עולם המערכה של קלדאריה

דמויות חשובות באי הפרסה

לורד סלדן האלנדייר: מפקד המשמר הקיסרי באי הפרסה

סלדן הזקן היה ידוע בעבר כאביר עטור תהילה, אומן נשק מפורסם שהכשיר רבים מקציני המשמר הקיסרי דהיום (בין היתר, אדמיראל סאר-לירד), כמו גם אדם תרבותי, משכיל מאד ומיושב בדעתו, שהיה שייך מאז ומעולם לזרם המתון יותר בקרב המשמר; מילא סדרה של תפקידים חשובים, רובם בשירות הדיפלומטי של המשמר, ובמשך שנים יצג את האינטרסים של המשמר בריילורין, מה שהעמיק את ההיכרות העמוקה שלו עם תרבות ריילורית עילית.
אלא, שהמפלות של המשמר בשנים האחרונות פגעו בו פגיעה קשה, גם ובעיקר ברמה האישית. תחילה, נהרג ידידו האישי וחברו מילדות, אדמירל קורומירל, בקרב הנורא של 2429, בו תפס הנביא רור'האן את השלטון בקרילמיירי; הוא עצמו נפצע פציעות קשות, לא החלים לחלוטין ופרש הלכה למעשה משירות פעיל כאביר. בשנת 2435, בעת פשיטת הנפל העקובה מדם בפארלוסויה, נהרגו שני בניו ואחייניתו. לורד סלדן שקע במרה שחורה, והחל אומר יותר ויותר בגלוי כי גורל המשמר נחרץ, וכי אין עוד מה לעשות בנידון. השקפה זו שלו גרמה לו להפוך פסיבי יותר ויותר בתפקידו כמפקד המשמר בקורליסין, את הדכאון העמוק שלו הוא מכסה בהתנהגות יהירה וקודרת, מלבד כלפי חוג מצומצם של מקורבים. קשה מאד לקבוע איתו ראיון, וכמעט בלתי אפשרי לגרום לו לפעול באורח נמרץ בעצמו, דבר שהקנה כח רב למתווכים, שחלקם לא בהכרח הוגנים או ישרים מאד. במידה רבה, כל אחד מהקצינים תחתיו חופשי לעשות כמעט כרצונו, מה שגורם לאי-סדר ויצירת תת-סיעות; מדי פעם, כאשר מגיעות אל המושל תלונות, הוא עשוי לנזוף ולאיים על קצינים ובעלי-כח סוררים, אולם כמעט לעולם לא יעשה מאומה מלבד לאיים ולרטון.
תחת זאת, את זמנו הוא מבלה בדרך-כלל במגוריו באגף העליון של "המצודה", או בגן הסלעי המגודר הסמוך אליו. כאשר הוא אינו משקיע שעות בבהיה מלאת עצב בים, הוא מבלה עם קומץ חבריו, רובם מבוגרים ובעלי דעות דומות לשלו. הוא מרבה לערוך משתאות קטנים, בהם הוא מבקש כי יקריאו בפניו שירה מעודנת (הוא חובב גדול של סאגות עתיקות, כמו גם בלדות רומנטיות ושירי חיילים מן 'העידן שהיה ואיננו עוד'); הוא מרבה לבכות (על כוס יין משובח) את סוף המשמר הקיסרי ועליית הפראים החשוכים (מאז ומעולם, תיעב את הטורז' למיניהם ואת התרבויות הוולגאריות שלהם, הסוגדות לחיות מגעילות), המבשרת לדעתו את סוף העולם. הגם שהוא בז בגלוי לשומרי השלום, ורואה בהם 'מוטאציה בזויה' של התרבות הריילורית, ומקדם את נציגיו של קפטן הרנהולם כמעט תמיד בעיקום שפתיים ובהערות של בוז, הרי שבסופו של דבר הוא נענה כמעט תמיד לדרישותיהם – אף כי שני הצדדים יודעים כי המאמצים שיעשה כדי לעמוד במילתו יהיו מועטים למדי.

התלונות על תפקודו של המושל הגיעו מספר פעמים אל המועצה העליונה של המשמר הקיסרי; נורקלירד הזקן אינו שבע נחת, בלשון המעטה, מן הלורד המפקד הפועל בשמו, וכבר ניסה להדיחו. זאת, למרות ששני קלאנים מקומיים ממזרח איי מונקריס, עימם לורד סלדן קשור בקשרי דם, עושים ככל יכולתם להגן עליו, והם ואחרים מעלים טענות כי תהיה זו חרפה לבזות כך אדם זקן שהקדיש את כל חייו למשמר הקיסרי, ויש לחפש "פתרון יצירתי של כבוד". ישנם אף כאלו הטוענים כי מתחת למסווה הדכאוני ולחוסר הסדר, המושל הזקן פועל באורח נכון אל מול "שומרי השלום", רואה נכון את הגזרה וממסמס את תביעות אויבי המשמר תוך שהוא מרוויח זמן יקר; ואילו הבעיות בגזרה קשורות דווקא לפועלן של סיעות יריבות במחנה המונקרילי.
בפועל, נראה שהאורח בו המושל שומר על תפקידו לאורך זמן, הינו מעל לכוחם של הקלאנים המקומיים, וקשור למעשה במאבק החריף במועצה העליונה בין הגבירה קריל הירקמיר (שמשמשת בין היתר כאחראית העליונה על הגזרה) לבין הרוזן סילמירק; הגם ששניהם מסכימים בהחלט כי המושל הזקן הוא חדל אישים שיש להדיחו או למצער להפוך את תפקידו לסמלי בלבד, הם מנהלים מלחמת חורמה ביניהם על זהות מחליפו המיועד, כאשר כל אחד מהם מעוניין להציב במשרה את אחד מתומכיו. הגם שבאורח רשמי, הגבירה קריל טרם הציגה מועמד משלה, הרי שהשמועות מספרות כי היא רוצה להציב במשרה את אחד מחוג האבירים הקיסריים בני הרורן-ה'ריק, המשמשים כחוג הנאמן לה אישית, דבר שסילמירק מתכוון לחסום בכל האמצעים; ואילו הרוזן מעוניין למנות את איש-אמונו, השגריר לשעבר מארלהיינד, לתפקיד המושל, דבר שהגבירה קריל כבר הבהירה כי יקרה על גופתה המתה – אי לכך, המועצה העליונה חלוקה ולא מקבלת החלטה, והמושל הנוכחי נותר בתפקידו. בינתיים, לכל אחד מהצדדים הניצים סיעה משלו בקרב אנשי המשמר הקיסרי בקורליסין, ובין הסיעות התפתחה מרירות רבה. אנשיה של הגבירה קריל מאשימים את מארלהיינד ואנשיו, שסדרת ההתגרויות שלהם ב"עין הליוויתן" (ע"ע) נבעה מתאוות בצע, סיבכה את המשמר והקשתה על העברת תגבורות אל "המצודה"; אנשיו של מארלהיינד מאשימים את הגבירה קריל ותומכיה, שהם עיוורים או גאים מכדי להודות כי סוכנים של רור'האן הסתננו לתוכם, וכי משרתי הנביא יודעים יותר מדי על מהלכי המשמר הקיסרי. עם זאת, ולמרות המשקעים, שתי הסיעות משתפות פעולה באורח בסיסי בכל הנוגע להגנת הרובע המונקרילי והמאחזים המבוצרים שמחוצה לו, גם אם אגב חיכוכים, ומנהיגי שני הצדדים יודעים, עדיין, להסוות את היריבות ביניהם בגינוני אחוות אבירים מזוייפת.

כתוב תגובה

חזרה לאינדקס ההרפתקנים של קורליסין

חזרה לדף הראשי של המערכה בצפון-מערב קלדאריה

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום.