ארכיון הביקורות של המגדל הלבן

כל הזכויות על הביקורות שמורות לכותביהן, בכפוף לכל דין.

תגובות וביקורות על "קול הפעמון", פרי עטו של Envinyatar

פרק רביעי (הרמיוני)

או שלח אותה בדואר אלקטרוני למחבר

The Snow Fox (ביקורת לפרקים 1-4): בסך הכללי מדובר ביצירה מעולה, סוחפת, מרתקת ואיכותית. מדובר ביצירה ברמה יוצאת דופן בתור פיק ראשון!
קבל על כך ציון לשבח.
ועכשיו לביקורת מפורטת קצת יותר:
חומרי הרקע והפלאשבקים שאתה נותן מעניינים ומעשירים, אין ספק שהם תורמים רבות לרמה של הפיק. אך כל דבר, במידה מסוימת; לפי דעתי אתה קצת מגזים בכמות הנמצאת (פלאשבקים הם כלי עזר שנועד "לטבל" יצירה. טבלינים שמים קצת) דבר שמוכח בשתי סיבות:
א.העלילה מתקדמת לאט יחסית, למרות שכתבת כבר קרוב לעשרת אלפים מילים. הסיבה לכך היא הפלאשבקים וחומרי הרקע שנמצאים בכמויות.
ב.בלבול בין הפלאשבקים לעלילה. הפערים ביניהם גורמים לבלבול מסיבי שללא ספק מפחית מההנאה שבקריאה.
אם זאת, תמשיך להוסיף פלאשבקים וחומרי רקע!!! אתם כותב אותם בכשרון רב והם תורמים רבות, רק קצת פחות.
בשתי הפרקים הראשונים, ישנו ריבוי מוגזם לחלטין של דמויות משנה. אני יודע שזה חשוב מבחינה מסוימת, אבל, ניכרת פה הגזמה! השמות הרבים מבלבלים לחלוטין ומוריד גם כן מההנאה.
בשתי הפרקים שלאחר מכן, יש השתפרות ניכרת בנושא, למרות שבפרק השלישי עדין יש ריבוי עודף, לפי דעתי.

רוב שמות המשפחה בפיק, הם שמות של גיבורים שזכורים לנו מתקופת הקאנון. להזכירך, רוב שמות המשפחה בהוגוורטס לא נחשפו כלפינו בקאנון, עקב המבנה שמתמקד רק בגיבורים. לכן, לפי דעתי, החלף שמות משפחה מוכרים, לשמות משפחה מקוריים. כמו כן, לפי מה שגילית לנו עד כה, נראה שרבים מהצעירים ומהתלמידים הבוגרים של הוגוורטס נלחמו בקרב הגדול, ונרצחו בו, זאת לפני שהספיקו להוליד ילדים. עבדה זאת מצמצמת עוד את הסיכוי להיתקל בשמות המשפחה הישנים.
תסלח לי, אבל לפי דעתי, התנהגותו החדשה של מאלפוי, היא OOC גמור.
מאלפוי, הקר, הציני, הגאה במוצאו, תורם כספים ומתחנף לשלטון בוצדמי? מאלפוי מדבר על כמה שהצד של האור טוב? מאלפוי בוכה על הארי פוטר?
שנה את הדמות של מאלפוי, זה בסדר. אפילו שינויי גדול. אך אחראי הכל, הוא עדיין מאלפוי.
הרמיוני החדשה שבנית היא דמות מענינת מאוד, שבהתחשב באופן התגלגלות ההיסטוריה, בנויה באופן מופתי. כל הכבוד!!
רעיון הערפילים, חכם ומקורי, ובעל פוטנציאל גדול לעלילה מענינת. כל הקטע של ההיסטוריה שעומדת במקומה ללא ההשחטה הנוראית של בני האדם הממוצעים קסמה לי. מה שעשית בפרק המתמקד בנקודת עלילה זאת היה מעולה. סוף הפרק השאיר אותי "מת" מציפייה.
סדר העדפת הפרקים האישית שלי:
א. פרק שלוש.
ב. פרק ארבע.
ג. פרק אחד.
ד. פרק שתיים.
דבר מאוד טוב, הוא, שהפרקים הולכים ומתבהרים ככל שהעלילה מתקדמת. בפרק הראשון והשני היה מאוד קשה להבין בקריאה ראשונה, ונאלצתי לחזור על הקריאה מספר פעמים. דבר מעצבן בלי ספק, ועד חסרון ליצירה. פרק שלישי עדיין דרש קריאה חוזרת, ואילו בפרק הרביעי, הכל היה לי ברור לחלוטין כבר מקריאה ראשונה.
עצה שלי:נסה ל"תפור" קצת יותר את הפערים שאתה יוצר מדי פעם. עדיף ככה, הם מבלבלים לעיתים.
אני מצפה בקוצר רוח להמשך הפיק!!!
אתה כותב יצירה מדהימה, ועוד בתור פיק ראשון!

תגובתו של Envinyatar: ראשית, תודה על הביקורת המושקעת והמפורטת. התייחסויות וביקורות כאלו בהחלט מעודדות להמשך כתיבה.
הפלאשבקים הם כלי מרכזי לגשר על פער של 28 שנים מאז תום "הארי פוטר ומסדר עוף החול", ולכן הם באו בכמות די גדולה בהתחלה. בהמשך, המינון ירד מאד.
לגבי קצב העלילה - טבעי שהיא תתפתח לאט בהתחלה, שמוקדשת בעיקר לתאור הדמויות, היכרות עימן ועם הרקע. אח"כ העלילה תאיץ יותר (למרות שככלל, אני לא חסיד של עלילה מקוטעת ומהירה מדי).
לגבי דמויות משנה, לפי תפיסתי הן הכרח כדי ליצור תמונת עולם חיה, להבדיל ממצב בו מלבד כמה דמויות, יתר העולם נראה כמו תפאורה מקרטון.
הדרך הפשוטה ביותר לקרוא תוך אבחנה בין דמות משנית לעיקרית - פשוט לקרוא הלאה ולשים לב מה אתה זוכר מהדמות; אם אתה לא זוכר כמעט מאומה, סימן שזו (לפחות בשלב הזה) דמות משנית שהקורא אינו חייב להבין אותה בכדי לשלוט בעלילה. אם היא מתוארת ביתר פירוט, סימן שהיא חשובה יותר.
כמו כן, חלק מהדמויות המשנה אינן מתוארות סתם-כך, אלא שמור להן תפקיד מאוחר יותר.
בפרק השלישי, אגב, מוצגות בסך הכל שתי דמויות - אנדרומדה והיוארד דול. (וכמובן, מזכירים את בלטריקס ונרקיסה בפלאשבקים).
לגבי שמות המשפחה בפיק - חלק מהאיזכורים של גיבורים מהקאנון הם אכן מיותרים, וירדו בשכתוב (למשל, אנג'לינה ג'ונסון). אחרים חשובים עלילה (למשל, סילביה מאלפוי), ולכן צריכים להשאר.
הנקודה בה אני סבור כי קצת פספסת את הפואנטה היא עניין מאלפוי:
אם תקרא בזהירות, תבין שדראקו מאלפוי לא השתנה במיל מאז ימי הוגוורטס: הוא נשאר טינופת צינית, בוגדנית ונאלחת. כך למשל, הוא מאד נהנה לזרות מלח על פצעיה של הרמיוני במקומות הכואבים ביותר (כל עניין התרומה אינו אלא דרך לפגוע ולהשפיל, תוך הפגנת עליונות).
גם מהפרק של גודריק, די ברור שכל "החזרה בתשובה" היא הצגה אחת גדולה; אבל ההצגה הזו הצליחה לשמור בידי מאלפוי את ההון והאחוזה של אביו, לאחר שלוציוס נהרג - ובסופו של דבר, לקנות לו מחדש מעמד והשפעה, שהם הדברים החשובים בעיניו. נכון שכלפי חוץ הוא מוקיע את הערכים בהם דגל בתקופת הוגוורטס, אולם ברור לרוב האנשים שזו הצגה.
(להוציא בריונים אלימים וטפשים כמו דרגונפלייר והחבר שלו, וכן את אמו, ששקועה בצער ובאבל, ופגועה עד עמקי נשמתה מכך שלא טרח אפילו לבקר אותה בכלאה - עוד הוכחה על אופיו הנאלח של דראקו, שמוכן להקריב בלא ניד עפעף אפילו את אמו).