הארצות של העולמות המוכרים
רקע כללי | ארצות | מפלצות | אלים ואמונה | דמויות | גזעים
הנסיך אדוארד לבית וויטהולד
מראה חיצוני: הנסיך אדוארד, בן 25, הינו גבר נאה ביותר, בעל פנים בהירות
וחלקות, בלא זקן או שפם, שער זהוב בוהק, הקלוע בצמה ארוכה על עורפו, עיניים אפורות
גאות, מצח גבוה, אף סולד במעט ומבע תקיף ורציני. אדוארד הולך כמעט תמיד עם שיריון
טקסי כסוף, עליו מוטבעים סמליו של מסדר סנט-קודור אליו הוא שייך, כשמעליו הוא עוטה
גלימה לבנה ארוכה, וחוגר חרב זהובת ניצב בחגורתו. על שערו הוא עונד נזר פלטינה מעוטר, המעיד על מעמדו הרם. קולו
הוא קול טנור צלול, שתכופות מבטא התלהבות כנה, מהולה באמונה פנימית עמוקה. אדוארד
הוא גבר ממוצע קומה (1.76 מ'), בנוי היטב, שנשות האצולה חושבות אותו, ברובן, למושך
מאד.
תולדות חיים: אדוארד גדל בצל הצלחתו של אחיו ג'ון-סטיוארט, אותו שנא שנאה
יוקדת מאז ילדותו. בתור ילד, השיג השגים לא מועטים בלימודיו, אם כי לא התקרב כלל
אל הצטיינותו של אחיו, שהיה מרבה ללגלג עליו. הוא הרבה להכרך אחרי ליידי מארג'ורי
קאנינגהאם, הן מפני שחש שהיא סולדת מאחיו, והן משום שהיה צמא תמיד לשמוע מסיפוריה
המרתקים על ארצות רחוקות.
בתור נסיך צעיר, היה אדוארד נער שובב, לעיתים קל דעת, שהיה מיודד מאד עם שר החצר
אוהב מעשי הקונדס, לורד ברטהולד (אחיו של הספיקר של הפרלמנט), והרבה להסתובב איתו.
הוא הרבה לספר בדיחות על גבירות החצר המנופחות של הארמון, לשתות בירה כפרית לא
מעודנת ולטפס על עצים, מה שהמיט נזיפות וצרות רבות על ראשו, והדביק לו את התדמית
של ילד פרוע ולא מחונך. הסאה הוגדשה כאשר אדוארד זרק ביצים מחלון גבוה באחד
המגדלים, ופגע בראשה של אחות המלך, לין השחצנית והרגזנית, שחוללה סצנה שכזו, עד
שהמלך נאלץ להרחיק את בנו הצעיר מהחצר, לפחות לזמן מה. בעצת ליידי מרג'ורי, החליט
המלך לשלוח אותו אל טירת סנט-קודור, כחניך של מסדר האבירים, בתקווה כי הם יעדנו את
הפרחח הקטן וילמדו אותו "מעט נימוסים הראויים לבן מלך ולג'נטלמן
הידרוסטי".
אדוארד, שהיה בן 14 כאשר נשלח את אבירי סנט-קודור, שהה מחוץ לארמון שבע שנים (עד
2436), ששינו אותו, לפחות כלפי חוץ, בלא היכר. הפרחח הקטן, שלא היה מסוגל להעביר
יום אחד בלא לקרוע את מכנסיו ולהכנס לצרות, הפך לפלדין נאה, מנומס ובעל הופעה ודיבור
מרשימים, שהביאו סוף-סוף מעט נחת לאביו היגע.
לאחר שובו, החל אדוארד מבצע משימות שונות למען הכתר, ועד מהרה החל
להאבק שוב בשני אחיו, ביחוד בג'ון סטיוארט, בעיקר על רקע נאמנותו הבלתי מסוייגת של
הנסיך הצעיר לליידי מארג'ורי, שהפכה לפטרוניתו ושאיפתו לחזק את מסדר סנט-קודור
ולהשיבו לגדולה ולמידת ההשפעה שהיתה מנת חלקו בימים עברו - ולא פחות מכך, בשל
העובדה כי אדוארד החל לראות עצמו כמועמד ראוי לרשת את כתר הידרוסט, מה שהרתיח את
שני אחיו הגדולים. אדוארד החל ליצג את האינטרסים של האבירים בארמון, וקשר קשרים עם
רוזנים מהצפון, אנשי כנסיה וחברי פרלמנט הגונים, שהפכו לתומכיו ולידידיו.
אולם על הצלחתו של אדוארד החל להעיב עניין חדש - אדוארד לא נישא מעולם, בטענה כי עוד לא מצא את האשה הנכונה,
שתגרום לו לאהבת נצח שהיא מהות הנישואין לדעתו - כשהוא מסרב בתוקף לכל רעיון של נישואים פוליטיים. אי-אילו
ממקורביו של אחיו ויריבו המושבע, ג'ון-סטיוארט, החלו להפיץ עליו בסתר שמועות
מלוכלכות, כי הוא הומוסקסואל, וכי הוא מקיים קשר רומנטי עם אחד מהמסטרים של מסדר
סנט-קודור,החולק איתו את אותה נטייה מינית. הנסיך אדוארד רתח מזעם, וכמעט והזמין
את אחד מעוזריו של ג'ון-סטיוארט לדו-קרב, שנמנע בשל התערבותם התקיפה של המלך
וליידי מרג'ורי. זו האחרונה עשתה כמיטב יכולתה לשכנע את אדוארד להנשא בכדי להזים
את השמועות המטונפות שהמשיכו להיות מופצות על אודותיו, אולם הוא עיקש בסירובו.
אופי והתנהגות: כיום, אדוארד הוא אדם גאה ואצילי, עדין בהילוכו ודיבורו,
הנזהר מאד בכבודם של בני שיחו, ואינו מעוניין כלל לשוב ולעורר כנגדו את סטיגמת
הפרחח שדבקה בו בנעוריו. הוא מתעניין מאד במלחמות למען הצדק ובמאבק בלתי מתפשר
ברוע, ולעיתים הוא מאד נאיווי בכך (כמוהו כנסיך היינריך פון שטאופנהלם מאיירנוסט).
מדי פעם, הוא מועד בלשונו, וחוזר לספר בדיחות שנונות על אי-אילו מגדולי המדינה
שאינם מוצאים חן בעיניו, כשהוא מיטיב לחקות את דרך הילוכם ואופן דיבורם (כשהקורבן
האהוב עליו הוא דודתו לין, אותה הוא אינה סובל) - אולם במהרה הוא חוזר לעצמו וממהר
להתנצל על "המעידה הרגעית" שלו. הוא רוצה מאד לרשת את הכתר, לטענתו, לא
בשביל עצמו, אלא בכדי למנוע מהידרוסט שלטון שחיתות נפוח ומאופס תחת אחיו הבכור
ריצ'רד, או שלטון איימים אכזרי ואינספור מלחמות עקובות מדם תחת אחיו השני,
ג'ון-סטיוארט - ובעיקר בכדי להחזיר לאבירות את מעמדה, דבר החשוב לו מאד. אדוארד
נאחז מדי פעם בדחף להוכיח את עצמו, הנובע כאילו מחשש סמוי שלו כאילו אנשים בזים לו
מאחורי גבו, ואזי, במיוחד, הוא עשוי להיות פזיז ולא מחושב. בדומה לג'ון-סטיוארט,
הוא קנאי לכבודו, ואם כי הוא משתדל מאד להבליג על עלבונות ביודעו כי הזעם אינו
מידה הראויה לפלדין, לעיתים הוא נכשל בכך, ומתפרץ בזעם, כשלעיתים קרובות הוא מזמין
את העולב בו לדו קרב. השמועות השונות המופצות על אודותיו (הנטיה ההומסקסואלית היא
רק אחת מהן) מעליבות אותו מאד, ולעיתים מביאות אותו כמעט עד סף דמעות - דבר שהוא
עושה הכל בכדי להסתיר.
קשרים ופוליטיקה: אדוארד הינו מועמדם לכתר של מסדר האבירים, לורדים שמרניים
והגונים בפרלמנט, אנשי כנסיה נשואי פנים ושאר טיפוסים שכוחם הפוליטי בהידרוסט
דהיום אינו גדול, והרוצים להשיב ימים עתיקים של צדק וערכים אל כנם. התומכת בעלת
העוצמה היחידה שלו הינה ליידי מארג'ורי, המנסה להפעיל את כל כוחה בכדי לסייע לנסיך
הצעיר לרשת את הכתר - אולם אפילו היא מתקשה בכך, שכן ההתנגדות אליו היא רבה מאד,
הן בפרלמנט, הן באצולה והן במנהל ההידרוסטי (שרבים מפקידיו חוששים מהצהרותיו כי
יעקור את השחיתות משורש). אדוארד הביע את דעתו כי דרך ההתנהגות ההידרוסטית
בבאריזהאר, ביחוד התקנות הגזעניות והמשפילות שהוצאו אחרי המרד, הינן שערוריה, והוא
הבטיח כי יבטל אותן, ואף יפצה את הבאריזהארים שגורשו מהיידרקרון על רכושם שאבד
והסבל שסבלו - דבר שהרתיח רבים מהאריסטורקטיה ההידרוסטית, הבזים לבארזיהארים כלחיות,
והחלו רואים בנסיך הצעיר אדם רכרוכי, נאיווי ושוטה. סוחרים הידרוסטים עשירים,
שהשקיעו כספים רבים בקניית רכוש ואדמות בבאריזהאר, חוששים מאד משלטון שעלול להשיב
את הקרקעות לבעליהן הקודמים, ולכן עושים הכל בכדי לוודא כי אדוארד לא יעלה לעולם
לכס המלכות.
אדוארד מקיים קשרים ידידותיים רבים עם בני אצולה מאיירנוסט, ביחוד עם הנסיך
היינריך פון שטאופנהלם (שהינו גם כן פלדין צעיר הקרוב לאדוארד בדעותיו), מה שגורם
לפלוטוקראטים ברוטמייר וביירנזור, שרבים מהם בעלי השפעה רבה בהידרוסט, כאב ראש לא
קטן, וגרם גם להם להצטרף לרשימה הארוכה של מתנגדי הנסיך הצעיר. לא פעם אדוארד חולם
בהקיץ על היום בו הוא ישלוט בהידרוסט והיינריך ישלוט באיירנוסט, והוגה ב"ברית
לבנה של אור" שתכרת בין שני המלכים הפלדינים ואומותיהם, שתחל להשליט את הצדק
ברחבי העולם.
המלך אוהב מאד את בנו הצעיר, אולם לא מרוצה מכך שהוא עושה לו אויבים רבים כל כך,
דבר שהרתיע אותו, לאכזבתו של אדוארד, מלהביע רצון חד משמעי לכך שהוא יהיה יורשו.
אדוארד, מצידו, אוהב מאד את אביו, אולם מתוסכל מאד מפשרנותו וחוסר נחישותו, ומאשים
אותו בליבו בשחיתות שאחזה בהידרוסט ובשאר חולייה של האימפריה, שהמלך לא עשה דבר
בכדי להאבק בהם.
אדוארד בז מאז ילדותו לדודו ויליאם וביחוד לדודתו לין, שבנעוריו הרבה מאד לקנטר
אותה ולעשות תעלולים על חשבונה (כמו המעשה המפורסם בקליעת הביצים). יחס זה לא
השתנה עד היום. אין טיפוס שאדוארד מתפתה יותר לצחוק עליו מאשר לין, אותה הוא מחשיב
ל"קליפת בוטן רדודה, רגזנית ובלה, שבזבזה את כל חייה לריק". לין, מצידה,
מתרחקת מאחיינה ככל האפשר, וטוענת באוזני חברותיה וגבירות הפמליה שלה כי הוא לא
השתנה כלל, ובסתר ליבו הוא עודנו נער פרוע, חסר משמעת ולא מוצלח, שכמובן לא ראוי
כלל ועיקר להיות מלך. לין אוהבת מאד לרכל ולהפיץ שמועות על אדוארד, כשהיא אוספת כל
שמועה אפשרית וחוזרת עליה באמונה שלמה של תוכי חסר דעת.
הנסיל אדוארד בז לאחיו ריצ'רד (שהוא זה, שבנעוריו המציא את הכינוי "ריצ'י
נאד-נפוח"), ומקבל בחזרה את אותו יחס ("הא!" מתלהם ריצ'רד תמיד
באוזני ידידיו "הפרחח זב החוטם הזה לא מגיע לי לקרסוליים!"). היחסים
בינהם הוחרפו עד מאד בעקבות התקלות שקרתה ביניהם כאשר אדוארד הגן על כבודה של אשתו
של ריצ'רד, הלן, ונזף באחיו בפומבי על היחס הרע שהוא נותן לה. ריצ'רד לא נשאר
חייב, וצנף לעומת אדוארד "תתעסק בעניינים שלך, ילדון, ולא עם אשתי! אלמלא
הייתי בטוח שאתה הומו, הייתי חושד שאתה חושק בה!" אדוארד הזועם איבד שליטה,
וסטר לאחיו בכח שהפיל אותו על ישבנו. מאז, השניים כמעט ולא החליפו מילה ביניהם
(מלבד התגרויות של ריצ'רד פה ושם) אדוארד משתדל מאד שלא להתפתות להשפיל את אחיו
פעם נוספת, ולשהות בחברתו כמה שפחות.
אדוארד מתעב בכל מאודו את אחיו השני, ג'ון-סטיוארט, שהוא טוען בתוקף כי הוא נודף
רשע וטירוף, וכי הוא מסכן את הארמון ואת האימפריה כולה. ג'ון-סטיוארט, המתעב את
אדוארד לא פחות, טוען כי "הפרחח חסר הערך פשוט מקנא בכשרונותי ואינו מוכן
להודות כי אהיה מלך טוב עשרות מונים ממה שהוא יהיה אי פעם". לכל יודעי הדבר
ברור, כי אם יעלה אחד מהם לשלטון, יהיה על השני להמלט במהירות האפשרית מהארץ, פן
יבולע לו.
אדוארד מעריץ את ליידי מרג'ורי, אותה הוא רואה כמהות הרוח ההידרוסטית ותפארת
האימפריה ("השושנה הלבנה והמפוארת של הידרוסט" כינה אותה פעם"),
ובדרך כלל הוא ממלא אחר עצותיה בלא היסוס (מלבד, כמובן, בעניין הנישואין, עניין
עליו הוא מוכן להתעקש אפילו מולה). מארג'ורי, מצידה, מעריכה את הנסיך הצעיר, אם כי
סבורה כי עליו ללמוד ולעבוד על עצמו עוד רבות, והיא משקיעה זמן רב הן בקידום
ענייניו בארמון ומחוצה לו, והן בהרחבת השכלתו ונסיונו של הנסיך הצעיר בתחומים
שונים להם הוא עלול להזדקק בעתיד.
·
בחזרה אל דף האינדקס של האימפריה ההידרוסטית
·
בחזרה אל דף האינדקס של ארצות
העולם הידוע
כתב וערך: גדעון אורבך, 2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב
ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום