הקדמה | העידנים הקדומים | גזעים | גאוגרפיה | היסטוריה הידרוסטית
| המערכה | יצירת דמות
דמויות חשובות באי הפרסה
קפטן מאלקליר הארנהולם, מפקד "הגלימות
הלבנות" (שומרי השלום) של אי הפרסה
אדם מושך וכריזמטי,
נערץ על חייליו, משמש הלכה למעשה כמפקד הצבאי העליון של האי, האחראי המרכזי לשמירת
ההסכמים המסובכים ולמניעה (לעיתים בכח) של קיצונים משני הצדדים לדרדר את המצב
להתנגשות אלימה, מסוג שעשויה לסחוף את האיזור כולו למלחמה חדשה. קפטן מאלקליר הוא
אדם מרשים, בעל שער וזקן קצר מטופח, עיני נץ אפורות, אף דק ומעט חד, ותווי פנים
וחזות שמזכירה מאד את תווי הפנים המונקרילים, מלבד העובדה כי גוון העור שלו מעט
שזוף (וזאת בניגוד בולט לחיוורון המונקרילי הקלאסי). בעבר, שימש כקצין מבריק במשמר
הואל'קלאריון (או "משמר הארמון") הריילורי, ונודע בין היתר בפעולה
המבריקה שריסקה את צבאותיו של הנסיך-הסוחר טארנדיל הירנהייל, לאחר שכנגד האחרון
הוצא צו מעצר במסגרת "שערוריית משרד האספקה הקיסרי" (2433). לעומת זאת,
שמועות מספרות כי בימי צעירותו, הכיר יפה את אחייניתו של הנסיך טארנדיל, הכוהנת
הזהובה לשעבר גליירינד, באותה תקופה בה הוא היה צוער מבטיח במשמר הואל'קלאריון
ואילו גליירינד היתה כוהנת מתלמדת וחברתן הטובה של קלארילידה קון-לינדלאר
וסטאפינדיס סארפלייר; הרכילות מספרת, כי הגם שכל השלוש היו שבויות בקסמו לפרק זמן
מסויים, הרי שהוא עצמו רחש אהבה של ממש אך ורק לקלאריליה (קליירי) היפיפיה
והנמרצת, ויש האומרים כי בקשתו לעזוב את הארמון ומשמר הואל'קלאריון ולעבור לשורות
'שומרי-השלום', באה בכדי שיוכל לצאת לצפון בעקבות אהבתו.
כך או אחרת, מותה הנורא של קון-לינדלאר בשנת 2438, הכה את מאלקליר בזעם והפכה אותו
עוין מתמיד כלפי המשמר הקיסרי; לא אחת, התבטא כי מנהיגי המשמר הקיסרי, בעיקר הרוזן
סילמירק, אינם יותר מרוצחים שיש להעמיד בדין כשהם כבולים בשלשלאות; וכי הוא חולם
להתמודד עם הרוזן סילמירק אחד על אחד, בכדי "לעשות עימו צדק" ולנקום את
דמה השפוך של האישה שאהב כל-כך. עם זאת, ולמרות העוינות המוצהרת שלו למשמר הקיסרי,
מאלקליר הוא קצין ממושמע (יחסית) והגון, שלוקח באורח רציני מאד את התפקיד שהוטל
עליו כמפקד הגלימות הלבנות בקורליסין. הגם שהוא אינו מסתיר את התיעוב שלו כלפי
המשמר הקיסרי, הוא פועל ככל יכולתו לאכוף את הפרדת הכוחות וההסכמים שבין שני
הצדדים, על שני הצדדים; ובניגוד לכמה וכמה מקציניו, שנוטים להעלים עין מהפרות
המבוצעות בידי חסידיו של הנביא רור'האן, הוא עשוי להתייחס אליהן בחומרה רבה. בין
היתר, הוא מנמק זאת בכך שאין בליבו דבר על האזרחים ורוב החיילים המונקרילים מן
השורה, אלא רק כלפי מנהיגיהם שמוליכים אותם שולל. מספרים, כי באל-כורחו הוא מעריך
מאד את הפלדינית קורלידיה מק'קפריס, ואם וכאשר הוא מבקש להתדיין או להעביר הודעות
למשמר הקיסרי, הוא עושה זאת בדרך-כלל דרכה. שמועה אחרת מספרת כי לאחר מינויו, ניסה
ליזום שיחה עם הקוסמת גליירינד, ככל הנראה בהמשך להיכרות הישנה-נושנה ביניהן (ושמא
בכדי לנסות ולהסביר לה כי מילא את חובתו כאשר לחם כנגד צבאו של דודה), אולם היא
מסרבת לראותו או לקבל ממנו מאומה.
לאחרונה, מאלקליר נראה מודאג ומתוח מאד, ככל הנראה עקב החרפת המתיחות באי, עקב
התקריות באיון "עין הליוויתן", כמו גם עקב שמועות על קנאים מסתוריים
(ככל הנראה ז'ראלים) שמסתתרים באי הצפוני והושפעו קשות בידי הקסם ההרסני הקורן
עליו; אולם יש הטוענים כי למעשה, ישנה סיבה אחרת, ואישית יותר, לדאגותיו, למצב
רוחו העכור, והיא קשורה למשבר אישי שעובר עליו; ושמא, מדובר פשוט בגל נוסף של אבל
על מותה של קליירי קון-לינלדאר.
חזרה לאינדקס ההרפתקנים של
קורליסין
חזרה לדף הראשי של המערכה בצפון-מערב
קלדאריה
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.