"מוות"

פאנפיק פרי עטה של דפני1234

 

 


דרוג: PG/PG13
תודות לבטא המעולה שלי אוהבת צפרדעי שוקולד
 

מוות זה בעצם סיום של החיים כפי שהכרנו אותם

הארי שכב על החול. הוא היה לבד על החוף. הוא היה מוגן. אנשי משרד הקסמים שמרו שאיש לא יטריד אותו. הוא לא ראה אותם אבל הוא יודע עליהם. והוא יישאר כאן. אולי לנצח. זה לא משנה לו. הוא קם והולך לבקתה הקטנה שעל החוף. הבקתה שלו.  ינשוף נכנס דרך החלון והשאיר חבילה על השולחן. הייתה בה את ארוחת הצהריים שלו. כך הוא קיבל דברים מאז שהוא נכנס לשם. הוא קיבל גם סבון שהוא כתב אתמול שהוא צריך. היה שם גם דף ועט, שהוא יכתוב מה שהוא צריך. בערב יבוא הינשוף עם ארוחת הערב ובגדים נקיים. הוא ייקח את החבילה עם הכלים המלוכלכים והרשימה. בבוקר החבילה שבה שם את הבגדים המלוכלכים שלו כבר לא תהיה שם ויהיה שם אוכל לבוקר. ככה הלכו החיים שלו. ככה היה במשך..חודשיים? חישה שבועות? שנה? הזמן כאן מאוד נזיל. אין מי שיספור אותו.
היה בתוך החבילה גם מכתב. הוא קיבל מכתבים כאלה מדי פעם. היה כתוב בזה על המצב של החברים שלו. רון. שנפגע באופן חמור ברגל ימין; הרמיוני, שמפרפרת עדיין בין חיים ומוות; לונה, שכנראה לעולם לא תצא מהתרדמת ועוד ועוד. רק שניים נעדרו מהרשימה. נוויל מת בקרב. וג'יני. היא מעולם לא סלחה לו על שני הוריה. כמו כל עולם הקוסמים היא לא יכלה לסבול שכל כך הרבה אנשים הקריבו את חייהם כדי שהוא יוכל לנצח את וולדמורט. והוא ברח. הוא פחד. הוא היה רק בן 17. אחר כך הוא הלך והרג אותו. אבל זה כבר היה מאוחר מדי. כל עולם הקוסמים אמר לו תודה. כל עולם הקוסמים שנא אותו. רק לונה לא אמרה לו תודה. היא רק חייכה וליטפה את לחיו. ואז היא שקעה בתרדמת.  הביאו אותו לכאן. בהתחלה הוא ניהל לוח זמן. הוא הפסיק. הזמן ברח לו מבין אצבעותיו כמו החול הרך .

הוא יצא החוצה. השמש נהייתה בצבע דם ובאה לרדת. פתאום היה נדמה לו שהוא רואה סירה. הוא קלט שהוא באמת רואה אותה. דמות כהה חתרה בה. זה היה מישהו עם ברדס כהה. היא הגיעה לחוף. למרות רדידות המים היא נראתה כבמים עמוקים. הארי  עלה על הספינה. הדמות הושיטה יד לעזור לו. הברדס נפל מפניה. זה היה סיריוס בלק.
הוא החל לחתור הרחק מהחוף. הוא חייך. "היי הארי" אמר. "אבל אתה מת?" אמר הארי בחוסר אמון. "נכון. אז..."ענה לו סיריוס בחיוך. "אבל מי אתה עכשיו?" שאל הארי באי הבנה. "כארון" (1)  ענה לו סיריוס. הניצוץ שבעיניו כבה לשנייה.  הארי הבין.
-    
אתה לוקח אותי אל מותי?
-    
לא. לחייך החדשים
-    
ואנחנו שטים עכשיו על ה....
-    
הלאטה(2). אם תשתה מהמים האלה תשכח הכל.
הרעיון  קרץ להארי והפחיד אותו בו זמנית
-    
הכל? פשוט לשכוח?
-    
לא. אתה לא תשכח את זה. זה פשוט כבר לא ישנה לך.
הארי הרים בידיו מעט מים ולגם מהם. למרות טעמם המלוח טעמיו בפיו היה כטעם הנקטר האלוהי.

באותו יום. הינשוף נכנס לבקתה הריקה. קרן אור תועה נחה על החבילה שהוא השאיר שם. היה שם פתק שמספר על משהו מדהים שקרה.  לונה התעוררה מהתרדמת. מצפים שהיא תחלים כמעט לחלוטין ואולי לגמרי. איש לא קרא את המכתב הזה. הארי לא ידע מהמכתב הזה ותוכנו. גם אם היה יודע זה לא היה משנה לו.
הוא מצא לא חיים חדשים.

--------------------------------

1. לפי המיתולוגיה היוונית אחרי המוות אתה הולך לממלכת המתים אליה אתה שט בסירה שאותה משיט אדם בן אלמוות בשם כארון
2. הנהר עליו שט כארון הוא הסטיקס. כל השוטה ממנו שוכח את חייו הקודמים.