הארצות של העולמות המוכרים
רקע כללי | ארצות | מפלצות | אלים ואמונה | דמויות | גזעים
נסיך היידרקרון, ריצ'ארד וויטהולד ("ריצ'י
נאד נפוח")
מראה חיצוני: ריצ'רד, הבכור בילדיו של המלך, הוא בן 38, אדם גבוה וצנום, בעל
שער חום ועיניים חומות בהירות. פניו פחוסים ומאורכים, ואפו הארוך מעט בולט מהם,
כפי שהתבטא אחד מיריביו פעם, כמו מקורו הדלוח של עוף מיים מאוס. הבעת פניו הנפוצה
היא של חיוך שחצני, החושף שיניים לבנות מבעד לשפתיים דקות ועקומות, מראה המזכיר
לרבים פנים של שלד. קולו גבוה משהו, מאנפף לעיתים, והופך לצניפות זעם גבוהות
וצורמות כאשר הוא נאחז בזעם.
ריצ'רד לבוש תמיד בהידור, ומקפיד באופן כמעט אובססיבי שלבושו יהיה לפי מיטב האופנה
של עיר הבירה, ועשוי מהבדים היקרים והמעודנים ביותר. לעיתים, הוא מסתובב עם
צילינדר מהודר, אליו מחוברת שושנה אדומה גדולה, שקסם שהוטל עליה מונע ממנה מלנבול.
לעיתים הוא עוטה על עצמו גלימה אפורה מהודרת, רקומה בסמלי בית המלוכה ההידרוסטי.
בגדיו של ריצ'רד, כמוהו עצמו, מבושמים בבשמים יקרים, מעומלנים ומגוהצים למשעי
(וכפי שהעיר מישהו פעם, כי הדבר נועד להסתיר את הסמרטוט הדלוח שמתחבא ביניהם).
תולדות חיים: ריצ'רד נולד בשנת 2402, שנה לפני שעלה אביו לשלטון, וכבר מינקותו
נודע כטיפוס מפונק וטרדן להדהים. בתור ילד, היה מסכים לאכול את הקלי שלו רק עם
שוקולד מעודן מסוג מסויים ובדרגת פריכות מסויימת מאד, והיה מריץ את אומנותיו
האומללות עשר פעמים בערך בכל ארוחה. הוא היה פורץ בצווחות בכל פעם שראה את הקמט
הקטן ביותר בבגדיו, או כשאחת המנות שהוגשו לו אחרה בדקה, ומצא אלף דרכים לטרטר
ולאמלל את משרתי הארמון.
בהיותו בן 16, נשלח ריצ'רד לשרת בצבא ההידרוסטי (מנהג נפוץ מאד בהידרוסט) אולם בשל
פינוקו ואופיו המגעיל והקפריזי לא החזיק שם מעמד יותר מחודשיים, וברח בזעם בחזרה
לארמון אביו, כשהוא דורש ממנו לפטר ולהעמיד למשפט את מפקד הצבא בשל "היחס
הנורא והברבארי כלפי" - דבר שלא נעשה, כמובן, לזעמו הרב של ריצ'רד (2418).
מאז, בילה ריצ'רד את חייו בבטלה נעימה מלאת תפנוקים, כשהוא משתמט מכל תפקיד וחובה
מלכותית, ומבלה את רוב זמנו בנשפים, ציד שועלים ומרוצי סוסים, כשהוא עושה מהומה
נוראית בכל פעם בה לא קיבל תשומת לב או תנאים מספיקים במקום זה או אחר, ומחולל
סקנדל שאילץ את החצר המלכותית להתערב. הוא מעולם לא התעניין לא בפוליטיקה, לא
בעסקי הצבא ולא במסחר - אולם התעניין מאד במתנות יקרות, אותן לא התבייש לדרוש מכל
הבאים איתו במגע (כל אנשי החצר והאצולה יודעים כי לא לקנות מתנה יקרה ומפוארת ליום
הולדתו של ריצ'רד הוא מתכון לצרות צרורות).
המלך רוברט חיפש במשך שנים אשה לבנו הבכור, אולם כל מאמציו עלו בתוהו, מכיוון
שריצ'רד הבררן דחה את רוב המועמדות שלא גילו לדעתו יחוס או יופי מספיק, או שסתם
"נמצאו לא ראויות לאישיות נאלצת שכמותי", בעוד שרוב המועמדות המתאימות
סרבו בתוקף להנשא לנסיך, שאופיו ומידותיו נודעו לשמצה בכל הידרוסט, וכאשר נישא,
בשלהי שנת 2430, לבת אצולה מכובדת מדרום הידרוסט, החזיקו הנישואין מעמד שלושה
חודשים בלבד, לאחריהם ברחה הכלה הטריה בחזרה אל בית אביה, כשהיא מושפלת, שטופת
דמעות ודורשת גירושין מה שהביא לשערוריה רבתי, כולל עימות חריף בין אביה הרותח
מזעם לבין הנסיך ריצ'רד. השערוריה הביאה עוגמת נפש רבה מאד לאמו של הנסיך השחצן,
שהיתה חולה מאד בלוא הכי, וככל הנראה קרב את קיצה, שבא חודשיים לאחר מכן. המלך לא
אמר דבר, אולם יודעי דבר ריננו כי הוא האשים בליבו את בנו הבכור במות המלכה, מה
שהביא להצטננות ניכרת (אך לא רשמית) ביחסיהם.
בשנת 2436 נישא הנסיך ריצ'רד מחדש, הפעם לבתו של מלך סנט-הלודן,
פלדינית צעירה ומתוקה בשם הלן, שצייתה לאביה באל-כורחה, ולמרות כל מאמציה הרבים
להסתדר עם בעלה, זכתה ליחס מתנשא ובלתי נסבל, שהפך את חייה לגיהינום (לפי אחת
השמועות, הנסיך, שרדה בה על כל צעד ושעל, לא התבייש לנאוף כאשר חלתה הלן מרוב
אומללות והיתה מרותקת למיטתה, ונתפס כשהוא מתעלס בין השיחים בגן הארמון עם אחת
המשרתות) בסופו של דבר, החלה הלן מתרחקת יותר ויותר מבעלה. כיום, לפי השמועות,
השניים כמעט ואינם מחליפים מילה ביניהם, וישנים בחדרי שינה נפרדים מזה יותר משנה.
רוב באי החצר, כולל המלך, מצדדים בהלן, שמידותיה הטובות והטהורות נגעו לליבם, אולם
הדבר אינו מעניין את ריצ'רד כלל ועיקר.
אופי והתנהגות: הנסיך ריצ'רד הוא אחד הטיפוסים הבלתי נסבלים ביותר שניתן
להעלות על הדעת. הוא בטלן ושחצן חסר תקנה, שעולמו רדוד, כפי שהתבטאה פעם ליידי
מרג'ורי, כמימיה של שלולית לאחר שבוע של שרב. האדם הנערץ ביותר על ריצ'רד הינו הוא
עצמו, והוא מבלה זמן רב מול הראי, כשהוא מצווה על משרתיו להביא לו חליפות למדידה,
כשהוא מעביר יד על שערו, מחייך אל בבואתו כשהוא ממלמל "אוי ריצ'רד, כמה שאתה
יפה! כמה שאתה מושלם!" (ואז שולח מבט זועם לאחור כשהוא צועק על המשרת
"בשם כל האלים, הזדרז כבר עם החליפה ההיא! אינני מעסיק אותך בכדי שתעצור לנוח
- וחי נפשי, אם רק תעיז לקמט אותה, אקנוס אותך במטבע זהב על כל קמט וקמט!")
ריצ'רד הוא אובססיבי ומרבה לזעום ולחולל סקנדלים על כל פרט קטן שאינו משביע את
רצונו - כל טיפת אבק על מעילו או על הכורסה בתא הקבוע שלו בתיאטרון, סרטן שלא חומם
בדיוק לטמפרטורה בה הוא אוהב לאכול, וכ"ו, גורמים לו להשתולל ולשלוח עלבונות
ואיומים לכל עבר, כשהוא צונף בזעם ובקול גבוה "חי כל האלים, אני נסיך!
נסיך!" (וכאן הוא רוקע בזעם ברגליו וממשיך) "אינני מוכן להשלים עם היחס
השערורייתי הזה כלפי! בשום פנים ואופן!"
אחד ממנהגיו המרגיזים ביותר של ריצ'רד הוא סיורי הפתע שהוא עורך מדי פעם בפעם
במטבח המלכותי, כשהוא עובר על כל כלי האוכל אחד אחד בקפידה רבה, ואוי ואבוי אם
ימצא כתם זעיר על אחד מהם. רב המשרתים של הארמון מפחד ממנו פחד מוות, ונוטה לקחת
את תלונותיו התדירות ברצינות - מה שגרם להרבה משרתים אומללים לקבל קנסות אכזריים,
ואפילו להזרק מהארמון בבושת פנים.
קשרים
ופוליטיקה:
אופיו של ריצ'רד גרם לו להסתסכך כמעט עם כל הקרובים, בהם אביו, שלא סלח לו על
השערוריה בה נגמרו נישואיו הראשונים, מה שקרב את קיצה של המלכה. סלידת המלך מבנו
הבכור התגברה בשל היחס האכזרי שהעניק ריצ'רד לאשתו השניה (הלן), שמידותיה ועדינותה
שבו את ליבו של המלך הזקן והחביב. המלך נמנע ככל האפשר מלבלות זמן עם בנו הבכור,
ומתנגד בתוקף (עד כמה שהוא מסוגל להיות תקיף) לכל רעיון לפיו ירש אי פעם את כס
המלכות. ריצ'רד מריר מאד על אביו ("הזקן אינו מכיר בערכי, או מתבייש להודות
שאני עולה עליו בכל" הוא נוהג לומר לבני ליוויתו בשיחות לא רשמיות).
ריצ'רד אינו אוהב את ליידי מרג'ורי, שכן הוא מתנגד, כך הוא אומר,
שאשה כלשהי תגיע לעמדת כח כשלה, אולם הכל בארמון ומחוצה לו יודעים כי הסיבה
האמיתית לסלידתו ממנה היא כי הקוסמת המנוסה הבינה מזמן את אפסותו של הנסיך,
ומתייחסת אליו כמטרד משעשע ותו לא, כשהיא מתעלמת מכל נסיונותיו להכריח אותה לתת לו
תשומת לב. לכך מצטרפת העובדה כי הנסיך אינו מבין דבר בקסמים ומפחד מאד ממכשפים רבי
עוצמה, ומשרת שפוטר מהארמון בגללו העיד כי שמע את הנסיך מתעורר באמצע הלילה
בצרחות, לאחר שחלם כי ליידי מרג'ורי הופכת אותו לקרפדה (וזו, כששמעה זו הסתפקה
בהערה צוננת 'האמנם? חוששני כי אי-מי כבר עשה זאת לפני').
יחסו של ריצ'רד לאשתו הלן היה אובססיבי ומשפיל להחריד, מה שפוצץ את
יחסיהם, אולם ריצ'רד אינו מצטער על דבר "עליה ללמוד את מקומה, ולהתאים עצמה
לדרישותי. בסך הכל, להיות אשתו של הנסיך הבכור זה כבוד גדול שאינו בא בחינם,
כשתלמד כיצד להתנהג כיאות וכראוי אל אדם בדרגתי, אשקול לשנות את יחסי כלפיה".
הלן, מצידה, מסרבת לדבר עם בעלה, מלבד לצורך מילוי חובות בארועים רשמיים,, וידוע
המקרה, בפעם האחרונה בה הזכיר לה הנסיך כי מחובתה לתנות עמו אהבים, כאשר תגובתה
היה מבט קר ונוראי, שהסתיים במילים "אתה חלאה שפלה ומרושעת, ואני שונאת
אותך" ולאחר מכן הסתובבה ויצאה מהחדר. הלן רצתה מזה שנתיים לפחות להתגרש
מבעלה, אולם נענתה להפצרות המלך וליידי מרג'ורי ונותרה בארמון - אולם אין היא
מניחה לבעלה להתקרב אליה או לגעת בה.
הנסיך מסתדר היטב עם דודתו הזקנה והארוגנטית לין, המחבבת אותו מאד,
ותמיד אומרת "זה האחיין החמוד והאהוב עלי, והוא יהיה מלך מהוגן ומצויין"
לין מרבה לפטפט על מידותיו הטובות של ריצ'רד, ולטעון כי הוא אצילי ויפה תואר, מה
שמביא לבדיחות רבות בארמון הן על יופיו של ריצ'רד והן על קוצר ראייתה של דודתו
הזקנה, ההולך ומחמיר עם הגיל. ריצ'רד מסתדר היטב גם עם דודו ויליאם, המרבה לתת לו
מתנות יקרות, ואומר כי "דוד ויליאם הוא בחור כארז, רק שהבילויים שלו המונים
מעט לטעמי" ריצ'רד לא התבייש להשתתף בנשף על יאכטה מפוארת שערך ויליאם במעגן
הגזול שלו, מה שהרגיז רבים בארמון ומחוצה לו, אבל ריצ'רד בשלו "אין סיבה
שנסיך יסרב להשתתף בנשף הגון על יאכטה, ולא אכפת לי מה מילל האספסוף".
ריצ'רד מסוכסך מאד עם שני אחיו, ג'ון-סטיוארט ואדוארד, הנאבקים ביניהם על הירושה,
ושניהם בזים לו ומתרחקים מחברתו ("הם אינם ראויים לחברתי, וטוב שהבינו
זאת" הוא אומר תמיד).
ריצ'רד בז מאד להמון העם, המכונים בפיו "אספסוף מצחין".
הוא איננו מתעניין כלל במדיניות חוץ או בסחר, בהם אין הוא מבין דבר. הוא גזען מאד,
ובז לכל סוגי הזרים, מטאלוריאנים ועד קוייגרים (וביחוד לבאריזהארים), אולם תמיד
מתרצה כאשר קהילת זרים משמנת אותו במתנות יקרות ("נו טוב" הוא נוהג לומר
"הזרים העלובים הללו הרוויחו את חסדי").
בשנים עברו, נהוג היה לחשוב כי לאדם מסוגו ורמתו של ריצ'רד אין כל סיכוי לרשת את
הכתר, אולם המצב הולך ומשתנה בשנים האחרונות, כאשר רבים מחברי הפרלמנט והבורגנים
העשירים, הנמנים על האסכולה הכלכלית של לורד סילבריץ' החלו לתמוך במועמדותו - זאת
משום שהם מפחדים מהקו האימפריאליסטי התוקפני של הנסיך ג'ון-סטיוארט וידידיו
בפרלמנט, ומנגד מתנגדים מאד לנסיך אדוארד, המקורב מאד לאבירי מסדר סנט-קודור
(יריביהם העתיקים) ולליידי מרג'ורי, המקפידה תמיד לרסן את האסכולה הכלכלית מלהגיע
לכח רב מדי בממלכה. אליהם חברו, למרבה הפלא, אנשי הסיעה הרדיקלית והאנטי-ממסדית של
אנטוני בלייק (שריצ'רד אמור היה להיות שנוא נפשם) - מאותם טעמים עצמם. הדבר העלה
מאד הן את כמות המתנות והן את האגו הנפוח בלוא הכי של ריצ'רד, שהחל מכריז על עצמו
בפומבי כראוי לירושה, לזעמם של אחיו ומתנגדיו הרבים. לתומכיו החזקים הצטרף גם דודו
ויליאם, שמבין היטב כי כל אחד משני הנסיכים האחרים ישים קץ לכוחו ותעלוליו אם
וכאשר יקבל את הכתר.
·
בחזרה אל דף האינדקס של האימפריה ההידרוסטית
·
בחזרה אל דף האינדקס של ארצות
העולם הידוע
כתב וערך: גדעון אורבך, 2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב
ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום