מחוזות הידרוסט

הליידי הראשונה של אוצר המלך, הרוזנת גאלה קלוזינגטון

תיאור חיצוני: גאלה היא בת יותר מ-40, אבל נראית צעירה הרבה יותר מגילה, פניה חלקים ונאים מאד, עור פניה בהיר מאד, ושערה חום-ערמוני חלק וארוך, גולש על גבה. עיניה ירוקות בהירות, נוצצות, ועל פניה הנאים מרוחה כמעט תמיד הבעה של תחכום ערמומי, ציני מאד לעיתים קרובות, כשלעיתים תכופות היא מעשנת סיגר ארוך ודק מתוצרת משובחת, מנהג שהיא אוהבת מאד, למרות השם הרע שהוא מוציא לה בקרב האצולה ובאי הארמון, הסבורים כי מנהג זה אינו יאה לאשה.
גאלה היא אומנית הלבוש, ותמיד מתלבשת במחלצות המהודרות ביותר שניתן למצוא, כשאין כמוה להטעים בגדים ולגנוב את ההצגה בנשפים ובארועים של החברה הגבוהה, כשהיא משלבת בלבושה אלגנטיות וארוטיות מרומזת כאחת. על ידיה היא עוטה כמעט תמיד כפפות לבנות נאות, שקסם עז מסוג זה או אחר שורה עליהן. כח מאגי קורן גם מהמדליון הכסוף הדק שהיא עוטה על חזה, שמעוצב באומנות רבה בדמותה של רונת קאדוריס, המייצגת כח מאגי הקשור בעננים מגביהי-עוף הבאים מהים.

תולדות חיים: גאלה היא אינטוריאנית למחצה והידרוסטית למחצה, שנולדה בעיר הנמל האינטוריאנית הגדולה בוארטה בשנת 2398 לספירת הילאסיאס, בת לסניור חוויאר אקריבאל, בן למשפחה עתיקת יומין של סוחרים אינטוריאנים עשירים, ורעייתו ההידרוסטית, קרוליין קלוזינגטון, בתו של המרדנית של רוזן ממרכז מחוז פארנס.

גאלה גדלה באחוזתו של אביה, מוקפת בכל טוב, ונודעה מצעירותה כפקחית, ערמומית וחסרת מעצורים. היא השתלבה בעסקיו של אביה מגיל צעיר מאד, והלה למד עד מהרה להעריך את פקחותה – עד שתפס כי בתו הצעירה צוברת לה קשרים עצמאיים ומכינה עצמה לחתור תחתיו בבוא היום. בכדי לנטרל את כוחה, שלח אותה אל מכשף מקומי בכדי שתלמד אצלו את אומנויות המאגיות, והשפעתה על עסקיו תנוטרל, ולו באופן זמני. גאלה הצטיינה גם בתחום הזה, ובתוך שלוש שנים השתחררה מהמורה שלה בתור קוסמת צעירה ומוכשרת (2421) אולם באותה עת דעך כוכבם של בני אקריבאל. סניור חוויאר הסתבך עם כנסייתה אש הקדושה, שבשל חולשת האינקוויזיציה שלה בבוארטה האוטונומית התפתה לזלזל בה יתר על המידה. הכנסיה הזועמת הכריזה "חרם קדוש" על סחורותיו, וגרמה לעסקיו לפשוט את הרגל. חוויאר הנואש גמר אומר להגר לסוראגיה ולנהל עסקים שם, אולם ספינתו טבעה בסערה, וירדה תהומה על כל אנשיה (2423).

גאלה היתה חכמה מדי מכדי להכנס אל הסירה הטובעת של אביה, שאת המשגים שעשה הבינה מראש, ואם כי כעסה מאד על אנשי הכנסיה על חיסול האימפריה המשפחתית של אקריבאל, השכילה להצפין את כעסה לעת עתה, ופתחה בקריירה של הרפתקנית, בה התמידה עד שנת 2426, כאשר הגיעה אל בית אחוזתו של סבה ההידרוסטי, הרוזן קלוזינגטון בתור קוסמת עשירה, מצליחה ולבושה בהידור.
הרוזן הזקן התרשם כל כך, עד שאמץ את נכדתו האינטוריאנית למחצה בלא היסוס, והפך אותה ליורשת של עיקר רכושו. בשנת 2429, נפטר הרוזן הזקן לאחר מחלה קשה, וגאלה הערמומית ירשה הן את אחוזתו רחבת הידיים, והן תואר הרוזן שלו. עד מהרה, השמיטה מעליה כליל את שם משפחתה הקודם, והחלה מכנה את עצמה הרוזנת קלוזינגטון.
כשרונה של הקוסמת הערמומית לא אחר להתגלות. בתחום אחוזתה, הצליחה להכפיל את ההכנסה השנתית בתוך זמן קצר מאד, כשהיא משקיעה בעסקים שונים ומשונים ומתמרנת בגאוניות פיננסית בין אלי הון וסוחרים. היא רכשה לעצמה מעמד חזק בהיידראו-סיטי, ובשנת 2432 היתה האשה הראשונה שנבחרה כנציגת רובע זה לפרלמנט, תפקיד בו החזיקה שלוש שנים, כשהיא מתמרנת בחוכמה בין הסיעה השמרנית לסיעה הכלכלית, לפי הכדאיות, וצוברת קשרים בחברה הגבוהה. בשנת 2435, כשהתנפתה משרת הלורד הראשון של אוצר המלך, התפקיד רב העוצמה החולש על אוצר ממלכת הידרוסט וכלכלתה, זינקה אליו גאלה בקלילות, והפכה באחת לאחת מראשי האימפריה ההידרוסטית.

לגאלה היו מספר מאהבים, אולם היא לא נישאה מעולם. יש הטוענים כי אופיה הציני והשתלטני אחראי לכך, ויש הטוענים כי לא רצתה לתת לאדם כלשהו זכויות כלשהן על מעמדה ורכושה. אחרים טוענים כי הקוסמת הערמומית פשוט נהנית מחיה כפי שהם, ואין לה כל רצון לשנותם לחלוטין ע"י נישואין לאציל הידרוסטי כלשהו.

מאז בחירתה לתפקיד שרת האוצר, עשתה גאלה שימוש רב בכח משרתה לצרכיה האישיים, ביחוד להתנקם ביריבי משפחתה בבוארטה, שם רכשה נכסים ומעמד משל עצמה, לזעמם של אנשי כנסיית האש הקדושה (שאינם מעזים לנקוט צעדים גלויים כנגד שרת האוצר של הידרוסט), ואגב כך, הכפילה את המסחר ההידרוסטי עם אינטוריה, כשהיא דואגת כי מלבד טובות ההנאה האישיות שהיא מפיקה, יזכה אוצר המלך ברווחים אדירים, שהאדירו את מעמדה וכבודה בעיני גדולי המדינה. גאלה מעורבת מאד בפוליטיקה הפנימית המלוכלכת מאד של בוארטה, ובין היתר, היתה בין הגורמים הראשיים לנפילת בית האצולה העתיק די-לידארז, יריביהם הישנים נושנים של בני אקריבאל, שסייעו לכנסיה בזמנו במאבקה כנגד אביה. אגב כך, רכשה גאלה את אחוזתה העתיקה של שושלת די-לידארז, המשמשת לה כיום כבית קייט.

אופי והתנהגות: גאלה היא אשה מוכשרת, תכננית וערמומית, שהתנהגותה היא שילוב בין נימוסים מדוקדקים וקרים של החברה הגבוהה, סנוביזם מעמדי מהול בציניות עמוקה, שאפתנות חסרת מעצורים וריאליזם גס, בלא ערכים מיותרים כלשהם. היא משפילה את משרתיה לעיתים קרובות – לא בהתפרצויות היסטריות וגסות כיריבה פינהאם, אלא בהערות ציניות מרושעות ומכאיבות, הנאמרות בחיוך מתקתק ומרושע על פניה ובקול שליו ועדין לכאורה. לעיתים רחוקות היא מפטרת משרתים או קונסת אותם, כשהיא יודעת לגרום להם לרעוד מפחד מפניה בשל כח דיבורה בלבד.
גאלה היא גאונית בתחום הפיננסים, וככזו, היא נחשבת לשרת אוצר מוצלחת מאד. היא חסרת לב בכל הנוגע למצבם של עניי הידרוסט, אולם מכשילה העלאות מיסים פרועות (כפי שדורשים רבים מבני המעמדות הגבוהים) מסיבות פרגמטיות לחלוטין - היא יודעת היטב מה טוב לכלכלה, וכן מה טוב לה עצמה, והיא נוקטת במדיניות קרה, ערמומית ומחושבת.

גאלה היא ראוותנית מאד בכל הנוגע ללבוש וסגנון חיים, נהנית לנקר עיניים באלגנטיות צינית אופיינית, ולהראות לכולם בדרכה כי היא מהודרת, מכובדת ואופנתית יותר. היא מתעלמת בבוז, מנגד, מזקירת הגבות בחברה הגבוהה על מנהגה לעשן, וממשיכה בשלה, כשהיא מביאה את הסיגרים הדקים שלה כמעט לכל ארוע חברתי, וכבר גרמה לכמה וכמה בנות אצולה צעירות, המעריצות אותה כמודל חיקוי, ללכת בדרכה זו. גאלה ידועה כאשה נקמנית מאד, ובעלת זכרון ארוך וקנטרני. היא אינה מרבה להתפאר בנקמות דמים אינטוריאניות טיפוסיות, אולם היא זוכרת כל מי שפגע בה, השפיל אותה או הרגיז אותה, והנקמה בוא תבוא, וכשתגיע, תהיה תמיד כואבת מאד, אם כי בדרך-כלל משפילה הרבה יותר מאשר אלימה. גאלה מחבבת עלבון הרבה יותר מאשר שפיכות דמים, ולרושש את יריביה ולגרום להם לנדוד פגועים, נעלבים וחסרי כל משעשע אותה הרבה יותר מלגרום למותם.

קשרים ופוליטיקה: גאלה מנהלת מדיניות כלכלית אופורטוניסטית וחסרת מצפון, אולם יעילה מאד, כשהיא דואגת לקדם את הסחר ההידרוסטי בכל מקום, ומתמחה בתככים כלכליים ופוליטיים שמטרתם למוטט את סחרן של מדינות מתחרות, ורק הסיכוי לכך מרתיע רבים מלהעז ולנסות לפגוע באינטרסים הכלכליים של סוחרי הידרוסט. כלפי פנים, היא שומרת על איזון מתוחכם בין הסוחרים הגדולים, להם היא דואגת לפי דרכה, אך שומרת היטב לבל יצברו כח רב מדי, לבין המעמד הבינוני והאצולה האגררית, כשהיא נוקטת "הפרד ומשול", תוך שהיא מזניחה, כמובן, מכל וכל את המעמדות הנמוכים, שמצבם הורע מאד בימי שלטונה. מדיניותה תרמה מאד לדרדור רבעים כגון מצולות השמחה ורובע הפעמונים, שכן היא מעדיפה, מתוך אינטרס כלכלי קר, כי קרקעות ירוכזו בידיים מעטות של עשירים המסוגלים להחזיק שטחים גדולים, ובשל כך דאגה לאפשר ולהקל על אלו לרושש איכרים זעירים ולרכוש את חלקותיהם. אחד מהאנשים שעשו הון רב בשל מדיניותה של גאלה הוא ראש רובע גלבין השחצן, הרברט סימקין, שהפך לאורח רצוי אצל גאלה, וגם קיבל לא פעם הטבות מס וצורות אחרות של סיוע שהקלו מאד על התעשרותו המהירה. גאלה תמכה בהורדות שכר של פועלים ואריסים, ואף רצתה לחוקק חוקים נוקשים של שכר מקסימום, מהלך שהוכשל בידי לורד סילבריץ' ואנשיו, המתנגדים בתוקף לכל רגולציה הפוגעת בחופש החוזים של אילי ההון (והיתה זאת, כפי שאומרים, אחת הפעמים היחידות בהם התערב ראש הסיעה הכלכלית לטובת המעמדות הנמוכים).

מאז התבססה בתפקיד שרת האוצר, התקרבה גאלה אל ליידי מרג'ורי. בין השתיים אין אומנם אימון או חיבה אישית, שכן ליידי מרג'ורי מבינה היטב כי אין לבטוח בתכננית הקרה וחסרת המעצורים, ומסתייגת ממדיניותה האכזרית כלפי המעמדות הנמוכים, אולם שיקולים פרגמטיים, ובעיקר הרצון לשמור על כלכלה ומדיניות חוץ שפויות תוך בלימת האימפריליסטים הקיצוניים מניעות את שתי הנשים רבות העוצמה לפעול בדרך-כלל בעצה אחת, לפחות בכל הנוגע למדיניות חוץ ותככי הממשל האימפריאלי.
באופן מפתיע, בין גאלה ללורד סילבריץ' ולסיעה הכלכלית שוררת בשנים האחרונות יריבות קשה. גאלה הבינה היטב עד כמה אילי הון חזקים מדי בנוסח רוטמייר יכולים להזיק לאינטרס של האימפריה, ופעלה לרסנם בדרכים כלכליות, כשהיא אינה בוחלת בתככים, נכלים ותרגילים שהרתיחו את סילבריץ' ואנשיו כל פעם מחדש, כשהיא פועלת בחשאי, ולעיתים גם בגלוי להכשיל את ג'ונתן ביג וחבריו ברוטמייר "יש לשמור על האפרוחים התמים שלנו מעבר לים בתלם" העירה פעם.
לורד סילבריץ' תוקף את גאלה פעם אחר פעם בפרלמנט, כשהוא מוחה על "השערוריה הכלכלית באוצר המלכותי", וקובל כי גאלה "יורקת אל תוך המעיין ממנו שתתה עד לפני זמן לא רב". גאלה אינה מתרשמת במיוחד מהתקפות אלו "שסילבריץ' וידידיו ימשיכו לילל" העירה פעם "כל עוד הם ממשיכים להתבכיין, סימן שהכל בסדר". כל מביני הדבר יודעים כי הדיון הכלכלי הגדול השנתי (1 בדרמינלות), כאשר הפרלמנט מאשר את המיסים לשנה הבאה, הוא עת ההתנגשות הגדולה בין לורד סילבריץ' לגאלה קלוזינגטון, כששניהם מסעירים את הפרלמנט פעם אחר פעם בויכוחיהם ובהשמצות השנונות שלהם אחד כנגד השני, אולם גם יריביה של גאלה בסיעה הכלכלית מודים באל-כורחם שהיא שרת אוצר מוכשרת מאד, ומצבה הכלכלי של הידרוסט מעולם לא היה טוב יותר מאשר בימי כהונתה.

יריבים גדולים לא פחות של גאלה הם אנשי הסיעה הרדיקלית, וביחוד פרופסור בלטון, המאשים אותה במדיניות מושחתת, לקיחת טובות הנאה אישיות על חשבון אוצר המדינה, וביחוד בהפקרה מוחלטת של עניי המדינה בכלל ועיר הבירה בפרט, לטובת אינטרסים כלכליים קרים וחסרי-רחמים, אולם גאלה כלל לא טורחת להסתיר את זלזולה בו ובשאר חבריו לסיעה.
"בלטון יקירי" העירה לו פעם מעל דוכן הנואמים בפרלמנט "בוא נהיה ישרים ונודה. הדבר היחיד שבאמת מעניין את קהל תומכיך הוא סובסידיות על מחירי האופיום, אז אנא הסבר לי מדוע אני צריכה לבזבז על חבורת הבטלנים הלא-יוצלחים ההם כספים טובים של הכתר? בכדי שיהיה לאספסוף שלכם יותר לבזבז על סמים והוגאש?" זאת, לכל צחוקם של רבים מחברי הבית, שדברי הלעג מצאו חן בעיניהם מאד.

גאלה אהובה למדי על הנסיך ריצ'ארד, אותו היא יודעת להקסים בחינניות אופיינית, והוא לא נמנע מלהודות כי "חי נפשי, האשה הזו מתלבשת יותר טוב מכל אשה שהכרתי מעודי. יש לה כשרון, יחסית לאשה כמובן. אמנם היא חצי אינטוריאנית, אבל אף אחד לא מושלם, הלא כן?". הנסיך אדוארד מסתייג ממנה הרבה יותר, שכן הוא סולד מאד מהארוגנטיות ומהציניות המרושעת הנצחית שלה, כמו גם ממנהגי העישון והראוותנות שלה. גאלה ניסתה בזמנו לחזר אחריו, אולם הנסיך דחה אותה בתוקף, עד שהתיאשה ממנו, ויצר הנקמנות הקנטרני שלה גרם לה, לפי השמועה, לתרום לא מעט לשמועות המרושעות המופצות עליו בקרב יריביו.

כמו רבים אחרים בחצר, גאלה מפחדת מהנסיך ג'ון-סטיוארט, ומקפידה לנסות ולהכשיל את תוכניותיו ביחד עם ליידי מרג'ורי, מה שמרגיז אותו מאד מדי פעם בפעם - אולם גאלה מקפידה לא להתנגש איתו יותר מדי, כשאת העימותים הקשים איתו היא משאירה למשנה למלך, בעוד היא עצמה נמנעת מלשרוף את הגשרים, שכן היא אינה פוסלת, לפי השמועה, את האפשרות לערוק אל מחנהו בבוא היום, אם יהיה ברור לה כי הוא מנצח במאבק על הכתר. היא, אישית, מעדיפה את הנסיך ריצ'רד בתור יורש, שכן היא בטוחה כי תצליח לתמרן אותו בנקל.

יריבה הגדול של גאלה הוא הרוזן פינהאם, מזכיר המושבות, הבז לה בגלוי בשל מוצאה ובשל היותה אשה, וזכה בפיה לכינוי "האפס העגול" על שם מבנה גופו וכשרונו גם יחד. גאלה נהנית מאד לרכל על אודות יריבה ולהשפילו בלשונה הצינית והשנונה שאינה יודעת רחם "מי אמר שכבוד המזכיר אינו ממלא את תפקידו?" התלוצצה בציניות באחד מארועי החברה הגבוהה של שנת 2438 "הוא מזכיר לי בכל חודש לתת לו את שכרו המנופח". בפעם אחרת העירה בלעג כי היא אם יפוטר לורד פינהאם, היא מוכנה לקנות בכל משכורתו חביות הוגאש, ולחלק אותם בחצי-חינם בקרב כל בטלני הרחוב חסרי התועלת (כפי שהיא קוראת לעניים), זאת משום שהדבר ירגיע את הפשע מחד, ולא יפגע כלל ביעילות הממשל מאידך. היריבות בין גאלה לפינהאם תרמה מאד לירידת כוחו של מזכיר המושבות, שלא הוא האיש שיוכל להתחרות בגאלה בתככים, דבר שמביא קורת נחת רבה מאד לליידי מרג'ורי.

· בחזרה אל דף האינדקס של האימפריה ההידרוסטית

· בחזרה אל דף האינדקס של ארצות העולם הידוע

כתב וערך: גדעון אורבך, ‏2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום