ארכיון הביקורות של המגדל הלבן

כל הזכויות על הביקורות שמורות לכותביהן, בכפוף לכל דין.

תגובות וביקורות על "צל", פרי עטה של ג'סי (Sirius)

פרק 16: "דברים שטבועים בדם"

או שלח אותה בדואר אלקטרוני למחברת

Envinyatar:

פרק מצוין, כרגיל.
העירוב של משפחת בלק ושל הקשר הלא צפוי בין נרקיסה לאנדרומדה בהחלט פותח הרבה אופציות להמשך העלילה.
מה שאהבתי במיוחד היא הדרך בה הצגת את הסכסוך בין טהורי הדם לבין בני המוגלגים דרך עיניה של עמנואל, והפכת אותו למאד מורכב ומעניין, להבדיל מהקלישאה של "לבן מול שחור".
הכוונה היא, שעד כמה שעמנואל מתעבת ובצדק את וולדמורט ותורתו, היא עצמה עדיין רחוקה מלדגול בעמדות של ארתור ויזלי (למשל), ומראה כמה הסכסוך הוא מורכב ולא חד-מימדי (קרי: העמדות של אנשים כמו אביה וכ"ו אולי מופרכות בעיקרן, אבל בהחלט יש להם נקודה טובה אחת או שתיים).

וזה בהחלט גורם להזכר במשפט המפורסם של סיריוס "העולם אינו נחלק לאנשים טובים ואוכלי מוות".

Sachar333:

מסכים עם כל מה שאמרו מעלי, אכן פרק טוב מאוד.
אהבתי מאוד גם את איך שעמנואל מוצגת כילדה מעט חולמנית- אם זה ההלוויה שנראתה לה כטקס אפל, או טיפות הגשם, או איך שהיא אמרה בעצמה: "לכודה בתוך עולם דמיוני הזוי לא מודעת למה שמתרחש סביבה". כל העניין הזה של הילדה שהיתה מעט סגורה בתוך עצמה ועם הדמיון המפותח והפורה שהיא פיתחה לעצמה מאוד מתאים לציפיות שלי מילדה שגדלה בבית כמו שלה שבו חופש הביטוי הוא נמוך מאוד ודברים כמו דמיון ויצירתיות מיוחסים כדברים מגוחכים. אני יכול לדמיין אותה בתוך החדר שלה כשאין לה מה לעשות איך היא מדמיינת לעצמה דברים (במובן הטוב)- למעשה כל האיסור הזה על חופש הביטוי עשה מהבחינה הזאת בדיוק את ההפך ממה שמצפים ממנו וניתן כמעט בכל פרק לראות את ההשפעות האלה עליה בהווה- החל מכך שהיא אוהבת להסתכל על הכוכבים והירח ועד לתיאורים המיוחדים שאת כותבת לפעמים כדי לכתוב איך היא מרגישה.

כל הכבוד! מצפה לפרק הבא.