הפולחן וחיי
החברה של הרובע הוא היכל תת-קרקעי רחב ידיים ומזוהם במרכז הרובע המכיל את פסלו
הענקי של רוגושו, העשוי מבזלת שחורה שהובאה לכאן מאי-שם בעולם התחתי. פעם בשבוע,
מנהל הכוהן הגדול של רוגושו טקס דתי פראי, בו מושקה הטוטם בהוגאש המעורב בדם
בהמות, ולאחר מכן רוקדים האורקים ריקוד מיסטי פרוע, הולך ומתגבר סביב הפסל, כשהם
מנופפים בכלי נשק, שואגים ושותים לשוכרה, עד שהם נופלים שיכורים או מתקוטטים זה עם
זה בצעקות פרועות. מנהג זה של רובע סנאגא ידוע לשמצה בהיידרקרון, עד שהביטוי
"היכל רוגושו" הפך לשם נרדף לברבריות, מוסיקה גרועה וטעם קלוקל[2].
סמוך
למדי להיכל רוגושו, נמצא הפונדק הגדול והידוע ביותר של הרובע "העכביש
השתוי", מקום תת-קרקעי, הבנוי כמערה גדולה ולא מסותתת, מלאה טינופת שלא נוקתה
במשך שנים וקורי עכביש, מלאה בגולגלות המשמשות הן כעמודי קישוט (מוקעות על חניתות)
והן כמנורות התלויות מהתקרה שבתוכן דולק נר. הפונדק, היכול להכיל כמה מאות אורקים,
מתמלא כמעט בכל ערב עד אפס מקום, כשלאורקים האלימים והמכובדים שמורים מקומות ליד
שולחנות וליד הדלפק הארוך, בעוד אחרים צריכים להתקוטט על מקומות או לרבוץ בפסולת
שעל הרצפה. מלבד הוגאש מכל הסוגים, הנמזג מתוך חביות ענק המעוצבות כפניהן של
מפלצות פוזלות מכוערות, הפונדק מציע מנות שונות של בשר פיגולים מגעיל, מעכבראשים
ועד נבלות סוסים, ועוד כהנה וכהנה. הפונדק מפורסם ב"מעדן הביית" שלו,
הקרוי בפי האורקים "שושוק": עכביש ענק שלם, שבשרו המצחין הושרה בהוגאש,
ובטנו מולא בבשר סוסים טחון מעורבב ברסק תפוחים דוחה. מנה אחת יכולה להספיק לשני
גברתנים אורקים לארוחה דשנה, ועולה פיסות זהב ספורות בלבד.
חלל
הפונדק, המלא עשן סיגריות מצחין, הוא מאורת אורקים רועשת ואלימה, שמעטים מאד שאינם
מבני הרובע יכולים להחזיק בה חמש דקות בלא להקיא. הפונדק מבדר את אורחיו בקרבות
אגרוף אכזריים ובמוזיקת תופים קצבית.
ג'יימס (גולבאש) סיימונס, המתופף של הפונדק: המתופף
הידוע ביותר של הפונדק הוא אדם בשם ג'יימס סיימונס, שנולד כבן למשפחת בורגנים
עשירה, היה סטונדט של האקדמיה למדעי המסחר ונזרק משם לאחר שהסתבך עם הרקטור
לדרהיין לאחר שהכה באכזריות את הסטודנטית החביבה עליו (קלורן). ג'יימס, אדם מלא
מרירות, גילח את ראשו, ועבר לחיות בקרב האורקים, כשהוא מצהיר כי הם "התרבות
האמיתית, הגזעית והמגניבה ביותר שיש, לא כמו ההידרוסטים, שכולם בני זונה
צבועים". ג'יימס, ששינה את שמו לגולבאש, השתלב היטב בחברת האורקים, ואף חי
ביחד עם נקבת אורקים. בני משפחתו, כמובן, נידו אותו לחלוטין, אולם הדבר אינו
מעניין את ג'יימס כהוא-זה "כאן יש לי אלף אחים" הוא נוהג לומר.
בעל הפונדק, לגדוש שוראש ("פרצוף תחת"): בעל הפונדק, קרוב-רחוק של ראש הרובע, הוא לגדוש
שוראש, המכונה בפי כל "לגדוש פרצוף-תחת", אורק מגודל וחזק מאד, המכוער
להדהים אפילו יחסית לאורק, וניכר בפנים בהירים יחסים, חלקים ושמנים, שצלקת גדולה
ועמוקה חוצה אותם לכל האורך, מהמצח עד הסנטר, ובעיניים קטנות מאד ופוזלות. לגדוש
הוא יצור מטומטם ואלים להדהים, האוהב למלוק ראשים לתרנגולות חיות, ולאכול אותן
בפראות, כשהן חיות למחצה, נאות לחלוטין ונוטפות דם. לגדוש מצוייד תמיד באלת קוצים
אדירה וקסומה, שאיש אינו יודע היכן מצא אותה, לה הוא קורא "בומי".
ביקוריו של אנדרו מאלרסטון
("שודבוק"), הכוהן הגדול של סיימר: שמועה
מספרת כי מדי פעם מזדמן לפונדק גם אנדרו מאלרסטון המסתורי והאפל - בן אצולה שהוצא
מחוץ לחוק, ויש האומרים כי הוא הכוהן הגדול של האל האפל סיימר, שאמונתו אסורה לפי
החוק, אך נפוצה מאד בקרב צעירים מופקרים ונהנתנים שהדרדרו עד התחתית. אנדרו,
המכונה "שודבוק" בפי האורקים (מילה שמשמעותה קרובה למונח
"סחבק" או "חבר"), בא לפי השמועה לפונדק, ביחוד אך לא רק בכדי
לשמוע את ג'יימס-גולבאש מתופף, ללחוץ ידיים ולהפגש למטרות מסתוריות, ככל הנראה
למען עסקיו האפלים בשם סיימר, כשהוא עוטה גלימות מוזרות עם רונות אפלות, עגילי אבץ
שחורים מוזרים וחפצים מאגיים מוזרים, שהאורקים לא מבינים את פשרם. מדי פעם, כך
מספרים, הוא רובץ זמן-מה בפונדק, מעשן ולוגם הוגאש, רק בשביל האווירה וההשראה, כפי
שהוא אוהב לומר. ראש הרובע הכחיש, כמובן, כל קשר בין אנשיו לאדם זה, והצהיר כי
יאסור אותו ויסגיר אותו למשמר אם אך יעיז להראות ברובע או בפונדק (המשמר עצמו כך
או כך אינו מעיז להתקרב לשם), אולם השמועות העקשניות בשלהן.
מקום
אחר ידוע לשמצה ברובע סנאגא הוא הקצביה של שומאק השמן, אדם עכבראש שמן באופן
קיצוני ומטונף, העוסק בפשיטת עורות, טחינת ומכירת בשר פיגולים של מיני חיות טמאות,
כשהוא עובד עם הקליוור הגדול שלו, כשהוא מגרגר ומזיל ריר סמיך וירוק על הסחורות
("בשביל מזל"). הקצביה, מבנה על-קרקעי הבנוי בתוך כוך גדול, הוא חדר מלא
בכתמי דם קרוש וקרוש למחצה, מסריח מריח מוות של נבלות מרקיבות למחצה, זמזום זבובים
וציוצי עכבראשים. הרצפה שורצת שאריות בשר, עצמות מכורסמות ונמלים שחורות וגדולות.
שומאק הוא ספק הבשר של פונדק "העכביש השתוי", ויש אומרים כי עוד כמה
וכמה פונדקים זולים ונוכלניים כמו "אגם המרגוע" קונים שם סחורה בסתר,
שכן שומאק מוכר בזיל הזול. איש העכבראש אינו מתבייש, וכשהוא נשאל הוא מגרגר
"אה, 'תם לא יודעים כמה אנשי-צילינדר בעיר הזו אכלו סחורה של שומאק ואפילו לא
הרגישו". מישהו העיר פעם, כי אם אי-פעם יחשפו כל לקוחותיו של שומאק, תפרוץ
שערוריה רבתי בעיר.
אחד
האורקים הידועים מחוץ לרובע הוא הושאק שתום-העיין, אורק זקן, פקח ומסוכן, בעל
יכולות מאגיות וכשרון אלכימיה מפותח מאד, שרוב האורקים של הרובע מפחדים ממנו מאד
ומתרחקים ממנו כמה שרק אפשר. להושאק יש חנות בתוך מרתף רחב ידיים, הקרויה "אש
אביס", שם הוא מוכר מיני מרקחות מוזרות, אבקות ושאר חפצים וסחורות מאגיות
נתעבות, הקשורות ברובן ליסודות הכאוס והטבע האפל (עיפוש), שכמה מהן מבוקשות מאד
בקרב פושעים, מאמיני סיימר ולעיתים אפילו הרפתקנים רגילים. הושאק הוא טיפוס שקט
מאד יחסית לאורק, מלבד נטייתו לגחך ולצחקק ברשעות בקול צרוד וחלש מדי פעם כשהוא
בוחש בקלחות המתכת החלודות שלו, המעוטרות ברונות מוזרות של עיפוש וכאוס. הוא ציני
מאד, ובעל השכלה רחבה בקשת של נושאים הקשורים למאגיה אפלה, העולם התחתי, היסטוריה
של האורקים וגזעי חשיכה אחרים, ועוד כהנה וכהנה. הושאק מכיר היטב את האלכימאי
ורוקח הרעלים המרושע אבו-חאייה מרובע שער אנדרו, ולא פעם משתף איתו פעולה בעסקים
או בחיפוש מרכיבים ורקיחה של מיני מרקחות שהשתיקה יפה להן. בקרב האורקים נפוצה
שמועה כאילו הושאק קנה את השכלתו בממלכת אורקים רחוקה בשם אושגורה, הבקיאה מאד
בקסם אפל, ושם קנה בינה ודעת. אף אורק בר-דעת (שלא הגזים בשתיית הוגאש) לא יעיז
להרגיז את הושאק, מפחד פן יוכרע ארצה בלחש אחד, ואז יגרר פנימה, אל המרתף האפל,
ולא יראה עוד לעולם.
III)
ראש הרובע, מאוהיר קושטוג
ראש
הרובע דהיום הוא מאוהיר קושטוג, אורק מגודל ואלים, אך בעל עורמה וחוש מסחרי מפותח,
מעל ומעבר למידותיו של אורק רגיל. קושטוג, ההולך תמיד עם שיריון קשקשים וגלימה
ירוקה, כשהוא חוגר חרב-מגל אכזרית ודקה, בעל להב שחור קסום וחד להדהים, ידוע בידיו
השעירות והשריריות, העטויות צמידים קוצניים, ובמחרוזת עצמות המפלצת שהוא עונד על
חזהו. כשהוא מסתובב ברחוב, הוא מלווה תמיד בקבוצת שומרי ראש, ביניהם בולט גון ירוק
ענקי המכונה "באפו הפטיש" (או "באפו ראש-כרוב" בשל טפשותו),
שרק מעטים יכולים לשרוד מכה אחת מפטיש הטיטאנים הענקי שלו בלא להשתטח אפיים ארצה.
עסקיו ומעמדו הפוליטי של ראש הרובע: מאוהיר
קושטוג, יותר מכל ראש רובע לפניו, הוא בעל מודעות כלכלית, ומרבה להתערב בענייני
בני האדם, הוא הכפיל ושילש את רווחי ההוגאש כשהצליח לשכנע את הבורסה להנפיק מניות
של מזקקות רובע סנאגא, שהכניסו לרובע (ובעיקר לו אישית) רווח גדול. מאוהיר השקיע
כספים והפיק רווחים בכל מיני עסקים מפוקפקים, כמו מועדוני הימורים, זנות וכיוצא
באלו, והוא מכר טוב ושותף לעסקים עם כמה וכמה מ"הג'נטלמנים השעירים"
הידועים לשמצה. הוא מיודד מאד עם לורד הרברט גלרסטון (“Cool
Herbi”) הידוע לשמצה
מהסיעה הרדיקלית של אנטוני בלייק, המנהל כל מיני עסקים מפוקפקים וירודים, ידידות
שקרבה את מאוהיר לסיעה הרדיקלית, עד שראש רובע סנאגא נעשה תומך נלהב ותורם גדול
שלה, הוכתר בתור "חבר כבוד מהשורה הראשונה", וכעת חולם להפוך ביום
מהימים לחבר פרלמנט מטעם סיעה זו. בינתיים, הוא מחזק את מעמדו, וקונה מדי פעם
מתנות יקרות לראש העיר ולמפקד המשמר, בכדי לשאת חן וחסד ולמנוע נקיטת כל צעדים או
חקירות על אודות מעשיו המפוקפקים.
ראש הרובע וכנופיות הפשע המקומיות: מאוהיר
מכחיש בתוקף כל קשר לפעולת כנופיית "הניב השחור" הידוע לשמצה, הממררת את
חייהם של רבעים סמוכים, וכן של כל יתר הכנופיות האורקיות הרבות האחרות ברובע, אך
טוענים כי רובן המוחלט סרות למרותו, או לפחות נזהרות מאד שלא להרגיז אותו (מה
שעלול להסתיים בגולגלות חדשות בפונדק "העכביש-השתוי", שכן סמכותו של
מאוהיר לשפוט ולהעניש אורקים אחרים בתוך הרובע היא מוחלטת ובלתי מוגבלת).
IV)
בית הכלא הגדול של היידרקרון
א) תאור כללי – הכלא
ומפלסיו
בית
כלא גדול זה הוא מעין מבצר גדול השוכן על אי קטן ליד חופו של רובע סנאגא, המקושר
אליו בצמד גשרי אבן גדולים ומטונפים, ומשמש כמתקן הכליאה המרכזי והגדול ביותר של
עיר הבירה ההידרוסטית[3]. המקום, מבצר אדיר בעל חומות ענק עתיקות, מלאות במטפסים עתיקים ומוגן בידי
מגדלי שמירה אימתניים, מכיל למעלה מ1000- אסירים בממוצע, וידוע כמקום קשוח, אלים
ומדכא, שאחוזי המוות בתוכו גבוהים מאד.
לכלא
יש מספר מפלסים היורדים עמוק אל תוך האדמה, מלאים באומללים שאינם רואים במשך שנים
את אור השמש, והיסורים והתנאים הקשים מטריפים את דעתם של רבים מהם, והופכים אותם
לחיות אדם רצחניות. רשמית, הוא מחולק לשלושה אגפים, שלכל אחד מפקד מקומי משלו.
רבים מהסוהרים הם אורקים מרובע סנאגא, הנהנים מאד להשפיל ולהתעלל באסירים, דבר
שאינו מפריע לשלטונות הידרוסט, הסבורים כי "הנבלים והאספסוף הכלואים שם
ראויים לכל מה שיקבלו". בכלא עובד בין היתר דושוג, אחיו של מאוהיר, בתור מענה
בכיר, שאין לו תענוג גדול יותר מלהטעים את האומללים הנופלים לרשותו בעינוי אחר
עינוי, ואחר כך לזלול בשר נא ומדמם ולעשן סיגריה גדולה ומצחינה.
אגף חייבי הכספים ומפקדו צ'רלס גולדמן: האגף
הראשון, הנמצא כולו בתוך המצודה שמעל פני הקרקע, הוא אגף החייבים, בתוכו נאסרים
לווי כספים שלא הצליחו לפרוע את הלוואותיהם והורשעו בבית המשפט ההידרוסטי באשמה פלילית
הקשורה בכך (ולא טופלו בידי "תיאודור הגבאי" המזוויע מרובע היידראו-סיטי
או בידי "גילדת גובי החובות" קודם לכן). אגף זה נחשב לאגף הקל ביותר
בכלא מבחינת תנאיו, אולם מצבם של האסירים הורע מאד מאז נכנס לפקד על האגף איש
עסקים חמדן, תככן ורע לב בשם צ'רלס גולדמן, שהרע מאד את התנאים ואת המזון באגף
בכדי "לחסוך בהוצאות", כאשר כולם יודעים כי רוב החסכון משולשל לכיסו.
מצבם האומלל של האסירים לא מעניין אותו במיוחד "בסך הכל אני איש עסקים"
הוא אומר תמיד.
האגף הפלילי: האגף השני והגדול ביותר של הכלא הוא
האגף הפלילי, שחציו נמצא מעל פני הקרקע וחציו השני במפלס התאים הענק של המפלס
הראשון מתחת לאדמה - זהו מבוך של מסדרונות מוארים בלפידים עוממים, שערי שיניים
וחדרי משמר. האסירים הם אוכלוסיה מגוונת, החל מגנבים וכייסים, המשך בשודדים, סוחרי
אופיום ומבריחים, וכלה ברוצחים, שודדי ים וזרים שנשפטו על פשעים כנגד העם
ההידרוסטי (אך לא כולל אנסים, סוטי-מין ודומיהם, הכלואים במגדל הרפש שליד רובע
הפחמים). היחס כאן קשה מאד, וכל הפרת משמעת מזכה בהשלכה לצינוק או לחדרי העינויים
- מלבד, כמובן, אסירים ותיקים ובעלי קשרים בקרב הסוהרים המושחתים, היכולים לעשות
כמעט ככל העולה על רוחם באין מפריע, וזוכים לתנאים והטבות מפליגות.
המפלס
השני, האפל והקשה יותר לגישה, מכיל את הצינוקים ואת חדרי העינויים.
אגף הודון: במפלס השני מצוי גם האגף שלישי, מקום
קטן ושמור במיוחד, הקרוי אגף הודון - מקום שבמקורו נועד לכלוא את אנשי כנסיית אש
הצללים, וכיום משמש לכליאת אסירים שהורשעו במעשי רצח סדיסטיים ואכזריים במיוחד,
אנשים שעסקו בקסמי מוות או מאגיה שחורה, וכן נידונים למוות המחכים כאן לביצוע גזר
הדין (שאם לא מבוצע בפומבי במרכז רובע מגוריו של העבריין, מבוצע בחדר הגרדום מטיל
האיימה במרכז אגף זה, הבנוי מעל בור עצום הנופל לעמקי העולם התחתי, הקרוי
"בור הנשמות המיללות", שגופת התלוי נזרקת לתוכו לאחר מעשה, אלא אם כן
משלמים קרוביו סכום גבוה עבור הבאת גופתו לקבורה בעיר. אגף זה שמור בידי משמר
מיוחד העטוי מדים אדומים, שהסיפורים עליו איומים, ומצוייד בכלבי שאול בתור כלבי
שמירה.
מפקדת
הכלא המפחידה ומטילת האימה, נראית כאשה יפיפיה וחיוורת, בעלת שער כהה ארוך, עטויה
גלימה שחורה עם צווארון גבוה נוקשה בגוון אדום כדם. זוהי הרוזנת נטאשה וורניצקי
העתיקה ומטילת האיימה, שהובאה לכאן בידי ארניל הנוראה, נסיכת קאהראן-וול, כאשר
שלטה האחרונה בהידרוסט בתחילת המאה ה20- לספירת הילאסיאס. הרוזנת נטאשה, שמספרים
עליה בעיר ברעד כי היא ערפדית מטילת לחשים רבת עוצמה, ניהלה את הכלא מאז ועד היום.
בהיותה נאמנה אישית של ארניל, לא סלחה לאבירי אחוות הגולגולת שהצליחו לסלקה
מהידרוסט ולתפוס את השלטון בהידרוסט בסוף המאה ה20-, ובשעת הכושר פנתה נגדם, כאשר
חימשה בסתר את ההידרוסטים שהושלכו לכלא בידי השליטים בעת המרד הגדול, אימנה אותם
והעניקה בדרך זו סיוע רב עוצמה ללורד גודפרי קאנינגהאם כאשר התקיף את אחוות
הגולגולת בהיידרקרון. מהלך זה של הרוזנת מזרת האיימים הותיר בידה את הכלא, בו היא
מחזיקה עד היום.
בעבר, היתה הרוזנת נטאשה פעילה הרבה יותר בניהול הכלא ואף התערבה בענייני המדינה.
ידועות גם מספר הזדמנויות בהן נאמה בפני הפרלמנט (לאחר רדת החשכה, כמובן),
שבאחרונה בהם, לפני מעט פחות ממאה שנים, כאשר הזהירה מפני פרופסור הנקן (אזהרה שלא
הטו לה אוזן, למזלה הרע של הידרוסט), אולם כעת, הרוזנת מסוגרת בטירתה התת-קרקעית,
אי-שם מתחת לכלא, ומסתפקת בפיקוח לא הדוק על המתרחש, כשהיא מבקרת בכלא רק לעיתים.
שמועות מספרות כי הרוזנת נטאשה התעייפה מתפקידה, או שדבר מה מפחיד אותה. פה ושם
נשמעת הדעה כי היא מפחדת מאד מהנסיך ג'ון-סטיוארט, או אולי ממישהו ממקורביו. מישהו
נקב בשמו של מנהל הבורסה, הדריק. כך או כך, הרוזנת החיוורת והמפחידה היתה ועודנה
מקור לא אכזב לסיפורים ורכילויות. אומרים עליה כי היא אומנית בתורת קסמי הרוח
(וביחוד בענף המאגי השכוח של Psionics of Darkness), ומומחית בחיבור מוזיקה קסומה
ומהפנטת, וכי מדי פעם היא יושבת באולם הראשי הקר והמפואר של טירתה התת-קרקעית
ומנגנת מנגינות מאגיות עוצרות נשימה בעוגב הענק הנמצא שם. אסירים מעטים הוכנסו
לטירה זו במהלך השנים, ורובם לא יצאו ממנה מעולם. הרוזנת נטאשה, לכשעצמה, לא נראתה
מהלכת בעיר, אפילו לא בלילות, זה כמעט שלושים שנים.
בחזרה אל דף האינדקס של ארצות העולם הידוע
בחזרה אל דף המבוא
לאימפריה ההידרוסטית
כתב וערך: גדעון אורבך, 2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום
[1] לעומת 10-5
פ"כ שעולה בקבוק הוגאש רגיל, ו3-2- פ"ז שעולה בקבוק הוגאש סלק מתוק.
[2] כך למשל, נהוג
לומר על טרובאדור כושל כי הוא ראוי להופיע בהיכל רוגושו.
[3] מלבדו קיימת
"מצודת בית-האירוח" ברובע המנהלה, שהיא כלא לאסירים פוליטיים או רמי
מעלה, ו"מגדל הרפש" ברובע הפחמים, המיועד לאנסים, סוטים ועברייני מין
אחרים.