פיליפ
הוא גבר גבוה ונאה למדי. עורו שחום מעט יחסית לז'ראלי. שערו ועיניו בגוון
חום-בהיר. פניו חלקים, מלבד שפמו הדק והמטופח. שפתיו דקות ומבט עיניו חודר וצלול
מאד. הוא מחבב מאד בגדים מהודרים, ומתלונן תמיד על האופנה הפרימטיבית של האזור,
המקשה עליו להשיג מותרות מהסוגים החביבים עליו.
תולדות
חייו של פיליפ לוטות בערפל. השמועה מספרת כי הוא בן-תערובת, או פרי רומאן של אחת
מבכירות מסדר סייפות הכלנית האדומה עם גבר שיראזי. ידוע, כי אימו לא רצתה בו כלל
בילדותו, והוא בילה את ימי צעירותו אי-כה במדבריות שיראזיה. מספרים עליו כי אומץ
בידי איש דת שיראזי קנאי, גדל והתחנך בעיר המפחידה בורז' אל'אימאן, ותקופת מה היה
חבר צעיר ומבטיח במסדר אבירי הפותוואה, אולם אהבת המותרות והגנדרנות שלו היו
בעוכריו, ואי-כה הצליח להסתבך ולהיות מודח מהמסדר, כך שנמלט מאותה עיר כל עוד נפשו
בו.
את
השנים הבאות העביר פיליפ (שנקרא בימי בורז' אל אימאן בשם פתחי) בהרפתקאות בשיראזיה
ולאחר מכן בז'ראל - ויש הטוענים נגדו כי גם שם וגם כאן עסק בעיסוקים מפוקפקים
שהשתיקה יפה להם, כגון סחיטת גברות אצילות, דבר אותו הוא מכחיש בזעם. אין חולק, כי
תאוותו למותרות, נשפים ומחלצות פאר סיבכה אותו פעם אחר פעם בחובות, וזו היתה, ככל
הנראה, הסיבה האמיתית שנמלט משיראזיה - אם כי היה מי שידע לספר על רומאן מרבה צרה
בינו לביו אצילה שיראזית ממשפחה מכובדת שהסתיים בהריון לא רצוי.
גם
באיל דה לה-רוא לא שינה פיליפ את מנהגיו, ובתוך שנה מבואו היה מסובך עד צווארו:
מלבד העובדה כי שקע בחובות חדשים, הרי שדו-קרב שערך עם אציל חצר ממקורביו של הרוזן
דה-טווא על ליבה של הגבירה רוזט דה-מילרוואר הסתיים במותו של האחרון ובשמועות
כאילו השתמש פיליפ בנשק מורעל. בעוד הרוזן דה-טווא משתולל, ודורש להעמיד את פיליפ
לדין, מיהר הלה והתגייס לשורות הצבא המלכותי שהוקם באותם ימים.
יכולתו
הבלתה נדלית להתחנף, ועוד יותר מכך כשרונו הלא מבוטל בלחימה, כולל בהנהגת התקפות
פתע רכובות של פגע-וברח, הקנה לו עד מהרה את חסדו של המרשל דה-ז'וליי. הלה, שבז
לרוזן דה-טווא כעשב השדה, הכשיל את החקירה כנגד נאמנו, שהפך לסרן פרשים תחת
פיקודו. בדרך זו, הגיע פיליפ למחוז ראכנהורף בעקבות אדונו, שקיבל לפיקודו את
הרוזנות הנידחת בשנת 2436. המרשל דה-ז'וליי, שנראה כמחבב את פיליפ יותר ככל שעבר
הזמן, מינה אותו עוד בשלהי אותה שנה לאכונגר של טירתו, ולאחר מכן נתן בידיו
תפקידים נוספים, כגון האחראי לשליחויות מיוחדות אל הוסלים הכפופים, כולל לגביית
המס מאותם אצילים מקומיים, בורר בסכסוכים שונים בין הקסטלני והבארונים, וכן אחראי
ראשי למצוד אחרי כנופיות הרצח הרסטהופיות, תפקידים אותם ממלא פיליפ, בדרך-כלל,
בהצלחה מרובה.
יחסו
של פיליפ אל החיים בראכנהורף הוא אמביוולנטי. מחד, הוא מקונן תמיד על הברבריות של
האיזור, ועל הקושי הרב להשיג בו מותרות וצרכים אחרים שהינם "הכרח לבן-תרבות"
כלשונו. במיוחד, הוא אבל על חוסר האפשרות המוחלטת להשיג טובין משיראזיה, אותם השיג
באיל דה לה-רוא דרך מסדר הכלניות (שעם כמה מחברותיו ניהל רומנים לוהטים). מאידך,
פיליפ מרוצה מאד מהיד החופשית הניתנת לו בראכנהורף, ועל העובדה כי אין במחוז כל
חוקים המסוגלים להגבילו מלעשות כרצונו - עניין אותו הוא מנצל עד תום. במחוז מהלכות
שמועות רבות על מעשי אכזריות ושחיתות שנעשו על-ידיו. הברונים והקסטלני, ועוד יותר
מכך פשוטי העם, יראים ממנו מאד, ומעדיפים מאד להשביע את רצונו, גם כאשר הדבר כרוך
בכיפוף חוקים ומסורות. הכל יודעים כי אין כל טעם בתלונות עליו אל המרשל דה-ז'וליי.
בדרך זו, צבר פיליפ רכוש ואנשים, וכיום הוא נחשב בעל כח נכבד משל עצמו, ולא רק
בזכות המרשל דה-ז'וליי. בין היתר, שכר לעצמו משמר של שכירי חרב ראסטהופים, הנאמן
אך ורק לו, ויציית לכל פקודה שלו. משמר זה, שרבים מאנשיו השתתפו בעבר במעשי טבח,
מפיל אימה נוראה על הכפריים, ואף על הפיאודלים המקומיים. מפחידים עוד יותר מהם
הינה חבורה של שחורי-עור מסמבוריה, שאת מנהיגיהם הכיר פיליפ עוד בהיותו בשיראזיה.
אלו הופיעו במחוז לפני כשנתיים, והפכו למסוכנים בלוחמים שתחת פיקודו. רבים מאותם
סמבורים הינם מומחים במארבים, כולל בשימוש בחיצים מורעלים וסמי הזיות - ודי במראה
שלהם בכדי לגרום לרוב חבורות השודדים באיזור לנוס על נפשם בצווחות אימה. מנהיג
שחורי העור, סומפאבי, לוחם ענק
וקרח, העונד על צווארו מחרוזת גדולה משיני זוחל-ענקי, המסוגל, לפי השמועה,
לקצוץ לגזרים מינוטאור בשבריר שניה בשתי חרבותיו הענקיות. לא פחות ממנו, ידועה אשה
בשם אמפאדה, לוחמת קוסמת קטלנית המהלכת עם כובע מוזר העשוי מנוצות קסומות של
ציפורים טרופיות. המקומיים נוהגים לברוח לבתיהם ולנעול את הדלתות בכל פעם
שהסמבורים קרבים, משוכנעים כי מדובר בחבורה של שדים מהגהינום, כאשר אמפאדה (המהווה
נושא קבוע לדרשות שטנה בכנסיות) מבעיתה אותם במיוחד.
בניגוד
מוחלט לתושבי האיזור, פיליפ הינו אדם משכיל למדי (אף כי רחוק מלהיות מלומד), ונהנה
מאד להתבדל ולמשוך תשומת לב בלבוש ססגוני ומפואר, אותו הוא עוטה על עצמו בכל
הזדמנות. הוא מדבר ז'ראלית משובחת וגבוהה בנוסח איל דה לה-רוא, עם שמץ של מבטא
שיראזי מסוגנן. הוא מבין את הניב המקומי, אולם כמעט לעולם אינו טורח "לזהם את
לשונו" בדיבור בו, ולעיתים קרובות הוא מלווה במתורגמן. כמו כן, הוא מפגין
שליטה ראויה לציון בראסטהופית, ולא פעם עושה בה שימוש במשא ומתן שהוא עורך עם שבטי
פרא מהיערות בדרום.
פיליפ מדבר ומתנהג, בדרך-כלל, כג'נטלמן למופת. לעיתים רחוקות הוא מרים את קולו, אם
כי ניתן לדעת שהוא זועם לפי הזיק המסוכן המבהיק בעיניו החומות. הוא מסוכן תמיד,
ביחוד כאשר הוא מתנהג בחביבות, ולעולם אי אפשר לדעת מה בדיוק הוא זומם, ומתי הוא
מתכוון להנחית מהלומה מפתיעה ובוגדנית. אין לו מעצורים רבים מתחת לדיבורו החלקלק,
והוא מסוגל לעשות כמעט כל דבר למען קידום מטרותיו השאפתניות - אם כי בדרך כלל הוא
יודע להמנע מהסתבכות בצרות מעל לשיעור קומתו, ומטיב לסגת במהירות כאשר הוא נקלע
למיצר או לעמדה נחותה, כשהוא דוחה את נקמתו לשלב מאוחר יותר (הכל יודעים, מאידך,
כי הוא בעל זכרון ארוך, ביחוד בענייני נקמה, ולעולם אינו שוכח יריבים).
חולשתו הכמעט יחידה של פיליפ הינו תאוותו ליינות יקרים. כשהוא משתכר, הוא מחושב
הרבה פחות ומסוגל לפלוט שטויות עליהן הוא מתחרט מאוחר יותר.
האדם
היחיד באיזור שאינו מפחד מפיליפ ולו כמלוא הנימה הוא הבארון הפרופסור דה לה-סינדי,
אשר בפעם האחת והיחידה בה העז פיליפ לאיים עליו ביחד עם לוחמיו הסמבורים, מזער את
פיליפ, סומפאבי ואמפאדה לגודל של עכברים, ופקד על אחד מחתולי המגדל שלו "לשחק
איתם תופסת" - לקח שהספיק לפיליפ בכדי לא להעז להתגרות בדה לה-סינדי בשנית,
ולנסות בכל כוחו להשתמט משליחויות למגדלו, כאשר אלו מוטלות עליו בידי ז'וליי. פחדו
של פיליפ גבר שבעתיים לאחר שפשטה במחוז השמועה כי בלה-סינדי ביקר מג שיראזי מוזר,
עטוי כולו אדום-בוהק.
פיליפ
מחזר, מזה זמן-מה, אחרי ריכילד. לא ברור האם יופייה של הברונטה הוא המושך אותו, או
שמא אדמותיה שאין להן יורש. עד עתה, ריכילד נמנעה מלהעתר לחיזוריו, בעיקר בטענה כי
אין ליבה נוטה אחרי נישואין כעת, ובכל מקרה דעתה אינה נוחה מאורח חייו החילוני
והבלתי-אדוק (בעיניה). אולם, ריכילד נזהרת מאד בלשונה, ומלחשים כי היא מפחדת מאד
מפני פיליפ, ביודעה, ככל הנראה כי היא מסתכנת מאד אם תעליב אותו ותעורר את זעמו.
ידוע הדבר, כי לפני ובעיקר אחרי כל ביקור של פיליפ רוחה של ריכילד רעה עליה אף
יותר מהרגיל, והיא מטילה טרור של ממש על משרתיה ועל כל המצוי בסביבתה.
כתב וערך: גדעון
אורבך, 2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום.