הארצות של העולמות המוכרים
רקע כללי |
ארצות |
מפלצות | אלים
ואמונה | דמויות | גזעים
רובע האלה
מהות כללית: רובע פרוע, מלוכלך ואלים המשמש
כמרבץ שכירי החרב והבריונים להשכיר המחפשים עבודות מזדמנות עבור בעלי כח. ידוע
במסבאותיו המפוקפקות ובכוחם הרב של ברוני עולם הפשע בתוכו.
I)
תאור כללי
רובע האלה היה
במקורו מקום משכנה של חבורת אנשי צפון אלימה שהגיעה לאיזור היידרקרון לפני כ300-
שנים, ולא הורשתה להכנס אל בין החומות, והקימה ישוב מטונף, פרוע ואלים במרחק מה
משער העיר. לאט-לאט, התרבו התושבים במקום, שכן האיזור משך אליו חבורות-חבורות של
נוודים אלימים, שכירי חרב וביריונים שנמשכו לאווירה הקשוחה וחסרת החוק במקום. אחרי
השכירים נמשכו פרוצות, כייסים, ואוכלוסיה דומה, הנמשכת תמיד למרבצים של שכירי חרב.
כיום, מדובר ברובע של ממש, המכיל מגוון של ביריונים, שכירי חרב וחלאות אדם ממגוון
גזעים וארצות.
למרות כי צבא הידרוסט, שקציניו מתעבים את מרבץ שכירי החרב שמחוץ לחומות, השקיע
במשך דורות מאמצים כבירים בכדי לגרש את שכירי החרב מהיידרקרון, או לפחות להשליט
עליהם חוק וסדר, הרי שמאמציו נחלו מפלה מוחצת, שכן רבים מאד מאצילי הידרוסט
וגביריה, ואף אנשי ממשל נוטים להעסיק שכירים מרובע האלה בכל פעם שהם צריכים לבצע
דבר מה מלוכלכך, מה שמעניק ללוחמים הקשוחים והאלימים ברובע פרנסה בשפע.
רובע האלה הינו
מטרד איזורי חמור למדי, המשלח כנופיות ביריונים לכל הרבעים הסמוכים, ביחוד לרובע
המאכלת ורובע שער אנדרו, אך גם לרבעי רוסארלט, רמילטון ואפילו רטרומון. מלבד
"כנופיות הביקור של דוד הוגי", הפושטות על רובע המאכלת, ידועה מאד גם
כנופיה בשם "חזירי היבלות", הממררת את החיים בסביבות השוק של רובע שער
אנדרו, ואוהבת מאד לבזוז ולהפוך דוכני מזון. רובע האלה סובל, בתורו, מפשיטות נקם
של המשמר השחור, וגרוע מכך – לעיתים חודרות
אליו מפלצות מרובע מאהוק המאיים, שמרבית שכירי החרב לא מעיזים אף להתקרב אליו.
איזור רובע האלה הסמוך לרובע מאהוק נטוש כמעט לחלוטין, וחלק מהבתים נהרסו, ופינו
את מקומם לתעלה עמוקה שנחפרה בכדי לבלום מפלצות ואנשי כת המסתננים לרובע בחסות
החשכה, ויכולות ללכוד אף שכיר חרב ותיק ומנוסה. מנגד, תמיד נמצאים שכירי חרב טפשים
מספיק בכדי לחדור לרובע מאהוק בכדי לחפש את אוצר הזהב האבוד, ובדרך כלל לשלם על כך
בחייהם.
לרובע אין מושל
של ממש מזה יותר משנה, מאז שהמפקח האחרון מטעם משמר העיר, סרן קונלי, הועף ביחד עם
אנשיו מהרובע לאחר שביריונים רעולי פנים פרצו לביתו באישון לילה, וזרקו אותו ואת שומריו
החוצה כשהם מכים אותם מכות רצח ולאחר מכן, תוך יללות שמחה פרועות, מציתים את מפקדת
המשמר שננטשה, כשהם רוקדים חצי לילה כמטורפים מסביב ללהבות – זאת ככל הנראה
כגמול על כך הוראה של סרן קונלי ללכוד ולהצליף בשוט באחד מראשי הכנופיות מספר ימים
קודם לכן. ראש העיר של הידרוסט מינה לתפקיד בן אצילים צעיר בשם פרדריק גרינהיל – אדם שמנמן, חיוור ועצלן, שחיפש לעצמו תפקיד מכובד ומכניס בעזרת
קשריו במנהל ההידרוסטי. מאז שנכנס לתפקידו, לא עשה המפקח החדש, בפשטות, שום דבר
בכדי לעצור את ההשתוללות ברובע, ושכירי החרב, ששמו לב מזמן לאפסותו, לועגים לו
בפומבי, כשהם מכנים אותו "הנסיך מרגרינה" – אולם אף אחד
מהם לא ניסה מעולם להתנכל לו או למשכורתו המנופחת, כך ששני הצדדים מרוצים.
במרכז הרובע נמצא
שוק גדול, מטונף ואלים המכונה "שוק השרירים", המוכר הן כלי נשק ושיריון
והן ביריונים ואנשי אגרוף להשכרה. הביריונים הירודים והזולים מתרכזים בסככות
גדולות פה ושם, מחכים לעבודה. בכדי לשכור שכירי חרב טובים ומאורגנים יותר, יש צורך
בדרך-כלל להעזר בשירותיהם של מתווכים מיוחדים, רובם רבי-פושעים, המכונים בסלנג של
עיר הבירה "הג'נטלמנים השעירים" – אלו מכירים
היטב את כל שכירי החרב הטובים ברובע, ויכולים לספק לכל דורש בדיוק את האנשים שהוא
צריך, תוך כדי לקיחת עמלה שמנה לעצמם. כל שכירי החרב ברובע יודעים היטב שכדאי מאד
שלא להרגיז את "הג'נטלמנים השעירים" – שכן המשמעות
של סכסוך איתם היא בדרך כלל קשיים מרובים למצוא עבודה, שלא לדבר על סכנות אחרות,
פיזיות מעט יותר.
"הג'נטלמנים השעירים" ידועים בעיר כאנשים אלימים ומסוכנים, הקשורים
לפעילות פשע ענפה. וחיים חיים מפוארים בכספים הרבים שהשיגו שלא ביושר.
"הג'נלטמן
השעיר" הידוע ג'וני לאנג, המכונה גם "שיני סוס", למשל, מנהל, בנוסף
לעסקי התיווך, ארבעה או שלושה בתי זונות, ונחשד גם במעורבות בסחר נערות הנחטפות
מרבעי העוני. ג'נטלמן אחר, בוב האוזי, המכונה גם "האוזי וחצי" בשל
גובהו, מקושר היטב בעולם התחתי, ביחוד עם שבטים של ענקים גדולי אוזניים המכונים
גורונים, וחשוד בעיסוק ענף בסחר עבדים – אולם שלטונות
הידרוסט, למרות מחאת הצבא, הכנסיה ומסדר האבירים, אינם עושים דבר בכדי לטפל
בטיפוסים אלו או אף לחקור את החשדות נגדם, שכן, ככל הנראה, רבים מדי מבני האצולה
והבורגנות הגבוהה, ואף פקידי ממשל בכירים, עושים שימוש טוב מדי בשירותיהם של
"הג'נטלמנים השעירים" מדי פעם בפעם, או לפחות שומרים לעצמם את האופציה
הזו לעת הצורך.
אחד המעסיקים
העיקריים של שכירי החרב מרובע האלה הוא מלך דוואגארדים (גמדאים אפורים ומרושעים)
מהעולם התחתי בשם זיי-קראוק, שמנהל מלחמות רבות כנגד שבטים אחרים בעולם התחתי
וביחוד כנגד הגמדאים. הוא שכר לעצמו שר צבא, נוקם (Avanger) מתועב ממוצא הידרוסטי בשם סר ג'ראלד פוגלוק. הלה,
מצביא אפל ורב כשרונות, יודע היטב כיצד לעשות שימוש בקלגסי רובע האלה. רבים משכירי
החרב ברובע נטלו חלק במבצעים ובמעשי זוועה שיזמו סר פוגלוק ואדונו הדוואגארד, ואף
הרוויחו מהם כמות לא מבוטלת של מטבעות זהב, שהגיעה ברובה, בסופו של דבר, לכיסיהם
של סוחרי ההוגאש ומנהלי בתי הבושת הרבים הפזורים ברובע.
II)
הפונדקים ברובע האלה
ברובע האלה
קיימים פונדקים, בתי מרזח ובתי בושת רבים מאד. אחד המפורסמים ביניהם הוא פונדק
"החברים השעירים של האלה", הקיים מזה 150 שנים, ומשמו נגזר שם הרובע
עצמו. מקום זה, המשמש הן פונדק והן בית-בושת זול ובית הימורים, מנוהל כיום בידי
אינטוריאני בשם רוברטו "הסכין המזמר", מחפש-זהב ושודד ים לשעבר, המסתובב
תמיד עם שני סכינים מורעלות גדולות, אלת-קוצים מפחידה ובקבוק ויסקי, וידוע בקולו
הצרוד, לחייו הזיפניות, זקנו האפור-פרוע, ריח האלכוהול הנודף מפיו, בצלקות על
פניו, ובגיחוכו המרושע. הוא אוהב מאד לספר סיפורים מימי "נעוריו", כשהוא
מתגאה בכל אונס, רצח וביזה שביצע, בליווית מעשי נבלה אחרים מכל סוג ומין אפשרי.
פונדק "החברים השעירים של האלה" מציע לאורחיו הלא נכבדים משקאות זולים,
בעיקר הוגאש, ויסקי זול, רום וגרוג, שולחנות קלפים, רולטת סכינים, וכמובן – פרוצות זולות, רובן מסוממות אופיום ו/או מכורות לאלכוהול, והן,
לפי המסופר בעיר, האוסף המכוער, הדוחה, הגס והמטונף ביותר של נשים שניתן למצוא
ברחבי ואלנקאלד.
מכיוון שהפונדק
נמצא סמוך למדי לגבול רובע המאכלת, הוא מהווה את בסיסן הידוע לשמצה של
"כנופיות הביקור של דוד הוגאש" – חבורות
השכירים הפורצות מדי פעם בפעם לרובע המאכלת, להציק לתושביו הסורגושיראגים, תוך כדי
שתיית הוגאש, השלכת ראשים כרותים של חזירים, רדיפה אחרי נשים, ביזה והצתה, כשאנשי
הכנופיות מחפשים תגרות דמים עם המשמר השחור של האייטוללה באראז'י. משמר העיר פורץ
לכאן מדי פעם בפעם בכדי לבצע מעצרים של ראשי הבריונים, ואף תלה לפני מספר חודשים
את דונלד גוס "דוני ריסוק-ראש", שנמצא אחראי לרצח של שני ילדים סוראגיים
קטנים בעזרת האלה המסומרת האדירה שלו, לאחר שהסתער אל תוך בקתת משפחתם כשהוא שיכור
כלוט. המשמר השחור של רובע המאכלת, מצידו, פשט על הפונדק כמה פעמים, או ירה לתוכו
חיצים בוערים, ופעם אחת הצליח להרוג יותר מעשרים שכירים ופרוצות, ולהצית את הפונדק
באש שכילתה חצי ממנו לחלוטין – אולם המקום
נבנה מחדש בתוך שבועיים, ושב להטריד את רובע המאכלת. סוראגים לא אהובים בפונדק,
בלשון המעטה, ומי מהם שיראה את פרצופו בפנים יחטוף מכות רצח, לכל הפחות. שכירי
החרב הסוראגים המעטים השוכנים ברובע יודעים זאת, ומחפשים בידור בפונדקים אחרים.
פונדק אחר,
מפורסם לא פחות, הוא פונדק "האגרוף והקרן", הנמצא סמוך למדי לרובע שער
אנדרו – מקום גדול וקשוח, המנוהל בידי איש קרנף גדול, אלים
וטיפש בשם באגנאק. "האגרוף והקרן", מלבד ההימורים והשתיה שהוא מספק
ללקוחותיו, מכיל אולם גדול מרופד בערמות קש, המשמש כחדר כושר ואימונים מצחין וזול
לשכירי החרב. באגנאק, שהוא בעצמו לוחם אדיר וחזק במיוחד, מומחה בשימוש בחרב, אלה
וגרזן, מלמד שכירי חרב בעד תשלום תמרוני נשק בסיסיים, וקורא לפונדקו "גילדת
ההרפתקנים הקשוחה ביותר בעיר המושתנת הזו", כשהוא מנסה לעצבו באופן שיזכיר
באופן עלוב ומגוחך את פונדק "החרב המתהפכת" מרובע רמילטון, המשמש כגילדה
של ההרפתקנים בעלי השם והמכובדים יותר של עיר הבירה. רוב "הג'נטלמנים
השעירים" באים קודם כל לפונדק הזה כאשר הם מחפשים אנשים לעבודה זו או אחרת
הנחשבת קשה או מסובכת יחסית.
קרבות הגלאדיאטורים: מרתפו של
באגנאק מספק את אחד השעשועים היותר ידועים והיותר אלימים של רובע האלה: קרבות
גלאדיאטורים, הנערכים אחת לשבוע. שכירי חרב הרוצים בכך, משלמים לבאגנאק 100 פיסות
זהב בכדי להרשם לתחרות, בעוד הצופים הרבים משלמים 5 פיסות זהב כל אחד. הקרבות הם
אלימים וגסים, בלא עידון או חוקי הגינות/הגבלות כלשהם, ונגמרים לעיתים מזומנות
במותם של כמה מהמשתתפים. המנצח של הערב מקבל סכום של 1000 פ"ז, חרב או גרזן
קרב כבדים (לא קסומים) ובקבוק גדול של ליקר תפוחים חזק, בעוד שני המקומות שמתחתיו
מקבלים 500 ו250- פ"ז בהתאמה, אם נותרו בחיים. שכירי החרב של הרובע אוהבים
מאד את תחרות הגלאדיאטורים, ובכל שבוע מתמלא המרתף מפה לפה, ומכיל יותר מ500-
צופים, וכמה עשרות משתתפים.
פונדק שלישי
הידוע ברובע הוא "מעיין ההוגאש" – בית מרזח
מטונף להדהים, אפילו יחסית למקובל ברובע, המהווה בסיסים של חבורות נוודים מכוערים
ואלימים, שהגיעו להיידרקרון לפני כמה שנים בדרך העולם התחתי. הנוודים – טיפוסים מגודלים, רחבים, בעלי זקנים פרועים ועוטים פרוות מלוכלכות
ומפורעשות, חלקם חצאי-אורקים, ידועים כחבורה הדוחה, המטונפת והמטומטמת ביותר
ברובע, עד כדי כך שמרבית שכירי החרב האחרים בזים להם, ומסרבים להראות בחברתם.
הנוודים הם חזקים ביותר, ומנהיגם, סאלגו, מסוגל להרים סלעים גדולים למדי ולהטילם,
בכשרון רב מזה של עוג ונופל אך מעט מזה של ענק גבעות. הנוודים, למרות טפשותם,
ידועים כלוחמים מצויינים, האוהבים להשתמש בשרשראות הורגים ארוכות ומפחידות –
אולם הם מסוגלים להכנס לשכרון קרב, ואז הם נעשים מסוכנים גם בשביל
האדון ששכר אותם.
III)
מקומות מיוחדים, בעיות וסיפורים אפלים ברובע האפלה
אחד המקומות
הידועים ביותר ברובע הינו חוות ההוגאש של אל פלימטון, גברתן קשוח ומצולק ולוחם מעולה,
שבעזרת שותפתו, קוסמת אורקית בשם רושגה, מחזיק שדה עצום של ענבי הוגאש בתוך מתחם
מבוצר היטב בפאתיו הצפוניים-מערביים של רובע האלה. קסמיה של רושגה גורמים לאקלים
בתוך השדות להיות חם ויבש מאד, כך שאנשיו של פלימטון מצליחים לגדל שניים או שלושה
יבולי הוגאש בשנה, ושובתים ממלאכתם רק בחורף המושלג. הפרנסה והרווחים של הצמד באים
בשפע, אולם גם הסכנה מצד שיכורי ההוגאש חסרי הפרוטה והאלימים היא גדולה, מוחשית
ויומיומית, כך שאת השדות, הגת והמחסנים מקיפות חומות גבוהות, עליהם מפטרלים גונים
וגורילואידים מגודלים ושעירים, השוברים בשמחה ובששון את ראשו של כל משיג גבול
המנסה להסתנן פנימה. אל, טיפוס מגודל, קולני וגס, שאינו יודע לקרוא אף לא אות אחת,
מעסיק עשרות עובדים, בני אדם, אורקים וגובלינים בקטיף ועיבוד ההוגאש, וחי חיים
טובים מאד מרווחיו הנאים. הוא שונא גניבות ומהומות בעת העבודה, והעובד המעיז לנסות
לסחוב ענבי הוגאש או לפתוח בקטטה ימצא את פטישו הענקי של אל נוחת על ראשו, ומה
שישאר ממנו, לאחר הטיפול המסור מידי בעל החווה הזועם, יושלך אחר כבוד החוצה.
מטרד חמור ומסוכן
ברובע האלה נגרם בידי צואנים ורפשנים, הנמשכים מאד לטינופת המצטברת באין מפריע
ברחובות ובתעלות הניקוז הפתוחות, שנפילה לתוכן היא סכנת נפשות – שכן כמעט תמיד ימצא בסביבה הצואן שישמח לעוט על ביש המזל ולזלול
אותו. שמועות מספרות כי כוהניו של עיפוש מסתובבים מדי פעם ברובע בלילות בחברת
כנופיות צואנים ורפשנים. אחד משכירי החרב סיפר כי ראה באחד הלילות צואן אדיר, עוטה
גלימה חומה נוטפת ועל ראשו נזר בוהק באדום-ירוק ארסי – ללא ספק אחד
משבעת נסיכי הביוב של האל המרושע פילפור, אולם מכיוון שאותו שכיר-חרב ידוע כשיכור
הוגאש חסר-תקנה הנתקף לא פעם בהזיות מוזרות, לא מתייחס איש ברצינות לדבריו. כך או
כך, ידוע כי הנקבות והמערות מתחת לרובע הפכו מזמן למדמנה מתועבת להדהים, ומשמשות
משכן למאות אם לא אלפים של יצורי עיפוש ורפש שונים ומשונים. מדי כמה חודשים, מגיחה
מהנקבות התקפת צואנים גדולה, שמפילה אבדות רבות ברובע, ואזי שורפים שכירי החרב מעט
ממצבורי אשפה ו/או סותמים ברישול כמה פתחי מערות, ואחר-כך שבים ההזנחה והטינופת
למשול – עד הפעם הבאה.
בחזרה אל דף האינדקס של ארצות העולם הידוע
בחזרה אל דף המבוא
לאימפריה ההידרוסטית
כתב וערך: גדעון אורבך, 2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום