יפיפיה נרדמת

פאנפיק פרי עטה של Elven Eyes

פאנדום: הארי פוטר
שיפ: רון/הרמיוני
דירוג: PG-13
זמן: שנה 2.

"היא עדיין בוהה בו, חסרת חיים. הוא רוצה שעיניה יהיו סגורות. זה יהיה שונה אז. פחות אמיתי. כמו אחת מהאגדות האלה שאימא פעם סיפרה לג'יני כל הזמן."

היא באמת, הוא חושב עכשיו, די יפה למעשה.
הוא לא הולך לספר את זה לאף אחד, כמובן. כולם יהיו אידיוטים מוחלטים אם הוא יגיד. בטח יחשבו שהוא מאוהב בה או משהו.
אבל הוא לא.
היא רק...הרמיוני.
אבל לא הרמיוני.
לא בדיוק. לא עכשיו.
עכשיו היא כל כך דוממת, ועיניה ריקות. זה מוציא מהשלווה, לראות אותה ככה. העיניים שלה תמיד נצצו- והוא תמיד חשב לעצמו שכל נשמתה זוהרת דרך עיניה.
..לא שהוא הולך לספר לאף אחד גם את זה, כמובן.
כן..נכון.
הוא לא אידיוט מוחלט.
הוא די מתגעגע לזמנים שהיא אמרה לו שהוא כן. זה לא אותו דבר בלעדיה. הוא יודע שזה טירוף מוחלט, הוא אפילו לא חיבב אותה שהם נפגשו לראשונה. היא הפחידה אותו לגמרי, באמת. אמרה לו שיש לו לכלוך על האף, והכל. מי עושה כאלה דברים?
ובכן...הרמיוני עשתה.
ועכשיו היא כה דוממת, וכה קרה.
זה מפחיד אותו קצת.
...הרבה.
הוא לא רוצה שהיא תמות. הוא לא רוצה ששום דבר רע יקרה לה. זה מפחיד אותו, לחשוב על מה יקרה אם היא באמת...תמות. האם יצפו מהם לחזור לחיות כמו אז? רק להעמיד פנים שהיא מעולם לא התקיימה? להמשיך ללכת לשיעורים ולעשות שיעורי בית? איך בשם אלוהים הוא אמור לעשות שיעורי בית בלי שהרמיוני תנזוף בו על זה?
זה פשוט לא יעבוד.
הוא מביט בה, וחושב שהוא לא צריך להיות פה. הוא לא בטוח שהוא היה רוצה שאנשים יבואו ויבהו בו אם הוא היה במקומה, ולא יכל לעשות דבר בקשר לכך.
הוא תוהה אם היא יכולה לראות אותו.
אולי היא יכולה.
הוא מחייך, בחולשה.
הוא רוצה לומר משהו, אבל הוא לא רוצה שמדאם פומפרי תחשוב שהוא לגמרי מטורף. חיוך זה מספיק טוב, הוא מחליט.
וגם, הוא לא יודע מה לומר.
הוא מרגיש יותר מדי כדי לומר את הכל.
לומר אפילו חלק מזה.
הוא נשען קדימה ונוגע בידה, קצת- נוגע בעדינות בעורה הקר אך העדין עם ידו המגושמת והמוכתמת בדיו. יש לה כאלה ידיים קטנות, להרמיוני. היא קטנה באופן כללי. בלי קולה הרם, ועיניה המנצנצות, היא נראית כל כך....חסרת אונים.
זה מפחיד אותו, באמת.
הוא מרגיש אשם. ממש אשם. הוא לא יכול לספר למישהו את זה, גם כן. כולם יחשבו שהוא ירד מהפסים אם הוא יספר. אבל הוא תמיד היה די מרושע כלפיה- אוקיי יותר מ"די מרושע" לפעמים, אבל הוא לא מתכוון לזה. לא באמת. הוא התרגל לכך שהיא מנדנדת לו, והיא נוזפת, ולהתקפי הצחוק שלה שבאים לעיתים, ולדרך שעיניה היו הופכות כל כך זוהרות ומשונות כאשר היה לה רעיון.
הוא ממש מחבב אותה.
...
...כי היא החברה הכי טובה שלו, כמובן. היא והארי. אבל היא די שונה מהארי. ובכן, ברור, היא בת. אבל...לא בדיוק ככה.
זה לא שהוא מחבב אותה יותר מאת הארי.
רק...בצורה שונה.
אבל הכל נראה כל כך קשה בלעדיה. בטח, היא לא מנדנדת לו כל הזמן, אבל זה אומר שהוא שוכח לעשות את שיעורי הבית שלו. והיא לא מזילה ריר על לוקהרט (אידיוט מקולל) בשיעורי התגוננות מפני כוחות האופל..
אוקיי, זה לא ממש חסר לו.
הוא שונא את האידיוט המטופש בכל מקרה.
למה היא חושבת שהוא כל כך נפלא, בכל אופן? רק בגלל שהוא נאה ומפורסם, זה לא אומר שהוא טוב יותר מ...
אנשים אחרים.
נכון.
ובכן זה לא משנה יותר. לא באמת. מה שמשנה הוא שמשהו נורא מתרחש, אבל המוח של זו שתמיד חושבת על הכל מאובן.
הוא לא יודע מה הוא יעשה בלעדיה.
זה קצת מפחיד, באמת, כמה הוא הפך להיות תלוי בה.
...הוא והארי, כמובן. לא רק הוא. בגלל...ובכן, היא רק הרמיוני, וזה כל מה שהיא אי פעם תהיה. הוא חושב. לבינתיים, בכל מקרה.
אנשים אולי חושבים אחרת, לפעמים. בגלל שהוא רב איתה כל כך הרבה, ונמאס לו לשמוע אותה מדברת על לוקהרט, אך הוא מגן עליה כאשר מאלפוי מתנהג אליה כמו לזבל.
אבל הוא לא אוהב אותה.
באמת, הוא לא.
בגלל ש...זה יהיה כל כך מוזר, וזה יהרוס הכל, ובאמת, כרגע הוא יהיה מאושר אם היא רק תבריא ותחזור להיות הרמיוני שוב.
אבל מי יודע? אולי.....יום אחד.
בעוד הרבה זמן מעכשיו, כמובן.
ובטח לא, אי פעם.
תפסיקי להביט בי ככה פומפרי!
האם בחור לא יכול לחשוב מפעם לפעם?
זה יותר טוב.
אבל הוא מוצא את עצמו, בעודו מסתכל עליה, מתפלל, כמעט, שזה כן יקרה. כך שהוא יוכל לשמור אותה קרוב אליו, ולהגן עליה מפני סכנות ולוודא שכזה דבר לא יקרה אי פעם שוב.
זו העבודה של הארי, כמובן. הוא יודע את זה. הארי הוא הגיבור. לא צריך להיות גאון כדי להבין את זה, לעזאזל, אפילו לוקהרט בטח יבין את זה.
אבל הוא עדיין די רוצה להיות זה שיגן עליה.
אחרי הכל, להארי יש את כל עולם הקוסמים.
מה תשנה בת אחת?
...אבל זה לא נראה נכון, באמת, לחשוב על הרמיוני כעל "בת אחת". כי היא שונה מבנות אחרות. היא לא מגוחכת ומעצבנת. היא לא מצחקקת כל הזמן ועושה דברים חסרי הגיון. היא מצחיקה, וחכמה ומבריקה ו..
אוי לעזאזל, מדאם פומפרי נותנת לו מבט מוזר עכשיו. בטח תוהה למה הוא כאן כל כך הרבה זמן. הוא לא לחש לעצמו, נכון? או הזיז את שפתיו?
לעזאזל.
הוא מביט בהרמיוני, פעם אחת אחרונה, ומציע לה עוד חצי חיוך חלש. היא עדיין בוהה בו, חסרת חיים. הוא רוצה שעיניה יהיו סגורות. זה יהיה שונה אז. פחות אמיתי. כמו אחת מהאגדות האלה שאימא פעם סיפרה לג'יני כל הזמן. כמו....אוי, איך קראו לאחת שהייתה מטופשת במיוחד?
היפהפייה הנרדמת.
כן, נכון.
והיא תהיה שם, יפה למרות שהיא דוממת וקרה ולכודה בין החיים למוות, מחכה לנסיך שלה.
ואז הנסיך ינשק אותה, כמובן, כי היא לא תתעורר אם הוא לא.
ובכן בדרך כלל הוא היה משאיר את זה להארי, מכיוון שהארי בהחלט היה הסוג של הנסיך על הסוס הלבן. הוא מצד שני, היה נושא הכלים המטופש שנשא את המגן ונבהל מהכל.
אבל אולי הוא צריך לתת להארי הפסקה קלה.
כי הוא ממילא מאוד עסוק כבר, כאשר כולם חושבים שהוא היורש של סלית'רין.
אולי רון פשוט יכול...אתם יודעים, לנשק אותה בשבילו.
...אבל זה היה ממש שטויות. למה הוא כזה אידיוט? היפהפייה הנרדמת זה לא אמיתי! מה שאמיתי הוא שעכשיו הוא מאחר לשיעור כפול בשיקויים בגלל שהוא ישב כאן והתנהג כמו דביל, ועכשיו סנייפ יהיה מרושע לגמרי ובטח יתקע לו עונש.
הוא מושך בכתפיו בהתנצלות לעבר מדאם פומפרי, מביט בהרמיוני פעם אחת אחרונה, ועוזב.
התמונה שלה לא עוזבת את ראשו- זה יוציא אותו מדעתו, כנראה. רק שהוא לא רואה אותה במרפאה, כולה קפואה וחסרת חיים. הוא רואה אותה מרצה לו או קבורה בספרים או נעשית מגוחכת לחלוטין בגלל לוקהרט.
היא באמת, הוא חושב עכשיו, די יפה למעשה.

סיפוריה של Elven Eyes מתפרסמים גם בבלוג שלה.