ארכיון הביקורות של המגדל הלבן
|
כל הזכויות על הביקורות שמורות לכותביהן,
בכפוף לכל דין. |
תגובות
וביקורות על "קול
הפעמון", פרי עטו של Envinyatar
ביקורת כללית של שירלי שילר על "קול הפעמון"
או שלח אותה בדואר
אלקטרוני למחבר
שלום גדעון,
ובכן - קראתי את היצירה בשלמותה וראשית כל - ברצוני
להביע את הערצתי. מדובר ביצירה יוצאת מן הכלל.
העושר הלשוני - פנטסטי. אין מדובר אך ורק בשפה גבוהה
אלא בשפה המכניסה את הקורא לאוירת הסיפור. מצאתי ביטויים לשוניים המנוסחים בחדות
של פינצטה ומתארים בדייקנות רגשות דקיקים, מרהיב וראוי לכל שבח.
העומק הפסיכולוגי והחזותי של הדמויות בנוי נדבך על פני
נדבך ומגיע לתוצאות נפלאות. מרבית הדמויות שורטטו יפה בהתחשב בפרופיל המוכר שלהן
מתוך הקאנון הרשמי של הארי פוטר באופן שתורם להן עומק עוד בסדרת הספרים עצמה.
הפסיכולוגיה של דאדלי ממש התעלתה על עצמה.
הסיפור עצמו מעורר סערת רגשות באופן שזה זמן לא חוויתי.
זה נפלא, אבל המחיר הוא, שיארך זמן מה עד שאקרא את היצירה הזו שוב. היא מרתקת,
מושכת מאוד לקריאה, אפילו מותחת - אבל המחיר שמשלם הקורא הוא אותה סערת רגשות עזה
שלתוכה הוא נקלע. זוהי ספרות משובחת מן הסוג האהוב עלי, אבל מסוג הספרים שתארכנה
שנים עד שאאזור אומץ לפתוח אותם מחדש. מסיבה זו, אני חוששת, שאיאלץ להציג כאן סדרת
שאלות מקיפה - ייתכן שבקריאה חוזרת הייתי מוצאת את התשובות, אבל קראתי בתשומת לב
מירבית ועדיין נותרו נקודות פתוחות או בלתי ברורות. מייד אגיע לזה.
לפני כן אני צריכה לומר, שחלק מסערת הרגשות נובעת מן הקונפליקט העצום, הכבד
והתובעני שבין קורבנותיהם של אוכלי המוות לבין המשפחות הותיקות. אתה יודע,
הקרטוניות של אותן דמויות בספרים הציקה גם לי מאוד. האם יצא לך לראות את אחד
המאמרים שלי באתר של יונתן? יונתן סבור שהם טובים, או לפחות מרביתם. במאמר הראשון
שלי "תסביך סיריוס" ניסיתי לחדד את הנקודה הזו, להראות לאנשים מהי
המשמעות של משפחה ותיקה. למה הם הצטרפו לוולדמורט. אגב - חלק מהקוראים הביעו את
דעתם שיש גוזמה באותו מאמר. אני איני סבורה כך. אם היתה גוזמה - היא לכיוון ההמעטה
בערכם מכורח הזהירות. למאמר זה צורף נספח שפורסם באומץ לב, יש לומר, כמאמר נפרד
לבסוף. שמו "על טוהר הדם וכוחות הקסם". ניסיתי להסביר בצורה פילוסופית
עמוקה שיש הבדל מהותי בין טהורי דם לילידי מוגלגים. כינו אותי "גזענית"
אבל בתגובות לאותו מאמר (יונתן היה רוצה שאכלול אותן במאמר ואם אי פעם יהיה לי זמן
אולי אעשה זאת) הסברתי ששונות אין משמעותה של נחיתות של קבוצה א כלפי קבוצה ב וכל
אחד ישפוט בעצמו מי נכבד עליו יותר. אבל להתעלם מהבדלים ברורים - זוהי אשליה
עצמית. אני מסכימה עם מסקנה (מרומזת?) ביצירה שלך, שלאוכלוסית ילידי המוגלגים יש
השפעה חברתית עצומה באופן שמשנה לחלוטין את המבנה החברתי של הקהילה. ראיתי את זה
בהמוניות (אם תסלח לי) של להקות הזמר, בדמותו של רוי פלטשר ועוד. קשה לשפוט האם זה
"טוב" או "רע". אולי "גזענות" היא הקביעה
האוטומטית שהשינוי הוא "רע" - באמת שאין לי
מושג. גם במאמר (בנאלי, יש לומר, שכתיבתו ארכה 40 דקות כולל הגהה) "קסם
הדמוקרטיה" ניסיתי להראות מה סוג השינויים שאוכלוסית ילידי המוגלגים מביאה
בקהילה. אל תשפוט אותי לפי המאמר ההוא, היתה פעם תקופת יובש נוראי בפורום (או דיון
אובססיבי בסלאשים, שעלה לי על העצבים, כבר שכחתי) ושירבטתי את השורות הללו בתשובה
לשאלה של מישהי. לאחר מכן השקעתי כמה דקות והענין הפך למאמר, אבל הוא אינו מייצג.
בכל אופן, הקונפליקט הוצג באכזריות ובחדות, וזה עשה
שירות חשוב לסדרת הארי פוטר. פרשנותו של ג'ורדן לדוגמה, במשחק הקווידיץ', עשתה את
זה נפלא. עם זאת, אני מוכרחה להודות שהיתה לי תקווה כמוסה לראות את הקונפליקט
מוכרע בצורה זו או אחרת כבר ביצירה עצמה. אולי המסקנה מאי ההכרעה היא - שלא ניתן
להגיע להכרעה? אני בכל זאת אוהבת לסיים סיפור עם טעם של תקווה בפי, ובנקודה הזו
התאכזבתי קמעה. הייתי רוצה שהדמויות תשלמנה עם עצמן ועם האירועים. הייתי רוצה
שלדמויות כמו גרטרוד, גודריק, פיטי והרמיוני תימצא גאולה, או לפחות תקווה. במקרה
הזה לא היתה התפחות או גדילה שלהן לאורך הדרך, לא מצאתי איזה גילוי מרעיש שאותן
דמויות היו צריכות להתמודד איתו - ולהמריא. אצל גודריק אולי היתה התפתחות אבל
לכיוון השני - כיוון שקירב אותו דווקא לגרטרוד (במקום שיימצא משהו שיוכיח לגרטרוד
את "צדקתו"), אבל לא מצאתי במקביל הליך נפשי אצל גרטרוד שיקרב אותה אל
מה שמייצג גודריק (והרקע לאותה סצינה במרפאה לא ממש ברור). אני חושבת שהשלמה
כלשהי של הדמויות עם מה שקרה - ומה שנובע מכך, תוסיף עומק ועושר לסיפור. ייתכן
שבמציאות פני הדברים שונים - אבל האם לא לשם כך אנו קוראים ספרים? בנקודה הזו
ייתכן שכדאי להוסיף מחשבה. הסיפור בשל מאוד מבחינת השרטוט החד כתער של הדמויות,
יצרת מספר דמויות שקל מאוד להתחבר אליהן, לכאוב את כאבן המיוסר ולרצות להבין אותן
- אני חושבת שמגיע לקורא שסבל כל כך (הזכרתי את סערת הרגשות, לא כן?) להבין עד
הסוף ולראות פתח של תקווה לכל אחת מן הדמויות. אם תסכים איתי - בטוחני שמדובר
במלאכה קשה.
כעת, אני חוששת שמבחינת העלילה קיימת אי בהירות
מסויימת. ייתכן שהסיפור, הבשל לחלוטין מבחינת הדמויות, צריך לעבור איטרציה נוספת
מבחינת העלילה. אני מחשיבה את עצמי באופן כללי לאדם אינטליגנטי, וקריאתי היתה
זהירה דיה כדי לנסות להבחין בכל פרט. אם תפנה אותי לקריאה חוזרת מתוך הנחה שהכל
כתוב, אבין זאת. אם הדברים אמורים להיות מובנים דבר מתוך דבר - ייתכן שישנה בעיה
מסויימת - לפחות אני לא הבנתי. להלן רשימת האי בהירויות שהציקה (ומוספיה להציק) לי
מאוד:
1.
הרוזן הילדריק:
ראשית ,איני סבורה שפרטיו המלאים של אירוע מותו חשובים ממש לסיפור, אבל אולי הייתי
מבהירה קצת יותר. הקטע עם "לביא האש" לא ממש ברור. עד לרגע האחרון תהיתי
אם הוא אכן מת - ועודני תוהה על כך.
שאלת השאלות: האם אכן היה הרוזן הילדריק אוכל מוות? מצד אחד אתה משרטט אותו כמי
שנמנע מהרג חפים מפשע בזמן מלחמת העולם ואפילו הביא להצלת יהודים. האם בטעות נהרג
הרוזן הילדריק? מה גרם לו להיות או להיחשב לאכל מוות? זוהי נקודה קריטית בסיפור
וחייבים להבהיר אותה.
2.
הקטע עם בלאטרקס
בהחלט טעון הבהרה:
מהו בדיוק התליון שתלוי על צווארה של הרמיוני? מי שלח את התמונה? איזו פונקציה היא
משרתת? לא ברור.
מיהי המלכה אידיין ומה הקשר בינה לבין אנדרומדה? אתה רומז כל הזמן לכיוון בלאטריקס
אבל זה לא נאמר במפורש. יתירה מזו - דמותה השלילית הנוראית של בלאטריקס עומדת
בסתירה מוחלטת לאישיותה החיובית (לכאורה) של המלכה אידיין. אם מאיזו שהיא סיבה
יתברר שהן אחת - חובה לפתור לקורא את הקונפליקט עם דמותה השנואה של בלאטריקס,
והרבה אנשים וביניהם אנוכי, מאמינים שאין לה גאולה.
3.
נקודה קטנה
שהציקה לי היתה הקשר בין בלאטריקס להרמיוני. בסדרת הארי פוטר נכון להיום הקשר הוא
בין בלאטריקס לנוויל. אני מבינה שהעלילה דורשת קשר דווקא בינה להרמיוני, ולכן
הייתי מוסיפה איזה פלאשבק שיציג סצינה מן העבר שבו השתיים הללו מתעמתות זו מול זו.
זה יוסיף אמינות לכל הקטעים האחרים בין הרמיוני והתמונה.
4.
מה פגע בארבעת
הקונדסאים ובמורה לכשפומטיקה? לא, לא הבנתי זאת בשום אופן. מיהו זה שעומד מאחורי
האירועים? הבנתי שלא מאלפוי, והבנתי מדוע מנסים לטפול עליו את האשמה. אז מי כן? יש
לי מספר רעיונות, אבל הנושא טעון הבהרה דחופה.
5.
המשמעות של הקטע
עם הדרואיד לא ברורה. מהי המשמעות המעשית הנובעת מן ההליך הטקסי שהתבצע לבסוף?
לכאורה יש משמעות עזה על האירועים בעולם הרגיל - אבל מהי?
6.
נקודה נוספת
שהפריעה לי היא דמותו של טריסטיין. אם הוא אינו משרת פונקציה שנעלמה מעיני
(לדוגמה - עוד יתברר
שהוא בן דמותו של X
ורק לא הבנתי) - הייתי אומרת שהוא קצת מיותר. הוא משורטט נפלא והוא חביב מאוד -
אבל הוא רחוק מאוד מן הקאנון הפוטריסטי וזה קצת מידי מעמיס. אנו נחשפים מאוד להרבה
צדדים בו כאשר - לטעמי - הוא היה אמור לשמש דמות ברקע. או שלא הבנתי כלום.
7.
שאלה: מדוע
נזקקת לשתי דמויות גרמניות כדי להמחיש את הקונפליקט בין אוכלי המוות לשעבר לבין
הקורבנות ? אני סקרנית מאוד בנקודה זה. זה אינו קאנוני לחלוטין.
אין לי בעיה עם זה - רק שהייתי רוצה להבין. קיויתי שדרך התרבות הגרמנית,
שהיסטוריונים רבים רואים בה את השורש להתפחות הנאציזם, נבין טוב יותר את אוכלי
המוות. אבל במקרה של הילדריק - ראינו שהוא בייחוד התנגד לנאציזם (וזה ייחודי מאוד
בפרט אצל מי שגדל על רקע התרבות הזו ובעוצמה כזו) ומצד שני - לא ברור עד כמה או
האם או מדוע הוא היה אוכל מוות. אם הוא היה אוכל מוות - ייתכן שכדאי להשתמש באותה
תרבות מסוכנת כדי להעמיק בגורמים המוליכים אדם לתמיכה בקבוצות כאלה ובדעות כאלה.
זה חד במיוחד כיון שגיבוריך קוסמים ומכשפים - ואותן אגדות גרמניות מקבלות מימד
מציאותי באמת שרק מעצים את ההשפעה שלהן על הללו הנחשפים אליהן וגדלים על ברכיהן.
8.
הקונפליקט של
אנדרומדה יפה מאוד (הקטע עם מסירת הטבעת נהדר), אבל כיון שלא היתה הכרעה, נשאר טעם
מר.
9.
מהו התליון
שהחזיק גודריק ואשר מאן דהוא חמד אותו? מה רצתה גרטרוד מגודריק במרפאה?
10.
ולבסוף - מהו
הפעמון?
אני חוששת שכתוצאה משאלותי תאמר לעצמך, "ההיא, לא הבינה כלום מן הסיפור והיא
מרשה לעצמה עוד להעיר ההערות. ממה אם כן היא נהנתה?" ובכן, ראשית כל, באמת לא
הבינותי. שנית - אני סבורה נכון לעכשיו שמרכז הכובד של הסיפור הוא הדמויות, וכאן,
כאמור - לא רק שלא היתה בעיה, אלא שהתוצר הוא מרהיב. לכן תחושתי היא שבסופו של דבר
ולמרות אי הבהירות העלילתית העיקר נקלט והוטמע באופן מיטבי, וכתוצאה מכך - אני
נוטה להעריך שיותר הבנתי מאשר לא.
נקדות שמצאו חן בעיני באופן מיוחד: מוצאם של ארבעת מייסדי הוגוורטס ומקור המילה Muggle.
לעת עתה אסיים כאן - אני מקווה שתתייחס בפרופורציה
המתאימה להערות שלי. דווקא מכיון שהיצירה כל כך טובה, מצאתי לנכון להעיר. ליצירה
הזו - נוסף על כל מה שכבר יש בה וזה המון - יש לה פוטנציאל עצום להמריא עוד יותר.
בקיצור, העובדה שבניגוד להרגלי מצאתי לנכון גם לבקר מייצגת רק את מלוא הערכתי
להיצירה. היא נפלאה, באמת. זה יומיים שאיני חדלה להרהר בה.
ולפני סיום - סימנתי אצלי אחוז שולי ולא נחשב של שגיאות
תחביר עברי. אוכל להעביר אליך את הרשימה אם תרצה. באופן כללי היצירה מתאפיינת
ברהיטות לשונית ובניסוח לגיטימי ומדויק. ולהלן התראה: (I'm joking) אל תתפתה להוריד את רמת השפה.
לא משנה מה יגידו.
בהערכה רבה,
שירלי שילר
תשובתו של Envinyatar: התשובה המרכזית שיש לי לתת עבור רוב התהיות
והאי-בהירויות היא, כי עתיד להתפרסם פיק המשך בו חלקן הגדול יובהר. נראה, שחלק
מהסיבות לתהיה היתה המחשבה כי לא צפוי המשך ליצירה
וכמובן - תודה מקרב לב על הביקורת המושקעת כל-כך!.