מלסטרה_קאבר.png

 

 

עמק כנף-אודם (וחורבות דאר'רוגליר)

 

 

משטר: אין; רוב הישובים האנושיים באיזור חרבים ורדופי רוחות רעות. שבטים נודדים מעטים עדיין חיים באיזור, רובם צאצאיהם של עריקים מצבא ההשתקפות הצהובה, וחלקם מטורפים למחצה וסוגדים לכוחות אפלים.

 

שליט: אין.

 

תאור כללי

עמק כנף-אודם הוא בקעה עמוקה שמשתרעת למרגלות המזרחיים של רכס קאראנ'סיל, ידועה בקירות האבן האדומה הלחה שלה, ובמעיינות הקיטור הלוהטים שרוחשים ומבעבעים מתחתיה.

מצפון, היא גובלת בנסיכות אורמ'תריל ושדות הקרב העתיקים שלה; מדרום היא גבלה בעבר במישורים של ארצות נול דאראת', אולם מאז ההתנפצות הגדולה צמח שם אחד היערות הססגוניים, הלחים והרעילים למחצה (overgrowths), שדומה מאד לג'אסירמר שבגבול יער וארת'ארון. ממזרח, לעומת זאת, תוחם אותה רכס נמוך, אבל תלול מאד של גבעו שמעברן האחר יער עצום וכמעט חסר סוף.

 

בקעת כנף-אודם נודעה מאז ומעולם כמקום עוין ומסוכן; וגם בימי הזוהר של האימפריה, רוב מוחלט של תושביה האנושיים התרכז בישובים שעל דרך המלך שיורדת מרכס קאראנסיל מזרחה, בדרכה לחצות את היער העצום במזרח ולהמשיך לעבר מרכזה של יבשת מלסטרה.

הנוף של כנף-אודם הוא נוף נוקשה של סלעים אדומים וצחיחים על רקע שמים אפורים-צהובים ומלאים באד שלא מפסיק להתמר מהאדמה ומאגמים דלוחים ולוהטים; כיום, בריכות הקיטור לוהטות וגדולות מאי-פעם, אצות ענק רעילות משתרגות בתוכן ומסביבן, חלקן מסוגלות להרעיל ולהיזון בקלות מבני-אדם או דמויי-אדם לא זהירים; וצרחות של צלליות מכונפות בוקעות מתוך השמיים המעורפלים - זוחלים מכונפים, שבעבר היו נדירים מאד, שבו והתרבו; ויש אומרים שהם רק צאצאיו הנחותים של משהו עתיק וחזק בהרבה, שאולי נעור אי-שם לאחר מאות או אולי אפילו אלפי שנות תנומה.

 

 

העיר דאר'רוגליר

העיר הגדולה דאר'רוגליר שעל דרך המלך הישנה, נודעה בעבר לתהילה וגם לאימה כעיר צבאית ומקום אימונים וחניה לכמה מהלגיונות האנ'מירים הנוקשים, ובחלקם גם האכזריים ביותר, שרובם נשלטו שלא במקרה בידי ההשתקפות הצהובה; מכאן, יצאו הלגיונות שניצחו את קוראדאן הגדול ו"המורדים האפורים" שהוביל באורמ'תריל; ולא כולם ראו בעין יפה את החנינה שהוענקה למורדים מגבוה לאחר שהובסו. בדאר'רוגליר, שנחשבה תמיד ליריבה של כס הליניט הצלול של הכוהנות הכחולות במרומי קאראנסיל, חונכו ואומנו אלפים רבים של נערים ונערות, רבים מהם כאלו שנמכרו בידי משפחותיהם לצבא האנ'מירי, "נשברו ונבנו מחדש" בתור לגיונרים, לא פעם בדרכים אכזריות מאוד, שלא כולם שרדו אותן; ואילו במרחבים העוינים, הסתתרו לא פעם כנופיות של עריקים שנמלטו מהקסרטינים, חלקם אנשים שבורים שהפכו אכזריים עוד יותר מהמאמנים שלהם לשעבר; וכמה מהם ניסו לאלף ולהעזר בזוחלים הקדומים ששרצו בין הנקיקים ובתוך מנהרות הקיטור הקטלניות... עד שמקצתם החל לסגוד בהדרגה לאימה העתיקה שנמה את שנתה עמוק מתחת לסלעים האדומים.

כיום, דאר'רוגליר היא עיי חורבות מקוללות, רדופה לפי השמועה ברוחות של לגיונרים קטולים וחניכים מעונים; וביצים של שרצים נוצצות במעמקי המים המטונפים שמציפים את מה שהיה פעם מקדש עצום של ההשתקפות הצהובה (ולפניה, אולי של אל אחר, ששמו כבר נשכח); שבטים פראיים, אולי של צאצאי שודדים ועריקים, עדיין נודדים פה ושם בארץ העויינת, וחלקם הפכו לאפלים ומסוכנים מאי-פעם - וגם הספיק להציק ולצאת לפשיטת ביזה על מחוזות הספר של אורמ'תריל, שנאלצת להחזיק בגבול כוחות צבא לא מעטים.

 

 

 

 

 

חזרה לאינדקס ערכים מארצות שונות

 


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.