קו זמן של נסיכות אורמת'ריל

שנים (לפי הספירה האנ'מירית)	המאורע	הסבר מפורט
436-458	המרד של קוראדאן האפור	מרד גדול נגד השלטון האנ'מירי שמרכז הכובד שלו בת'אריל עילית. המורדים מנסים להקים מחדש את חומת הערפל העתיקה של הגבעות ולהפעיל את הקסם הרדום של זקיפי האבן הת'אריליים, אבל נכשלים. חלק גדול מהאתוס של בתי אצולה רבים באורמ'תריל, וגם מהאתוס של הדראגונים האפורים של היירית' מקורו במרד הזה. האנ'מירים, באופן חריג למדי, נוהגים במורדים המובסים בכבוד רב; הרפורמות בשלטון, כולל ביחסים בין כס הנסיך הרם (אז שליט חסות) מול הכוהנות האפורות, יוצרים במידה רבה את אורמת'ריל המודרנית.
521-528	מלחמת התבלין הראשונה	מה שמכונה היום מלחמה בין אורמת'ריל ליריבתה העתיקה-חדשה אירגורסיל, היה לאמיתו של דבר בעיקר מלחמת כנופיות בין כורי תבלינים משני הצדדים, שהתרחשה ברובה במעמקי הביצות המלוחות של סיראגור (סירז'אר), שלוותה בפשיטות עומק של חוטפי עבדים משני הצדדים - תוך ניצול הרפיון והשחיתות העמוקה של פקידי האימפריה. קל למדי היה לשחד את האחרונים להעלים עין מחידוש העבדות, תוך רישום העבדים כ'פושעים מורשעים'.
539	הרצח של לורד קור'סראלד	לורד קור'סראלד היה אח למחצה של הנסיך הרם אורמ'ראלד (ודודו של יורשו המפורסם, הנסיך גאל'ראנט). הוא נדוע כהרפתקן ססגוני שבאורח חריג, חיבב מאד את הארץ היריבה אירגורסיל (ויש אומרים, בעיקר את הנשים שלה), העמיק לתוכה וקשר קשרים עם כמה מבני המעמד הגבוה שם. הוא נרצח בארמונו של נכבד מקומי שאירח אותו, ביחד עם פלגשו המקומית (כנראה בת למעמד הגבוה. הגם שבאירגורסיל קישרו את הרצח לעניינים שקשורים במאבק על ליבה של אישה ולב שבור, הרצח של הלורד האפור - כנראה תוך הפרת שבועת מארח - היווה 'הוכחה' בנסיכות האפורה לעומק הרשעות וחוסר הכבוד של העם היריב. הרצח החל סדרת מאורעות שפתחו את מלחמת התבלין השניה.
539-546	מלחמת התבלין השניה	מלחמה מחודשת וגדולה יותר מקודמתה, שהשתוללה על רקע מרד הורד האפור (שבין היתר, גרם לסילוק הלגיונות האנ'מירים משתי ממלכות החסות, ואפשר להן יד חופשית בהרבה). המלחמה כללה פשיטת עומק של אנשי אומרת'ריל שהעלו באש את הבירה של אירגורסיל, אבל נאלצו לסגת מיד לאחר מכן; מרד עבדים גדול שניסה לקרוא לעזרת הורד האפור, אבל דוכא בלא שמץ רחמים (ויש שאומרים, ששני הצדדים רצו שידוכא, מסיבות דומות להפליא); קרב אחד על אחד בין שני השליטים העתידיים - יארז'אור וגאל'ראנט, שהסתיים בפציעות הדדיות אבל בלא הכרעה ברורה; ומעורבות של כת אפלה ומוזרה שפעלה בשני הצדדים, ויש שלוחשים שיש לה קשר מסתורי לתורות שיפתח המיסטיקן ת'ירנפל, חצי מאה לאחר מכן. בסוף המלחמה, אירגוסיל נוחלת שורה של נצחונות, אבל בין הצדדים נכרת הסכם שלום חפוז: אורמ'תריל מעוניינת להעביר את צבאה דרומה, מחשש להתקדמות המורדות של הורד האפור; והנסיך יארז'אור חושש מכך שצבאו מותש, וגם משמועות על כך שיריביו (כולל כמה מאחיו) בארמון של אביו קושרים כנגדו.
548	ההתנפצות הגדולה	ההתנפצות הגדולה מזעזעת את האיזור; כוחות האימפריה מתפוררים; אורמ'תריל וגם יריבתה אירגורסיל הופכות בבת אחת ממדינות חסות לממלכות עצמאיות. הנסיך אורמ'ראלד מת ממחלה וכס הנסיך הרם עובר לבנו גאל'ראנט.
549-553	מלחמת התבלין השלישית	הנסיך של אורמת'ריל מפר את ההבטחות נשוא ההסכם השלום הקודם לשלם לאירגורסיל כספים ולהעביר אדמות ומטעי תבלין על גדת הביצות של סיראגור. המלך החדש של אירגורסיל מגיב בפלישה, שהופכת הפעם למלחמה רשמית וכללית בין שתי הממלכות. אצילי ת'אריל עילית משמשמים כחוד החנית של כוחות הנסיכות האפורה, והסיוע המסיבי של הפרשים שלהם תורם רבות לנצחון מוחץ של אורמת'ריל; הנצחון 'מזרים' לנסיכות האפורה ובעיקר לת'אריל עילית כמות גדולה של שבויי מלחמה שהופכים לעבדים במטעי התבלין של ת'אריל עילית ובמקומות אחרים. המצב החדש יוצר בהדרגה מתח פנימי בנסיכות האפורה, בעיקר בין אצילי ת'אריל עילית לבין המפלגה של תומכי האימפריה האנ'מירית שיש להם השפעה רבה במרכז הממלכה ובחצר הנסיך - אלו מתעבים הן את העבדות החדשה, והן את השחצנות של אצילי ת'אריל עילית, שהנצחונות והמורשת שלהם גורמים להם 'להרים את האף' על האצולה של מרכז הממלכה.
556	הפטריה האדומה של ואל'דירי	פטריה עצומה שהתרוממה במרכז מחוז ואלאנדרה, ויצרה סערה של אבקנים רעילים. כיום המאורע נחשב לתחילה של השחתת הקרקע בלב הנסיכות האפורה.
567	הטבח של יום הפנינה הזכה	התקוממות של עבדים, שקיבלה סיוע (ואחר-כך פיקוד ממש) של בן אצולה צעיר ואידיאליסטי מעיר הבירה, מסתיימת בטבח אכזרי בחתונה של אחת מבנות בית קורדראנג, מהידועים בבתי האצולה של ת'אריל עילית. העבדים המורדים נהרגים בקרב או נתלים ברובם, אבל הרוח החיה מאחורי המאורע זוכה לחנינה, בטענה כי לא היה שפוי (ובפועל, בגלל ההשפעה הרבה של אביו בחצר הנסיך, והעובדה כי חלק מהקנאים יותר בסיעה האנ'מירית רואים בו גיבור). החנינה והכליאה של רב-הטבחים הצעיר בתנאים נוחים מרתיחה את אצילי ת'אריל עילית, ויוצרת קרע חסר תקדים (ובדיעבד, בלתי הפיך) בינם לבין הנסיך.
570-581	מלחמת הת'ארילין	לורד ת'לרונדיר מת'אריל עילית מגרש משטחו פקידים נסיכותיים ומורה על מאסר משפיל של אחד מהם, בגלל סכסוך על ביצוע צווי מעצר נסיכותיים באדמותיו של הלורד; הנסיך הרם, בהשפעת יועציו מהסיעה האנ'מירית, מגיב בצו ללורד להגיע לעיר הבירה ולהסביר את מעשיו - וכאשר הלורד מסרב בבוז - מוצא נגדו צו מעצר, כולל הפקעת אדמותיו ושחרור כל העבדים האירגורסטים שהחזיק. אצילי ת'אריל עילית מתייצבים לצד ת'לרונדיר, והדבר מתגלגל למרד כללי של ת'אריל עילית ומחוזות נוספים, ולמלחמה שאורכת אחד-עשרה שנים. למרות כמה נצחונות מזהירים של המורדים, הם מותשים ומוכרעים בהדרגה, בעיקר לאחר שהנסיך הרם שוכר שני לגיונות אנ'מירים ומזמין אותם להתערב במלחמה, בתמורה לכסף ולהבטחות שונות. הלגיון האפור השישי, שחנה בנסיכות האפורה גם לאחר חורבן האימפריה, הונהג בידי מפקדת אצילית שתעבה את אצילי ת'אריל עילית, אבל לא החזיקה בכוח חזק מאד, ולחמה באופן מסורתי וצפוי יחסית. לעומת זאת, הלגיון האדום ה-22, שנהדף מבקעת כנף אודם, לא היה נלהב בתחילה להיכנס למלחמה, והמפקדת הישישה שלו ביקשה לתווך בין הצדדים; אבל מותה הפתאומי בשנת 574, הקפיץ לפיקוד קצין בשם ליר'סורן (או "המפלצת"), שעצם שמו מעורר חלחלה בת'אריל עילית. ליר'סורן היה מי שהבקיע בשנת 576 את קו ההגנה של המורדים באיגוף מתוחכם, פלש לעומק השטח של ת'אריל עילית, כשהוא מצרף לכוחותיו עבדים משוחררים, ופחות או יותר "שרף כל מה שעמד לו בדרך" - יש טוענים שמעשיו תרמו מאד להאצת ההשחתה של הקרקע עצמה, גם אם הגיעה לשלב הסופי לאחר תום המלחמה. בראשית 579, כוחותיו של "המפלצת" שורפים את המקדש העתיק של היירית', שנחשב לפלא עולם עתיק ולגאווה הגדולה של ת'אריל עילית - חלק ניכר (אם כי לא כל) הכהונה של המקום, כולל עלמות מיוחסות רבות - נטבח או אובד בלהבות. סמוך לסוף 580, אצילי ת'אריל עילית מאבדים את רוב השטח שלהם, ורוב מוחלט מהאדמות הפוריות; הם נסוגים לאיזורים הרריים וקשים לגישה, אבל נכנעים בסופו של דבר בתמורה להסכם שבו הנסיך הרם העניק להם חנינה והרשה להם לחזור לאדמות שלהם. העבדים האירגוסטים שוחררו, והנסיך הרם חתם על חידוש לחוק האנ'מירי הישן שאוסר אותה לחלוטין על כל הצורות שלה - לרבות על שבויי מלחמה. בדיעבד, שני הצדדים טוענים בדיעבד שהצד השני הפר את ההסכמים. בעקבות שחרור העבדים, רבים מהאירגוסטים חוזרים לארצם; אבל אחרים, בעיקר כאלו שהמירו את דתם לדת האנ'מירית או לאמונת מלכת האור, חוששים שירדפו במולדת הישנה, ומעדיפים להשאר. משערים שכמה מהם קיוו לקחת לעצמם את אדמות התבלין של האצילים המובסים של ת'אריל עילית - תקוות שהגוויעה המהירה של הארץ שמה לאל בשנים שלאחר מכן.
583	מותו של הנסיך הרם גאל'ראנט	התמוטטותו ומותו הפתאומי של השליט הזקן, שכוחו נראה עדיין במותניו, גורם לשמועות עקשניות שהורעל בידי אחד מהמורדים לשעבר; ויתכן מאד שגם בנו הצעיר מאד קור'לאנט, שהפך לנסיך הרם בלא הכנה מספקת (בין היתר, לאחר המוות בלא עת של אחים בכורים שהיו מועמדים טבעיים יותר לרשת את הכס, והגליה של אח נוסף), האמין לשמועות הללו במידה רבה. המוות גורם לגל רדיפות נגד האצילים המובסים של ת'אריל עילית, ולהחמרת מצבם של המורדים לשעבר; היוזמה להחרים את כל האדמות שלהם ולהעניק אותן לעבדים לשעבר עולה שוב, אבל ההתפשטות המהירה של המדבר הרעיל הופכת אותה לתיאורטית. קורלאנט הצעיר והרומנטי הופך לנסיך הרם החדש, בברכת הסיעה הפרו-אנמירית ומפקדי הלגיונות האנ'מירים שחונים בשטח הנסיכות.
585	הבקע נפער	רעידת אדמה קטלנית מזעזעת את מרכז אורמ'תריל וחורצת חריצים עצומים באדמה הגוועת והולכת של מחוזות ואלאנדרה, וארה ות'ארנריאל. המאורע מעצב את פני השטח כמו שהם כיום ונחשב לשיא הבלתי הפיך של הפיכת האדמה הירוקה והפוריה לשעבר למדבר טרשים מקולל, עם חריצים מעלי אד ופטריות רעילות שצומחות בתוך אגמים מבאישים בצבע אדמדם-גופריתי.
586	הצבת גבישי המגן	הראשון בגבישי המגן מוצב על-ידי הכוהנות האפורות על גבול הבקעה המתה של ואלנדרה, בכדי לעצור את התקדמות המדבר המקולל לעבר מחוז הכתר של אורמת'ריל. בשנים לאחר מכן, יוצבו עוד כמעט עשרים גבישים נוספים, ויעצרו או לפחות יאטו את התהליך ההרסני, באופן שמותיר את מרכז ודרום אורמ'תריל - לפחות בינתיים - בתור ארץ ירוקה.
589	ת'ירנפל מגיע לחצר הנסיך	המלומד ת'ירנפל, שרק שנים מספר קודם לכן גורש מעיר הבירה בידי הנסיך הקודם, שהתייחס אליו בגלוי כאל שרלטן מטורף למחצה, מתקבל הפעם בכבוד רב בחצר הנסיך הצעיר. קורל'אנט מוקסם מהמלומד, והגם שהוא עדיין לא מאמץ את תורתו באופן רשמי, מקנה לו מגדל בארמון, הכנסה חודשית 'בכדי לטפל בספרים עתיקים', ומתייחס אליו כידיד.
589	נישואיו של הנסיך	לאחר שנים בהם התמהמה להנשא, הנסיך העליון נישא לגבירה פל'סירדרי, בתו של אחד השרים הנחושים של אביו מזמן מלחמת הת'ארילין.
591	עלילת מיל'דיריל	קשר לרצוח את המלומד ולחטוף את הנסיך בביקורו בדרום הממלכה (שלא מעטים טוענים שפוברק), מחזקת מאד את כוחו של המלומד העליון וגורמת לשרשרת ארועים שבסופה רוב מתנגדיו נאלצים לעזוב את החצר, ובהמשך את הנסיכות כולה; אחרים 'מבינים להיכן נושבת הרוח', נכנעים לאופנה החדשה ותורמים סכומי כסף גדולים למלומד העליון ואנשיו, או שולחים את בניהם להתחנך אצלו.
593	פרישתו של ואלסירן	המכשף ואלסירן, בן-בריתו לשעבר של ת'ירנפל, יוצא נגדו מסיבה לא ברורה, פורש בזעם למגדל בלב השממה המקוללת של מחוז ת'ארנריאל. הנסיך הרם מכריז על המכשף כמורד, שהפעם לא יזכה בשום חנינה ושום נדיבות, אבל הנסיון להתקיף את המגדל נתקל בזוועה של השממה המקוללת ובכשפים הרסניים, ונהדף בנקל, כאשר רבים מהחיילים מסיימים את חייהם (או גרוע מזה) באופן מזעזע. לפי חלק מהשמועות (שלא ברור האם אנשיו של המלומד העליון מפיצים אותן), ואלסירל מבצע כשפים מבעיתים במגדל שלו, ויוצר לעצמו משרתים מבעיתים; לפי חלק מהסיפורים, הוא מנסה להחזיר לחיים את הסוסים הגדולים של הנסיכות, בתור קונסטרוקטים מוזרים שסרים לכוח רצונו. בעיר הבירה ובמחוזות האחרים, מעשיו של המכשף מהווים עילה לגל חדש של רדיפות כנגד חשודים בקשר נגד הנסיך (או בכך שהם מזלזלים בתורות של המלומד העליון ומתעבים אותו בסתר ליבם).
596	הכרזת מלחמה קדושה נגד העוצרת	בהשראתו של המלומד ת'ירנפל, הנסיך קור'לאנט דוחה רשמית את הסכם השלום בין העוצרת לאבירי הנזר הכחול מרכס קאראנ'סיל, ומכריז מלחמה קדושה על עוצרת הורד האפור. המתח בין הנסיכות האפורה לכוחות ההשתקפות הכחולה על רכס קאראנ'סיל הולך ועולה, אולם לא מגיע עדיין למלחמה או קטיעה מוחלטת של קשרי המסחר. שליחי הנסיכות האפורה, כולל אלו בבקעת קיירן, מקבלים הוראה לפעול כנגד ההסכם והעוצרת בכל האמצעים שברשותם, מה שמשפיע מאד על בית קור-אומת'ל.

היירית': ישות עתיקה שמתוארת לעיתים כעוזר (ולפי כמה מקורות מפוקפקים יותר אפילו צאצא) של ההשתקפות האפורה. לפי מקורות אחרים, מדובר באל עתיק שסגדו לו בחלקים רבים מאורמ'תריל של היום ובעיקר בת'ארילין עילית לפני שהדת האנ'מירית הגיעה לאיזור. בפועל, רבים בת'ארילין עילית ומחוצה לה המשיכו לסגוד לו באופן לא רשמי, או לפחות לחלוק לו את הכבוד הראוי, גם כאשר באופן רשמי הצהירו על עצמם כמאמינים של ההשתקפויות הנעלות.

היירית' קשור מאד לאדמה ולסוסים, בעיקר סוסי המלחמה המשובחים שגדלו במרכז וצפון אורמת'ריל; הסוסים האלו, וגם הרוכבים שלהם, נחשבו כמקודשים לו; ואלו היו מבקשים את חסדו לפני ששעטו לקרב. הוא נחשב כמייצג, רשמי או לא רשמי, גם של הקשר לאדמה, פוריות וטוהר - הן של היבולים והן של השושלות המכובדות. המקדש העתיק שלו במרומי ת'אריל עילית היה בנוי ממספר מעגלים שצמחו מתוך הדשא הירוק העמוק ביותר, ונחשב לפלא עולם עתיק שהשתמר במשך הדורות, ושאפילו הכובשים האנ'מירים ידעו - גם אם באופן לא רשמי - לחלוק לו כבוד. סביב המקדש הזה, אומנו הדראגונים האפורים רבי-העוצמה של ת'אריל עילית; ולפי המנהג, עלמות רבות ממוצא מיוחס בילו בו בין כמה חודשים לשנתיים בתור חלק מההכשרה שלהן. השריפה של המקדש בידי הלגיון האדום ה-22 בראשית שנת 579, היתה מכה מוראלית שזעזעה קשות את המורדים של ת'אריל עילית.

חזרה אל דף השער של מלסטרה

---

כתב וערך: גדעון אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כלשהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.