מחוזות הידרוסט

מזכיר המושבות של הכתר, הרוזן ג'פרי פינהאם

תפקיד מזכיר המושבות: מזכיר המושבות אמור להיות אחד האנשים החזקים באימפריה. הוא כפוף למשנה למלך, אבל בעל מידה רבה של אוטונומיה, ומשכורת של 15,000 פ"ז לחודש. תפקידו העיקרי של מזכיר המושבות הוא ליצור רגולציות ומדיניות לגבי המושבות, וכל חקיקה פנימית של המושלים השונים צריכה את אישורו בכדי להכנס לתוקף.

תיאור חיצוני: הרוזן פינהאם, בן כ-60, הוא אדם עגלגל ונמוך למדי, בעל לחיים סמוקות במעט, עיניים אפורות ואף גדול. הוא חובש תמיד על ראשו פאה נוכרית מצוחצחת עם סרטים זהובים, בכדי להסתיר את ראשו המקריח. הבעת פניו הזעפנית קפוצה תמיד (אלא אם כן הוא מתחנף או שמחנפים אליו), בצורה המזכירה לרבים מין של בולדוג מאוס. הוא עוטה תמיד מדים מפוארים, בדרך כלל בגוון ארגמני, ועל חזהו עוטה מדליון פלטינה המעוצב בדמות האריה הלבן של הידרוסט. לרגליו, הוא עוטה מגפי ציידים משובחות ומפוארות בגוון כחול-זהוב, בעלי אבזמים העשויים מקשקשיו של דרקון שקטל אחד מאבות אבותיו. למגפיים אלו ערך סנטימנטלי גדול מאד עבורו, והוא עשוי לפרוץ בצניפות זעם אם אך יעז אי מי לזלזל בערכן או חלילה וחס, ללכלך אותן.

תולדות חיים: הרוזן פינהאם, בן למשפחת אצולה עתיקה שיש לה יצוג בפרלמנט (כיום ממלא תפקיד זה הוא אחיו, הרוזן גסטון פינהאם), נולד בשנת 2379 באחוזת משפחתו סמוך לעיר קלירינג. הוא הצטיין מילדותו בכשרונו שלא לעשות דבר, והעביר את זמנו בנעימים, כשהוא מקבל בגיל 22 תפקיד של קצין מטה של הימיה, בו לא הצטיין במיוחד, לא עשה למעשה דבר, אולם עומס העבודה הקשה עליו בכל זאת, והוא פרש בשנת 2406, לאחר סכסוך עם אחד ממפקדיו.
שנתיים לאחר מכן מת אביו, וג'פרי ירש את מקומו כחבר בפרלמנט ההידרוסטי, וגם שם לא סטה ממנהגו הרגיל, כאשר הוא אינו מופיע למרבית מהישיבות, מסתכסך על ימין ועל שמאל במריבות קטנוניות, כשהוא נחשב חסר ערך יתר על המידה בכדי שאחת הסיעות הפוליטיות תכלול אותו בין חבריה הקבועים. בשנת 2422, פגש את הנסיך ריצ'רד במהלך ציד שועלים ארוך והתידד איתו, והשניים החלו מבלים ביחד. פינהאם היה קובל באוזניו עד כמה עבודת הפרלמנט קשה, ועד כמה מגעיל אותו, בן אצולה ותיק ומהוגן, לשבת על אותם ספסלים ש"מטנפים אותם בורגנים מזוהמים וצעקניים", עמדות אלו של הרוזן פינהאם חיבבו אותו מאד על הנסיך השחצן, והקשרים בין השניים הלכו והתהדקו.

בשנת 2424, התמנה הרוזן פינהאם לועדת בדיקה ששלח הכתר ההידרוסטי לבאריזהאר, לבדוק את יעילות המשטר הקולוניאלי שם, לאחר שתלונות רבות על שחיתות ואכזריות החלו מגיעות אט-אט אל הפרלמנט. פינהאם, שלא חיבב את העבודה הקשה שהטילו עליו, בלשון המעטה, ואת הזמן הארוך שיצטרך לעשות מחוץ להידרוסט, רחוק מאחוזתו ותחביביו, הפליג בעל כורחו לבאריזהאר, שם מיעט מאד לעסוק במצב השלטון, כאשר אותם אנשים שהצטווה לחקור ולבדוק את דרכיהם מעסיקים אותו במשתאות ונשפים, ומשמנים אותו במתנות יקרות. ביקורו של פינהאם בבאריזהאר הסתיים רע מאד, מבחינתו, כאשר סוחר באריזהארי ערמומי הצליח לרמות אותו בצורה משפילה, כשהוא מנצל את טפשותו ושחצנותו, ומוכר לו מטען של אבני זכוכית חסרות ערך במקום אבני חן, כשהוא מוציא ממנו יותר מ50,000- פ"ז. פינהאם הנפוח, שהיה נוהג להתפאר בקולי קולות בבקיאותו באבני חן, ובכך ש"שום יליד טפש לא יוכל לעולם לסדר אותי", הפך לבדיחה רבתי, ושב להידרוסט פגוע וזועם, כשהוא מקצר לשם כך את עבודת הועדה שבראשה עמד.
כאשר שב להידרוסט (קייץ 2425), היה פינהאם משוכנע כי השלטון הקולוניאלי בבאריזהאר מצויין וכל התלונות על אודותיו חסרות שחר, וחטאו היחיד, אם כבר הוא "שהוא נוהג ברכות רבה מדי באספסוף הנתעב ההוא של ילידים מלוכלכים". בין האנשים שזכו אצלו לציון לשבח, אגב, נמצא גם איש צבא הידרוסטי בשם ריצ'רד דייסון, שעתיד ארבע שנים לאחר מכן לקומם את כל באריזהאר כנגד ההידרוסטים במעשה טבח אכזרי ובהמי ממדרגה ראשונה, שכפי שהעיר הסופר הידוע סר גלוזמונד "עד אותו יום ארור חשבתי לתומי כי הוא אפשרי רק תחת שלטון אחוות הגולגולת ודומיהם".

המלצותיו של פינהאם לא הכריעו את הויכוח בפרלמנט ההידרוסטי כלפי באריזהאר, שעתיד היה להמשך עד המרד הגדול ובצורה חלשה יותר גם לאחריו, אולם תרמו לכך כי הפרלמנט נמנע לנקוט עמדה בעד רפורמות באותה ארץ. הרוזן פינהאם, עם שובו, בילה שישה חודשים בעינוגי בטלה באחוזתו, כשהוא מפעיל את כל קשריו, ביחוד את אלו עם הנסיך הבכור, בכדי לארגן לעצמו משרה "מהוגנת ומשתלמת" יותר ממשרת חבר פרלמנט, בה מאס מזמן. מאמיו נשאו פרי, בסופו של דבר, ובתחילת 2426, קיבל הרוזן פינהאם את תפקיד "הלורד של חדר המיטות המלכותי" תפקיד טקסי הכורך שהות בארמון המלך, כיבודים ומשכורת שמנה כמעט בלא עבודה כלשהי.

"שיהנה" העירה ליידי מרג'ורי שלא לציטוט כאשר שמעה על המינוי החדש "עבור אדם ששכלו אינו עולה על זה של מרבד, אחראי על חדר מיטות הוא תפקיד הולם בהחלט".

בתפקיד חדש זה, הגיע הרוזן פינהאם סוף-סוף אל המנוחה והנחלה, עטוף כיבודים, כשהוא מקפיד להתחנף אל המלך, אחותו הבכורה הרגזנית והארוגנטית ואל כל מי שנראה בעל עוצמה, נהנה לורד פינהאם עד מאד מחייו החדשים, כשהוא מהלך איימים על צוות המשרתים ביחד עם ידידו, הנסיך ריצ'רד, נהנה מאד להתפרץ בצרחות קפריזיות, להטריד, להשפיל, לקנוס ולפטר. שמו נקשר לשמצה לפחות במקרה טראגי אחד, בו משרתת צעירה פוטרה בשל אפס קצהה של סיבה לאחר שהושפלה בצורה חסרת תקדים בהתפרצות זעם שלו לפני עשרות נוכחים, שכללה שימוש בעלבונות בזויים מסוגים שלא נשמעו מפי איש אצולה בארמון מזה עשרות רבות של שנים. האומללה שמה קץ לחייה לילה אחד לאחר מכן, והפרשה שפורסמה בידי יריביו בארמון זכתה לתהודה רבה, עד כי לא מעט אנשי אקדמיה ובני אצולה חשובים השתתפו בהלוויתה של האומללה, בהתרסה ברורה כנגד פינהאם, שבמושגים הידרוסטיים היתה הבעת עמדה ברורה כי אדם כמוהו אינו ראוי לשרת בארמון המלך, אולם הרוזן פינהאם לא התרגש, ובארוגנטיות מאוסה אופיינית, סרב אפילו להתנצל, כשהוא בטוח כי חסותו של הנסיך ריצ'רד תגן עליו מכל רע, ובכך כמובן, צדק.

בינתיים, החל הרוזן פינהאם להתקרב אל רעיונותיהם של הנסיך ג'ון סטיוארט וחבריו האימפריאליסטים, כאשר הללו מצליחים להשפיע עליו בקלות, תוך ניצול הגזענות השחצנית והגסה בה היה מוחו הקטן שטוף. לורד רוג'ר שאו הערמומי, מנהיג הסיעה בפרלמנט, שהכיר את פינהאם מזה זמן רב, סבר כי קנייתו תועיל לסיעה להשפיע על המלך עצמו תוך עקיפת ליידי מרג'ורי. הנסיך ג'ון-סטיוארט, שהכיר את אופיו ההססני של אביו ואת מיעוט השפעתו בפועל, היסס, אולם לבסוף נתן את הסכמתו. אנשי "המעגל הפנימי" העטירו על פינהאם מתנות וחנופה, כשהם מנצלים את המרד בבאריזהאר שפרץ באותה עת (2429), בכדי לחלוק לו שבחים עד כמה צדק בניתוח התנהגות הילידים לפני שנים, ועד כמה יש להכביד עליהם את היד כעת. סוג כזה של יחס שבה את ליבו של פינהאם השחצן, כצפוי, והלה, אם כי שמר על ידידותו עם ריצ'ארד, הפך להיות תומך קנאי של הסיעה האימפריאליסטית. תרומתו החשובה ביותר לתעלולי הסיעה היא הסיוע רב הערך שנתן לנסיך ג'ון-סטיוארט במאבקו לגירוש הבאריזהארים מהיידרקרון, כאשר עבד על המלך יום וליל בכדי למנוע ממנו מלקבוע עמדה מנוגדת.
בשנת 2432, פרש מתפקידו מזכיר המושבות הקודם, לורד אטקינסון, תומך נלהב וידיד אישי של לורד סילבריץ' (ראש הסיעה הכלכלית), אשר סמכותו האוטונומית הקשתה מאד את חייה של הממונה עליו, ליידי מרג'ורי קאנינגהאם. הנסיך ג'ון-סטיוארט התנפל על ההזדמנות, ודרש בכל תוקף למנות למשרה המבוקשת אדם משלו, כשהוא חושב על גנראל סטיבן פירס הידוע לשמצה, אחד מראשי הסיעה האימפריאליסטית. ליידי מרג'ורי התנגדה בתוקף, כפי שהתנגדה למועמד הנגדי, שהיה אחד מהקיצוניים שבאנשי הסיעה הכלכלית בפרלמנט. המלך היסס, כרגיל, אולם בפעם זו לא היה לליידי מארג'ורי מועמד בעל שיעור קומה מאנשיה שהיה פנוי לקבל את התפקיד. המלך, שהיה מודע לכך, אולם פחד להרגיז את המשנה התקיפה שלו, או לנקוט עמדה נחרצת בכלל, אמר לה כי היא תהיה זו שתכריע האם התפקיד ינתן לאנשי הסיעה האימפריאליסטית או לאנשי הסיעה הכלכלית. המשנה למלך המנוסה הפתיעה את כולם, וביחוד את הנסיך ג'ון-סטיוארט, כאשר בחרה בסיעתו, אולם הנסיך לא ידע את נפשו מרוב תדהמה וזעם, כאשר בחרה ליידי מרג'ורי את הרוזן פינהאם העצלן וחדל-האישים, שהכל ידעו כי שיעור קומתו ימנע ממנו כל יכולת רצינית להפעיל את סמכותו ביעילות, ולמעשה יעביר את רוב סמכויותיו בפועל לידי ליידי מרג'ורי עצמה, אולם הנסיך ג'ון-סטיוארט פחד לצאת כנגד המינוי, כדי לא לנכר את פינהאם, שהיה תומך חשוב ורב השפעה בארמון המלך - והמינוי הפך לעובדה מוגמרת.

בתור מזכיר המושבות, היה הרוזן פינהאם מעורב בשיפוץ ושכלול חוקי מאהריסה הידועים לשמצה, שמיסדו והעצימו לאין ארוך את שעבודם והשפלתם של הבאריזהארים, וכמו כן סייע לידידיו בסיעה האולטרא- אימפריאליסטית במימון ותמיכה בהקמת מושבת באדוואטר הפרובוקטיבית והמרגיזה ליד דאריניאה, אולם מלבד זאת, הביאו עצלותו וכהות החושים שלו לכך כי מדיניות המושבות נוהלה יותר מאי-פעם בעבר בידי ליידי מארג'ורי עצמה, ופינהאם מצא עצמו מחוסר כח אמיתי, כשהוא עצל וכהה שכל יתר על המידה מכדי להאבק בכך ברצינות. לחולשתו תרמה גם השנאה היוקדת והסכסוכים הבלתי פוסקים שלו עם הליידי הראשונה של אוצר המלך (הרוזנת גאלה קלוזינגטון), שדאגה להכשיל את רובן המכריע של היוזמות המנופחות שלו, במקרים בהם הטריח את עצמו לנקוט יוזמות בכלל. הרוזן פינהאם, מעבר לסכסוכיו הקטנוניות, ממשיך להנות מחיי המותרות וממשכורתו המנופחת, כאשר אנשי הסיעה האימפריאליסטית נואשו מזמן מלראות סיוע ממשי בא מכיוונו.

אופי והתנהגות: פינהאם הוא אדם קטן, עצלן וכהה שכל, המחפה על אפסותו בסנוביות אובססיבית כלפי הכפופים לו, ובחנופה מתלקקת ומאוסה כלפי הממונים עליו. מלבד אהבת המותרות והתפנוקים שלו, הוא דומה לידידו הנסיך ריצ'רד גם בקפריזות הדחופות שלו, בהן עולה קולו לטונים צווחניים, ולא פעם הוא מרשה לעצמו לנבל את פיו ולהתנהג בצורה המנוגדת בתכלית לכל מה שמצופה מאציל במעמדו.
פינהאם הוא גזען חסר תקנה, וכל גזע או עם לא הידרוסטי מכונה בפיו "ילידים מלוכלכים". בחייו הפרטיים הוא שתלטן להגעיל, צעקני ונבזה, אולם קל מאד לתמרון, ואשתו עושה כחפצה בכספי המשפחה, ויש אומרים כי גם מצמיחה לו קרניים מאחורי גבו באין מפריע.
פינהאם סבור כל העת כי הוא "עובד קשה מדי", וכי "העבודה הארורה הזו מתישה את כוחותי", אולם מעבר לרטינות אלו, הוא לא מעלה על דעתו ברצינות להתפטר.

קשרים ופוליטיקה: לורד פינהאם הוא חסיד גדול של הקשחת היחס לכל הנתינים הלא הידרוסטיים של האימפריה, וגם של כיבושים חדשים, אולם טיבו וכישוריו מונעים ממנו כל השפעה רצינית על ענייני הכתר. המלך נוטה חסד לפינהאם, המרבה להתחנף אליו, ומסיבה זאת, כמו גם בשל האינטרס הקר של ליידי מרג'ורי, הוא נותר בתפקידו. המשנה למלך, מצידה, בזה לו בוז עמוק כים, נטלה לעצמה רבות מסמכויותיו, עוקפת אותו דרך קבע ומתעלמת מקיומו כמעט לחלוטין. הלה, למרות כי הוא שונא אותה, רוטן על אודותיה ומרכל עליה בשיחות פרטיות, מקפיד להתחנף אליה, כדרכו אל כל רמי המעלה העומדים מעליו, כשהוא אינו מבין, או אינו רוצה להבין, עד כמה המשנה למלך מזלזלת בו.
ידידו הטוב ביותר של פינהאם הינו כמובן הנסיך ריצ'רד, החולק איתו את אותם תחביבים ומידות טובות, והשניים מבלים ביחד לאיתים קרובות, ביחוד בתחביבו העיקרי של פינהאם - ציד השועלים. גם בתפקיד מזכיר המושבות, לא חדל פינהאם ממנהגו להתלוות אל ריצ'ארד ל"סיורי הביקורת" הקנטרניים שלו במטבח, המהלכים אימה על משרתי הארמון. פינהאם תומך בזכותו של ריצ'רד על ירושת הכתר, למרות היותו מקורב בדעותיו לסיעה האימפריאליסטית, אולם הנסיך ג'ון-סטיוארט מכיר את הרוזן ובז לו יתר על המידה מכדי שיראה עצמו נעלב מכך. אנשי "המעגל הפנימי" ככלל, מזה כמה שנים, למרות העמדת הפנים החביבה שלהם כלפי מזכיר המושבות, החלו מוחקים אותו מחשבונותיהם כבעל כח שיש להתחשב בו יתר על המידה בתוכניות ומזימות לעתיד.

יריבתו העיקרית של פינהאם בחצר היא הליידי הראשונה של אוצר המלך, הרוזנת גאלה קלוזינגטון, לה הוא בז בשל היותה אינטוריאנית למחצה, וכן בשל הערותיה הציניות על אודות כשרונותיו. הוא מכנה אותה "בת בליעל חצופה" ו"קמצנית בת-תערובת שאינה ראויה לשאת תואר אצולה", ואילו היא משעשעת את החברה הגבוהה בהערות לגלגלניות על כישוריו, בהעירה, בין היתר, כי הרוזן, הן בגופו העגול, והן בכישוריו, דומה מאד לספרה אפס, וכי אולי משום כך היטיב כל כך להתגלגל מתפקיד לתפקיד".

· בחזרה אל דף האינדקס של האימפריה ההידרוסטית

· בחזרה אל דף האינדקס של ארצות העולם הידוע

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום