מלסטרה_קאבר.png

 

 

היכל הרוחות הבוכיות: הכוהנות הכחולות של חצרות הגרניט

 

 

מבוא

היכל האבן הגדול והפשוט למראה שנישא מעל הקצה המזרחי של חצרות הגרניט, הוא משכנה של 'המראה הכחולה' הראשית של מחוז קור-אומת'ל, ומקום הפולחן והמפלט של מאמיני ההשתקפות הכחולה. ההיכל וסביבתו, הם מקום מחסה מהעיניים הבולשות של הכוחות החדשים ובעיקר חסידי המלומד ת'ירנפל שהתחזקו בחצרות הגרניט בשנים האחרונות; וגם מקום בטוח וידידותי לאבירי הכפור ממסדר הקאראנ'סירי, כאשר הם נודדים בין ההרים לבקעת קיירן.

מאז ההתנפצות הגדולה, ההיכל נשלט בידי המראה הכחולה אלט'רונירל (או "אלט'רי" בפי המעטים שיכולים לכנות את עצמם ידידים אישיים של הכוהנת, או זוכרים אותה מתקופות קודמות ושמחות יותר). הגבירה הכחולה נשואת הפנים היתה בעבר אישיות מכובדת ורצויה מאד בטירת קור-אומת'ל, בה כנראה גדלים עד היום שניים מבניה, וניהלה יחסים קרובים מאד עם לורד ארתי'יריון; אלא שחילופי השלטון ואסונות אחרים פגעו קשות בכוהנת הכחולה ובעיקר במעמדה בחצר קור-אומת'ל. כיום, אלט'רונירל היא אישה מבוגרת שכוחה הולך ונחלש; לצידה עומדות אך קומץ כוהנות זוטרות וחלשות,  ומפקד משמר זר ומוזר שפועל משיקולים משל עצמו; יריביה בטירה מבקשים את רעתה ורעת בני חסותה, ויש חוששים שגם עיניים נוספות, אפלות ומסוכנות יותר, צופות בה ובהיכל שלה - אולי בנסיון לשים את היד על אוצר אתיק שהסיפורים טוענים כי הוא קבור עמוק מתחת להיכל.

 

 

האמונה הכחולה במחוז קור-אומת'ל והיכל הרוחות הבוכיות

בני שושלת קור-אומת'ל ורוב המעגל שמקיף אותם סגדו מזה דורות רבים בעיקר להשתקפות האפורה, באופן שעלה בקנה אחד עם היחסים הקרובים וקשרי המשפחה הענפים שלהם עם בתי אצולה בנסיכות אורמת'ריל; כמוהם, נהגו ונוהגים גם רבים מהסוחרים והאומנים בחצרות הגרניט.

למרות זאת, האמונה והסגידה להשתקפות הכחולה היתה מאז ומעולם נפוצה בחצרות הגרניט וסביבתה, ועוד יותר מזה, בקרב רבים מאנשי השיירות, החיילים והנוסעים מרכס קאראנ'סיל; ואמונה זו זכתה, לפחות עד לשנים האחרונות, להגנה ולכבוד הראוי תחת שלטונם של בני קור-אומת'ל.

בכדי לספק את צרכיהם הדתיים של הנוסעים והמקומיים 'הכחולים', נבנה כבר לפני יותר מ-200 שנים היכל אבן גדול ופשוט, שעומד על מדף סלע מוגבה בצד המזרחי של חצרות הגרניט. שני מעברים סלולים באבן, אחד מהמפלס העליון ואחד מהמפלס המרכזי של חצרות הגרניט, מטפסים במדרגות שמצידיהם עמודים כהים ומשובצים באבנים כחולות ישנות שמפיצות עור עמום, עד שהם מגיעים לחצר אבן רחבה ושטוחה. במרכז החצר ניצב מבנה גבוה שצידו המרוחק כאילו 'נשען' על צוק הגרניט האנכי שסוגר על עמק קור-אומת'ל ממזרח.

המבנה פשוט, עשוי אבן כהה ומסותתת באופן בסיסי, עם שורות עמודים פשוטים וחזקים, ומקורה בידי גג משולש שבחזיתו גילופים בסיסיים למדי של סמלי ההשתקפות הכחולה; בצדדים קרועה שורה של חלונות גבוהים, צרים וקודרים למראה; ואילו את ההיכל הפנימי מעטרים פסלים פשוטים של ההשתקפות הכחולה, של 'רסיס הקרח' ושל דמויות נוספות שרובן קשורות לאגדות אפלוליות מההרים, כולל אל של מסדר אבירי הכפור של הקאראנ'סירי; על הקירות תלויים מגינים וסמלים ישנים באותו סגנון, כולל כמה חרבות משוננות אכזריות למראה.

זהו מושבה של המראה הכחולה של חצרות הגרניט, מגינה ואם רוחנית למאמיניה של טיל'ארניס בעמק קור-אומת'ל, וגם 'ידידת המסדר' של הקאראנ'סירי; מקום שלפי החוקים הישנים, נחשב כפוף לגבירה הכחולה של קאראנ'רוהה שבהרים יותר מאשר לסמכות הלורד קור-אומת'ל, מה שהפך לאבן מחלוקת משמעותית למדי בשנים האחרונות.

משהו בבניה של ההיכל, או אולי המנהרות שמתחתיו, גורם לרוח הקפואה שבאה מההר להכנס אל תוך עורקי האבן שלו, ולהשמיע מפעם לפעם שריקה שההדים של האבן הקשה מעצימים אותה, והופכים אותה דומה לבכי - ומכאן כינוי של המקדש כ"היכל הרוחות הבוכיות".

 

בעבר, כאשר המסחר שגשג, ונוסעים רבים בהרבה היו יורדים מההרים אל בקעת קיירן, היכל התפילה היה לא פעם מלא מפה לפה במקומיים והרריים שהיו מגיעים לסגוד או לבקש ברכה מההשתקפות הכחולה, או עצה מהכוהנות האציליות שלה. ההיכל עמד גם במתקפה של המורדות של ורד אפור, שפרצו אל תוך חצרות הגרניט וצרו על טירת קור-אומת'ל - ואגב כך ניסו להבעיר את המקדש הכחול שבפאתי חצרות הגרניט. ההיכל שרד, אולם עד היום ישנן בחצר וגם בפאתי המבנה עצמו, כמה פגעים מושחרים שרומזים על אימי אותה התקפה.

יש האומרים שהמראה הגדולה הקודמת של ההיכל, הגבירה לאהנ'טרין, הפעילה קסם הגנה רב-עוצמה שהדף את צבא הורד האפור וגרם לו להניח להיכל ולמקד את מאמציו במצור של טירת קור-אומת'ל עצמה; ויש הטוענים כי המורדות נסוגו דווקא בגלל משא ומתן חשאי בין הצדדים, שבו הבטיחה המראה הכחולה להכנע ולשלם כופר גדול, אם טירת קור-אומת'ל עצמה תכנע; וממילא, המורדות נאלצו עד מהרה להוציא את רוב כוחן מהעמק עבור קרב לין מורלית', שם הובסו ונאלצו לסגת מכל איזור חצרות הגרניט.

 

 

ההיכל כיום

כיום, ההיכל ששרד את התקפת הורד האפור נראה כצל עגום של עצמו.

לאחר שבמשך עשרות שנים, ההיכל נהנה מידידותו של בית קור-אומת'ל, והמראה הגדולה נחשבה מקורבת ללורד ארת'יריון, המצב התהפך תחת שלטונו של הלורד הנוכחי, ובעיקר בשל ההשפעה ההולכת וגדלה של הנסיכות האפורה בכלל, ושל 'התורה הגדולה' של חסידי המלומד ת'ירנפל בפרט.

המראה הזקנה אלט'רונירל (Elt'runirl), שבמשך שנים נחשבה לידידה אישית ואפילו אשת סוד של הלורד הקודם, מצאה את עצמה מבודדת וזוכה לכתף קרה ועוינות הולכת וגוברת, כולל שמועות לא מחמיאות שהופצו נגדה. בנוסף, הצטננות היחסים הכללית שבין מאמיני ההשתקפות הכחולה, כולל ובעיקר ברכס קאראנ'סיל (שחתמו על הסכם שלום עם עוצרת הורד האפור) לבין הנסיכות האפורה והקו הבלתי מתפשר שלה, חלחל מאד גם לחצרות הגרניט. לא רק בני קור אומת'ל עצמם ובני האצולה שמקיפים אותם, אלא אפילו סוחרים ואומנים מחצרות הגרניט שיודעים 'להיכן הרוח נושבת' מתרחקים כיום מ'היכל הרוחות הבוכיות' ומעדיפים לסגוד, בעיקר בפומבי, להשתקפות האפורה (ובפועל גם לתורה הגדולה של ת'ירנפל) ולה בלבד.

כיום, רוב אלו שעדיין פוקדים את ההיכל הם אנשים פשוטים כגון עגלונים, שומרי שיירות וסוחרים זוטרים שבאים מההרים; ורק קומץ עיקש של מקומיים שעדיין מתעלמים מהמבטים העקומים שמופנים אליהם בחצרות הגרניט.

 

באופן רשמי, המעמד של היכל הרוחות הבוכיות קבוע בחוקים הישנים, שבית קור-אומת'ל עדיין לא התנער מהם, ונראה שהלורד מרנליון לא שש לעשות זאת, חרף הפצרותיהם של דודו דאמ'רוד ואנשים נוספים במעגל סביבו. לכן, ההיכל מהווה עדיין 'אי עצמאי' שמשמר 'אגרוף הגרניט' ושאר הכוחות של הלורד לא נכנס לתוכו; וככזה, אומרים שהוא מהווה מקום מפלט ומחסה מפעם לפעם למי שמקורבי לורד קור-אומת'ל לא חפצים ביקרו; אולם ככל שהזמן עובר, הרוחות הרעות מתעצמות והכוהנת הגדולה האחרונה מזדקנת ונחלשת, נדמה כי לא לעולם חוסן.

 

 

האגדה על 'גביש עין-הליל'

ישנה אגדה כי אי-שם מתחת למקדש טמון גביש או חפץ דומה רב-עוצמה, נוצץ בגוון של שמי הלילה. מספרים שהוא הגיע במקור ממקדשה של ההשתקפות הכחולה עצמה בסלנטיר, עבר דרך המקדש הגדול בלינ'הירנה ואז הוברח משם מערבה, מסיבות לא ברורות; או בכדי להרחיק אותו ממישהו או ממשהו. ישנם הטוענים ש'רסיס קרח' הביאה את החפץ המוזר הזה לכאן, וישנם הטוענים שהוא הובא לכאן עוד לפניה, בהוראת ההשתקפות הכחולה עצמה, או לפחות בהוראת 'כוכב הערב' מרכס קאראנ'סיל. החפץ מוגן היטב, כולל בלחשים עתיקים, ורק המראה הראשית של המקדש יודעת היכן הוא וכיצד לגשת אליו. ישנה טענה שהמראה הכחולה של המקדש יודעת לתעל חלק מכוחותיו, והם אלו שמציתים אור בגבישים ובעיני הפסלים בהיכל, ואולי גם מחזקים את ההגנות של המקדש והאיזורים מסביבו ומתחתיו.

מסופר, כי המפקדת של כוחות הורד האפור שפלשה לחצרות הגרניט חמדה את החפץ וניסתה להתקיף את המקדש כדי להשיג אותו; אבל אלו מהחיילים שלה שהצליחו לחדור אל המנהרות מתחת למקדש, אבדו באפלה וסיימו בסוף עגום - ועד היום הם קבורים שם. לפי גרסה אחרת, המפקדת של צבא הורד האפור עצמה נקברה ליד הגביש, לאחר שהוחזרה לעמק לאחר קרב לין-מורלית', כשהיא פצועה פצעי מוות.

כיום, ישנן שמועות שיש אנשים בטירת קור-אומת'ל שחומדים את החפץ, וחושבים כיצד לנצל את חולשתה של המראה הגדולה האחרונה כדי לשים עליו יד - בין אם עבור עצמם, או בין אם בכדי למכור אותו במחיר עתיק למלומד ת'ירנפל, שאולי ישמח 'לחקור אותו לפי יסודות התורה הגדולה'.

 

 

המראה הכחולה אלט'רונירל (Elt'runirl) ואר-סירנל

הכוהנת הראשית של ההיכל היא גבירה מבוגרת, בת-גילה של המראה הכבויה לינ'טוריאל; מסופר כי השתיים למדו ביחד, ובמשך תקופה גם היו חברות קרובות. אולם אלט'רונירל לא סלחה לחברתה לשעבר על הדרך בה העדיפה נישואים לאהובה בן הפאר'ליל על חובתה ככוהנת אנ'מירית, והניחה לאור שלה לכבות - ומאז התרחקה ממנה.

 

תולדות חיים: אלט'רונירל שימשה למשך שנה או שנתיים, לפי המסופר, מתלמדת ועוזרת אישית לגבירה הכחולה טאהל'סירני אן-לאנ'קלארון, כיום שליטת העיר קאראנ'רוהה שבהרים, וככזו גם שהתה לא מעט בטירת הדרקון הלבן והכירה מקרוב את מסדר הקאראנ'סירי (יש האומרים שמאחד מקציני המסדר ההוא בא בנה הראשון, ששירת במסדר בעצמו וכנראה נהרג באחד הקרבות האחרונים של מלחמת האבנונים); בהמשך, חזרה או הוחזרה לבקעת קיירן (מעטים שורדים לזמן רב בשירותה התובעני מאד של גבירת קאראנ'רוהה), הוצבה כמראה זוטרה בהיכל הרוחות הבוכיות, והשתתפה בהגנה עליו וככל הנראה גם בקרב לין מורלית'; שנים מעטות לאחר מכן, כאשר המראה הראשית הקודמת של המקדש נעלמה - כמוה ככוהנות רבות אחרות לאחר ההתנפצות הגדולה, וההיכל נשאר כמעט נטול כוהנות, אלט'רונירל הפכה למראה הגדולה החדשה של ההיכל.

אלט'רונירל זכתה במשך שנים רבות להערכה רבה בטירת קור-אומת'ל, שם הצליחה לא במעט בשל הכריזמה השקטה שלה, עצותיה המתונות והבנתה העמוקה לנפשות של הלורד ואנשים מכל הדרגות שפנו אליה. לורד ארת'יריון, שבאופן רשמי הקפיד לומר שהוא "נותן את הכבוד הראוי לכל ההשתקפויות ומראות האמת שלהן", שאל בעצתה לא פעם - יותר ויותר ככל שחלפו השנים, והיה מקפיד לפגוש אותה מפעם לפעם בגן של הטירה, שם השניים היו מנהלים שיחות ארוכות. ישנן כמה וכמה שמועה על היחסים בין הצדדים, והיו לשונות מלעיזות שטענו שהכוהנת היא אחת הסיבות לכך שארת'יריון לא נישא מחדש מעולם, לאחר שרעייתו האהובה נפטרה בדמי ימיה.

בשנים האחרונות לשלטונו של ארת'יריון, יריביה של אלט'רונירל בטירה הלכו והתרבו; אחיו השאפתנים של הלורד ("שלושת השועלים"), ובעיקר דאמ'רוד - התקיף וחסר המעצורים שביניהם, חשדו שהכוהנת מתככת נגדם אצל הלורד, ומסכלת מהלכים שביקשו לבצע.

בסופו של דבר, כאשר ארת'יריון פרש מהכס, והחליט לבלות את יתרת חייו במקדש רחוק במרומי ההרים (בין אם החל באופן רשמי לסגוד להשתקפות הכחולה בתור ההשתקפות האישית שלו או לא), נפוצה בטירה השמועה כי אלט'רונירל היא זו שהשפיעה עליו לעשות כן, וגם קיבלה איזשהו פרס לא רשמי מידו (לא ברור מה, אולי חפץ או משהו אחר מהגנזך של בני קור-אומת'ל).

 

דעיכת כוחה של אלט'רונירל בטירת קור-אומת'ל: דברים אלו, ביחד עם ההשפעה ההולכת וגוברת מהנסיכות האפורה מבחוץ, וכוחם העולה של 'שלושת השועלים' מבפנים, גרמו לדעיכת השפעתה של הכוהנת הכחולה אצל בני קור-אומת'ל, והפיכה אט-אט לאישיות לא רצויה, שכל מי שרוצה בחסד של המגדל יודע היטב שכדאי לו לא להראות בחברתה.

לורד מרנליון, ששכנע את עצמו כי הכוהנת סילקה אוצר עתיק מהגנזך של אביו, ואולי יש לה יד גם במאורעות אחרים, כמו הטירוף שפקד את רעייתו (או אולי נסיון נפל לחלץ אותה מכלאה), מתייחס אל אלט'רונירל בחשדנות ובצינה מופגנת, גם אם הוא עדיין מסרב לפגוע בזכויות ההיכל שלה באופן רשמי.

באופן מוזר, מרנליון שמר על מנהגו של אביו, לזמן את הכוהנת לראיון פעם במספר שבועות, אולם - אולי בעצתו של דאמ'רוד הערמומי, הוא העביר את מקום המפגש מהגן של האחוזה לחדר הכס הגבוה, מה שמאלץ את הכוהנת - שבריאותה החלה להתרופף ועצמותיה החלו לכאוב - להעפיל בכמה גרמי מדרגות, כשרק כוהנת זוטרה אחת מורשית להגיע ולתמוך בה. לא מעטים מאנשי החצר - כולל בתו של הלורד שמתעבת את הכוהנת בגלוי - באים לצפות במחזה, כיצד הגבירה הזקנה נאלצת להעפיל במדרגות, כשהיא מתאמצת לשמור על חזות מכובדת ולא להראות שום סימן לכאבים ברגליה; ורק מעטים מהם מביטים בה בידידות או בחמלה.

במהלך השיחות עצמן, הלורד (הגם שנראה שלא פעם אין לו הרבה לומר, והוא מתעקש לערוך את השיחה מסיבות אחרות) חוקר את הכוהנת לא פעם על 'ענייני היום' ומתלונן על ההתנהלות של המאמינים שלה בעניינים כאלו ואחרים, כשהוא אינו מתעייף מלהתלונן על כך כי ארבע מחמש הכוהנות הצעירות שמשרתות בהיכל שלה, הן בנות למשפחות שסר חינן במגדל קור-אומת'ל, או גרוע מזה.

 

צרות אישיות: בנוסף לצרות הפוליטיות מול בני קור-אומת'ל, פקדו את אלט'רונירל במהלך השנים צרות ופגעים נוספים, שיש אומרים שהותירו בה חותם עמוק מתחת לחזותה המכובדת והשמורה יחסית, ואולי מזרזים את החלשותה ודעיכתה.

בתור כוהנת אנ'מירית ששומרת על המסורת העתיקה (להבדיל מידידתה הסוררת לינטוריאל, שאלט'רונירל מעולם לא סלחה לה, וגם כיום - כשהן לכאורה באותו מחנה פוליטי - היא מתייחסת אליה בצינת קרח), אלט'רונירל מעולם לא לקחה גבר בתור בעל, אלא העמידה כנראה צאצאים עם אנשים שונים, בתקווה להעמיד יורשת ראויה שתמשיך את שושלת הנשים שלה אחריה, ותוכל לקבל את האבן הכחולה המכושפת של המשפחה בבוא היום.

אלא, שהמראה הכחולה התקללה בכך שלא עלה בידיה מעולם להביא בת לעולם, אלא בנים בלבד; ואלו נשלחו באופן דיסקרטי לגדול בשושלות גברים מקומיות שונות, כאשר הכוהנת מסרבת (לפחות באופן רשמי) להתייחס אליהם כבניה או לשמור איתם על קשר. במהלך השנים, היו שמועות עקשניות שלפחות שניים מבניה נולדו - אם לא לבני קור-אומת'ל ממש - אז לאנשים מהמעגל הקרוב להם, ולכן גדלו והתחנכו בטירת קור-אומת'ל תחת שמות שונים.

בנוסף, שתי החניכות הכחולות שהיו חביבות על אלט'רונירל - נשים צעירות בשם לאהנ'ריסה ואנ'סורה, שהיו צעירות נמרצות ומוכשרות (אולם לרוע המזל, מסוכסכות ובתחרות תמידית זו עם זו על חסדה והערכתה של המראה הבכירה), נספו בהרפתקאה לא מוצלחת גבוה במרומי ההרים, סמוך לקרב הגדול על האגם הקפוא - כאשר רבים לוחשים שהיריבות ביניהן עיוורה אותן לסכנה ותרמה למותן האלים; וכי חלק מליבה של אלט'רונירל מת ביחד איתן - גם אם כלפי חוץ היא מעמידה 'פני אבן' ואומרת שהכל הוא חלק מהגורל ורצון ההשתקפות, וחובתה להמשיך ולנהל את העניינים בפנים קפואות, כל עוד כוחה עומד לה.

"לצער האישי שלי אין חשיבות" היא נוהגת לומר בקול נחרץ "מראה המשקפת את אורה של טיל'ארניס אינה נכנעת לרגשותיה ובוכה כמו איכרה גסה. חובתה לזקק את הצער ואת נשמתה, כדי שתטיב לשקף את אורה האצילי של גבירתנו, היהלום הכחול".

 

 

ביקורו של לורד דאל'מיריק והחלפת מפקד המשמר

 

סרן ראהנ'סורן: במשך יותר משני עשורים, המשמר הצנוע של המקדש נוהל ביד הברזל של ראהנ'סורן א-מירן, קאראנ'סיר לשעבר וגבר גדול, צעיר מהכוהנת עצמה בחמש-עשרה שנים או מעט יותר, קולני וסמוק בהווה, שהיה בעל מהלכים רבים בחלקים התחתונים של הטירה ובשוק של חצרות הגרניט.

לפי הגרסה הרשמית, ראהנ'סורן פרש מהמסדר לאחר פציעה שספג במלחמת האבנונים הראשונה (או אולי השניה); אם יש שטוענים שהקולניות ומזגו המהיר להתלקח היו בעוכריו. במשך שנים, נראה היה שהוא מבצע את עבודתו באופן סביר - אם כי נאמר שמאז ומעולם יחסיו עם אלט'רונירל היו הפכפכים; מצד אחד, שררה ביניהם קרבה או אפילו חיבה מסויימת; אולם מנגד, שרר ביניהם מאז ומעולם מתח, שהלך וגבר עם השנים - בין אם משום שהוא לא קיבל באופן מלא את מרותה; בין אם משום שהסתבך לא פעם במריבות וקטטות בחצרות הגרניט, בין היתר בגלל מנהגו להשתכר ולהתערב בעסקאות מפוקפקות; ובין אם משום נסיונות מגושמים ולא הולמים שלו 'להתחיל' עם כוהנות צעירות בהיכל עצמו. מנגד, יש האומרים שדווקא מפקד המשמר זעם לאחר שהכוהנת הזקנה התעלמה מעצותיו ומאזהרותיו, שמעמדה במגדל קור-אומת'ל הולך ויורד (מה שאולי לווה בעצה מלוכלכת יותר כיצד לפתור את העניין ובמי 'לטפל' - שהכוהנת דחתה על הסף).

 

ביקורו של דאל'מיריק והבטחת הנקמה שלו: כך או אחרת, לפני שנים מעטות הזדמן להיכל באישון לילה אורח לא צפוי ואפל - הלורד דאל'מיריק, אחיה המפוקפק של הכוהנת הכחולה טאהל'סירני, גבירת קאראנ'רוהה. לא ברור על מה שוחח האורח עם הכוהנת הכחולה המקומית ומפקד המשמר שלה (יש טוענים שהוא הציע לרכוש את הגביש המכושף שנם את שנתו עמוק מתחת למקדש, בעד הון עתק, ולפי גרסה אחת, הדבר קשור גם לויכוח אחר שהפך מכוער, נוכח טענתו של דאל'מיריק שהזמנים השתנו, ולמעשה אפשר להכשיר - או אולי ליצור - גברים עם הקסם של ההשתקפות הכחולה, בעזרת כיפוף מתאים של כוחות הקסם.

כך או אחרת, מסופר שהשיחה לא נגמרה בטוב; וכי דאל'מיריק יצא כרוח סערה, כשהוא נשבע שהכוהנת הכחולה תתחרט על סירוב או על דברים שאמרה לו; וביחד איתו נעלמו גם שני נערי צעירים - אחד חניך של מפקד המשמר, והאחר נער שירות, ולא נראו עוד מעולם בחצרות הגרניט.

מפקד המשמר ראהנ'סורן לא האריך בתפקידו יותר משבועיים לאחר מעשה - הוא רב בקולניות עם אלט'רונירל, השתכר יותר מאי-פעם עד שסיים כמה לילות כשהוא נגרר בחזרה אל ההיכל מעולף משתיה, הפסיק למלא את חובותיו, ובסופו של דבר 'שוחרר משירות' בידי הכוהנת, לאחר שיחה בארבע עיניים שבה הוטחו דברים קשים מאד משני הצדדים, שבסיומה התנודד החוצה בפנים אדומות כמו אש, והודיע כי הוא עוזב את העמק 'למקום בו אנשים יודעים מה טוב להם'; הוא נראה לאחרונה כשהוא מעפיל במדרגות הקפואות לעבר רכס קאראנ'סיל; ומאז איש אינו יודע את קורותיו, האם שם פעמיו אל דאל'מיריק והציע לשרת אותו - והאם הוא חי או נהרג.

 

סרן גארלירד אור'ארד: לאחר כמה חודשים, מצאה המראה הכחולה מפקד משמר חדש, שבניגוד למסורת, אין לו שום קשר למסדר הקפוא מההרים. גארלירד אור'ארד הגיע לקור-אומת'ל כספק הרפתקן וספק סוחר לא מוצלח שהשקיע את כספו בסחורות כאלו ואחרות ממכרות קאראנסיל; החל את דרכו בהיכל כנוסע שמבקש מחסה ללילה, ומעדיף את הגנת הכוהנות הכחולות על-פני הפונדקים בחצרות הגרניט (יש האומרים שהדבר היה קשור לסכסוך שתרם לכשלון עסקיו הקודמים); נשאר שם והחל 'בתור טובה על האירוח' למלא כמה מטלות שקשורות לעזרה לשומרים המעטים שחלקם כמעט חדלו מלתפקד מאז עזיבת המפקד הקודם - וכך התגלגלו העניינים.

אומרים שמפקד המשמר החדש, על גינוניו הקרירים, קולו השקט והדרת הכבוד שלו, נראה כהיפוך מוחלט של קודמו; מהמעט שסיפר על עצמו, נראה כי הוא שייך ל'שושלת גברים' אנמירית אמידה אבל לא מיוחסת מאד שחיה במשך דורות בנסיכות האפורה, אבל המשיכה לסגוד בעיקר להשתקפות הכחולה; וכי הוא עצמו שירת בתור קצין בלגיון האנ'מירי הכחול ששיחק תפקיד מפתח בדיכוי מרד הת'ארילין.

לפי חלק מהשמועות, הקרבות הקטלניים בהם השתתף (כולל שריפת אחוזות של המורדים ושאר מעשים קשים שמיוחסים לאותו לגיון) השפיעו עליו או ייסרו אותו, באורח שגרם לו לעזוב את הנסיכות האפורה; לפי שמועות אחרות, טרגדיה או לפחות ריב משפחתי קשה מול אחיו מאחיו הם שעקרו אותו ממקומו; ולפי גרסה שלישית, הסיבה המרכזית היא ירידת קרנם של האנמ'ירים ומאמיני ההשתקפות הכחולה בנסיכות, וגם תיעוב עמוק של מר (או סרן) אור'ראד עצמו כלפי 'התורה הגדולה' של המלומד העליון וחסידיה - ואולי מדובר בשילוב של כל השלושה ביחד.

 

היחסים בין המראה אלט'רונירל למפקד המשמר החדש: נראה שבין מפקד המשמר החדש למראה הכחולה אין יחסים קרובים, או שום סוג של חיבה שחורגת מהערכה הדדית קרירה; הסרן החדש אוכל את ארוחותיו לבדו, אבל למרבה המזל מתרחק מבורות השתיה שהפילו את קודמו - ויש אומרים שהוא נזהר וממעט לשוטט הרחק מדי מההיכל, ביודעו שיש לו יריבים בחצרות הגרניט, שישמחו מאד לכל טעות או פניה לא נכונה שיעשה. הוא ממעט לקבל אורחים, הגם שמדי פעם הוא חורג ממנהגו וסועד עם סוחרים - מכרים שהגיעו מההרים, בעיקר אם יש בידם מידע חדש על לורד דאל'מיריק ומשרתיו, שהולכים והופכים לסכנה גדולה יותר במעברי ההרים. לפי סיפור מוזר אחד, לפני מספר חודשים הזדמנה אליו אורחת חריגה למדי - פייטנית שהיא שארת-בשרו של יריב ישן-נושן, אחד מקציני המורדים מימי הת'ארילין, והשניים שתו ביחד והאריכו בשיחה עד השעות המאוחרות של הלילה.

כך או אחרת, לאור'ראד יש לא פעם מידע שימושי למדי על שיירות סוחרים, סחורות ועסקים שקשורים בהרים ובמכרות שלהם, והוא תמיד שמח לקבל מידע נוסף; יש לו קשרים חשאיים עם רב-הסוהרים של קור-אומת'ל ועם כמה קצינים מבוגרים אחרים ששרדו מימיו של לורד ארת'יריון; ונראה שהוא מעריך שלורד דאל'מיריק לא שכח את 'היכל הרוחות המיללות', וכי לכל הפחות, יש לו מרגלים בחצרות הגרניט - אולי לקראת היום שבו הוא יחליט שהגיע העת לנקום את נקמתו.

 

 

 

 

חזרה לאינדקס ערכים מארצות שונות

 


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.