הקדמה | העידנים הקדומים | גזעים | גאוגרפיה | היסטוריה הידרוסטית
| המערכה | יצירת דמות
דמויות חשובות בריילורין
סלסטינה
קור'מירלן, הכוהנת הגדולה של ריילורין
צד
במערכה:
ריילורין, נחשבת כתומכת מתונה של הרפו מטורים.
כללי: ראש מסדר הכוהנות הלבנות, ולמעשה כוהנת האור הבכירה ביותר בריילורין
הקדמה: הגבירה סלסטינה קור'מירלן נחשבת לאחת הדמויות
המשפיעות ביותר בריילורין. במעמדה ככוהנת הגדולה של מסדר הכוהנות הלבנות של האור, היא
נערצת על המוני העם ומזוהה על ידם כקשורה באורח ישיר לשגשוג, השפע וחסדה של אלת האור,
וכל מה שהופך את ריילורין לארץ עשירה ומבושמת, ומבדיל אותה מן הארצות הפראיות הגובלות
בה. בעיני רבים, היא יצור כמעט שמימי, הנציגה המרכזית שמשמרת את זכרן של הקיסריות הולקיריות
האגדתיות.
בקריית הואל'קלאריון, שם יושבת סלסטינה בתפקידה מזה למעלה משני
עשורים, השפעתה הפוליטית רבה מאד. לא זאת בלבד שהיא מנהלת ב"יד משי" את החשוב
מבין חמשת מסדרי הכהונה של אלת האור, ואחראית על הריטואלים הגדולים לכבוד האלה, הרי
שהכח בידה חולש על עשרות רבות (אם לא מאות) של משרות מבוקשות ומשתלמות היטב, רבות מהן
בפקידות, מחוץ לשורות מסדר הכוהנות הלבנות. כמו כן, היא יושבת בראש מועצת הכהונה, ומתוקף
תפקידה זה, יושבת גם בראש הגוף החצי-רשמי של "מועצת החמישה", שמהווה למעשה
את גוף הממשל העליון והחשוב ביותר בריילורין.
סלסטינה נחשבה כמקורבת מאד (או שמא "בת ברית זהירה")
של הרפורמאטורים, עוד שנים לפני נצחונם המוחץ בשנת 2434, וקריסת הסיעה השמרנית של
"כס הרילאנילד". במשך שנים ארוכות, היתה יריבה וניהלה קרב מעודן (אם כי ככל
הנראה מלוכלך למדי) כנגד הגבירה טירימיירי הירנהייל, שעמדה בראש מסדר הכוהנות הזהובות.
הגבירה סלסטינה היתה אחד הכוחות שפעלו מאחורי הקלעים כדי לשחרר את המסדר הזהוב משלטון
נשות בית הירנהייל, ונחשבה מקורבת (ואולי כמעט פטרונית) הן של האם ריסיאל המנוחה, בנסיונה
קצר-הימים להחזיק בראשות המסדר הזהוב, והן של תלמידתה סטאפינדיס סארפלייר (אם כי עשתה
זאת מעמדה בטוחה, תוך שהיא נזהרת שלא לכרוך את גורלה בגורל בנות-בריתה). סלסטינה היא
זו שקידמה את השבתה של סטאפינדיס לקיריית הממשל, אגב קידומה והעברתה למעמד הנכבד של
כוהנת בכירה במסדר הכוהנות הלבנות; סלסטינה נחשבת, עד היום, לפטרוניתה של הגבירה סטאפינדיס,
וכמי שאחראית לקידומה המטאורי – הן לפני ובעיקר אחרי "שערוריית משרד האספקה הקיסרי".
אלא שמנהגה של סלסטינה לדבוק במדיניות זהירה, והמנעותה מלשרוף
גשרים, גרמו בהדרגה לכך שחינה סר בקרב המחנה היותר קיצוני של הרפורמאטורים. כעת, לאחר
מפלת השמרנים, סלסטינה נתפסת בעיניהם כמתונה מדי, כבולה מדי בכללי סטטוס-קוו, ומתנגדת
בעקביות למהלכים מרחיקי לכת שנראים להם הכרחיים כדי "להתעלות אל השלב הבא"
של הרפורמה.
תיאור חיצוני: הגם שסלסטינה קרובה למעשה לגיל 70, הרי
שהקסם הלבן העז שלה גורם לה להראות צעירה בהרבה (גם אם יש הטוענים שהשפעתו לא שלמה),
וממבט חטוף קשה להאמין שהיא מבוגרת יותר מארבעים וחמש. שיערה צהוב-כהה, גלי ושופע,
לעיתים קרובות מסודר בקפידה בתסרוקת ילדותית-משהו של שתי קוקיות, בתוספת לפיליגרן המהודר
שהיא עוטה על ראשה, ושסמליו זוהרים מעל מצחה. עיניה ירוקות, עורה בהיר עם נטיה קלה
לאדמומיות, פניה עגולות, כתפיה רחבות יחסית וגופה (כולל השדיים) גדול, דבר המסתדר
– בעיקר אצל מעריציה – עם תפקידה כמייצגת הפריון והשפע.
הכוהנת הגדולה נוטה להתלבש בהידור רב, בהתאם למעמדה; אולם רבים
טוענים כי שפת הגוף שלה, ובעיקר מניירות מעט ילדותיות שהיא חוטאת בהם מפעם לפעם, פוגמים
בהידור, ולעיתים נשמעים מעט מגוחכים: מזה שנים, יש לכוהנת נטיה לדבר לעיתים בקול גבוה
ומעט ילדותי, מהול מפעם לפעם בצחקוקים לבביים (או טפשיים, תלוי את מי שואלים), ולשלב
זאת עם שפת גוף קופצנית.
למעשה, השאלה בדבר חזותה של הכוהנת הגדולה עשויה לקבל תשובות
שונות באורח תהומי, תלוי במשיב ועד כמה הוא מעריץ או מתעב אותה. בעיני מעריציה, סלסטינה
היא בעלת יופי נשגב, כמעט אלוהי, והמניירות שלה אך ממחישות את המרץ וכח החיות והטוב
השופע ממנה; בעיני רבים מיריביה, היא בעלת מראה מגוחך- ילדה נצחית מזדקנת, שהקסם משמר
הגיל שלה נסדק ומתקלף מעליה באיטיות, מותיר הלחמה מתפוררת שזוג שדיים ענקיות תפורות
עליו באורח לא טבעי. יש הטוענים שהבעתה וצחוקיה הגבוהים מעידים על אישיות בוסר מטופשת
שלא ברור כיצד היא מחזיקה במעמדה הרם (שלא לומר – הופכת את זכר הקיסרית שהיא אמורה
לשמר ללעג וקלס); אחרים טוענים שמתחת למניירות הילדותיות היא ערמומית למדי, ולא בכדי
הצליחה – עקב אחר אגודל – לגבור על טירימיירי הירנהייל, ולתרום רבות להתרסקות המחנה
השמרני.
תולדות חיים: משפחתה של סלסטינה באה במקור מאיזור קסורנהייל
שבמערב ריילורין, ונחשבה מזה דורות כמשפחה שרבות מנשותיה גילו כוחות והוקדשו לכהונה.
אביה היה בעל אדמות רחבות ויועץ קיסרי בכיר, ולפי הגרסה הרשמית, תולדות חייה
"משעממות למדי", או כפי שהיא אומרת – היא גדלה במשפחה אוהבת, אדוקה בדתה
אך נאורה ופתוחה, והוקדשה מילדותה לשירות האלה. אמנם, שמועות אפלות כאלו ואחרות טענו
כי אביה חיבב יתר על המידה ילדות קטנות, אולי אפילו את בנותיו שלו, וכי היתה לו אחוזת
סתרים קטנה שהוקדשה לתענוגות מפוקפקים, אולם אלו הוכחשו בזעם.
כך או אחרת, אביה של סלסטינה מת לפני שנים רבות, ואילו היא עצמה
ירשה בין היתר את אחת מאחוזותיו, שזכתה לכינוי "עמודי גן-העדן"; אותה שיפצה
והרחיבה, הגם שהיא עצמה אינה מחזיקה באדמות מעבר לקרקעות האחוזה עצמן. מרכלים, כי סלסטינה
החליפה את כל הצוות, עיצבה מחדש את הגן באורח מתקתק, והשקיעה רבות בהבאת צוות שלם של
גננים חסונים ונאים ("אני מעריכה אסתטיקה"), בעיקר כאלו בעלי חזות מהסוג
החביב עליה – רחבים, מעט שזופים ובעלי שיער ארוך, כהה ומסולסל. מעבר לאותן שמועות מלוכלכות
למדי לגביה, הרי שסלסטינה בחרה שלא להינשא (הגם שכיום הדבר מותר לכוהנות האור), אלא
להשתמש במנהג הישן של הולקיריות ליטול לעצמה "אהוב נפש" [1], דבר שהפך מקור
ללא מעט בדיחות, ונוצל לא פעם בידי יריביה – בעיקר בני הירנהייל בזמנו – בכדי להכפיש
אותה. עד כה, הוחלפו שני "אהובי נפש": האחד – טרובאדור צעיר ויפיפיה שהיה
שם-דבר בזמנו, מת בנסיבות מצערות לאחר מספר שנים בחברתה – תאונת שייט שגרמה לסלסטינה
לסערת רגשות ואבל ארוך (עד כדי כך שכפי שמספרים "איבדה עניין באסתטיקה של הגנים"
למשך מספר שנים); האחר, כוהן צעיר ומוכשר מן המסדר הלירקלארי (קתרוס הפנינים) סולק לאחר שלוש שנים, בנסיבות שלא הובהרו עד תום
אולם ככל הנראה לא היו נעימות. מסופר, כי סלסטינה משכה כמה חוטים כדי לארגן ל"אהוב
נפשה" לשעבר משרה באחד המחוזות הנידחים ביותר של ריילורין, בתוספת לכמות כסף גדולה
שתוודא שפיו נשאר סגור. מי שהיה פעם כוהן צעיר, פתוח וחביב נראה כאילו הזדקן בעשרים
שנים, האפיר והזעיף, והוא מסתגר במקדש נידח בהרים מעל מק'קינטריה וכמעט ואינו נפגש
עם זרים.
לסלסטינה נולדו, במהלך השנים, חמישה ילדים: שלוש בנות ושני בנים
– ככל הנראה מאבות שונים, אם כי קשה מאד לדעת ממי בדיוק (ומבחינת החוק הריילורי הנוגע
לכוהנות, אין לזה משמעות רבה).
שתיים מבנותיה הן כוהנות, האחת במסדר הלבן והאחרת – הסוררת יותר
בחבורה – במסדר הירוק, נודדת במחוזות ספר ואינה מרבה לפקוד את עיר הבירה או את אחוזתה
של אמה; אחד מבניה של סלסטינה הוא פקיד צעיר ומוצלח (כך אומרים), שנשוי לבת-דודתה של
קלאריליה קון-לינדלאר המנוחה, דבר שיצר קשר דם ישיר בין סלסטינה לבין משפחתה המיוחסת
של שומרת השלום המפורסמת, שנהרגה (או נרצחה) בידי בהמות הענק של המשמר הקיסרי. בנה
הצעיר יותר והמוצלח פחות של סלסטינה הוא הולל ידוע, יפה תואר וריקני, שידוע ביכולתו
המדהימה לבזבז את כספיה של אימו, ומעולם לא שקל בדעתו להנשא. ישנן שמועות, כי הוא חושק
בבת חסותה היפיפיה של אמו, הכוהנת סטאפינדיס סארפלייר, אולם זו נגעלת ממנו ומסרבת בתוקף,
חרף איומיו כי ינסה להעכיר את היחסים בינה לבין אמו.
פוליטיקה ועמדות כיום: סלסטינה, שנחשבה מאז
ומעולם כתומכת של הרפורמאטורים, התרגלה מזה שנים "ללכת בין הטיפות"; כיום,
היא מרבה מאד לשבח את "הצעירים המצוינים ופתוחי הלבב", ולהביע בכל הזדמנות
את תמיכתה הנלהבת ברפורמות, כולל חזון ההאחדה הגדול, אולם יש הטוענים כי מתחת לתמיכה
הנלהבת, היא מציבה מכשולים אשר מסייעים למסמס במידה רבה את הסעיפים הקיצוניים יותר
של הרפורמה (ולדעת כמה מן הקיצונים, היא מושפעת לרעה בידי סטאפינדיס, שנוקטת התנגדות
גלויה יותר – בעיקר להידוק יתר של הקשרים על נולג-הית'רורק, ולהוקעה מוחלטת של המשמר
הקיסרי והוצאתו אל מחוץ לחוק). מעבר למתק השפתיים שלה, יש המאשימים את סלסטינה כי היא
"לא הבינה עד כלות את גודל השעה המוארת", ולמעשה היא רחוקה מאד לאמץ את
"ברית האחים" עם ההית'רורקים אל ליבה.
לעניין זה, אמנם סלסטינה הוקיעה פעמים רבות, ובחריפות, את הז'ראלים
והכנסיה שלהם, ונראה כי היא מעוניינת מאד שהמלכה אוריאנד תשקיע את כוחה ותשומת ליבה
מעבר לים, אולם היא עקבית בהתנגדותה לכל מעורבות ריילורית במערכה, ולו בתפקיד של כוחות
עזר לא-לוחמים; לטענתה "היא אוהבת את השלום יותר מדי" – אולם כתב-השמצה ממחבר
לא-ידוע, טוען כי למעשה היא מקווה כי "אחינו האהובים", קרי, צבאות נולג-הית'רורק,
יתישו את עצמם ואולי אפילו יוכו במערכה. דבר זה משתלב עם קטעי שמועות, לפיהן הכוהנת
הגדולה רמזה, כי לדעתה מחכה לאוריאנד יריב חזק בהרבה מהז'ראלים; לפי אחת הגרסאות, פרטה
על הקתרוס שלה, כאילו במקרה, בלדה עתיקה ומפחידה המתארת את "רוכבי החורף הארוך",
ישובים על סוסיהם הקפואים במרומי ההרים, וחרבות בדולח כחולות בידיהם.
הרפורמאטורים הקיצוניים, שחשים מתוסכלים יותר ויותר עקב גרירת
הרגליים של הכוהנת הגדולה בעניין פרוייקט ההאחדה, כועסים לא פחות על עמדתה האמביוולנטית
מדי בעניין המשמר הקייסרי; אמנם, סלסטינה הרבתה בגינויים רגשניים ומצלצלים, התחבקה
עם ילדי פליטים של הסרייק-קרווק, סירבה לפגוש את שגרירי המשמר ודרשה ממנהיגיו לענות
על ההאשמות ה"נוראות" כנגדם, אלא שבפועל נראה שהיא מתנגדת לשריפה מוחלטת
של הגשרים, בהנמקה כי המונקרילים, גם אם תועים ומטעים, עודם "אחינו היקרים",
ולא ניתן לנטוש אותם כליל, וודאי שלא להסכים לחיסול או סילוק שלהם מהאיים ("חשבו
כמה אפלה, כמה דמעות ושנאה הדבר יגרום"); כמו כן, היא מעדיפה להקים ועדות דיון
ארוכות בכל הסוגיות הנוגעות להחרמה כללית של נכסי המשמר ביבשת, קל וחומר הרעיון להוציאו
באורח רשמי אל מחוץ לחוק, וגם כאשר היא רומזת כי בתנאים כאלו וכאלו תתמוך בהחלטה חריפה,
הרי שבפועל נראה שהיא דוחה זאת שוב ושוב; מנגד, נראה שיש לה שפה משותפת עם המנהיג החדש
של פריינורין, וכי היא עושה נסיונות לקרב אותו אליה, ולהדק את הקשרים הישירים בין ארצותיהם.
ככזו, היא מצטרפת לא אחת, גם אם באורח מתון ובמתק-שפתיים, להצהרותיו הארסיות כנגד המשמר
הקייסרי.
______________________
[1] המנהג שמיחסת המסורת לולקיריות הקדומות, ליטול לעצמן
"אהוב נפש" אנושי, ולאחר מכן לשקוע בתקופת אבל ארוכה לאחר מותו, ובטרם יוחלף
באחר, נובעת מעצם טיבה בהבדלים בין תוחלת החיים הארוכה מאד של הולקירי הקדומה של האור
(מעל 1000 שנים ברוב המקרים) לבין תוחלת חייו של בן-אנוש. ככל שהולקיריות דעכו, והכוהנות
הפכו אנושיות יותר ויותר, כך פחת הצורך בקיום המנהג הזה, והוא הוחלף בהדרגה בנישואין
רגילים.
חזרה לדף הראשי של המערכה
בצפון-מערב קלדאריה
כתב
וערך: גדעון
אורבך, 2001 ואילך.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.