פורום	טכניקה	חי וצומח	אלים	מפלצות	קו-זמן	הרפתקנים	גזעים	ארצות

האי והאימפריה ההידרוסטית

העולם התחתי שמתחת לאי ההידרוסטי

אייזידארן
המלכה הכוהנת של קלאן אגראונדירק (דארקמור)

"לא טרחתי לכבוש את העיר הזו כדי לשבת על אבן ולהתהדר בנזר חסר ערך. באתי בכדי לאחד אספסוף מגוחך של סוגדי-עכבישים ושוכני נקיקים לאומה; לאימפריה, שקלדאריה לא תשכח לעולם".

"ההבלים שאתם מכנים משא ומתן נמאסו עלי. כרעו ברך- או שאו בתוצאות"

"הכוהנות החביבות שלי יטיפו בדיוק את מה שאומר להן להטיף - אחרת יפגשו את אלת המוות המהוללת, מהר משהן מצפות"

"טנפי את ארמוני פעם נוספת בשעשועים המגעילים האלו, אחות יקרה, ותשתתפי בכולם בדרך שונה שתכננת. מובן?"

מבוא: אייזידארן לבית הורת'נדירק (Horth’endirk), היא ככל הנראה החזקה ביותר מבין העלפים האפלים (Drow) החיים כיום בעולם התחתי שמתחת לדרום הסיל'נאראלד; כיום, היא מלכתה הכל-יכולה של עיר העלפים האפלים אגראונדירק (Darkmoor בשמה ההידרוסטי), ונחשבת כאיום הולך ומתעצם - הגם שלא מיידי או ישיר עדיין - על שלום "האימפריה של הוד מלכותו".
בשלב הזה, המאבק בין כוחותיה לבין הידרוסט הוא עקיף בלבד, כך שדמותה האפלה (והמרתקת למדי) מעסיקה בעיקר הרפתקנים, רכלנים - וככל הנראה, גם קומץ של אנשי צבא ופוליטיקאים, שמתייחסים אל התעצמותה בדאגה הולכת וגוברת. עבור רוב ההידרוסטים, שליטת דארקמור היא סיפור רחוק וקודר, שיפה בעיקר להפחיד ילדים קטנים, בבחינת "אם לא תתנהג יפה, יבואו משרתיה של המלכה המרושעת מדארקמור ויקחו אותך".
חלקים ניכרים מתולדות חייה של אייזידארן שרויים באפלה, בלא גרסה מוסמכת - ואי לכך, קיימות לא מעט גרסאות וסיפורים לא בדוקים, חלקם סותרים זה את זה, בדבר קורותיה טרם שהפכה למלכת דארקמור. חלק גדול מהמידע על אייזידארן שאוב, אם כך, מהשערות ושמועות, וחלקו מעדות חלקית ובעייתית של אחד מלבלרי הארמון שלה, שנלקח בשבי בידי הרפתקנים הידרוסטים. כך או כך, מדובר באישיות מעניינת וססגונית בהרבה מאשר ניתן לשער, שהיכרותה עם בני האדם בכלל, ועם הידרוסט בפרט, עולה בהרבה על מה שרוב האנשים מעלים על דעתם.

נתונים כלליים על אייזידארן:
גזע: עלפית אפלה (Drow).
גיל: בסביבות 410 (נולדה ב-2030 לערך).

מקצוע (Class): לא ברור, ככל הנראה לוחמת-קוסמת עם יכולות אישיות מיוחדות ויוצאות מהכלל, כולל יכולת מפותחת של שינוי צורה. גרסאות וסיפורים שונים מתארים כוחות שונים, חלקם נראים כסותרים אחד את השני.
דרגה: 25+.

מראה חיצוני:
אייזידארן, או "האוייבת הגדולה מלמטה" כפי שהיא מכונה לעיתים, היא דמות מרשימה ומטילת יראה. אלו שזכו לראות אותה יושבת על כס המלכות (וחזרו בכדי לספר את הסיפור), מתארים קוסמת-לוחמת גבוהה ומרשימה, בעלת עיניים ירוקות נוקבות וקול שיכול להקפיא את דמו של בן-שיחה במילה שקטה אחת.
לפי המתואר, אייזידארן אכן גבוהה יחסית ל-Drow (כ-1.8 מ'); גוון עורה כחול-קטיפתי, ושערה לבן-כחלחל גלי, מסורק בקפידה וגולש מתוך כתר מפחיד, עשוי פלדת-דם ועלי-צל, משובצות בירקנים בוהקים. הגם שיש המתארים אותה (באורח סטריאוטיפי למדי) כיפיפיה אפלה, הרי אחרים טוענים כי יותר מאשר היא יפה, אייזידארן ניחנה בנוכחות מרשימה, אותה היא מנצלת היטב לצרכיה.
בארמונה, היא מתלבשת באריגים בגון ירוק וכסף, עשויים מכשפי-צל מסובכים; במסעות ובקרבות, היא מעדיפה שיריון שחור, משובץ בפנינים קסומות ומעוטר בעיטורים רוניים ירקרקים ותכולים.

השמועות על אייזידארן מוסיפות ומספרות, כי מלבד דמותה המקורית, היא שולטת היטב בכשפים המסובכים ביותר של שינוי צורה, ומסוגלת ללבוש עשרות דמויות שונות ומשונות, אולם שתיים מהן חזקות ואהובות עליה במיוחד: האחת של אבירה מגזע ה- High-elf, שלמרות ההבדל המשמעותי, עודה מזכירה את דמותה המקורית של אייזידארן בגוון העיניים, השער ותווי-הפנים; הדמות השניה היא דמות של Spectral Demon מבעית: יצור אפור ושקוף למחצה, שמזכיר מערבולת מבזיקה באפור וירוק, מתוכה בוקעות חמש זרועות מתיזות ברקים. קיימות עדויות לא מעטות, לפיה לבשה אייזידארן את הדמות הזו, כאשר הובילה את המתקפה המכריעה שהבקיעה את חומות העיר רטרומון, ופתחה בטבח האכזרי של יושביה.

תולדות חיים:

אייזידארן נולדה בסביבות שנת 2030, אחת מעשרות נכדותיה של המלכה הכוהנת אירמרדיין לבית הורת'נדירק. אירמרדיין עצמה איחדה את כתר דארקמור עם תואר הכוהנת הראשית, לאחר הפיכה דתית עקובה מדם שביצעה מאה שנים קודם לכן, בשם אלת המוות מסגרתה טבחה כמעט את בית המלוכה הקודם ותומכיו (שאריותיהם נסו למקדש המבוצר והרחוק שנקרא על שמם: אוקנ'דהור).

שלטונה של הסבתא אירמרדיין התנהל, לפי המסופר, באורח דומה להפליא לכל הסטריאוטיפים הגרועים ביותר אודות Drow: חצר גדולה ואכזרית שנשלטת בידי נשות בתי האצולה, מלאה בתככים חסרי רחמים ובמאבק על ליבה ההפכפך של המלכה-הכוהנת, שלא בחלה בהוצאה להורג של שארי-בשרה אם העלו את זעמה או נאשמו בחתירה תחתיה. בארמון נוהלו משתאות מפוארים, במהלכם שועשעו האורחים בהוצאות להורג אכזריות ואיטיות של שבויים ערומים ("לכבוד אלת המוות"), ועוד כהנה וכהנה.

אייזידארן עצמה נחשבה כבת צעירה ובלתי נחשבת יחסית של השושלת. לפי השמועות, בזה לה סבתה בוז עמוק בתור ילדה חלושה ורגשנית. "הבכיינית הקטנה", שהיתה נוהגת לכסות את עיניה ולבכות כאשר אולצה להתבונן בעינויים האכזריים שנערכו לשם שעשוע בכל ארוע רשמי, או להתבודד ולקרוא אגדות וסיפורים שנחשבו בעיני סבתה כ"בזבוז זמן מטופש". מסתבר, שאייזידארן החזיקה, כבר בגיל צעיר, בידע מרשים ביותר על בני אדם, גמדים וגזעים אחרים, באורח שעלה בהרבה על זה של רוב באי החצר. היא נהגה לתחקר עבדים ושפחות חדשים במשך שעות, תוך שהיא פולחת אותן במבט עיניים חודר, ומזהירה אותם כי חייהם תלויים בכנות וברוחב היריעה של מה שיספרו לה.

סבתה של אייזידארן השתשעשה לא פעם ברעיון להפטר מהנכדה "חסרת התועלת", רעיון אליו דורבנה בידי כמה וכמה נכדות אחרות, שבזו לשארת-דמן ותיעבו אותה מגיל מוקדם מאד. אלא, שהרעיון לא גובש להחלטה סופית אלא שנים לאחר מכן, בשנת 2090 לערך. אייזידארן, שטרם הגיעה לפרקה, הסתכסכה באורח חמור עם ליידי זהארנארה, בת-דודה מבוגרת ממנה בשלושים שנים לערך, שנחשבה ללוחמת קטלנית וחביבה מאד על המלכה הכוהנת אירמרדיין; השנאה פרצה באורח סופי בעת שהשתתפו שתיהן במסע פשיטה ללכידת עבדים, ולתדהמת כולם, גברה אייזידארן הצעירה וה"רכרוכית" על הלוחמת האדירה, המיתה אותה באכזריות והתעללה בגופתה. יש הטוענים, כי ההתגרות וההתעללות הבלתי-פוסקים מצד זהארנארה הביאו להתפרצות זעם בלתי נשלטת של אייזידארן, שעימה פרצו כוחות שהיו חבויים מתחת לפני השטח. רבים אחרים, לעומת זאת, גורסים כי אייזידארן רקמה את מותה של בת-דודתה מזה שנים, וחיכתה להזדמנות ההולמת, תוך שהיא מעמידה פנים וסומכת על תדמיתה כרכרוכית וחסרת-אונים בכדי לרפות את זהירותה של היריבה.

כך או כך, ולמרות שלפי החוק העתיק עמדה לאייזידארן הגנה (מסויימת לפחות) בדמות עדים לפיה זהארנארה היתה הראשונה לתקוף, הרי שאייזידארן בחרה, בחוכמה, שלא להעמיד עצמה לצדק המפוקפק של סבתה, ונמלטה ממקום הארוע. חמתה של סבתה בערה בה להשחית; לאחר שכל הנסיונות לאתר את אייזידארן כשלו, כילתה את חמתה בבנות ליוויתה ובשפחותיה, והמיתה את כולן במיתות אכזריות שנבחרו במיוחד לשם כך. לא ברור כיצד הגיע המידע אל אייזידארן, אולם משערים כי חלק מהמאורעות אכן הגיעו לידיעתה, והביאו אותה להשבע לנקום נקמה הולמת בסבתה ובכל מי שהיה לו יד ורגל באותן הוצאות להורג.

למעשה, כמעט ואין ידיעות מוסמכות על קורותיה של אייזידארן בין שנת 2090 ל-2340;

קיימת ספק אגדה, ספק שמועה שקושרת בין אייזידארן לדמותה של ליידי הלניס ואל-הורקלור, אבירה אגדית מגזע ה-High elves ששירתה במסדר סנט-קודור בשיא עוצמתו, עד למפלתו והשחתתו במהלך "מלחמת הקודש" שניהל בדרום הרחוק במחצית המאה ה-21 לסה"ה. ליידי הלניס, שהאגדות הופכות אותה (שלא במפתיע) לפלדינית יפיפיה, היתה מעורבת באורח הדוק במאבקי הכח בצמרת המסדר, ומספרים כי הגראנד-מסטר אסטפורד, שהוליך את המסדר בסופו של דבר אל השחתת מידות ותבוסה מוחצת, היה מאוהב בה באהבה נכזבת, וזעמו הלך וגבר משום שביכרה אחר על-פניו. את נקמתו בהלניס ובמסטר שאהבה נטל, לפי האגדה, שנים מאוחר יותר, כאשר שלח אותם ואת אנשיהם למסע מלחמה שאין חוזרים ממנו, אל מול דאמון או יצור מבעית אחר שבא ממימד אחר ואפל. האגדה הרשמית מספרת, שהלניס ואהובה נהרגו שניהם, או שהלניס הקריבה את עצמה בהסתערות אחד-על-אחד מול "אדון המערבולת שאין חוזרים ממנה", בכדי לאפשר לשארית חייליה להמלט.

עד כאן, הגרסה הרשמית והרומנטית; הגרסה האחרת, הצינית והאפלולית יותר, שזיתה בין אייזידארן (באחת מהצורות אותן היא מסוגלת ללבוש) לבין הלניס[1], נדחתה בשאט-נפש בידי הממסד האוניברסיטאי והחוקרים בהידורסט, מה גם שלפחות שני בתי אצולה מכובדים מתהדרים בשושלות יוחסין שדמה המפואר של הפלדינית האגדית נמהל בהן. שוללי הסיפור מעירים, בין היתר, כי הלניס היתה, במוצהר, פלדינית ומרפאת, צורת קסם שאין רחוקה ממנה מאשר המלכה הכוהנת האפלה, השולטת בקסמים של אפלה וחורבן.

בין אם יש אמת בסיפור על הלניס ובין אם לאו, הרי שמשנת 2150 ועד 2375 לערך, אין ולו רסיס מידע על מיקומה ומעשיה של אייזידארן. יתכן, שהרחיקה לנדוד וחייתה במימדים אחרים ואפלים, או ביבשות אחרות ולא ידועות. כך או כך, בשנת 2340 בקירוב היא חוזרת לעולם התחתי שבאיזור הידרוסט, תחת מסווה של "פאלדוריאה הזקנה": מלומדת בקסם אפל ובכוחות של דאמונים – כשרונות שפתחו בפניה במהירות דלתות רבות בעיר הולדתה.

דארקמור של מחצית המאה ה-24 לסה"ה נראתה לאייזידארן כצל נלעג של מה שהכירה בילדותה. סבתה רבת העוצמה לשעבר, נאבקה לשווא בקסמיה בזיקנה; מספרים כי כמה מהקסמים השתבשו, וגרמו לדעתה להחלש ולהפוך להזיות טירוף. בעשרות השנים האחרונות לשלטונה, כמעט ולא יצאה אירמרדיין מארמונה, והשלטון בפועל היה נתון בידי חבורה מגוונת של בנות, נכדות, כוהנות ולחשניות שחתרו זו תחת זו, ודרדרו את השלטון לאנרכיה, שאכזריותה הלכה ועלתה ככל שכוחה בפועל נחלש. את המצב, ניצל קלאן ה-Drow רב העוצמה רטרומון, בכדי להוציא מידי דארקמור שטחים וזכויות, ובסופו של דבר גם לכפות עליה לשלם "מס מסחר" שנתי בסכום נכבד.
אייזידארן לא מיהרה, אלא טוותה את רשתה לאט, צעד אחר צעד; כמה מאחיותיה היותר נאמנות הובאו, ככל הנראה, בהדרגה ומבעוד-מועד בסוד העניינים, ושיתפו איתה פעולה בעוד "הזקנה החכמה" צוברת עוצמה, לומדת את קסמי המגן של הארמון ו"מסייעת" לחבורה המסוכסכת המושלת בארמון לזמן דאמונים ויצורים אחרים, שעמדו בפועל תחת שליטתה של אייזידארן, בעוד באות הארמון אינן מבחינות בסכנה, וממשיכות להתקוטט ולתכך זו כנגד זו, והמלכה הסבתא שוקעת עוד ועוד לתוך הזיות של טירוף אכזרי, מנותק לחלוטין מהמציאות.

המהלומה ירדה בשנת 2388; אייזידארן וקומץ מאחיותיה פתחו במרחץ דמים בארמון של דארקמור, מגובות בידי המשרתים הדאמונים, גדוד עילית של שכירי חרב, וחלק מקציני דארקמור שקצה נפשם בניוון ובשקיעה של שלטון אירמרדיין.

אייזידארן לא שכחה ולא סלחה; סבתה המשוגעת מתה ביסורי תופת, שדמו להחריד לאלו שהמציאה היא עצמה בעבור בנות-ליוויתה של נכדתה. עימה מתו יותר ממחצית בנותיה ונכדותיה. למרות מראית העין של השתוללות אכזרית, נוהל הכל באורח מתוכנן ולפי רשימה מסודרת. אייזידארן ידעה היטב את מי היא מעוניינת להמית, ולמי להניח לכרוע ברך בפניה ולבקש את חסדה. מהקבוצה הראשונה, שרדו מעטות בלבד, ואלו נסו הרחק מדארקמור.

לאחר שלושה ימי מרחץ דמים, שמה אייזידארן את כתרה של סתה על ראשה, והכתירה עצמה בתור המלכה הכוהנת של אלת המוות, שליטתה הכל-יכולה של דארקמור. אלא, שהטיהורים וההוצאות להורג לא תמו עדיין. לאחר הטבח הגדול בארמון, פנתה אייזידארן לטהר את העיר עצמה מכל מי שנראה בעיניה מסוכן, או אחראי לחולשה שפשתה בדארמור. את עיקר זעמה, שפכה המלכה הטריה על כוהנים וכוהנות של אלוהויות שלא נשאו חן בעיניה. במיוחד, נעקר מהשורש פולחן האל גרודא (Grooda), או "הגוש הזולל" שפשה בדארקמור בעשרות השנים הקודמות. כוהניו של גרודא וכמה וכמה מעשירי דארקמור שהפכו לחסידיו הושלכו "לחסדי הרמש הקדוש שלהם" (כלומר, הושלכו לבורות שם טרפו אותם "חיות הקודש": ג'לים זוללים ושאר יצורים החביבים על מאמיני גרודא), ולאחר מכן נשרפו מקדשיו עד היסוד. גם כוהניהם של אליהם אחרים נרצחו, או קיבלו הוראה להסתלק מהעיר בתוך יממה, פן יחלקו את אותו הגורל. כך, נעקרו מדארקמור פולחנותיהם של כמה וכמה מאלי המסחר החשובים של העולם התחתי, ושל אלי גזעים אחרים, מגלימרדון של בני האדם ועד לכוהני אש הצללים של הודון. עד מהרה, הכריזה אייזידארן, כי בעירה ובקלאן שלה מותר אך ורק פולחנה "הרשמי והנכון" של אלת המוות, וכל פולחן אחר יענש במוות אכזרי.

כוהנות האלה האפלה (לאחר ששורותיהן טוהרו מ"עושות צרות") נאחזו בהתלהבות נוכח החידוש שהעביר אליהן כוחות רבים שדעכו במהלך הדורות, ושיתפו פעולה בהתלהבות בהוצאות מצוות המלכה אל הפועל. הפולחן שהכתיבה אייזידארן, עם זאת, היה שונה למדי מהפולחן המסורתי והישן. אייזידארן ראתה לנגד עיניה פולחן ממוסד, מסודר וממלכתי מאד, של כהונה צייתנית וצבאית למחצה, המשמשת כשופרו ועושי דברו של הכתר. כהונה שכזו, שתהפוך לעמוד התווך ותסייע לה בהגשמת "החלום הגדול" – חזון הכיבוש והאימפריה שהדביק את רוב-רובה של דארקמור בהתלהבות אדירה - מה שסייע ואפשר לאייזידארן לבצע את הטיהורים האכזריים בזה אחר זה, רובם לכל מצהלות ההמון – וחשוב מכך, הפיקוד הצבאי של דארקמור.

"החזון הגדול": מהפניה החוצה ועד הקמת הברית האפלה (2389-2315)

הסיפוק שבנקמה האישית ותפיסת השלטון היה, בעיני אייזידארן, רק אבן המסד למפעל גדול בהרבה; גם הטיהורים והרפורמה הדתית האכזרית, מבחינתה, לו היו אלא צעדים מכינים לחלומה הגדול. די והותר זמן, הכריזה, הדרדר הגזע המפואר של ה-Drow לניוון ופירוד בין עשרות קלאנים קטנים וגדולים. היא, אייזידארן, נועדה להפוך אותם לאומה אחת ומפוארת: עם אחד, אלה אחת וכתר אחד. כשם שההידרוסטים הקימו אימפריה אדירה בעולם שלמעלה, והכריעו את "כל העמים והגזעים הנחותים מהם", כך יעשו העלפים האפלים למטה, מה גם שהם, כמובן, הינם גזע עתיק, נעלה וחזק בהרבה מבני האדם; ודינם של כל המתנגדים אחד - לחורבן.
לאחר מספר הצלחות ראשוניות קלות, שעיקרם הטלת מרותה על קלאנים קטנים, חסרי כח והנהגה של ממש, נתנה אייזידארן את דעתה על היריבים המסוכנים ביותר בעולם התחתי: הגמדים מזיריק-זיגיל, שנקל היה לשער כי לא "יתלהבו" מהרעיון לשמש עבדים או ואסאלים לאימפריה של Drow, ושני הקלאנים הגדולים האחרים של העלפים האפלים בעולם התחתי של דרום הסיל'נאראלד: קלאן רטרומון וקלאן נוראדור המרוחק יותר, שלא הראו כל סימן של נכונות להכנע לתכתיביה של אייזידארן, שנראתה להם כמטורפת בעלות הזיות גדלות מטופשות ומסוכנות.

מכל אלו, היה קלאן רטרומון השנוא והבזוי ביותר על אייזידארן: לא די בכך, שהקלאן נשלט בידי זכרים וסוגד לאל מסחר בוגדני ומתועב (בניגוד ל-Fallen hunter של נוראדור, שנראה ראוי יותר לכבוד לפי השקפתה של אייזידארן), הרי שבני רטרומון ניצלו במשך עשרות שנים את חולשתו של קלאן דארקמור, רמסו ועשקו את זכויותיו וחלבו ממנו "מיסי מסחר". לאייזידארן היה חשד, מבוסס מאד לפי דעתה, שבני רטרומון גם סייעו לכאוס ולמאבקים הפנימיים בתוך הקלאן שלה, כדי להנציח את החולשה והעליבות שלו.

כעת, הגיעה עת הנקמה. ההתלהבות האפלה שאחזה בבני דארקמור, בשילוב עם כוחה של אייזידארן עצמה ובעלי בריתה המשועבדים, הנחילו תבוסה אחרי תבוסה לצבא רטרומון; העזרה מקלאן נוראדור היתה מועטה מדי, ואחרה להגיע. בשנת 2408, הושמה העיר רטרומון עצמה במצור, ולאחר ששליטיה סירבו להכנע והתגוננו, תוך נסיון להעזר בשכירי חרב וקריאות עזרה לכל יריבי אייזידארן, הגיעה עת מרחץ הדמים הגדול. בשנת 2410, הובקעו חומות העיר, ואומרים כי אייזידארן עצמה לבשה צורה מבעיתה של יצור מהתופת, והובילה את המתקפה האחרונה. החלטתה היתה ברורה: לעשות מבני רטרומון דוגמא כזו, שתבהיר לכל יתר הקלאנים הסוררים מה יהיה גורלו של כל מי שיסרב לקבל את מרותה.
למעלה מ-80% מבני רטרומון נטבחו בימים ספורים, ורבים אחרים נלקחו לעבדות מהסוג השפל ביותר. כל אצילי רטרומון שנתפסו הועלו קורבן לאלת המוות, כשאייזידארן עצמה מנצחת על הטקסים, ומביאה את תומכיה לאקסטזת נצחון שלא היתה כמותה מזה מאות שנים. שארית הפליטה של בני רטרומון נמלטה אל העולם העילי, וקיבלה את חסות הכתר ההידרוסטי, מתוך תקווה שהדבר ירתיע את אייזידארן מלדלוק בעקבותיהם. לעת-עתה, התברר החישוב כנכון: אייזידארן סבורה, ככל הנראה, שעוד לא הגיעה העת לעימות חזיתי עם האימפריה הגדולה של בני האדם, אולם כל המכירים אותה מאוחדים בדעה, שלא שכחה את שרידי קלאן רטרומון, וכי במוקדם או במאוחר תמצא את העת להנחית עליהם מהלומה סופית.

חורבן רטרומון היה הגדול בנצחונותיה של אייזידארן, אולם במידה רבה, גרם להתהפכות הגלגל ולעצירת "הנחשול הבלתי מנוצח". ההלם שבחורבן העיר העתיקה הביא את יריביה של אייזידארן להבליג על ההבדלים, השנאות והמחלוקות הרבות ביניהם ולהתאחד כנגדה. את המהלך הובילו כוהנות ה-Drow ממקדש אוקנ'דהור, יריבותיה המרות והעתיקות של משפחת אייזידארן. תחת תיווכן, נכרתה ברית צבאית בין הגמדים מזיריק-זיגיל לבין העלפים האפלים מקלאן נוראדור, אליה הצטרפו שאריות בית רטרומון, ומאוחר יותר - גם הכת הפריסיליאנית, וכן שבטים ועממים שונים אחרים מהעולם התחתי.

בשנת 2412, הצליחה ברית אוקנדור, בפעם הראשונה, להנחיל לאייזידארן שתי תבוסות מצלצלות; נסיון הפשיטה הגדול של צבא דארקמור על מקדש אוקנדהור עצמו רוסק, ובקרבות מצאה את מותה ליידי מיסטארנדה, אחת מאחיותיה האהובות של אייזידארן. נסיון התקפה גדול שני, בראשות אייזידארן עצמה, על זיריק זיגיל עצמה נתקל בעיקר צבא הברית, ונהדף בשורת קרבות עקובים מדם.

המלחמה הגדולה בין ברית אוקנדור לברית דארקמור שקעה בהדרגה לתיקו, שמופר מפעם לפעם בפשיטות וקרבות גבול; כעת, החלה אייזידארן תרה אחר בעלי ברית. במסגרת זו, נאלצה לבלוע את גאוותה ולכרות ברית עם הלגיון האפל של סר פוגלוק, אביר אנושי מרושע (Avenger) ידוע לשמצה באכזריותו ובדרך הגלויה בה הוא סוגד לאדוני האופל בלגורת'. דבר זה הביא לשירותה כמות גדולה של גמדים אפלים, עלמות דומן ויצורים מרושעים אחרים להם בזה אייזידארן בסתר ליבה, אולם גם הברית האפלה שנכרתה לא הצליחה להביא את אייזידארן לנצחון מכריע על אויביה; הגמדים ספגו מכות קשות ואיבדו מכרות יקרי-ערך, אולם חרף זאת, הם ממשיכים להחזיק מעמד. כל זאת, כאשר ברקע עומד תמיד החשש מהתערבות הידרוסטית; לעת-עתה, בחרו קברניטי האימפריה לשמור על נייטראליות ולא להתערב במלחמה הגדולה בעולם התחתי, ותחת זאת לעסוק בעניניהם, אולם הרפתקנים אנושיים נמנו לא פעם בשורות אויביה של אייזידארן, דבר שממלא אותה בזעם וגורם לה להשתעשע מפעם לפעם ברעיון להנחית על הידרוסט מכה כואבת. אלא, שלעת עתה היא מושלת בזעמה ונמנעת מכך, ויש האומרים כי במסתרין היא מנצלת את בקיאותה הרבה בענייני הפוליטיקה האנושית בכדי למשוך בחוטים, ולדאוג כי ההידרוסטים ימשיכו להמנע מהתערבות מסיבית בענייני העולם התחתי. יש המרחיקים לכת ולוחשים כי אייזידארן שוקלת אף לערוך "ביקור מלכותי" אצל מלך הידרוסט, בכדי להרשים, או אולי להפחיד אותו די הצורך – אולם לשמועה זו אין ביסוס.

שלטון, אופי והתנהגות:

אייזידארן נערצת כאלה בדארקמור, ועודה נחשבת להתגלמות רצונה האחת והיחידה של אלת המוות, אם האומה שתביא את העלפים האפלים לעתיד מזהיר, תוך מחיצתם של כל הבוגדים והיצורים הנחותים שיעמדו בדרכה. עבור בני דארקמור, ברור כשמש כי הנצחון הסופי, גם אם יתמהמה, בוא יבוא.
מתחת לתאורים הרשמיים של שליטה אכזרית, קרה ושקולה, מסתתרת אמת מורכבת בהרבה. אייזידארן הינה, אכן, שליטה שקולה שמתכננת את צעדיה היטב (בדרך-כלל) ככל שהדבר נוגע למתנהל מחוץ לארמונה, החל מנתיניה וכלה באויביה. עם זאת, במספר פעמים הכשילה אותה גאוותה ותחושת העליונות המופרזת שלה, כאשר קוממה עליה שבטים ויצורים שיכולים היו להיות בני בריתה, לו נקטה כלפיהם גישה זהירה יותר ויהירה פחות.

מאידך גיסא, השמועות מספרות כי בחייה האישיים, אייזידארן הפכפכה ורגשנית הרבה יותר. מחד גיסא, אין לה כל מעצור או מניעה מלצוות על מעשי הזוועה הקשים ביותר, ומאידך גיסא, מספרים עליה כי בחייה האישיים היא אינסטיניסטית גדולה, ואינה מפיקה כל הנאה אישית מעינויים, להיפך. כמו בילדותה, גם כעת היא מתעבת צרחות מיוסרות וקרביים מטפטפות דם המוצגות לראווה, ואי לכך, אסרה על קיום חלק גדול מ"השעשועים המסורתיים" שהיו מקובלים על האריסטורקטיה של דארקמור קודם תקופתה. מותה של סבתה לא סיים את השנאה והזעם שהיא רוחשת כלפיה; כלפי חוץ, דאגה להציג את סבתה כאב-טיפוס של שליטה כושלת ומטומטמת, שהיתה יאה לכל היותר להיות שאמאנית של עלמות דומן, ולא מלכה של עלפים אפלים.

מתחת לרצונה הנחוש של "מלכת הברזל האפלה", מסתררים רבים מפצעי העבר, ועשויים לגרום לה, ברמה האישית, לפרצי רגשות ושינויים קיצוניים במצב הרוח: פרץ זעם מבעבע יכול להפוך בלא התראה להתקף דיכאון ואפילו בכי (ולהיפך), ורצון עז להתבודד תוך גילוי תעוב לכל חברה באשר היא יכולה להפוך במהירות לגחמנות ואפילו לתאווה מינית לא מרוסנת. אחת השמועות על אייזידארן, היא שהיא מחזיקה כמה וכמה "פילגשים" ממין זכר, שהינם למעשה זכרים נאים, עלפים אפלים וגם בני אדם, שנשמתם נשאבה בקסם דאמוני, והפכה אותם לבובות צייתניות של המלכה הכל-יכולה. השבוי רם-המעלה מארמונה שנחקר בידי שוביו ההידרוסטים טען, כי לפחות פעם אחת שמע כי המלכה נאחזה בפרץ של רחמים עצמיים שהפך להבעת מיאוס מהדרך בה היא "נאלצת" להיות שבויה ב"ים של רשעות מגעילה", ובמהלך אותו פרץ רגשות הודתה, עד כמה היא מתגעגעת ל"חברים ישנים" שלה; אולי היה עליה למות ביחד איתם ולא להפוך ל"דבר הנורא" שהפכה אליו. מפעם לפעם, סופר כי היא נעלמת מארמונה בלא להשאיר עקבות, לעיתים למשך חודשים, כאשר השלטון עובר לאחת משתי האחיות הקרובות אליה, קלרדריינה ואלטיריה. בדארקמור רווחת השמועה, כי המלכה מתהלכת ברחבי ממלכתה בצורות שונות, ותרה אחר אי נאמנות ובגידה.

מובן, שכל האמור הוא בגדר שמועות בלבד; כלפי חוץ, נותרה אייזידארן "יד הברזל" הקרה, המתוכננת והמחושבת; למותר לציין, כי רובם המכריע של בני דארקמור יגיב בזעם ותיעוב לכל מי שיעלה דברים כאלו בנוכחותם, בבחינת חילול קודש נתעב במיוחד. עונשם של דברים כאלו בדארקמור ובאיזורי ההשפעה שלה, כמובן, הוא מוות אכזרי ומצמרר.

---

[1] ולפי אחת הגרסאות: הדאמון שניסה לשאוב ולהיזון מנשמתה, גילה מאוחר מדי כי זה בדיוק הגורל שיועד לו, ומטורף הפך לנטרף.