ארכיון הביקורות של המגדל הלבן

כל הזכויות על הביקורות שמורות לכותביהן, בכפוף לכל דין.

תגובות וביקורות על "קול הפעמון", פרי עטו של Envinyatar

פרק שלישי (אנדרומדה)

או שלח אותה בדואר אלקטרוני למחבר

Mydas: טוב דבר ראשון: אהבתי יותר מאת הפרק השני. (עם גודריק)
זה פרק יותר מרשים ומותח משני קודמיו. הקריאה הרבה יותר סוחפת.
אני הרבה יותר אוהבת פנטסיה של ימי הבניים (כמו רוב הפנטסיות)
אבל, הארי פוטר הוא לא כזה. הזמן של העלילה שלך אמור להיות כ25 שנה אחרי הקרב האחרון, לא?
אבל בכל זאת הפרק הזה (וגם היו פלאשבקים בפרקים הקודמים) שנתנו את ההרגשה של פנטסיה-ימי הבניים. בפרק הזה אולי זה קשור לשבט הפרימיטיבי יותר - לא יודעת.
* עוד משהו שלא היה ברור לי, אם אנדרומדה היתה שכירת-חרב\שרביט
היא אומנם המפקדת של שכירי החרב במשלחת אבל היוארד הוא המפקד ו'הארנק'..
*אנדרומדה אומרת פעם שמאז שטד מת אז נימפדורה אומרת שהיא השתגעה אבל בפעם אחרת היא אומרת שזה מאז שנרקיסה מתה!
*לא כ"כ ברור איפה אנדרומדה נמצאת ולמה היא התאמצה כ"כ בשביל נרקיסה.
ומה כבר ההבדל הגדול בין אנדרומדה לדראיקו? למה שנרקיסה תעדיף אותה? היא נישאה למאגל והוא שרץ שדואג רק לעצמו!
*נראה לי יותר יפה שיהיה כתוב על הטבעת: "טהורים לעד\לנצח" מאשר תמיד.
ד"א:
שאלה - מה מספרים על אנדרומדה בקאנון חוץ משהיא נמחקה?
אני לא זוכרת, ויש לי הרגשה שפיספסתי משהו בגלל זה.
התאורים שלך מדהימים!
ו..מק'הייזל?

תגובתו של Envinyatar: א. מה שיוצר את האווירה המדיבאלית הוא המעבר מעבר לטבעות הערפל של טארה, כלומר, אל ארץ שלמה שהמוגלגים לא מודעים בכלל לקיומה, ושום אספקט שנוגע לקדמה לא הפריע מעולם את מנוחתה. לכן, בני האדם שם לא עלו מעבר לדרגת שבטים פרימיטיביים, כמו אלו שחיו באירלנד המאד קדומה. מצד שני, הם יותר רגישים לקסם וחיים בקרבתו, ולכן רובם דומים במובן הזה לסקיבים (למשל, הם מסוגלים לראות יצורים קסומים).
במבט מעמיק, זו לא חריגה אמיתית מהקאנון - משום שקו מאד בולט אצל רולינג זה אימוץ חלקים מהמיתולוגיות של איזורים שונים, ו"ניכוס" שלהם לתוך עולם הקסמים או לשכנותו. ובכן, חלק בלתי נפרד מהמיתולוגיה של האיזור הרלוונטי עוסקת במסכי ערפל שיכולים להביא אותך למחוזות של פיות או של קסם (למשל אבלון).
דבר חשוב עוד יותר: אחד הדברים העקרוניים שעומדים מאחורי הפיק הזה, הוא לתת תוכן ממשי לעולם הקוסמים, להעמיק ולהסביר את הרובד של המתח בין "טהורי הדם" לבין קוסמים שהם בני המוגלגים - מה שיוצא הוא, שלעולם הקוסמים בפאנון יש כל מיני רבדים, שחלקם מחוץ להבנה של קוסמים שחיים "בצל" של עולם המוגלגים המודרני.
עניין ה"מק'הייזל" הוא הדגמה ברורה לזה - מדובר ברשת מזון מהיר של מכשפים, שלמרות שהיא משתמשת בקסם, היא פועלת באופן דומה להדהים לרשת מזון מהיר מוגלגית (מוטיב שחוזר המון אצל רולינג, בואריאציות שונות). זהו עולם הקוסמים של 2030, עליו דיברת, וזה גם העולם של היוארד דול, מה שגורם לו לתחושת חוסר אונים ותסכול כאשר הוא מנותק ממנו.
לגבי מה גרם לאנדרומדה "להשתגע" - אין תשובה ברורה, לא לה ובטח שלא לנימפדורה. ככל הנראה, זה תהליך, שמונע בידי המוות של כל בני משפחתה. המוטיב המוביל בדמות של אנדרומדה בפאנון הוא מוטיב הפחד מהמוות והבריחה, כאשר לה עצמה לא ברור ממה היא בורחת.
לגבי נרקיסה - מהבחינה של אנדרומדה זה ברור. כמה שנפל ביניהם ניתוק, אנדרומדה עדיין רואה בה את אחותה, ומאחר ובאופן בסיסי היא בעלת אופי "חיובי", היא מרחמת עליה ומנסה לעזור לה.
מהצד של נרקיסה, גם כאן זה די ברור - הבן שלה מתכחש לה, משום שהיא לא מתאימה ל"תדמית החדשה" שאימץ לעצמו. יהירה כמה שתהיה, בפאנון היא אשה שבורה, בודדה ומיואשת - וסביר להניח שהיא תתקרב אל הדמות היחידה שמתייחסת אליה בחביבות (סה"כ, היא זו שבאה אליה, לא טד טונקס). כמו כן, יש כאן עוד מימד חבוי שקשור בשושלת בלק, שאני מעדיף לא להרחיב עליו כרגע.
לגבי אנדרומדה בקאנון, גם לי לא זכור קטע נוסף שמתאר אותה, מלבד התלונה של נימפדורה ש "גם אתה היית רוצה שיקראו לך רק בשם משפחה, אם האמא הטפשה שלך היתה קוראת לך 'נימפדורה' ".

* * *

Catelyn: אהבתי את הפרק הזה יותר מהקודם, כיוון שהוא מספר לנו מה קרה לבני בלק האחרים. הפלאשבקים של אנדרומדה היו יותר ממעניינים. התיאורים, כפי שאמרו כבר לפני, ממש יפים, והכתיבה נפלאה (למה אני לא מצליחה לכתוב ככה? למה אני לא מצליחה לכתוב בכלל? *נאנחת ביאוש*). בניית העולם שלך, אני חייבת להגיד - ממש ממש מרשימה.  
עומס הפרטים עדיין מקשה קצת. אמנם בפרק הזה כמעט ולא הופיעו פרטים על דמויות חדשות שאנו לא מכירים, אבל אם לא הייתי קוראת את ההסבר שלך על שבטי הסקיבים, לא הייתי מבינה מה קורה. עד עכשיו לא הבנתי לגמרי מי זו המלכה מייב הזו, כלומר, מה היא הייתה? הכוונה אולי לאיזו מכשפה עתיקה שהם מחפשים את קברה, כמו הפרעונים? מצד שני, אתה לא חייב לקחת את ההערה הזו לתשומת לבך - אני לא קלטתי שתיאון גרייג'וי היה כמו שבוי של אדארד סטארק ולא רק בן חסות עד הספר השני, וחשבתי כל הזמן הזה שהוא בן גילו של רוב
רק הערה: על פי הקאנון לא מצויין שנרקיסה אוכלת מוות, ואני לא חושבת שהיא אוכלת מוות... למרות שאם אתה רוצה להפוך אותה לאוכלת מוות, אפשר בלי בעיה (אפשר להגיד שהיא הפכה מאוחר יותר לאוכלת מוות).
מחכה לראות עוד פרקים! במיוחד פרק עם הרמיוני, שיסביר לנו בדיוק מה קרה שם בקרב..

תגובתו של Envinyatar: המלכה מייב היא מלכה לוחמת מ"מחזור הגבורה של אולסטר" - חלק מהמיתולוגיה האירית, ויריבתו הגדולה של הגיבור קוהולין. למרות במיתולוגיה לא מתוארים ישירות מעשי כישוף שלה, היו לה בהחלט חפצים וחיות קסומות. כמו כן, ככל שהדבר אמור בפאנון של הארי פוטר, אין שום בעיה להפוך דמות כזו גם למכשפה.