מלסטרה_קאבר.png

 

 

שושלת קור-אומת'ל

 

כאן תמצאו עץ משפחה של שושלת הלורדים קור-אומת'ל ממזרח בקעת קיירן; וגם תיאורים וסיפורים על בני המשפחה השונים וסיפורים שקשורים בשושלת,

מפורטים ויורדים לעומק יותר מהתיאור המקוצר בפרק 4.1 בחוברת למתחיל.

 

דמויות ששייכות לשושלת קור-אומת'ל צבועות באפור. דמויות שלא באו מהשושלת (אבל נישאו למי מבני השושלת, או שהם ממזרים של אחד מבני השושלת) צבועות בצהוב.

 

 

תיאור וסיפורים על הדמויות שמופיעות בעץ השושלת



המראה הנוצצת מל'טירסיל אנ'אומת'ורן ובנותיה

המסורת של ת'אריל עילית שבצפון-מזרח הנסיכות האפורה מספרת כי אחת מהכוהנות האנ'מיריות רמות-המעלה שהגיעו לנסיכות בכדי לסייע בדיכוי המרד של קוראדאן (לפני כ-150 שנים), התאהבה בארץ הגבוהה והמחוספסת של ת'אריל עילית ובאנשיה, והחליטה להשאר שם. יתכן גם כי השפעתה תרמה להחלטה האנ'מירית לנהוג במורדים המובסים באופן נדיב יחסית.

אלא, שלפי הסיפור ההחלטה הזו עלתה למל'טירסיל ביוקר: לכוהנת היו שתי בנות, האחת מפורסמת ביופיה ובשכלה החד, אולם ככל הנראה בלא או כמעט בלא כוחות כהונה; והאחת יפה פחות מאחותה, פראית ומאכזבת יותר. את הבת הבכורה והיפה, נימ'ראנדין, מל'טירסיל אירסה ללורד קורת'אריון "מגף הקרח" קור-אומת'ל ממזרח בקעת קיירן - יורש מבית אצולה עתיק ששורשיו קשורים הן בנסיכות האפורה והן במסורות של רכס קאראנ'סיל.

הבת הצעירה, שכנראה ניחנה בכוחות כאלו ואחרים חרף המגרעות שלה, המרתה את פי אימה, נטשה בפומבי את האמונה האנ'מירית (כנראה לטובת היירית' העתיק, אל הסוס של ת'אריל), ובסופו של דבר ברחה ונישאה בניגוד לרצון אמה ובלא ברכתה לבעל מטעים מת'אריל ששם משפחתו וארלינד.

האכזבה והיאוש כרסמו בכוחותיה של מל'טירסיל, וסופה שהיא דעכה הרבה טרם זמנה, כשהיא מקללת את גורלה, את בתה הצעירה ואת הארץ שאהבה, שבסופו של דבר רימתה אותה והאבידה את שושלת הנשים המכובדת שלה.

מספרים, כי את האבן האפורה רבת העוצמה של שושלת אנ'אומת'ורן, מל'טירסיל הגוססת העבירה לבתה הבכורה, חרף ההעדר הכמעט מוחלט של כוחות מצידה; ואילו הבת הצעירה והסוררת קיבלה - אולי במחוות לעג אחרונה מאימה ואולי מסיבה אחרת - אבן פחותה, חשוכה וכמעט שחורה; וזו נותרה בבית האחוזה של בני וארלינד במשך שנים ארוכות כסוג של קישוט; ומאחר ולקור'דירל אנ'אומתורן שאיבדה את שם משפחתה ונעשתה קורד'ירל וארלינד לא היו בנות, אלא רק שני בנים (שניהם עתידים לקחת תפקיד חשוב במרד הת'ארילין, עשרות שנים לאחר מכן), האבן עברה אליהם, כשהיא חשוכה ודוממת.



לורד קורת'אריון והגבירה נימ'ראנדין

לורד קורת'אריון, חרף יחוסו והאדמות הרבות שחלש עליהם, נולד והתנהג במשך רוב ימיו כמקומי מחוספס, והיכולת שלו לנהל חצר נישאת משלו או אפילו לשלוט כראוי באצילים הזוטרים שכפופים לו היתה מוגבלת מאד. רבים מהם התייחסו אליו, לכל היותר, כראשון בין שווים וכחבר לשתיה.

נימ'ראנדין, שנחשבה הן בעיני בעלה והן בעיני כל כ"פרס נשגב" שהוא מעל ומעבר לכל מה שבית קור-אומת'ל היה יכול לחלום עליו, התגלתה לא רק כאישה יפיפיה ומשכילה הרבה מעל ומעבר למה שמקובל באיזור, אלא גם כאישיות חדה כמו תער, שעד מהרה עיצבה את החצר המחוספסת של בני קור-אומת'ל לפי ראות עיניה, הטילה מורא ומשמעת על האצילים הזוטרים, ושלחה ידה בפוליטיקה מקומית, הרבה מעבר לנחלות של בעלה. נימ'ראנדין היא זו שהעלתה את בית קור-אומת'ל ממעמד של בית זר למחצה בגבולות בקעת קיירן, לבית שמתחרה על מעמד בית האצולה המיוחס והמכובד של האיזור, מתחרה בשושלת של האגם השוקע על הבכורה, ומטפח בלא לאות את הקשרים שלו גם אם הנסיכות האפורה, כולל קשרים אמיצים עם כוהנות אפורות ועם בתי אצולה מיוחסים. היא נחשבת גם זו שהורידה מאד, במתק שפתיים ובהדרגה, את המעמד של הכוהנות הכחולות בנחלת קור-אומת'ל, ודחקה את המאמינים שלהן מהחצר.

נימ'ראנדין היתה, במשך עשרות שנים, השליטה בפועל של חצרות הגרניט (הרבה מעל ומעבר לבעלה, שבשנותיו האחרונות התמרמר מאד שהוא נדחק לצל ו"בקושי לשתות עם החברים הישנים שלו מתירים לו"); וזו שחינכה ועיצבה באופן אישי את בנה בכור ארת'יריון להיות היורש שלה. הגם שכוחות הקסם שלה היו חלשים מאד, מספרים שהאבן המפוארת של אמה המשיכה לנצוץ באור בהיר, ונימ'ראנדין שמרה על חזות חסרת גדיל ומעוררת השתאות במשך עשרות רבות של שנים - כפי שמשתקף עד היום מתמונות רבות שלה שעודן תלויות בטירת קור אומת'ל ומשקיפות במבט ידעני וקריר על השוכנים באולמות שלה.

עם זאת, ישנם סיפורים שנימ'ראנדין - בעיקר אבל לא רק בערוב ימיה - לא באמת השלימה או אהבה את הגורל שהועידה לה אמה, ופה ושם נתפסה באמירות מרירות בעניין; וכי לצד הצלחתה לעצב את בנה הבכור לפי רצונה (עד כמה שניתן לעשות זאת עם בן זכר), נחלה כשלון צורב בהרבה בכל מה שנוגע לשלושת אחיו הצעירים: דאמ'רוד, ארא'מל וטול'ביס, שיוודעו שנים רבות לאחר מכן בכינוי הלא מחמיא 'שלושת השועלים'; הללו הסתייגו וחלקם אפילו שטמו במידה כזו או אחרת את אימם נשואת הפנים - ונראה ששם נזרעו הזרעים של היחסים המורכבים בינם לבין אחיהם ארת'יריון, שיהפוך ללורד קור-אומת'ל הבא.

גורלה וקיצה של נימ'ראנדין לא ידוע; לאחר כמעט שני עשורים בהם הוסיפה למשול בקור-אומת'ל לבדה לאחר מות בעלה, היא סירבה בתוקף להכנע למורדות של ורד אפור, עמדה במצור על הטירה שלה וקראה (תוך מחילה על גאוותה) לקארא'נסירי שהביסו את כוחות הורד האפור בקרב לין מורלית'. אלא שנראה כי ההתנפצות הגדולה הביאה עליה את קיצה - חרף העובדה כי כוחות הקסם ובוודאי הכהונה שלה היו מעטים.

בני קור-אומת'ל טוענים כי היא נעלמה יום אחד; ושמועות לא מבוססות טוענות כי בכך הם מסתירים מחלה וגסיסה קשה ומרה (לכל הפחות), שיסרו את הגבירה נשואת הפנים לפני שנקברה לצד בעלה בכוך הקברים העתיק והקר של בני קור-אומת'ל.

 

 

לורד ארת'יריון ואחיו

רבות סופר על לורד ארת'יריון הנוקשה וההגון ששימש כלורד קור-אומת'ל החל מההתנפצות הגדולה - וגם קודם לכן, ישב לימינה של אימו וסייע לה בתור מעין עוצר (וגם נשלח מדי פעם על-ידה לייצג את בית קור-אומת'ל - בין היתר בפשיטה הכושלת של 'רסיס הקרח' על הגזע המעוות של הקור'סלאג).

ארת'יריון, הלורד שהיה מעורב בצעירותו במפלתה של הכוהנת הצהובה סרילינה קור-פארניל, והגינותו היא זו שגרמה לחורבן הנסיון לפייס בין בני קור-אומת'ל לבין יריביהם מהאגם השוקע; שייצב את החצר ושב וקירב אליו את בתי האצולה הזוטרה בכאוס ששרר אחרי ההתנפצות הגדולה והעלמותה של אמו, כאשר רבים חששו - ובצדק - כי פשיטות האבנונים ברכס קאראנ'סיל יגלשו גם לנחלות קור-אומת'ל; ושידו הכבדה והגונה ריסנה את שלושת אחיו החמדנים, היהירים וחסרי המעצורים שזכו לכינוי הלא מחמיא 'שלושת השועלים' - ובפועל הרחיקה אותם מכל השפעה ממשית על השלטון.

 

ארת'יריון וקל'סירל: לאחר המתקת דינה של הכוהנת המודחת סרילינה ממוות לגלות ומאסר במגדל הרחק בדרום, והריב המחודש בין בני קור-אומת'ל לבית א-רילארן, ארת'יריון נישא, על-פניו מתחת למעמדו ובלא הרבה תבונה פוליטית (דבר מפתיע יחסית למזגו השקול שקידש תמיד את החובה) לעלמה בשם קל'סירל - נערה עדינה וענוגה מאד למראה, שבאה משושלת אצולה זוטרה מאד מאיזור האגם השוקע; ואף שאביה ואימה הוחמאו תחילה מהנישואין, הרי בשל היריבות בין גבירת האגם השוקע לבית קור-אומת'ל ("שדם אחיה האהוב על ידיהם הצוננות"), נאלצו לשנות טעמם ולהתכחש לביתם שסירבה להפר את הבטחת הנישואין שלה.

ארת'יריון הנוקשה והממעט יחסית בדיבור היה ככל הנראה מאוהב בעלמה העדינה מהאגם השוקע, ונהג בה "כמו שנוהגים בפרח עדין מהעמקים הירוקים"; אלא שקל'סירל לא האריכה ימים, וגוועה שנתיים לאחר הלידה הקשה של בנה הראשון והיחיד. מספרים שחלק מליבו של ארת'יריון קפא ביחד איתה, ובעשורים הארוכים שלאחר מכן סירב להנשא מחדש, חרף כל הדיבורים על חובה ושושלת.

 

'שלושת השועלים': לרוע מזלה של שושלת קור-אומת'ל, הרי גם מצבם של שלושת אחיו בכל הנוגע לנישואין ומשפחה לא היה טוב, ולמעשה היה גרוע בהרבה משל אחיהם הבכור.

על דאמ'רוד קור-אומת'ל נאמר כי לא נמשך ולא היה מסוגל לאהוב אישה כלשהי - וגם לא שום יצור אחר מלבד כסף ואוצרות; הוא הפגין בפומבי בוז לכל רעיון של נישואין שיאלצו אותו לחלוק את מה ששייך לו, ונותר מרצון לבד, עם הזהב שלו והתוכניות שלו להשיג עוד השפעה וכוח - חרף רצונו של אחיו הבכור.

שני הבנים הצעירים, ארא'מל וטול'ביס, היו בנעוריהם פרחחים שנהנו להמלט ולהרגיז את הגבירה אימם, ובין היתר רחשו חיבה רבה מאד לארץ הגבעות של דר'ארון והסודות שלה - המקום בו מאוחר יותר הם עתידים להתנחל ולהקים את 'אחוזות הציד' שלהם, על אפם וחמתם של שבטי הציידים המקומיים. נראה ששניהם זכו בצאצא ראשון בשנת 543, כאשר הרחיקו מביתם ויצאו להרפקאות באותו איזור - דווקא בשיאה של מלחמת הורד האפור והפלישה של המורדות לבקעת קיירן; הגם שיש אומרים שלמעשה הגבירה אימם תמרנה אותה להסתלק לשם, במחשבה מוטעית שהם פועלים נגד רצונה, ספק בכדי לשמור על שני הצעירים הפזיזים בטוחים הרחק מהחזית, וספק כדי ש"לא יסתובבו לה בין הרגליים" כאשר היא עבדה ימים כלילות לארגן את ההגנה על נחלותיה מפני כוחות הורד האפור.

אלא שבזאת מסתיים המשותף בין האחים ארא'מל וטול'ביס - פעם חברי נפש ושותפים להרפתקאות ומעשי פזיזות, וכיום קשישים זועפים וממורמרים איש על אחיו.

ארא'מל, הושפע במידה מסויימת מאחיו דאמ'רוד, בז בפומבי למוסד הנישואין (ובנעוריו טען, כי אם כוהנות אינן חייבות להנשא אלא בוחרות בני-זוג לרגע ואת הצאצאים שנראים להם ראויים, כך גם הוא רוצה לנהוג). כך או אחרת, מנעוריו ועד זקנתו, הוא סירב להנשא, ו'נידב את זרעו' בשפע לשורה ארוכה של פילגשם או בנות-זוג לרגע (ויש אומרים, גם גרוע מזה), ו"השריץ אין ספור ממזרים" - שבאופן רשמי ידועים רק כמה מהם, בהם הכיר למחצה במובן זה שדאג להותירם בסביבתו, חרף העובדה כי עד כה לא הוריש את שם משפחתו לאיש מהם.

מרומאן הנעורים של ארא'מל עם ציידת מאחד משבטי הגבעות, נולד בן פרוע ובעייתי בשם ראדרוג 'איזמל אדום'; שקנה לעצמו שם לחיוב ולשלילה בקרב שבטי הגבעות, הסתבך בצרות רבות, ובסופו של דבר מת מוות אלים בגין 39; יש טוענים שכמה ממעלליו תרמו למתח בין שבטי הגבעות, שבגינו קלאן הקשת השחורה התנפל בסופו של דבר על קלאן עין-הנץ, טבח בו וגירש את אנשיו שנותרו לחיים של 'שבט שבור' מתחת לגבעות.

ממזר אחר, כנראה מאם אנ'מירית ממעמד גבוה יחסית, הוא המלומד החיוור אנ'סירול (כיום בן 46), שחי באחוזת הצייד של אביו ומייעץ לו מפעם לפעם, כשהוא שקוע רוב הזמן במזימות ועניינים משל עצמו, חלקם קשורים לתורות העתיקות שהוא לומד, שרבים טוענים כי הן קשורות קשר הדוק בקסם. אנ'סירול מתכך במאבקים בין הסוחרים וחבורות הכריה השונות שמנסות לקבל את חסד הלורד אביו; יש לו מרגלים במקומות רבים; והוא נחשב מסוכן למדי - בעיקר כאשר הזעם מתחת לחזותו השקטה נדלק בלא התראה.

מלבד שני אלו, קיימים גם התאומים הלא זהים טור'מירד וטור'מיירי; אח ואחות שנטו חיבה להרפתקנות והתרחקו כבר לפני שנים מאביהם ומבית קור-אומת'ל; את קאלאדר הפעוט (שיש אומרים שאמו היתה אורגת ערפל) - שאביו רחש לו באופן מפתיע חיבה עזה - ומת בגיל שנתיים, כשהוא הופך את ארא'מל למריר ואפלולי עוד יותר משהיה קודם; ואת ראנ'טיל היפיפיה היהירה, שיש אומרים שיופיה של נימ'ראנדין שב והתגלם בה; ואביה שומר עליה קרוב אליו, כנראה במחשבה כיצד לנצל את המצב, חרף היותה בת ממזרה - באורח שישיא לו את הרווח הגבוה ביותר.

 

סיפורו של טול'ביס לעומת זאת, הוא שונה לגמרי; בני קור-אומת'ל שומרים על שתיקה וכאילו מחקו את השם, אבל נראה שטול'ביס הצעיר חטא ברומנטיקה - והתאהב באישה ממעמד נמוך מאד - יש אומרים בת פאר'ליל; ויש מרחיקים ואומרים אישה שהיתה פרוצה או לא טובה בהרבה מפרוצה.

לא ברור מה ארע בגבעות בשנת 542; אבל שמה של אותה אישה כאילו 'נמחק'; וכנראה שהיא נטשה את טול'ביס מיד לאחר הולדת בת אחת ופשוטת מראה - אולי לאחר שהסתבר לה כי אין כל סיכוי שהגבירה נימ'ראנדין תתיר לה להנשא לבנה ולרשת תואר כלשהו. טול'ביס נותר פגוע ומושפל עד לשד עצמותיו, עם בת פשוטת מראה שלמרבה הפלא הוא דווקא הכיר בה והעניק לה את שם משפחתו - אם כי רק לאחר העלמותה של הגבירה אימו, ובהסכמה בשתיקה מצד אחיו ארת'יריון.

לצערו הרב של טול'ביס, מבתו רל'סיריה לא נכונו לו שום הצלחות; רל'סירה גדלה לאישה פשוטת-מראה, והגם שמעולם לא היתה שוטה או פרועה, והקפידה בכבודו של אביה, הרי מעולם לא ניחנה בשום כוח או חריפות שכל העולה על הממוצע, לא הסתדרה מעולם בחצר בית קור-אומת'ל, ובשנים מאוחרות יותר נותרה לגור באופן קבוע באחוזת הציד של אביה מתחת לגבעות דרא'רון.

רל'סירה נישאה לקצין זר יפה תואר בשם טורלין, שכור מחצבתו כנראה הרחק במערב, בנמל ראל'סורם - ותחילה נראה כצעיר מכובד ומשכיל, שיודע לא רק לאחוז בחרב, אלא גם לדקלם ואפילו לחבר שירה; אלא שהנישואין התפרקו עד מהרה - טורלין התגלה כאדם אלים, חובב הימורים ושתיה, שבכמה פעמים הפליא את מכותיו ברעייתו (שבפועל חשב עליה מאז ומעולם כי היא כעורה, שוטה ונוטה לצחקק באורח שנראה לו דוחה).

לאחר אחת הפעמים האלו, טל'סירה ברחה בבכי אל אביה; ולאחר שגם התברר ללורד טול'ביס שהחתן הצעיר גם נאף ובגד ברל'סירה (ויש אומרים שלורד אראמל ואחד מממזריו ידעו על כך מבעוד מועד, ואפילו עודדו אותו) - טורלין נאלץ להמלט על נפשו לפני שאנשיו של טול'ביס ילכדו אותו ויקימו את פקודת אדוניו 'לתלות אותו כמו כלב'.

מאותם נישואי נפל נותר לטול'ביס נכד ויורש אחד: קל'מיריון הצעיר, ברנש נאה למדי בעל מחלפות וזקן מטופח בגוון חום-קינמון. הוא עולה על אימו בחריפות שכל ובאהבה ללימוד - ומנגד, מסופר שמדובר בנער יהיר ומפונק מאד, בעל לשון מהירה, שכבר הרגיז כמה וכמה אנשים בחצר קור אומת'ל, לרבות את בתו של הלורד הנוכחי, ששמעה כיצד קל'מיריון מתלוצץ עם נערים אחרים על תווי פניה המכוערים. בשנים האחרונות, קל'מיריון משקיע מאמצים בלימוד לעומק של "התורה הגדולה" של המלומד ת'ירנפל מהנסיכות האפורה; ומתחרה בכך (פעם נוספת) עם שארת-בשרו, בתו של לורד מרנליון, שלא שכחה מעולם את הבדיחות של קל'מיריון על פניה המכוערים והמצולקים (יש אומרים שהוא הרחיק לכת, והשווה את הגבירה קור'דלין במרומז לאחת מקופות הגאבוטו עליהם מספרת 'התורה הגדולה').

 

 

"המגדל הזועק": לורד מרנליון והגבירה קור'דארה

במסגרת נסיונו של לורד ארת'יריון להמשיך את מעשיה של אמו ולשמור על קשרים ענפים בין בית קור-אומת'ל לבין בתי האצולה של הנסיכות האפורה, ארת'יריון בחר עבור בנו כלה בשם קור'דארה סל'נית'רין - נצר לענף צדדי של בית הדוכסים של בקעת מיל'דירלן.

אומרים שקור'דארה מצאה חן בעיני ארת'יריון לא רק משום שהיתה נאה יחסית (הגם שאומרים ששערה החל מאפיר כבר בגיל צעיר מאד יחסית) ומשכילה, אלא גם ובעיקר בגלל שהיתה נמרצת ודעתנית, ונראתה לו כמי שתהיה הולמת לשבת בבוא היום לצד בנו ולסייע לו להנהיג את השושלת ואנשיה.

מרנליון קיבל בלא התנגדות את ההחלטה שאביו ביצע עבורו; הנישואין נחתמו בין ארת'יריון לבין הדוכס של בקעת מיל'דירלן, וקורדארה עברה להתגורר בארץ הקרה והקשוחה של חצרות הגרניט, הרחק מכור מחצבתה בנסיכות האפורה. קור'דארה היא זו שילדה למרנליון (כיום לורד מרנליון קור-אומת'ל) את שני ילדיו: קור'דלין (כיום בת 39) ואר'ליריון (כיום בן 32).

מספרים, כי למתחת לגינונים ולחובה להפגין חיבה ושותפות, בין מרנליון לרעייתו מעולם לא שפעו אהבה רבה; ובין היתר, מרנליון קינא ביחס החמים של אביו כלפי קור'דארה, שהיתה תמיד קרובה מאד לארת'יריון שנהג בה ובעצותיה בכבוד, גם אם פה ושם היה מעיר לה בעדינות כי הדעתנות שלה פוגעת בשיקול דעתה וביכולת שלה להקשיב ולהבין את מה שמובא לפניה. ישנה שמועה לפיה קור'דארה התחננה בפני ארת'יריון שישחרר אותה מהנישואין ויסכים לקחת אותה עימו ("אפילו בתור שוליה") כאשר ויתר על תאריו ויצא לגלות באחד המקדשים במרומי רכס קאראנסיל, אולם הלורד הישיש סירב, והזכיר לקור'דארה את הכבוד והחובה שלה כגבירה של חצרות הגרניט.

נישואיהם של קור'דארה ומרנליון הדרדרו במהירות בשנים לאחר פרישתו של ארת'יריון הישיש.

אמנם, קור'דארה מעולם לא היתה קרובה לבתה הבכורה, הכעורה והזועפת, שבאותם ימים רצתה להיות הרפתקנית נועזת ורבת-תהילה; אולם מספרים שמשהו נשבר בגבירה קור'דארה לאחר הפרשיה בו קור'דאלין נפצעה אנושות על סף יער מאג-אגלור, ניצלה ממוות בקושי והוחזרה כשהיא שבורה ומצולקת בידי חברה וארוסה דאז, ראלהיר קור-אומת'יר.

לדעת רבים, ובעיקר לדעת לורד מרנליון, דעתה של הגבירה הלכה והתבלעה עליה בשנים לאחר מכן; קור'דארה נקטה בעמדה פומבית וקיצונית מאד כנגד המלומדים מהנסיכות האפורה, שהביאו את 'התורה הגדולה' של ת'ירנפל אל בית קור-אומת'ל, והצהירה בפומבי שמדובר בהבל מוחלט, מה שגרם לקרע סופי בינה לבין בתה, שלאחר שהחלימה נטשה את חיי ההרפתקנות לטובת יומרה להיות מלומדת של 'התורה הגדולה'; קור'דארה התנגדה - לעיתים בצרחות זעם ממש - להשפעה ההולכת ומעמיקה של התורה הגדולה על חצרות הגרניט; ניסתה לפטר על דעת עצמה בלבד את מפקד המשמר - אורג הערפל הקר והמקושר היטב - ששכר בעלה (והתפרצה בעוצמה בלתי נשלטת כאשר בעלה הפך את הוראותיה).

עד מהרה, קור'דארה הפכה למכשול ממשי בפני הקשרים של בעלה עם הנסיכות האפורה, שהלכו והתהדקו ככל שבית קור-אומת'ל הלך והקצין במאבק שנוגע לעוצרת הורד האפור ולרעיון לכונן שלום בין מחנה הורד האפור לנאמני האימפריה; והשיא הגיע כאשר קור'דארה התפרצה לארוחה שארגן הלורד לאורח נכבד מאורמ'תריל שהביא עימו מלומדים נשואי פנים, כשהיא לבושה בפרוות נלעגות, כשהיא צורחת ולועגת לכל התורה שעוסקת בקופי הגאבוטו ובדם המקולל שלהם שנמהל בעורקי בני האדם ("כולל קולות מזעזעים של קופים שעשתה למלומדים המזועזעים").

מרלניון, שעד לפני מספר שנים בז בעצמו ל'תורה הגדולה', עמד בפני משבר פוליטי, אותו פתר באמצעות הכרזת רעייתו כבלתי שפויה וכליאתה באגף מבודד של טירת קור-אומת'ל, כאשר מלבד צוות משרתים מצומצם וממושמע, אפילו על בנה הצעיר נאסר לראותה. מספרים שבמשך חודשים, ניתן היה לשמוע את הצרחות המטורפות שעלו מאותו מגדל - עד שפסקו באחת, ולורד מרנליון הודיע על מותה של רעייתו, עבורה הוכנה מצבה בכוך הקברים של בני קור-אומת'ל; אם כי כל הלוויה או טקס הולם לא נערכו, ולאיש מלבד הלורד לא הותר לראותה בדרכה האחרונה.

 

קור'דלין, בתה הבכורה של קור'דארה שכעת כבר הכריזה על עצמה כמלומדת של 'התורה הגדולה' ואילצה את הצעירים המיוחסים של הטירה לקבל ממנה שיעורים, הסתפקה במשיכת כתפיים ואמירה זועפת ש"ממילא מעולם לא היתה לי אמא"; מנגד, מספרים שאר'נליון הצעיר - מעבר לאדישות המחוייכת שלו, נהייתו לחלומות על גבורה (כאשר בינתיים הוא עוסק בעיקר בחיי שפע), נפגע וצולק מתחת לחזותו המלבבת - אבל שומר את מחשבותיו לעצמו.

 

לורד מרנליון לא נישא מחדש, וענה בזעף על עצות לעשות כן; באורח רשמי, הוא לא הכריז עדיין מי יהיה היורש שלו, הגם שהכל בטירה יודעים, כי הוא מעדיף את בנו הצעיר על בתו (מה שהופך את האחרונה לקודרת וזועמת עוד יותר, ולא מפסיקה לטעון כי זכותה גוברת על אחיה גם בשל היותה הבכורה, גם בשל היותה מלומדת, וגם לפי המסורת האנ'מירית).

מרנליון, גם אם לא הודיע עדיין רשמית על אר'נליון כיורשו, לוחץ על בנו להתחתן ולהעמיד צאצאים; אולם אר'נליון מסרב להתחייב, וטוען כי טרם מצא אף אישה שהוא מוצא כראויה לאהבתו.

 

 

 

 

חזרה אל האינדקס של 'ערכים מארצות שונות במלסטרה'.

 

 


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.