מקצוע: Volkreig
Knight
מראה חיצוני: בריגיטה נראית
כדוגמה טיפוסית לאצילה קיידרהרצית; גבוהת קומה ואתלטית, בעלת שער גלים גולש בצבע
בלונד-כהה ועיני פלדה כחולות-אפורות, בעלות מבט ישיר, תקיף וחסר פחד, שהזכיר לרבים
מבט של נץ מוזהב העומד לעוט על טרפו. אפה ישר ודק, ושפתיה מלאות, חיוורות משהו,
לובשות לא פעם ארשת של חיוך ידעני ועקום, מלא עליונות, מהסוג העולה על פניה לא פעם
בעת עימות או תכנון תוכניות שאפתניות. הדבר משתלב היטב-היטב עם יציבתה הבטוחה,
וההבזק המסוכן הבוהק לא פעם בעיניה.
תולדות
חיים ורקע של הדמות:
משפחתה של בריגיטה: בריגיטה נולדה באחוזה ליד עיר הנמל דרזלארט שבמזרח קיידרהרץ, בת
לפרייהאר היינץ-וולפנגאנג פון הורנתאו ולרעייתו, הבארונטה וואנדה פון אכנשלוס. מצד
אביה, היתה נצר לשושלת עתיקה ומסועפת של בעלי אדמות ואבירים, אשר בניה קיימים הן בקיידרהרץ
והן בקייסרות הולצן. מצד אמה, היתה נצר לשושלת צבאית עתיקה שבניה תפסו עמדות
בכירות בצבא האימפריה מאז ההפיכה הצבאית של תחילת האלף השלישי לספירה ההילאסיאנית.
אחיה ואחותה של אמה, קארל וסופיה פון אכנשלוס, היו קצינים בכירים בחייל הפרשים
הקייסרי, ושניהם נפלו בקרבות במזרח סוראגיה שהתנהלו בין הקיידרהרצים להידרוסטים
בתחילת המאה הנוכחית. אף כי בריגיטה מעולם לא ראתה את דודה ודודתה המנוחים, היו
שניהם הדמויות הנערצות עליה מאז ילדותה המוקדמת. לא פעם, כאשר היתה ילדה, חלמה כי
הם מתגלים עליה ומבטיחים לה כי כאשר תגדל, תהיה כמוהם.
אמה של בריגיטה, אף כי בנעוריה
היתה שוליה של קוסם, לא התעניינה במיוחד בקריירה צבאית או בהרפתקנות. היא נשאה
בגיל מוקדם יחסית, והשקיעה את מיטב זמנה בניהול אחוזתו של בעלה, מהווה "רעיה
קיידרהרצית" קשוחה למופת, שהשליטה משמעת נוקשה על ילדיה, משרתיה וכל יתר באי
האחוזה.
מנישואיהם של היינץ ווואנדה
נולדו שלושה בנים ושתי בנות: ריכארד (34), גינתר (31), פאולה (28), הרברט (אמור
היה להיות בן 27 כיום) ובריגיטה (25).
בשנת 2411, לאחר התבוסה המוחצת
של הברית קיירהרץ - קאהראן-וול כנגד הצבא ההידרוסטי, התמוטטה הקייסרות הקיידרהרצית
בשורה של מהומות פנימיות, והשלטון עבר לידי ברית גילדות ואילי מסחר בראשות פראנק
בראכטולדס. אביה ואמה נחלקו בדעותיהם בנושא זה. בעוד הפרייהאר וולפגאנג היה מוכן
להשלים עם השלטון החדש ולשרת אותו, ולו באי-רצון, נקטה הבארונטה פון אכנשלוס בעמדה
בלתי מתפשרת של שנאה תהומית לרפובליקה ולראשיה, אותם כינתה בוגדים שיש
"להוקיע את ראשיהם על מוטות חזירים, וכל שיעשה זאת, יבורך". היחסים בין
בני הזוג החריפו, כאשר הסכים הפרייהאר וולפגאנג לשרת את הרפובליקה, תחילה כגנראל
בחיל הרגלים ולאחר מכן (החל בשנת 2423) כנספח צבאי מיוחד האחראי על אבטחת צי הסוחר
הקיידרהרצי. הבארונטה פון אכנשלוס השתוללה, מאשימה את בעלה בבגידה במולדת, והיחסים
ביניהם הלכו והדרדרו. במחלוקות אלו, אשר נפלו בבית, התפלגו גם ילדיהם של בני הזוג;
הבן הבכור ריכארד תמך באבא, ואילו גינתר ופאולה תמכו באמא. הבן הרביעי הרברט נקט
עמדה קיצונית הרבה יותר; מאז ילדותו, תעב את חיי האצולה הקיידרהרצית, כשהוא מגלה
תמיכה בכיתות רפובליקנריות קיצונית. בסופו של דבר ברח או סולק מהבית (בריגיטה לא
הצליחה לגלות באופן ברור מה משניהם הוא הנכון) בשנת 2429, הצטרף למיליציה של של
תומכי רונובסק[1], בשורותיה
נספה שנים מספר לאחר מכן, בעת קרב עז בינם לבין כנופיות ה-Volk Fist Fellowship (VFF).
תולדות חייה של הדמות עצמה: בריגיטה נולדה בשנת
2115 באחוזת המשפחה. מגיל מוקדם, היתה ילדה עצמאית וחזקה, בעלת דעות משלה, ויחסים
מתוחים מאד עם אמה ועם חלק מאחיה, במיוחד גינתר ופאולה. היא העריצה את דודה ודודתה
המנוחים, ובזה בסתר ליבה לאימה, המרבה לדבר על פוליטיקה ועל המדינה, אולם אינה
עושה דבר מלבד לשבת בביתה ולנהל אחוזה שנראתה לבריגיטה, כבר מגיל צעיר, כדבר
המשעמם והעלוב ביותר שניתן להעלותו על הדעת. אמה, שחשה בהתרסה של בריגיטה כלפיה,
הגיבה בחריפות ובחוסר חיבה, דבר שגרם למתח רב ביניהן. האב, ששם לב למצב המסוכן
המתפתח בבית, החל לוקח את בריגיטה עמו למסעות הרבים שזימן לו תפקידו. בריגיטה
הספיקה, בימי ילדותה, לראות ולשהות בערי נמל באינטוריה, סוראגיה, איירנוסט, הידרוסט
ואפילו טאלורי והקטיליאנה. מסיבה זו, היא יודעת להבין ולדבר שפות רבות, אם כי
באופן שטחי למדי.
בכל פעם ששבה בריגיטה הביתה,
הצליחה אי-כה לריב מריבות קשות עם אמה (אשר דרשה בתוקף להכניס את בריגיטה לפנימיה
לבנות אצולה, ולאחר מכן למצוא לה שידוך), וכן אם אחותה פאולה (שנראתה לבריגיטה
כטיפוס סנובי בלתי נסבל, בעל מזג מרושע ומידת כשרון של סוליית נעל ממוצעת). מעל
כולם, תעבה בריגיטה את אחיה גינתר. אי-כה, הצליחה, בחושיה המחודדים, לקלוט את
האכזריות התהומית והסכנה הנודפים ממנו. זאת ועוד; גינתר היה מוכשר לא פחות ממנה עצמה,
דבר שתסכל אותה וגרם לה לרצות תמיד להתחרות בו (עניין בו נכשלה, בעיקר בשל פער
הגילים ביניהם). בריגיטה מעולם לא נשארה חייבת לאמה, ולא הפגינה פחד ממנה. לא פעם,
התריסה לעומתה כי היא לעולם, אבל לעולם, לא תגדל להיות בעלת אחוזה חסרת תועלת, אלא
תזכר למשך דורות רבים ושמה ינשא בפי כל. האם הגיבה בצרחות זעם ("ילדה חצופה!
הסיפורים הטפשיים שבלעת הטריפו את דעתך עליך לחלוטין!").
עם השנים, בגרו ילדיהם של הזוג
פון הורנתאו, וכל אחד מהם פנה לדרכו. ריכארד וגינתר פנו, כדרכה של המשפחה, לשירות
צבאי. פאולה סיימה פנימיה יוקרתית לבנות והתארסה לקצין צבא בכיר בשם יוהאן פון
שטאוטמר. בריגיטה, שהיתה הצעירה ביותר, הוסיפה להלוות אל אביה במסעותיו, כשהיא
משפרת את השכלתה ואת יכולתה ההולכת ומתפתחת; היא גילתה כשרון מאגי וכשרון בלתי
מבוטל בלוחמת חרבות, והיתה צריכה להציק לאביה לא מעט כדי שישכור לה מורים בערים
השונות בהן שהו בכדי שיאמנו ויטפחו את הכשרונות הללו.
בשנת 2431, הכתה בקיידרהרץ
מגפה נקרומאגית קטלנית, שהתפשטה במהירות מסחררת והפילה כמעט רבע מהאוכלוסיה. בין
המתים היו גם נשיא הרפובליקה ומפקד צבאו, וכן רבים מבכירי הסנאט וזרועות הממשל.
בין קורבנות המגפה היו גם אמה של בריגיטה. היא עצמה לא נפגעה, משום שבאותה עת שהו
היא ואביה בעיר הנמל רוטמייר שבאיירנוסט. היא ואביה שבו לקיידרהרץ רק כמעט שנה
לאחר מכן, בין אם משום שאביה פחד מן המגפה, ובין אם מסיבות אחרות הקשורות לתפקידו,
אשר לא היו ידועות לבריגיטה לאשורן.
המגפה הטילה את קיידרהרץ
לכאוס, וגרמה לקריסה הולכת וגוברת של הרפובליקה המעורערת. ברית לא קדושה בין
גורמים בצבא, הפיאודל האפל ורב העוצמה מיארקרונול ומיליציות פרועות של ה-VFF נכרתה כנגד שרידי שלטון הסוחרים העשירים, ההולך ומדרדר במהירות.
את המצב ניצלו מאמיני טוטאנהאגן, בראשות שר המלחמה הרמן הופמן, אשר שינה את שמו
לפי המסורת העתיקה להרמן פון טוטאנהוף. בסופו של דבר, בשלהי שנת 2434 וראשית שנת
2435, לאחר שה-Death Fellowship Followers
(DFF) העתיקים ומזרי האימה שבו מגלותם הארוכה בקאהאראן-וול, חוסלה
הרפובליקה כליל בתוך חודשים ספורים, ושלטונם האפל של מאמיני טוטנהאגן שב לארכיפלגו
הקיידרהרצי לאחר מאות שנים.
בריגיטה היתה בת 20 כאשר
השתלטו מאמיני טוטאנהאגן אדון השלשלאות הנאצלות על ארץ מולדתה, והרמן פון
טוטאנהוף, מגובה בפלוגות המוות ובבריוני ה-VFF, הכריז
עצמו כ"גראנד פיהרר" ו"אמפרטור עליון" של קיידרהרץ. מרבית בני
משפחת פון הורנתאו קיבלו את השלטון החדש בלא התנגדות יתרה. ריכארד, הבן הבכור,
נותר בתפקידו כקצין בצבא. הוא אמנם לא התלהב מהשליטים החדשים, אבל שירת אותם בלא
טענות ומענות. שני הבנים האחרים היו גרועים עוד יותר; בעלה של פאולה, יוהאן פון
שטאוטמר, קודם בידי הפיהרר לתפקיד פילדמרשאל, ועד מהרה הפגין אכזריות בהמית מהסוג
היאה והנאה למשטר החדש, כשהוא פוקד על רציחות המוניות וחטיפת אזרחים לעבדות בכל
מקום אליו הגיעו כוחותיו. פאולה חמסה לעצמה אדמות רבות שהופקעו ממתנגדי המשטר, ועסקה
בהלשנות לשלטונות החדשים (כולל על משרתיה שלה), כדי לקדם את מעמדה. גינתר היה גרוע
אף יותר; הוא הצטרף והפך לכוכב עולה בשורות ה-DFF, הגיע לדרגת שטנדארטנפיהרר (קולונל), ונודע עד מהרה לזוועה בדרום
קיידרהרץ כ"גינתר התליין".
גורלו של אבי המשפחה לא שפר
עליו. העיר דרזלרט הועברה לשלטון אחד ממנהיגי ה-VFF, אדולף יונגה, בהמה מזוהמת שעלתה לגדולה מביבי העולם התחתון. הלה,
שהיה רב-סרסורים במקצועו טרם התגייס לשורות אנשי טוטאנהאגן, הפך את דרזלרט כולה
לעיר של מועדוני פשע ובתי בושת. כנופיות סרסורים החלו להלך אימים על הכפרים.
הפרייהר וולפגאנג, שמאס בתעלולי ה-VFF שהחלו
חוטפים נשים מאדמותיו לצורך עיסוק בזנות, ארגן את אנשיו, ארב לאנשיו של יונגה והכה
בהם מכה קשה. בין ההרוגים הרבים היה גם אחיינו של יונגה. האחרון החל מגייס את
כוחותיו למהלומת נקם, תוך שהוא קורא לעזרה לגדודי VFF ממחוזות אחרים.
הפרייהאר, שהבין כי גורלו עומד להיות מר, מיהר להמלט מאחוזתו דרך הים,
בתואנה של מסע עסקים לרוטמייר, כשהוא לוקח את בתו איתו. בתוך יומיים, השתלט יונגה
על אחוזת המשפחה והחרים אותה. בנו הבכור של הפרייהאר, ריכארד, תבע את יונגה למשפט
וביקש לקבל את האחוזה לבעלותו, אולם אחרי מספר "עצות" שקיבל מבכירי
המשטר, נטש את כוונתו זו. האחוזה, לפי מיטב ידיעתה של בריגיטה, הפכה בינתיים לקן
קרימינלים ומועדון זנות, וחלק ממנה משמש כעת כ"ארמונו" של יונגה, שם הוא
עורך את מסיבותיו הנתעבות לכל רבי הפושעים מהאיזור.
הפרייהאר וולפגאנג פון הורנתאו
לא חזר עוד לקיידרהרץ. הוא החל מנהל עסק קטן ברוטמייר, ולאחר מכן עבר להיידרקרון,
שם השתקע בקהילת הגולים הקיידרהרצית הקטנה שברובע הטיילת, ומצא לעצמו עבודה מכניסה
למדי כסוחר יינות. בריגיטה, לעומת זאת, לא התכוונה להתעסק במסחר ולו לרגע. במשך
שנתיים, למדה בבית הספר הקיידרהרצי העתיק לקסמי סערה Der Koningblizzen וסיימה את לימודיה בהצטיינות (כמו גם לאחר אינספור קרבות קשוחים
כנגד תלמידי בית הספר היריב, Brownbubble.
לאחר מכן, התחברה אל מספר בני אצולה קיידרהרצים צעירים נוספים, אשר יסדו את חבורת
ההרפתקנים 'רג'ימנט הסערה', שנוסדה על רקע שמועות כי כוהני אל הפריצות וההפקרות
סיימר ("סיימי המגניב") חדרו או עומדים לחדור אל הקהילה הקיידרהרצית.
החבורה עסקה בציד של מאמיני אל הפריצות סיימר. בריגיטה הצטיינה גם בעיסוק זה, אותו
ביצעה ביעילות אכזרית. מאמיני סיימר נראו לה כבהמות הולכות על שתיים, אשר קרבות
נגדם הינם חובה ותענוג גם יחד. בקרב הרדיקלים של סיימר, והמיליציה החמושה שלהם
"חצרות השמחה", הטילה דמותה של בריגיטה אימה נוראה, כאילו היתה סוג של
מלאך חבלה רצחני - דימוי אשר ממנו הפיקה בריגיטה עונג נזעם.
אלא שלאחר חודשים ארוכים של קרבות רחוב כנגד הרדיקלים, החל עיסוק זה משעמם את
בריגיטה, והיא חיפשה לעצמה אתגרים נוספים וקשים יותר בדרכה אל הפסגה. כעת, החלה
נותנת דעתה על אתגרים אפלוליים ומסוכנים במיוחד, וביחוד על עימות בינה לבין שנואי
נפשה: סוכני "משמר החצות" של ה-DFF, הפועלים
בהידרוסט בסתר. שמועה קלושה שהגיעה לאוזניה, כי אחיה גינתר הצטרף למשמר החצות
ונשלח להידרוסט, הלהיבה אותה עוד יותר; זאת, שכן שנים ארוכות חלמה להתמודד מולו
ולישב איתו את החשבונות הבלתי סגורים שנותרו ביניהם.
אופי והתנהגות: בריגיטה היא לוחמת
ברמ"ח אבריה, אישה שאפתנית, אכזרית ויעילה. מטרותיה, באופן כללי, הינן טובות,
ועולות בקנה אחד עם מוסר בני האצולה הקיידרהרצית הישנה, אולם היא עשויה להגשים את
אותן מטרות נעלות באמצעים אכזריים למדי, אם לא תרוסן. היא צינית למדי, ונוטה תמיד
להתבונן בבני שיחה, חיוך עקום ושקט על פניה, כאשר היא חושבת שלושה צעדים קדימה,
כיצד להגשים את מטרותיה ולהשיג תהילה בדרך המספקת והיעילה ביותר. היא עשויה לנטות
חסד למי שנראה לה ראוי לכך, גם אם הוא יריבה המר, אולם אין בליבה אף טיפה אחת של
רחמים על מאמיני טוטאנהאגן או סיימר, ואת אלו היא קוטלת בכל מקום אותו היא מוצאת
אותם. מאידך, היא פקחית ומחושבת, שולטת היטב בזעמה (בדרך כלל, זעמה הוא קר ומעוצב
היטב), ולא תטה לקפוץ בפזיזות אל תוך קרבות אבודים.
בריגיטה היא גאה מאד, מודעת
היטב לערכה ולערך שושלתה העתיקה, ושונאת כאשר מזלזלים בכך. היא מאמינה, באמת ובתמים,
כי היא נועדה לגדולות, ובבוא היום תהיה אחת הלוחמות הדגולות ביותר בהיסטוריה של
האומה הקיידרהרצית, ואולי אף תהיה זו שתבעט את מאמיני טוטנהאגן אל תהום הנשיה,
ותהיה לקייזר הרם אשר יאחד מחדש את בני עמה תחת דגל אחד של תהילה ונצחון.
בריגיטה לא ממהרת להתקשר רגשית
לאנשים, ואף כי היו לה רומנים קצרים פה ושם, מעולם לא התאהבה באמת ובתמים. את ליבה
יכול להשיג רק מי שיראה בעיניה כעולה עליה - משימה קשה, לכל הדעות (או לפחות
לדעתה). היא אוהבת מאד את הקרב, ולהוטה לכל הזדמנות להוכיח את עצמה. היא אינה
מחבבת את השחצנות ההידרוסטית ואת הבוז כלפי בני מולדתה, ואף כי לא תאבד עשתונות
למשמע ג'נלטמן שחצן וצר-מוחין, היא עשויה לזכור אותו לעתיד, ובעיקר לנסות להוכיח
כי היא טובה יותר מכל אותם מלעיזים שוטים.
בריגיטה, למרות כל עצמאותה,
מסוגלת למשמעת עצמית רבה מאד, ואם תכיר במישהו העולה עליה, היא מסוגלת לקבל את
מנהיגותו. למרות זאת, היא דורשת תמיד כי ישתפו אותה בכל החלטה, וכועסת מאד כאשר
מתעלמים מדבריה. דבר זה עשוי לדרבן אותה לפעול לבד, בכדי להוכיח למי שהיה די שוטה
כדי להתעלם ממנה כי היא עולה עליו עשרת מונים.
·
חזרה
לדף האינדקס של הרפתקני העולם הידוע
·
חזרה
לדף האינדקס של דמויות מחוגי מו"ד
כתב וערך: גדעון אורבך,
2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום
[1] אל הזעם והמרד. נחשב כאל של פשוטי עם עשוקים.
מאמיניו דוגלים בתפיסה אנטי-אורבאנית ומהווים יריבים מושבעים של העילית הבורגנית,
ועוד יותר מכך, של מאמיני טוטאנהאגן. מאמיני רונובסק מאמינים בחזרה אל
"פאודליזם עממי".