הקדמה | העידנים הקדומים | גזעים | גאוגרפיה | היסטוריה הידרוסטית | המערכה | יצירת דמות
כת הצעיפים הירוקים
"רקדני הצללים של
אוזראן נורג-מורוק"
כללי: מעטים השמות
המסוגלים לעורר אימת מוות ולצמרר את יושבי ריילורין כשמה של אותה כת רצחנית שמקורה
במקדשים סודיים בנולג-הית'רורק. לוחמי הכת קרויים על שם אוזראן נורג-מורוק (Uzrhan norg-moruk), או נחיל עטלפי מאגמה,
אחת החיות הקטלניות ביותר בעולם הרמות הוולקאניות המיוערות של נולג הית'רורק, אשר
לרוחותיהם היא סוגדת. לאחר דורות בהם נטלו אותם לוחמים-כוהנים חלק במאבקים פנימיים
בחצר של חרט-אובך, והשתתפו בקרבות הירושה העקובים מדם של כהונת נולג-הית'רורק, הרי
שבדורות האחרונים החלו מטילים אימה מחוץ לגבולות ארצם – תחילה בקרב המתיישבים
הריילורים בבקעת טראליריה, וכעת בכל רחבי ריילורין. אותם לוחמים מסתוריים
("רקדני צללים", "ירוקי הטורבאן", "עוטי התכריכים",
ועוד) מפורסמים ביכולתם להגיח משום-מקום, ולרוקן כפר או עיירה מכל נפש חיה בתוך
שעה קצרה; הם מפורסים ביכולות מאגיות איומות וחסרות תקדים, אפילו יחסית
לנזירים-חיילים הית'רורקים, בזלזול המוחלט שלהם בחיים, כולל שלהם עצמם, ובכך שהם
בזים ומסרבים לקבל את הסכם השלום בין המלכה אוריאנד לבין הריילורים, בטענה כי אין
להפסיק את המלחמה כל עוד נותר ביבשת כולה "חזיר אחד ההוגה את שמה הטמא של אלת
האור הכוזב". מעבר למסתורין האופף אותם ואת פעולותיהם (שיש אומרים שכוללות
הרבה יותר מאשר פשיטות רצח גרידא), קיימת מחלוקת גדולה בריילורין, מה טיב יחסיהם
עם המלכה אוריאנד (המכונה בפיהם לא אחת "הנחשית חומסת הכס",
ו-"הזונה הבוגדת"), ועד כמה הם מורכבים יותר ממה שנראה במבט ראשון.
בסיס האמונה והכח של הצעיפים הירוקים: מקורם הראשוני של הצעיפים הירוקים, הינה
בפרשנות קיצונית של יסוד אמוני בסיסי הקיים בכל הדתות של הענף הצפוני של העממים
העתיקים, מן המאסקארים בדרום ועד לטורז' בצפון; הסגידה לרוחות חיה בתור מבטאות
עליונות של השלמות הקדומה של הטבע, העומדת מעל האדם ומהווה מודל לחיקוי. זאת,
בתוספת לאמונה המקובלת מאד במאסקארו ובנולג-הית'רורק (ומעט פחות אצל הטורז'), לפיה
הקיום האנושי הוא כלי פגום ולקוי (ובעיני המאסקארים, גם מכוער מאד) להכיל בה את
הכוחות והנשמה, וראוי לו לשאוף להתאחד ככל האפשר עם השלמות החייתית.
נדבך נוסף של האמונה הזו נוגע ליחס בין רוחות החיה לבין הגרסאות
השונות של "עולם הצללים" (שמקבל דגש רב באמונה של הטורז'); הזרמים
המרכזיים של כל העממים הללו מסכימים על נקודה עקרונית אחת: הקיום האנושי, כמה שהוא
חלקי ופגום, הוא בבחינת רע הכרחי שאין לערער אותו יתר על המידה, מלבד אצל כוהנים
או נביאים גדולים; לכן, המגע עם עולם הצללים, וודאי אצל מאמינים ואפילו נזירים מן
השורה, חייב להיות מוגבל ומדוד, משום שחשיפה גדולה מדי אל העולם הזה והרוחות
השוכנות בו, עשויה לנפץ את הנפש האנושית, למלא אותה בטירוף או לגזור עליה גורל
נורא מסוגים אחרים. לכן, הטורז' למשל מגבילים את "ההליכה בצללים"
לנביאים ולכוהנים הבכירים בלבד; וגם בדת ההית'רורקית, הריטואלים הללו של איחוד בין
האדם לבין הצל החייתי שלו, הם מוגבלים ומדודים.
אלא, שכת מסויימת בנולג-הית'רורק כפרה באמת זו, ושאפה מזה מאות שנים
להתמזג עם הצל בכדי להפיק ממנו כוחות גדולים יותר, ולהשלים את האיחוד בין האדם לצל
החייתי שלו; מבחינת הכת הזו, לחיי האדם ולשפיותו ממילא אין משמעות, והמוות הוא שלב
מבורך והכרחי במסע של נפשות המובחרים אל תוך עולם הצל, שם יתאחדו עם רוח החיה
שלהם. לעומת זאת, לכופרים (בדגש על ריילורים ובמיוחד ז'ראלים) אין כלל את החלק הזה
בנשמה, מה שמקבע אותם כצורות קיום נחותות, שכלות עם מותן או לחלופין שבות
ומתגלגלות לקיום נחות אחר. הוראתה של הכת הזו דגלה במה היא מכנה "הריקוד
המלא"; או "ריקוד הצללים השלם", שנועד למזג את הנפש עם הצל,
ולהחדיר אותו אל גוף המאמין בעודו חי
מאבק הירושה והמהפך:
הכת וחבריה נודעו לשמצה בנולג-הית'רורק מזה דורות; בתקופות מסויימות נרדפו, אולם
כמעט תמיד היו מעורבים בדרך כזו או אחרת בפוליטיקה ובמאבקי הכח האכזריים על כס
השלטון ובקרב הכהונה הבכירה; לא אחת, שכרו אותם כמתנקשים או ככוחות מחץ בשירות
טוענים מסויימים לכס; מאידך גיסא, בכל הנוגע לעמדות פוליטיות, צידדה הכת תמיד
בסיעה שדרשה התבדלות והסתגרות מוחלטת בנולג-הית'רורק, והעדר כל מגע עם מאמיני האור
ושאר הזרים והכופרים. אלא, שגם בתקופות בהם נרדפו קשות, ותומכיהם הוגלו מחרט-אובך,
ולעיתים הוצאו להורג, נותר על כנו תמיד סטטוס-קוו, לפיהם נמנע השלטון כמעט כליל
מלהתערב במקדשי הסתרים המבודדים שלהם, שהוקדשו לרוחותיהם של עטלפי המאגמה (בין אם
נעשה הדבר בשל חשש לפגוע קשה מדי באחת הרוחות הקדושות; בין אם מידיעה כי התקפה כזו
תעלה בחייהם של אלפי חיילים, ובין אם משום שגם מתנגדיהם שמרו על האופציה להתפייס
ולהשתמש בהם בעתיד).
אלא, ששיא ההתנגשות בין כת הצעיפים הירוקים לבין השלטון בחרט-אובך
ארע בעת המאבק הגדול ומרחץ הדמים שבסופו תפסה אוריאנד את כס הנחש; כמה מהסיעות
החשובות בנולג-הית'רורק חברו נגדה, בנסיון נפל למנוע את עלייתה, ולאחר מכן לרצוח
אותה ולהעלות את אחת מאחיותיה במקומה. זאת, כאשר מן הבחינה הפוליטית, התנגדו
הסיעות הללו בתכלית לתוכניות מרחיקות הלכת שלה, שפירושן היה קץ ההסתגרות
ההית'רורקית בת שלוש-מאות השנים. כת הצעיפים הירוקים ניסתה לחסל את אוריאנד שלוש
פעמים, מהן פעמיים סמוך לעלייתה לשלטון, ונענתה בתגובה מוחצת, כאשר לראשונה הובילה
המלכה עצמה פשיטה על אחד ממקדשיהם המרכזיים, שרפה אותו והורתה לשחוט כל נפש חיה
שתמצא בו.
לאחר מכן, נראה שהכת התפזרה, ואיבדה את כוחה הפוליטי בנולג-הית'רורק
עצמה (למצער משום שכל מי שזוהה עימה היה צפוי להפוך לקורבן לרוחות, או ארוחה טקסית
עבור נחשי המחמד הענקיים של המלכה הכוהנת).
אלא, שדווקא בשנים הללו, בעוד אוריאנד עצמה מעבירה את התמקדותה
מענייני פנים לענייני חוץ, החל שינוי קיצוני בעמדותיהם של שרידי הכת – מהטפה
להסתגרות מוחלטת, להטפה למלחמת חורמה וטיהור היבשת כולה ממאמיני אלת האור, בלא
פשרות. תחילה, היו מעורבים אי-אלו משרידי הכת במלחמת הגרילה האכזרית שניהלו בני
העממים העתיקים בבקעת טראליריה כנגד המתיישבים הריילורים, ולאחר מכן התרחבו
הפשיטות אל חלקים מתרחבים והולכים של ריילורין עצמה. הכת סירבה לקבל את השלום
שחתמה המלכה אוריאנד עם הריילורים (מעשה שלאחריו ניסו להתנקש בה בפעם השלישית –
הפעם נסיון פתטי למדי שנגדע באיבו, ובלא שהגיע לסכנה ממשית לחיי המלכה עצמה).
משלב זה ואילך, החלה כת הצעיפים הירוקים – מוכה ומוחלשת ככל שתהא –
להתפשט בכל רחבי ריילורין, כאשר היא קונה לעצמה בסיסים חשאיים בריכוזים של מהגרים
בני העממים העתיקים בערים ריילוריות, כאשר היא זוכה להצלחה רבה בקרב הפזורה של כמה
משבטי הטורז'. בשנות המהומה והמאבקים הפנימיים בריילורין לאחר התבוסה בקרב
זוראנון, היתה הכת מפגע של ממש, ואחת לכמה חודשים, לפחות, ביצעה את הזרועות שלה
מעשה טבח מזעזע, בעיקר בישובים מבודדים יחסית, אך מדי פעם גם בתוך ערים, כאשר רחוב
שלם "נוקה" מיושביו הריילורים תוך שעה קצרה, ולפני שמשמרות העיר הנדהמים
הספיקו להתערב.
אלא, שאט-אט, ככל ששב הסדר לריילורין (ויש אומרים, גם בקורלציה עם
הכניעה ההולכת וגוברת לדרישותיה של אוריאנד), החלו ההתקפות להתמעט, וכיום אלו
בעיקר שמועות, עד כדי כך כי כמה וכמה מן הרפורמאטורים מכחישים את עצם קיומה של הכת
בריילורין, וטוענים כי מדובר בבהלת שווא שזורעות הסיעות השמרניות (בעיקר ידידי
המשמר הקיסרי) "בנסיון נתעב לסכסך ביננו לבין אחינו, אנשי התרבויות העתיקות
והאהובות". יש גם מי שסבור, כי הכת המקורית עצמה חוסלה כמעט כליל בידי
אוריאנד, מסיבותיה שלה, והכוחות שפעילים כיום הם מיני ארגונים וחבורות המנסות
לחקות את האגדה, בדרך-כלל באורח מגושם למדי. מאידך גיסא, ישנם גם מי שסבורים, כי
חרף היריבות בין אוריאנד לבין הצעיפים הירוקים, יש למלכה יכולת השפעה כזו או אחרת
עליהם, שמתבטאת בתיאום ראוי לציון בין התזמון והשכיחות של ההתקפות שלהם, לבין
סירוב למלא את דרישותיה של אוריאנד ושאר מיני "התנהגות מאכזבת, שאינה מתייחסת
לרגישות הפנימית של הדבר בקרב בני עמי". קרי; אם וכאשר ריילורין תרגיז את
המלכה הכוהנת, הרי שהצעיפים הירוקים משמשים כשוט מצוין להשתמש בו, בלא צורך להכנס
למלחמה מלאה או רשמית בין נולג הית'רורק עצמה לבין ריילורין או חלקים בתוכה.
הצעיפים הירוקים והמשמר הקיסרי: באורח מפתיע יחסית, נראה כי כת הצעיפים
הירוקים אדישה למדי לגבי איי מונקריס; אין ספק, כי מבחינתה המונקרילים חייבים
להעלם בסופו של דבר, כמו כל מאמיני אלת האור. אולם נראה שאין הם חולקים עם הטורז'
את "הקריאה הגדולה", וכי האיים החשוכים והסוערים רחוקים מלהוות יעד
מועדף מבחינתם; ערי ריילורין השבעות והמפונקות נראו להם תמיד כיעד חשוב ומפתה הרבה
יותר. מהסיבה הזו, וחרף שמועות רבות שלא הוכחו, הרי התקלויות ממש (למצער התקלויות
גדולות) בין המשמר הקיסרי לבין הצעיפים הירוקים כמעט ולא היו; לעומת זאת, המשמר
הקיסרי מוצא עצמו מתמודד, לא אחת, עם חבורות של חקיינים מקרב הטורז', שחוגים
נרחבים בקרב שבטים מסויימים שלהם, בעיקר הסרייק-קרווק, מעריצים את האגדות על אותה
כת, ומנסים להקים כוחות בעלי יכולות דומות (בדרך-כלל, גרסאות ירודות מאד של
הצעיפים המקוריים), לעיתים תוך שהם קוראים לעצמם בשמות דומים.
עם זאת, כמה מקציני המשמר, לרבות ובעיקר הגבירה מק'קפריס, אינם
בטוחים כל-כך כי לעולם חוסן, והם סבורים כי מספר סימנים מדאיגים בקורליסין
ובמקומות אחרים בצפון מעידים על מעורבות חשאית של הצעיפים הירוקים – ולא רק של
חקיינים ברמה נמוכה, כגון אותה כת מומרים ריילורית נגדם ביצעה מק'קפריס את מבצע
הבכורה שלה. לפי דעתם של אנשים אלו, הריילורים בכלל והמשמר הקיסרי בפרט לא מבינים
עד הסוף את הכת הזו, משום שככל הנראה מבצעי הפשיטה והטבח הם רק חלק מפעילותה, כאשר
דווקא הפעולות החשובות יותר הן נסתרות בהרבה – אם כי בטווח הארוך, מסוכנות לא
פחות. לדעתה של קורלידיה מק'קפריס, הצעיפים הירוקים נעזרים ברשת של מרגלים חשאיים
בצפון, והם יודעים כבר כעת הרבה יותר מדי על הסודות העתיקים שלו. זאת, כאשר יתכן
כי הם עובדים בחשאי על הקמת זרוע צפונית שתכלול אנשי טורז', ויתכן כי התוכניות
שלהם מוזרות ומסתוריות עוד יותר.
מדים וצורת לחימה:
באורח בסיסי, לוחמי הצעיפים הירוקים הינם נזירי-רוחות (spiritual monks) מבחינת המקצוע שלהם,
כאשר לעיתים רחוקות הם מלווים בבני-ברית ממקצועות אחרים. עם זאת, מידת החשיפה שלהם
לעולם הצללים מקנה להם כוחות הרסניים, מעל ומעבר למקובל – אולם ככל הנראה, במחיר
נורא, כולל אובדן מהיר של האנושיות שלהם, והפיכה בסופו של דבר לספק חיים ספק מתים
(במובן של רוחות וצללים, לא של זומבים ודומיהם), והתפוררות של הנשמה עצמה אל תוך
עולם הצללים.
הצעיפים הירוקים עוטים עליהם שיריון עור, עטוף בסדרה של צעיפים
(ומכאן שמם), באורח הנראה כאילו הם עוטים עליהם תכריכים ירוקים. זאת, ככל הנראה
כדי לסמן את הבוז שלהם לקיום האנושי הארצי, וכי הם מקדמים את המוות בברכה, כשער
לקיום הנעלה יותר של עולם הרוחות. את התלבושת משלימה מסכה מבעיתה בדמות פניו של
עטלף רצחני ופעור-לוע, שעיניו אדומות ונחיריו רושפי אש (בד"כ מצויירת על
נחירי המסכה, מלבד אולי אצל בעלי העוצמה הגדולים ביותר מביניהם); המסכה מחוברת
לכובע מוזר, המזכיר טורבאן ירוק-כהה, עם אוזני-עור גדולות משני הצדדים, ולצעיף
ירוק עבה המכסה את הצוואר, הסנטר והפה, מתחת לשולי המסכה. חלק מהם מקעקעים על עורם
סמלי עוצמה הית'רורקים קדומים, בשיטה של קעקועי לבה מייסרים, שלעיתים זוהרים באדום
– בעיקר כאשר בעליהם נרגש או משתמש ביכולת מאגית.
הלוחמים מן השורה משתמשים בדרך-כלל בחרבות מעוקלות או שרשאות הורגים;
כאשר רבים מהם מאומנים גם בפגיון ולהבים קצרים להתקפות מטווח קצר. כל נזיר-חייל של
הכת ניחן במספר קסמים פשוטים מהאסכולות האפלות יותר של קסמי הטבע, כמו גם בשני
כוחות תמידיים, דמויי-לחש:
1. התמזגות בעולם הצללים: לפי המסורת, כל לוחם של כת רקדני הצל קיים
בו-זמנית בעולם החומר ובעולם הרוחות, או "מרקד" על התפר ביניהם. לכן, הם
מסוגלים להסוות את עצמם באורח המזכיר לחש טשטוש חזק, ולהפוך לכמעט בלתי-נראים
ממרחק, בעיקר בעלטה. מהסיבה הזו, הסיכויים שלהם להפתיע יריב הם גדולים בהרבה
מהרגיל; כמו כן, התקפות פנים אל-פנים כנגדם סובלים מעונשין 2- מובנה, והתקפות
קליעים סובלות מעונשין 3- לפחות (באורח שמזכיר מפלצת משתקפת), כאשר העונשין הולך
ועולה ככל שהטווח רחוק יותר.
2. Life leeching: לכל לוחם של
הכת ישנה יכולת מסויימת לרפא את עצמו בחלק מהנזק שהוא גורם לאויבים חיים בהתקפות
נשק.
מאידך גיסא, הכוחות המוצללים הללו מלווים גם בחסרון משמעותי, שהוא פגיעות לסוגים
רבים קסם לבן, כולל סוגי קסמים שבדרך-כלל פועלים רק כנגד אלמתים או שדים. אמנם, לא
ניתן לגרש אותם כאילו היו אלמתים, אבל כל לחשי האור מסבים להם נזק כבד, והם פגיעים
ללחשים שעוסקים בביטול או הגנה מצל/רוע וכיוצא באלו.
שני הכוחות הבסיסיים שתוארו לעיל, תקפים גם ללוחמים מן השורה
("רקדני הצל" או "הלכי צל"); לעומת זאת, כוהנים או לוחמי
עילית של הכת, קל וחומר מנהיגיה ומוריה, מסוגלים להפעיל לפי השמועה גם אחד או יותר
ממגוון של כוחות אחרים, הרסניים בהרבה, בין היתר:
1. קריאה לרוחות החיה: זימון של צללי-חיות בלתי נראים, המסוגלים לשסף
את אויביהם בשיני הרפאים שלהם. בלא לחשי מגן או כשרונות נגדיים, לחש כזה יחרוץ מיד
את גורל אויבו של איש הצעיפים הירוקים, שפשוט יראה כאילו האוויר עצמו מתקיף ומשסף
אותו, בלא שיוכל לראות את התוקפים או להתגונן מהם.
2. Lash of shadow: שימוש בנשק
אתרלי הנראה כמו שוט ארוך, ירוק-שחור, המשמיע צריחה חייתית בכל עת שהוא פולח את
האוויר; השוט האתרלי מסוגל לחדור דרך מגינים ושיריונות (בעיקר לא קסומים), ולהסב נזק
איום, לשאוב כוחות חיים וקסם, לפגוע (זמנית) במידות התכונה של היריב, ועוד כהנה
וכהנה.
3. צורת דמדומים (Twilight
form): הפיכה לסוג של חיית צללים ענקית (בדרך-כלל עטלף עצום, אבל נראו
גם צורות של פנתר מפלצתי, רפטור ואפילו צורות חרקיות), שמסוגלת להתקפות רצחניות
ומהירות כברק, כמו גם מפיצה הילה של אימת מוות מסביבה (הילה שבו-זמנית גם מחזקת את
בני-בריתו של הכוהן).
4. צל נוקם: לאחר שהכוהן נקטל, רוחו שבה ועולה מן הצללים בדמות
מעוותת (אם כי בדרך-כלל חלשה מן המקור, ובלא יכולת להפעיל את הכוחות המאגיים
החזקים ביותר שהיו למנוח), שיש להרוג אותה פעם נוספת, אחרת היא מסוגלת להתקיים
בעולם המוחשי (ולזרוע מוות) במשך כמה דקות נוספות, לפני שתאלץ להימוג באורח סופי
אל תוך עולם הצללים. לעיתים, המטמורפוזה הזו מלווה בפיצוץ של אנרגיה אפלה, או
בענני רעל שעולים מן הגופה.
הדרגות במסדר לקוחות, למעשה, משמם של האל-מתים האגדיים מזרע
צללי-הליל, שלפי אמונת הכת שמרו על המקדשים הגדולים של האימפריה האלילית המקודשת.
הנזירים-חיילים מן השורה מכונים הלכי-צללים; קצינים ולוחמים בכירים
יכונו כנפי-צללים; כאשר מעל לאלו מצויים אדוני-הרוחות, או מורי הרוחות, שהם
בדרך-כלל ראשי מנזרים או אומנים עתיקים, שאיבדו זה מכבר את רוב האנושיות שלהם
ומצויים יותר בעולם הצללים מאשר בעולם החומר, אולם עדיין מסוגלים לפעול וללמד את
תורת ריקוד הצל, להעביר את רצונם לאנשי הכת הזוטרים יותר ולמלא אותם בשנאה ותאוות
לחימה.
חזרה לדף הראשי של המערכה
בצפון-מערב קלדאריה
כתב וערך: גדעון אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.