הגזעים
של בעולמות המוכרים
רקע כללי |
ארצות |
מפלצות |
אלים ואמונה |
דמויות |
גזעים
Flame
Amazones (Narhine Maidens)
שיוך: Demi-Humans
יסוד קסם רלוונטי: Chaos
נטיה נפוצה: True or Chaotic Neutral, לעיתים [1]Chaotic Evil.
תאור חיצוני
|
|
|
קרב
אמזונות אש לוחמות בכלי נשק של לוחמים אנושיים, כשהן
מחבבות חרבות ארוכות, גרזינים קלים ואלות ברזל מסומרות, אשר ניתן לשאתן ביד אחת או
בשתי ידיים, לפי הצורך. הן ישאו מגינים אך לעיתים נדירות, כאשר הן שומרות כמעט
תמיד את האפשרות להעביר את נשקן לאחיזת יד-אחת, ולפנות את זרוען השניה בכדי להפעיל
את כלי נשקן המיוחד: כל אמזונת אש, ולו הצעירות והחלשות ביותר, יודעת למקד את
כוחותיה בלחש פשוט, המזמן שוט ארוך עשוי כולו להבות לוחשות לידה. אמזונות האש
מטיבות להשתמש בנשק זה להצלפות אכזריות לטווח ארוך, ואף לוחמת מתחילה מסוגלת לתקוף
עם השוט פעמיים בסיבוב, בנוסף להתקפת נשק חד-ידני הלפות בידה השניה.
כמו כן, כבר בשלב מוקדם, מקבלת אמזונת האש את שני
הכוחות הבאים:
- יכולת
להקיף את גופה במגן להבות מפחיד, המקשה את הפגיעה בה ועשוי לגרום נזק אש לתוקפים
המנסים להתנפל עליה (ביחוד אלו המשמשים בטפרים ונשיכה, או בנשק קצר).
- יכולת להפוך חיצים שהיא יורה, בעזרת ריכוז והשקעת כח מינימלית, לחיצי
להבות אימתניים. חץ כזה גורם 150% נזק מהרגיל, ואף עשוי להצית את הקורבן באש.
בשלבים מאוחרים יותר, מקבלות אמזונות האש המנוסות ורבות העוצמה גם התקפות
אחרות, מסוכנות הרבה יותר, כל אחת לפי כישוריה, אופיה ותחומי העניין שלה. בין
היתר, מדובר על נשיפות אש אימתניות, זימון כנפי להבה המאפשרות תעופה מוגבלת, הטלת
כדורי וחזיזי אש, ועוד כהנה וכהנה. היו אף שמועות על אמזונות אש עתיקות אגדיות
שהיה לאל ידן לחולל סופות אש נוראות סביבן, או להפוך את דמותן לדמותו של צל אימים
בוער ורב עוצמה, שעצם מראהו מסוגל לגרום ליריבים צמאי קרב להתפזר ולברוח ביללות
אימה לכל עבר. לעניין הכוחות המאוחרים, קיימת חשיבות רבה לאופיה של אמזונות האש
הספציפית, שכן חלק מהכוחות המתקדמים יותר, המתחלקים בין ה-Path of
the Sparking Blade לבין ה-Path
of the Burning Shadow,
תלויים מאד בנטייה האישית.
אופן הקרב: אמזונות אש מעדיפות להתקיף בקבוצה, כאשר הן מובלות בידי קצינה מנוסה ורבת
כח, ולעיתים מקבלים חיפוי של קשתיות, ואף של כוהנת מטילת לחשי כאוס. עם זאת, קיים
הבדל משמעותי בין קלאנים פרועים לבין כוחות מסודרים יותר, כשל קלאן אר-נארסילור
ודומיו.
ה-Savage Klans
תוקפים בדרך-כלל על-ידי לוחמות רכובות, המסתערות בשצף קצף על האויב כשהן מיללות
וצווחות במלוא גרונן, מתיזות זיקי אש ומנופפות בשוטי האש שלהם, כאשר אחריהן תוקפות
האמזונות הרגליות. מרבית הקרב נעשה פנים אל פנים, ושלב הירי והטלת הלחשים נעשה
במעורבב עם ההתקפה. התוקפות משקיעות במהירות וביכולת תמרון הרבה יותר מאשר בהגנה,
ולכן משתמשות הרבה פחות בשיריונות ברזל.
ה-Narsylor Klan ודומיו צועדים למלחמה
בדרך-כלל במבנה צבאי לכל דבר, כולל פרישת דגלים והשמעת תרועות של חצוצרות מלחמה,
המחליפות את יללות הקרב הפרועות של ה-Savage Klans.
השורה הראשונה של התוקפות חמושה בדרך-כלל במגינים כבדים, כאשר היד השניה פנויה
להשתמש בשוט האש הארוך. לכל מספר מסויים של לוחמות תהיה קצינה, וההתקפה תעשה
בדרך-כלל בצורה דומה לזו של לגיון הילאסיאני, במבנה של שורות מאורגנות, כאשר
מאחוריהן עומדות הקשתיות ועושות באויב שמות ממרחק רב על-ידי ברד של חיצי אש,
ולעיתים קרובות קסמים. רוכבות הסוסים יהיו ממוקמות, בדרך-כלל, באגפי הכח הרגלי,
לתת חיפוי או הסתערות בעת הצורך. קלאן נארסילור מרבה מאד להשתמש בשיריון כבד,
ומחבב במיוחד שיריונות עלפיים מעוטרים - אלא בשל נדירותם ומחירם היקר של פריטים
אלו, בדרך-כלל יהיו חמושות בו רק הקצינות הבכירות ביותר, או מטילות הלחשים.
מלבד אלו ואלו, קיימות תמיד גם אמזונות אש הרפתקניות, אשר פועלות לבדן, או
כחלק מקבוצת הרפתקנים מגוונת. אלו יפעלו בצורה דומה להרפתקניות רגילות מאותו סוג
דמות, אם כי כל אמזונת אש, במידה זו או אחרת, היא קצרת רוח, לעיתים אף פזיזה,
אוהבת להסתכן ולהוכיח את עצמה, ונאחזת באימה לעיתים רחוקות בלבד.
היסטוריה
ראשיתן של אמזונות האש היא לפני מספר אלפי שנים, אי-כה
לקראת שלהי העידן הרביעי. המקום בו באו לעולם הראשונות שבהן הינו בלתי ידוע, מלבד
אולי לכמה מהכוהנות הגדולות של גזע זה, השומרות את חוכמתן לעצמן. מה שידוע לכל הוא
כי הגזע מייחס עצמו לאם קדומה ורבת כח בשם נארוויין (Narwen), ככל הנראה ישות נשית רבת עוצמה
ממישור יסוד האש, אשר המידע עליה מועט והאגדות עליה רבות מאד.
נארווין, ככל הנראה, עשתה יד אחת עם מלך גדול, נצר אחרון לשושלת עתיקה, אשר
ימיה הולכים אחורה, הרחק-הרחק לפני סיום העידן הרביעי. אותו שליט, ששמו היה ככל
הנראה אר-לינגרוסט , נלחץ בידי אוייב אפל ואדיר כח, והציע לנארויין את ידו ואת
ממלכתו, אם תסייע בידו להדוף את אותם אוייבים. לפי המסורת, נולדו אמזונות האש
הראשונות כפרי אותו איחוד בין השניים, והראשונות שבהן, אש הפכו לאחר מכן לחמשת
מנהיגות ה-War Klans
הגדולים, נטלו חלק במלחמה ארוכה ואכזרית, אשר ארכה עשרות רבות של שנים, המכונה גם:
War of the Sparking Blades.
לא ברור כיצד הסתיימה המלחמה בדיוק, אולם בעוד המיתולוגיה הרשמית של
אמזונות האש מכתירה אותה בנצחון בשל גבורתן הרבה, הרי שמסורות אחרות טוענות כי
הסתיימה בתבוסה מוחצת, בה נחרבה הממלכה כולה, ככל הנראה בשל בגידה במלך על-ידי
שרים או צאצאים אשר תעבו את נארויין בכל ליבם. המלך נספה בקרב, או יצא לגלות ונרצח
או גווע אי-שם בארצות השממה, נארוויין נעלמה, ולא ברור מה עלה בגורלה, אם כי
משערים כי לא הושמדה, ולו מפני שהיא מסוגלת להעניק, עד היום, כוחות לכהונה של
אמזונות האש.
כאן, התחולל ככל הנראה הרקע לאגדה המפורסמת ביותר בכל הנוגע לקלאן
אר-נארסילור, החשוב ורב העוצמה מבין ה-War Klans. מסופר, כי על סף מותו, קרא המלך הזקן לאלנדריה
אר-נארסילור, בכירת אמזונות האש, אשר היתה הנאמנה לו והאהובה עליו מכל צאצאיו,
ומסר בידה ארטיפקט מקודש, אשר עבר בשושלתו מדור לדור, כשהוא משביע עליה לשמור אותו
מכל משמר "עד תום העידנים" או עד אשר תיכון שוב מלכותו ההרוסה. לא ברור
מה היתה מהותו המדוייקת של ארטיפקט זה ואלו כוחות ניתנו לו, אם כי מספרים כי לבש
את דמותה של חרב רבת עוצמה, או של כלי נשק אחר.
ה-War Klans וה-Savage Klans
לאחר
מותו של המלך והעלמותה של נארוויין, התפזרו אמזונות האש, ורבות מהן ככל הנראה
נקטלו. מה שנותר היו חמשת ה-War Klans,
צאצאי חמש בנותיה הישירות של נארוויין, וכן קלאנים קטנים ופרועים יותר, אשר
השתוללו בארצות השממה כשהם חסרים יד מנהיגה ומרסנת כלשהי. אלא, שאי-כה, לפי הוראתה
של נארויין עצמה, אשר הועברה דרך כוהנותיה השונות, נטשו כל אמזונות האש בהדרגה (או
לפחות רובן המכריע), את מחוזות הולדתן, ואט-אט, עקרו ועברו אל העולמות הידועים.
כאן גם מסתיימת האגדה ומתחילה ההיסטוריה הכתובה של בנות גזע זה.
חמשת הקלאנים התיישבו ברחבי העולם הידוע, כל אחד במקום אחר, כשהם מקימים
לעצמם ערי מבצר אדירות, רובן על פסגות הרים נישאים. הידועים מבין הקלאנים היו
- אר-נארסילור, אשר עירו העצומה, נימלאנטיר, ישבה על הרי
טלאהאס שבגבולה הצפוני של סולטנות סורגושיראג, ושם שמר את הארטיפקט המקודש
בתוך הקתדרלה העצומה שהקים לנארוויין במרכז העיר.
- אר-קאהאדור הערמומי, השאפתן ורב העוצמה, אשר ישב ברמות
הקרות המהוות היום את ממלכת אויידנשלוס, מצפון-מערב לאר-נארסילור, אשר לו
רחשו בנות אר-קאהאדור משטמה הולכת וגוברת משום שלדעתו שלל מהן את הבכורה
המגיעה להן בזכות.
- טאר-סיגלאנור; קלאן אשר הגיע לצפון יבשת אסטראנה, ובניגוד
ליתר ה-War Klans למד את אומנות הספנות ומלחמת הים, ובה הצטיין. קלאן זה קיבל
עליו, מאוחר יותר, את אמונת האל הזוהר
(The Glimmering One) בנוסחה העלפי (לצידה של נארויין), כרת ברית עם עלפי הדמדומים של אנולווינגי והתיישב בצפון ממלכתם.
הראשונות מבין אמזונות
האש נודעו כאבירות נועזות, אשר ראו עצמן כלוחמות במצוות נארוויין כנגד הכוחות
האפלים, ואי לכך, הקפידו, למרות דמן הכאוטי יחסית, על כללי התנהגות ראויים אל מול
יריב וידיד כאחד. זאת, תוך שהן מתייחסות לאמן הקדומה, נארוויין, כאל גבירה של יופי
טהור, אומץ לב וחוכמה, אשר למרות כוחה הנורא בקרב, הטתה חסד ונמנעה מאכזריות לשמה.
אלא שאט-אט, תחילה בקרב ה-Savage Klans,
ולאחר מכן גם בקרב ה-War Klans,
הופיעה אמונה אחרת, אשר הסתמכה על דמות שונה לחלוטין של נארויין: הצל הבוער, גבירת
החורבן, אשר רומסת תחתיה את כל העומד בדרכה בהצלפות פרגול האש האדיר והאכזר שבידה.
כך, התעצבו שתי ההשקפות הנוגדות, אשר עיצבו את המאבקים הפנימיים, הכוחות השונים,
ואף את אופיין של אמזונות האש: Path of the Sparking Blade, אשר הובל קודם כל בידי בנות שושלת השלטון של
אר-נארסילור, ומולו Path of the Burning shadow, אשר אי-כה, הלם נימים נסתרים באופיין של אמזונות
האש, וקנה לעצמו עוד ועוד חסידות ככל שנקפו השנים. רק קלאן אר-סיגלאנור, המושפע
עמוקות מהאמונות ומהתרבות של עלפי הדמדומים, נותר חסין לאמונת הצל הבוער, אבל בשל
מספרן הקטן של בנותיו וריחוקן היחסי מיתר הקלאנים, איבד אר-סיגלאנור עד מהרה כל
השפעה בפוליטיקה של אמזונות האש.
מרד קהאראדיס – הופעתן של ה-Venome Amazones
אי-כה, סמוך בתחילת האלף השני לספירת הילאסיאס, זעזעה מלחמה פנימית עזה את
חברת אמזונות האש. היריבות בין קלאן אר-נארסילור לקלאן אר-קאהאדור התפוצצה, והפכה
לבסוף לסדרת מלחמות עקובות מדם.
בשתי המלחמות הראשונות, ניצחו בנות אר-נארסילור, שרפו את עריהן ומבצריהן של בנות אר-קאהאדור,
וגירשו אותן בבושת פנים אל תוך הערבות האפלות שממערב לעולם הידוע. שארית הפליטה של
אר-קאהאדור, בראשות הגבירה הידועה לשמצה קהאראדיס, אחרונת מנהיגותיהן, החליטו
בזעמן להפר את שבועתן לנארוויין ולהפנות לה עורף, ואי-שם, בתוך הערבות האפלות,
בוצעו ריטואלים מפחידים אשר קראו לאלים עתיקים ואפלים של רוע, כליון ומוות, אשר
נועדו להקנות כוחות אדירים לבנות אר-קאהאדור, על מנת לאפשר להן להלום מהלומת נגד
כואבת ביריבותיהן השחצניות, הבטוחות בנצחונן הסופי.
אלא, שהריטואלים האפלים התפתחו, יצאו משליטה וגרמו לשינוי עמוק ומבעית
בבנות אר-קאהאדור; להבותיה של נארוון, שהיו דם חייהן של אמזונות האש, הצטננו
בעורקי בנות הקלאן, והפכו לרעל מבעית וקטלני, אשר זרם אל ליבן ונטף משפתותיהן.
בנות אר-קאהאדור, אף כי צורתן השתנתה מאד, שמרו על יופיין, אולם כל מהותם נקשרה
בכוחות התרעלה; מגע שפתותיהן (וכל נוזל הקשור בגופן) הפך לקטלני ונושא מוות נורא
עבור בני אדם ויצורים דומים להם, אלא, שאמזונות הרעל החלו משתוקקות דווקא למגעם של
בני אדם, ועד מהרה גילו כי אף אינן מסוגלות להתרבות כדרך אמזונות האש, על-ידי
קריאה לכוחה של נארוויין, אלא הם מחוייבות להשתמש בבני אדם, בדרך אכזרית אשר הביאה
תמיד למותם מלא היסורים של אותם אנשים אומללים. עד מהרה, הפכה השמחה של אמזונות
הרעל על הכוחות החדשים שניתנו להם (אשר כללו סופות רעל, הפצת מגפות, שליטה במפלצות
מתועבות של תרעלה, ועוד כהנה וכהנה), למרירות אין קץ, אשר התגמה לרוע ואכזריות
כלפי כל הסובב אותן.
בהנהגתה של קהאראדיס, יצאו אמזונות הרעל של קהאדור למלחמה שלישית ונוספת
כנגד בנות אר-נארסילור הבלתי מוכנות, ובזו הפעם, הכו אותם מכה קשה, הבריחו אותן אל
ההרים, ושמו מצור ארוך, בן כמעט שישים שנה, על עירן הראשית.
המלחמה נגמרה, לבסוף, כאשר קמה לאר-נארסילור הגדולה בגיבורות האגדיות שלו,
הגבירה ארקאריה, אשר כרתה בריתות עם בני האדם מסולטאנות סוראגיה, עם Warklans אחרים ואף עם Savage
Klans לא מעטים, אשר נמלאו יראה
מכוחן של אמזונות הרעל. כך, התחולל בין הצדדים הסיבוב האחרון במלחמות קהאדאריס. מספרים,
כי ארקאריה, בפעם האחת והיחידה בהיסטוריה של אמזונות האש, העזה לשאת את החרב
המקודשת בידה אל תוך המערכה, ובעזרתה נחלה נצחון אדיר. קהאראדיס נפלה חלל, ועימה
רובן הגדול של אמזונות הרעל. שארית הפליטה של אמזונות הרעל התפזרה באימה אל תוך
הערבות האפלות ושאר מחוזות נידחים, הופכות לגזע מועט במספר, זהיר וחששן, אשר שם את
מבטחו מכאן ואילך במזימות סתר ומכות אכזריות מהמארב, ולא עוד במלחמות גדולות.
יריבות נצח נקבעה בין אמזונות האש לאמזונות הרעל, והמלחמות ביניהן לא פסקו מעולם,
מוסיפות לאגדות השונות אשר התהלכו בקרב בני האדם על אודות בנותיה של נארוויין.
ירידתו ההדרגתית של קלאן אר-נארסילור, חורבן נימלאנטיר
תהילתו של קלאן אר-נארסילור ומנהיגתו לאחר הנצחון הגדול
המריאו שחקים, והביאו להתעצמותו ולגדילתו, כאשר ה-War Klan של אר-פינראזור, וכן Savage Klans רבים מקבלים את הנהגתו ומתמזגים עימו.
אלא, שדווקא מעוצמה זו (על השחצנות הרבה אשר באה בעקבותיה) החלה צומחת הרעה. רבות
מהמצטרפות החדשות דגלו, במידה זו או אחרת, ב-Path of the Burning Shadow, מה שהחל משחית באיטיות ובהדרגה, אבל
בהתמדה, את מידותיו של קלאן אר-נארסילור. לאט-לאט, זכה הקלאן למוניטין מפוקפק
ולשנאה בקרב רבים מבני האדם, שראו בו גזע של שכירות חרב דורסניות, הבז לבני האנוש
ורואה בהם יצורים נחותים. אם בדורות קודמים, היו אמזונות האש ובעיקר מנהיגותיהן,
אורחות רצויות בחצרות שליטים אנושיים, מראשי הפוליס ההקטיליאניות ועד לסולטאן סורגושיראג
הגדול, הרי מצב זה הלך ונשתנה, והנתק, ועימו המלחמות ומעשי האכזריות בין הגזעים,
הלכו וגדלו. כמו כן, ככל שנקפו הדורות, כך נחלשה בהדרגה עוצמתו של בית המלוכה של
אר-נארסילור, אשר הוסיף לדגול בעמדותיו העתיקות. רבות מאמזונות האש התייחסו
לרעיונות אלו בביטול, ועשו כרצונן בסתר. גם העוצמה הצבאית של אר-נארסילור הלכה
וירדה, ככל שהכאוטיות הלכה וגברה.
וכל אותו זמן, במחשכים, ישבו אמזונות הרעל והמתינו לשעתן. שעה זו הלכה
וקרבה במהלך המאה ה-23, כאשר את הנהגת מקדש אורגוראטוס, אחד ממרכזיהן הראשיים של
אמזונות הרעל, תפסה הגבירה אורדאריס, מצביאה ומארגנת מבריקה ואכזרית, בעלת כשרון
מבריק לקרב ולדיפלומטיה כאחת. אט-אט, פרשה את רשתה מתחת לקלאן אר-נארסילור, כשהיא
כורתת בריתות עם עלמות הדומן הבזויות, בנותיו של הגוש הזולל גרודא, עם שבטים
גארומליים פרועים ועם יצירי זדון אחרים.
ובבוא העת, הנחיתה
אורדאריס את מכתה; בשנת 2417 לספירת הילאסיאס, מתה הגבירה לינקאריה, מנהיגת
אר-נארסילור, ואת מקומה תפסה בתה הצעירה, אקטוריה, לוחמת אמיצה בעלת מזג אבירי
וכוונות טובות, אולם בעלת כשרון הנהגה בינוני, אשר ביחד עם חוסר נסיונה וסכסוכיה
עם הכהונה, הפכו אותה לבעלת שלטון רופף ושנוי במחלוקת. ואזי, הנחיתה אורדאריס את
מכתה; צבא עצום של אמזונות רעל ועלמות דומן התאחד, תחת הנהגת השאמאנית הגדולה של
עלמות הדומן, גורת'ורה, אשר תומרנה במיומנות בידי אורדאריס. צבא זה, אשר לווה
בנחילים נוראים של מוטאנטים מעוותים ומפלצות, עלה על נימלאנטיר השאננה והמלאה
סכסוכים פנימיים, חוצה בנקל את כל המכשולים וההגנות אשר נחשבו לבלתי חדירים. לאחר
חודשים ארוכים של קרבות, הובקעו חומות העיר, וצבא האיימים החריב אותה כליל, טובח
טבח נוראה באמזונות האש, מחריב את הקתדרלה הגדולה של נארוויין, וככל הנראה גוזל את
הארטיפקט המקודש עליו נשבעו אמזונות האש לשמור.
שארית אמזונות האש התפזרו באימה על פני יבשות ארקוויליירי וואלנקאלד,
הופכות מחדש
ל-Savage Klans פרועים וחסרי ארגון, אשר
שוטטו והתפרעו במרחבים, לוחמים בבני האדם ואף זה בזה. קומץ קטן של אמזונות אש, אשר
הצליח להמלט מהחורבן בהנהגת אקטוריה עצמה, שמר על השם אר-נארסילור, כאשר הוא עוקר
לגלות אומללה בהרי הידרוסט. אלא, שלא היה זה אלא שריד קטן ואומלל מקלאן
אר-נארסילור האדיר, ואף הוא נשטף אט-אט במרירות ואכזריות, כאשר כוחן של מאמינות ה-Path
of the Burning Shadow הולך וגובר
בתוכו.
חברה והתנהגות:
אמזונות
האש הן חברה של לוחמות, המעריצה נוקשות, אומץ לב ומידות אחרות היאות לעלמה לוחמת.
הן בזות לבני האדם, ובמיוחד לאיכרים, שכן החקלאות נראתה להן תמיד כמשהו נתעב
ובזוי, היאה לעבדים. את פרנסתן מוצאות בנות הקלאנים הקטנים מצייד, ובנות הקלאנים
הגדולים - בדרך כלל ממסחר ולוחמה כאחד.
אמזונות האש, בעיקר בדורות האחרונים, אינן מחבבות את בני האדם כלל ועיקר;
רבות מהן רואות בהם חיות נחותות ועלובות, היאות לצייד, וגם מאמינות ה-Sparking
Blade רחקו מעל בני האדם, ומתייחסות
אליהם בחשדנות ולעיתים אף בעויינות, אם כי לא באותה אכזריות נבערת לשמה, המאפיין
את מאמינות ה-Burning Shadow.
אמזונות האש אינן יכולות להתרבות בעזרת בני אדם; אם תעשינה כן, הבנים
והבנות אשר יוולדו להן היו בני אדם, הא ותו לא, אם כי חלק מהבנות יגלו דמיון
מסויים לאמזונות האש. בכדי ליצור אמזונות אש חדשות, אמזונות האש מבצעות ריטואלים
רבי רושם לנארוויין, בו הן קוראות לכוחה לרתום ישויות עליונות (גבריות) הכפופות לה
לפי המיתוסים בכדי להזריע בקסמיהן את ניצוץ החיים ברחמן. התוצאה, ובעיקר אופיין של
האמזונות הצעירות, משתנה לפי טיב הכוהנת אשר ערכה את הריטואל, אופיה של האם
המיועדת, וכן גורמים אחרים, מהם מסתוריים ומהם תלויי מקרה. מכל מקום, האגדה מספרת
כי נארוויין עצמה דואגת כי בדמן של בנות שושלת המלוכה של אר-נארסילור יוזרע
ויקובע, פעם אחר פעם, ניצוץ החיים שמקורו בנשמתו של אהובה המת, המלך הגדול. כך,
למעשה, היו בנות שושלת המלוכה של אר-נארסילור ונותרו נצר לאותה שושלת מלוכה עתיקה
ומסתורית, אשר היתה קיימת במלוא תפארתה עידנים טרם נוצרו אמזונות האש.
אמזונות האש מסוגלות לחיות כ 250-200 שנים לערך, כאשר כוהנות ובנות שושלת
המלוכה יכולות להגיע לתוחלת חיים גבוהה אף יותר.
כתב וערך: גדעון אורבך, 2001
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי
ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום
והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום