אינדקס הארצות של קלדאריה
קאנדבריש
(דגל קאנדבריש)
"ברוך בואך, זר חביב, אל עירנו
הצבעונית ושוחרת השלום! כאן, תמצא כל שליבך חפץ בו - עסקים, סחורות, אנשים
ועינוגים בלא סוף, מקובצים תחת דגל הפרח והכוכבים הזהובים, אשר נותרו לשמור על
ילדי השמש עד שתשוב למשול. הסר את גלימתך, פתח את ארנקך, ובוא להתענג, במקום בו
רשאים כל ברואי האלה לעשות כרצונם, ואיש אינו שופט את טעמם".
(מתוך נאום
הברכה הרשמי של פרנסי קאנבדריש).
"ססגוניות המטעה את העין, המסתירה רשת עכביש חשאית של תככים, שחיתות
ואכזריות; דימיתי לחוש ענן בלתי נראה וכבד של רוע מתקתק ומאוס המקיף אותי, עוד
בטרם ירדתי מן הספינה אל הנמל הצפוף, בו הקיפו אותי כמעט מיד סוחרים זריזים של
מותרות ופריצות. והכל, הכל מלא אנשים מחייכים, בעלי עיניים ריקות... שלא לדבר על
פגיון ורשת, האורבים תמיד בצללים. מעולם לא דמיינתי, כי הגהינום יכול להיות כה
ססגוני, וכה מטעה".
(מתוך ספר המסעות של סר אנדריאס אסטפורד ממסדר אבירי סנט-קודור, ראשית המאה ה-23
לספירת הילאסיאס).
"כאשר הינכם, כך היינו לפני ימים רבים; וכאשר היננו, כך תהיו אתם בעתיד
לבוא"
(חרוט על קשת הכניסה להיכל הכהונה הגדול, ברובע ההיכל של קאנבדריש)
לכניסה אל מפת קאנדבריש, לחץ כאן.
איי
קאנדבריש, תאור כללי: איי קאנדבריש הם קבוצת איים צפופים היושבת בפתח המיצרים הדרומיים;
במקום זה, הופך חלקו הדרומי של ים הצעיפים המרקדים למשפך ערפילי, חם ולח ההולך וצר
ככל שהוא נמשך דרומה; איי קאנבדריש ישובים ממש במרכזו של המשפך, וחולשים בדרך זו
על הדרך הימית היחידה מן האי ההידרוסטי אל הדרום הרחוק.
האיים עצמם הינם, רובם ככולם, איים וולקניים - צבירים עצומים של לבה וסלעים דומים
שהתפרצויות הרי געש הקיאו מן המצולות לפני אלפי שנים; קיימים שלושה איים גדולים,
עליהם יושבת העיר עצמה, אשר הינם כה סמוכים זה לזה, עד כי הים המפריד ביניהם
מצטמטצם לתעלות רדודות, עליהם מחברים גשרים גדולים וססגוניים; האי המערבי, הגדול
מכולם, מתנשא מעל חבריו, כאשר חלקו מתרומם לגובה של שבע-מאות מטרים מעל פני הים,
שם מתנשאת פסגה חרוטית כפולה של הר-געש כבוי, שחלקיה המפוארים והחשובים ביותר של
העיר חצובים על ברכיו ולמרגלותיו; אי זה מכונה "אי ההיכל".
שני האיים הגדולים האחרים הינם שטוחים יותר; בעיקר אמורים הדברים באי המזרחי,
המכונה "אי שושני המים"[1],
אשר הינו כה נמוך, עד כי חלקים ממנו מוצפים בעת הגאות; לפני מאות רבות של שנים,
יצרו תושבי קאנבדריש רשת של סוללות ותעלות המנקזות את מימי הגאות לתעלות ובריכות
מיוחדות, אליהם זורמים גם מימיהם של מעיינות וולקניים (בעלי כוחות מרפא) הנובעים
באי זה.
מחלקו הדרום-מערבי של אי ההיכל, יוצאת סדרה של איים קטנים וקטנטנים, המסודרים
באופן המזכיר במבט-על זנב מעוקל של לטאה או חרק; המקומיים מכנים איים אלו בשם
"זנב הדרקון"[2].
איים אלו מיושבים פחות מן האיים הגדולים, וחלקם נשלטים בידי אילי הון שבנו כאן
אחוזות מפוארות, אשר רק האחוזות באיי רוטמייר שבמזרח מסוגלות להתחרות בהן.
העיר קאנבדריש עצמה, ישובה בעיקר על שלושת
האיים הגדולים, הינה מקום צפוף, צעקני וצבעוני, שוקק חיים וסכנות מכל סוג ומין;
הרחובות צרים או בינוניים ברובם, מרוצפים באבן הקשה המצויה כאן בשפע, ומעוטרים
בשורות שורות של עמודים שכותריהם מפוסלים בדמות יצורים מוזרים, ספק חיה ספק אדם,
המפוסלים בתנוחות ריקוד חושניות. הצמתים מקורים בשערים גבוהים ומפותלים, מעוצבים
באבן ביד אומן, ורונות וסמלים מוזרים חרוטים עליהן. הבניינים עצמם הינם בתי אבן
גבוהים, צבועים במגוון צבעים עזים, ורבים מהם מעוטרים בגג כיפה עגולה או חרוט;
במקום ארובות, קיימים בבתים חרכי אדים מוזרים, הפולטים לא פעם אובך ואדים משכרים
בגוונים שונים, התורמים לאווירה הכללית.
לאורך הרחובות הגדולים, ניתן למצוא אינספור דוכנים, מעוטרים בגגות בד בגוני
אדום, זהוב או סגול-לילך (הצבע האהוב על הקאנדברישים), מהם משתשלים עשרות או מאות
גדילי חרוזים ופעמוני רוח. ברובע ההיכל, בנויה חלק נכבד מהעיר על מספר תרסות
ענקיות, מהם משלשלים שיחים מטפסים ופרחים בעלי ניחוח חריף, הפורחים רוב עונות
השנה.
הצפיפות ניכרת מאד; קאנבדריש מונה כ-200,000 תושבים, המתרכזים בשטח שהוא פחות
מ-3/4 משטחה של היידרקרון. את הקאנבדרישים המקוריים (קרי, בני האדם שאינם ילידי
חוץ) ניתן לזהות בנקל בשל הלבוש הססגוני שלהם, המרבה מאד לעשות שימוש בסגול-לילך,
זהוב וכתום-תפוז צעקני, בתוספת צמידים כסופים המשובצים אבני אודם, וכובעים רחבי
שוליים המזכירים פרחים סגורים למחצה, מעליהם מתנשאות לא פעם נוצות צבעוניות בתור
מעין "אבקנים". קאנדברישים שידם משגת, יוסיפו לכך לוח-חזה מעוטר, כסוף
עם עיטורים אדומים וכחולים בדמות פרחים ורונות, ומרוקע במיני פיתוחים מוזרים.
הרחובות הומים כמעט תמיד פעילות, בכל שעות היום והלילה; הולכי רגל רבים מספור,
עגלות משא וריקשות. הסוסים בקאנבריש הם מעטים, ובמקומם משתמשים המקומיים בדרך-כלל
בבהמות גודאמין (Gudamyn), זוחלים הולכים על ארבע המזכירים דינוזאור קטן[3]
ובעל מקור, עם זנב כפול דמוי וו נגרר מאחוריהם, מפלסים את דרכם באיטיות, עמוסים
סחורה, או נושאים על גביהם אוהל בד בתוכו יושב נוסע מכובד (או קשתים ממשמר העיר),
או בעופות גדולים וקולניים דמויי יען, האצים מדי פעם בקרקור צורמני ברחובות,
כשהעוברים ושבים ממהרים לזוז הצידה ולפנות להן ולרוכביהם דרך.
קאנדבריש מחולקת לשלושה איזורים עיקריים;
אי ההיכל הגבוה והמהודר משמש כמקום משכנם של השלטון והמקדשים הגדולים, ופסלי ענק
של אלי קאנבדריש מוצבים מעל רחובותיו וצופים על העוברים ושבים בו; כאן נמצאים גם
חלק מבתי הגילדות הגדולות, ומגוריהם של רבים מהאזרחים העשירים.
האי הצפוני, המכונה גם קאנבדריש תחתית, מכיל את הנמלים הגדולים, המכונים
"הנמל הזהוב", ומשמש בעיקר את הסוחרים והמלחמים הרבים העוברים
בקאנדבריש; באי זה מצוי, בין היתר, גם שוק העבדים העצום של האי.
האי המזרחי, השטוח והמוצף למחצה, הוא האי הצפוף והססגוני מכולם; זהו רובע
העינוגים, המכיל את בתי האירוח ומועדני התענוגות הרבים מספור של העיר - מקום מוזר,
הנראה כלקוח מעולם אחר והזוי, שאדים משכרים ממלאים את סמטאותיו, ובליינים שיכורים,
פרוצות, כוהנים בלבוש מוזר ותמהונים ממלאים את רחובותיו, וטיפוסים אפלים חומקים
בין סמטאותיו בחסות החשיכה, אורבים לקורבנות שלא נשמרו לנפשם. הרובע נקרא לעיתים
גם "ביצת העינוגים", הן בשל המיים העומדים הרבים המצויים בו, והן כרמז
לכתות מוזרות, המשלבות את הפריצות עם פולחן עיפוש. במרכז הרובע, נמצא קומפלקס עצום
המכונה "בריכות אקארין", המכיל את בתי המרחץ המפורסמים הניזונים על
מעיינות המרפא הוולקניים, וחוסים מתחת לפסלים מוזרים של מלאכיות עירומות, זוהרות
בשלל צבעים צעקניים.
תושבים: בני האדם של קאנבדריש קרובים במקורם
לאמת'ורים (קרי, תושבי רצועת האמתיסט), אולם הם ספגו לתוכם דם הידרוסטי וקיידרהרצי
רב הרבה יותר, דבר שנתן בהם את אותותיו. המראה הקאנבדרישי הטיפוסי הוא קומה גבוהה
יחסית לאמתורי (ונמוכה אך במעט מזו של ההידרוסטים), עור שזוף אך במעט, שער שחור או
חום-כהה, ועיניים בגונים שונים של אפור; קאנבדרישים אוהבים מאד תכשיטים נוצצים,
והן גברים והן נשים ישאו תמיד עגילים עם פיתוחים שונים, לעיתים בדמות אלים או בעלי
חיים; לעיתים, ניתן למצוא עגילים גדולים ממתכת יקרה, מהם בוקעים פעמוני-רוח
זעירים, המצלצלים בקול עדין בעת ההליכה.
מלבד בני האדם המקומיים, המהווים כ-2/3 בלבד מהאוכלוסיה, מתחלק השליש הנותר לזרים
וקהילות אתניות של דמויי-אנוש; בקאנדבריש ניתן למצוא המוני זרים, שנמשכו לכאן בידי
העושר, המתירנות והקוסמופוליטיות המופגנת של העיר העצומה; מרבית הזרים בעלי המעמד
הם הידרוסטים, קאלידרוסטים וקיידרהרצים; הזרים מן המעמדות הנמוכים, בעיקר
קראובנפוגים, הורליאנים ואמתורים, משמשים כעובדים שחורים, וכעבדים - זאת באשר
העבדות חוקית באורח מוצהר בעיר קאנבדריש, שמקיימת בגלוי את שוק העבדים הגדול ביותר
המצוי באיזור הסיל'נאראלד. העבדים הובאו לכאן בספינות עבדים מכל רחבי הדרום
והמזרח, או היו אנשים אשר שקעו בחובות ונמכרו לעבדות בצו בתי המשפט של העיר, בכדי
לפצות את נושיהם.
בקרב הקהילות של דמויי-האדם, ניתן למנות ראשית כל את גמדי הים; זן גמדים
הניכר בזקן אדמוני, כתום או חום-קינמוני; הם מגיעים לגובה של עד 1.15 מטרים, וניחנים
במבנה גוף מעט פחות רחב משל קרוביהם הנפוצים, גמדי ההרים[4].
כמו קרובי משפחתם, גם תרבותם של גמדי הים מעריצה את הזהב ואת העושר, אולם בניגוד
מוחלט להם, הם מתעבים מכרות וחציבה (אף כי ניתן למצוא בקרבם אומנים במלאכת המתכות
היקרות והיהלומים), ומעריצים את המסחר (בעיקר של תבלינים ועבדים) ובמיוחד את כל
הקשור בספינות והפלגה, ומכאן בא להם שמם. בקאנבדריש יש כ-10,000 גמדי ים, שרובם
חיים ליד הנמל הגדול של העיר (הנמל הזהוב), ומיעוטים בבתים מפוארים ברובע ההיכל.
קהילה יחודית נוספת, אך קטנה יותר, המצויה בקאנבדריש, הינה של העלפים הדרומיים; זן
מוזר של Common Elves, שחי בעבר במספרים גדולים באיזור רצועת האמתיסט וארצות הדרום,אולם
המלחמות הרבות פגעו בו קשות, והפכו אותו נדיר למדי. העלפים הדרומיים הינם גבוהים
כמו High Elves, אולם בעלי עור שזוף, ועיניים ושער בגוון זהוב או זהוב-כהה. הם
מחבבים מלבושי קטיפה מוזרים, הנראים כאילו הם עשויים מנוצות, וקישוטים, בעיקר
עגילים גדולים המעוצבים בצורת פירות טרופיים; הם מחבבים לצבוע על פניהם פסים
מוזרים, בגוונים זרחניים, דבר חריג מאד יחסית לעלפים אחרים. מאפיין מרכזי של
העלפים הדרומיים, הוא כי הקשר בינם לבין הטבע חלש ביותר; הם יושבי ערים, ורובם
מוצאים את פרנסתם על מלאכת עשיית הצבעים, הצורפות האומנותית, אריגת שטיחים,
הארכיטקטורה ואילוף בהמות - בעיקר זוחלי ענק. (בקאנדבריש, רבים מהם עוסקים גם
ב"אירוח" ורקיחת סמים משכרים). קיימים כ-5,000 עלפים דרומיים בקאנבדריש
- ככל הנראה, הקהילה הגדולה ביותר שלהם בכל הסיל'נאראלד.
יצורים דמויי-אדם נוספים שניתן למצוא בשפע בקאנדבריש הם קובולדים, שרבים מהם
רובצים ברחובות ועוסקים בעסקים מפוקפקים, וכן ברוכלות ומסחר זעיר; עלפי פלדה
פרועים מחוף העשן, קומץ של אמזונות אש (וככל הנראה, גם אמזונות רעל לא מעטות,
מאחורי מסווה), ואפילו מינוטאורים וקהילה קטנה של דארקירי, שרובן מוצאות את פרסנתן
בתור שכירות חרב בכירות; מאידך גיסא, יש בה מעט מאד עלפים שאינם עלפי דרום או עלפי
פלדה[5],
וכמעט ולא ניתן למצוא בה ולו הוביט אחד.
המיתולוגיה, הדת והפילוסופיה הקאנדברישית: הקאנבדרישים, כמו חלק גדול מעממי
הדרום, סוגדים לאלת השמש, המכונה בפיהם זאהריאן (Zaharien); המיתוס
הקאנבדרישי טוען, כי אלת השמש בקעה לראשונה אל האויר העולם מתוך מערות האש הגדולות
בהר ההיכל, כשהיא נוהגת במרכבה שחושלה בסדנאות האש הגדולות שמתחת לעולם, רתומה
לשנים-עשר נחשים מעופפים העשויים אש זהובה; על האי, בראה את ילדי הדרום מן הבוץ
הוולקני הרותח, ונפחה בהם נשמה בכוחות קסם שהוציאה מליבותיהם של שושני אש סגולות
ומבושמות.
אלא, שיריביה, שדי הים הקרים, יצורים חלקלקים וענקיים בעלי זרועות תמנון וכשפים
נוראיים, ופיות הערפל הזדוניות והשתלטניות, לא אהבו את המעשה, והכריזו עליה מלחמה,
כשהם מזמנים לשם כך צבאות של יצורי ים מכל הסוגים והמינים; במלחמה,
חדרו מי הים הקפואים אל המפחות הנצחיות והחניקו אותם; שדי הים הקרים נטלו את מרבית
בני האדם, שפחדו להלחם לצד השמש ומיהרו להכנע, ופיזרו אותם על פני כל חופי העולם,
כשהם גוזרים עליהם להיות לנצח שפלים ועבדים. הקאנדברישים, לפי אותו מיתוס, הם בני
האדם היחידים שדבקו בשמש, ואי לכך, נשארו על האי הקדוש ובורכו להיות עשירים,
שלווים וחכמים; בני קאנבדריש ניתנו לממשלתם של שלושת ילדי השמש, שהפכו לשלושת אלי
האי, ושמרו על ברכות האם הבוראת.
זהו, למעשה, תקציר של מיתוס רחב יריעה, הקרוי "נצורות אם הבריאה", והינו
הראשון בעשרה ספרים המכונים בורהיראנה (Bourhyranea), המהווים ביחד את
המיתולוגיה הקאנדברישית, ורובם עוסקים בעלילותיהם של שלושת האלים:
מאקון (Makoon),
אל השלום, החופש[6], החלומות
והשיכרון[7],
מתואר כיצור מוזר בעל ארבע ידיים, שחציו פיל וחציו יונה.
ואנדורי (Vandoory),
ההרפיה הגדולה, שהיא אלת המיסטיקה והמסתורין, וגם אלת הפריון.
באליגון (Balygoon),
אל האומנויות וההשראה, וגם אל המסחר, העורמה והעושר; מתואר כאדם עגול ושמן עם שלוש
קרניים, רגלי צפרדע משולבות בישיבה מזרחית, וגוף חלקלק מעוטר סנפירים המזכירים דג.
הבורהיראנות הן ציוריות ומליציות מאד, ולמעשה גם אירוטיות (ואפילו פורנוגרפיות
בקטעים רבים שלהן, העוסקות במין לפרטי-פרטיו), וגונו בחריפות בידי מרבית הממסד
וביחוד הכהונה ההידרוסטית כ"ספרות תועבה משחיתה ומזוהמת". הבורהיראנות
אסורות באחזקה כמעט בכל מוסדות החינוך והמסדרים ההידרוסטיים, ומאידך גיסא, היוו
מאז ומעולם "ספרי פולחן" והשראה לרדיקלים ההידרוסטים ותומכיהם, שהתלהבו
במיוחד מן המקוריות הצבעונית של הכתבים, ומאירוטיזציה של יצורים דמיוניים שהם ספק
אדם וספק חיה.
האומנות הקאנבדרישית הלכה בעקבות המיתולוגיה, והיא מחבבת מאד הן עירום, והן שילובי
אדם-חיה למיניהם. הפילוסופיה הקאנבדרישית טוענת, שכפי שניחוחות מבושמים ופראיים
נכלאים בתוך הפרח, כך נכלאות רוחות החיה השונות ונמהלות בתוך מסווה הגוף האנושי,
שמערבב ומעדן אותן; החיה נוזלת מן האדם באינספור דרכים מקוריות ומפתיעות, מעודנות
יותר ופחות, וכל המרבה בכך, הרי זה משובח. הריקודים הקאנדברישיים מנסים תמיד לחקות
תנועות ומחוות של חיות, המשולבות ביניהם בכוריאוגרפיה זריזה ומוזרה, מלווה
בצלצולים של עשרות פעמונים מסוגים שונים. מאמונה זו, נגזר אף מנהג קאנבדרישי נוסף:
כל קאנברישי, גבר או אשה, המגיע לגיל 15, זוכה בכתובת קעקע המתארת חיה, או שילוב
בין חיות שונות, הנעשית בידי הכוהנים; הציור מקועקע בדרך-כלל מאחורי הכתף או על
הזרוע מעל המרפק, מלבד אצל כוהנים או מיסטיקנים, הזוכים בקעקוע במרכז המצח. יש
אינספור שילובים וצורות, והקאנדברישים מאמינים, כי הדבר מרמז על הרוחות המיסטיות
הטמונות בנשמתם[8].
הפילוסופיה הקאנבדרישית הרשמית דוגלת בחופש מוחלט: "כל הפרחים רוקדים לפני
אמא שמש, כל אחד לפי דרכו", נוהגים לומר בקאנדבריש; אי לכך, החוק הקאנדברישי
לא כולל ציוויים מוסריים כלשהם - בקאנבדריש מותרות כל הסטיות המיניות והמידות
המגונות, וכן השימוש בכל הסמים המשכרים, והאמונה בכל האלים (כולל שדים ואלים
מרושעים), כאשר האיסור היחיד חל על גניבת קניינו של אדם אחר, או על פגיעה בגופו או
חייו של אדם אחר, כל עוד אין הוא בגדר קניינו של הפוגע, באשר העבדות מותרת
בקאנדבריש, וזכותו של האדון לעשות ברכושו כראות עיניו, כולל ההתעללויות האכזריות
ביותר. הקאנבדרישים מעריצים עירום וריקודים ארוטיים, ואי לכך, "מארחות"
ברמה גבוהה (הרואות עצמן במידה רבה ככוהנות של עונג ופריון) ושחקנים מוזרים זוכים
לכבוד גדול.
התרבות הקאנדברישית בזה לאומץ לב, ומעריכה בעיקר את העורמה; אין כל בעיה עם בגידה,
כל עוד הדבר מחושב כהלכה ומשתלם, ואין חטא עלוב ובזוי יותר מאשר להכשל. מרבית
העבדים בקאנדבריש דהיום הם קראובנפוגים, בנים לעם שהיו עד לפני מספר עשרות שנים
בעלי בריתה של קאנדבריש; לפי התפיסה הקאנדברישית, האלים אוהבים את מי שחכם ועשיר -
כלומר, אם הצלחת במעשיך, סימן שהאלים אוהבים אותך, ואין כל טעם לבוא אליך בטענות
מוסריות מטופשות. השפה הקאנדברישית מתאימה לאדוניה, והיא עשירה ברבדים
ודו-משמעויות, וזאת שלא בכדי.
הקאנדברישים, באופן עקבי, מתעבים מלחמה, ומשאירים אותה בידי האחרים; בכל מרוצת
ההיסטוריה, נכנעה קאנבדריש בלא כל קרב רציני לכל כובש חדש שהשתלט על האיזור, כאשר
מדיניות העיר נועדה, באורח עקבי, לדאוג לכך כי ערכה הכלכלי יהיה גדול די הצורך,
בכדי שכל כובש יעריך אותה כנכס חשוב, וימנע מלפגוע בה; עד עתה, הצליחה השיטה כמעט
תמיד - ורק פעמיים בכל תולדותיה היתה העיר יעד לשריפה וביזה מצד אויב. ואכן,
קאנדבריש העשירה הינה נכס פיננסי שסייע רבות הן לשלטון הברית האפלה ואדוני השמש
השחורה, בזמנו, וכעת היא מסייעת באותה דרך לאימפריה ההידרוסטית. רק כחצי או מעט
פחות ממשמר העיר והכוחות החמושים של קאנבדריש מוחזקים בידי תושביה הקבועים מקרב
בני האדם[9],
ואילו היתר מאוייש בידי יחידות של דמויי אדם (כגון מינוטאורים ועלפי פלדה) ושכירי
חרב זרים, וכן מספר יחידות של סריסים שאיבדו את גברותם בריטואל שהפך אותם לצייתנים
ובעלי כוחות מאגיים המקלים עליהם את מלאכתם.
ההיסטוריה של קאנבדריש: מעט ידוע על היווצרותם ותפקידם
של האיים הוולקניים בעידני קדם, אולם חכמי המסורה טוענים, כי הדבר קשור לגזע
התת-מימי האדיר של הנימדורפיי (הקראקנים העליונים), ולהשמדתם במלחמת האזרחים
הקטלנית שניטשה ביניהם, לפני אלפים רבים של שנים; ככל הנראה, במצולות הים שכנה
בימי קדם אחת מעריהם של בני אותו גזע קדום, שהושמדה לחלוטין בכשפים ההרסניים
ששוחחרו בימי אותה מלחמה. משערים, כי ריטואלים קרביים שהשתבשו, או שכח רצונו של
צ'אוגארוק נגע בהם, יצרו סדרה של התפרצויות וולקניות שהשמידה כליל את העיר
התת-מימית, ויצרה בדרך זו את איי קאנבדריש, אשר ביסודם אינם אלא טונות על טונות של
לבה שהתקרשה לבזלת אחרי שהוקאה כלפי מעלה בכח עצום.
על האיים, השתכנו ילדיו של אל הכאוס, הבאוטו המגודלים ואנשי התייש, שהקימו בחסות
הר הגעש מקדש גדול לצ'אוגארוק ולאלילים שונים החוסים בצילו; מאוחר יותר, הגיעו
לאיים גם ראשוני בני האדם מן העממים העתיקים, תחילה כעבדיהם של אנשי התיש, ואחר-כך
כואסאלים ולוחמים בשירותם, שלמדו מהם את פולחן הכאוס. אלו ואלו לחמו כנגד צבא
הולקיריות של האור, שטיהרו את הסיל'נאראלד ממשרתי הכאוס; בקרב האחרון שהתחולל ליד
האי, התפרץ הר הגעש בפעם האחרונה וכילה בכך את שארית כוחו, מחפה ככל הנראה על
מנוסת יצורי הכאוס אל העולם התחתי. מאז, עברו כבר כמעט שלושה אלפים, וההר לא התפרץ
עוד; כיום, הר ההיכל נחשב כהר געש כבוי לחלוטין.
במשך למעלה מאלף שנים, עבר המקום מיד ליד; דבר מה באי דחה את הולקיריות ממנו, והן
הותירו את השמירה על הנמל בידי בני האדם מבעלי בריתן; שמועות ואגדות על מעשי זוועה
ורצח בחשיכה החרידו את דמיונם של הספנים, ורבים מהם הדירו את רגליהם מן הנמל הקטן
והעלוב ששכן כאן, או סירבו לעגון בו בשעות החשיכה; שמועות מצמררות סיפרו על רוחות
רפאים, או על ישות מרושעת ותבונית שנותרה חבויה מתחת לנקבות ומאגרי המיים המלוחים,
בעיקר אלו באי המזרחי הנמוך והדלוח - דבר מה, שנשבע לרדוף לנצח את הולקיריות ובעלי
בריתן.
מזלו הרע של המקום השתנה באלף השני לסה"ה, עם התפוררותה הסופית של קייסרות
האור, וימי המלחמות הפנימיות והקמת ליגות המסחר ברצועת האמתיסט; הנמל העשיר והבטוח
יחסית משך אליו מתיישבים רבים, ובתקופת הכאוס ושלטון האיריני הלבנה בהידרוסט,
נמלטו אליו פליטים לא מעטים מדרום ומרכז הידרוסט, דבר אשר הגדיל את הנמל של
קאנבדריש והעשיר אותו מאד. בדרך זו, התבססה קאנדבריש, העשירה ולבשה בהדרגה את
צורתה הנוכחית; העיר שיתפה פעולה עם הברית האפלה, לכוחותיה נכנעה בלא קרב במאה
ה-17 לסה"ה, ולאחר מכן את אדון השמש השחורה והקיידרהרצים, בהם בגדה מיד לאחר
תבוסתם בקרב ראגאמות'.
הפעם היחידה בה נחרבה העיר למחצה היתה בראשית המאה ה-20, כאשר הותקפה במפתיע בידי
צי ויחידות עילית קריינלכטיות, בראשות היונקר אדמיראל וולטר פון ארדאו;
הקריילינכטים, שזעמו על פרנסי קאנדבריש זה לא מכבר בגלל שיתוף פעולה עם יריביהם
הקיידרהרצים, התאחדו עם כוחן של אמזונות האש מנימלאנטיר, שחשדו שקאנבדריש נותנת
מחסה ליריבותיהן מקרב אמזונות הרעל; ההתקפה היתה מיועדת, בעיקר, ללכוד ולהשמיד
מגים קיידהרצים העורכים ניסויים אכזריים בשבויי מלחמה קריינליכטים, ומפתחים כלי
נשק בעבור הברית האפלה. הפולשים הפתיעו את מגיני קאנדבריש, פשטו עליה ובזזו אותה
בחסות החשיכה, כשהם משלחים אש בחלקים רחבים מן העיר, ומפליגים משם בטרם עלות השחר.
כיום, קאנבדריש נחשבת כבעלת ברית של
האימפריה ההידרוסטית, ומסייעת למימון האימפריה בתרומות ומיסי סחר, וכן בלקיחת מקום
ראשון במעלה במארג הכלכלי של האימפריה של הוד-מלכותו; בתמורה לכך, נמנעו
ההידרוסטים מלכבוש את העיר, והותירו אותה לנהל את ענייניה בעצמה, כאשר הם מסתפקים
בהצבת חייל מצב קטן בנמל הגדול, שם הוקצו להם מספר רציפים ומבנים. חייל המצב
ההידרוסטי בקאנבדריש זכה עד-מהרה למוניטין מפוקפקים מאד, של חייל מושחת ומפונק
השקוע עד צוואר בעסקי הגילדות וארגוני הפשע הגדולים; שירות צבאי בקאנבדריש נחשב לא
פעם כ"משאת נפשם" של קצינים צעירים ממעמד גבוה, שקנו את מעמדם בכסף,
ואין בהם שום רצון לחיי איש צבא אמיתי.
המשטר בקאנדבריש: קאנבדריש נמשלת, לכאורה, בידי "הזוג
השמימי" המקודש לאלת השמש - הנסיך הסגול ונסיכת זהב-האפרסק; המדובר למעשה
בכוהן בכיר של באליגון, וכוהנת בכירה של ואנדורי, המקיימים טקס נישואין ריטואלי
פרוץ הנעשה בנוכחות והשתתפות קהל רב, לאחר שהאלכימאים מורחים על גופם של בני הזוג
מישרות קדושות. אלא, ששלטון הנסיך והנסיכה הינו בעיקר סמלי, וסמכויותיהם הינן
ברובן טקסיות או דתיות, במעמדם כראשי "עצרת הכוהנים" של העיר, והאחראים
הראשיים על ניהול "פולחן השלושה".
השלטון האמיתי בעיר נתון בידי "מועצת טובי העיר" - גוף המונה 30 איש,
המחולק בדרך-הבאה:
14 נציגים של עשר הגילדות הגדולות (ראה
בהמשך), כאשר ארבע הגילדות החשובות ביותר זוכות לשני נציגים כל-אחד.
2 נציגים הפועלים בשם הגילדות הקטנות.
6 נציגים של הכהונה (2 לכל אחד משלושת האלים)
6 נציגים של הקבוצות האתניות של דמויי האנוש (2 לגמדי הים, 2 לעלפים הדרומיים, 1
לעלפי הפלדה, ו"הנציגה הירוקה", אשר הכל יודעים כי היא מייצגת את
האינטרסים של אמזונות הרעל).
2 נציגים של בעלי הקרקעות העשירים בעיר, שנבחרים בידי ראשי המשפחות החשובות.
הנסיך והנסיכה יושבים בראש המועצה, אבל אין להם שם קול אמיתי, ותפקידם הוא טקסי
בלבד.
צורת שלטון זו, מטבע הדברים, היא ביזורית
ולא מסודרת, מה שגורם לחלק ניכר מחוסר היציבות והמשטר הרופף של קאנבדריש. בפועל,
חלק ניכר ממהממשל בפועל נתון בידי הגילדות השונות, ובידי שורה של פקידים שממנה
המועצה לניהול ענייניהם המוניציפליים של רבעי קאנבדריש - כגון מפקחי מס, שופטי
שלום, ראשי רבעים ועוד. כח ניכר נתון אף בידי שלושת המגים הגדולים של העיר, שחרף
העובדה כי לכאורה הם ממונים ומודחים בידי המועצה, הרי שלמעשה שלושתם מכהנים כבר
עשרות שנים בתפקידם ועושים כמעט כרצונם; המג ראהקון, למשל, חי באחוזה מפוארת על
אחד האיים הקטנים, וידוע בחיבתו לנשים לוחמות אירוטיות - ולצורך כך, הוא שולח את
הגרגוילים שלו לחטוף נערות יפות הנראות לו מתאימות למשמר שלו, ואין פוצה פה
ומצפצף.
הצעד היחיד שניתן לנקוט בו בעת חירום הוא מינוי של מעין-דיקטטור, או "שר
מלחמה", שממונה על-ידי המועצה למשך שנתיים, כאשר חוקי העיר מאפשרים להאריך את
הכוהנה פעם אחת בלבד. בתום תקופת הכהונה, עומד שר המלחמה למשפט המועצה, שיכולה
לדון אותו על הפרת חוקי העיר; לא פעם, נידונו אנשים כאלו שניסו להחזיק בשלטון בכח
לגלות, ואפילו לעלות כקורבן לאלים[10].
כוחן של הגילדות הגדולות הוא עצום, הן בהשפעתן על השלטון והפקידות, והן בכך כי הן
עושות כמעט כרצונן, וחלקים גדולים מן העיר נתונות לשלטונן העקיף או הישיר (גם עשרת
הכוכבים בדגל של קאנדבריש מסמלים למעשה את עשר הגילדות דנן); לחלק מן הגילדות
החזקות יש כוחות חמושים משל עצמן, העולים באיכותם על רוב אנשי משמר העיר, ואילו
אחרות קשורות בקשרי ידידות ותמיכה הדדית עם כנופיות חמושות או אגודות מתנקשים.עשר
הגילדות הגדולות של קאנדבריש הינן כדלקמן:
1. גילדת יין-הפיל: זוהי הגילדה העוסקת בהפקת משקאות
משכרים ומישרות, וכן (באופן גלוי וחוקי) גם סמים מסוכנים, כגון אופיום ותערובות
קנבית מעמקים כחולה. הגילדה ידועה בכך שיש לחבריה מונופול מוחלט (הנאכף ביעילות
ובאכזריות) על הפקת המשקה הקאנבדרישי "הלאומי" המכונה מאקובונה (Makoobunea), או
"חלב פיל הזהב" - משקה מסמם ומשכר העשוי מחלב פילים המיובא מן הדרום,
המוקצף ביחד עם שנף, וניל ותערובת אלכוהול וסם משכר הדומה בתכונותיו לאופיום חלש.
גילדה זו היא עתיקה (קיימת כמעט אלף שנים), רבת עוצמה, ועוסקת במגוון עסקים
מלוכלכים ואכזריים; טוענים, כי היא קשורה בקשר הדוק לאמזונות הרעל מקלאן אר-קאהאדור,
ועזרה מאד לממן את מלחמתן באמזונות האש, שהסתיימה בחורבן נימלאנטיר[11],
וחלק גדול מרווחיה מגיע בסופו של דבר לעסקיהן של כוהנות התרעלה המבעיתות.
2. גילדת רשת הירקן: גילדה זו, שנודעה במשך כ-300
שנים כגילדת התבלינאים, עורכת עסקים ענפים בסוגי סחורות שונים בקראובנפאוגו
והארכיפלגו הדרומי, וקשורה לאילי הון מפוקפקים מחוף העשן, כגון משפחת התעשיינים
פון שולץ, שזכתה בשליטה הולכת וגוברת על ענייני הגילדה ב-15 השנים האחרונות, תוך
שהיא קושרת בעזרתה קשרים עם קצינים הידרוסטים מושחתים. ברנארד פון שולץ, איל פשע
ידוע לשמצה שנמלט מרוטמייר, הפך למוציא ומביא הגדול של הגילדה, ושילש בתוך
חמש-שנים את הונם של בכיריה. הוא נכנס אל שוק האופיום, תוך שהוא פותח מלחמת צללים
אכזרית מול גילדת יין-הפיל; כיום, הוא נחשב לאחד העשירים באזרחי קאנבדריש, ושוכן
באחוזה מפוארת הבנויה על אחד מאיי זנב הדרקון.
3. גילדת מעגל הארד: גילדה זו היא גילדת סוחרי העבדים
המשגשגת, החולשת גם על שוק שכירי החרב; חלק ניכר מהדרקירי השוכנות בעיר עובדות
במשרות בכירות בשביל הגילדה הזו. גילדת מעגל הארד חולשת על גילדות ההרפתקנים
המקומיות, ברובן, על תעשיית הנשק והשיריון, ועל מחסנים רבים בנמל. היא בעלת ברית
הדוקה וקשורה בקשרים ענפים לגילדה החזקה ביותר בקאנבדריש - גילדת הספנים.
4. גילדת האורגים: גילדה מיסטית ומסתורית, ששמה
קשור בחלק ניכר מהשמועות על כתות דתיות מוזרות ופאנטיות בעיר. הגילדה ממעטת להתערב
במלחמות הגילדות האחרות, ונחשבת כאחת הטובות (אך המפחידות) בדרום הסיל'נאראלד.
5. גילדת הספנים: הגילדה הנחשבת כעשירה והחזקה
בקאנדבריש, ושולטת כמעט לחלוטין בנמלים ובציי הסוחר של העיר, דבר שהופך את הגילדות
האחרות לתלויות בה במידה רבה; הגילדה נשלטת, מזה מאות שנים, בידי גמדי הים, ולצידם
"ליגת הקברניטים" האנושיים, שפועלים בדרך-כלל מתחת להם. הגילדה פועלת
באלימות רבה כנגד מתחרים זרים המפרים את חוקיה, ואפילו ספינות סוחר הידרוסטיות
מעדיפות בדרך-כלל לשלם את מס הנמל שהיא מטילה, ולא להסתבך. ( לגילדה זו 2 נציגים
במועצה )
6. גילדת הצורפים ועושי המגינים: גילדה זו מתמחה בתכשיטים שונים,
מהסוגים האהובים על הקאנדברישים, והיא עשירה מאד; היא משתפת פעולה עם גילדת סוחרי
העבדים ועם אילי מכרות זרים, כגון בריאנס ההידרוסטי וגוסטאב שטראוס הקיידרהרצי
הידוע לשמצה[12]; הגילדה,
שלעלפים הדרומיים השפעה לא מעטה (אף כי רחוקה מלהיות מוחלטת) על התנהלותה, עוסקת
גם בעיצוב סמלי משפחה, רונות וקישוטים דומים, ופועלת בעניין זה בשיתוף פעולה עם
גילדת מעגל הארד, שאת מוצריה היא מקשטת לא פעם.
7. גילדת אש הסתרים: זוהי הגילדה הקטנה והמסתורית של
המגים והמיסטיקנים, שכמו גילדת האורגים מעורבת ברבות מהשמועות על כתות דתיות
מוזרות, מעשי זוועה עלומים ועוד. מרבית המגים בעיר חברים בגילדה, כולל שנים משלושת
המגים של העיר; למרבה זעמה של הגילדה, ראהקון האדיר פרש משורותיה לפני כ-30 שנים,
ועושה כרצונו, אלא שעוצמתו כה גדולה, עד כי המגים האחרים מעדיפים להבליג, ולא
לפעול כנגדו - ככל הנראה מחשש למלחמת קסמים כזו, שיכולה לחולל שואה בקאנבדריש
עצמה; מספרים, כי גם הקשרים המוצהרים בין ראהקון למג ההידרוסטי המטורף ורב העוצמה
הרוזן קרטרפליים עזרו "לשכנע" את עמיתיו שלא לנסות ולאכוף עליו את חוקי
הגילדה. ( לגילדה זו 2 נציגים במועצה )
8. גילדת הבנאים: גילדת הארכיטקטים החשובה והעשירה
מצויה כעת במאבק כוחות שמפלג אותה כמעט לשניים - בין עלפי הדרום ותומכיהם
האנושיים, לבין סיעה יריבה שמושפעת בידי משפחת פון שולץ. דבר זה פגע קשות בכוחה של
הגילדה, ושני נציגיה במועצה פועלים למעשה זה כנגד זה.
( לגילדה זו 2 נציגים במועצה ).
9. גילדת המארחות: זהו מעין 'איגוד מקצועי' של
מארחות ויצאניות מן המעמד הגבוה, שמלבד עיסוקיו המסורתיים (הזוכים לכבוד רב
בקאנבדריש), החל בדור האחרון שולח את ידו לתחום מלאכות האומנות השונות, דבר שגרם
לו להתנגש ולהתערב בעסקיה של גילדת הבנאים, תוך שהוא מצדד בעלפי הדרום ותומכיהם
כנגד משפחת פון שולץ. גילדה זו מקבלת החלטות בדרך כמעט דמוקרטית, תוך חלוקות
"קולות" בין מכוני העינוג והאירוח השונים, בשיטה מסובכת המסתמכת על
גודלם, מעמדם, ענפי עיסוקם ועוד.
גילדת המארחות מסוכסכת, מזה מספר שנים, גם עם גילדת יין הפיל, בעיקר בשל תביעתה
להוריד את מכירי המשקאות ומישרות העונג, דבר שהביא למספר התנגשויות, רובן ברמה
הכלכלית והפוליטית בלבד.
10. גילדת הבנקאים ועושי המשכונות: גילדה זו שולטת במערך הפיננסי המסועף של קאנבדריש, הכולל עשרות
בתי גנזים ואחסנה, שני בנקים גדולים, ועוד. הגילדה ידועה בתקנון פיננסי מסובך,
ובמועצת סתרים העומדת בראשה, וחולקת לא רק שאיפות פיננסיות, אלא אף שאיפות
פוליטיות מרחיקות לכת; בתור שכאלו, הם מתערבים בסתר בפוליטיקה של ארצות שכנות,
בעיקר זו של הידרוסט, בה יש להם השקעות וקשרים מסחריים מסועפים. מספרים, כי הם
תורמים הון עתק לסיעה הרדיקלית, ומסייעים מאד במימון פעולותיה השונות בהיידרקרון
ובמקומות אחרים. (לגילדה זו 2 נציגים במועצה).
כתות דתיות; מלבד הפולחן הרשמי ופולחנות זרים מוכרים,
יש בקאנבדריש שפע של כתות דתיות שונות, חלקן גלויות וחלקן חשאיות ואף בלתי חוקיות;
בין היתר, מדובר במאמיני האש הקדושה, ששמו לעצמם למטרה לטהר את שמה של אלת השמש מן
הפריצות בדם ואש; גילדת המתנקשים הסודית, הקשורה בעצמה לאמונות מיסטיות הקשורות
בצידה האפל של השמש, כתות המאמינות בקדושתם של חרקים ומנסות לערוך ריטואלים שיסגלו
למאמיניהן תכונות של חגבים ודבורים, וכך הלאה.
קאנדבריש דהיום, ועניינים פוליטיים אחרים: קאנבדריש דהיום הינה בת-ברית
מוצהרת של האימפריה ההידרוסטית, ונחשבת לעמוד-תווך בכלכלת האימפריה, אף כי איש
מקברניטי "ברית האריות" אינו משלה את עצמו, כי עיר המסחר העשירה אינה
עשויה לבגוד ברגע שיתהפך הגלגל, ויד "הברית האפלה" או אויב אחר של
הידרוסט תגבר. קאנדבריש הינה, היום כתמיד, פקעת של תככים, אינטרסים מנוגדים, מעשי
רצח ומאבקים מסובכים; הביון ההידרוסטי והקיידרהרצי נאבקים זה בזה בצללים, ועוקבים
אחרי שועים וראשי גילדות חשובים; ארגוני פשע לוחמים זה בזה באכזריות תהומית; סוחרי
עבדים ופיראטים מלבינים את הונם שהושג שלא ביושר, בדרכם אל הצמרת, ועוד. ססגוניות,
עונג חסר גבולות, ארוטיות ויופי משתלבים עם שחיתות תהומית, אכזריות חסרת מעצורים,
שקרים וסכנות האורבות מאחורי כל פינה. לאלו מצטרפות אמזונות הרעל, הפועלות מאחורי
מסווה בשביל האינטרסים המרושעין שלהן, ורוכשות כוחות ומשאבים בעיר לשם כך.
לקאנבדריש, על שלוחותיה השונות, מעורבות רבה בפוליטיקה ההידרוסטית; לא זאת בלבד,
שלאילי הון הידרוסטים רבים, וכן לקציני צבא ופקידים בכירים במנהל ההידרוסטי יש
השקעות ואינטרסים פרטיים בקאנבדריש, הרי שהקאנבדרישים עצמם מעורבים עד צוואר
בפוליטיקה הפנים-הידרוסטית. קאנבריש היתה, מאז ומעולם, "בית חם" וכתף
תומכת לסיעה הרדיקלית, שראתה בעיר שאין בה גבולות מאז ומעולם מודל אידיאלי לחיקוי;
לכאן נמלטו רעייתו ובניו של פרופסור הנקן לאחר מותו, וכאן נערכו הפגישות הגורליות
שהביאו לחידוש פעילותה של הסיעה הרדיקלית בהידרוסט, שנים לאחר מפלת "צבא
התבונה".
מעבר לכך, ומעבר לעובדה כי הידרוסטים רבים מזדמנים לקאנבדריש מדי חודש, הרי
שהסוחרים הקאנדברישים משקיעים לא מעט בהידרוסט עצמה, בעיקר ב"רובע
המעיינות" החדש, שהפך זה מכבר ל"עיר הבילויים" או ל"קאנבריש
הקטנה" בתוך היידרקרון, כפי שהדבר מכונה מפעם לפעם.
לאחרונה, החלו אי-אלו מאילי ההון של קאנבדריש והרדיקלים משתעשעים בתוכניות חדשות -
נסיון לדחוף לכיוון איחוד כלכלי הולך ומתהדק בין קאנבדריש, רוטמייר, וחלקים בדרום
הידרוסט, בעיקר עיר הנופש העשירה והמושחתת קאלינגהאם, המצויה מניה וביה בהשפעה
קאנבדרישית גדולה. מספרים, כי המשנה למלך הידרוסט, ליידי מארג'ורי קאנינגהאם,
נאחזה בפלצות כאשר סופר לה על התוכניות דנן, בהן היא רואה חתירה של ממש תחת הכתר,
והיא פתחה במאבק בכדי לסכל אותן באיבן, אלא שסוחרים הידרוסטים עשירים וחסרי
מעצורים, אשר עשויים להרוויח מהורדת המכסים השונים, החלו תומכים בכך, כשהם מקריבים
בריש גלי את האינטרס ההידרוסטי עבור האינטרס האישי קצר-הטווח שלהם.
כתב וערך: גדעון אורבך, 2004.
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.