הנריק וואזרמאן, המכונה גם "הסבון
המלוקק" בפי מקטרגיו, הינו ראש הפקחים של עיריית רוטמייר, האחראי, בין היתר,
על פקחי הדיור הידועים לשמצה מרובע העמל, גובי המס של העיר התחתית, ועוד כהנה
וכהנה. רשמית, הוא כפוף לנורה רידר, אולם למעשה הוא עצמאי כמעט לחלוטין.
הנריק, אדם גבוה, מצוחצח ומגולח למשעי, מתהלך תמיד עם חליפה מהודרת של מדים צהובים
עם עיטורי כסף פומפוזיים. פניו, המעוטרים באף חד וארוך במקצת, מורמים תמיד מעלה
בהבעה שחצנית רדודה. הוא נועל תמיד סנדלי רוטמייר מעוטרות עם גרבוני בירית מהודרים
וקיצ'יים, שיריביו טוענים כי הם מזכירים גרביונים של פרוצה.
הנריק, שהחל את דרכו כסוחר כלי רחצה ברובע בראונינג, התעשר כאשר השתלט על רכוש
נטוש של בארון שברח עם משפחתו מהעיר ב-2433, צבר קשרים והתקדם, עד שהגיע למעמדו.
כשרונו העיקרי של הנדריק הוא בחנופה כלבית כלפי הממונים עליו, שאת רצונם הוא מהיר
מאד לבצע. הוא מרבה לשלוח ממתקים, מכתבי ברכה, מתנות והצהרות נאמנות כמעט לכל אילי
ההון של רוטמייר, וביחוד לראש העיר, שאת ספרו קרא מספר פעמים, והוא אוהב מאד לצטט
משם בכל הזדמנות קטעים נבחרים (אותם הוא מבין באופן שטחי למדי). כשם שהוא מתחנף
לממונים עליו, כך הוא קפדן, שחצן וטרדן אל הכפופים לו, בענייניהם הוא מרבה לחטט
כשהוא גוער, מחטט, מנדנד, מעליב ומציק בקולו הצרוד והמונוטוני, המזכיר לרבים ברווז
מגעגע. הוא מקפיד מאד על הופעת פקחיו, ולעיתים קרובות בודק במו ידיו האם גרביהם
ישרות ושרוכיהם שרוכים כראוי. עבריינים שנתפסים נענשים בקנס כבד למדי.
יותר מכל, הנריק אכזרי כלפי פשוטי העם,
כשהוא מגיש תלונות פליליות על כל צעד ושעל, מטיל קנסות, ממרר את החיים, וגם דורש
גינוני כבוד מנופחים (הוא נעלב עד עמקי נשמתו הרגישה אם מעיז פועל כלשהו לפנות
אליו שלא בתואר "אדוני הנכבד ראש הפקחים", ורצוי מאד גם להסיר בפניו את
הכובע לאות שלום וכבוד), שכן כפי שהוא אומר תמיד "פשוטי העם חייבים ללמוד
לכבד את העומדים מעליהם". הנריק שנוא מאד, ביחוד לאור המדיניות הקשוחה בה הוא
נוקט הן בעידוד ריגול והלשנות כנגד כל מי שמעז לדבר כנגד השלטון או אילי ההון,
וביחוד לגבי פינוי בכח של כל פועל שמפגר ולו במעט בתשלומי שכר הדירה. במיוחד, הוא
רודף עד חורמה מי שנתפס מספר בדיחות על חשבונו, כשהוא עושה כל דבר שביכולתו בכדי
למרר את חייהם של אנשים אלו, כשהוא מרים אפו בהבעה נפוחה טיפוסית וצונף "יתכן
כי על כבודי שלי הייתי מוחל - אולם על כבוד משרתי ומעמדי - לא ולא!"
מלבד הפועלים, ששונאים אותו, להנריק יש מספר יריבים חזקים יותר. נורה רידר בזה לו
בגלוי, והעירה על אודותיו כי הוא נראה ומתנהג כמו רב מלצרים במועדון לילה יקר
ומאוס, אולם הנריק למד שלא לפחד ממנה ומהערותיה הציניות. יריב מפחיד הרבה יותר
בעבורו הוא איל הספנות אוליבר קונסן, ששונא אותו שנאת מוות מאז נטפל לכמה ממלחיו
הותיקים והנאמנים, ואף ניסה להוציא צו סגירה לפונדק "החתולה המשוגעת"
בגלל סיבה מטומטמת זו או אחרת. איש הצפון הקשוח פרץ אל תוך משרדו של וואזרמן ברובע
בראונינג כרוח סערה, תפס את "האדון הנכבד ראש הפקחים" בצווארונו, הרים
אותו מעלה בשתי ידיים, טלטל אותו בכח באוויר ושאג "בפעם הבא שתגע במלחים שלי,
מוכר סבונים קטן ומזוהם שכמותך, אני אדאג שלא ישאר ממך יותר מכתם לכלוך רטוב על
הקיר, הבנת?".
הנריק, שאומץ לב לא נמנה על תכונותיו הדומיננטיות, לא העז מאז אותו יום להתקרב אל
אנשיו של קונסן, ורועד כעלה נידף בכל פעם שהלה מתקרב אליו, ורק בשיחות לחישה
פרטיות הוא מעז לצנוף "איך עיר תרבותית נותנת לברברי שכזה לזלזל כך בכבוד ראש
הפקחים שלה? בושה וביזיון!".
חזרה אל אינדקס
הדמויות של רוטמייר | אל דף המבוא של
רוטמייר | אל דף
המבוא של איירנוסט
כתב וערך: גדעון אורבך,
2001
בניית האתר : The Pundak
© כל הזכויות שמורות. שימוש מסחרי ו/או למטרת רווח כשלהי אסורים בתכלית, בלא היתר
מפורש מהיוצר, בכתב ומראש. צילום והעתקה מכל סוג שהוא מותרים אך ורק למטרת שימוש
פרטי שלא בתשלום