מלסטרה_קאבר.png

 

 

ממלכת אירגורז'יל (איר'גורסיל)

 

 

משטר: מלוכה תאוקרטית. המלך נחשב כבן האלים והאחראי העליון על הפולחן והכהונה.

שליט: המלך יארז'אור השני ("בנו האהוב של תמנון המעמקים האדיר")

 

היסטוריה

כ-1000 שנים, הפליג קלאן ראמג'ירי הרחק מארצות הדרום, והתיישב בסופו של דבר על על חוף סלעי שחולש על ביצות מלח מסוכנות ועשירות בתבלינים, לא הרחק מצפון-מזרח לנסיכות אורמ'תריל. במרוצת הדורות, הם נטשו בהדרגה את אמונת 'קוף הקיץ הגדול' של ראמג'יר, ועברו לסגוד לפנתאון שקשור ליצורים רבי-עוצמה מהמצולות. מלך עיר הנמל נחשב כבנם האהוב של האלים, והמנצח העליון על הפולחן, וככזה הוא עמד בין היתר מעל לכהונה החדשה.

אירגורז'יל, לפני הכיבוש האנ'מירי וגם אחריו, היתה ועודנה עיר נמל ססגונית ממנה הספנים של אירגורז'יל סחרו ונלחמו לחליפין עם העוגים, הפיקו תבלינים שנמכרו במחיר מפולפל, ושלחו ידם בסחר עבדים משגשג, שנפסק רק לאחר הכיבוש האנ'מירי; מנגד, התפתחה שנאה יוקדת בינה לבין נסיכות אורמ'תריל, שהביאה לשלל מלחמות ופשיטות ביזה וחטיפת עבדים הדדיות; התיעוב ההדדי לא נפסק גם לאחר ששני הצדדים הניצים נכבשו והפכו לממלכות חסות של האימפריה האנ'מירית. הנמל הססגוני והארמונות שמעליו נכנעו ללגיונות הנוצצים בלא קרב של ממש, וזכו למעמד של מחוז חסות, שמלכו הפך בעיקר לדמות סמלית שמנהלת את הפולחן המקומי החלקי שהותר לתושבים להמשיך ולנהל, במחיר של הכרה בעליונות היהלומים הנוצצים, שליחת נסיכות מקומיות כספק מתלמדות וספק בנות ערובה לסלנטיר; כאשר במרוצת הדורות, חלק מהאצולה המקומית אימצה לא מעט מנהגים אנ'מיריים והתערבבה באצולה אנ'מירית זוטרה ממחוזות אחרים.

 

המצב כיום

כך, התנהלו הדברים במשך כמעט חמש-מאות שנים; עד שבאה ההתנפצות הגדולה, ושברה בבת אחת את האימפריה הנוצצת. יארז'אור השני ("בנו האהוב של תמנון המצולות האדיר"), המלך הנוכחי של עיר הנמל, שהחל את דרכו כנער צעיר שההתנפצות הגדולה הפכה אותו בלא התראה לשליט עצמאי (לא לפני שחיסל שלושה מאחיו ואחת מאחיותיו בקרב על הכס), ניווט את איגורז'יל בזהירות במשך חמישה עשורים, הצליח להדוף את האויב השנוא מהנסיכות האפורה, לחדש יחסים זהירים עם כמה מהקלאנים של העוגים, ובעיקר לנווט את עמו שלו, שהפך מפולג ומסוכסך יותר ככל שנקפו השנים. כחלק מכך, המלך גיבה באורח זהיר את הכהונה המקומית, שביקשה לנער את התכתיבים וההשפעה האנ'מירית הדועכת, ולחזור לפולחנות ולמנהגים הישנים - אם כי מעולם לא הניח להם לצאת כשמלוא תאוותם בידם.

אלא שכעת, צילו ההולך ומתחזק של הנביא הגדול גאלארד פרון, נפל על אירגורז'יל, וקנה לעצמו חסידים לא מעטים, בעיקר במעמד הנמוך שהתערבב מזה דורות בפאר'ליל מקומיים. חסידיו של הנביא הגדול, שכמה מהם מנסים להדמות לו ולהפוך לחבורות של 'בני-נביאים' קנאים, חולמים בגלוי על טיהור הממלכה מהדת המקומית שלה (כמו גם משרידי הדת האנ'מירית), והעמדתה תחת חסותו של האבא הגדול, האחד והיחיד.

המתח הפנימי מתגבר והולך; משפחות נקרעו וידידים הפכו לשונאים בנפש, גם בתוך חצר המלך עצמו. הכהונה הבכירה, ואנשים נוספים בחצר המלך הבא-בימים לוחצים עליו שוב ושוב לטהר את עושי הצרות בדם ובאש - אולם המלך חושש מאד מהסבת עינו הזועמת של הנביא הגדול לעבר אירגורז'יל - שאינה רחוקה מאד מצבאות המאמינים ההולכים וגדלים בצפון, ואין לה כמעט בעלי ברית מהימנים משל עצמה.

 

לפני שנתיים, נפל דבר והמלך הזקן נאלץ (יש אומרים, בדמעות ממש) לרצות את הכהונה ואת בתו הבכורה התקיפה, שמסייעת בידו כיום לנהל חלק מחובותיו, ולגרש באופן משפיל בת צעירה וחביבה עליו מאד, שהתעמתה עם הכוהנים הגדולים בפומבי, ולא רק שהצהירה על נאמנותה לדת האנ'מירית (עניין שנחשב כיום נלעג, אבל ניתן היה לסבול), אלא גם נתנה פומבי לדעותיה שהכוהנים הם חבורת מאחזי עיניים מושחתים, והדרך היחידה שבה הממלכה יכולה לשרוד הינה לנסות ולהגיע להסכמות דווקא עם היריבה השנואה אורמ'תריל - או שמא, עם הכוחות השפויים יותר שנותרו בה.

מספרים שהדרך המשפילה בה נאלצה בתו הצעירה לעזוב את הארמון ואת הממלכה, ולאחר מכן השמועות שהיא ומלוויה נפלו קורבן לבריונים של המיסטיקן ת'ירנפל וגורלם כנראה היה רע ומר, שברה את ליבו של יארז'אור הזקן. מאז הוא הפך הססן עוד יותר, ומתקשה יותר מאשר בעבר למלא את חובותיו, כולל הובלת הפולחן והטקסים הגדולים הדורשים את השתתפותו של המלך האלוהי.

 

 

 

חזרה לאינדקס ערכים מארצות שונות

 


כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.