ארכיון הביקורות של המגדל הלבן

כל הזכויות על הביקורות שמורות לכותביהן, בכפוף לכל דין.

תגובות וביקורות על "צל", פרי עטה של ג'סי (Sirius)

ביקורת כללית של Envinyatar על פרקים 1-4

או שלח אותה בדואר אלקטרוני למחברת

באופן כללי, נהניתי לקרוא. זה די מרענן לקרוא משהו מנקודת המבט של מישהו מסלית'רין, והרעיון להמציא לסנייפ אחות היה בהחלט רעיון מעניין.
אהבתי גם את השם של היצירה - הוא בהחלט הולם את הדמות, אבל לא "זועק" יותר מדי בבוטות, או מאכיל את הקורא בכפית.
נקודה נוספת שאהבתי, זה השילוב היפה של העלילה בתוך עולם הקסמים, והאריגה שלה בתוך כל מיני קצות חוט שמתחברים לקאנון ופותחים אפשויות להמשך ולהעמקה של הדמויות. אהבתי את הקטע בו פטיגרו נשאר אחרי ש"נותני החסות" שלו עשו תעלול וחוגג בנבזיות על הדם. היה מקום אפילו להרחיב טיפה את הסצנה הזו. אהבתי גם את התמונה החטטנית של קסנדרה; זה פרט צבעוני מאד מוסיף, ולא ארכני או מיגע מדי.

כמה נקודות ביקורת:

1. יש כמה דברים שנראים כמו טעויות קטנות - למשל, צבע העיניים של בלק אמור להיות כחול (אאל"ט) ולא שחור (אגב, ההשוואה לחתול צמר היא נחמדה, ויש לה רובד נוסף משום שמדובר למעשה באנימגים).
דבר הרבה יותר עקרוני הוא - אם עמנואל וסוורוס הם תאומים, אזי זה יוצר בעיה עם הטענה של אביה, שהילדה לא שלו - משום שאם כך, אז גם התאום שלה (שכן נראה דומה לו) הוא בהכרח לא שלו.

2. נכון שבלק וג'יימס הם תעלולנים חסרי רחמים (אם כי חשבתי שבשנה השביעית ג'יימם לפחות אמור להתנהג באופן יותר בוגר, והוא כבר בקשר עם לילי), אבל היה מקום לעבוד קצת יותר על התרגילים וההצקות שלהם כלפי עמנואל. מה שעושה בלק באופן קבוע לעמנואל בכיתת השיקויים ("כאן החלק של גריפינדור") נראה כמו עלבונות של ילד חסר מקוריות בכתה ג' (בקיצור, הצקה כזו היתה אמינה אם היתה באה ממישהו כמו קראב או גויל, ולא מסיריוס בלק, ועוד בשנה השביעית).
ואגב, אם אני זוכר נכון - בד"כ הקונדסאים חיפשו את סוורוס הרבה יותר מאשר הוא חיפש אותם. (אצלך זה נשמע מאוזן יותר).
אגב, דבר שעשית נכון הוא שהתהליך בו סיריוס מפסיק להציק לעמנאול ומתחיל לחבב אותה קורה בהדרגתיות, ולא בבת אחת, וכולל את הנסיגה אחורה כאשר הוא בחברת ג'יימס (היה מקום אפילו להדגיש את זה) - כך זה הרבה יותר ריאליסטי.
[ אם אני הייתי כותב עלילה כזו, הייתי לפחות שוקל את התאוריה, שהחל משלב מסויים, ההצקות לעמנואל הפכו פחות דרך למשוך את סוורוס לתגרה, ויותר דרך של בלק הילדותי והקצת נרקסיסטי להראות שהוא נמשך אליה ולבקש בדרכו תשומת לב - אם זו גם התאוריה שלך, היה מקום לשתול כמה רמזים עדינים לזה בתוך ההצקות ]

3. כמו אצל הרבה כותבים (גם אני חוטא בכך לא פעם), נכון לתת את כאן את ההערה הנצחית: don't tell, show - היה מקום להפחית את המינון של הפסקאות הדי ארוכות בהן המספר יודע הכל מסביר על תסביכי העבר של עמנואל וסנייפ, ופשוט להראות אותם - דרך מחשבות של הדמות, פלשבקים קצרים, שיחות, הבעות פנים וכיוצא באלו. זה היה משפר המון.
כמו כן, לא בטוח שהקורא צריך לדעת את הכל על עמנואל דווקא בפרק הראשון. לא עדיף לפזר את המידע על פני מספר פרקים?

4. קצת הפריע לי (כמו בקאנון עצמו) הדרך בה הדמויות מסלית'רין - מלבד עמנואל ואחיה, מוצגות כפלקטים. היה מקום להכניס קצת מורכבות מאחורי סלית'רין (אולי אפילו קצת להראות את הצד שלהם בויכוח הנצחי בעולם הקוסמים).
עשית צעד נכון, לדעתי, כאשר התחלת ליצור הבדל דק בין אורליה לאנדריאה, והיה טוב אם היית מפתחת אותו בהמשך.

5. היה מקום לשקול שילוב קו עלילה נוסף מלבד קורותיה של עמנואל - קרי, החברות עם אליזבת, הקונפליקט עם סנייפ והקשר המתפתח עם בלק. קרי, היה נכון לשלב את זה במשהו מעט יותר מותח, אולי אפילו מפחיד, שמתרחש בבית הספר - בהתחלה מאחורי הקלעים, בדרך של מידע כאילו צדדי, שמועות וכ"ו, ואחר-כך באופן יותר מאסיבי.
סה"כ, בפאנפיק הזה יש לך את כל הכלים לכך - מדובר על התקופה בה וולדמורט מתחיל לעלות, האימה מתפשטת בעולם הקוסמים - ואת עוד מתארת עלילה שקשורה בקשר הדוק לבית סלית'רין.

תשובתה של Sirius:
קודם כל תודה רבה על ההתייחסות, אני חושבת שמעולם לא קיבלתי ביקורת מושקעת שכזאת. ועכשיו אחד אחד:

1. תגובה: בשום מקום בקאנון לא מצויין צבע העיניים שלו. הפרט הקטן שרולינג גילתה עליו היה לאתר מעריצים אחרי שהתחלתי לכתוב את הפיק והיא אמרה שהן אפורות (כמו שלי טיהי). ככה שלא היתה לי שום דרך לדעת את צבע העיניים שלו מהקאנון.
בקשר לסוורוס ועמנואל... לאנשים אלימים ופרימיטיבים יש לפעמים נטייה לרחת את הדברים ההגיונים בחוסר הגיון. עמוק בפנים הוא יודע שהיא אכן שלו.

2. אין לנו מושג איך הם התנהגו בשנתם השביעית.. על ג'יימס נאמר שהוא לא הציק לסנייפ בנוכחותה של לילי אבל סיריוס רמז להארי שהוא לא לקח את סנייפ לדייטים שלהם כלומר ג'יימס המשיך להציק לו - מכאן שהעניין לא הסתיים עד השנה השביעית.
הקטע הוא שסיריוס שלי עדיין לא בטוח מה הוא רוצה. הוא לא סגור בהתחלה על זה שהוא רוצה אותה בצורה הזאת, הוא פשוט מגלה שגם היא בן אדם. אבל אתה צודק, לא חשבתי על זה אז.
הממ צודק. כמו שאמרתי, אני לומדת בדרך, אין לי הרבה ניסיון הכתיבה. אבל אני חושבת שבכל פרק מתגלה צד אחר של עמנואל, לפחות לדעתי.

3. הדמויות מסלית'רין הן משניות כרגע, ולכן לא ממש התעמקתי בהן. אני לא חושבת שהצגתי הרבה דמויות חוץ מהשותפות שלה לחדר. אני בהחלט מתכוונת לפתח את זה בעתיד.

4. אתה צודק, וזה אכן עומד להתרחש מאוחר יותר - אני תכננתי את קו העלילה הזה לפרקים יותר מאוחרים ולסוף עצמו. בלי ספויילרים אני יכולה להגיד רק שעמנואל מתחילה לגלות את הקשר של סוורוס ל... גורמים אחרים.

 
תודה על הביקורת, ציפיתי לקטילה