הארצות של העולמות המוכרים
רקע כללי |  ארצות |  מפלצות |  אלים ואמונה |  דמויות |  גזעים

רובע שער אנדרו

מהות כללית: רובע שוק ססגוני השוכן ממש לפני שעריה של חומת היידרקרון, מהווה משכן למגוון גדול של זרים מארצות שונות, תעלומות מסתוריות, פוליטיקה שוקקת ועוד כהנה וכהנה.

I) תאור כללי

רובע שער אנדרו, השוכן ממש לפני השער הראשי של חומות היידרקרון, התפתח במהלך שנים רבות כרובע שוק ססגוני, המשמש משכן לסוחרים זריזים, הידרוסטים מערי שדה ומחוזות ספר שאך זה מקרוב הגיעו אל עיר הבירה, זרים שאין להם רובע אתני משלהם, ועוד כהנה וכהנה. הרובע הינו איזור רועש, ססגוני ורב ניחוחות, הומה פעילות בכל שעות היום והלילה, כשהוא מכיל מגוון גדול של מבנים: מבתי אבן גדולים בני שתיים ושלוש קומות, ועד אוהלים, ביתנים ובקתות צפופות ומטונפות. הרחובות צרים ודחוקים, הומים מוכרים, קונים, סקרנים, כייסים, נגני רחוב, זונות, רוכלים ועוד ועוד, כשחנויות רבות פותחות לפניהן סככה צבעונית, המלאה ארגזים המכילים מכל טוב, מפירות ועד שיקויים וכלי נשק.

הרחוב הראשי של הרובע, רחוב אנדרו, חוצה את הרובע, כשהוא עובר דרך כיכר גדולה ומעופשת בשם כיכר רוחות השמיים, שבמרכזה מזרקה עתיקה ומוזנחת משהו, המפוסלת בדמות ספינה המזנקת מעל נחשול. מעל המזרקה, מתנשא שער נצחון אדיר, שבנה המלך אנדרו ה-II לבית וויטהולד בסוף המאה ה21- לספירת הילאסיאס לזכר נצחונם של הרוזן גודפרי קאנינגהאם ורעייתו הלגה על אחוות הגולגולת חמישים שנים קודם לכן. השער, שעליו מפוסל האריה הלבן של הידרוסט ממגר צפעוני מלחשש בעל שלושה ראשים, הוא מלאכת מחשבת מפוארת, עשוי גרניט, המתאר את מיגור כוחותיו של סר מורטהאוזן בידי צבא השחרור בתבליט עשוי באופן מדוייק להדהים, שעדיין מושך מבטים משתאים של הערצה מצד כל מי שרואה אותו לראשונה.

רחוב אנדרו ממשיך מהכיכר והלאה עד שהוא נכנס, בינות לשני צריחים אדירים עטורי דגלים אל העיר הפנימית. יתרת רחובות הרובע הם מבוך של סמטאות למחצה, צפופות ופתלתלות, שורצות דוכנים, פונדקים וחנויות, שתמיד ניתן למצוא בהם משהו חדש, אולם ראוי תמיד גם להזהר – הרובע שורץ פושעים וכנופיות, בעיקר בלילה, האורבים לנוסע התמים והלא זהיר די הצורך.

II) מקומות חשובים ברובע

א) מגדלו של הטמפלארי דאמינות'

המקום המפורסם ביותר ברובע הינו מגדל סגור ומסוגר, המתנשא לגובה, ומשערו הזועף, הנעול כמעט תמיד, מתנשאים דגלים אפורים המכילים כתב בשפה מוזרה, שאינה מובנה לאיש. מגדל זה, המכונה מגדל הק'אסור, הינו מגדלה של דמות מוזרה המכונה דאמינות', שאיש אינו יודע מהיכן בא ומה בדיוק מעשיו בהיידרקרון. דאמינות', שנראה לעיתים רחוקות חולף ברשות הרבים, כשהוא עטוי גלימות וברדס כהים המסתירים את פניו, ומסוגל להשתמש בחרבות אנרגיה קטלניות, שמטילות אימתן על כל פושעי וביריוני הסביבה, מאמן לעיתים הרפתקנים מסויימים, ביניהם כאלו המגיעים אליו במיוחד ממרחקים, ואיש לא יודע כיצד ומתי הוא בוחר את תלמידיו, אולם מסופר בעיר כי יש לאותו דאמינות' כוחות לחימה וכוחות מאגיים אדירים, כמו גם ידע מדהים על מחוזות רחוקים ועולמות אחרים – אולם את סודותיו הוא שומר לעצמו, ואין הוא מוכר דבר או מספר דבר לאיש, מלבד לקומץ תלמידיו המופיעים ונעלמים מדי פעם, ואף הם מיטיבים לשמור על השתיקה.

ב) חנותו של האלכימאי אבו-חאייה

דמות אחרת, ארצית הרבה יותר ומאד לא אהובה הינו מכשף ואלכימאי סוראגי המכונה בפי כל אבו-חאייה ('אבי הנחש') אבו-חאייה, שגר בעבר ברובע המאכלת, מאס בחיי הכת של באראז'י, וביחוד בעריצותו של שאמאס, איתו היה מסוכסך מימים ימימה, ועקר לרובע שער אנדרו, שם פתח חנות בשם "קטורת הקסמים", בה הוא מוכר מיני שיקויים, ובעיקר רעלים ודברים אחרים שהשתיקה יפה להם. תכופות ניתן לראות את אבו-חאיה, לובש חלוק לבן מוכתם, בוחש בקלחת מבעבעת אפלה, או סוחט ראשי נחשים ועוקצי עקרבים אל תוך בקבוקנים, ועוד פעילויות דומות, כגיחוך מרושע ומדושן מנחת נח על פניו הכהים. אבו-חאייה, טיפוס גס-רוח, אלים וציני, מעסיק בריונים רבים השומרים על חנותו או עושים משימות אחרות למענו, ו"קטורת הקסמים" ידועה כמרבץ לפושעים, שכירי חרב ושאר חלאות מרושעות ששומר נפשו ירחק מהם. לא פעם, נראה אחד ה"ג'נטלמנים השעירים" או מנהיג אחר של עולם הפשע מגיע עם שומרי ראשו הגברתנים אל אבו-חאיה, ויוצא משם עמוס בסחורות מפוקפקות. אבו-חאייה נמצא בקשר טוב מאד עם כנופייתו של מוסא דשאן מפונדק "התמר הצוחק" (ראה בהמשך), ואלו תמיד מוכנים לשבור כמה ראשים בעד כמה בישליקים ו/או בקבוקי משקה שמספק להם האלכימאי הנבל. לאבו-חאייה יש קשרים רבים גם עם אנשי ממשל ובעלי כח שונים בעיר הבירה, לרבות עם ראש הרובע עצמה, ואלו מבטיחים שיוכל לעסוק בשלו ללא כל מורא וחשש מהחוק.

ג) חנות הקוקטילים של הומאסו, והמלחמה בינו לבין אבו-חאייה

אויבו הגדול של אבו-חאייה ברובע הוא לוחם שחור-עור רב עוצמה בשם הומאסו, שהגיע להיידרקרון לפני מספר שנים מיבשת דרומית לא ידועה, ופתח בחסכונותיו חנות העוסקת במיסטיקה, ובעיקר בשיקויים ורקיחת קוקטיילים מיוחדים במינם, רבים מהם בטעמים אקזוטיים שהפכו ללהיט ברובע ומחוצה לו, כשהידוע ביניהם הוא שיקוי מרפא ועוצמה רב-כח בשם "הוגאנגה", שטעמו כשל ליקר בננות משובח להדהים. אבו-חאייה, שלא אהב את התחרות, בלשון המעטה, הגיב בשילוח ביריונים, אולם הומאסו שלף חרב קסומה בוערת באש ירוקה, והניס משם את חבורת הביריונים בשן ועיין. מאז, הדף הלוחם השחור מספר התקפות נוספות, שכללו נסיונות הצתה ליליים. ככל הנראה, המיסטיקה בה הוא שולט נותנת לו כלים מתאימים לחזות או להבחין בהתקפות מבעוד מועד. תגובתו של הומאסו להתגרויות הבלתי פוסקות מצד אבו-חאייה ובריוניו באה, בסופו של דבר, בצורת גשם של להבות סגולות שמוטטו חצי מחנותו של האלכימאי המפוקפק – ומאז התמעטו מאד ההתקפות, עד הפעם הבאה, אולם מי שמכיר את אבו-חאייה מנחש שמעשה הנבלה הבא הוא רק עניין של זמן.
מלבד תיעובו היוקד לאבו-חאייה, אותו הוא מכנה "קוף שפל" או "זוחל פסולת נבזה", הומאסו ידוע כאדם אצילי ומכובד, האוהב מסחר הוגן, ולעולם לא נתפס שהוא מנסה לרמות לקוח, ותמיד שמח לחלוק ידע, בעיקר על איי הדרום, לאנשים שמעוררים את אמונו. שמועה המתרוצצת ברובע מספרת כי הומאסו הוא נסיך של ממלכה שחורה אי-שם בדרום, שסולק ממעמדו בידי קרוב משפחה תככן ושפל, אולם הלוחם-מיסטיקן השחור מעולם לא אישר או הכחיש, ולמעשה, סרב לדבר על עברו עם איש.

ד) מפחת "מלך ההר"

ליד הכיכר, לא רחוק משער הנצחון הגדול, שוכנת החנות "מלך ההר", הידועה לתהילה כאחת המפחות הטובות ביותר לנשק בכל הידרוסט. החנות, בית אבן גדול המעסיק כמה עשרות שוליות ונפחים זוטרים, מנוהלת על-ידי שני שותפים: הגמד ראמפרט מגף-ברזל (אחיו של קרוגמונט 'פטיש רטנן' ממארלהיים) ובן אצולה איירנוסטי בשם אנדריאס פון ואלקנהאזה, נצר לבית הרוזנים המודח של העיר ביירנזור. תכופות ניתן לראות את הצמד עובד יחדיו על כלי נשק קסום רב עוצמה, כשהם משוחחים, מתייעצים או מתווכחים.

תאור השותפים - הגמד ראמפארט מגף-ברזל ואנדריאס פון ואלקנהאזה

ראמפארט, גמד מוצק ורחב, בעל זקן אפור ארוך, פרוע משהו, עוטה תמיד סינור מאובק וסרבל עבודה משובץ ישן, בעל קול צרוד, עבה ונוח להתרגז. אנדריאס, לעומתו, הוא אדם כבן 30, גבה קומה, חסון ונאה מאד, בעל שער בלונדי ארוך, קלוע בצמה מאחורי ראשו, ועיניים אפורות בהירות וחדות מבע. השניים מכירים זה את זה מאז ילדותו של אנדריאס, כשהיה ראמפארט החשל הראשי בטירתו של רוזן ביירנזור דאז, אביו של אנדריאס. האחרון, שהיה צעיר ילדיו של הרוזן, התעניין מאד מאז ילדותו בנפחות, והיה רובץ בסדנתו של ראמפארט ולומד ממנו את המלאכה, עד שאפילו הגמד הקפדן והרגזן החל מודה כי אנדריאס הוא בעל כשרון לא רע, יחסית לבן-אדם, כמובן. למעשה, היה הגמד מרוצה מתלמידו הצעיר די הצורך בכדי שיקח אותו איתו לאחר שביירנזור נמסרה לפלוטוקרטים, והפך אותו לשותפו בחנות שהקים ברובע שער אנדרו. אנדריאס, האומר תמיד כי מאס באיירנוסט ומלכה לאחר כניעתם לפלוטורקרטים ואין הוא רוצה לחזור לשם עוד לעולם, הינו טיפוס כמעט הפוך ממורהו ושותפו, וידוע כברנש טוב לב, ידידותי ונוח לבריות, האוהב מאד לשרוק ולזמר בעת עבודתו, מה שמוציא לעיתים את ראמפרט מכליו ("המף! אולי אפשר לעבוד כאן בלי שלהקת עורבים תקרקר בחדווה כל הבוקר מעל ראשי המסכן?"). שני השותפים מסתדרים לא רע ביניהם, להוציא, כמובן, את חוסר שביעות רצונו של ראמפארט מכך שאנדריאס סובלני מדי כלפי נודניקים למיניהם (ביחוד הרפתקניות צעירות ונאות שאין בידן די כסף) ולא 'מעיף אותם בבעיטה כמו שנפח הגון צריך לעשות'.

מרכולתה של המפחה

החרבות ושאר כלי הנשק הנעשים ב"מלך ההר" הינם מפורסמים לתהילה בכל היידרקרון, וקציני צבא בכירים רבים, הרפקנים עשירים וסתם אצילים מתהלכים עם כלי נשק שחושלו שם. לא מזמן, לפי השמועה, קנתה לעצמה שם ראש הרובע, קאליסטו מאריס, חרב משוננת אדירה, שלהבה המלובן הבוהק באדום מסוגל לחתוך פלדה כאילו היתה לבד. מלבד עסקי המכירה של "מלך ההר", החנות מוכנה תמיד לקנות כלי נשק קסומים ורגילים, וכן אבני חן מסוגים שונים, כשלעיתים שוכרים ראמפרט או אנדריאס הרפתקנים להביא להם חומרים וגבישים מיוחדים, שקשה להשיגם בעיר, הדרושים להם עבור אחד הפרוייקטים שלהם. על דבר אחד, מכל מקום, ראמפרט אינו מוכן להתפשר – מאז שביריוני כנופיית "התמר הצוחק" העליבו אותו ברחוב, וכינו אותו "גמדון עם זקן שנראה כמו מברשת חרא", אין כניסה לאף אחד מהם לחנותו, והפטיש הגדול והחם תמיד העומד בפינה ימהר לחוש אל אחוריו של כל המפר את האיסור.

הסיפור על גניבת חרב המיתריל הכחולה

סיפור מפורסם שידוע אודות אנדריאס הוא כי לפני מספר חודשים השלים את עבודתו על חרב נפלאה, שלהבה עשוי מיתריל טהור, ונושא עליו רונת כח, הגורמת לחרב כולה לזהור בכחול רך. לשם עשיית החרב, שנועדה עבור אחד המאסטרים של אבירי מסדר סנט-קודור, השתמש באבן חן כחולה, מיוחדת במינה – אולם החרב רבת העוצמה נגנבה מהחנות לילה אחד לאחר מכן, ועקבותיה לא נודעו, מה שגרם לאנדריאס ולראמפרט להיות מודאגים מאד, ולהציע פרס כספי גבוה למי שיחזיר את החרב. שמועה אחת סיפרה כי שניהם נראו באישון לילה, כשהם נכנסים למגדלו המסתורי של דאמינות' – ואיש לא יודע מה בדיוק נעשה או נאמר שם.

ה) חנות ההלוואות של סטפאן קילקיס

חנות אחרת ברובע, אהובה הרבה פחות, היא חנות ההלוואות של סוחר הקטיליאני עשיר ורע לב בשם סטפאן קילקיס, הלה, שהשמועות מספרות כי גורש מהאניתריאה בשל עסקי נוכלות שנחשפו, פתח בהיידרקרון עסק משגשג של הלוואה בריבית קצוצה, שהרסה את חייהם של אנשים לא מעטים, שכן קילקיס הינו בעל קשרים טובים מאד עם השלטונות וגם עם ביריוני "גילדת גובי החובות", ולא מהסס להשתמש בכח כאשר התשלומים מאחרים, ויש הטוענים נגדו כי לא פעם הוא משתמש בבריונים בכדי לדאוג כי לווה זה או אחר לא יוכל לעמוד בתשלום, והוא, קילקיס, יוכל להחרים את נכסיו.

קילקיס, שחדל מזמן ללבוש טוגה הקטיליאנית, נראה לעיתים כשהוא לבוש צילינדר וחליפה לפי מיטב אופנת הבורגנים ההידרוסטית, כשהוא מדדה בשחצנות מחליאה אל עבר מרכבתו, בדרכו לפגישת עסקים או למועדון יוקרתי מאוס זה או אחר. על ההאשמות נגדו הוא מגיב בצניפת הכחשה צדקנית או בנהמת בוז, ומוסיף לעסוק בשלו בלא כל בושה. יש הטוענים כנגד קילקיס שהוא מעורב בעסקים אפלים הרבה יותר מהלוואות נשך גרידא, ויש לו דריסת רגל עמוקה בעולם הפשע והשחיתות. קילקיס, כמובן, מכחיש בזעם ("הכל שקרים ושמועות שמפיצים כלומניקים שלא יכולים לסבול את העובדה שאני מצליח בזכות כשרון העסקים המזהיר שלי"). ראש הרובע, קאליסטו, שמכירה את קילקיס ובזה לו עוד מהקטיליאנה, מגיבה בנהמת זלזול כשהיא שומעת את שמו, אולם מעולם לא ניסתה להתנכל לו או להפריע למהלכם של עסקיו המרושעים.

דמותו של קורנליוס קינא

ידוע ושנוא כמוהו הוא משרתו הראשי, קורנליוס קינא, המפעיל ומנהל בשמו של קילקיס את חנות ההלוואות, והוא שמנסח ומחתים לווים פשוטים ועניים על חוזי העושק. קינא, טיפוס צנום בעל אף ארוך ודק וחיוך מאוס וצבוע מרוח תמיד על שפתיו הדקות, הוא שקרן שפל ופחדן, המסוגל להרוס חיים במחי יד תוך רמאות גסה, ובלבד שיהיה לו במה להשוויץ ולהתחנף אל אדונו המגעיל, אחריו הוא נשרך ככלבלב מאוס ("לקחתי לו את הבית, אדון קילקיס, וגם את השדה, אדון קילקיס. נכון שאני משרת מצויין, אדון קילקיס?").

III) הפונדקים ברובע

רובע שער-אנדרו מכיל פונדקים רבים, רובם זולים ומפוקפקים למדי, ומתאימים לרמת חייהם של רוכלים וסוחרים זעירים, שדרישותיהם לא גבוהות במיוחד.

א) פונדק "התמר הצוחק" ומנהלו, עבדול ביומי

פונדק הפושעים הידוע ביותר ברובע הוא "התמר הצוחק" – פונדק ומועדון לילה סוראגי מפוקפק, בבעלות טיפוס בשם עבדול ביומי – שמן שחום בעל פרצוף גדול ומכוער עם שיניים צהובות גדולות, המזכיר לרבים היפופוטם, אדם גס ובהמי, המרבה לספר בדיחות גסות במיוחד, ורדוף בתאוות בשרים ואהבת נפש למשחקי קלפים וקוביה, הלוקח חלק פעיל בקטטות הרבות המתרחשות ערב-ערב בפונדקו. מועדון התמר הצוחק מציע לאורחיו אוכל ורקדניות בטן בנוסח סורגושיראג, ביחד עם בליל של מוסיקה צעקנית וצורמת, נרגילות עם עשבי עישון זולים ועכורים, שהיקרים שבהם מזכירים באופן מרוחק ריח של תמרים מעופשים. האוויר בתוך הפונדק רווי זיעה, צעקות, ריחות של תבלינים סוראגיים, מוזיקה מיבבת, עשן נרגילות וכיוצא באילו, כשהקריאה הנלהבת "יאללה, יאללה, יא-שבאב! בואו, יש מכות!" מהדהדת באוויר לעיתים מזומנות כל ערב. את ביומי ניתן למצוא תמיד מאחורי הדלפק, מוזג משקאות, צובט בישבניהן של הרקדניות ונערות המסבאה הלבושות בחזיות בלבד, ומשוחח עם חברים ותיקים בעלי ראש דומה לשלו, וכאשר הוא אינו שם, ניתן לשער שהוא בחדר האחורי, מתעלס עם אחת מרקדניות הבטן, או סתם סרוח שם שיכור כלוט. הפונדק מהווה מרבץ לבריונים ובטלנים סוראגיים מקצועיים, לרבות לחברי כנופייתו של מוסא דשאן (אחיו של נורי דשאן מרוטמייר, ובעל מידות דומות לשלו), שמן ענקי ואלים, שהכתיר עצמו מזמן ל"מלך השוק", כשהוא ואנשיו מסתובבים בתוכו כבשלהם, גובים דמי חסות, טועמים, הופכים ומכים כאוות נפשם – ומדי פעם מושלכים לכלא למספר חודשים, כשמיד לאחר שחרורם הם שבים לסורם. את דשאן ניתן למצוא כמעט כל ערב בשולחן מיוחד ומרווח השמור לו ולביריוניו (ואוי לעצמותיו של אדם אחר שיעיז לשבת שם), מעשן נרגילה, משחק קלפים ושותה מיץ תמרהינדי אלכוהולי, עד שהוא משתכר – ואזי הוא מרעיד את המקום בצעקותיו, כשהוא מתקוטט, מטריד נשים, ומדדה ביחד עם חבריו משם אל הרחוב, להמשיך את ההשתוללות שם.

המלחמה בין "התמר הצוחק" לאנשי האיטוללה באראז'י

אחד הטיפוסים הלא פופולריים במיוחד במועדון "התמר הצוחק" הוא האיטוללה באראז'י מרובע המאכלת, שהכריז על הפונדק של ביומי מזמן כעל "מאורת שדים חוטאים של איבליס, שכל יושביו ישרפו במאוקוריה בלהבות הגיהנום", ותמיד ניתן לשמוע בפונדק שפע של בדיחות עסיסיות וגסות בסוראגית על חשבון האייטוללה וחסידיו. אחד מביריוניו של ביומי סחב פעם ספר תפילה מרובע המאכלת, ומדי פעם נערכת בפונדק תחרות יריקות על הספר, לאחר שכל המשתתפים התבשמו בכוס גדולה של עראק עסיסי (חטא חמור בפני עצמו, לפי הדת הסוראגית). הפרס הראשון בתחרות, לפי המסורת, הוא צלחת גדולה מלאה בבשר חזיר עסיסי (שיא הטומאה לפי הדת, מה שמגביר עוד יותר את תענוגן של החלאות המשתתפות בתחרות).

ב) ה"Speakeasy" של הפריילוזורית ג'ני קרוס

פונדק מתחרה, בעל שם פחות גרוע מהתמר הצוחק, אם כי נחשב עדיין מפוקפק מאד, הוא ה"Speakeasy" של ג'ני קרוס – מועדון ריקודים אהוב מאד על הבוהמה ועל בני נוער פורקי עול, שניתן לשמוע בו תמיד מוזיקה קצבית עליזה, המנוגנת בידי תזמורת של כלי נשיפה בניגוד לכל חוקי המקצב הנוקשים של התרבות ההידרוסטית הרשמית, לקבל מזון בשפע ובזול ממלצריות עם לבוש מינימלי, כולל ליקרים וויסקי משובח, לנהל עסקים חוקיים למחצה בתוך הצללים האפופים עשן של מקטרות, ולצפות בזמרים צעירים, מופרעים ומשוחררים מעול המופיעים מדי פעם ביחד עם התזמורת. למרות החזות המפוקפקת של המקום, והעובדה כי הוא נעשה אחד היעדים המועדפים על פרחחים צעירים מעיר הבירה ואחד המקומות המושמצים ביותר בידי מורות צדקניות ואנשי כנסיה, קטטות הן נדירות ביותר, בין היתר משום שג'ני קרוס מעסיקה סלקטורים קשוחים בכניסה, המונעים כניסה מאנשי רובע האלה, סוראגים מהתמר הצוחק, ושאר עושי צרות מועדים, הנזרקים החוצה בלי גינוני טקס מיותרים.
ג'ני, פריילוזורית מארדנהורן שבלינדוסטי במקורה, עזבה לפני שנים רבות את בני גזעה השחצנים והנצלניים, ויצאה לקריירה עצמאית בתור הרפתקנית וזמרת, כשהיא מנצלת את כח האשליינות שלה לאפקטים מקוריים בעת הופעותיה, כמו יצירה של להקה דמיונית של יצורים מוזרים ומצחיקים השרים ביחד איתה, ושאר תעלולים שאינם פוסקים מלרתק את הקהל בכל פעם מחדש. הופעותיה של ג'ני הינן הפופולריות ביותר בספיקאיזי, ומושכות את הקהל הרב ביותר. פרנסתה של ג'ני מצוייה בשפע, והמקום מתפוצץ ממבקרים כמעט בכל ערב, כששמועות מספרות כי רבים מצדקני החברה הגבוהה נוהגים לבקר שם מדי פעם בתחפושת.

ג) פונדק "מרכבת השמש" של הקטור טרימאכוס

הפונדק הנחשב ליוקרתי ביותר ברובע הינו פונדק "מרכבת השמש", שפתח לוחם הקטיליאני מזדקן בשם הקטור טרימאכוס, איש רוספוליס שהיה הרפתקן וגיבור ידוע לתהילה בהקטיליאנה במשך שנים רבות, והשתתף רבות במלחמות הניתריאה כנגד שכירי החרב הידועים לשמצה של הספאריאס. איש אינו יודע מה הסיבה שהכריחה את הקטור לעזוב את מולדתו, אולם משערים כי אי-כה הסתבך עם משהו מעבר לשיעור קומתו, או שסתם פחד כי יריביו הרבים יתחשבנו איתו לעת זקנה. ידוע בעיר כי הקטור ניהל רומאן ארוך עם אמזונה זו או אחרת, שעזבה אותו לאחר כמה שנים, כשהיא מותירה אותו עם בת אחת בשם אפיני, שגדלה להיות צעירה יפיפיה, בעלת כשרונות מאגיים לפי השמועה, שעוזרת לאביה לנהל את הפונדק.
"מרכבת השמש" הינו מבנה אבן גדול שמסביבו מרפסת עמודים ופסלים הקטיליאנית, הצופה אל החצר האחורית, בה נטוע גן יפה שמרכזו מזרקה קטנה. הפונדק מעסיק נגן קתרוס המנעים את זמנם של האורחים הנכבדים, בעיקר הקטיליאנים המתגוררים בהיידרקרון, המשתמשים בפונדק כמועדון חברתי המזכיר להם את הבית, וגם מעריצי הקטיליאנה למיניהם וסתם אנשים המחפשים פונדק מהוגן כלשהו ברובע שער אנדרו. אורחיו הכבודים של הפונדק יכולים להשיג כאן יין אדום צלול ומשובח, צלי אווזים רך וטרי מתובל בשמן ובזייתים, ועוד כהנה וכהנה מאכלים בטעם הקטיליאני. על קירות הפונדק תלויים ציורים מרהיבים המתארים סצנות מהמיתולוגיה ההקטיליאנית, מגינים, כלי נשק, וראשים של מפלצות שקטל הקטור במהלך הרפתקאותיו, כשהמפורסם ביניהם הוא ראשו של נחש הים הענק המסומר מעל הדלפק. הקטור אוהב מאד להזכר בהרפתקאותיו השונות, ותמיד מוכן לפטפט על אודות הראשים השונים, ולהסביר בפרטי פרטים לאורח סקרן כיצד נלחם וניצח כל אחד מאותם יצורים. הקטור מכיר ומתעב את ראש הרובע דהיום, קאליסטו מאריס, עוד מהקטיליאנה, ואוסר עליה להכנס לפונדקו, באומרו כי אין הוא מכניס "אשפת שכירי חרב ושאר זוהמת אדם לבין כתלי ביתו". אותו הכלל חל גם לגבי הלוחמות האפלות ממקדש אוקוריה (ר' ערך), אם כי אמזונות אחרות מתקבלות בברכה, כאשר הן מזדמנות להידרוסט, ולא פעם ניתן למצוא אצלו כנופיה שלמה של אמזונות סועדת את ליבה, משחיזה חרבות ומפטפטת בקולי-קולות בהקטיליאנית. קאליסטו רותחת מזעם, אולם לפי שעה נמנעה מלנקוט צעד גלוי כנגד הקטור, למרות השמועה כי הוא מסתיר ומסייע ליריבתה הותיקה, אטלנטה סרופיליי (ראה בהמשך). הקטור, המחשיב עצמו כמעריץ מושבע של אומנויות, שמח לארח אצלו טרובאדורים מנוסים ומתחילים כאחד, באומרו כי מחובתו, כבעל פונדק שהאלים השרו עליו מחסדם, לתת במה לאומנויות הנעלות.

הטרובאדורית לורליין סיל'פרטייל

הידועה והאהובה בטרובאדורים המופיעים אצל הקטור היא ללא ספק לורליין סיל'פרטייל – זמרת חצי עלפית יפיפיה ודקיקת גזרה, בעלת שער שחור ארוך ומבהיק ועיניים כחולות כרקיע, פרצוף ענוג מדהים וחיוך שיכול להמיס כמעט כל לב. סיל'פרטייל, שיש לה קשרים רבים בהיידרקרון, כולל בארמון, מופיעה בפונדק מזה שנים, פעם בשבוע או שבועיים, ולא חדלה מכך גם כעת, לאחר שהתפרסמה ופונדקי יוקרה מכל רחבי היידרקרון מחזרים אחריה, באומרה כי היא לעולם אינה שוכחת ידיד ותיק. סיל'פרטייל, לפי השמועה, מאוהבת באווירתו של רובע שער אנדרו, ומרבה לשוטט בו, ביחוד בלילות ירח בהירים, כשהיא מקבלת השראה לשיריה. היא מבקרת מדי פעם גם בחנות "מלך ההר", ורבים מרכלים כי יש רומאן אהבים בינה לבין אנדריאס פון ואלקנהאזה.

סכסוכים בין "מרכבת השמש" לבריוני "התמר הצוחק"

פונדק "מרכבת השמש" סובל מדי פעם מנחיל ביריוני עראק שתויים הבוקע מ"התמר הצוחק" כשהוא שר ומענטז בקולי קולות, ונמשך אל המרפסת הצחורה והמעודנת של פונדקו של הקטור, ביחד עם אלות כבדות ורגלי שולחנות, כשלפחות פעמיים הביאו הללו עימם גם רקדנית בטן שמנה וצעקנית בכדי "לעשות לאהבלים בטוגות קצת שמח", אולם הקטור, שגבר על מינטואורים וענקים במהלך הקריירה שלו, מסוגל עדיין לגרש בבושת פנים את הביריונים הסוראגיים. פעם אחת, התפרץ אל "מרכבת השמש" ביומי עצמו, שיכור כלוט, מנופף באלת קוצים כבדה כשהוא צועק "יא-חביבי, מה 'תה מסריח לי ת'אוויר בזייתים המושתנים שלך!" ושובר במכה אחת פסל עתיק שעמד ליד הכניסה. הקטור הזועם הנחית אגרוף בפרצופו של השיכור, שהעיף אותו לאורך שולחן שם ישבה, למזלו הרע, חבורה של אמזונות מאך זה הגיעו מהקטיליאנה, והללו סיימו מה שהקטור החל, מפליאות בביומי את מכותיהן, ובסופו של דבר הושלך "יא-חביבי" אל תוך מריצה מלאה שמן זיית ישן ומעופש, וגולגל ביחד איתה במורד הרחוב, לצהלתם של כל באי השוק. מאז, לא מעז ביומי להראות את פרצופו בקרבת "מרכבת השמש". כך או כך, תגרות וקטטות בין יושבי שני הפונדקים הללו הינן דבר שבשגרה, עד שמשמר העיר חש לעשות סדר ולעצור כמה מראשי הביריונים.

"חרבות נאסוס" של אוקוריה, ומאבקן ב"מרכבת השמש"

צרה גדולה יותר עבור "מרכבת השמש" ובעליו הגיעה דווקא מכיוון אחר – המלחמות בהקטיליאנה גרמו לחבורה גדולה של לוחמות וכוהנות אפלות הסוגדות לאלה אוקוריה לעקור ממקום מגוריהן הקודם אל היידרקרון, והללו מצאו ברובע שער אנדרו מקום אידיאלי להקים בו קפלה אפלה לאלה המפחידה שלהן, כשהן רוכשות לשם כך מבנה נטוש ובונות עליו מקדש עמודים שחורים מטיל אימה, שאיש אינו יודע מה קורה בתוכו פנימה. עד מאוקוריה, החלו מאמינות האלה האפלה, שקראו לעצמן "חרבות נאסיס" להטיל אימה ברחובות, ביחוד בלילה, ומקרים רבים של העלמות אנשים יוחסו להן, ולמזבח הנורא של האלה שלהן. האמזונות האפלות תקפו את מרכבת השמש פעמיים, ונהדפו בקושי, כשהן מותירות הרס רב אחריהן, בעוד הכוהנת הגדולה שלהם, ג'ארה, מבטיחה כי הקטור, שפעל רבות כנגד מאמינות אוקוריה הוא "איש מת". ראש הרובע הקודם, סר אנווילר, ניסה לסלק את הלוחמות האפלות והאכזריות מהרובע, אולם הן הערימו עליו, והשתמשו בקשרים עם פקידים מושחתים בכדי לנטרל איום זה בקלות.

ד) "המטבח של דודה קרו"

הפונדק המפוקפק והמגעיל ביותר ברובע שער אנדרו הינו "המטבח של דודה קרו" – מרתף אפל ומטונף שמנוהל בידי קוסמת זקנה ומכוערת להדהים בשם קרו, העוסקת לפי השמועה בכשפים אפלים, ונמצאת בקשרים עם מו הידועה לשמצה מרובע רוסארלט. קרו מתגאה בכך שהיא מכשפה מרושעת, והפכה את שמה הרע למקור הכנסה מצויין. הפונדק האפל עוצב בדיוק כמו מעבדת קסמים של מכשפה, והמשקאות נמזגים מיורות רותחות ומבעבעות, שתבליטי גולגלות ורונות אפלות חרוטים עליהם. אנשי צפרדע מכוערים ונוטפי עסיס ירוק דוחה מגישים את האוכל לאורחים, כשהמנות קרויות בשמות מגעילים מעולם המכשפות כמו "מנת עיני צפרדעים", "כבד דרקון מורעל", "פשטידת מנדראק" ועוד. הידוע במטעמים של דודה קרו הוא משקה אלכוהולי חריף מאד בשם 'דם ההידרה' – משקה ירוק עכור המוגש חם מאד כשהוא מבעבע ומעלה אדים מחליאים, והפך להיות המילה האחרונה בקרב הבריונים והסוטים של הרובע – שכן זה הקהל של המקום. בתוך הפונדק ניתן תמיד לראות מיסטיקנים ומטילי לחשים מוצללים, הדנים בשקט בכל מיני עסקים אפלים, סוחרים ברכיבים שהשתיקה יפה להם, ועוד, כשדודה קרו מתווכת בעסקים אלו מדי פעם, וגם גובה עמלות שמנות לעצמה. יש האומרים כי דודה קרו מקיימת קשר ענף עם אבו-חאייה, וגם מוכרת לו כמה וכמה מהרכיבים היותר המרושעים הדרושים לצורך הכנת הרעלים שלו.

הגנת הפונדק - אנשי החזיר וכשפיה של דודה קרו

פונדקה האפל של דודה קרו, שהכניסה אליו היא דרך גרם צר ומטונף של מדרגות תלולות, מאובטח בידי חבורה של אנשי חזיר קשוחים, המצויידים היטב, כשהבכיר ביניהם, איש-חזיר חום, שמן וחזק להדהים בשם ביבוסו, הידוע בעגיל הענק התקוע בנחירי אפו, ובקול הבס הצרוד והגס שלו, מחזיק אלה כבדה וקסומה, המסוגלת למזער את קורבנה במכה מוצלחת. למרות האווירה המפוקפקת, דודה-קרו אינה סובלת מזיקים מקצועיים המטילים ספק במרותה היא במקום. גורלו של פורע חוק כזה הוא מכות רצח מידי אנשי החזיר וזריקה החוצה, ולעיתים, גרוע מכך, הוא נגרר פנימה, אל מרתפיה של דודה קרו, ואיש אינו רוצה לדעת מה קורה שם. דודה קרו מצפצפת בגלוי על קאליסטו מאריס ועל משמר העיר, שאינם מעיזים להתקרב אליה, ואנשי החזיר גובים לא פעם דמי חסות מהסוחרים והרוכלים בסביבת הפונדק, שכן לדעת קרו "הם מתפרנסים מהמוניטין שלה", וגורלו של המסרב, גם אם נמלט מהפיכת מרכולתו ומכות מידי אנשי החזיר, הינו מגוון מאד – מאבעבועות מוגלתיות שיכו בו בלילה הבא, מבול של תולעים שינגעו את סחורותיו, צפרדעים ארסיות שיזחלו אל מיטתו בלילה, ועוד כהנה וכהנה. להרגיז את דודה קרו זה מסוכן מאד, וכל השכנים יודעים זאת היטב.

דודה קרו ועורב הנשמות

דודה קרו מפחדת רק מטיפוס אחד – עורב הנשמות. איש אינו יודע מה בדיוק הקשר ביניהם, אולם פעם אחת נראה היצור המבעית חומק באישון לילה אל תוך פונדקה של דודה קרו, ומיד לאחר מכן נראתה המכשפה הזקנה חיוורת כסיד ומשקשקת כולה. לאחר מכן, שלחה המכשפה כמה אנשי חזיר למשימה זו או אחרת, ממנה לא חזרו מעולם. מאז, אוסרת המכשפה אפילו להזכיר את שמו של היצור בפונדק, כשלא פעם נשמעה צורחת בהיסטריה על מי שהפר הוראה זו: "שתוק, אידיוט ארור שכמותך! רק הזכרת שמו של הנבל הארור הזה מושכת אותו!"

IV) כנופיות הפשע ברובע

הבעיה העיקרית ברובע שער אנדרו היא כנופיות הפשע הרבות הנמשכות למסחר ונהנות למרר את חיי התושבים. מלבד ביריוני "התמר הצוחק" בראשות מוסא דשאן ו"חרבות נאסיס" מקפלת אוקוריה, פועלות ברובע לפחות ארבע כנופיות נוספות, הנלחמות אלו באלו ובמשמר העיר, ועושות "שמח" באופן תמידי על חשבון הרובע.

א) גילדת גובי החובות ו"הג'נטלמן השעיר" ברנארד בראון ("ברני החבית")

הידועה ביותר מבין הכנופיות הללו היא "גילדת גובי החובות" – קרי, התאגדות מטרידה של ביריונים מצחינים, העוסקים בגביית חובות אלימה בעבור עמלה שמנה מכל המוכן לשכור אותם, כשהם מאיימים, מטרידים, מכים, שוברים והורסים – הן למען גביית החוב והן למען הכיף. גילדת גובי החובות של היידרקרון מנוהלת בידי אדם בשם בראנרד בראון או "ברני החבית", שהינו גם אחד ה'ג'נטלמנים השעירים' הידועים לשמצה. גובי החובות מסוכסכים מאד עם הסוראגים מ"התמר הצוחק", מאז ניסו פעם לגבות חוב מביומי, מה שהעיר את דשאן מרבצו, והציתו מהומה כללית שכזו, במהלכה נשרפו או נהרסו יותר משלושים חנויות בתגרת ענק, ביחוד לאחר שביריונים ממרתפה של דודה קרו הצטרפו להילולה, כשכמה מהם מצויידים בשיקויים ארסיים היוצרים פיצוץ של להבות ירוקות מצחינות כאשר מטילים אותם. רק כאשר נזעקה קלסטה עצמה, בראשות כח של 50 פרשים חמושים עד צוואר, נרגעה המהומה, עד הפעם הבאה – שכן מבחינת שני הצדדים, החשבון עודו פתוח (מה שגורם בעיה מסויימת לסוחרים רבים, שאם ישלמו דמי חסות לכנופיה אחת, תפגע בהם הכנופיה השניה, וחוזר חלילה).

ב) כנופיית "חזיר היבלות" של "האוזי וחצי"

כנופיה מציקה אחרת היא כנופיית "חזיר היבלות" מרובע האלה, העובדת בעיקרון בשביל ג'נטלמן שעיר אחר ("האוזי וחצי"), הפועלת בשיטות דומות. בגלל סכסוך עסקי בין "האוזי וחצי" ל"ברני החבית", מתכתשות הכנופיות ברובע לעיתים קרובות, לאנחתם של התושבים. לכנופיית "חזיר היבלות" יש עיסוק יחודי בחיפוש אחרי נערי שוליים משוטטים שברחו מבתיהם, והפנייתם בעד עמלה למיני פושעים וכנופיות בכל העיר, לעבודה כגלדיאטורים אלימים בכל מיני מרתפים שעשועים מפוקפקים, ועוד כהנה וכהנה.

ג) חיסול פעילות ה"טאי-פון" ברובע

בין הפושעים ברובע ראוי להזכיר את סוכניו של ארגון ה"טאי-פון", העוסקים ביבוא אופיום והפצתו, שהיו במשך שנים מכה מטרידה ברובע, עד אשר לקחה קלסטה את העניינים לידיה בדרך טיפוסית, כאשר הורתה לשומרי הרובע להכות מכות רצח ולזרוק מהרובע כל מינגארי שהם רואים, מה שצמצם מאד את שוק האופיום, לפחות זמנית, אולם גם פגע בכמה וכמה מינגארים שלא היה כל קשר בינם לבין אותו ארגון פשע, אולם לא נראה כי הדבר עניין את קאליסטו כהו-זה. מאז, פועל הטאי-פון דרך סוכנים הידרוסטיים, אולם מעולם לא התאושש מהמכה שניחתה עליו, ולא הצליח לשחזר את היקף פעילותו הקודמת.

V) ראשות הרובע, ודמותה של קאליסטו מאריס

א) הדחתו של לורד אנווילר על ידי אנשיו של הנסיך ג'ון סטיוארט

ראש רובע אנדרו, באופן מסורתי, היה אדם נכבד, בדרך כלל הרפתקן או איש צבא מנוסה, שהתמנה בידי ראש העיר תוך התייעצות עם מפקד המשמר, בכדי לשמור על הסדר ולמנוע מהכנופיות מלפרוק כל עול ורסן. במשך שבע שנים (2439-2432) היתה ראשות הרובע בידי אביר של מסדר סנט-קודור בשם סר ברטראם אנווילר, ג'נטלמן ולוחם ידוע לתהילה באומץ לב ויושר, שעשה רבות לבער את הכנופיות המרגיזות ברובע ולרסן את הטיפוסים המפוקפקים למיניהם, אולם יריבי מסדר סנט-קודור, ביניהם ראש העיר בכבודו ובעצמו (לאחר שהסתכסך ב2434- עם אבירי סנט-קודור ועבר סופית למחנהו של הנסיך ג'ון-סטיוארט), שמו לו רגל פעם אחר פעם, לעיתים תוך עשיית יד אחת עם גורמי עולם תחתון, ומנעו ממנו להצליח בתפקידו. בסופו של דבר, לאחר מאמץ מרוכז של הנסיך ג'ון סטיוארט, אישר המלך לראש העיר להדיח את סר אנווילר ולהעמיד אותו לדין על אשמה מפוקפקת זו או אחרת.

ב) דמותה של קאליסטו מאריס

במקומו מונתה לוחמת הקטיליאנית בשם קאליסטו מאריס, אשה קשוחה, נמרצת ואכזרית שהיתה שכירת חרב ידועה לשמצה במשך שנים ארוכות בהקטיליאנה, ולאחר שהגרה להידרוסט מצאה עד מאוקוריה את דרכה לשירותו של הנסיך ג'ון-סטיוארט.
מאז, הפכו שלטונות הרובע לעושי רצונו של הנסיך השאפתן והתככן, והפכו את רובע שער אנדרו למקום מאד לא בטוח למתנגדיו השונים, ולמרכז לאנשיו, הפועלים שם לעיתים בקשר עם גורמים פליליים ובניגוד לחוק באין מפריע. מנגד, קאליסטו מוכשרת די הצורך בכדי לשמור על רמת חיים נסבלת ברובע, ולהכות בכנופיות כשהן עוברות את הגבול. מאחר שהיתה קשורה פעם ללוחמות של אוקוריה, היא חולקת לקפלה האפלה ולכוהנותיה שבחים רבים בפומבי, אולם יודעת כיצד להעמיד אותן במקום, ולמנוע מהן מלהשתולל ברובע, וגם השליכה שתי כוהנות לכלא, כאשר נתפסו כשהן משתוללות ברובע עם חרבות שלופות כשהן מטילות קסמים אפלים – והללו שוכנות שם אחר כבוד עד היום, למרות מחאותיה ואיומיה של ג'ארה, ולמעשה, מאז נכנסה קאליסטו לתפקידה, נאלצו "חרבות נאסיס" להצניע את פעילותן ולהזהר יותר מתמיד, שכן ראש הרובע מכירה אותן טוב יותר מדי מכדי לתת להן לצבור כח מוגזם.

ג) המאבק בין קלסטה לאטלנטה סרופיליי

לאחרונה, מדאיגים עניינים אחרים את קאליסטו. שמועות סיפרו כי לרובע הגיעה הרפתקנית מפורסמת מהקטיליאנה ואוייבת מושבעת וותיקה של קלסטה בשם אטלנטה סרופיליי – בת אצולה ולוחמת קטלנית וידועה לתהילה. קאליסטו נכנסה לפניקה, ותוך הפרה פומבית ויהירה של החוק, הכריזה על פרס של 10,000 פ"ז למי שיביא לה את ראשה של אטלנטה, מה שהלהיב את חלומותיהם של פושעים ושכירי חרב רבים – אולם נראה כי עד עתה, מלבד ראשיהם של כמה מאותם בריונים שהונחו באישון לילה סמוך לביתה של קאליסטו, לא השיג המהלך הזה דבר – מלבד אולי דלדול כמות חלאות האדם באיזור, לרווחתם של התושבים. השמועה מספרת כי סר אנווילר, המושל הקודם, שהתעלם מצו הסילוק שיצא נגדו וניסה להמשיך ולפעול כנגד "הג'נטלמנים השעירים" שנואי נפשו (שאחד מהם אחראי כנראה לרצח אמו לפני שנים), עד אשר הוצא כנגדו צו מאסר. אחת הרכילויות ברובע מספרת כי אנווילר משתף פעולה כעת עם אטלנטה סרופיליי, לזעמה הרב של ראש הרובע הנוכחית.

V) סיפורים אפלים ברובע שער אנדרו

א) פעולתו של עורב הנשמות

ברובע שער אנדרו קיימים מספר סיפורים אפלים ומצמררים - הידוע בהם עוסק בעורב הנשמות, אשר חומק לעיתים בתוך הסמטאות לאחר רדת החשיכה, ואיש אינו יודע מה הוא זומם. מספרים כי עורב הנשמות מסוגל לשנות מדי פעם את צורתו ולהתחפש לסוחר, האורב לצעירים תמימים שאך זה מקרוב הגיעו לעיר הבירה, ולפתות אותם עם הצעת עבודה משתלמת ומושכת - ואותו אומלל נעלם מעל פני האדמה ללא שוב, או שב כמפלצת מזרת איימים הסרה למרותו של עורב הנשמות.

ב) תאטרון הרפאים וחנות הפורטאל

אגדה אחרת מספרת על תיאטרון רפאים היוצא מתוך קרון שקוף למחצה בלילות חשוכים חסרי ירח וכוכבים, ומציג הצגות מוזרות ומסתוריות, הקשורות לתעלומות מאגיות עתיקות. הסיפור המסתורי מכולם הוא על חנות מוזרה, שרק מעטים יכולים לראותה, שמאחוריה משתרע פורטאל ירוק מהבהב, המוליך אל תוך איזור של מסתורין וקסם שאיש אינו יודע את מהותו. החנות בוחרת, כך מספרים, למי להראות ומתי, אולם מרכלים כי העלמותם המסתורית של כמה וכמה הרפתקנים ולוחמים קשורה אליה בדרך זו או אחרת.

בחזרה אל דף האינדקס של ארצות העולם הידוע

בחזרה אל דף המבוא לאימפריה ההידרוסטית

---

כתב וערך: גדעון אורבך, 2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש פרטי שלא בתשלום