ההרפתקנים
של העולמות המוכרים
רקע כללי | ארצות | מפלצות | אלים ואמונה | דמויות | גזעים
מקצוע: לוחם
גיל: 29
מראה חיצוני
קווינטוס הוא גבר מרשים ביותר. קומתו מגיעה ל 1.95 מ', וגופו האדיר עטוי שרירים
מרשימים ומפותחים מאד. שערו חום-בהיר, נוטה מעט לאדמדם, ארוך, ובדרך כלל גולש
בגלים לא מסודרים על כתפיו העצומות. גוון עורו שזוף במקצת. עיניו ירוקות, ופניו
חלקים ונאים מאד, מתובלים בחיוך חביב ומושך (מעט מטופש לעיתים), העשוי להפוך בקרב
לשאגות זעם נוראות, המסוגלות לגרום אף לשכירי חרב קשוחים לחשוב פעמיים בטרם הם
בוחרים להתעסק עימו. הוא עונד תמיד נזר זהב יפיפה מעוטר ביהלום אדום המגולף בדמות
הנשר ההילאסיאני. על גבו, הוא חוגר בהרפתקאות את חרבו העצומה, שאורכה מתקרב לזה
שלו, וניצבה עשוי פיתוחי כסף-כוכבים עלפי משובץ בספירים כחולים. בדרך-כלל הוא עוטה
שיריון חזה אדום-זהוב, ומעליו גלימה תואמת בעלת שוליים אפורים, ועל ראשו הוא עוטה
קסדת לגיונרים גבוהה, שאף היא אדומה-זהובה (ואת הנזר הוא עוטה מעליה), אלא שבקרבות
הזירה הרבים שלו הוא נלחם לא פעם כשהוא ערום למחצה, ונהנה לחשוף את שריריו העצומים
ונוטפי הזעה לפני הקהל המריע (וביחוד לנשים שבקרבו).
תולדות חיים
קווינטוס הוא בנו הצעיר. מנעוריו נודע כחזק וטוב לב, אם כי גם כשלומיאל שמוחו
מעולם לא היה החלק החזק אצלו. כבר בגיל 12 החל באימוני לוחמה, ובגיל 16 התגייס
לצבא. במהלך המלחמה שירת כטריבון צבאי בלגיון ה 10 תחת פיקודם של הלגאט המפורסם
מילוס קראסוס (היום אדון גלוריאנה שבז'ראל), וסגניתו הקריינליכטית המפורסמת, גראט
פון שטיינברג (היום גנראלית בצבא הז'ראלי המלכותי).
כמו מרבית החיילים בלגיון, רחש הערצה עצומה וחסרת גבולות למפקדו השחצן, אך המוכשר
בצורה יוצאת דופן, אשר הוביל את הלגיון עמוק אל תוך ארצות האויב בצפון וזכה שם
בנצחון אחרי נצחון. לאחר שתמה המלחמה בכניעה, וקראסוס השחצן הודח בקלון ועזב בזעם
את הילאסיאס ("הארץ הזו כבר לא ראויה לאדם גדול שכמוני!"), בא קווינטוס
אחריו, כשהוא שוכח כמעט כליל את בני משפחתו האחרים מרוב רצון ללכת אחרי מפקדו
הנערץ. את הבשורה על רצח אימו קיבל רק שנתיים מאוחר יותר, בגלוריאנה, והגיב עליה
בצרחות זעם נוראות, ובשבועה לערוף את ראשו של טירופילוס (פעם ידידו ובן חסותו - מה
שהגביר את זעמו) במו ידיו בבוא היום.
בגלוריאנה, מצא לעצמו קווינטוס עיסוק חדש: לאחר שהצבא המלכותי שאך זה הוקם השקיט
את הכאוס בממלכה, ומלחמות הפיאודלים נפסקו לעת עתה, השכיר קווינטוס את עצמו לזירה
הגדולה והמפוארת של אדון גלוריאנה. עד מהרה, זיכה אותו כשרון הלחימה העצום שלו
בנצחון אחר נצחון, והפך אותו ל"גלאדיאטור הבית" של הזירה. בין היתר,
נודע ברוח האבירית שהפגין בקרבות, ובכך שסרב כמעט תמיד להרוג את יריביו הפצועים.
קראסוס, שמכבד מאד את פקודו הותיק, נמנע תמיד מלהעניש אותו על כך, גם כאשר
קווינטוס סרב להרוג את יריבו על אף שאדון גלוריאנה החווה באצבעו באופן נחוש כלפי
מטה. קווינטוס נעשה עד מהרה גם לאהוב הקהל, בעיקר אהוב הבנות הצעירות והרגשניות,
אשר רבות מהן חולמות עליו בערגה (ומספרים כי היו לו כמה וכמה רומנים פוריים).
קווינטוס הוצא מהזירה על-ידי ביקורה של
בת-דודתו סקריבוניה, שהגיעה לגלוריאנה בסתר, וסיפרה לו כי טירופילוס נראה בז'ראל,
והאריכה לדבר על משמעות החלום (אותו חלם גם קווינטוס זמן קצר קודם לכן). קווינטוס
עזב הכל בכעס, כשהוא נשבע לעשות כל מאמץ ללכוד את המומוס המרושע ולנקום את דם אמו
שנרצחה. הוא וסקריבוניה ניסו לשים לטירופילוס מארב על-יד זירקוני, אלא ששטות שעשה
(שאגת קרב מוקדמת ומיותרת) קלקלו את המלכודת שטמנה סקריבוניה, ואפשרו למומוס לשעבר
להמלט בבטחה.
קווינטוס הוסיף להתלוות אל סקריבוניה, למרות שמעולם לא ירד לסוף דעותיה המוזרות
ולהטפותיה הלא מובנות (הוא כלל אינו מבין איך יכול הילאסיאני להפנות גבו לאלים).
זאת הן מפני שהוא מחבב אותה, וסבור כי ביסודה היא אשה טובה, והן משום שהוא סבור כי
לא יתכן כי עלמה צעירה ושברירית כמוה תסתובב לבדה בארצות פרא, בלא לוחם קשוח כמוהו
שיגן עליה מכל רע.
קווינטוס לא הבין במיוחד את משמעות
החלום, מלבד בכך שמדובר על קוואסט גדול המיועד במיוחד עבור גיבורים, אשר אולי יתן
לו אפשרות להצטיין ולהגיע, בסופו של דבר, להיות גיבור מהולל כמו אלו שעלילותיהם מסופרות
במיתולוגיות העתיקות.
אופי והתנהגות
קווינטוס הוא ברנש טוב לב ואמיץ, אולם פזיז ולא חכם. הוא כועס מהר, אבל ניתן
להרגיעו באותה קלות. השכלתו לקויה מאד, מכיוון שהוא היה נוהג להשתמט משיעורים עוד
מילדותו בכדי להשתובב ולהכנס למיני צרות צרורות. קווינטוס אינו מסוגל לשתוק כאשר
הוא סבור כי הוא צודק, או רואה משהו שמרגיז אותו, ויכול לסבך אותו ואת מלוויו באין
ספור בעיות ומכשולים בשל כך.
קווינטוס אוהב מאד להקלע לרומנים, ובכל פעם סבור כי "מצא את אהבת האמת
שלו" - עד שאי-כה הכל מתקלקל או משתבש איכשהו. למרות שהדבר נראה כך במבט
ראשון, הוא איננו שחצן כלל, ויכול להפוך אפילו לביישן ומגושם מאד ליד אשה המוצאת
חן בעיניו. קווינטוס מקפיד תמיד להיות אבירי, כולל להגן על עלמות במצוקה, לקטול
מפלצות (כאשר צריך ובעיקר כאשר לא צריך), ואוהב נאומים תאטרליים שלדעתו עושים רושם
הירואי (ובדרך כלל האויבים כלל לא מבינים מה הוא רוצה מהם). מעל הכל, הוא רוצה
להיות הגיבור הגדול שיקטול מפלצות נוראות, וישחרר את המולדת מהאורקים
והרפובליקנרים (הוא לא טרח מעולם לחשוב איך יעשה זאת, מלבד העובדה כי ישאג שאגות
נוראות וינופף את חרבו הענקית לכל עבר). מעבר לפן ההירואי והאגדתי של הקמע
והקוואסט, הוא כמעט ואינו מודע לצדדים המסוכנים והאפוקליפטיים שבנבואות העבר
והעתיד.
יחסים עם דמויות אחרות
קלאודיוס: קווינטוס מכבד מאד את אביו, ביחוד בגלל שהוא חכם מאד, ועוסק במיני דברים
עדינים שקווינטוס אינו מבין בהם דבר. מלבד זאת, קווינטוס סבור כי כל בן הילאסיאני
(ובוודאי בן גיבור) צריך לכבד את אביו להגן עליו. לכן, הוא היה רוצה מאד כי
סקריבוניה וקלאודיוס יסכימו לפעול ביחד כנגד הרשעים והמפלצות (למיניהם), וכולם
יהיו מאושרים ושמחים...
קסיוס: קווינטוס פחד תמיד מדודו הקודר
והזועף, אולם כיבד אותו, ובמיוחד את גבורתו בשורות הצבא. מאידך, מעשי אכזריות
מקוממים את קווינטוס תמיד, מה שיכול להביא לעימות חריף בינו לבין קסיוס בעתיד, מה
גם שקווינטוס, המחבב את סקריבוניה, יחלץ מיד להגנתה אם יתנפל עליה אביה בחרפות
וגידופים.
ויפסאניה: קווינטוס אינו מכיר את
ויפסאניה ואינו מחבב אותה, משום ששמע עליה דברים איומים בחוגי המשפחה. מאידך, הוא
סבור עדיין כי מי שהיתה רעייתו של אחיו האהוב והמנוח גאיוס אינה יכולה להיות כזו
רעה, ואם יפגשו ויפעלו ביחד, קווינטוס עשוי לשנות את דעתו עליה לטובה בהדרגה, משום
שהוא מעריך מאד אומץ ונחישות, גם במיוחד אצל בנות המין היפה. מנגד, הפסימיות של
ויפסאניה לעולם לא תהיה מובנת לו. כיצד אפשר להיות פסימיים, כאשר אתה חזק ויפה,
ויש לך חרב ענקית שהורגת מפלצות?
סקריבוניה: קווינטוס מחבב מאד את
סקריבוניה, למרות חילוקי הדעות ביניהם, ולמרות אופיה הקודר והעובדה כי הפנתה עורף
לאלי הילאסיאס (דבר שקווינטוס חושש כי יביא עליה את זעמם). הוא רחוק מלקבל אותה
כסמכות רוחנית, למרות שהוא חושב כי היא חכמה מאד-מאד-מאד (ולכן לא מתאמץ להבין את
דבריה), אבל הוא מוכן בהחלט לקחת חלק ב"מלחמת המצווה" שלה נגד כוחות
האופל, משום שהוא יודע כי הדבר יהיה כרוך בהרבה מפלצות להביס ובכמות נכבדה של
תהילת גיבורים.
טירופילוס: קווינטוס חש שנאה נוראה
כלפי טירופילוס, הן בשל רצח אימו, עליו נשבע בכל מאודו לנקום, והן משום שבעבר בטח
בו אישית וסייע לו לעלות לגדולה באחוזת מאריס, דבר עליו הוא מצר (ודי מאשים את
עצמו), מה שגורם לו לחוש מושפל מאד. עצם הזכרת שמו של טירופילוס גורמת לקווינטוס
לקלל ולהשבע שבועות נקמה בלחיים ועיניים לוהטות, שלא לדבר על נוכחותו, אשר עשויה
לגזול מקווינטוס כל שמץ של שיקול דעת או תבונה בדרכו להסתער עליו בכדי לקצץ אותו
לגזרים בחרבו הגדולה והטובה.
אורקאדיוס: קווינטוס, שמעולם לא נתקל
בערפדים, סבור כי אורקאדיוס אינו שונה, בעיקרון, מכל יתר המפלצות המיתולוגיות שהוא
חולם לקטול, ואינו מסוגל להעלות על דעתו עד כמה הערפד העתיק חכם, עוצמתי ומסוכן,
דבר מפניו מזהירה אותו סקריבוניה בלא הצלחה. בניגוד למה שהוא חש כלפי טירופילוס,
קווינטוס אינו חש כלפי אורקאדיוס שנאה מיוחדת (אלא אם יראה אותו מנסה למצוץ את דמה
של נערה יפה), אלא רואה בו מפלצת מאתגרת ככל המפלצות העתיקות והחזקות האחרות.
יחס כלפי ראכנהורף
ראכנהורף נראית לקווינטוס מקום מעולה להוכיח לכולם עד כמה הוא גיבור, ולאחר ששמע
על כל המפלצות המוזרות והעתיקות המרדפות את המקום הוא להוט לפגוש אותן (ויכול
להביל מאד מקומיים בשאלות פזיזות ונמהרות על יצורים בעיניהם הינם סיוט שטני שאך
העלאת שמם מצמררת אותם וגורמת להם למלמל תפילות ביראה). קווינטוס ירצה מאד לעזור
לכל מי שיראה זקוק לעזרה (בין אם הדבר נכון או לא), ועשוי להסתבך (כרגיל) על ימין
ועל שמאל בפוליטיקה ומאבקים שהוא לא מבין בהם דבר.
סיבוך נוסף יקרה, אם יחליט קווינטוס כי הוא מאוהב בבארונטה ריכילד היפה והשברירית
למראה ממטולרה, ויגמור אומר בדעתו כי היא אהבת חייו. המפגש בין הלוחם הלא-חכם, אך
בעל המראה הנראה והכוונות הטובות, לבין האצילה הקודרת והאומללה יכול להניב
התפתחויות מעניינות ובלתי צפויות, מה גם שהוא יהווה לבטח בסיס להתנגשות מחודשת בין
קווינטוס לטירופילוס.
חזרה לאינדקס של הרפתקני העולם הידוע
חזרה אל סיפורה של שושלת אוראזיס
כתב וערך: גדעון אורבך, 2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום